פתח דבר
עד לפני כמה שנים, היה לי הסכם ג'נטלמני עם אבי ע"ה וההסכם היה בעניין השפה המפולפלת, המצחיקה והחכמה לטעמי – הלא היא יידיש...
ההסכם היה פשוט, נהיר וקל – כל מה שרציתי, היה ללמוד ממנו את השפה שהיתה שגורה בפיו מגיל צעיר ובאהבתו אליה, לדיבור ולחשיבה המליצית השמורה לאנשים יצירתיים, הוא ללא ספק העמיק בשפה ולגמרי ידע אותה על בוריה.
א ל א...
אלא שאחד המשפטים היותר פשוטים ומטבע הדברים גם המרגיזים יותר הוא
א- מענטש טרעחט ואנט גוט לאכט (ותצטרכו לסלוח לי על שגיאות הכתיב – אם יש כאן כאלו, זה באמת מאתגר לכתוב ביידיש)
כך או אחרת, המשפט הזה בתרגום ישיר משמעו שהאדם מתכנן וחושב מחשבות ותכניות ואלוהים צוחק. משמע, התכניות משתנות מהרגע להרגע...
אבי לצערי, נפטר לפני שהספיק לעמוד בתנאי ההסכם הבודד, כך שהיידיש שלי צולעת ביום בהיר וטוב ולמעלה מכך.
לתומי חשבתי שאחרי האירוע הבריאותי שחוויתי במהלך חודש ספטמבר, אתאושש במהרה כפי שאני רגילה להיענות ולהתגבר על מהמורות בדרך
א ל א... (פעם שניה)
אלא שלמרות הבנת הרציונל והרצון הגדול שלי לעמוד ביעד ולהוציא גיליון שלם ומלא בעיתו, רחוק מיכולתי הפיזית לעמוד בכך - לגוף שלי לוקח זמן לחזור לעצמו והישיבה אצל המחשב לכתוב את המחשבות והנושאים שאני מעלה מדי חודש במגזין, כרוכה במאמץ – מילא מאמץ – לישיבה הממושכת הזו מתלווים כאבים שלא ידעתי על קיומם בלקסיקון התחושות וסרגל הכאב שהכרתי עד היום בתוך חיי..
לפיכך חברותי הקוראות וחברי הקוראים,
גיליון אוקטובר יוצא בגירסה מקוצרת, לפי מידת יכולתי לשבת ולהקליד את המחשבות והנושאים שבוער לי להבהיר ולהעביר הלאה אליכם – אתכם הסליחה ובאותה נשימה (אני מתרגלת נשימות, עושה פעילות גופנית גם לריאה השמאלית וגם לימנית) סליחה גם מהגוף וההחלמה שאני מאתגרת אותם בישיבה ממושכת וכולי תקווה, שככל שהימים יחלפו, כך אוכל ביתר קלות לשבת ולכתוב את הגירסה המלאה של גיליונות המגזין.
אם קראתם עד כאן ואין לכם שמץ מושג על מה אני מדברת, כשאני מתארת את חוויות הבריאות שחוויתי בחודש ספטמבר, הרי אתה מוזמנים ללחוץ על הקישור המצורף ולקרוא את הכתבה "סליחה" המופיעה באתר שלי.
בהזדמנות זו, אני מבקשת להודות מעמקי נפשי לעונת הסתיו שהואילה להמתין לי שאתאושש, לטמפרטורות שהמתינו שאתחזק עד שאצליח לגרור את עצמי החוצה להליכה, לעננים שמעטרים את פני הרקיע, לניחוח הסתיו בשעות הבוקר המוקדמות – אין בפי מילים להביע את תודתי להמתנה הזו, שהרי ידוע לכל עד כמה אני מחכה ומצפה לימות הסתיו שהשנה, הואיל ברוב טובו להתאחר ולהמתין לי, שאוכל להתפעל, להתפעם וליהנות כל יום מחדש מקסמי ומופעי הטבע בחסותו של סתיו...
בדף הפייסבוק הפרטי שלי, תוכלו למצוא את ניסיונותי לתעד ולצלם את מופעי השקיעות הקסומות שהן חלק בלתי נפרד מעונת הסתיו – מקווה שתאהבו לפחות כמוני.
