top of page

גיליון דצמבר 2021



ריח של שוקולד / הכבש השישה עשר

מילים: יהונתן גפן

לחן: יוני רכטר


בסוף רמת גן יש מקום מיוחד

שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד

יש שם בית גבוה גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות

ושלושים מכונות יום ולילה עובדות

ושבעים פועלים עם סינר וכפפות

מכינים שוקולד בכל הצורות


שוקולד קטן ושוקולד גדול

שוקולד יקר ושוקולד בזול

שוקולד אגוזים ושוקולד סתם

לעשירים ולכולם והריח בחינם

וכל האזרחים עוצרים ומריחים...


עוצרים הילדים שרצים בשכונה

עוצר האוטובוס מעבר לפינה

החתולים מפסיקים לברוח מהכלבים

השוטרים עומדים ליד הגנבים

כולם מביטים אל הארובות

ולאט לאט, האף שלהם,

מתמלא בריח של שוקולד


שוקולד קטן ושוקולד גדול...


בסוף רמת גן יש מקום מיוחד

שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד.





 

פתח דבר


איך אתם מרגישים כשהפרדס פורח?,

כשאתם נכנסים הביתה וניחוח לחם נאפה בתנור מציף אתכם?

מה בדבר ריח ניקיון לימוני או לבנדר?

וריח הקציצות של יום שישי?

מה עושה לכם ריח של מרק האפונה שמסמל את הגשם הראשון?

וניחוח עוגת שמרים חמה בשוקולד מבעבע?

וריח חנות הדגים בשוק?

הפרפומריה השכונתית?

ריח ספרים ישנים מזהיבי דפים?

וריח מתקתק של תינוק שזה עתה נולד?

ניחוח דשא שזה עתה נקצר – וגשם ראשון במפגש עם אדמה חרבה?

ריח כביסה שזה עתה קופלה?


כל כך הרבה ריחות מעירים בנו זכרונות, תחושות, רגשות – הם לגמרי מלווים אותנו לאורך כל חיינו, החל מלידתנו ועד יומנו האחרון, הריח שלנו, הריח של אמא שהניקה אותנו – הריח של אמא כשהיא רגועה ונינוחה או כשהיא עייפה וחסרת סבלנות, הריח של הגננת, מורה, מדריכים בתנועת הנוער, ניחוחה של אהבה...

אנחנו אוספים ריחות לאורך כל החיים, מתייקים אותם במקום הכי עמוק ולומדים מהם, פועלים על סמך התובנות המקושרות לניחוחות של חיינו



גיליון דצמבר 2021, מזמין את כולנו להריח את החיים, ללמוד מה תפקידם של הריחות בחיינו ועד כמה הם באמת משפיעים עלינו – אם בכלל..



לאלו מאיתנו שהשנה האזרחית משמעותית בחייהם אאחל שנה אזרחית טובה ומבורכת בבשורות טובות, בריאות איתנה והצלחות בכל נדבכי החיים..



שלכם כתמיד,



תמר.




 


על טעם ועל ריח





כנראה שחוש הריח בין החושים הראשונים להתפתח על מנת לאפשר לנו לשרוד, למצוא אוכל ולהתגונן מפני גורמים מאיימים, בין אם מדובר בחיות או שריפה או מזון מקולקל


פתיח גיליון זה, מביא איתו שלל ריחות מוכרים לכולנו, כל אחד והזיכרונות העולים וצפים בו מהריחות האופפים אותנו, חלקם מעלים זכרונות טובים, חלקם זכרונות פחות נעימים – אך ללא ספק, חוש הריח מקושר אצלינו בני האדם לתחושות, לרגשות וגם לטעמים השונים.


לא סוד הוא שאני אוהבת לקרוא, אני זוכרת את עצמי ילדונת ממש צעירה, מסתובבת ברחובות פתח תקוה הלוך וחזור אל ומהספרייה העירונית, עד שהספרניות למדו לאפשר לי לקחת יותר מספר אחד.

כך מצאתי את עצמי תוהה מה הם הניחוחות עליהם סיפרה פרל בק בסיפרה המופלא "האדמה הטובה", אופיום כך ידעתי הוא שמו של בושם ולא הבנתי את פשר השימוש ב"בושם" ותופעות הלוואי שלו...


כשהשתחררתי מהצבא, נתקלתי בספרו של זיסקינד "הבושם" ואני מודה שעברתי טלטלה לא קטנה למקרא השורות המתארות תינוק בן-יומו שהושלך לאחר לידתו, אך שרד וגדל ללא חוש ריח. ככל שגדל והתבגר, התחדד חוש הריח שלו עד שידע לזהות אנשים, לאתר חפצים, להבחין בזיוף אבל הוא המשיך הלאה, לחפש ...(טוב, לא אקלקל לכם את חווית הקריאה) – קראתי עוד פעמיים את הספר השונה הזה, שמביא איתו ריחות ממאה אחרת, מחיים אחרים כשברור לי שיש עניין מיוחד עם חוש הריח.



ספר נוסף שמעלה את נס חוש הריח והטעם הוא "לה קוצ'ינה" / לילי פריור, אי אפשר שלא להתערבב עד כלות בתיאורים הנפלאים שמביאה הסופרת ואת החיבורים המיוחדים שבין ריח, טעם ואהבה אנושית.


