top of page

גיליון אוגוסט 2019

עודכן: 3 במאי 2020

פתח דבר

כשאוגוסט כבר מגיע, אני לרוב עם הלשון בחוץ, סופרת את הימים והדקות לבואו של הסתיו המיוחל, זה לא סוד שאני אשת סתיו וחורף, אם כבר סתיו וחורף, שיהיה גשום כדת וכדין שאוכל ליהנות ממנו, חורף כמו של שנה שעברה בהחלט יכול לחלחל בי לא מעט נחת ועונג – אז סופרת...מחכה, מייחלת ומצפה – אתם איתי?..


בימים בהם גרתי בבית פרטי והגינה היתה חלקת אלוהי, כבר בתחילת אוגוסט יכולתי להבחין בינות הסלעים את גבעול החצב מבצבץ וכל שנה בעקביות, מדדתי את אורך גבעול החצב כידוע, ערביי ארץ ישראל מתנבאים על איכות החורף, לפי גובה גבעול החצב כך שככל שהגבעול גבוה יותר, כך החורף משמעותי יותר.


בשנים האחרונות אני יוצאת אל הטבע להיפגש עם החצבים הראשונים ומקווה תמיד למצוא אותם לפחות בגובה שלי – תקוה היא דבר נפלא – הלא כן?


ט' באב ועשרה ימים לאחר מכן טו' באב עת מילואו של הלבנה, הם שני ימים שאנחנו מציינים בשתי דרכים שונות אף שהערכים העומדים בבסיסם של שני תאריכים אלו זהים – אם בט' באב אנחנו נוהגים לצום ולציין את אהבתנו לבית המקדש שנחרב, הרי שעשרה ימים לאחר מכן, טו' באב מציין את הערך אהבת חינם בין בני אדם כבסיס לחיים טובים. לימים, כשיצאו בנות ישראל לבושות לבן אל השדות לחפש להן בן זוג, הוענק דגש לאהבה שבינו לבינה יותר מאשר מקור הדברים.


לבינתיים, עד שינשבו כאן רוחות סתיו, יפגשו אותנו החודש לא מעט ימים חמים ובוודאי שרב או שניים שיבשרו על עונת הסתיו הקרבה והם יהיו הבילים ומחניקים כדרכם. אני כנראה אברך שוב את ויליס קרייר - ממציא המזגן אבל זה לא יפריע – לווירוסים והחיידקים שמאבדים בעצמם את סבלנותם ויוצאים במחול לקצב החום ההביל ונותנים בנו את חותמם דווקא באוגוסט, כשאנחנו מותשים מבילויי הקיץ ושעות האור הרבות, מהחום והלחות והילדים שבחופשה – אז בדיוק הם באים להתארח אצלינו בגוף...יש להם את העיתוי הלא חביב הזה.


לכן, זה בדיוק הזמן להכין את עצמנו לקראת הסתיו והחורף העומדים בפתח, זה הזמן הנכון לתהליך ניקוי רעלים שצברנו במהלך תקופת האביב והקיץ, להיאסף אל עצמינו חזרה. אם י שלכם עניין להצטרף אלי לתהליך ניקוי רעלים לפני שמתחיל הסתיו והחורף ולחזק את מערכת החיסון, מוזמנים ליצור איתי קשר, מזכירה לכם שאני מגיעה עד אליכם הביתה, כך שתוכלו להתאסף בקבוצות קטנות של 8-10 אנשים ונצא יחד לדרך.


לכל ילדי הגנים ובתי הספר, מאחלת שנת לימודים פורייה ומעניינת,

שלכם כתמיד,

תמר.


 

שדות המגנט שלנו

מה גדל בשדות המגנט האנושיים?


הכל התחיל כשיוונים קדמונים מצאו בעיר מגנסיה (היום בקרבת העיר איזמיר שבטורקיה) מחצב שמשך אליו ברזל וגם את תשומת ליבם...

מקווה שאתם זוכרים משהו משיעורי פיסיקה, שם למדנו שכל גוף שיוצר שדה מגנטי, מפעיל כוח ודוחה או מושך גופים אחרים במקביל. התופעה הזו מתרחשת באדיבות תנועת אלקטרונים בזרם חשמלי, מה שיוצר תנועה המכונה "תנועה אלקטרומגנטית".

