תמר תאומים

28 אפר 202015 דקות

גיליון אפריל 2020

עודכן ב: 24 מאי 2020

פתח דבר

גיליון אפריל מגיע תמיד עם חגיגיות נפלאה באוויר ובאווירה, הטבע כולו מתעורר מתרדמתו, מזג האוויר סלחני יותר ואפשר כבר להסיר את שכבות הבצל שהגנו עלינו בחורף, זו עונת חיזור של לא מעט חיות בטבע, את החתולים כולנו רואים ושומעים ובפרט בלילות כשרוצים לישון... אותם לא ממש מעניין וירוס הקורונה, הייתי אומרת שהטבע ובפרט החי והצומח כמעט ומודים לווירוס הנבזה שמחולל בנו בני-האדם שמות בכל רחבי הגלובוס – אבל הטבע?, הטבע נושם לרווחה..

תחשבו כמה זיהום אוויר נחסך מכולנו, מי הים צלולים ונקיים, הדגים שוחים להם באין מפריע ליד החוף, נקבות צבי הים עלו לחופים להטלה – אין איש בחופים להפריע למטילות – בקרוב, דור צבי ים חדש יחזור אל הים. אף אדם לא מסתובב בחורש וביערות, הפרחים, העצים וכל החיות מתנהלים בשקט ואין איש שיטריד את מנוחתם – לו יכלו, היו שולחים לנו מכתב תודה על פסק הזמן המופלא הזה שנפל בחלקם...


 
מתרחש שינוי עצום ועוצמתי בטבע או אולי היינו צריכים לחשוב על כך שאחרי לא מעט שנים (בלשון המעטה) מנצל כל פיסת טבע באופן דורסני ולא מכבד, עכשו, בחסות אורגניזם קטנטן, שאין לו חיים מבלי להיטפל לייצור חי - והפעם אלו אנחנו, בני-האדם שהאורגניזם מנצל כדי להתרבות, להתפשט ברחבי העולם והאמת?, די מצליח לו... והטבע בתורו, נהנה –האם נשכיל לראות, להבין ולכבד את השירות המשמעותי שמעניק לנו הטבע ? – כנראה שרק ימים יגידו, אבל זו בהחלט הזדמנות להבחין בשינויים המתרחשים בטבע כש "יד האדם" נאלצת לאפשר לטבע פשוט להיות, מבלי שנפריע לו..

וירוס הקורונה הביא אותנו למצב שמעולם לא חווינו בדורות האחרונים, אנחנו לא מכירים בחיינו מצב בו איזה שהוא יצור, גורם לאנושות לעצור את החיים, להתכנס בביתנו, לעצור את העבודה, אבל קורונה הצליח, הצלחה בהחלט מסחררת אם להודות על האמת ובנקודה הזו, בה ניתן לומר שהטבע ביצע מהלך אסטרטגי ועשה לנו שח-מט (שלא לדבר על כל כך הרבה "מת"), יש לנו הזדמנות לעצור ולחשוב:


 
על האיזון בין הטבע והאדם וכל מערכת היחסים שבינינו –

לאן נעלמו החקלאות והתעשייה הישראלית.. היכן בתי-החרושת והמפעלים הישראליים..


 
מה הוא הרכיב שתפס מקום נכבד בקרב האנושות, לא שהוא לא היה שם קודם, אלא שהיה בפרופורציות אחרות לגמרי...

ערכים? – זוכרים משהו שכזה?

והדרך, זו שכל כך חשובה למהות של האנשים שאנחנו, תוכלו לראות אותה בתביעות כפות הרגליים והידיים לאורך ההיסטוריה הפרטית של כל אחד ואחת -מאיתנו...

האם אנחנו עומדים על הקו המוביל אותנו לאן שבדיוק רצינו וחלמנו?

ותוכלו לראות גם את מערכות היחסים, הווירוס המינאטורי הזה נתן לנו הזדמנות שיקוף יוצאת מגדר הרגיל, הכניס אותנו חזרה אל תוך הבית, מבלי יכולת לצאת/לברוח לעיסוקים כאלו ואחרים וכעת, כל שנותר לנו הוא לראות נכוחה את מה שבאמת יש...

מכירים עוד מישהו או משהו שכזה, שיעצור עולם שלם מלכת ויאפשר את כל ההזדמנויות הללו?
 

ההתבוננות האופטימית, מגישה כאן על מגש של כסף שפע הזדמנויות בכל נדבך חיים אפשרי, כן – ללא ספק קיים מחיר והוא עצום, החל מחיי אדם וכלה בכלכלה הישראלית והעולמית גם יחד ועדיין, הזדמנויות שכאלו, לא צצות בכל יום ובאופטימיות זהירה ומושכלת, אני מאמינה שניתן בקלות לעשות בהן שימוש נרחב, כל אחד בתוך עולמו הפרטי, לגמרי למען הכלל... על בסיס אפקט הפרפר שנטחן עד דק, אבל עדיין פועל, פועל ופועל גם כשאנחנו ישנים.