עדיין, קשה לי לשכוח את אחד המשפטים שנאמר לי הבן שלי כשהיה פעוט, "הריח הזה עושה לי כאב בטן" – לא יודעת מה המשפט הזה היה גורם לכם כהורים, לי נדלקה נורה אדומה, לא הצלחתי להבין מה זה אומר – ממתי ריחות גורמים לכאבי בטן?


בואו נבדוק יחד מה הן המשמעויות השונות של חוש הריח, איך הוא פועל, האם ובמה משפיע עלינו חוש הריח ומשם כבר נתקדם הלאה...

כאמור, חוש הריח מקושר למוח הקדום, למערכת הלימבית המייצגת את חלקי מערכת העצבים המעורבים ברגשות, זכרונות, למידה, מוטיבציה, טעם, ריח – קשרים והקשרים בין החלקים השונים שמגיש לנו זכרונות עטופים בריחות וטעמים, שלל רגשות מודעים ולא מודעים ומגוון יכולות הישרדותיות ששומרות עלינו מפני כליה לא עלינו...


המערכת הלימבית היא לב ליבה של ההישרדות, למען האמת זו המערכת הפרימיטיבית ביותר שנותרה בנו מאז התפתחות הזוחלים ומאז ועד היום וכנראה גם בהמשך, עוסקת המערכת הלימבית בהגנה (FFF), מזון ומין – כל מה שקשור באופן מיידי וחד-משמעי להישרדותנו על פני הכדור.


אגב כתיבת שורות אלו, הקשבתי לאחת מתכניות הַסְכֵּת (פודקאסט) בתחומי העניין שלי (הפעם בענייני המוח האנושי) ומסתבר שהחוקרים והמדענים הצליחו לגרום לגירוי חוש הראייה או נכון יותר לתרגום המוח של מה שאנחנו רואים באמצעות העיניים – כלומר, לגרום לכיבדי ראייה/עיוורים לראות (ראייה בסיסית), לאנשים כבדי שמיעה/חרשים – לשמוע ולמשותקים להניע את גפיהם באמצעות גירוי מערכת העצבים, אבל עדיין, לא הצליחו להתמודד עם החושים הבסיסיים והפרימיטיביים ביותר שלנו ולגרום לנו להריח או לטעום – (רק מסייגת ברשותכם, כיוון שהנושא מורכב ומן הסתם, יש משמעות למיקום הכשל הגורם מראש לתתרנות ובעקבות כך לקושי באבחנת טעמים מעבר לארבעה הבסיסיים – ארחיב על כך בהמשך).


חוש הריח תופס מקום בתוך חיינו קצת יותר ממה שאנחנו מודעים לו, כך נולדו להם מטבעות לשון שלוקחים חלק בהתנהלות שלנו בחיי היום יום – למשל:

· על טעם ועל ריח אין להתווכח

· הדג מסריח מהראש

· דגים ואורחים מסריחים אחרי 3 ימים

· זה מריח לי רע – אני מרגיש אווירת שחיתות ופשע

· ריח של סכנה

· ריח של התחלה

· ריח של סוף

· ריח של חדש

· ריח של מוות


לא נשכח גם להזכיר את ההנצחה של האף היהודי, אף נשר, אף קציצה וישנם עוד אפים נוספים אופיניים, כל אחד מהם והמשמעויות שלו. כשהתחילה לגאות תקופת האנטישמיות באירופה של לפני השואה, עיטרו את העיתונים קריקטורות של יהודים עם אף אופייני וכל נגזרת המשמעויות


אף שחוש הריח נתפס כאחד החושים הפרימיטיביים והראשונים להתפתח, נראה שהוא אחד החושים המורכבים והמעניינים הדורשים שיתוף פעולה בין פעולת ההרחה, תקינות האף וכמובן תפקוד שלם ומלא של המערכת הלימבית:

נתחיל מהאף היות וקל לנו להבין שאם חלילה קיימת בעיה חסימתית באיזה שהוא מקום במעלה האף, מן הסתם ברור הוא שניתקל בבעיית יכולת להריח.


מה יכולות להיות בעיות חסימתיות? –

נזלת, נזלת אלרגית, סינוסיטיס, פוליפים באף, סטייה במחית האף, חלילה גידולים כאלו ואחרים באף מקצה לקצה – כל חלילה גוף זר שעומד בדרך (בואו, זו הייתי אני בגיל אולי חמש שניסיתי להריח חרוז בצורת אננס, רק שכנראה הרחתי חזק מדי כך שהחרוז נתקע בעמקי האף וסירב לצאת – נו, אני כבר קיבלתי "מי שברך" על זה שהפרעתי את הבילוי המשפחתי – יש מחיר לסקרנות, למדתי על בשרי)



עוד לא סיימנו עם האף, רק הזכרנו את החסימות הפיזיות שעשויות להפריע למולקולות (אגב, מולקולה בעברית סחה היא פְּרוּדָה) של ריח להכנס לאף כשהיעד של מולקולות הריח הוא מעלה האף, שם נמצאת מערכת סיבים דקים שעוברת דרך סוג של מסננת קטנטנה כשבסופם של הסיבים, מצויים הקולטנים הנכספים – הם אלו שעושים את עבודת הקישור (תחשבו משרד קישור צבאי) בין מולקולות הריח לבין הגירוי העצבי שמתרחש במוח בהמשך למולקולות שמגיעות.

מסובך?