הגוף האנושי נשלט בידי מערכת העצבים, מייצר גם הוא אנרגיה אלקטרו מגנטית בכל תא, איבר ומערכת המעוצבב בידי פולסים (גירוי חשמלי) המשפיעים על הגוף מהמוח דרך מערכת העצבים המרכזית לאברי הגוף וכל הדרך חזרה.


הסביבה בה אנחנו חיים מייצרת כל הזמן גירויים אלקטרו מגנטיים, מכשירי חשמל בשירות האדם, ארונות חשמל, קרינת מסכים ואפילו תחושת זרם חשמלי שאנחנו מרגישים במרפק או תיאור תחושות כאב מסויימות כמו זרם חשמלי וגם העובדה הפשוטה שכולנו מוליכי חשמל ומטבע הדברים נוטים להתחשמל (אף שזו בפני עצמה מרתקת ואינה משפיעה על כולנו באותו האופן והמידה).


המקור לרפואה וריפוי באמצעות מגנטים משלבת בין התכונות השונות של שדות מגנטיים, לבין הנחות בסיסיות בפילוסופית הרפואה הסינית.

האוכלוסיה בסין למדה להשתמש בתנאים הטופוגרפיים ההרריים כדי להשקות את שדות האורז באמצעות תעלות שנחפרו מפסגות ההרים והובילו את המים באופן טבעי דרך התעלות שנחפרו עד העמקים - הסינים מכנים את התעלות הללו מרידיאנים כשהרפואה הסינית ממשילה את נתיבי האנרגיה בגוף האדם לאותן תעלות – מרידיאנים.

למעשה, כל שינוי וחריגה מאיזון זרימת האנרגיה/צ'י במרידיאנים, הוא מה שאנחנו ההדיוטות מכנים חולי, המשפיעה בתורה על אברי הגוף, מערכותיו ומטבע הדברים גם על תחושותינו.


אם נשלב את שתי התובנות הסינית מחד והאלקטרומגנטית מאידך, נוכל להבין איך נולדה שיטת הריפוי המוצעת באמצעות מגנטים.


אלו מכם שהקשיבו קצת יותר ממני בשיעורי פיסיקה, ידעו להסביר את ההבדלים, משמעויותיהם והשפעותיהם של שדות אלקטרומגנטים שונים, אנחנו ההדיוטות יודעים להבחין בין מגנט שמושך אליו חפצים לבין צידו האחר שדוחה חפצים אחרים.

שיטת המגנטותרפיה מביאה איתה שלל מוצרים המשלבים כאמור הן את השדות המגנטים והפילוסופיה הסינית כדי לזמן לנו את האיזון הנכסף המעיד על בריאות.

השפעתם של מגנטים, מחזקת את תאי הגוף, משפרת זרימת דם (מזכירה לכם שכדוריות הדם האדומות נושאות בחובן ברזל וככזה, אפשר להבין בקלות את השפעת מגנטים על זרימת הדם. ראוי לציין שדווקא ברזל הנישא ע"ג אותן כדוריות אדומות לא מושפע באופן נחרץ משדות מגנטיים אבל, צמיגות הדם כן מושפעת מהם ו-"סידור" כדוריות הדם האדומות בזרם הדם מאפשר זרימה חלקה בלי-הדם) ומכאן מאזנת את מערכת החיסון המתגוררת בדם, משפעלת את תהליך חילוף החומרים בגוף, המערכות ואף משפיעה על איכות השינה, הקלה בכאבים שונים ברחבי הגוף ואף מסייעת בפינוי פסולת מהגוף.


מתמחים בטיפול במגנטותרפיה יצביעו גם על שיפור בהחלמת פצעים (דם/חיסון), הגברת האנרגיה והחיוניות (נשיאת חמצן בכלי-דם), שיפור והקלה בכאבים ראומטיים ואורטופדיים שאפשר להבין מעצם האיזון החשמלי באדיבות המגנטים.


חשוב לציין שאנשים שחולים בהמופיליה, מושתלי קוצב לב/משאבות אינסולין או הורמונים, אנשים שנושאים בגופם רסיסי מתכת – להם לא מומלץ לישון על מזרני מגנטים, אך יוכלו לבדוק שימוש במוצרים מגנטותרפיים אחרים. כמו-כן, נשים הרות, מאותגרי מחלות סרטן למיניהן יתייעצו בנפרד לגבי שימוש במזרנים ומוצרי מגנטותרפיה.


