top of page

גיליון אפריל 2021

עודכן: 17 במאי 2021


פתח דבר


איזו זכות עצומה נופלת בחלקו של חודש אפריל, הלא הוא חודש ניסן למניין החודשים העברי – החודש שנותן לנו כל שנה מחדש את ההזדמנות לצאת מעבדות לחרות – ואין זו קלישאה שחוזרת על עצמה מדי שנה כבר כל כך הרבה שנים, אלא הזדמנות של ממש, לכל אחד מאיתנו - הזכות והאפשרות להרים את הכפפה ולעשות באמת מעשה לעצמו, שירגיש וימלא את המשמעות לחירותו בתוך חייו..


כבר אחרי פסח בעודנו בחודש ניסן, כשהשדות המוריקים מצהיבים מהר כל כך, עולה זיכרון מאורעות השואה שחווה עמינו – אנשים מעטים נותרו עמנו מהתופת ההיא, חלפו כל כך הרבה שנים, הם לא ישכחו לעולם... וגם תפקידנו כולנו, לזכור ולא לשכוח, זו הבטחתנו אליהם ולאנושות כולה – חלילה, אם נשכח, עלול המצב להישנות...


"כוח האומה הוא בזיכרונהזה מותר האדם. ואם אנו רוצים לחיות, ואם אנו רוצים ושואפים לצוות את החיים לבנינו, אם אנו מאמינים שהוטל עלינו צו לסלול דרך אל העתיד, הרי עלינו ראשית כל לא לשכוח ולרשום."

(פרופסור בן-ציון דינור, ידיעות יד ושם, 1956)


"עם ללא עבר, אין לו עתיד." אמר נפוליאון בונפרטה


"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר יגאל אלון


ברשותכם, אחדד את משמעותם של הדברים, כיוון שבהמשך קריאת גיליון אפריל העוסק רובו ככולו בזיכרונות שלנו ומשמעויותיהם, תוכלו לראות שהזיכרון לא בהכרח זהה אצל כולנו וזה עוד על קצה המזלג..


האם היכולת שלנו לזכור את מה שהיה, היא שחשובה? או הזיכרון והכבוד היום יומי שלנו, הלכה למעשה לאנשים שבחיינו, הוא זה המבקש להיזכר ולעלות על דפי ההיסטוריה?


האם "יום בשנה", בו אנו מנציחים את זיכרון פועלם של אלו שעשו למען חיינו ועתידנו הוא זה המכבד אותנו או שמא מצווים אנו לזכור את פועלם ולכבדו, תוך הנחלתו לדורות הבאים אחרינו – האין זו היא המורשת בכבודה ובעצמה?


כוח האומה הוא בזיכרונה – זה מותר האדם, כתב פרופסור בן-ציון דינור – זו עוצמתו של אדם, זה מה שעושה אותנו אנושיים ולא רובוטים – אין המדובר בזיכרון השמור לכל אדם ויכולתו, אלא לזכור ולהזכיר בכל רגע מחדש את המורשת שעוברת מדור לדור הלכה למעשה, את המקום ממנו באנו, המקום אליו אנו הולכים מתוך כבוד, לאנשים שהקימו את שכבת הדור שלפנינו...


"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ' יא') הוא ההסבר השלם והמלא לזכור בכל רגע נתון בתוך חיינו ולכבד את המורשת שהביאה אותנו לעולם, היא המשמרת אותנו כאן בצלם אנוש...


https://www.youtube.com/watch?v=mOC6gdgbFLE


בכל שנה אנו תוהים בינינו לבין עצמינו בכוח הבלתי מוסבר של העם היהודי לסיים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ומתוך הכאב, הזיכרונות והגעגוע המתחדד עם השנים, לקום אל השמחה, אל העצמאות, אל התקומה אל פני העתיד הנשען ונבנה על היסודות שבנו כאן אלו, שקיפחו את חייהם למענינו... זו המורשת, זו חובתנו לזכור ולהזכיר את זכרם, לכבד את היותם ופועלם עבורנו והדורות הבאים אחרינו... הלכה למעשה... ואם ניתנה לנו ההזדמנות והזכות לעשות זאת גם בחייהם, אדרבא !!!


חיים שלמים ועוד ארבע שנים, אני זוכרת ביתר שאת את חודש ניסן, את ליל הסדר, היום בו נפטר אבי ע"ה..