בואו נסכם את עניין האף, כדי שנוכל להתקדם הלאה לחלקים המרתקים יותר של חוש הריח משמעויותיו והשלכותיו עלינו:

· אף סתום – לא מריח – על כך אין עוררין, כולנו היינו מקוררים לפחות פעם אחת בחיים !!!


· אף חסום – לא מצליח להעביר את מולקולות הריח לכיוון הקולטנים שבגג חלל האף – חשוב לציין שהקולטנים נמצאים במקום צר ומרוחק מהנחיריים שלנו, לאוויר די קשה להגיע לשם כך שכל חסימה ו/או הפרעה (מכל סיבה שהיא) בזרימת אוויר חופשית אל האף, גורמת בהכרח לבעיה/קושי ביכולת להריח.


· עם השנים, יכולת חוש הריח יורדת, שימו לב – אצל נשים זה מתחיל מוקדם יותר (סביב גיל 60) וביתר שאת מאשר אצל גברים, אבל אצל כולנו חלה ירידה משמעותית ביכולת ההרחה אצל כולנו.


· סטייה במחיצת האף היא אחת הבעיות הרגילות והמוכרות, כלל עוד אין בעיית נזלת (עונתית או אלרגית), עדיין אפשר להריח למרות הקושי, אבל ברגע שמצטרפת לעניין גם נזלת, היא גורמת לגדילה של "קונכות" (מבנה דמוי קונכייה) חלק מהמבנה של האף שחלק מתפקידיו הוא לספק לחות לאוויר שאנחנו נושמים דרך האף. לפעמים, כשיש לנו נזלת, היא גורמת לגדילה של מבנה הקונכות על חשבון מקום המעבר של אוויר כך שתהליך זה אינו מאפשר מעבר של אוויר ואיתו פרודות ריח.



אם חשבתם שהמסע שלנו הסתיים ברגע שפרודות ריח הגיעו סוף סוף לקולטנים שבגג האף, הרי שטעות בידיכם – עכשיו מתחיל החלק המעניין והמרתק של חוש הריח...


אנחנו צוברים כ-10,000 ניחוחות שונים במהלך חיינו, אנחנו מצליחים לשמור זיכרון של ריח בדיוק של כ-65% לאורך שנה (רק כדי להבהיר, זיכרון של מראה, נשמר ברמת דיוק של 50% למשך שנה)


ברגע שמולקולות של ריח הגיעו סוף סוף לקולטנים, מתבצע תהליך ביוכימי שבסופו, מועבר אימפולס דרך סיבי העצבים שמגיעים למרכז הריח במוח, שם מתרגם אותו מרכז את כל הגירויים לריחות, לרגשות ולתגובות שבוקעות מאיתנו כתגובה לריח שטיפס במעלה האף שלנו.


חשוב לדעת שגם אם והאף שלנו תקין ומאפשר הגעת מולקולות ריח לגג האף ולקולטנים, יכולה להיות גם בעיה מוחית עצבית שתשלול את חוש הריח. למעשה, יש לא מעט מחלות שאחד הסממנים שלהן מתבטא בירידה משמעותית בחוש הריח, פרקינסון, אלצהיימר ודמנציה למשל, חוסר יכולת להריח עלולה להעיד על קיומם של גידולים למיניהם. תאונות, חבלות ראש ו/או סוגים של זעזוע מוח או דרגות קושי אם לדייק, יכולות גם הן לגרום לתקלה בעיבוד המידע במוח כך שההרחה לא תהיה אפקטיבית.


בכל מקרה, אם אתם חשים שלאורך תקופה אתם מרגישים שינוי באיכות חוש הריח שלכם ובפרט ביחס לתקופות קודמות בחייכם – גשו לרופא אף אוזן גרון שידע לבדוק אתכם ולהפנות אתכם הלאה במידת הצורך.


חשבתם שהכתבה הסתיימה? – אז לא, כי לחוש הריח יש משמעות מכרעת על חוש הטעם, למעשה – אם יתכן שאם המדע היה מפותח דיו כשהמציאו את השפה, יתכן ולא היו מפרידים בין טעם וריח פשוט משום שהם תלויים זה בזה, או נכון יותר, חוש הטעם בחוש הריח – אסביר...



זוכרים את הפעם האחרונה שהייתם מצוננים (כמוני למשל בזמן כתיבת שורות אלו) איך היה טעמם של כל המאכלים שאכלתם? – כמו קרטון בערך?

ובכן, קיימים ארבע טעמים פשוטים ובסיסיים על גבי הלשון האנושית, מתוק, מלוח, חמוץ ומר – אבל בשביל לחוש בטעמים נוספים, אנחנו זקוקים לחוש הריח שיעזור לנו להעמיק את הטעם

אם כבר הגעתם עד לכאן, הגיע הזמן לחשוף את קיומם של טעמים נוספים שכבר מוכרים לחלק מהאוכלוסייה....


אומאמי? – הטעם החמישי

טעם האומאמי התגלה לפני כ-115 שנה ע"י כימאי יפני, אומאמי למעשה הוא הטעם שיושב לדור המילניום על הלשון, זה התבלין שלקח את המסעדות כמה מדרגות למקום אחר ופתח מרווח גדול בין האוכל הבייתי לבין זה המוגש במסעדות בכלל, במסעדות אסיאתיות בפרט ובתעשיית ה- ג'אנק פוד על אחת כמה וכמה..