אני תוהה האם לשדות המגנטיים הפועלים בנו יש איזו שהיא השפעה על משיכה או דחיה של אנשים סביבנו, מה ממגנט אותנו כבני אדם?, איזה סוג אנשים מושכים וממגנטים אותנו – או אנחנו אותם אלינו? והאם למיגנוט הזה יש משמעות המעידה על מה שחסר או עודף במהותנו האנושית? – חומר למחשבה.



 

מחלה ושמה לחות

לא, אין מחלה שכזו ברפואה הקונבנציונאלית, אבל אם תשאלו כל מרפא סיני על מעלליה של זו הלחות, נו - קחו כיסא ותתכוננו לשיחה ארוכה, ארוכה, ארוכה כי לחות, חשובה אמנם לגופנו ובריאותנו, אבל במידה המדויקת וכל חריגה מהאיזון הנכסף, מותירה את חותמה בגופנו – ממש בלשון המעטה...



רבים מאיתנו מודעים לכך שישנם מזונות מעוררי לחות כמו חלב ומוצריו, בננות או תפוזים, אבל האם אנחנו מבינים מה משמעותה של לחות בכלל? או מה משמעותה של לחות באיברי הגוף השונים?

עוד לפני שנפנה אצבע מאשימה לכיוון הלחות והליחה שיודעת להתפתח ממנה, נבין מה היא לחות:

לחות מצטברת בגופנו באופן טבעי, כחלק מתהליכים מטאבוליים ו/או הפרשות טבעיות של הגוף (פסולת) אבל גם חיים באזורים לחים או קרים שאינם מוכרים לנו, יודעים לגרום להתעוררות של לחות וליחה בהתאם.


אנחנו זקוקים למידה מדויקת של לחות על מנת לייעל תיפקודן של ריריות למשל, של הריאות, של מערכת העיכול, עיניים, דם, כליות, רקמות, ריריות והמוח אלא שאנחנו זקוקים למינונים קטנים של לחות כדי להיות מאוזנים, כשעודפים של לחות נוטים להצטבר במקומות שונים בגוף ולתת את ביטויים.


ככלל לחות, היות והיא נוטה להצטבר, היא גורמת להאטה הן של תהליכים בגוף והן להתנהלות שלנו בחיי היום יום המתבטאת במנעד רחב של איטיות עד תקיעות. לחות שמצטברת יודעת לגרום לנו לחוש תחושת גודש, כבדות ואיטיות שמגיעות יחד, עייפות גדולה שאינה מסופקת בשינה איכותית, השמנה, דלקות במקומות שונים בגוף, בצקות, בעיות המתבטאות בעור ועוד. במצבים מתקדמים של הצטברות גדולה נראה גם ערפול מחשבתי ותחושתי גם יחד. לחות יכולה להיווצר הן מאורחות חיים שאינם מתאימים לנו, אבל בה במידה היא יכולה להיווצר על רקע גנטי (קונסטיטוציוני).


הכי קל לנו לזהות לחות כשאנחנו מתקררים וסובלים מנזלת מרובה, או כשאיכות היציאות שלנו משתנה ממצב מוצק לנוזלי ואליה מצטרפות גם תחושת עייפות ונפיחות בבטן אחרי האוכל ואפילו בחילות ופגיעה בתאבון.


השלב הבא בהתפתחותה של לחות, הוא הפיכתה מלחות לליחה ואת המצב הזה מאוד קל לנו לזהות, מדובר בהפרשות צמיגות שקשה לנו לנקז, תחשבו על דלקת ריאות עמוסת ליחה סמיכה, צמיגה ודביקה שנוטה לנוע בין צבעים של לבן, צהוב וירוק – מכירים, נכון?


רפואה סינית מסמנת מצבי ליחה גם באברים אחרים בגוף ואלו יודעים לחולל בנו פרעות לא מועטות, אבל לאט...

ראשית נבחין בין לחות קרה ללחות חמה ויש הבדל ביניהן גם בנראות וגם בסימפטומים בהן הן מתבטאות:


כך למשל ליחה קרה תהיה נוזלית, שקופה עד בהירה, נטולת ריח ותגיע בכמויות גדולות כמו שבר ענן.