קריאה מועילה ומהנה,

מאחלת לכולנו לחוות עצמאות מתוך הנצחת כבוד הזיכרונות והמורשת האישית והמשותפת



שלכם כתמיד,


תמר.



 

הגוף זוכר...


כושר הזיכרון של הגוף הפיזיולוגי, מגן עלינו מחד ומאפשר לנו

לעשות דברים שאנחנו כבר מזמן בקושי זוכרים מאידך...



ילד קטן מושיט ידו לגעת בתנור, באין איש לידו לעצור אותו היד הקטנה והמתוקה שלו חווה את החום והחוויה נצרבת בו הרבה מעבר ל-תרתי משמע: המשמעות היא שהמתוק, יזכור לעד את החוויה הזו ומעבר לכך, הגוף שלו יזכור ויגיב בהתאם ברתיעה ממקור חום. כנראה שככל שהחוויה נצרבה במתוקון טראומתית יותר, הגוף שלו יגיב בעוצמה במפגש הבא עם מקור חום מבלי שיקדיש לכך ולו הרף מחשבה – כי הגוף זוכר..


אנשים שחוו טראומות במהלך חייהם, גם אם והדחיקו אותן כחלק מתהליך המגננה, עדיין הגוף שלהם יזכור ריח, צליל, מראה וידע להגיב שוב בתגובת עקה (סטרס) כשאחד מהזיכרונות יופעל שוב..


במהלך לימודי EFT לפני שנים, הוזמנה מטופלת מתנדבת להתמודד עם טראומת ילדות באמצעות הכלי EFT- Emotional Freedom Technique.


מאז הטראומה חלפו כשישים שנה ולמרות זאת, כשביקש ממנה המרצה לחזור שנים אחורה ליום בו חוותה את הטראומה, הדבר הראשון שהתרחש היה שעלו בה הריחות האופייניים שנחרטו בה סביב האירוע הטראומטי ובאופן מיידי, הגוף שלה נכנס לסטרס עוצמתי.


באירוע להעצמה נשית שהדרכתי, נכחו כעשרים נשים לערב סיום תהליך. בעיצומו של שלב הריקודים בסופו של הערב, נכנס לאולם כלב ששוטט ברחוב והתחיל לנבוח. אחת המשתתפות הגיבה באופן מיידי בהתקף חרדה עוצמתי כי כך בדיוק חוותה תקיפה ונשיכה של כלב בילדותה – הגוף הגיב בהתאם..


כולנו נושאים בחובנו את הזיכרונות הנחקקים ברמה הפיזיולוגית בגופינו ובאופן אוטומטי, הם מתעוררים כשאחד החושים חש את אותה המצוקה מאז ומגיבים בהתאם כאקט הישרדותי.


טראומה, היא אירוע שמטלטל ומערער את איזון מערכת העצבים ומשפיע עלינו גופנית פיזיולוגית ונפשית רגשית גם יחד.


כתגובה לטראומה בכל מישור, בכל עוצמה ובאשר היא, הגוף והנפש "כולאים" את התגובה שלנו לטראומה, את התחושות הפיזיולוגיות והרגשיות כולל את המחשבות שהתעוררו בנו ושומר אותם בחובנו. הם יתעוררו שוב ברגע אחד החושים יחוש את אותה חוויה.


להבדיל, קל לנו לחזור ולהשתמש בשפה שבה דיברנו בילדותנו ולאורך שנים רבות לא שמענו אותה – יהיה לנו קל יותר לחזור ולהשתמש בשפה מאשר ללמוד שפה חדשה...


אם עסקנו בספורט במשך תקופה מסוימת והפסקנו מכל סיבה שהיא ולאחר תקופה ארוכה חזרנו לפעילות גופנית, לגוף עצמו פיזיולוגית, יהיה קל יותר לגייס את מערכת השריר/שלד מאשר למי שלא עסק בספורט וצריך ללמוד כעת מההתחלה.


גם מערכת החיסון שלנו זוכרת את הפתוגנים עימם נפגשה כבר. לפיכך אלרגיות תמיד תהיינה קשות יותר במפגש שני וכן הלאה.


אם כך לגוף, למערכת החושים, למחשבות ולכל מערך הרגשות שלנו יש ארכיון זיכרונות ארוך טווח שחקוק במערכות הגוף שלנו, אם במערכת העצבים, החיסון, העיכול כשאלו בדרכם ובזמנם, שומרים עלינו ומתפקדים הן כמערכת התראה בפני מה שמתחולל בתוך גופנו ונפשנו פנימה וגם מאפשרים את הישרדותנו והתקדמות חיינו בבריאות מיטבית.



