גיליון אוגוסט 2026 - מגזין באופן טבעי
פתח דבר
אחחח אוגוסט, אוגוסט – מה נעשה איתך אוגוסטוס?
לקחת לעצמך את הזכות לשנות את שמו של חודש שלם ולקרוא לו על שמך בזכות הישגים פוליטיים וצבאיים כמו כיבוש מצרים, כניעה ומותה של קליאופטרה וסיום מלחמות אזרחים בחודש סקסטיליס – על שום אלו, החליט אוגוסטוס קיסר להחליף את שם החודש השישי למניין החודשים בשמו.
סקסטיליס, היה החודש השישי בלוח הרומי הקדום, בו השנה החלה בחודש מרץ. כאשר נוספו ינואר ופברואר לתחילת השנה, הפך סקסטיליס לחודש השמיני, אך שמו נותר כפי שהיה עד שאוגוסטוס קיסר, העניק לו את שמו.
חודש אוגוסט בישראל מציין את שיא הקיץ ומתאפיין כפי שכולנו יודעים בחום כבד ואחוזי לחות גבוהים עד בלתי נסבלים לאורך מישור החוף. לאורך השנים שמתי לב לכך שלאורך חודשי הקיץ הישראלי, השמים נטולי עננים ועם התקרב הסתיו, מתחילים להגיע עננים ממערב ומציירים בשמים שקיעות יפהפיות שוודאי מוכרות לכם מחודש ספטמבר שמציין את ראשית הסתיו.
לעומת זאת, שעת השקיעה היא השעה בה אני צועדת מדי יום ומציינת לעצמי בכל פעם מחדש שאני לא זוכרת יולי מעונן ממערב – אינני יודעת אם יש לכך קשר להתחממות הגלובלית או לשינויים אקלימיים רחבים יותר, אבל זו בהחלט תחושה שאני פוגשת מתחילת חודש יולי.
חודש אוגוסט חופף לרוב לחודש אב העברי (מזל אריה למעוניינים) חודש זה משלב תקופת אֶבל היסטורית (תקופת בין המצרים) לצד אנרגיה עוצמתית של מנהיגות ופוטנציאל לשינוי ומסתיים באהבה (טו' באב) – תודה אוגוסטוס...
המאפיינים הבולטים של אוגוסט מתבטאים במזג האוויר – זה אחד החודשים החמים בשנה מי כמונו יודע דבר או שניים על טמפרטורות גבוהות, אחוזי לחות גבוהים, לילות חמים ולחים וימים בעומס חום כבד עד קיצוני.
בישראלה שלנו, כשמוסיפים למצב הקיים חום, לחות וחופש גדול, נוצר תמהיל מבעבע של רגשות עוצמתיים, אומץ לב, כריזמה ולעיתים גם אגו מפותח – תכונות שמקובל לייחס למזל אריה וליסוד האש – בחרתי במילים עדינות לתאר את עוצמתו של חודש אוגוסט, אין לי עניין להרגיז את אוגוסטוס.....
אנחנו מתחילים את החודש בצום ואבל לזכר חורבן בית המקדש (תשעה באב) ומקנחים את החודש בטו' באב המציין את חג האהבה יחד עם סוף החופש הגדול והטוטו הלאומי בשאלה האם תהיה או לא תהיה שביתה ב- 1/9 תחילת שנת הלימודים... כמה תהפוכות בחודש אחד צפוף, חם ומיוזע...
השנה החגים מגיעים מוקדם יחסית וכבר ב־11 בספטמבר, נציין את ראש- השנה. אם תהיתם כיצד חגי תשרי מופיעים פעם בתחילת ספטמבר ופעם עמוק לתוך חודש אוקטובר, הרי שהתשובה טמונה בהבדל שבין שני הלוחות: הלוח העברי מבוסס על מחזורי הירח ומשולב בהתאמה למחזור השמש, בעוד הלוח הלועזי מבוסס על שנת השמש בלבד.
אחת לכמה שנים נוסף ללוח העברי חודש אדר ב', כדי לשמור את חגי ישראל בעונות השנה המתאימות. לכן מועד החגים משתנה משנה לשנה ביחס ללוח הלועזי.
רגע לפני שנצלול לעומק כתבות גיליון זה, נזכר איך נסענו פעם במכוניות נטולות מיזוג, איך הסתדרנו עם מאוורר קטן על לוח המחוונים וחיכינו בשקיקה להגיע כל משב רוח לכיווננו...
אנחנו לא טועים בתחושה שלנו, אכן חם פה יותר מכפי שהיה בשנות השבעים והשמונים לבין מגמה שהתחילה בשנות התשעים של המאה הקודמת. זו בהחלט מגמת התחממות גלובאלית מואצת.