Msg - Monosodium glutamate

הוא למעשה מלח נתרן של חומצה גלוטמית. נוכחותו במזון מגבירה את תחושת הטעם, או כפי שהגדיר אותו החוקר היפני שגילה אותו, - מונוסודיום גלוטומאט הוא זה שמעמיק את הטעמים, נותן לטעמים שקיימים סוג של המשכיות, סמיכות, נוכחות עמוקה כפי שמכנים אותה "גוף" גם בעולם הקולינריה וגם אצל העוסקים ביין


חלק מכם מכיר את "תסמונת המעדה הסינית" שהתחילה אי שם בשנת 1970 ולקחה את הנושא עד בית המשפט האמריקאי, אלא שבסופו של עניין, מונוסודיום גלוטומאט- (אותה מסעדה בה סעדו) זוכה מחמת הספק – אלא שעדיין, מסתובבים בקרבנו לא מעט אנשים (ואני ביניהם) שלא מסוגלים לשאת את כוכב המטבח של תרבות השפע המערבית, אם להסביר מהנקודה הפרטית שלי, אני מריחה את התוסף, מרגישה אותו על הלשון ובתוך דקות ספורות מהרגע שמנה המכילה מונוסודיום גלוטומאט נחתה על הלשון שלי, היא מפתחת תחושת שריפה וצריבה ומיד לאחריה כמו "כוויות" קטנות על הלשון.


משפטית ה- FDA אישר את השימוש בתוסף מונוסודיום גלוטומאט וכפי שהעולם הבין, האישור המשפטי ניתן מחמת הספק היות והיה מדובר בקומץ של 24 אנשים שהגישו את התביעה וזה מספר מצומצם לייחס לתופעה נרחבת ברמה הכלל עולמית. בפועל, אין זה אומר שאנשים מודעים למה שמחולל בם


אותו תוסף בעיקר משום שלא שמו ליבם לכך ובוודאי שלא בדקו. אני מודה שקיימת בי רגישות גבוהה לחומרים משמרים, חומרי טעם וריח ובוודאי למונוסודיום גלוטומאט ועד שלא התחלתי לחפש ולחקור מה גורם לי ל"כוויות" על הלשון, לא הייתי מודעת לכך בעצמי...


יחד עם זאת, לא נוכל להתעלם מהעובדה שהעולם כבר לא מכיר את הטעם הפשוט והטבעי שמורכב מארבעה טעמים בלבד – אולי בעצם זה הטעם הטבעי אליו אנחנו נושאים געגוע? – למזון הבייתי מבית אמא/סבתא? – ימים יגידו..


כן חשוב לי לעדכן אתכם שנמצא חשד לקשר בין מונוסודיום גלוטומאט להפרעות קשב וריכוז היות והגלוטומאט שייך לנויירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים במוח) בורים חוקרים שגלוטומאט מגביר את קצב העברת האותות העצביים במוח ובכך גורם לעודף פעילות חשמלית שאנחנו מכנים הפרעת קשב וריכוז.


לולא היו מוצאים שמונוסודיום גלוטומאט חוצה מחסום BBB (דם מוח) סביר להניח שהסברה שהעלו החוקרים היתה יורדת מהשיח המדעי, אלא שבשנת 2000 מצאו החוקרים שהמולקולה אכן חוצה מחסום דם מוח כך שהסברה נותרה בעינה לגבי עודף פעילות חשמלית המקושרת להפרעות קשב – אבל המחקרים ממשיכים ומן הסתם, נמשיך לקבל עדכונים. אחד המחקרים משנת 2017 מצא שעכברים שקיבלו מנות גדולות של מונוסודיום גלוטומאט, הראו פגיעה בתפקודי הכבד שהתבטאה בין היתר בסוכרת, אלא ששוב – המחקר נערך על עכברים והמינון שקיבלו היה עצום באופן תהומי מהשימוש האנושי במונוסודיום גלוטומאט

למזלנו, המחקרים עדיין ממשיכים, אחרי ככלות הכל יש סיבה לכמות הילדים שהתגלו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז בשלושים השנים האחרונות...


הטעם השישי – קוֹקוּמִי מגביר צעד אחד נוסף את טעם האומאמי ומעניק לו עומק נוסף, סמיכות נוספת וכאמור המשכיות ארוכה יותר או במילים אחרות כפי שמסבירים היצרנים, קוקומי הוא הטעם העשיר שאנחנו מחפשים על הלשון.


קוקומי נוצר מערבוב של חומרי גלם אומאמיים וכיום מופק מחומצת אמינו גלוטמין, ואלין ואליצין


אם אתם רוצים להעשיר את הטעמים של התבשילים שלכם בבית, תוכלו להשתמש בממרח שמרים (1-2 כפיות לרוטב/משרה), הוסיפו מי-השריית פטריות שיטאקי לתבשיל, או לחילופין, תוכלו להוסיף אבקת מונוסודיום גלוטומאט למלחיה שלכם ביחס של 3:1 כלומר, כפית מונוסודיום גלוטומאט לכל 3 כפיות מלח.