ליחה חמה לעומתה תהיה כאמור צמיגה, סמיכה ודביקה, ריח לא נעים יתלווה אליה והשפעותיה מן הסתם קשות יותר מאלו של ליחה קרה.


זה הזמן להזכיר את אלו שאוהבים לחיות בסביבה לחה כמו שמרים (קנדידה) ופטריות למיניהן. כל עוד אלו לא מתרבים יתר על המידה, יהיה קל יותר לטפל בם ולמגר אותם, ככל שאלו יתרבו, הטיפול יהיה ארוך ומאתגר יותר.


אחד האיברים שהכי סובלים מלחות הוא הטחול. בעיני הרפואה הסינית הטחול מסמל את אלמנט האדמה (נחזור לכך בהתייחסות הטיפולית). לטחול תפקידים רבים, הוא אחראי על הנעת נוזלים, דם וצ'י במרידיאנים (ראו הסבר למרידיאנים בכתבה העוסקת במגנטים בגיליון זה). הטחול ממיר את תוצרי העיכול לאנרגיה המשמשת חומר גלם לייצור דם וצ'י (הכוח המניע שלנו). טחול הוא האיבר השולט בדם, הוא הכוח המניע את הדם בכלי הדם ומחזיק אותם במקומם. תפקידו של הטחול כשליט הדם, מוסיף לו תפקיד נוסף הממונה על השרירים אותם הוא מזין באמצעות הדם והצ'י.


לא אלאה אתכם במורכבויות הנוספות העומדות בפילוסופית הרפואה הסינית, למעט דם וצ'י, ישנה גם הנשמה (YI) עליה אמון הטחול רק נזכיר כי תפקידה של זו מתבטא ביכולת הריכוז והלמידה, עמידה במטלות כחלק מאורחות החיים שלנו.

ביטויים לחוסר איזון של הטחול נוכל לראות אצל אנשים שיושבים שעות רבות, תלמידי ישיבות שגם יושבים ולומדים שעות ארוכות ו/או סטודנטים ואפילו אנשים שמרבים לחשוב.


חולשה של טחול עשויה להתבטא בצניחה של איברים פנימיים (שלפוחית שתן/רחם, טחורים, הרניה), עייפות, חולשה, איטיות, מחלות שחוזרות על עצמן שוב ושוב עד הפיכתן כרוניות. כאמור, עודף מחשבות, ישיבה ועמידה מרובה, לימודים מרובים יתר על המידה, תזונה מטוגנת ומתועשת, מוצרי חלב, בננות, תזונה קרה (גם קרה בטמפרטורה שלה וגם שאינה מבושלת), מזונות נאים (שאינם מבושלים).


הרפואה הסינית מבדילה בין חוסר איזון של Yin ו- Yang בכל איבר ולפיכך, התסמינים שעשויים להתלוות ללחות עשויים להיות במנעד רחב בהבדלים השונים שבין שני האלמנטים המרכזיים בפילוסופית הרפואה הסינית Yin/Yang.


בעיות עור כמו פסוריאזיס, אקזמות, אקנה, סבוריאה ומיני פריחות יבטאו חוסר איזון של הטחול והצטברות לחות, ככל שהמצב מפושט וחמור יותר, נדע שמדובר במצב ליחתי מתקדם.


לחות במרידיאנים תתבטא בחסימת צ'י מה שמתבטא בכאבים בראש ובראשונה, בהמשך עלולה לפגוע בגידים, עצמות ורקמות.


לחות במערכת העיכול יכולה להתבטא ביציאות רכות עד שלשולים ובמצב ליחה מתקדם במחלות מעיים דלקתיות, התפתחות גידולים (לא רק במערכת העיכול) לחות בלב עשויה להתבטא בדפיקות לב חזקות ומהירות, במצב של ליחה נראה גם שינויים מנטאליים וגם דיבור לא ברור – מלמול.


לחות בראש תתבטא בכאבי ראש, סחרחורות, בלבול וטשטוש מחשבתי ותחושתי.


לחות במערכת הנשימה כאמור תתבטא בנזלות, גודש בסינוסים, דלקות ריאות.