עשור שנות השבעים התאפיין בטמפרטורות נמוכות יחסית לממוצע המודרני. שנות השמונים הציגו תחילת עלייה הדרגתית וברורה בטמפרטורות וציינו את עשור השמונים כעשור החם שנמדד עד אז.
שנות התשעים של המאה הקודמת הביאו איתן זינוק נוסף בטמפרטורות. שנת 1998 נחשבה לשנת שיא בחום על רקע אירוע אל-ניניו חזק במיוחד שהביא איתו עלייה בטמפרטורות שאנחנו מכירים.
מאז המאה הקודמת ועד היום, הטמפרטורות ממשיכות לטפס מעלה. בעוד שנות התשעים לקחו את המקום הראשון בשנים החמות בהיסטוריה, הרי ששנות האלפיים שוברות שיאי חום חדשים. אתרי החדשות מציגים תמונות ודיווחים על גלי-חום קיצוניים באירופה – מי היה מאמין שאירופה תסבול מארבעים מעלות בחודש יולי או בכלל? גלי החום הקיצוניים חוזרים בתדירות גבוהה יותר ואנחנו לחלוטין מרגישים ומכירים את אגלי הזיעה וחיפוש אחר מזגן מושיע על בשרינו.
אוגוסט, הוא חודש של קצוות. הטמפרטורות בשיאן, הילדים בחופשה, ההורים מותשים, מגדירים מחדש את קצה גבול היכולת בעוד החגים כבר מציצים מעבר לפינה, והגוף שלנו מזכיר לנו פעם אחר פעם שהוא אינו מנותק ממזג האוויר שסביבו.
מה גורם החום הקיצוני לגוף האנושי?,
כיצד מצננים את הגוף?,
איזה הרגלים יעזרו לנו לעבור את הקיץ בריאים יותר?
ואיך נהנים מכל הטוב שיש לעונה הזו להציע לנו, מבלי לשלם מחיר בריאותי?
אולי אוגוסט מזמין אותנו לעצור לרגע, להקשיב לגוף וללמוד איך לחיות עם אוגוסטוס ואתגריו, במקום להילחם בהם...
עד שהטמפרטורות ירדו מעט, כולנו מתפללים לאלוהי החשמל, מודים מקרב לב לוויליס קרייר על המצאת המזגן, ומאחלים לעצמנו קיץ בריא, בטוח ובעיקר... כזה שמשאיר לנו מספיק אוויר לנשום, לחייך וליהנות ממנו.
שלכם באהבה,
תמר
המזגן האנושי
הזיעה אולי מרטיבה ומטרידה אותנו בקיץ, אבל היא אחת ממערכות ההגנה החשובות ביותר של הגוף. איך היא מקררת אותנו, אילו מינרלים אנחנו מאבדים בדרך ומתי כדאי להשלים אלקטרוליטים?
אנחנו מזיעים בקיץ הישראלי, זה בלתי נמנע אתם וודאי יודעים, אנחנו מזיעים גם בעקבות פעילות גופנית וגם כשאנחנו חולים. שלושת המצבים הללו מפעילים את אותו מנגנון – עלייה בטמפרטורת הגוף.
מרכז ויסות החום שבהיפותלמוס במוח, מפעיל את בלוטות הזיעה. הזיעה מתאדה מעל פני העור. כדי שמים יתאדו, הם זקוקים לאנרגיה. את אנרגיית החום, הם "לוקחים" מהעור וכך, טמפרטורת הגוף יורדת.
אנחנו יודעים שבגוף האדם הבוגר יש בממוצע כ- 60% מים ממשקל הגוף – רק שתדעו שאצל גברים מדובר על 55% - 65% ואצל נשים בין 50% ל- 55% והפער בין גברים לנשים נובע מאחוז השומן הגבוה יותר בגופן של נשים לעומת מסת שריר גדולה יותר אצל גברים.
המוח, הלב והשרירים הם מן האיברים העשירים ביותר במים ואילו העצמות, מכילות הרבה פחות. רוב מי-הגוף נמצאים בתוך התאים והיתר, בנוזל החוץ תאי ובדם.
כלומר, כשאנחנו מזיעים, הגוף מוכן לאבד מים ומלחים כדי לשמור על טמפרטורת ליבה תקינה ובכך, להגן על המוח, הלב ושאר האיברים החיוניים.
ככל שטמפרטורת הגוף תעלה מעל 40 מעלות, החלבונים שמרכיבים את הגוף יאבדו את המבנה התקין שלהם תהליך הנקרא דנטורציה. כתוצאה מכך, תשתבש פעילותם של אנזימים רבים בגוף, דבר שעלול לגרום לפגיעה בתפקוד התאים ולנזק למוח, ללב ולכליות.