מאחלת לכולנו ימים טובים,
 
שנדע להרים ולהשתמש בשפע הזדמנויות חיים הנכרות בדרכינו

וכמובן, בריאות איתנה ומשתבחת.

שלכם כתמיד,

תמר


מחירי השחיקה בימי קורונה?

אנחנו אולי לא מרגישים ביום יום את המחירים הפיזיולוגיים מטעם הקורונה לאשורם, אבל הם שם...

כל השינויים שמחולל וירוס הקורונה בחיינו, יולדים כמעט מיידית סטרס, לא סתם סטרס, אלא סטרס מתמשך ולו,.... מחיר פיזיולוגי, רגשי, מנטאלי ואפילו קוגנטיבי

לטבע, יש תשובות לסטרס מתמשך, עם תוספות ובונוסים ששווה לאמץ בחום...

אחד המנגנונים הקדומים הפועלים כדי לשמור עלינו ובפרט על מנת לאפשר לנו לשרוד בעולם, הוא מנגנון הסטרס.

ברגע שמערכת העצבים מקבלת איתות מאחד מהחושים שלנו שקיים חשש לאיום, מערכת נדרכת ומתחילה להפעיל סדרת תהליכים שכל תפקידם הוא לאפשר לנו להתמודד עם הגורם המאיים על הישרדותנו.

חלק מאיתנו מכירים את מנגנון המכונה Fight, Flight, Freeze - FFF הילחם, ברח או קפא הן האפשרויות הנפרשות בפנינו מיידית עם התחושה של סטרס/איום.

התופעות הפיזיולוגיות המתרחשות בו בזמן, מאפשרות לנו לברוח מהר, מה שמערב את הלב, כלי-הדם, השרירים, השלד, מערכת הנשימה, חידוד כל החושים ובתוך הגוף, מי שמנהל את מנגנון ההישרדות הוא מערכת העצבים הסימפטית, המעוררת את בלוטות יותרת הכליה להפריש את הורמוני הסטרס התופעות הפיזיולוגיות המאפשרות את הישרדותינו – כמו למשל:

הרחבת כלי הדם, העלאת קצב הלב, דריכות השרירים, העלאת קצב הנשימה, חידוד החושים - כל זה מתרחש באופן מיידי, מהרגע שמערכת העצבים הסימפטית מאותתת על איום וסטרס.

בעוד כל אלו מתרחשים, בתוך הגוף מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים נוספים על מנת לאפשר את כל המערך ההישרדותי המפואר הזה כמו למשל: הכבד מייצר כמויות גדולות של כולסטרול – הלא הוא חומר הגלם להפקת הורמונים (אם תהיתם למה רמות הכולסטרול שלכם גבוהות), הלבלב והכבד מקבלים פקודה לייצר מיידית כמויות גדולות יותר של סוכר על מנת להביא יותר אנרגיה לשרירים כדי לאפשר לנו לרוץ מהר ולברוח על חיינו...

כל עוד מדובר בסטרס חולף, הגוף באמצעות המערכת העצבים הפאראסימפטית חוזר לעצמו, מאזן את עצמו, מאפשר לנו להירגע וממשיך הלאה.

הבעיה מתחילה כשהסטרס חוזר על עצמו שוב ושוב בתדירות גבוהה – הבעיה מחריפה כשמדובר בסטרס מתמשך לאורך זמן.

עוד לפני שנבין עד איפה משפיע עלינו סטרס לאורך זמן, אני מוצאת לנכון להבהיר שגם דאגות, טרדות, מחשבות, חרדות (כמובן מחלות) ואפילו רעב או צמא הם לגמרי חלק ממה שהגוף שלנו מגיב אליו כשאנחנו אומרים "סטרס"..

עכשו, אחרי שהבנו את גודל הקלחת המכונה סטרס, אנחנו יכולים לבחון עד איפה משפיע עלינו סטרס שמתמשך לאורך זמן ובימי קורונה והסגר בפרט, יש לנו הזדמנות לבחון את הדברים הלכה למעשה..

בפועל, ייקח לנו קצת זמן להרגיש (למעט האנשים הרגישים והקשובים לגופם שבינינו) את הסטרס המצטבר. המקום הראשון יהיו השרירים, הם הראשונים ש"לובשים" דריכות ומה שאנחנו עשויים להרגיש עם הזמן, היא כאבי שרירים, שרירים תפוסים ומכווצים, כאבי צוואר, כתפיים וראש. כמובן שככל שהסטרס ימשיך ולא נעשה משהו כדי לשחרר את השרירים המכווצים, הרי שעם הזמן אנחנו נראה שינוי בעמידה, ביציבה, בישיבה ובהמשך כמובן גם ברמה הגרמית כלומר גם שינוי במבנה עמוד השדרה (כן, זה יכול לקחת זמן לא מועט)