טיפול במצבי לחות וליחה ברפואה הסינית יכוון באופן ראשוני לגורם שהתיש את הטחול, כך שאם למשל אתם עובדים במפעל המייצר גלידות ומבלים את רוב שעות העבודה שלכם במקפיאים בטמפרטורות נמוכות, תצטרכו לשקול ולהחליט עד כמה מפריעים לכם התסמינים הנגרמים מההתשה של הטחול עקב השהייה הארוכה בתנאי מזג אוויר כאלו.


תזונה, משחקת תפקיד מרכזי באיזון ותיפקוד אברים בגופנו גם בעיניי הרפואה הקונבנציונאלית, הטבעית והסינית. מטבע הדברים הרפואה הסינית משייכת אנרגיה וטמפרטורה לכל מוצר מזון ומתאימה את התזונה לצרכים של כל אדם בתקופת זמן ייעודית. כשאנחנו סובלים מחוסר איזון של הטחול והצטברות לחות, ברור הוא שמוצרי חלב ובננות יהיו הראשונים להסרה מהתפריט, כמוהם גם שימוש בטיגון, או אכילת מזונות קרים ו/או לא מבושלים.


צמחי מרפא נותנים מענה מצויין לניקוז, לייבוש ולעידוד האיברים שנפגעו כתוצאה מעודפי לחות ולשם כך, יש להיעזר בבעלי מקצוע שהתמחו בטיפול בצמחים סיניים ו/או מערביים.


לקינוח, דיקור מסייע בזירוז תהליכי שיקום והחלמה ע"י עירור או הרגעה של נקודות דיקור המשפיעות נקודתית על איברים, מרידיאנים וגם סימפטומתית בהתאם לצורך.

כך או אחרת, איזון הוא מילת המפתח כשמדובר בבריאות גם בעיניי הרפואה הקונבנציונאלית וגם זו הטבעית, הסינית ושאר הרפואות המשלימות.



 

אומרים אהבה יש בעולם – מה זאת אהבה ?....

היא מלווה אותנו כנראה מאז החלו בני-האדם להופיע על פני הכדור והביאו איתם שלל רגשות.. כולנו מחפשים אותה, מבקשים אותה לעצמנו ולאהובים עלינו, אבל מישהו פעם שאל את עצמו מה זו בעצם אהבה?


אני מניחה שכל אחד מאיתנו הרגיש ולו פעם אחת אהוב או אוהב/ת, כנראה יש משהו ממש טוב באהבה, כי היא די חמקמקה, היא מופיעה ברוב הברכות והאיחולים לטוב, היא מככבת במילות השירים והמנגינות ורוב הפילוסופים גדולי השם המוכרים לנו, הקדישו לא מעט שורות על מהותה של זו האהבה ובכל זאת, מי יגדיר מה היא אהבה באופן אבסולוטי ומוחלט?


אולי אין הגדרה אבסולוטית ולכל אחד מאיתנו ההגדרה המוחלטת שלו? – זה דווקא עשוי להבהיר את השוני בין האנשים וסיבת גירושין חוזרת ונשנית "נגמרה האהבה"?

יש אהבה לילדים, אהבת משפחה, אהבה רומנטית, אהבה אפלטונית, אהבה עצמית, אהבת אמת (מה היא אהבת שקר?), אהבת אדם, אהבה בין חברים, אהבה לעיסוקים שבחרנו לנו, אהבת בעלי חיים – כל כך הרבה סוגי אהבה ועדיין, אנחנו מרגישים שהיה נחמד לו יצקו קצת יותר אהבה לעולם, זו שתערער את השנאה למשל..


גם אם ואנחנו לא מצליחים להניח את המילים המדויקות שיסבירו אחת ולתמיד מה היא אותה אהבה וכולם יהיו שבעי רצון מהתרגום המילולי, עדיין כולנו יכולים בקלות להסכים שאת האנרגיה של אהבה אנחנו מרגישים בקלות ומבלי להתבלבל בכלל.