זו הזדמנות טובה להתבונן על זיעה באופן שונה, כי אם עד היום חשבנו שלהזיע זה נורא, כשמבינים את תפקיד הזיעה, אפשר לראות שתהליך הזיעה הוא מנגנון הצלה לאיברים החשובים שלנו ובכלל.
הזיעה מורכבת מ-99% מים – זה ברור לנו, אנחנו מרגישים אותה נוטפת. האחוז שנותר, מכיל מינרלים: נתרן, כלוריד, אשלגן, מגנזיום, סידן, כמויות זעירות של אבץ, נחושת, ברזל ויסודות קורט נוספים. אוריאה, חומצת חלב וחומרים נוספים מופרשים בכמויות זעירות.
נתרן – מלך הזיעה. הוא המינרל שנמצא בכמות הגדולה ביותר בזיעה ולכן גם העיקרי שאובד בזיעה. בכל ליטר זיעה, אנחנו מאבדים בין 500 – 1500 מ"ג נתרן וההבדלים משתנים בהתאם לגנטיקה, לכושר גופני במשך החשיפה לחום ובמידת ההסתגלות שלנו לחום.
תשאלו ודאי למה חשוב לנו הנתרן ? – ובכן, נתרן הוא המינרל שאחראי על שמירת נפח הדם, לחץ דם, הולכה עצבית, כיווץ שרירים, הוא מאזן את הנוזלים בין התאים.
כשחסר לנו הרבה נתרן, אנחנו עלולים להרגיש חולשה, כאבי-ראש, סחרחורת, בחילה, התכווצויות שרירים, בלבול...
שימו לב ! אני מניחה כאן נקודה, כדי להעלות את המודעות לכך שתופעת התכווצויות שרירים ברגליים הנקראת leg cramps, עשויה להיות קשורה בין היתר לאובדן אלקטרוליטים (מגנזיום, אשלגן, נתרן וסידן), עייפות השריר ומאמץ ממושך. כשמדובר באובדן אלקטרוליטים, יש לאזן את היחסים בין המינרלים הללו ולא רק להוסיף מגנזיום למשל כפי שמאוד רווח.
אשלגן אובד בכמות קטנה יותר מנתרן אך חשיבותו עצומה. בין תפקידיו של האשלגן הם: קצב הלב, כיווץ שרירים, הולכה עצבית, פעילות תקינה של כל תא בגוף. מחסור משמעותי של אשלגן עלול לגרום לחולשת שרירים, עייפות והפרעות בקצב הלב.
כלוריד ידוע כיון שלילי של היסוד כלור, הוא נוצר כשאטום כלור מקבל אלקטרון נוסף. תשאלו ודאי מה תפקידו של הכלוריד בזיעה?, כלוריד עוזר לשמור על לחץ אוסמוטי תקין בגוף. בדיקת כלוריד במבחן זיעה, היא לרוב בדיקה שמאבחנת לייפת כיסית הלא היא מחלת ציסטיק פיברוזיס, במחלה זו מודגמות רמות גבוהות של כלוריד בזיעה כך שתמיד נרצה לראות ערכי כלוריד נמוכים בזיעה שלנו.
כמות המגנזיום שאנחנו מאבדים בזיעה, אינה גדולה במיוחד אך, כשאנחנו מזיעים במשך ימים רבים או שיש מלכתחילה מחסור, הדבר עלול להחמיר את המצב.
מגנזיום משתתף ביותר מ-300 תגובות אנזימטיות בגוף וזה כולל:
הרפיית שרירים, ייצור אנרגיה, איכות השינה ותפקוד מערכת העצבים.
יש כמה סוגים של מגנזיום ולאורך שנות המגזין, כבר עסקתי בסוגים השונים, כך שאם החלטתם ליטול תוסף מגנזיום, שימו לב לאיזון הנדרש בין המינרלים (נתרן, אשלגן, מגנזיום וסידן) ובחירת סוג המגנזיום וזמן הנטילה בהתאם לדרישת הגוף, כל הנתונים הללו, דורשים התאמה מדוייקת – שימו לב לכך !
מחסור במגנזיום שכיח יותר כתוצאה מתזונה לקויה, שימוש בתרופות מסוימות או מחלות כרוניות (לדוגמא סוכרת) ופחות בגלל אובדן זיעה בלבד.
מי שמשתמשים במגנזיום הם ספורטאים מתחום אתלטיקה קלה ומכשירים, שמאבקים את ידיהם באבקת מגנזיום. האבקה משפרת את האחיזה וספיגת הזיעה בכפות הידיים בזמן אימוני כוח, קרוספיט, טיפוס או התעמלות ובכך נמנעת החלקה והפחתת שפשוף.