 

ז ו כ ר י ם ?...


טריגר - האם מה שאתם זוכרים, הוא אכן מה שאתם זוכרים?



הזיכרון שלנו, מתורגם לפולסים של אנרגיה חשמלית וזו בתורה, מתפרשת על פני רשת נוירונים. נוירונים ברחבי המוח מתקשרים שוב ושוב באמצעות סינפסות ובאדיבות מתווכים (נוירוטרנסמיטורים).


שני נוירונים שמתקשרים שוב ושוב, יעילות התקשורת ביניהם הולכת וגוברת ומתורגמת בתובנה שלנו לפוטנציאל זיכרון ארוך טווח.


הזיכרון שלנו משתנה עם השנים בהתאם לתקופות החיים שעוברות אותנו וכמובן שיש כמה דברים משמעותיים שמשפיעים על הזיכרון:


· גיל

ככל שאנחנו מתקדמים בגיל הכרונולוגי, הסינפסות במוח נחלשות. תופעה זו משפיעה על היכולת שלנו לאחזר זיכרונות.


החוקרים סבורים שההתדרדרות הזיכרון שלנו קשורה להתכווצות המוח ככל שהגיל בציר הזמן מצטבר. עובדתית עד גיל 80, 20% מהנוירונים בהיפוקמפוס (אתר במוח האחראי על זיכרון וניווט) אובדים משמע, השפעה מכרעת על הזיכרון


עם השנים יש ירידה בייצור אותם מתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) מה שמטבע הדברים גורר בעקבותיו ירידה בתקשורת במוח וכפועל יוצא, בזיכרון.


הגיל משפיע גם על יכולת יציאת הזיכרונות כלומר, הזיכרון שלנו פועל חזק בעיקר כשאנחנו ממש בתשומת לב למתרחש או כשהמידע ממש משמעותי לנו. העלייה בגיל משמע ההתבגרות, מפריעה לתהליך זה.


· בריאות

כל בעיית בריאותית פיזיולוגית ו/או מנטאלית פרוגרסיבית (מחלה מתקדמת) מפריעה ליכולת שלנו להגיע לתשומת לב איכותית ומכאן כפועל יוצא, משפיעה על איכות הזיכרון.



· סטרס

סטרס מתמשך הוא אחד הגורמים היותר משפיעים על איכות הזיכרון שלנו. ברור לנו שככל שאנחנו עמוסים מחשבתית ורגשית, כך הגוף שלנו נמצא בדריכות מתמדת:


הורמוני הסטרס שדואגים להחזיק את הגוף והנפש שלנו בדריכות מתמדת כחלק מהמנגנון ששומר על הישרדותנו (FFF), ככל שאנחנו במצב של דריכות כרונית, כך הגוף שלנו מוצף באותם הורמוני הסטרס ואלו בתורם, גורמים להרג של תאי מוח קיימים ובמקביל פוגעים בכושר הייצור של תאי מוח חדשים. הפגיעה בתאי המוח משפיעה על היכולת שלנו לשמור ולזכור מידע חדש.


· דיכאון

אנשים שסובלים מדיכאון מפתחים בעיות בזיכרון בגלל רמות נמוכות של ההורמון סרוטונין (האחראי בין היתר על עוררות, שמחה, סיפוק ואושר). אם לא די בכך, הרי שאנשים המצויים בדכדוך ברמות השונות פחות קשובים למידע חדש.


התמקדות באירועים עצובים מהעבר מקשה גם היא על היכולת לשים לב לדברים שמתרחשים בהווה ומכאן גם על היכולת לשמור זיכרונות לטווח קצר.


· בדידות

בדידות היתה אחד הנושאים שעלו בהקשר לשכבת הגיל השלישי בשנת הקורונה. מסתבר שבדידות, נקשרת לתופעות דיכאון.


מחקרים מראים שאנשים בקרב הגיל השלישי השומרים על חיי חברה קבועים, מראים ירידה בקצב איבוד הזיכרון עד כדי כך שמפגש עם חברים נתפש כ"אימון" למוח כמו פעילות גופנית לשרירי השלד.


· פעילות גופנית

היעדר פעילות גופנית משפיעה על איכות זרימת הדם בגוף ומכאן גם על אספקת הדם, החמצן והנוטריאנטים הנדרשים למוח ומכאן ירידה באיכות הזיכרון. זוכרים את עמידת הראש שנהג דד בן-גוריון לבצע מדי בוקר?, הרי לכם התייחסות נקודתית לפעילות מוחית יעילה.