קומו, סדרו לעצמכם פגישה קבועה עם עצמכם בכל חדר בבית והשתמשו במה שיש, קופסאות שימורים ובקבוקי מים הם משקולות נהדרות ושפויות במשקלן, השתמשו בכל כדור אפשרי בבית, כיסא, שולחן ושטיח גם – אם רק תירצו, הרשת מלאה בסדרות נפלאות של תרגילים לכל קבוצת שרירים בגוף – אבל בהחלט שימרו על תנועה ועל גמישות. כך גם תשחררו את הסטרס מהשרירים, אם תשכילו להתמיד, יתכן וגם תצליחו שלא לעלות יתר על המידה במשקל – זו המגיפה הבאה אחרי הקורונה...mark my words

מערכת הנשימה מגיבה מהר מאוד לסטרס, תוכלו לחוש זאת די בקלות, כיוון שקצב הנשימה ועומקה ישתנו, לקצב מהיר יותר ונשימה שטוחה. אנשים שסובלים מאסתמה (גנחת הסימפונות) ירגישו את השינוי מהר יותר וחלקם עלול גם לפתח התקף אסתמה רק מהסטרס, אחרים שאינם סובלים מאסתמה, עלולים לפתח אוורור יתר – היפרוונטילציה שיכול בתורו לגרום להתקף פאניקה.
 
נשימות יחסית קל מאוד להסדיר, בפרט אם שמים לב ובפרט שבעתיים אם מודעים לאפשרות. היו במנוחה, בישיבה, עמידה או שכיבה ובאופן מודע, קחו נשימות עמוקות, כל נשימה עמוקה יותר מקודמתה. תוכלו תוך כמה דקות להרגיש ירידה בקצב הנשימה ולהבחין שעומק הנשימה הולך וגדל. אם אתם ממש רוצים להשקיע ולסגל לכם הרגל מצויין לחיים, שכבו על הגב והניחו את הידיים על מרכז הבטן סביב הטבור.
 
כעת, כשהידיים ממוקמות, קחו נשימה עמוקה ושימו לב לבטן שעולה ויורדת עם השאיפה והנשיפה. לרוב, התרגיל הזה יודע להרגיע כאבים בכלל וכאבי בטן בפרט, להגיע לרמות ריכוז גבוהות, להרגיע באופן כללי ולהזכיר לנו שהנשימה הנכונה, היא הנשימה אל הבטן ולא אל הכתפיים כפי שרובנו טועים מבלי כלל לדעת על כך (תבדקו אם אתם מרימים את הכתפיים כשאתם לוקחים נשימה עמוקה – זה שעומד מולכם או אם תעמדו מול המראה, תוכלו לראות זאת בקלות).

לסטרס מתמשך עוד הרבה השפעות מכריעות, הוא מפריע ליכולת הריכוז שלנו, לשליפת נתונים, הוא יודע לגרום לנו לבלבול ולשכחה של מילים, מטלות – כמובן השפעה מכרעת על קצב הלב, על כלי-הדם ועל המערך ההורמונאלי ובפרט זה המופרש מבלוטות יותרת הכליה – האדרנל.

הורמוני הסטרס המופרשים כאמור מבלוטות האדרנל ומצילים אותנו בכל פעם מחדש ואמונים הלכה למעשה על כוח ההישרדות שלנו, עובדים אצלנו שעות נוספות יום יום, שעה שעה, דקה דקה, 365 ,24/7 יום בשנה – כאמור, לו הסטרס היה רגעי וחולף מבלי לשוב כל רגע מחדש, הרי שהגוף שלנו היה נרגע, כל השינויים היו מתבטלים והגוף היה מתאזן, אלא שהמציאות שאנחנו חיים בה בדרך לעבודה בפקקים, מול תאונות הדרכים, במצב הבטחוני ובוודאי הכלכלי ובפרט כעת, כשרבים מאיתנו יצאו לחל"ת, או בעלי עסקים פרטיים – יחד עם ההתמודדות עם הישיבה בבית עם אפשרות מוגבלת לצאת החוצה להתאוורר, זה סטרס רבותי, זה סטרס שמתמשך כבר לא מעט זמן ואף אחד לא יודע לאמר לנו עד מתי, לכמה זמן ומתי נחזור לשיגרה שלנו (שגם היא, רווית סטרס לעילא ולעילא)
 

 
למעשה, האדרנלים לאורך כל תקופת הסטרס, עובדים סביב השעון ומפרישים עוד ועוד אדרנלין וקורטיזול לדם ולאלו, יש השפעה מצויינת כשמדובר באמת בסטרס או איום על חיינו, אבל כשמדובר במחשבות, טרדות, דאגות או חלילה התקף חרדה או פאניקה נוכח המצב?.. בלוטות האדרנל נשחקות.

מה זה אומר?
 
בפועל, זה אומר שיכולת ההתמודדות שלנו עם סטרס נפגעת, אם פעם היה לוקח לנו זמן להתרגז ולהתעצבן, או יכולנו להבליג נוכח התנהגות מסויימת כלפינו, כשהאדרנלים נשחקים, היכולת הזו שהיתה לנו הולכת ופוחתת והתגובה שלנו לסטרס, כבר לא כפי שהיתה פעם...
 