קיימות משחות או ג'ל מגנזיום שמיועדים למריחה מקומית כדי להרגיע שרירים תפוסים, להקל את התאוששות הגוף אחרי אימונים מאתגרים, כמו גם ג'ל פריזינג מגנזיום למריחה ועיסוי להקלה על כאבים אקוטיים וכרוניים. שימו לב שמחקרים מראים שספיגת מגנזיום דרך העור אינה מספיקה להעלאת רמות המגנזיום בגוף – זה אינו תחליף לתוסף תזונתי.
סידן, רק כמויות קטנות של סידן עוזבות את הגוף בזיעה. לרוב, אין בכך משמעות אצל אדם בריא, אבל במאמץ ממושך מאוד ובתנאי חום קיצוניים, גם לאובדן הזה יכולה להיות השפעה מצטברת.
תשאלו ודאי, למה הגוף לא מתוחכם מספיק כדי לשמור את המינרלים?, ובכן, הכליות ובלוטות הזיעה משתדלות מאוד לחסוך בנתרן. לאחר מספר ימים של חשיפה לחום, הגוף מסתגל ואז, מתחילים להזיע מוקדם יותר, נפח הזיעה עולה, ריכוז הנתרן בזיעה יורד, מאבדים פחות מלחים מכל ליטר זיעה וזו, בדיוק הסיבה שאנשים שחיים במשך שנים באזורים חמים בעולם כמו אזורי הסהרה, חצי האי ערב ואזורים טרופיים, מסתגלים יותר לחום מאשר מי שחיים באקלים קר.
במצב של מכת חום, טמפרטורת הגוף עולה במהירות, לעיתים מעל 40 מעלות והזיעה יכולה להצטמצם או להפסיק בשלבים מתקדמים. הגוף נכנס למצב חירום שעלול לגרום לפגיעה במוח, לב, כליות ובמערכת הקרישה. שימו לב - מכת חום היא מצב רפואי מסכן חיים ודורש טיפול מיידי.
התסמינים למכת חום כוללים עור חם מאוד, בלבול, דופק מהיר, כאבי-ראש, בחילות ולעיתים ירידה או הפסקה של ההזעה. במכת חום בעקבות מאמץ, ייתכן שהאדם עדיין יזיע. שימו לב, זיהוי מוקדם של מכת חום, מציל חיים !!!
נשאלת השאלה האם שתיית מים מספיקה כדי למנוע דילול של מינרלים? אם אדם מזיע במשך שעות ושותה כמויות גדולות של מים בלבד, הוא עלול לדלל את ריכוז הנתרן בגוף ולהגיע למצב שנקרא היפונתרמיה.
לכן במאמץ ממושך, בעבודה פיזית בחום או הזעה מרובה במיוחד, חשוב גם להשלים אלקטרוליטים.
רוב האנשים אינם זקוקים למשקאות איזוטוניים (מתוספי אלקטרוליטים) לאחר הליכה קצרה או יום רגיל. השלמת אלקטרוליטים נדרשת בעיקר כאשר ההזעה ממושכת, במאמץ משמעותי או בעת מחלה הגורמת לאובדן נוזלים כמו שלשולים, הקאות והתייבשות.
נסכם אם כן, בקיץ הגוף משלם במים ובמינרלים, כדי לשמור על טמפרטורת הליבה ועל חיינו. כל טיפת זיעה אמנם גובה מחיר קטן של מים ומלחים, אך היא גם מקררת אותנו ומגינה על המוח, הלב ושאר האיברים החיוניים. לכן, בימי הקיץ החמים, חשוב לא רק להרוות את הצמא, אלא גם לדעת מתי יש צורך להשיב לגוף את האלקטרוליטים (מלחים) שאבדו.
בפעם הבאה שטיפת זיעה תגלוש על מצחכם, אולי תראו בה פחות מטרד ויותר עדות לחוכמתו המופלאה של הגוף האנושי.
מה עשו לפני שהומצא החשמל?
מה עשתה האנושות לפני שלמדנו להפיק חשמל ולנצל אותו לצורך קירור ואוורור? איך ציננו אנשים את גופם ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם גם היום, בפרט בימים בהם אנחנו חווים עומסי חום בשילוב עם הפסקות חשמל?
אם נדע איך לצנן באופן טבעי את הגוף שלנו בימות הקיץ החמים וההבילים, אולי נצליח לחסוך באנרגיה וחשמל, אולי גם נמצא בשיטות הישנות נחמה שהגוף שלנו מכיר מימים ימימה...
את החום והלחות השוררים בקיץ, לא המציאו במדינת ישראל. במשך אלפי שנים חיו בני-אדם באקלים חם, במדבריות, בסוואנות ובאזורים טרופיים עוד הרבה לפני שהומצא החשמל ואמצעי צינון חשמליים.
בני-אדם המציאו שיטות מתוחכמות ששווה להכיר וללמוד מהן לימים בהם עומסי החשמל קובעים שיאים חדשים ומשאירים אותנו בלי חשמל וכמו שאתם יודעים, זה תמיד קורה ביום החם והלח בשנה...