המוח שלנו מגויס לתפקיד ההישרדות שלנו ביקום ולצורך כך, הוא ימחק כליל מהזיכרון אירועים שלא היו לנו הכוחות והכלים להתמודד איתם וכך המצב יוותר כל עוד לא יחול שינוי ביכולות המנטאליות שלנו להתמודד.

ומנגד, מחקרים מראים שאפשר לחלוטין לשתול זיכרונות במוחו של אדם, גם אם מעולם לא חווה את הזיכרונות שהושתלו בו ועדיין, פיזיולוגית ומנטאלית האדם יגיב כמי שחווה את האירועים שהושתלו בו.


בעידן המילניום השיטה הזו יודעת לעזור גם לעוסקים במעשי "קוסמות" למיניהם לשתול מידע מושאל במוח שלנו כדי לגרוף מחיאות כפיים סוערות או רייטינג אם תירצו..


אבל לא נלך רחוק מדי למקום של "שתילת זיכרונות", אחרי ככלות הכל אנחנו עושים את זה בעצמינו... אנחנו מספרים לעצמינו את המציאות שאנחנו מסוגלים לשאת, לזכור - המוח האנושי לא יכול לזכור את כל המידע שחולף בנו מדי יום ולפיכך, אנחנו מתמצתים לעצמינו סיפור שנוח לנו לחיות איתו ואותו אנחנו זוכרים.

נקודה נוספת שכדאי שניקח בחשבון היא "נקודת המבט", אם במעגל קיימות 360 נקודות, הרי שיש לפחות 360 אמיתות שונות ונכונות עבור כל מי שהתבונן במתרחש...


זה הרגע הנכון לשאול כמה ויכוחים וסרטים היסטוריים דנו עד זוב דם מילולי באמיתות מול פרשנויות של היסטוריה מוצקה?!?



אנחנו בונים לעצמינו סיפור כדי שהעולם שלנו יראה וייתפס בעינינו הגיוני ומאפשר, היות והזיכרון שלנו מוגבל ואי אפשר כאמור לזכור הכל, אנחנו בונים לעצמינו סיפור שיאסוף את חלקי הזיכרון החסרים – גם אם ואינם עומדים בקנה אחד עם המציאות המוחלטת (אם יש אחת שכזו)


אל תתלהבו יתר על המידה מיכולת הזיכרון של מאן דהוא, חלק מהדברים כאמור, הם פרי דמיונו... (חומר למחשבה)



 

גם בשביל הזיכרון - עיסוי תאילנדי / פלורית אסולין - תאיוגה


הרפואה המסורתית כפי שמתקיימת היום בתאילנד היא תוצאה של התפתחות היסטורית ותרבותית רבת שנים




על מנת להכיל את מורכבותה, עולה הצורך לעקוב אחר השבילים ההיסטוריים החשובים וההשפעות התרבותיות שעיצבו מסורת זו לצורתה כיום.


התאילנדים, כמו הבורמזים והויאטנמים, הם בין התושבים המקוריים של דרום מזרח אסיה. שלוש קבוצות אתניות אלה היגרו דרומה לאזור, כשהתאילנדים היו אחרונים להגיע.


עד לתחילת המאה העשרים המלך התאילנדי נזקק להכרה רשמית מקיסר סין ,מיסים שולמו דרך קבע לחצר הקיסר. קשרים אלו שהיו עניין רשמי בעיקרו, היוו תנאי הכרחי לסחר הימי המשגשג שהתפתח בנמלי צפון סין.


סחר זה הביא מהגרים לתאילנד, יוצא מכך שלסינים היה תפקיד חשוב בהתפתחות החברתית התרבותית והכלכלית של המדינה .



התרבות התאילנדית הושפעה באופן משמעותי מהודו באמצעות תרבות המון-קמאר ששלטה בדרום מזרח אסיה בזמן הגעת התאילנדים הראשונים. בתקופת איותיאה -1350 -הוחלפה הגרסה התאילנדית של פאודליזם בגרסה ההודית של "מלכות אלוהית" -החוק של הודו : הקוד של מנו הפך לתבנית החוק בתאילנד.


כאשר מתבוננים על תאילנד ניתן לראות בבהירות את השפעות שכנותיה בתחומים רבים ומגוונים. תאילנד נמצאת בין הודו לסין, שתיהן מעצמות מפותחות וגדולות בזמנים אלה, דבר המסביר את יכולת השפעתן.