אם קראתם את הכתבה הקודמת העוסקת במגנטים ומה אנחנו ממגנטים לעצמינו בחיים, ברור הוא שלכל דבר, חי וחפץ ביקום, יש את האנרגיה שלו ואנחנו יודעים להבדיל בין אנרגיה חיובית לזו השלילית עוד הרבה לפני שהיא מתקרבת אלינו, יש אנשים שהאנרגיה שלהם נעימה לנו ויש כאלו שאנחנו מעדיפים שלא לפגוש אותם כי האנרגיה שלהם לא נעימה לנו – כך או אחרת, חיוך שובה את ליבנו כולנו – ככה, אנרגיה של אהבה נכנסת לנו ללב בקלות ומחוללת שינויים מרחיקי לכת.


ניסויים שנעשו בעבר על צמחים, שיקפו אותם תנאי גידול אלא שהשוני בין שני הצמחים שהשתתפו במרחק, היו האנרגיה שהופנתה לצמחים כך שצמח אחד קיבל מטר של מילות איבה ומן הסתם נבל מהר מאוד, לעומת צמח אליו הופנתה אנרגיה של אהבה המשיך לפרוח, להתפתח וללבלב... אבל אנחנו לא צריכים מחקרים בשביל להבחין מתי אוהבים אותנו באמת, אנחנו מרגישים את האנרגיה האוהבת הזו ויודעים היטב מה היא מחוללת בנו...


די אם אבקש מכם לצייר בעיני רוחכם איך נראה אדם מאוהב, לעומת אדם נטול אהבה – האנרגיה כאן מצטיירת באופן מוחשי וקל לנו להבחין בה, אלא שלעוצמה הזו, יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו –

בגיליון יולי 2018 הופיעה כתבה בשם "מלחמה ושלום" המבהירה את ההבדלים המתרחשים בגוף שלנו (מסלולים הורמונאליים) בין אופטימיות פאסימיות או לחילופין גם בין שמחה לעצב או אהבה לשנאה, רוצה לאמר לכם למעשה שיש הבדל מהותי בבחירה האמיתית שלנו בין שתי האופציות הללו – אני לא צריכה לשכנע אתכם, כולנו יודעים היטב שכשאנחנו מאוהבים, מרוצים, שמחים, שבעי רצון – שום וירוס או חיידק לא יצליח להסתנן למערכת החיסון שלנו – לעומת זאת, אם שום דבר לא מסתדר לנו, אם אנחנו עצובים, תשושים, מודאגים מטבע הדברים גם מערכת החיסון נחלשת ואופציית החולי הופכת רלוונטית ואפשרית בו בזמן.


נדייק ברשותכם, האהבה ניכרת בגופנו ובאה לידי ביטוי בהפרשת הורמונים (דופאמין, וזופרסין, אוקסיטוצין, סרוטונין ועוד) לא רק שנראה שינויים הורמונליים, נראה שהורמונים מסויימים משקפים ירידה בערכים ואחרים ישקפו עליה (לפחות אלו המופיעים בסוגריים שורותיים מעלה) לשינויים ההורמונליים הללו יש השפעות מרחיקות לכת על מצב ברוח שלנו, על העמידות שלנו בפני אתגרי החיים וכמובן שכל מערכת החיסון וההתנהלות היום יומית שלנו מושפעת מהיכולות הללו.. כשאנחנו אוהבים ואהובים יש לנו סבלנות להתמודד עם דברים שבמצב רוח ירוד, אין לנו כוח ויכולת אפילו לחשוב על עשייה בכיוון..


יש אלפי מחקרים המשקפים את יתרונותיהם של חיוויי אהבה עלינו בני האדם וגם על בעלי חיים או צמחים. חיבוק למשל, חיבוק מעל 20 שניות, משמעויותיו והשלכותיו על הפרשת הורמונים אנאבוליים (בונים) בגופנו, נשיקות (מי לא שמע שנשיקות מסייעות למנוע היווצרות עומסי עששת).


אז כן יש אהבה, יש לה אנרגיה שונה ואנחנו יודעים להבחין בה מבלי להתאמץ, רק נשאר לנו לנסות להבין מה בדיוק אנחנו אוהבים ולזכור שיש הבדל בין התאהבות לאהבה, זה נשמע פחות ברור בעברית, באנגלית זה ממש ברור.


עד שתתרגמו לעצמכם מה היא אותה אהבה בעיניים שלכם (מסתבר שאלף פנים לה לאהבה והיא לא מוגדרת אותו דבר בעיניי כולנו) נציין כולנו את חג האהבה – טו' באב.