הנה כמה שיטות יעילות לצינון הגוף באופן טבעי: חלקן אולי נשמעות פשוטות, אבל רבות מהן נשענות על עקרונות פיזיקליים ופיזיולוגיים שאנחנו משתמשים בהם עד היום:
· הרטיבו בגדים או ממחטות והניחו על הצוואר ו/או הראש.
· נסו לעטוף את הגוף בבד לח, לרוב זה עובד טוב עם תינוקות וילדים. זה עובד נהדר גם עם מבוגרים, לא כולנו נעתרים להסתובב כך בחוצות 😊
שימו לב - אם השתמשתם בבגדים רטובים לצורך קירור, החליפו אותם כשהם מתחילים לגרום לתחושת קור או אי-נוחות ובפרט אצל ילדים, קשישים או שהייה ממושכת.
· סבתי ע"ה, נהגה לתלות בדים ובעיקר חיתולי טטרה רטובים על החלונות וכשכבר היה לנו מאוורר שכונה אז ונטילטור, גם הוא הצטרף למאמץ הכולל בצינון הבית (לא ממליצה לערב חשמל ומים יחד, מקווה שזה ברור).
· שימור מים צוננים כשאין חשמל מתבצע נהדר בכדי חרס, אולי נותרו עוד כמה בדואים בארץ שעדיין משתמשים בכדי חרס לשימור מים בקיץ.
החרס הנקבובי מאפשר למים לחלחל באיטיות אל פני השטח, וכאשר הם מתאדים הם מקררים את המים שנותרו בתוך הכד.
· אגב, בקיבוץ נאות סמדר ממש לפני אילת, תוכלו לראות מתקן גבוה, צבעוני ומרשים. מדובר במתקן צינון אדי מים שבעיקרון, פועל באופן דומה לפעולת ההזעה בגוף האדם ומערכות קירור מימי קדם ובטבע.
בעולם העתיק כפי שניתן לראות ארכיטקטורה פרסית ומסופוטמית קדומה, השתמשו ברוח ומים כדי לצנן בתים ובורות קירור.
גם אני עד עצם היום, משכימה בימים חמים ולחים במיוחד, מגיפה את התריסים ושוטפת את הבית כדי להשאיר את הבית צונן לפני שהחום והלחות עולים. וכן, חיתולי טטרה רטובים הם בבחינת משיבי נפש כשהחשמל מרים ידיים – שווה בדיקה.
בתים מסורתיים תוכננו כך שיצמצמו ככל הניתן חשיפה ישירה לשמש, באמצעות קירות עבים, תקרות גבוהות, פתחים מוצלים ואפילו חצרות פנימיות שחלקן גם היו מאובזרות במזרקות קטנות. כיוון החלונות הותאם לאקלים המקומי במטרה לנצל רוחות טבעיות ולהקטין את חדירת קרני השמש. הפתחים שניבנו, תוכננו ליצירת זרימת אוויר טבעית.
בפרס פותחו מגדלי רוח, ארובות אלו תפסו את הרוח והזרימו אותה לתוך הבית. באחד מהבתים בהם גרתי לאורך השנים, הוספנו מעין טורבינות שעשו בדיוק את אותו הדבר והורידו בכמה מעלות את הטמפרטורה בגג.
ואנחנו?,
אנחנו נוהגים ללבוש בגדים קצרים למרות שמי שחי במדבר, לא חושב ללבוש חולצה קצרה, אלא בגדים ארוכים ורפויים שגם מגינים עלינו מפני קרינת השמש, המרווח בין העור והבגד יוצר שכבת אוויר מבודדת שמאפשרת לזיעה להתאדות בהדרגה ובנוסף, מפחית איבוד נוזלים.
אם כבר בחרתם להתנסות בחולצה ארוכת שרוולים כשאתם יוצאים אל עוצמת הקיץ החם, העדיפו כמובן בגדים בצבעים בהירים.
לפעמים שווה לזרום עם הטבע ולנצל את התנאים הטבעיים לטובתנו, האמת שאישית אני מאוד אוהבת את הגישה, הטבע שורד מספיק שנים כדי להוכיח באופן די נחרץ שהשיטות פועלות ולכן, קומו מוקדם, אפילו לפני הזריחה, צאו מוקדם לעבודה – לא תאמינו כמה נפלא לצאת עוד לפני שראשון הפקקים החל להתהוות, אם יש לכם אפשרות למנוחת צהריים, זה זמן מצויין לעצור את היום ולאגור כוחות ולחזור לפעילות בשעות הערב. אני יודעת, זה נשמע אחר ושונה, אבל לי אישית, זה עובד נפלא. אני מודה, צינת הבוקר המוקדם קוסמת לי כל יום מחדש, זה זמן מצויין לצעידת בוקר – שווה בדיקה.