בתחילת המאה הראשונה לספירה השתמשו ארצות אלה בים, כדרך לקשרי סחר חליפין ביניהן, בעוד תאילנד ושכנותיה שימשו כמקום נוח לעגינה בין ההפלגות. כמו כן היו דרכי מעבר לסחר ביבשה. המפורסמת מכולן היא "דרך המשי" אשר קישרה בין סין לאירופה, צמחה והתפתחה כמאה שנה לפני הספירה עד ל 1500 שנה לספירה.


מלבד ענייני המסחר השתמשו ועברו בדרך זו מיסיונרים, שמטרתם הייתה להפיץ את תורת אמונתם, בעיקר הבודהיזם, ואת דרכי הריפוי אשר שימשו כחלק מדתם. ניתן לראות בבהירות את השפעת, דרך המשי, על אומנות הריפוי התאילנדי.



ב - 15 ,20 שנה האחרונות הפכה תאילנד לאחת המדינות המתוירות בעולם וענף התיירות מהווה את מקור ההכנסה העיקרי שלה. לראשונה פורסם במערב קטע מיומנו של סימון דה לה לוברה שהיה דיפלומט צרפתי ב- 1690: "כאשר אדם חולה בסיאם הוא מתחיל את הטיפול על ידי מסירת כל גופו לעיצוב בידי האדם המוכשר בכך אשר ניגש לגופו של החולה ומועך אותו תחת רגליו".


הבודהיזם, כפי שהיה נהוג בחצר, היה מלווה בטקסים הינדואים שלא היו ידועים לאוכלוסייה הכפרית. הספרות והדרמה בחצר היו שונים באופן מהותי מאלה שהיו נהוגים בכפרים ובחצר המלך התפתחה רפואה שהושפעה רבות מהרפואה האיורוודית (הודית) , שהייתה שונה מהמסורת הרפואית הנהוגה בכפרים. בימינו עלינו להתייחס לשני סוגים של רפואה מסורתית: *הגרסה העירונית היורשת של הרפואה המלכותית.


*הגרסה הכפרית שהיא הרפואה העממית המסורתית, בה נהוג להשתמש באזורים כפריים. גירסה זו קשה לחקירה בגלל הפיזור באזורים שונים, ומתאפיינת בהעברת החומר הלימודי בעל פה מאב לבן או באמצעות קרובי משפחה וכוללת מגוון רחב של גרסאות המשתנות ממקום למקום.


התרופות מורכבות ברובן מהצומח, אך לעיתים ישנם מרכיבים מינרליים ומרכיבים מהעולם החי.

חלק חשוב ברפואת הגוף מבוסס על טיפולים באמצעות עיסויים שונים המוכרים לנו כעיסוי התאילנדי שמקורו בתנוחות היוגה, טיפולי סאונה ועיסוי בכריות חמות של צמחי מרפא = קומפרסים.


מבחינה חוקית מוכר סוג מרפא מסורתי אחד בתאילנד – אדם שיש לו רישיון. אישור זה המונפק על ידי המשרד לבריאות הציבור לאחר בחינות המבוססות על ספרי הלימוד של בתי הספר העירוניים, שהם למעשה הדפסות חוזרות של ספרי הלימוד ששורשיהם במסורת הרפואית של חצר המלך.


המלך ראמה השלישי איפשר לעמו להשתמש בידע שצבר והורה לחקוק אותו על קירות שני בתי מקדש בבנגקוק בירתה של תאילנד.


אחד מהם מפורסם וידוע כמקדש "וואט פו", המקדש העתיק ביותר בבנגקוק ,בו הוקם בית הספר הציבורי הראשון בתאילנד ועד היום משמש כמרכז לאומי לשימור, ללימוד וחקר הרפואה התאילנדית המסורתית.


עבור המעסה התאילנדי הכתבים החקוקים על קירות בתי המקדש מהווים מקור מידע חשוב, זהו המידע המסורתי היחיד שהועבר בכתב ולא בעל-פה כפי שהיה נהוג באותם זמנים. על קירות בתי המקדש מופיעים 60 לוחות: על 30 מהם מצוירות דיאגרמות של גוף האדם הקדמי ועל 30 האחרות, גוף האדם האחורי ובהם מצוינות נקודות בעלות השפעות ריפוי וקווי אנרגיה הידועים כ-"סנים".