 

תתרנות - Anosmia



תתרנים הם אותם אנשים שבשל ליקוי פיזי באף, בגלל בעיה בריאותית או חבלה מוחית, לא מסוגלים להריח באופן זמני או קבוע


אני תוהה לגבי עולמם של התתרנים, אני לא מכירה באופן אישי אנשים שהם נטולי כל חוש ריח, אבל אני כן מכירה אנשים שחוש הריח שלהם לא מצטיין ביכולתיו – לאחר כל ההתעמקות במשמעויות מרחיקות הלכת ברמת התובנה של חוש הריח, אני תוהה לגבי יכולתם של תתרנים מוחלטים בבחירת בני/בנות זוג, על רגשותיהם והתנהגותם נטולת התרגום הלימבי (עליו תקראו לעומק בהמשך) ולא פחות חשוב על החסך שניטל מהם מעבר לארבעת טעמי היסוד.


(כמובן שישנן תהיות נוספות לגבי השימוש בחוש הריח כמנגנון הגנה מפני סכנות קיומיות כמו שריפה, מזון מקולקל וכו')


חשוב שוב להדגיש, תתרנות יכולה להיות תרחיש זמני שמסתיים לאחר החלמה ממחלת צינון, זיהום, מחלות נוספות ו/או חבלות ראש למיניהן ואפילו מצבים גנטיים, כלומר תתרנות מולדת – עדיין הרפואה היום יכולה לסייע להחלים ממצבים אלו ולאפשר שוב את ההרחה – פחות כמובן מקרים מולדים.


דווקא בתקופה הנוכחית ובאדיבות וירוס הקורונה, אנחנו מודעים וחשופים יותר להיעדרו של חוש הריח והטעם בעקבותיו – מניחה שאנשים שלקו בקורונה, יכולים לספר לנו על החיים בהיעדר ריח וטעם – כששוב, מה שמעניין אותי אישית מעבר לריח והטעם הוא ההשפעות האחרות של חוש הריח ברמת התפקוד שעושה אותנו אנושיים, ברמת תרגום הרגשות והחלטות שאנחנו מבצעים על סמך הריחות השמורים לנו בזיכרון. – אם אתם מכירים אנשים כאלו, אשמח שתפנו אותם אלי על מנת שאוכל ללמוד מהם.



מעניין לראות שאנשים שלקו בקורונה והחלימו וכחלק ממחלתם אבד להם חוש הריח והטעם, כששני אלו חוזרים מתרחשת תופעה מעניינת שמתבטאת בזיהוי ריחות שונה מזה שהיה להם קודם ולמעלה מכך, הריחות שהם מריחים שונים בתכלית ממה שאנשים אחרים יריחו מאותם מוצרים למשל, אם ניתן במקרים אלו לאנשים להריח קפה – הם יריחו ריח של גומי שרוף, או צ'יפס יריח להם כמו ריח של ריקבון


התופעה הזו מכונה פרוזמיה, היא מתרחשת כתוצאה משגיאה-טעות בשדרים שמגיעים מקולטני הריח אל קצות העצבים בגג חלל האף ומשם אל המערכת האמונה על תרגום הריחות על סמך הזיכרונות האגורים אצלינו במוח.

התופעה הזו אינה נחלתה רק של מגפת הקורונה, מסתבר שהתופעה עלולה להתרחש גם לאור זיהומים ויראליים או בקטריאליים שידועים ככאלו שתוקפים את מערכת העצבים ופוגעים באברוני המוח המנויים על תרגום הריח. אחת המחלות המוכרות לכולנו שביכולתה לגרום לתופעה זו היא שפעת.


להיעדר חוש ריח, חייבת להניח כאן – יש יתרון עצום החוסך מהם חשיפה למנעד ריחות פחות נעימים, קחו את זה לתרגום האישי של כל אחד מכם הקוראים ותפליגו.... תודו שלעיתים זה יתרון גדול !


אבל, למרות כל האמור לעיל, מסתבר שהמוח הישראלי ממציא לנו פטנטים וכך, יצר בוגר לימודי עיצוב תעשייתי בבצלאל כלי עזר ללימוד ריחות לאנשים תתרנים, הכלי הזה המופיע בצורת פול קפה או חלוק נחל מחורץ לאורכו מלמד אנשים עם בעיית תתרנות להבחין בין ריחות רגילים/נעימים לבין אלו שמהווים סכנה על מנת לאפשר להם בראש ובראשונה להכיר בריחות מסכני חיים ולפעול בהתאם.


ואחרי כל התובנות העולות מהחושים האנושיים, אני לא יכולה שלא לתהות לגבי מי שהיתה הלן קלר - (חרשת, עיוורת ואילמת) על החושים שנחסכו ממנה ועל התמורות שניתנו לה בהעדר חושים אחרים....




 


סרטים מצוירים – האמנם?




יש מישהו שלא זוכר את רצף הסרטים המצוירים ששידרו בטלוויזיה הירדנית של פעם בשעה 1800 בערב?,

זוכרים איך החתול היה הולך בעקבות ריח התבשילים שיצא מביתם של השכנים? – ובכן,... ככה בדיוק גם אנחנו פועלים, או נכון יותר, כך בדיוק פועלים הריחות עלינו...


אנחנו בוחרים את בני/בנות הזוג שלנו על פי הריח שהם מפיצים ולא, לא מדובר בבחירה האישית שלהם בבשמים ומי קולון שאחרי הגילוח, אלא מדובר בריחות שהגוף שלנו מפיק מעצמו – תחשבו זיעה, ריח מהעולה מהשיער והקרקפת, הבל פה וכן, עוד כמה ריחות ו"ניחוחות" באדיבות הגוף שלנו – ובכלל, משיכה מינית במצב תקין מעבירה לנו אינפורמציה שהאדם שמולנו בריא ויוכל לקיים את צאצאינו.