שתיה מרווה אותנו, מזכירה שהגוף שלנו מכיל כמות גדולה של מים ובקיץ אנחנו מאבדים יותר מהם באמצעות הזעה ואידוי.
הקפידו לשתות לעיתים קרובות בגמיעות, בלגימות ולא בבת אחת. אם אתם עובדים בסביבה חמה, נטולת מיזוג או לחילופין מחוץ למקומות ממוזגים, יש לזכור שכשאנחנו מזיעים כפי שהסברתי בכתבה הראשונה, הגוף מאבד גם מלחים חיוניים ובעיקר, נתרן, לעיתים אשלגן ומינרלים נוספים.
כמה מילים בפיזיולוגיה מדוברת:
כשטמפרטורת הגוף עולה, כלי הדם מתרחבים, זורם יותר דם לכיוון העור. בלוטות הזיעה מפרישות זיעה ומתבצע אידוי הזיעה תוך כדי פיזור החום החוצה.
ולכן, יהיה יעיל מאוד להרטיב אזורים עשירים בדם כמו למשל בעורף, מצח, בית השחי, מפשעות, שורשי כפות ידיים וקרסוליים – אולי זה נשמע לכם מוכר מתהליך הורדת חום מוכר בבתי חולים או אולי מהדרך בה סבתות הורידו חום פעם. הנחת מגבות או מטליות עם מים בטמפרטורה פושרת באזורים אלו, עוזרת לצנן את טמפרטורת הגוף.
במקרים של מכת חום לא עלינו, צוותים רפואיים מקררים את הגוף במהירות ובמקביל, נותנים עירוי נוזלים לפי הצורך, כדי לטפל בהתייבשות ולייצב את מצבו של המטופל.
כל מפגש עם מים קרירים, שכשוך רגליים שטיפת פנים או מקלחת פושרת, מסייעים להוריד את טמפרטורת הגוף ולהשאיר אותנו בתחושת רעננות.
מזונות עתירי מים כמו מלון, אבטיח, מלפפון, חסה, קישוא ושאר פירות קיץ מכילים מים שגם הם נעימים ולא מכבידים על מערכת העיכול. אל תחכו להרגיש צמאים, כשאתם מרגישים צמא, משמע שהגוף כבר התחיל לאבד נוזלים, הקפידו לשתות כל הזמן.
מה לא כדאי לעשות? וזה חשוב לא פחות...
· מקלחת קרה מאוד לאחר שהייה בחום כבד – זה עלול להיות אפילו מסוכן.
· אלכוהול מגביר איבוד נוזלים ועלול לפגוע בוויסות החום !
· פעילות גופנית בשעות החום
· התעלמות מסימני אזהרה כמו סחרחורת, בלבול, חולשה קיצונית, הפסקת זיעה – עלולים להעיד על מכת חום וזו, מצב חירום רפואי – יש להגיע לחדר מיון בהקדם.
אז מה עושה המאוורר?
יש שסבורים שמאוורר מצנן את האוויר כשלמעשה, הוא לא מוריד את הטמפרטורה בחדר. פעולת המאוורר מבוססת על הגברת זרימת האוויר סביב הגוף שבתורה, מאיצה את אידוי הזיעה וזה למעשה, מנגנון הקירור הטבעי של הגוף.
ככל שהאוויר לח, הזיעה מתקשה להתאדות, מה שמוריד באופן ניכר את יעילות המאוורר.
בסופו של דבר, גוף האדם מצויד במערכת צינון מופלאה שפועלת ללא חשמל, ללא צורך בסוללות או שלט רחוק.
אולי הקידמה והטכנולוגיה לימדו אותנו כיצד לצנן את הבית, אבל הטבע עדיין יודע טוב מכולנו, כיצד לצנן את הגוף.
ככל שנבין את מנגנוני הקירור הטבעיים שלנו ונעבוד איתם ולא נגדם, נוכל לעבור את ימות הקיץ החמים בצורה בטוחה יותר, נעימה יותר ואולי אפילו חסכונית יותר.
איכות חיים קיצית
רגע לפני שאתם מרימים גבה ותוהים אם קיבלתי מכה בראש או חלילה מכת חום.. לא, הכל בסדר.
החלטתי לנסות את מה שאני עצמי מציעה לכם, לחיות עם הקיץ בשלום.
בשיטת "נאה דורש – נאה מקיים", אני יוצאת לבדוק האם הקיץ הוא באמת רק תקופה שצריך לשרוד, או שאולי מסתתרות בה לא מעט מתנות שהטבע מעניק לנו.
אז תנו לי הזדמנות, תהיו חברים, עזרו לי להתאהב קצת יותר בקיץ...