ככל שהסטרס מתמשך זמן רב יותר, גם האדרנלים נשחקים יותר וגם כמובן מערכות נוספות בגוף נשחקות כפי שמוסבר במהלך הכתבה.

הבעיה מתחילה כשבלוטות האדרנל שחוקות מאוד בשל הפרשת יתר ולאורך זמן של הורמוני הסטרס. ככלל, הורמון הקורטיזול משפיע על כל ההורמונים בגוף שלנו, במצבים של סטרס מתמשך ובלוטות אדרנל שחוקות, נראה ירידה משמעותית ביכולת מערכת החיסון לתפקד כשורה, מה שיגרום לחשיפה גבוהה למחוללי מחלות כמו וירוסים, חיידקים, פטריות ושאר טפילים.

נסו להיזכר בתקופות סטרס גבוה שחוויתם בעבר, סביר מאוד להניח שבתום תקופת הסטרס, כשהכל שב למקומו בשלום – חליתם, "חטפתם וירוס", חיידק התיישב עליכם – זה בדיוק העניין, הסטרס היה ממושך ופגע בכשירות מערכת החיסון.
 

 
אני מניחה שכעת, אתם מעורים במחירי הסטרס (קחו בחשבון שגם מערכת העיכול מגיבה לשחיקת בלוטות האדרנל וסטרס מתמשך) ושואלים את עצמכם – נו, מה אפשר לעשות?
 

אז זהו, שיש !, יש בהחלט מה לעשות וזה הרגע לספר לכם על פעולה ספציפית של צמחי מרפא – א ד פ ט ו ג ן
 

צמחי מרפא בעלי פעילות אדפטוגנית, מטפלים בדיוק באדפטציה, ביכולת שלנו להסתגל למצבים משתנים, למצבי סטרס וביכולתם להשפיע בצורה מכרעת על בלוטות האדרנל ולגרום להם לשפר את התגובה של בלוטות האדרנל לסטרס מתמשך שכבר הבנתם, שעם הזמן שוחק את הבלוטות וגורם נזקים מרחיקי לכת בגוף כמו מערכת החיסון עליה דיברנו, כמו פגיעה באיכות העיכול, כמו הופעת תהליכי דלקת כרונית, כמו רגישות מוגברת לגורמים מזהמים ומחוללי מחלות.

שוב, חשוב לי להדגיש – צמחים אדפטוגניים, משפרים באופן משמעותי גם את היכולת הפיזיולוגית של הגוף וגם את היכולת המנטאלית. רק למען הסקרנים שבכם, אציין שהחומרים הצמחיים שמחוללים את השינוי והשיפור הפיזיולוגי והמנטאלי כאמור, הם תרכובות פיטו-כימיות (ספונינים טריטרפנואידים/סטרודיאליים)

הדומים מאוד בהרכבם המולקולרי למבנה של קורטיזול ומכאן השפעתם המאזנת והמטיבה.
 

צמחי מרפא מערביים וסיניים, מביאים מגוון רחב של צמחים בעלי פעילות אדפטוגנית א ב ל... ממש כשם שאני מתרה ומזהירה בכל פעם מחדש על נטילת צמחים/שמנים/תוספי מזון ללא הכוונה מדויקת בידי בעל
 
מקצוע/נטורופת, גם כאן, למרות כל מעלותיהם של צמחים אדפטוגניים, יש להתאים את הצמח הספציפי לאדם הספציפי.
 

 
ישנם צמחים אדפטוגניים ממריצים ואלו מן הסתם לא יתאימו לאנשים נמרצים גם כך, הם לא יתאימו לאנשים שסובלים מיתר לחץ דם או הפרעות בקצב הלב – נדרשת התאמה מדוייקת, כל אדם לגופו ולמצבו הפיזיולוגי והמנטאלי כאחד.


ריישי, גנודרמה, בהוקית מבריקה וגם LingZhi

אחרי שקראתם את הכתבה על מנגנוני הסטרס של הגוף האנושי ועל מחירי הסטרס המתמשך שאנחנו משלמים פיזיולוגית ומנטאלית גם יחד, חייבת לשתף אתכם באחת מפטריות המרפא הקסומות והמיוחדות שאני אוהבת לעבוד איתה, קבלו אותה, גנודרמה אהובתי...

זה לא סוד גדול שאני חובבת פטריות מרפא, מניחה שכבר אמרתי, כתבתי וסיפרתי עשרות פעמים עד כמה אני מעריכה את פעילותן בטבע ועבורנו בני האדם. הפעם, לאור מחול הקורונה השוטף את הגלובוס והסטרס המתמשך הנובע מהשינויים שחלו בתוך חיינו, מתבקשות כמה מילים שיסבירו לעומק גם את הכתבה הקודמת וגם יתנו מקום של כבוד, לגנודרמה אהובתי...

תקראו לה איך שתרצו ריישי, גנודרמה, לינגזי או בהוקית מבריקה, יפהפיית המרפא מגיעה אלינו במקור מן המזרח, אך ניתן למצוא אותה גם בצפון מזרח קנדה.