כמדי סתיו, מזכירה לכולנו להקפיד על שמירת הגוף מרוחות קרירות שמלוות את העונה, הקפידו ללבוש גופיה דקה ולהחזיק סוודר קטן בתיק כדי להמנע מכניסת רוח קרה לגופכם, אף אחד מאיתנו לא ממש זקוק לתופעות הלוואי של רוח קרה, בוודאי לא בימי קורונה...
נקפיד על תזונה טובה, נמעיט ככל הניתן בשימוש בקמח וסוכר לבן ומוצריהם, אלו מכם הרגישים ללחות וליחה יקפידו על מניעת מזונות מעוררי לחות ואלרגנים כמו חיטה ומוצריה, חלב ומוצריו, תפוזים, בוטנים, אגוזים, שומשום ועוד
וזה הזמן להכניס חזרה למטבח את התבלינים המחממים כמו פלפלים חריפים למינהם בהתאם לטעמכם ויכולתכם לשאת את החריפות, אגוז מוסקט, קינמון, ציפורן, הל, כמון, ראס אל חנות – יחד איתם נוכל בהדרגה לחזור לתבשילי הנזיד והמרקים שמחממים לנו את הבטן, הגוף והנשמה עם בוא החורף...
אני מודה ומתוודה שבשלהי הסתיו, כשעדיין מסתובבים להם באופן חופשי (ובלתי חוקי בעליל לטעמי) כמה חמסינים אחרונים, אני נוהגת מדי שנה להפעיל את המזגן, להקפיא עד כלות את האוויר בין כתלי הבית ולהכניס סיר נכבד של חמין אל התנור – יש גבול כמה אפשר למתוח את הסבלנות והציפיה שלי לחורף כהלכתו... – ותודה לאלוהי המזגנים..
בנימה אופטימית ומאפשרת זו,
מברכת את כולנו בסתיו גשום ומבורך
בבריאות איתנה וקריאה מועילה ומרתקת.
שלכם כתמיד,
תמר
רוחות של שינוי
סתיו אהובי, מביא איתו בכל שנה רוחות הקלה מהחמסינים של סוף הקיץ (האמת גם אלו של תחילת הסתיו צפופים ומחניקים) אבל אין כמו רוח קלילה של שעות בין הערביים או צינת בוקר דקיקה להתענג ולשבח ולו בשמה את הסתיו – עונק... לא, לא טעות כתיב – עונג ענק הוא בהחלט עונק לשמו !
כבכל סתיו, כשאני מתחילה להתאושש מהבלי הקיץ (לגמרי תרתי משמע והשנה בפרט), אני נהנית לראות את השינויים סביבי, הטבע קורא לי לחוש מקרוב איך מוריקים אט אט מצהבי (כן, אין מילה עברית, אבל אני בהחלט ממליצה) הקיץ ומאווררים את שכבות האוויר הדחוסות שהיו כאן כל עוד השמש עמדה וקפחה על ראשינו חום ואדי לחות הבילים – וכשהאוויר קליל יותר והנוף מוריק, לי אישית קל יותר לנוע – פיזית, מנטאלית ואפילו רגשית.
אני חובבת שינויים מושבעת יספר לכם כל מי שמכיר אותי טוב – אני נהנית מהריענון, אוהבת את האתגרים הניצבים בפני ואת ההזדמנות המאפשרת לרוח היצירתיות שבי לבוא לידי ביטוי הן בפתרון בעיות והן בעיצוב מחודש ומתחדש, גם כשמדובר בעיצוב חיים או תפריט או אפילו סוג פעילות גופנית – אני מודה, אני אוהבת שינויים – הם חלק מה-drive שלי שפותח בפני תמיד אפשרויות נוספות...
לא כולנו אותו דבר, חלק מאיתנו חובבי שינויים, חלק אחר חובב שינויים בתחומים מסויימים ואחרים ממש לא אוהבים שינויים והכל לגמרי לגיטימי – אחרי ככלות הכל, כל אחד מאיתנו מתמודד עם החיים בדרכו, מתוך מי ומה שהוא באותה תקופה ובכלל –
אם כן למרות כל אהבתי ואמונתי בכך ששינויים מהווים בבסיסם מקור להזדמנויות חדשות להתרחש בתוך החיים, את השינויים שחוויתי "בעל כורחי" בעקבות התרחיש הבריאותי שחוויתי במהלך חודש ספטמבר כמופיע לעיל – אני מוצאת את עצמי חושבת על אנשים במהלך חיי שפחות אהבו שינויים, התמודדו איתם באופן שונה מהדרך בה אני הסתכלתי עליהם והיום, אחרי כל השנים והאירוע לעיל, אני מוצאת את עצמי לא כל כך מרוצה מהשינויים..