בשנים האחרונות עובד משרד החינוך והבריאות של תאילנד על תכנית להחייאת אומנות הריפוי המסורתי, וניתן למצוא יותר מידע בכתב. העיסוי התאילנדי נפוץ כיום ופופולרי בעולם כולו וניתן ללמוד שיטות טיפול אלה ברחבי העולם.


לסיכום העיסוי התאילנדי הושפע מסביבתו, אסף וצבר לתוכו ידע במשך שנים ועכשיו "הגיע תורו" לתת ולהפיץ ידע זה לשימוש בעולם כולו.


המרפא התאילנדי רוחש כבוד רב כלפי בודהה, ה"דארמה וה-"סאנגאה" ובכל יום נאמרת לכבודם תפילה מיוחדת.





בודהה נולד כבן מלך של ממלכתו הקטנה שכנה לרגלי ההימלאיה שזאת נפאל של היום. כל חייו הוא הוקף במותרות והפך לגבר בריא ומוצלח ,הצצה מקרית לעולמם של פשוטי העם חוללה מפנה בחייו, למרות השפע שסבב אותו הוא החל להרגיש ריקנות וחוסר סיפוק וכך בגיל 29 החליט לעזוב את הארמון ואת משפחתו ולהיות נזיר ונווד, קיבץ נדבות, חי וישן במרחב הפתוח.


את ארבעים וחמש השנים הבאות הקדיש בודהה למסעות בהם הפיץ את הידע אותו רכש בדרך להארה. שיטת ההוראה שלו נקראת ה"דארמה" והתבססה על האמונה בארבע אמיתות אציליות, דרכן אפשר להגיע להבנה גבוהה יותר ולהתקרב להארה.






ארבע האמיתות האצילות:

1) כולם חווים ייסורים, הייסורים הינם חלק בלתי נמנע מהחיים.

2 ) הבורות והתשוקה שלנו יוצרים את הסבל והייסורים.

3) יש דרך לצאת מהאיסורים .

4) הדרך לצאת מהייסורים בנויה על שמונה עקרונות:

נקודת מבט נכונה, מחשבה נכונה, דיבור נכון, פעילות נכונה, דרך חיים נכונה, מאמץ נכון ,מודעות נכונה והרהור נכון.


שלושת מרכיבי הרפואה התאילנדית:

במסגרת הרפואה התאית המסורתית המטפל, "מונואד", שפירושו דוקטור לטיפולי גוף, משלב כמה אלמנטים בטיפולו- רפואה בצמחים, טיפול פסיכו רוחני ועיסוי.


העיסוי - "נואד בורון"(עיסוי מסורתי עתיק ) כמו באלמנטים קודמים ,במקרה הצורך משלבים אלמנט זה עם אלמנטים אחרים או כטיפול בפני עצמו . תרפיה זו מפותחת ועשירה מאוד בטכניקות כגון לחיצות, מתיחות, מניפולציות, עצירת דם ועבודה על קווי האנרגיה בגוף.


מבחינת קווי אנרגיה ישנם מספר גורמים המשפיעים על האנרגיה, וכל הפרעה בזרימת אנרגיה זו תגרום למחלה. כאשר יציבתנו הפנימית לקויה ואנו נכנעים למחשבות וגישות פגומות המעוררות בנו רגשות של מתח, כעס וטינה, נחסמת האנרגיה. במצב זה גופנו ומוחנו אינם יכולים לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו.


כמו כן ישנם גורמים חיצוניים המשפיעים על אנרגיה זו כגון מזג האוויר, איכות האוויר שאנחנו נושמים, איכות מזונותינו או טראומה כלשהי שחווינו. לסיכום כל חוסר איזון אנרגטי כגון חולשת אנרגיה ,חסימת אנרגיה או עודף אנרגיה הנשאר כך לאורך זמן יגרום למחלה . על מנת להבין בצורה ברורה יותר את קווי אנרגיה כדאי להבין את התייחסות מסורות הריפוי האיורוודית, היוגה והרפואה הסינית, כיוון שיש קשר הדוק וברור ביניהן. מאוד בולט הדמיון בין תורת ריפוי בשיטת האיור וודה והיוגה לבין השיטות בהן משתמשים בתאילנד כגון בתחום צמחי המרפא, התזונה ועוד . באשר לטיפולים הידניים, הקשר עם יוגה הדוק וברור לחלוטין.