אני מניחה שאלפי זרי פרחים וקילוגרמים רבים של שוקולד יעשו דרכם מקצה הארץ ועד לקצה השני, כמחוות חביבות לאהבה (אין ספק שהאהבה מתוקה) ברשותכם רק אזכיר שטו' באב, מסמל את פיוס ונחמה בעם ישראל והיות ואם ישראל משול לירח ובטו' באב הירח נמצא במילואו, הרי שזה הזמן לבקש ולאחל את כל הברכות, הגאולות והישועות באשר הן... מאחלת לכולנו לאהוב ולהיות אהובים ונאהבים ובכלל, שנעסוק בלהטות את הפועל א.ה.ב הרבה יותר מכל פועל אחר – הכי בריאות שיש ❤ https://www.youtube.com/watch?v=y4cyLJ29wcM



 

שוקולד

אם עוד לא ראיתם את הסרט "שוקולד", קבלו המלצה חמה וחפשו את הסרט באחד האתרים לצפייה ישירה ותיראו בעצמכם, מה מחולל שוקולד לבני-האדם ... כאילו שלא ידעתם

15,000 שנה מכיר האדם את פולי הקקאו ומבין שמדובר במשהו אחר, משהו שונה ומיוחד וככזה, מצאו בו בני שבט המאיה משקה אלים ששימש הן לטקסים והן לזבחות (אנשים שהוקרבו לטובת האלים) ושתו את משקה האלים המופלא הזה כדי שיהיו מיוחדים דיים עבור האלים.


פולי הקקאו עברו שינויים ושדרוגים במהלך השנים, החל מאותם בני שבט המאיה, חלוף בשימוש בפולים כמטבע בסחר חליפין ועד רודולף לינד שמצא את הדרך לערבל ולחמם (לטמפרר) את השוקולד ולהפיק את מרקמו הבסיסי המוכר לנו כיום.


אנחנו מכירים שלושה סוגי שוקולד, מריר, חלב ולבן כשהם נבדלים זה מזה בעיקר באחוזי מוצקי הקקאו: שוקולד מריר מכיל אחוז גבוה (החל מ-56% ), שוקולד חלב (סביב 36%) והוא מועשר ברכיבי חלב ולסיום שוקולד לבן איכותי עשוי להכיל 29% מוצקי קקאו.


רוב סוגי השוקולד המופקים היום ברחבי העולם מקורם באחד משלושת זני פולי הקקאו Criollo, Forastero ו-Trinitario כשהיקר מביניהם הוא זן ה-Criollo מטבע הדברים טעמו של שוקולד עומד בבסיסו של זן הפולים ורק לאחר מכן בתהליך עיבודו והתוספות המתווספות אליו למוצר המוגמר.


קחו בחשבון שיש הבדל עצום בין פולי קקאו לבין המוצר המוגמר, אחרי ככלות הכל מפריד ביניהם תהליך עיבוד ארוך שלא בהכרח משמר את סגולות פולי הקקאו לאורך תהליך העיבוד עד המוצר המוגמר.


לא סתם מהללים את פולי הקקאו הגולמיים, הם מכילים בחובם רשימה ארוכה של חומרים שנשמח בלשון המעטה לארח בגופנו וליהנות מהשלכותיהם על בריאותנו – אבל זיכרו, אלו פולי קקאו גולמיים...


בפולי קקאו גולמיים נוכל למצוא מגנזיום, נוגדי חימצון, פלאבונים, ברזל, כרום, מנגן, אבץ, נחושת, ויטמין C, אומגה 6, פנילאתילאמין, אנדורפין מסוג אנאנדמיד ואנזים המשהה את פירוק האנדורפין לעיל, כך שהתחושה הטובה שאנדורפינים משרה עלינו, לוקחת זמן רב יותר באדיבות האנזים, טריפטופן, סרוטונין, סיבים תזונתיים ושומן כמובן (50% ממשקלו של פול קקאו מקורו בשומן) – עצם קיומם של אנדרופין, טריפטופן וסרוטונין עשויה להסביר לכם למה שוקולד נתפס כמוצר מנחם, די אם תוסיפו את כמויות הסוכר (שיודעות להתנהג כמו סרוטונין) כדי ליצור מאסופת חומרי הגלם הפלאית הזו, מוצר מוגמר שכל כולו מעורר בנו שמחה ונחמה – א ב ל....