המסקנה הראשונה המתבקשת היא שקל יותר לקבל שינויים כשאנחנו במיטבנו – כל עוד בריאותנו רופפת או שמסיבה זו או אחרת משהו ביציבות שלנו השתנה (קחו את הקורונה כדוגמה לשינויים ביציבות החיים) – שם קשה לקבל להפנים ולהטמיע שינויים – והרי לא בכדי הפרדתי בין לקבל, להפנים ולהטמיע
זאת, משום שגם אם ורעיונית אנחנו פתוחים להקשיב וגם לשמוע שינויים ואפילו גם להסכים איתם – עדיין זו לחלוטין לא ערובה לכך שאכן ניקח את רעיון השינוי וגם נצליח לממש אותו בתוך חיינו – הפער הזה מתעתע, זה לחלוטין לא בעייתי, עד הרגע שהאמת עומדת קרוב למולך ובלתי ניתן להתחמק ממנה...
חילופי עונות הן זמן שינוי – ברור לכולנו, אני עדיין שלימה עם האמירה והתחושה ששינויים הם מקור והזדמנות לדברים חדשים להתפתח – אלא שהפעם, בתוך המקום שלי מול עצמי, אל מולם של שינויים פיזיולוגיים ותנועתיים שלא מאפשרים לי לנוע בזריזות ובחופשיות כפי שאני רגילה – שם ממש לא קל או פשוט לי להתמודד עם תחביב השינויים, שם קשה לי להתרגל ולהבין שכשהגוף עובר טלטלה כזו חזקה, לוקח לו יותר זמן להחלים ולהתאושש מהזמן שלוקח לנפש ולהוויה היום יומית להשתקם – כך אני חשה ובאותה הנשימה ברור לי שישנם אנשים שחווים סדר החלמה והתאוששות שונים כך שנפשם מתאחרת להתאושש בעוד גופם מתאושש במהירות...
אני לא מכירה פטנטים או מעשי כשפים כאלו ואחרים שיכולים לגרום לדברים להתרחש מעכשיו להרגע, אני גם לא משוכנעת שזה טוב או שהייתי רוצה שכך דברים יתנהלו בתוך חיי בכלל וכרגע בפרט –
ברור לי שמקום הדיבור העצמי הפנימי של כל אדם עם עצמו, הצבת שאלות המתבוננות על כל האספקטים של השינוי (באשר הוא) מסייעים לנו להבין שאנחנו עומדים בפני שינוי, מסייעים בהבנת עומק השינוי והמקומות בהם השינוי נוגע – חלק מהקושי בהתמודדות עם שינויים, הוא הפחד מהלא נודע וככל שמקדימים להעלות את התהיות והשאלות על פני השטח ובפרט כשמצליחים להעלות את המחשבות אל השיח ווקאלי, כך מצליחים לגעת ביותר מקומות שהו עולים לו השיח היה נותר רק בתוכנו כשיח פנימי...
כששיח פנימי יוצא החוצה, כשאנחנו אומרים בקול רם את שעל ליבנו, במחשבותינו, קל לנו יותר להבין את עצמינו, קל לסביבה יותר להבין אותנו או לבקש הסבר על מה שלא ברור – עצם הדיבור בקול רם מאפשר הבנה, הכלה ותחילת הפנמה אישית שלנו על הצרכים המשתנים בהתאם למה שמחוללים שינויים. כך שאם יש לכם הזדמנות לשוחח על השינויים שאתם חווים, אל תוותרו על ההזדמנות הזו – היא יעילה, מועילה ובהחלט מצויינת.
השלבים הבאים להתמודדות עם שינויים (לפחות בפן האישי שלי) הם בדיקת הצרכים המשתנים – במידה והם קיימים...