לגנודרמה לא מעט זנים, תוכלו למצוא גנודרמה אדומה, שחורה, כחולה, לבנה וצהובה – כל הזנים יבהקו בצבעם משל יצאו זה עתה מטיפול אצל המניקוריסטית עם לק נועז ומבריק.


 
גנודרמה אוהבת להיצמד לגזעי עצים, כך למשל תוכלו למצוא אותה נצמדת גם לעצים חיים (היא ממש אוהבת עצי אדר), אבל באין מוצא גנודרמה תיצמד גם לעץ כרות או רקוב.
 
כאמור, גנודרמה בעלת פעילות אדפטוגנית – נחשבת לאחד הצמחים הקלאסיים והחשובים למצבי תפקוד גופני ירוד, תוך כדי שמירה על הומיאוסטזיס של מערכות הגוף.

מגבירה את יכולת הגוף שלנו להסתגל למצבי סטרס מתמשך ולהתגבר עליהם, משפרת את ההסתגלות של הגוף לגירויים ושינויים שאנחנו חווים (כמו ימי קורונה למשל) פיזיולוגית ומנטאלית, מנרמלת את פעילותן של בלוטות האדרנל הנשחקות אבל לא רק, יש לה עוד המון פעילויות שמטיבות עם הגוף שלנו – שימו לב.

מה עוד יודעת הגנודרמה להציע לנו?

גנודרמה בונה את מערך החיסון (לא לשימוש במצבים אקוטיים), אנטי ויראלית (מי אמר קורונה? – ותרשו לי ללחוש לכם בסוד, קיימות פטריות מרפא עוצמתיות כשמדובר בווירוסים – מוכח מחקרית !!!), נוגדת חמצון (אנטי אוקסידנט), אנטי קרצינוגן מונעת התפתחות גרורות (סרטני), נוגדת קרישה, היפוכולסטרולמי (מורידה ערכי שומני דם חריגים), שומרת על הכבד (הפטופרוטקטיב), אנטי היסטמיני (מתאימה לטיפול באלרגיות), מחזקת ומזינה את מערכת העצבים, מרגיעה ומשפרת מצב-רוח.

מחקרים מראים שגנודרמה מפחיתה תופעות לוואי של טיפולים אונקולוגיים כמו הקרנות וכימותרפיה, מעודדת אקטיבציה של שורת החיסון הלבנה (NK ומאקרופאג'ים – תאי חיסון בולעניים) ומסייעת להתאושש אחרי טיפולים אונקולוגיים תוך עידוד הפרשת חומרים אנטי סרטניים (אינטרלאוקין-1, אינטרפרון-2). הפרשת בטא גלוקן המחזק ושומר על שלמות דפנות התאים ומייעל את פעילות המאקרופג'ים. מעכבת התפתחות והתפשטות גידולים. מחזקת זיכרון חיסוני של תאי T, מורידה לחץ דם (באמצעות דיכוי אנזימי ACE), מורידה שומני דם – כל זה בפטריה אחת !!!
 

גנודרמה יעילה להפחתת רמות LDL (הכולסטרול שאנחנו מכנים "רע"), מניעה וטיפול בטרשת עורקים (באמצעות חיזוק שריר הלב, הפחתת שומני דם והיותה נוגדת חימצון יעילה ונוגד קרישה) ואנגינה פקטוריס (תעוקת חזה).

למצבי עודף של מערכת החיסון כמו אלרגיות, טרשת נפוצה, מחלות אוטואימוניות ובאותה נשימה גם למצבים של חולשת חיסון המתבטאים במחלת העייפות הכרונית (CFS), מחלות זיהומיות חוזרות ואפילו איידס (מי אמר קורונה 2).

גנודרמה יעילה כטיפול תומך בסוכרת, כאמור לאיזון יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות כבד.
 

באשר להיותה אנטי קרצינוגנית (סרטן), הרי שגנודרמה תומכת בזמן טיפולים אונקולוגיים כמו הקרנות וטיפולי כימותרפיה, מקלה על תופעות הלוואי, משפרת את התגובה החיסונית (באמצעות תמצית פוליסכרידית של הפטריה המעלה לאורך זמן >>לפחות 12 שבועות<< את רמות האינטרלאוקין-2 בפלסמה, כמו גם את רמות האינטרפרון ופעילותם של NK)

חלק מהיופי בפעילותה של הגנודרמה מתבטא ביכולתה להשפיע השפעה רחבת טווח על הגוף, ללא שינויים קיצוניים או חדים, תוך דגש על איזון אברי ומערכות הגוף. למרות שהפטריה ידועה כבטוחה לשימוש, מחקרים וניסיון מצטבר מראה שלאחר 3-6 חודשי שימוש רצופים יתכן ותגרום ליובש בריריות הפה והגרון, דימומים מהאף, בחילות, הקאות, גרד – כרגע אין מספיק ידע לגבי שימוש בפטריה לנשים הרות או מניקות.
 

כן חשוב לדעת ששימוש בגנודרמה במקביל לתרופות נוגדות דיכאון וחרדות מסוג (chlorpronazin או reserpine) אינו מומלץ.
 