אבל, תהליכי עיבוד פולי הקקאו כאמור עד הבאתם למצב מוגמר, גורעים בדרך מאיכות הרכיבים ואם לא די בכך, הרי שרובנו לא באמת מכירים שוקולד שמקורו רק בפולי קקאו איכותיים ותו לא, אלא על מנת לגרום לשוקולד למרקמים שונים, טעמים שונים הוא עובר תהליכי עיבוד נוספים (חימום למשל מחסל לא מעט מהנוטריאנטים הנפלאים שבפולי הקקאו) ותוספות כמו סוכר וחומרים משמרים שמעמידים בסופו של דבר את המוצר המוגמר במקום של תהייה(אני חסה על שלומי כשאני כותבת "תהייה") אל מול המוצר הטבעי העשיר כל כך בנוטריאנטים נפלאים.


אין ספק שתעשיית השוקולד העולמית עשתה דרך עצומה מאז הרימו על נס שבט בני המאיה את הקקאו למשקה האלים ועד המוצרים שאנחנו מכירים היום, למרות כל חיבתי הגדולה למוצרים טבעיים ככל הניתן, קשה להתעלם מעוצמתו של הטעם, המרקם והשילוב שביניהם.


ראשית, אין ביכולתי וגם לא בכוונתי לערער את הצלחתו הבלתי מעורערת של השוקולד, העובדות מדברות בעד עצמן, מי מכם שלא טייל ברחוב בנהוף בשוויץ ומצא את חנות השוקולד C (המריחה מקילומטרים ומהווה חוויה מרנינה לכל אורח) מוזמן בחום לחוות את החוויה המדהימה, שם תוכלו לראות נכוחה עד להיכן אפשר לקחת את אומנות השוקולד הן מבחינת טעם, מרקם, תערובות, תוספות וכמובן גם פיסול בשוקולד – שווה ביקור.


אבל אם חשקה נפשכם ליהנות מהמוצר הגולמי, זה שרכיביו הנפלאים מתוארים כאן במעלה הכתבה, תוכלו להכין לכם את השוקולד הבייתי שלכם ולקחת אותו לאן שרק מתאים, נעים וטעים לחך הפרטי שלכם.



מתכון לשוקולד ביתי:

הכנת 250ג' שוקולד : - כוס קקאו איכותי - 1/2 כוס שמן קוקוס בכבישה קרה

- 1/4 כוס סירופ אגבה - קורט מלח


ערבבו היטב את כל החומרים בקערה, עד קבלת מרקם חלק ללא שאריות גושי אבקת קקאו.


(זה הזמן בו תוכלו להוסיף את התוספות המועדפות עליכם לשוקולד, המגוון עצום ולכן אפילו לא אתחיל למנות את האפשרויות, השאירו לעצמכם לפחות פרלין אחד נטול כל תוספות רק על מנת שתוכלו להתרשם מהטעם האמיתי – יש לי הרושם שתופתעו ושתובנות פער הטעמים יסברו את הבנתכם בהבדל שבין לבין).


העבירו את עיסת השוקולד לתבניות סיליקון ייעודיות והכניסו למקפיא לחצי שעה לפחות.

לחילוץ הפרלינים שהתגבשו, לחצו על תבניות הסיליקון מלמטה וע"י כך יחלץ הפרלין מהתבנית.


שימרו את הפרלינים בקופסא אטומה במקפיא.


אבל אם לא מתחשק לכם להכין שוקולד ואתם עדיין רוצים לטעום ולהוסיף ולהעשיר את התפריט שלכם בכל החומרים הנפלאים שמניתי בתחילת הכתבה, תוכלו בפשטות להוסיף כפית אבקת קקאו או שבבי קקאו לכל ליטר משקה כמו תה/קפה/מי-קוקוס. תוכלו להשתמש בשבבי קקאו או אבקת קקאו מעל לכל קינוח שאתם מכינים, או להשתמש בשבבים במקום שוקולד צ'יפס – שוב, אל תצפו לטעם המוכר והידוע של המוצר השוקולדי המוגמר, אחרי ככלות הכל פולי קקאו אינם מכילים סוכר בשום צורה ואופן.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page