top of page

אסכדיניה

שסק אנחנו מכנים את הפרי הקסום שבתמונה, אסכדיניה הוא השם שנתנו לו ערביי ארץ ישראל ולמעשה, השם אסכדיניה הוא שיבוש של שמו התורכי (הלוואי ויכולתי לבטא אותו) אבל משמעו "עולם חדש" וכמבכיר הפירות בעונת האביב, אפשר להבין את התורכים...

תגידו לי אתם, אם גם אצלכם בזיכרונות הילדות יש אבק של עלי שסק, שהופך לבוץ משהו מיד כשהפרי מגיע אל הפה ונוטף נחלים של עסיס שסק מתוק - יש?...


בזיכרונות ילדותי שמורים להם שני אירועי שסק, שניהם כמובן נכללים בשיטת "העץ של השכן טוב יותר" ואין, אין כמו לחזור מבית הספר בשעת צהריים ולהמתיק את צימאון החמסינים של תקופת האביב בשסק צהוב ומזמין כל כך... אבל מה יודעים ילדים?, קטפנו מכל הבא ליד, ובעיקר מיהרנו - כי פחדנו שבעלי העץ יצאו ויתפסו אותנו על חם במעלה כמה מטרים גובהו של הפרי הצהוב והמזמין במיוחד, אז קטפנו, קטפנו כל מה שלא היה ירוק, חצי מגובה העץ ירדנו בזהירות ואת יתרת הגובה קפצו אל האדמה עם השלל בידיים, בשקית או בכיסים.


הבעיה עם שסק, היא העובדה שהוא מבכיר ראשון מבין עצי הפרי שמגיעים באביב וכמונו בדיוק, מחכים גם כל בעלי הכנף ובעיקר הבולבולים אלא שלהם אין מסגרת של בית-ספר, הצבע הצהוב/כתום הוא בין הבולטים בטבע (לא בכדי משתמשים בצבע הזה כצבע אזהרה/התראה - לא בכדי צבע ה"קופסה השחורה", הוא דווקא כתום) והם במעופם עם זווית אבחנה נוחה שכזו, רואים את הפרי הבל עוד הרבה לפנינו הילדים, אבל לא היינו קטנוניים וחלקנו גם את הפרי הנגוס במקורם, בפרט אם הפרי היה כבר כתום, עסיסי ומתוק....


אם כן באחת השנים כשטיפסנו על העץ ולא השארנו עליו זכר פרי, התלונן עלינו בעל העץ וקיבלנו עונש קולקטיבי לכל הכיתה ונאלצנו חודש שלם להגיע לגינתו של השכן ולעבוד כל עבודה שנתן לנו בצהרי היום החם, עבדנו, שתקנו, אבל גם נהנינו משאריות תפוזים ולמדנו לא מעט על העצים שהיו בגינתו.


האירוע השני שמלווה את זיכרונות ילדותי הוא הפעם ההיא שטיפסתי על העץ, הצלחתי להגיע כמעט עד למעלה וכשידי כמעט נגעה באשכול הכתום של הפרי הבשל, יצאה השכנה החוצה בשאגות ואני גלשתי כל הדרך במורד גזע העץ ונשאתי תקופה ארוכה את כאב השפשוף שנותר על בטני החשופה...


תודו,

פרי שסק מתוק וטעים ושווה את המאמץ לטפס על למעלה, עצי שסק מתנשאים לרוב לגובה של 4-3 מטרים, אבל אם יתנו להם לצמוח פרא, הם יודעים להתנשא גבוה יותר עד 10 מטרים.


פרי השסק מגיע אלינו במקום מדרום מזרח סין, ניתן למצוא אותו גדל בתפוקה נאה גם בסין וברזיל וכמובן, בישראלה שלנו.


שסק משתייך למשפחה מכובדת, משפחת הוורדיים וכמוהו פירות נוספים כמו תות-שדה, פתל, אגס, תפוח, חבוש, דובדבן, משמש, שזיף ועוד.


100 גרם של שסק מכילים:

86.73 ג' מים, 47 קלוריות, 0.43ג' חלבון, 12.14 ג' פחמימות, 0.2 ג' שומן, 1.7 מ"ג סיבים תזונתיים, 0.76 מק"ג ויטמין A, 1 מ"ג ויטמין C, סה"כ כ-1 מ"ג ויטמינים ממשפחת B לרבות חומצה פולית, 0.28 מ"ג ברזל, 16 מ"ג סידן, 13 מ"ג מגנזיום, 27 מ"ג זרחן, 266 מ"ג אשלגן, 1 מ"ג נתרן ונוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים) המאפיינים את הפריות והירקות הצהובים/כתומים.