מעניין לראות שאנחנו מחפשים בתוך הריח, את ההרכב הגנטי הכי רחוק והכי פחות דומה לזה שלנו, על מנת להגדיל את הסיכויים להיוולדם של תינוקות חפים מפגמים גנטיים מולדים – תגידו בעצמכם, זה לא נפלא לגלות שחוש הריח האנושי חד מספיק בשביל להבטיח את ההמשכיות הקיומית של בני האדם על פני האדמה?


בואו, יש עוד – הנשים שביניכם הקוראים יוכלו לספר על התופעה המסקרנת המכונה "אפקט מֶקְלִינְטוֹק" המתאר את הסינכרון המתבצע בידי נשים המתאם את מועד הווסת שלהן לאותו תיזמון מדוייק – אל תאמינו לי, תבדקו עם הנשים איתן אתם יכולים לדבר על נושאים האלו, בפועל – כל מי ששירתה בצבא והייתה באותו אוהל/חדר עם מספר נשים מכירה את התופעה הזו מקרוב – אף שלא בטוח שהמושג עצמו מוכר.


מי שאחראי לאפקט מקלינטוק הוא פרומון (פרומון הוא חומר כימי נדיף המופרש על-ידי בעלי-חיים ומשפיע על התנהגויות חברתיות ומיניות של אותן קבוצות בעלי-חיים – שימו לב שכתבתי בעלי חיים ולא בני אדם וזו סוגיה בפני עצמה)


מה שמפריד בין חוש הריח של בעלי חיים לבין זה שלנו בני האדם הוא איבר יעקובסון, המאפשר לבעלי החיים להריח פרומונים, המקושרים למשיכה מינית. אצלינו בני האדם, איבר זה מנוון ולכן, קיימת אסכולה הגורסת שבני האדם אינם מסוגלים להריח פרומונים ואסכולה הגורסת שאנחנו כן מסוגלים להריח פרומונים.






כך או אחרת, מסתבר שחבורת נשים מייצרות סוג של "רשת חברתית", "מודיעין ניחוחות" אם תרצו, המבוססת בידי מסרים כימיים (פרומונים) בין נשים. – אם בגיליון נובמבר למגזין זה דיברתי על העוצמה של ההורמונים והשפעתם על גופנו, התנהגותנו ופועלנו ושזו בעצם הרשת החברתית הראשונה והאיכותית ביקום, הרי שלריחות הנישאים באוויר, יש את הרשת החזקה והעוצמתית ומן הסתם, המהירה יותר בתגובתה ובהשפעתה עלינו בני האדם.


בפועל, אנחנו מתקשרים בראש ובראשונה באמצעות אותות כימיים המבוססים על מולקולות של ריח – זה מסביר עד כמה חוש הריח מלווה אותנו משחר קיומנו ואת ההקשר החייתי משהו שלנו עם היקום והמקום שאולי ממנו הגענו עד הלום....


המשיכה הראשונית (מינית שגם היא חלק מההישרדות שלנו) בין בני זוג מתבצעת לראשונה כשהיא מבוססת על ריח, ריח הגוף, ריחני השיער והקרקפת ושאר ניחוחות גוף שאני משוכנעת שתדעו לתרגם לעצמכם לבד מבלי שאנקוב בשמם – כולם...כן, אני משוכנעת שאתם מחייכים לעצמכם כעת, בפרט אלו מכם שחיים יחד שנים ארוכות וודאי אומרים לעצמכם – "אני על הריחות של זה/זו, מוכן לוותר" – דעו לכם קוראי היקרים, שאנחנו בוחרים את בני ובנות הזוג שלנו על פי הריחות הללו.


תחת אותה יכולת הישרדותית, ברמת התת-מודע אנחנו מצליחים להריח סטרס, פחד, "מתח באוויר", סכנה, הצלחה, סוף – אנחנו מצליחים להריח הרבה מאוד מצבים וסיטואציות שבפועל, טרם הוכחו (אפרופו פרומונים) או נמצאו ההסברים וההוכחות כיצד הם בדיוק פועלים עלינו אם בכלל.


יתרה על כן, מסתבר שכשאנחנו עצמינו קְרֵבים לימינו האחרונים במסע החיים, חוש הריח שלנו מתפוגג עד כדי כך שאנחנו לא מסוגלים להבחין בריח של דגים, פירות הדר, נענע וורדים.

בנימה האישית לאורך כל חיי ריחות הם משהו שעניין והעסיק אותי. כך למשל, לאורך חיי הבוגרים היה לי משפט שהיה שמור במיוחד לאימי ע"ה, "יש לך ריח של אמא" כך אמרתי לה תמיד והמשפט שימח אותה תמיד.

לימים כשמחלת האלצהיימר פשטה בה ועליה, אט אט התפוגגו כל ריחות גופה שהכרתי מאז ומעולם עד שלא נותר בה ריח כלל.




 

ארומתרפיה




"קסמי טבע", אני מכנה את שיטת הטיפול המשלבת את עוצמתו הבלתי מעורערת של הטבע לקיומו של האדם חלק ונדבך בלתי נפרד ממנו.


לאורך ההיסטוריה הקיומית של בני האדם, האדמה וכל מה שנובע ממנה, היוו יסודות מרפא - פרחים, עצים, שורשים, שרפים, עלים, עשבים ופירות.