יש לנקוט משנה זהירות אצל אנשים הנוטלים תרופות מדכאות חיסון מסיבות שונות, כמו גם תרופות נוגדות קרישה.


 
לסיכום, מזכירה שוב (וכנראה שאזכיר שוב ושוב) אין ליטול תוספי מזון, צמחי מרפא ללא הנחיה מפורשת של המתמחים בדבר – נטורופתים, הרבליסטים קליניים !!!


אוקסיטוצין – הורמון של אהבה...


 
ההורמון הקטנטן והנפלא הזה מלווה אותנו בתהליכי חיים חשובים, מרגשים ומתגמלים – בלשון המעטה...
 
שימו לב לחלקו במריחת חיוך, שלווה ונחת בחיינו 😊

היתה זו שנת 1906, כשגילה Henry Dale פרמקולוג בריטי שהחומר הגורם לנשים להתכווצות הרחם בעת לידה, הוא לא אחר מאשר הורמון האוקסיטוצין. שנים מעטות לאחר גילוי מרעיש זה, גילו שלא רק על התכווצויות הרחם אחראי האוקסיטוצין, אלא גם לזירוז הפרשת חלב להנקה, לא מפליא שזהו שמו של ההורמון, ביוונית משמעות אוקסיטוצין היא "לידה מהירה", כמה נפלא..

מאז הגילויים הנפלאים מאותן שנים רחוקות, אנחנו כבר יודעים היום שהאוקסיטוצין אחראי על שרשרת פעולות נרחבת, כן – מעבר למה שקראתם עד כה, אוקסיטוצין אחראי גם על הרגע הנפלא, המיוחד והמתוק במיוחד בו יולדת פוגשת לראשונה את התינוק שלה ונולד בה מאופן מיידי אותו קשר אימהי שלא ניתק לעולם.
 

 
חכו, זה לא הכל... אוקסיטוצין מביא לחיינו עוד לא מעט רגעים נפלאים, קחו אוויר.. אחרי ככלות הכל, אוקסיטוצין הוא ההורמון המסייע למכורים להיגמל, הוא ההורמון המשפיע ברמה ההתנהגותית על עוררות מינית, הוא גם ההורמון המסייע לנו ליצירת קשרים חברתיים, זוגיות, מסייע לנו לרכוש אמון, אמפתיה הוא גם ההורמון המופרש בכמויות עצומות בזמן אורגזמה נשית/גברית (ובערית אביונה) – עכשו אתם מכירים אותו מקרוב את ההורמון הא?

אז זהו,

שאוקסיטוצין עושה הרבה מעבר למה שרובינו יודעים וכדאי מאוד שנדע בכלל ובימי קורונה בפרט:


 
אוקסיטוצין הוא הורמון עצבי. למעשה, ניתן לאמר שאוקסיטוצין מכוון את האינסטינקטים החברתיים שלנו ודוחף אותנו לעשות דברים שמחזקים ומעודדים יחסים קרובים, כאמור הוא זה שגורם לנו לתשובה למגע פיזי, כמו גם ליצירת קשרים עם חברים ובני משפחה. אוקסיטוצין מגביר ומחדד את ההזדהות הרגשית שלנו ואפילו מגביר את הנכונות שלנו לעזור, לסייע ולתמוך באנשים שחשובים לנו בתוך חיינו.

שימו לב היטב, אוקסיטוצין הוא הורמון סטרס (לא רק עצבי) וככזה, באופן טבעי הוא מיוצר בבלוטת יותר הכליה הלא היא בלוטת האדרנל, בדיוק ההיא עליה דיברנו בכתבה הראשונה המתארת את המחיר שכולנו משלמים על סטרס מתמשך לאורך זמן.

אלא, שעצם ההפרשה של אוקסיטוצין בזמן סטרס, היא זו שדוחפת אותנו לחפש עזרה ותמיכה, לחפש מישהו לספר לו איך אנחנו מרגישים ומה עובר עלינו בעקבות הסטרס, במקום לשמור בבטן.

אוקסיטוצין הוא גם זה שגורם לנו לשים לב למישהו אחר זולתנו שעובר טלטלה וסטרס, כדי להגיש לו עזרה ותמיכה. כלומר, אוקסיטוצין הוא זה שדוחף אותנו להיות מוקפים באנשים שאנחנו סומכים עליהם שיעזרו לנו בתקופות קשות.
 

מלבד היותו הורמון חברותי וסוציאלי לכל הדעות, אוקסיטוצין משפיע גם על הגוף כלומר, אחד התפקידים המופלאים של ההורמון המיוחד הזה הופכי לחלוטין לתיפקודם של שאר הורמוני הסטרס עליהם דיברנו בכתבה הראשונה לגיליון זה – אדרנלין וקורטיזול. בעוד אלו גורמים לכלי הדם להתכווץ, מה שגורם במצבי סטרס מתמשך לעליה בלחץ הדם ולמחלות לב וכלי דם, הרי שאקוסיטוצין עושה בדיוק את הפעולה ההופכית משמע, הוא מרפה את כלי הדם גם כשאנחנו במצב של סטרס.