* מגנזיום ואשלגן חיוניים לתיפקוד תקין של מערכת העצבים והשרירים בגופנו ומכאן עזרתו של שסק בהורדת לחץ דם, איזון רמות נתרן ומשק הנוזלים בגוף ומכאן סיועו במניעת אירועים לבביים.


* נוגדי חימצון (אנטי אוקסידנטים) האופייניים לפירות וירקות צהובים/כתומים הלא הם קרטנואידים ולרבות בטא קרוטן, גם מסייעים לפנות רדיקלים חופשיים מהגוף, מחזקים את מערכת החיסון, אנטי-דלקתיים. הרפואה הסינית משייכת את הפירות הכתומים/צהובים לחיזוק הטחול שאמון גם על תהליך העיכול ו"הבשלתו" לשיטתם וגם על החזקת איברים במקומם.


* כמות הסיבים התזונתיים שבפרי, מסייעת בתורה למערכת העיכול ומעוררת תנועתיות (פריסטלטיקה) של המעיים, מהווה מצע לחיידקים הידידותיים שכולנו רוצים לארח במעיים שלנו ובנוסף מורידה את האינדקס הגליקמי של מזונות.


* מחקרים שנערכו על בע"ח בהקשר של תאים סרטניים ושסק הראו, שכמות וסוג נוגדי החימצון שבפרי, יעילים להתמודדות עם רדיקלים חופשיים בגוף הידועים בתרומתם להתפתחות תאים סרטניים. עלי שסק, מכילים פוליפנולים המסוגלים בתורם לגרום לנזק לאותם תאים סרטניים ואפילו לגרום למותם.

מחקר שפורסם בשנת 2009 הראה שתמציות של שסק דיכאו התפתחות והתפשטות גידולים של סרטן השד.


* שסק מכיל לא מעט סוכרים אך במקביל, מכיל גם כמות נאה של סיבים תזונתיים שכאמור, מורידים את האינדקס הגליקמי של הפרי, כך שסוכרתיים או מי מכם המעדיפים למנן את כמות הסוכר בתפריט, יכולים לאכול שסק בכמות מדודה (10 יחידות פרי = מנה).


*כאמור, הרפואה האקלקטית משתמשת בעלי עץ השסק הן כמירתח והן כחליטה לטיפול בהרגעה, שיכוך כאב מקומי, טיפול בדלקות, ייבוש ליחה ושיעול שכה אופייניים לתקופת מעבר.


אבי ע"ה, אהב במיוחד קונפיטורת שסק, בעיקר בשל זכרונות מהמטבח של סבתו האהובה ששלחה אותו כילד צעיר לקטוף שסק בחצר וממנו הכינה עבורו קונפיטורה מבריקה, נימוחה ועדינה בטעמה.


לפתן שסק, הוא אחד המשקאות העדינים והמרווים את החמסינים שיודעים להגיע בעונת האביב, שווה ניסיון...



ולקינוח, מתכון לליקר שסק המעודן, אחד הליקרים הפשוטים והקלים להכנה - ש ו ו ה !!!


הכינו לכם מספר צנצנות זכוכית מעוקרות בהתאם לכמות הפרי שברשותכם. השתדלו שהפירות יהיו כתומים, אלו מבע הדברים מכילים כמות סוכר גבוהה יותר ויבטיחו תסיסה מהירה יותר של הפרי.


הכניסו שכבה ראשונה של הפרי (נקי וחף מפטוטרת, אימי נהגה גם לקלוף את הפרי, אך עם השנים מצאתי שהפרי גם בקליפתו עושה נפלא את העבודה) ומעליה פזרו סוכר בנדיבות עד כיסוי מושלם של הפרי - עשו כך עד הסף העליון של הצנצנת והבריגו את המכסה.


כשתסיימו למלא את כל הפרי בצנצנות, הניחו את כולן במקום מוצל וקריר למשך שבועיים/שלושה, פיתחו את הצנצנות בזו אחר זו ומלאו אותן באלכוהול 97% בהתאם לטעמכם והעדפתכם האלכוהולית, הבריגו את המכסים ונערו היטב את הצנצנות והחזירו אותן לשימור באותו מקום מוצל וקריר.



לבריאות ולחיים טובים.





פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page