כ- 400 סוגי שמנים נדיפים עומדים לרשותנו (בינתיים), "שמנים" שהם יותר תמציות ריח של הצומח על פני האדמה, המביא איתו תכונות וסגולות מרפא שלאורך דורות רבים (אלפי שנים) האדם עושה בם שימוש כדי לרפא פצעים, לחטא, למגר השפעת רעלנים, להתמודד עם התקררויות, חום בדם – לא אוכל למנות את המנעד הרחב של מצבים בריאותיים בהם שמנים נדיפים עוזרים.


עם השנים, ככל שהמחקר התפתח, יש לנו יכולת גדולה יותר גם ללמוד על איכויותיהם השונות של שמנים נדיפים וגם להיעזר בהם לצרכים גדולים ונרחבים יותר בתוך חיינו.


כך למשל, אם לפני אלפי שנים קוששו המרפאים האקלקטיים ברחבי העולם עשבים, זרדים, שרפים, פרחים, פירות והפיקו מהם אמצעי טיפול למגוון מצבים בריאותיים בהם נתקלו, הרי שהיום יש לנו היכולת לדעת בוודאות מה הן התכונות התירפואטיות (טיפוליות) של השמנים הנדיפים השונים ובהתאם לכך להגדיל את מגוון הבחירה שיש לנו בין חומרים כימיים לאלו הטבעיים.



היום, יש ביכולתנו להבין כיצד בדיוק משפיעים הריחות השונים עלינו בני האדם, כל מידע שמגיע אל האף שלנו ועובר במסלול אותו תיארתי לאורך הכתבות בגיליון זה של המגזין, מגיע ישירות להיפותלמוס – שם למשל משפיעים הריחות השונים על מצב הרוח שלנו לדוגמא.


בנקודה זו, חשוב לי להכיר לכם את המערכת הלימבית: מערכת זו מהווה חלק ממערכת העצבים, זו אשר כיום אנחנו יכולים להבין וללמוד על "האנטומיה של הרגשות" שאנחנו מרגישים:


אמיגדלה – מתקשרת לפחד, הישרדות ברמה של FFF – (Fight, Flight, Freeze) ומערכת התגמול עליה דיברנו בגיליון נובמבר של המגזין בהקשר להורמון דופאמין. החלק במוח שאחראי על וויסות רגשי, זכרונות ולמידה אסוציאטיבית


היפוקמפוס – הוא החלק במוח האמון על שמירת זכרונות ארוכי טווח ויצירת זכרונות חדשים. כל אדם חדש, כל חוויה חדשה נחקקת גם ברמת הריח.


היפותלמוס – מווסת את מערכת העצבים האוטונומית על ידי ייצור ושחרור הורמונים ומכאן שלהיפותלמוס יכולת להשפיע על לחץ-דם, קצב פעימות הלב, צמא, מחזור השינה ואפילו על עוררות מינית – וזה בנוסף לכל הפעילויות ההורמונאליות עליהן אפרט בגיליון אחר בנפרד.


ישנם חלקים נוספים למערכת הלימבית, (מרכז העונג – גרעין האקומבנס, קליפת המוח הארובתית מצחית, פיתול פארה-היפוקמפאלי, תלמוס) יש לכל אחד מהם חשיבות ותפקיד ברור בזיכרונות וברגשות של כולנו


בפועל, המערכת הלימבית משפיעה על המערכת האנדוקרינית (הורמונים) ועל מערכת העצבים האוטונומית.

ניסוי שנערך במאה הקודמת (1939) הראה שהמערכת הלימבית היא האיזור במוח שקשור לרגשות ולמרות הניסוי לעיל, עדיין באותה תקופה ובאמצעים שעמדו לרשותם, היו חוקרים שטענו שלא קיימת כלל מערכת לימבית אלא שייכו את הפעילות הרגשית לפעילותה של האמיגדלה במוח.



כך או אחרת, אותם קולטני ריח המצויים בגג האף אכן מתקשרים לאברי המערכת הלימבית כאמור והם אלו המניעים אותו להרגיש ולפעול בהתאם לאותם רגשות העולים בנו. זה ההסבר גם ליכולתם של הריחות להזכיר לנו מקומות, אנשים, סיטואציות ומצבי חיים כמו פחד למשל, כמו כל אחד מהביטויים שציינו בתחילת גיליון זה כמו ריח של סכנה, ריח של סוף, ריח של הצלחה ועוד – אבל זה עוד כלום...


ארומתרפיה כאמור, משתמשת בתמציות הריח של שמנים נדיפים (המזוקקים בתהליך יפהפה ומעניין ושווה לראות אותו מתבצע – קיימים לא מעט מקומות המאפשרים לראות וללמוד מקרוב).


אם לצורך הדוגמא אבקש מכם לבדוק עם עצמכם איזה ריח עולה בכם נוכח המילה "הוואי"? – חלק מכם עשוי להיזכר בתכשירי השיער הוותיקים שהכרתי בילדותי (הם קיימים עד היום), אבל חלק מכם עשויים באופן אוטומטי להיזכר בבנות הוואי המפזזות בבגדי ים ופרחים לראשיהם ומחרוזות פרחים מעטרות את גופן.