השפעות העיסוי על מערכות הגוף: מערכת התנועה :

· מערכת זו כוללת את השרירים, העצמות, הרצועות והגידים והיא פעילה באופן מאומץ ברוב שעות היום ומופעל עליה עומס רב הנובע מסיבות רבות כמו :עבודה פיזית לא מאוזנת, עודף משקל, תנועתיות לא נכונה, עומס פנימי הנובע מהפרעות נפשיות כגון :מתח , ביישנות ,חרדות ועוד..

הפרעות אלה מתבטאות באופן ישיר ביציבה.

· העיסוי יתרום למודעות האדם לגופו ולאופן יציבתו .



מפרקים :

· העיסוי משפר ויגדיל את טווח התנועה במפרקים.

כתוצאה מהגברת זרימת הדם העיסוי יעזור לאספקת חומרי המזון, חמצן וסילוק הפסולת ומכאן שיפור בתפקוד.

העצמות:

למרות שהעצם היא רקמה קשה, העצמות מייצרות את תאי הדם וחשוב לשמור על תפקודן התקין. העיסוי מזרים את הדם, מסלק תאים מתים וחומרי פסולת ומועיל לתפקודן.


רקמות רכות- שרירים רצועות וגידים:

* עיסוי משחרר הידבקויות (התכווצויות ) שנוצרות בסיבי השריר ובכך מרכך ומגמיש את השריר ומגדיל את טווח התנועה שלו .


* העיסוי מגביר את זרימת הדם ובכך משפר את ההזנה ואספקת החמצן לתאים .מסלק חומרי פסולת (למשל חומצת חלב לאחר מאמץ גופני )

* העיסוי משחרר מתח ומרגיע כאב.

* העיסוי מסייע להכנת השרירים, הרצועות והגידים לפעולתם .


הלב ומחזור הדם:

* משפר את זרימת מחזור הדם: מעודד חזרה ורידית לכיוון הלב ומכאן משתפרת גם ההולכה העורקית .

* משפר הובלת חמצן לתאי כל הרקמות בגוף ומסלק פסולת מהם.

* מגרה ייצור תאי דם אדומים (מועיל לאנמיה ).

* מסייע גם בהמרצה וגם בהרגעה. לימפה:

* עיסוי מעודד את זרימת הלימפה בצינורות לכיוון הבלוטות ובכך מייעל את פעולת סילוק חומרי הפסולת מהתאים

* העיסוי מחזק את המערכת החיסונית שמערכת הלימפה היא חלק מימנה.


עור:

* נגע בעור מעורר גירוי עצבי שמרחיב כלי דם שטחיים, בכך משתפרת זרימת הדם לעור ותזונת העור משתפרת .

* עידוד תפקוד בלוטות הפרשה בעור .

* העור מתפקד כהגנה בין הסביבה החיצונית לגוף: התחזוקה של העור מחסנת.

עצבים :

* עיסוי מרגיע את מערכת העצבים: מעורר את המערכת הפרא סימפתטית שאחראית על רגיעה, מעודד פעילות גלי אלפא במוח (הרפיה).

* מפעיל עצבים שאחראים על מגע נעים ומדכא עצבים שאחראים על כאב.

נשימה :

* עיסוי משחרר מתח שרירי בבית החזה, מגדיל נפח ריאות ומאפשר כניסת אוויר גדולה יותר. מעודד נשימה מלאה ועמוקה.


עיכול:

*מערכת זו פעילה מאוד וצריכה להתמודד עם הרגלי תזונה לא נכונים ומזון מתועש, עיסוי כללי משפר אספקת חמצן למערכת העיכול ובכך לשפר את תפקודה.


מערכת הורמונלית:

* העיסוי מעלה ייצור סטרואידים- עוזר לשמור על רמת איזון כל המערכות (ייצוב לחץ דם, הסדרת קצב הלב ,הסדרת נשימה , אספקת דם, תפקוד מערכת החיסון ,איזון רגשי מוריד פחד וחרדה משפר יכולת תגובה למצבי לחץ).


* מייצר סרוטונין שמרומם מצב רוח.

* מוריד רמות של הורמון מתח- קורטיזול ואדרנלין .

*מגע בעור מגורה ייצור אנדרופינים- משככי כאבים.


לעיסוי השפעה פסיכולוגית של רגיעה ומנוחה ומגביר את מודעות המקבל לנוכחות בגוףתנועתו ולתחושותיו.