לא רק שאוקסיטוצין מרפה את כלי הדם, בלב שלנו קיימים קולטנים (רצפטורים) ספציפיים לאוקסיטוצין וזה בתורו, עוזר להתחדשות תאי לב ולהחלמה טובה ומהירה יותר של תאי לב להחלים מנזקי סטרס. אוקסיטוצין מחזק את הלב.
 

 
נסכם אם כך, אוקסיטוצין משפר את ההתמודדות שלנו עם סטרס בכלל ולאורך זמן בפרט, מחזק את הלב, שומר על כלי הדם וגם שומר על הקשרים החברתיים שלנו.

כל פעם שאנחנו פונים לסייע ולעזור למישהו במשפחה, חברים או בקהילה בה אנחנו חיים, משתחרר עוד אוקסיטוצין למחזור הדם ומשפר את תגובת הגוף שלנו לסטרס.

אם להלביש את התובנה הנגזרת מאוקסיטוצין על קלישאות שאנחנו מכירים משכבר הימים, הרי שהביטוי "תעשה טוב – תקבל טוב" מתארת את אוקסיטוצין כמו כפפה ליד.

נחבר את התובנות המופלאות הללו אל התקופה המאתגרת בה אנחנו מצויים ונוכל לגזור בקלות את התובנה הכל כך מתבקשת שאולי, היא המסר שמביא איתו וירוס הקורונה לעולם כולו...

בואו נהיה אנושיים, אמפתיים, נעזור, נתמוך – זה עוזר לבריאותנו האישית
 


מצעד השמנים - ארומתרפיה בשירות הרגיעה...


 
מה לא נעשה בשביל קצת אווירה רגועה ונינוחה בימי קורונה ובכלל – הא?

הרי לכם עוד טיפ נפלא בשירות הטבע שיסייע לכם להכניס שלווה ונחת הביתה... ותודה לתורת השמנים הנדיפים

אחרי שקראתם את הכתבה הראשונה לגיליון זה המתארת את מחירי הסטרס באדיבות וירוס הקורונה ומעלליו, אתם כבר יודעים ודאי לזהות את סממני הסטרס המחלחלים בכולנו, הרי לכם עוד דרך נעימה, ריחנית שמנעימה את השהייה במרחב בו אתם נמצאים וגם מעניקה בנדיבות ובאופן טבעי את סגולות הצמחים.

כל מה שתזדקקו לו הוא מנורת שמנים. אין לכם מנורת שמנים? – לא נורא, הספיגו מספר טיפות (עד 6) על גבי כל טישו או נייר טואלט יקר מציאות הקורונה קרוב למקום בו אתם נמצאים ותיהנו לכם מהסגולות, זה הכל.

ה א מ נ ם? – זה הכל?

ובכן, אני מסתמכת על חוש הריח שרובנו ניחן בו (למעט תתרנים) ולמעשה, אם דיברנו בכתבה הראשונה לגיליון זה על חידוד החושים במצבים של סטרס, הרי שזה הזמן הנכון לדייק את מהות חוש הריח ולהזכיר לכולנו שכולנו מסתמכים על חוש הריח ולא רק אני, חוש הריח כל כך טבוע בנו, שהכנסנו אותו גם למטבעות הלשון וברור לנו, שכשמישהו אומר ש-"משהו לא מריח לי טוב", זה הזמן לבדוק שוב ושוב את הנתונים והשטח, שלא לדבר על מטבע הלשון "משהו מסריח פה".

בפועל, חוש הריח קולט ממרחקים חומרים נדיפים הנישאים באוויר ובכך שומר עלינו למשל מפני שריפות, חומרים רעילים, מזון מקולקל אבל מעבר לכך, מסתבר שלכל תחושה ורגש שמור אצלינו בזיכרון הקדום (במערכת הלימבית) ריח ספציפי, כך בדיוק אנחנו מפרשים את הריח של אמא כשהיא רגועה, כשהיא פחות רגועה בלשון המעטה, את הריח של האנשים הראשונים בחיינו, מצבים וסיטואציות ואפילו בן/בת הזוג נמדדים ונבחרים על פי הריח.

מולקולות של תמציות ריח כמו אלו שנמצאות בשמנים הנדיפים או אתרים כפי שרובנו מכנים, כל כך קטנות שגם הן נישאות באוויר ומגיעות אל האף שלנו ומשם, דרך תאי עצב קולטניים אל המוח ולמערכת הלימבית שחלק מתפקידיה כאמור, הוא עיבוד תחושות ורגשות האמונים כאמור על החוש ההישרדותי שלנו. בו ברגע שתמציות הריח פגשו את המערכת הלימבית במוח, מתבצעת שרשרת פעילויות אוטומטית כחלק מאותו מנגנון הישרדותי.

אז כן, אפילו טישו עם מספר טיפות בודדות בהחלט מספיק כדי להשפיע עלינו וכל שנותר לנו הוא לבחור את הפעילות הרצויה לנו.
 