ככל שמקדימים לבחון את הצרכים המשתנים ומטפלים בם, כך קל יותר להיענות ולהיעתר אל תוך השינוי ולזרום איתו באין מפריע. אם אדם למשל סובל מבעיה ברגלו וצריך להשתמש בקב/קביים, נכון לדאוג לקביים מוקדם ככל הניתן כדי לאפשר את התנועה והיכולת לשרת את עצמך מבלי להיות תלוי בעזרה (אף שאין שום בעיה בבקשת עזרה)
ואם כבר דיברנו על בקשת עזרה, נסו להיות מדוייקים ככל הניתן, ככל שתדייקו את עצמכם במה בדיוק נחוץ לכם ואיך בדיוק אתם צריכים ורוצים את העזרה, כך תוכלו להיות שקטים ורגועים ולקבל בדיוק את מבוקשכם – אחד הדברים המרגיזים הם לבקש עזרה ולקבל משהו שלא דומה למה שאתם זקוקים לו – המפתח הוא ברמת הדיוק שתוכלו להגיע אליה בבקשת העזרה... תראו, תסבירו, תציירו וכל דרך אחרת שתעזור לכם להסביר מה בדיוק נחוץ לכם.
יש עוד תהליכים בדרך להתמודדות עם שינויים, כך או אחרת אנחנו שונים וכל אחד מאיתנו בהגיעו לנקודות הללו, נזקק לדברים שונים, דרכים אחרות – אבל המסע לשינוי הוא דרך גם אם והיא שונה בין אדם לאדם – עדיין, אפשר למצוא בה לא מעט הזדמנויות ללמוד משהו על עצמינו, על הסובבים אותנו ו/או הסביבה פיזית (לא אנושית) שלנו ואם זה מצליח – אז גם שווה לנסות ליהנות מהדרך וכל ההזדמנויות ששינויים מביאים איתם בכיס האחורי...
עידן הנבט - הבחירה הטבעית שלי
לרוב אני נוטה שלא להמליץ על מוצרים ספציפיים של חברות אלו ואחרות, אבל הפעם, מרגישה שחשוב לעדכן אתכם בקיומו של מוצר שאני אישית נהנית ממנו – תירצו, תתנסו – אם תאהבו – נהדר ואם לא, לפחות אתם יודעים על קיומו של המוצר ותוכלו להמליץ למי שכן מחפש משהו בסגנון...
הפעם מדובר בלחם.
פעם מאוד אהבתי לחם, היום קצת פחות – אבל אם כבר לחם, אז אני מעדיפה לחם שונה ממה שרוב האנשים סביבי מחפשים... אני אוהבת לחם מלא, דחוס ואם אפשר אני מעדיפה את ה"קשה" של הלחם על פני התוכן הרך...
בשנים האחרונות, אני משתדלת שלא להכניס גלוטן לתפריט שלי, לא משום שאני רגישה לגלוטן, אלא משום שאני מבינה את השינויים שהחיטה עוברת עם השנים כדי להספיק לעמוד בקצב שמביא איתו עידן השפע של המילניום – ואישית, לא אוהבת את התנופה הזו כשהיא נכנסת לגוף שלי דרך הצלחת..
חברת "עידן הנבט" מייצרת לחמים שונים בתכלית מכל אלו שאני מכירה – גם במראה, גם בטעם ובעיקר במהות והאיכות שלהם.
המוצרים של חברת "עידן הנבט" לוקחת את המיטב שכל דגן איכותי מביא איתו כזרע, מאפשרת לו לעבור תהליך הנבטה ורק אז מייצרת ממנו את סוגי הלחמים השונים.
זרעים מונבטים הן של דגנים והן של קטניות, מכילים את מיטב הפוטנציאל של נוטריאנטים הקיימים בכל זרע. כך שמכל זרע מונבט מתקבלים וויטמינים , מינרלים וסיבים תזונתיים שבו.
הנבטים עוברים טחינה מינימאלית, כך שלמעשה הלחמים הללו, הופכים להיות קלים יותר לעיכול ובאין סוכר או שמרים בעיסה, הם גם מתאימים לקהל רחב יותר של אנשים שמתקשים להתמודד עם סוכרים/שמרים או גלוטן.
כעת נותר לכם לחפש בדר' גוגל את חברת עידן הנבט, להכיר מקרוב את סוגי הלחמים שיש ברשותם ולהתנסות
לבריאות ובתיאבון.
Commentaires