לרגע אחד חלף בי זיכרון מהסרט צלילי המוסיקה בכיכובה של ג'ולי אנדרוז, הדברים שאני אוהבת. אם אני זוכרת נכון, השיר נולד מתוך שמחת הטבע שפורץ עם בוא האביב.
אני יכולה להבין, אפילו להתחבר לאהבת האביב.... הפעם, אני רוצה לבדוק אם אצליח למצוא את הקסם של ימות הקיץ.
הילדות שלי אי שם בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הביאה קצב חיים שונה מקצב החיים בחורף.
מרפסת הסלון היתה מוקד טורניר שש-בש שנתי. כל מי שבא השתתף בטורניר, גם אם השש-בש נסע איתנו לקמפינג בחיק הטבע. עד סוף הקיץ כבר ידענו את התשובה, מי הוכתר לאלוף השש-בש של אותה שנה.
החופש הגדול היה הזדמנות נהדרת לצאת אל הטבע לקמפינג ארוך באוהלים. לחופשות ההן, היו ריחות וצלילים אחרים של פעם...
תמהיל ריח אבטיח ומים מלוחים עם שמן אגוזים, ריח גרעיני אבטיח שזה עתה יצאו מהתנור, ניחוח משכר של תירס חם שהתבשל שעות ארוכות בדוד עצום וים של מלח, כפכפי גומי שהיו הריטלין של ראשית שנות השבעים וכפכפי עץ מלא שהשמיעו רעש שלא השאיר מקום לתהיות מי מתקרב... לך תסביר איך נשמע משחק מטקות או איך נשמע צחוקם של ילדים שרצים בגינה אחרי שהגנן גזם את הדשא וכעת התרוממו ממטרות להשקות ולהרוות את צימאונה של האדמה – ריחות וצלילי קיץ של ילדותי...
המתנות שמביא איתו הקיץ מתחילות בראש ובראשונה ביותר אור, הימים ארוכים ומאפשרים יותר להיות בחוץ, להיות יותר זמן עם משפחה וחברים, אלו מכם שקמים מוקדם בבוקר כמוני להעיר את השמש, יודעים ליהנות ממזג אוויר נפלא, פחות לחות ואפילו צינה דקה – בעיניי זה פשוט נפלא.
השמש עוזרת לנו לסנתז ויטמין D אבל לא רק, השמש מעודדת ייצור סרוטונין ומכאן השפעתה על מצב הרוח. לא בכדי ישנם אנשים שבחורף סובלים מדיכאון חורף על רקע ירידה בכמות האור.
בנוסף, השמש מסייעת לאיזון השעון הביולוגי ובהמשך, גם לשינה טובה יותר – בפרט כשנהנים מהשמש במידה ובשעות המתאימות (לא כשאינדקס הקרינה בעיצומו בשעות הצהריים).
כאן אני מוכרחה להודות ולהתוודות, פירות קיץ הם ללא ספק מתנות של הטבע, אבטיח ומלון, אפרסק ונקטרינות, שזיפים וענבים, לא נשכח תאנים, מנגו וליצ'י –
וכמובן, כמו תמיד בחיים, גם כאן כדאי ליהנות במידה ובהקשבה לגוף. פירות קיץ אמנם מכילים סוכרים טבעיים (פרוקטוז) לכן מי שמאזן סוכר, חשוב לשים לב לכמות ולהרכב הארוחה. אבטיח לצד גבינה בולגרית, שילוב פרי עם אגוזים או תוספת עשבי תיבול לפירות כמו נקטרינות ואפרסקים, יכולים להפוך את החוויה גם טעימה וגם מאוזנת יותר. זה המקום להיות יצירתיים – גם בשביל הבריאות.
בקיץ, עגבניות בשיא טעמן, מלפפונים ופלפלים, קישואים וחצילים וכמובן עשבי תיבול טריים – אין ספק שבקיץ, קל יותר לאכול ארוחות קלילות וצוננות מאשר בחורף.
אחד הזיכרונות האהובים שלי מקיץ בילדותי היו מים, תגידו ים, בריכה, אפילו להירטב עם צינור בגינה. גם טיול בנחלים ושכשוך רגליים במעיינות צוננים הופכים כל בילוי לחגיגה של ממש...
אל החיים בחיק הטבע מצטרפים גם אומני הנפנוף, פסטיבלים והופעות, טיולי ערב ארוכים – אולי זו אני שמתבוננת, אני רואה יותר אנשים בתנועה בבקרים המוקדמים ובשעות הערב כשהחום והלחות נרגעים על כנפי הבריזה, אולי באמת אנשים יותר בתנועה בעונת הקיץ מאשר בחורף.
בונוס עצום של עונת הקיץ הוא הליכה יחפה בטבע, או על חוף הים שמעניקה תחושת חיבור, רוגע ונוכחות ברגע. מחקרים על שהייה בטבע מצביעים על תרומה אפשרית של הפחתת מתח ושיפור תחושת רווחה.