שיטת ה"תאי יוגה תרפי" בדומה ליוגה שמה דגש על הנשימה, כידוע זרימה טובה של חמצן אל התאים מקלה על המטופל או המתרגל להיכנס פנימה, נשימה נכונה משפרת את יכולת השליטה והריכוז כאשר הקשב מופנה פנימה, האדם לומד את עצמו ויוצר קשר חדש עם עצמו וזוכה להבנת יכולת הריפוי העצמי .

קשר זה חשוב מאוד בעולמנו המתקדם שכידוע מלא בגירויים חושיים אליהם היוגים מתייחסים כגונבי תשומת לב.


תרגול קבוע ומתמיד של יוגה יוצר תיאום מדיטטיבי לתפקוד הגוף נפש הוא מלמד את האדם להרפות, כך גם בשיטת היוגה תרפי אנו כמטפלים באים לעזרה ומראים למטופל שלנו את הדרך על ידי דיאלוג פיזי ואנרגטי.

מטפל טוב יודע שתפקידו הוא לעזור למטופליו להכיר ביכולתם לריפוי עצמי והוא למעשה מזכיר להם שרק הם יכולים לרפא את עצמם.




 

מצעד האמונות המגבילות


חוויה אחת, תפיסה אחת מלווה ומגבילה אותנו חיים שלמים - או עד שנחליט אחרת...




היינו ילדים צעירים, תלויים בדמות המרכזית בחיינו (לרוב אמא/אבא) שתספק לנו את צרכי המחיה הראשוניים כמו אהבה, חום ומגע אנושי, אוכל, ניקיון והיגיינה ומערכת כללים ברורה שמעניקה בטחון רגע אחד במקום הזה, עשינו מעשה מסוים והתגובה למעשה הזה, הותירה בנו חותם – תגובה "לא נעימה", "לא מידתית" למעשה לתפיסתנו, הרגשנו כאב, פגיעות, ברגע הזה נצרבה בנו מסקנה (לרוב שגויה) לגבי הסיטואציה – מאז, בכל פעם שחווינו משהו דומה לאותה סיטואציה, המוח בנדיבותו הציעה את אותה המסקנה שנחקקה בנו אז ועל פיה פעלנו שוב..

זו הדרך בה המוח האנושי מקודד לנו מערכת אמונות שמטרתן לשמור ולהגן עלינו מפני סכנות, היתקלות במצבים לא נעימים בלשון המעטה כשהמטרה הנעלה היא, הישרדות בלא פגע ככל הניתן.

אמונות מגבילות הן למעשה תפיסות המציאות כפי שראינו והבנו אותן, כשחווינו אותן לראשונה, משמע באיזה שהוא שלב בילדותנו.

כאמונות על ביטחוננו האישי, הישרדותנו ומניעת הפגיעה הפיזיולוגית ו/או הרגשית מנטאלית, מערכת האמונות הללו מנהלת ומושלת בחיינו א ל א...

אלא שמערכת זו נוסדה כשהיינו ילדים רכים בשנים, אולי אפילו תינוקות, (רוב התובנות על החיים מתגבשים בנו עד גיל 7), סביר להניח שהמסקנות אליהן הגענו בימים ההם התאימו לאותם גילאים, לילדים הצעירים שהיינו –

א ל א

אותה מערכת אמונות, מלווה אותנו למשך כל חיינו – עד ה-120 שלנו, אנסח זאת שוב כדי שהדברים יהיו שקופים בעיניכם, ההתנהלות היום יומית שלנו מנוהלת בידי מערכת תובנות של ילדים, גם אם אנחנו כבר בני חמישים, שישים וכן הלאה...


אנחנו מכנים את האמונות הללו "אמנות מגבילות" כיוון שהמוח האנושי יגביל אותנו מלעשות דברים שכביכול יעמידו אותנו שוב במצב לא נעים כפי שהסקנו לגביו מסקנת תמרור התראה כשהיינו צעירים – זאת, למרות שסביר להניח שרכשנו כלים, למדנו בחיינו ויש לנו היכולות להתמודד עם מצבים דומים לאלו שעוררו בנו את היווצרותן הראשונית של האמונות המגבילות...


הכלי NLP, הוא אחד הכלים היעילים והשימושיים להתמודדות עם אמונות מגבילות ושחרורן, אם גם לכם אמונות מגבילות (כמו לרובנו), ממליצה בחום לפנות למטפל NLP מוסמך, לפוגג ולהשתחרר מאמונות אלו ולחיות חיים קלים, ברורים וחופשיים יותר.




 









פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page