הפעם נבחר בשמנים מאזנים, מרגיעים שירגיעו את כל מי שאיתנו וכמובן גם את עצמינו – אני כל כך אוהבת את הקסמים המופלאים באדיבות הטבע..

ל ב נ ד ר
 
אם עד היום לא דאגתם שיהיה לכם בקבוקון שמן לבנדר בבית, הרי שזו לגמרי הזמנה. שמן לבנדר מצויין בטיפול בכוויות, אפילו בצלקות יחסית טריות הוא יודע לטפל ולטשטש.

מייחסים לו תכונות אנטיביוטיות כמו שום, הוא מחטא, נוגד דיכאון, משכך כאב, מרגיע, מנקה אכלים, מעודד תהליכי ריפוי, מונע היווצרות צלקות מכל מכה, חבלה וכמובן מכוויות כאמור, תוך שהוא מעודד החלמת המקום והתחדשות תאים מהירה. בנוסף, לבנדר ידוע כמרכך השפעות טראומה והלם קליני כתוצאה מפציעה ובמקביל, מסייע להתמודד עם טראומות והלם ברמה הרגשית. בנוסף, ללבנדר יש תכונה נפלאה של סינרגיזם, הוא אוסף ועוטף פורמולות ומרים אותן, משפעל ומשדרג את החיבור שבחיבור בין שמנים.

ג ר נ י ו ם – גרניום לימוני

גרניום הוא אחד השמנים האהובים והמוכרים שעושים בם שימוש נרחב בהרבה מאוד מקומות כך שכולנו מכירים את הריח.

גרניום פועל על הרגשות שלנו באופן עמוק ולמעשה, נחשב לאחד השמנים היעילים לשימוש לאיזון מצבים הורמונליים – מה זה אומר?, תחשבו על גיל ההתבגרות, על שינויים הורמונליים שכולנו חווים במהלך החיים ובפרט נשים בשלב המנופאוזה.

בעוד גרניום מפיץ את הניחוח המופלא שלו, הוא גם יודע לטפל בשלפוחיות קור ממש כמעשה קסמים, נחשב למחטא, חשוב לטיפול במצבים של הפסקת המחזור, סכרת, הפרעות דם למיניהן, דלקות גרון ושיכוך והשקטת מערכת העצבים. גרניום יודע לסייע להתמודד עם כאב ודאגות של אנשים חולים או מוטרדים.

מ י ו ר ן מתוק


 
מיורן מתוק משפיע ישירות על מערכת העצבים האוטונומית, על שרירים, הוא מרגיע פעילות עצביות עודפת, משכך כאב ולמרות כל אלו, אינו ממריץ את הדם.

בשמן מיורן משתמשים במינון נמוך (טיפה אחת מספיקה בהחלט) כיוון שהשפעתו יכולה להיות עמוקה מאוד, עד כדי הורדת לחץ דם שנובע מרמות סטרס גבוה.

מ ל י ס ה

שמן מליסה מתאים מאוד לטיפול במצבים אקוטיים רגשיים קשים, טראומות – גם אם הן טראומות ותיקות. טראומות שגורמות לתופעות פיזיולוגיות כמו שרירים תפוסים, מליסה יודעת לשחרר.

מליסה יודעת לשחרר כאמור גם שרירים תפוסים מפעילות גופנית עצימה, מדובר בשמן אנטי ויראלי חזק ביותר (מי אמר קורונה 3), מליסה מעודדת ומחזקת את מערכת החיסון תוך כדי עידוד אנרגטי מנטאלי. כאמור, יש להשתמש רק בטיפה אחת של שמן מליסה.

מ נ ד ר י נ ה

לשמן מנדרינה אני קוראת "חברת התקשורת האנושית", זה "ה"שמן שעוזר לאנשים סגורים ומופנמים להפתח, הוא מדובב אנשים סגורים לפתוח את סגור ליבם ולדבר.

אם לא די בכך, הרי ששמן זה תורם לגמישות של העור, יעיל במיוחד לעור מתבגר שמאבד עם השנים מגמישותו, יעיל מאוד לנשים הרות למניעת סימני מתיחה (למהול בשמן מנבט חיטה – רק מטרימסטר שני ואילך)

מה שעוד חשוב שתדעו על שמן מנדרינה, שהוא יעיל מאוד במצבים של דיכאון שאחרי לידה כשהרקע הוא שינויים הורמונליים.

ת כ ל ס...
 
הכינו לכם מנורת שמנים/טישו/נייר טואלט עד 6 טיפות – לא יותר !!! זיכרו, מדובר בחומרים פעילים ועוצמתיים.

תוכלו להתנסות בשמן לבנדר-2 טיפות עם גרניום לימוני-2 טיפות ולהוסיף עוד טיפה אחת מאחד השמנים המופיעים לעיל.

אם יש לכם מנורת שמנים, מהלו את 6 הטיפות במים והניחו מעל המבער ותיהנו מנדיבות הטבע באופן טבעי.

    2