אולי זו אני, התחושה שלי שהקיץ חי בקצב מהיר יותר. אי-שם בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, מנוחת צהריים היתה נוהל קדוש שאף אחד לא העלה בדעתו להפר או לשנות. אני זוכרת חסד לשעות הללו, ההרגל היה לשכב על הרצפה הקרה ולקרוא ספר, אני עדיין מרגישה צורך במנוחה בימות הקיץ, אולי החום והלחות מתישים אותי יותר מאשר אתכם?
לקיץ, יש פסקול וריח משלו. דומה שהיחידים שנותר להם כוח בשעות הערב להנעים זמירות, הם הצרצרים והציקדות. אני זוכרת צעדים נעולים כפכפי עץ סביב האוהלים, ריח שחת עם ערב וגם ריח שחת טחוב מעומס לחות, ריח יסמין שקלט את כל קרני השמש, ניחוח אבטיח מהול בריח גלי ים מלוחים, ריח קלחי תירס חם ומחנק בגרון של אדמה חרבה שזה עתה הושקתה...וריח של דשא שזה עתה נגזם
אולי המתנה הגדולה ביותר של הקיץ היא שהוא מזכיר לנו, שיש דברים שאין להם תג מחיר. הם לא נמכרים בחנות, לא בשום דוכן, לא מגיעים באריזה מהודרת ולא דורשים כרטיס אשראי... הקיץ פשוט מחכה לנו בחוץ החל מאור ראשון של בוקר, בבריזה של ערב, בניחוח יסמין, באבטיח פרוס סביב שולחן משפחה וחוויות שאנחנו יוצרים עם אנשים אהובים, אני קוראת לזה איכות חיים – לא זו שמודדים בגרף או מספרים אלא זו,..... שמרגישים מכפות הרגליים ועד הנפש.
על הברזלים...
קבוצת הווצאפ של שנות השבעים ישבה על הברזלים בשכונה.
כל מה שרצית לדעת, לספר, לזכור או להעדיף לשכוח, נעשה על הברזלים בתחילת מפגש או בסופו. זה היה המקום בו נלחשו כל הסודות הכמוסים, כל ההתחלות והסופים.
עם ערב, כשהחום ירָד והישיבה על הברזלים כבר התאפשרה, היינו נאספים ומשם מתחילים את בילוי הערב. שם גם סיימנו את הערב, עד שהאחרונים מאיתנו חזרו הביתה.
אולי גם הגוף שלנו מבין משהו שאנחנו נוטים לשכוח. בימי הקיץ הוא מאט, חוסך אנרגיה, מחפש צל ומים ומזכיר לנו, שלא הכל חייב לקרות כאן ועכשיו.
הקיץ כאילו נע בעצלתיים, כמעט מזכיר לנו שלא כל דבר חייב להיעשות במהירות. יש זמן לשבת, לחשוב, לחלום, לדבר, לצחוק, להיות יחד – ליצור חוויות וזיכרונות. זו אחת המתנות הגדולות של הקיץ, הוא מחזיר אותנו לרגעים שאין להם מטרה, חוץ מעצם היותם – לא יודעת איך אתם, לי יש מקום לעוד מהטוב הזה...
הקצב של ימים חמים מנשוא, מזכיר לי את הארִיה של גרשוו'ין – פורגי ובס, Summertime – שיר ערש שמתאים לקושי להירדם בימים חמים. מצאתי תרגום נפלא של דן אלמגור מאנגלית ליצירת הפאר הזו:
"קיץ חם,
וצלולים השמים,
דג במים,
וגבוהה הכותנה.
כן, אביך עשיר
ואימך – מה יפה היא!
ישן, ילד חמד,
במנוחה!
יום עוד יגיע
ובשיר על שפתיים
אז תמריא, ילדי,
על כנפי חלומך.
כן, אתה תגיע
עד למרומי רקיע.
ישן, ילד חמד,
במנוחה!"
מקווה שתתענגו לפחות כמוני מהגרסה הזו: https://www.youtube.com/watch?v=PkZGJ5gdRj0
יש משהו בקצב של summertime שמרגיש כמו ערב קיץ. מנגינה שלא ממהרת לשום מקום, כאילו גם הצלילים מבינים שלפעמים, צריך רק לנשום...
אז מה נוכל ללמוד מגרשוו'ין?, מהטבע ומהעונה החמה בשנה?
נוכל ללמוד להאט את הקצב, לנשום לעומק, לקחת את הזמן לחלום חלומות, לבשל אותם על אש קטנה, לרקום מהם עשייה עם בוא הסתיו והשנה החדשה. לפעמים, דווקא הקיץ מלמד אותנו שהדברים היפים ביותר בחיים, מבשילים לאיטם.
תגובות