אחת התכונות של הצמח ילנג-ילנג המעטר את ראשיהן וגופן של בנות הוואי, הוא אפרודיזיאק כלומר, לשמן תכונה של משיכה מינית באופן ספציפי על גברים, הרגעה, אנטיספטי, מוריד לחץ דם, מאזן את הפרשת החֶלֶב בעור הגוף, נוגד דיכאון, מנחם, מרגיע מצבים של טכיקארדיה (מצב בו הלב פועם חזק וקשה יותר על מנת להעלות את לחץ הדם נמוך), היפר-ונטילציה (אוורור יתר, משמע הכנסת עודפת של אוויר), התקפי חרדה, היסטריה, פאניקה, מצב נפשי ירוד, עצב, אבל ובעיות מיניות הנגרמות על רקע של מתחים וחרדות מקושי או אי-תפקוד. ילנג-ילנג מעלה את החשק המיני של גברים (אפרודיזיאק) כשתמצית השמן מגיעה במגע עם גוף האישה (אל תדאגו, ישנם שמנים מקבילים שפועלים על החשק המיני של נשים).


אם כבר הגענו עד כאן והספקתם כבר להתרשם מהפעילות הענפה שמציעה צמח אחד מתו המאות המוכרים לנו, חייבת להגיש לכם את ההזדמנות להכיר את הפעילות הנוגדת של צמח אחר ולמה כוונתי? – אם הפעילות המוכרת יותר של פרחי ילנג-ילנג עוסקת במשיכה מינית, מן הראוי הוא שאספר לכם שמנזרים עשו שימוש מושכל (באדיבות הידע האקלקטי) בשיח אברהם מצוי כפי שאנחנו


מכירים אותו או בשמו הלועזי Vitex Agnus Castus – השיח בעל הפריחה היפהפייה הזו, הוא אחד הצמחים היותר חשובים למערכת הרבייה הנשית ולמרות כל התפקודים שאנחנו נעזרים בו לאיזון המערך ההורמונלי, הקלה על תסמונת PMS (תסמונת קדם ויסתית), הגברת חלב אצל נשים מניקות, השעה על ביוץ (באמצעות השפעה על ההיפופיזה לייצור הורמוני FSH ו- LH), ייצור פרוגסטרון, עיכוב ייצור פרולקטין על משמעויות העודפים, מפחית הורמונים זכריים ולפיכך מחד עוזר לטיפול בפצעים אצל גברים אבל מאידך, גורם להפחתת החשק המיני בגברים – נחזור כעת לתחילת הפסקה המסבירה כי בעבר עשו שימוש בשיחי ויטקס שנשתלו סביב מנזרים, מתוך כוונה להיעזר בם לדיכוי החשק המיני (דכודיזיאק) של פרחי הנזירים הצעירים ששהו במנזר.

אגב, אם כבר נגענו בדיכוי חשק מיני ואנחנו עוסקים גם בטעם וגם בריח ומבינים שהם קשורים האחד בשני, כדאי שתדעו ששוקולד, מיני דגני בוקר, מזונות מקופסאות שימורים, בקבוקי מים מינרליים, ממתיקים מלאכותיים מסוג אספרטיים למשל גורמים לירידה בחשק המיני. שימוש במשקאות מוגזים שאני במודע בוחרת שלא לציין את שמם גורמים לבעיות זיקפה, תחליפי חלב למבוגרים גורמים לירידה בטסטוסטרון ואפילו לירידה בספירת הזרע – זה עשוי לעניין את מי שנמצא בגיל הפוריות או פעילות מינית (לא נכנסת להגדרות)


ככל שהקידמה אפשרה לנו עד כה, גם היכולת המדעית התפתחה ובהתאם היכולת האנושית התפתחה וכולנו חלק בלתי נפרד מהשפע בו אנחנו חיים כיום.

שיווק, כבר הפך מזמן למילת קסם בעידן הקידמה וכששיווק וריח נפגשים, הם יודעים להניע אותנו למקומות שלא בלבד שלא חשבנו להגיע אליו, אלא מניעים אותנו לפעולה.


לא אחדש לכם דבר אם אספר על שימוש בהרוויית האוויר בחמצן על מנת לשמור אותנו עירניים – נוכל למצוא את השימוש הזה במקומות כמו למשל בתי קזינו או לחילופין בתי נתיבות (שדות תעופה) העובדים סביב השעון.


בואו נדבר על שימוש מערכות השיווק בריחות, הרבה מאוד רשתות שיווק גדולות ומרכזי קניות משתמשים בריחות על מנת לגרום לנו הקונים ל"אבד" את התכנון וההתכווננות ואגב כך לגרום לנו לקנות בכלל ולקנות יותר – הריחות מנטרלים את המוח מחשיבה על נושאים רבים בהם אנחנו עוסקים וחושבים והריח כאמור, מסיט את המחשבות למה שמתרחש במרכז הקניות או בחנות בה אנחנו נמצאים והכל שוב – באדיבות הריח הנידף בחנות.

בחנויות נוחות שאנחנו מכירים מתחנות דלק למיניהן, משתמשים בריחות מנטה או פרחי שדה כדי להגביר את עירנות הנהגים – (תבדקו...שווה)


בחנויות צעצועי ילדים למשל, נוכל להריח ריח תות או ריחות מסטיקים - זה גורם לנו להתקף נוסטלגיה, זה שגורם לנו לשלוף ביתר קלות את הארנק למרות המחירים הנקובים...


חנויות לביגוד משתמשות כאמור באותם ניחוחות אפרודיזיאקים הגורמים לנו להרגיש טוב עם המראה הנשקף מהמראה.


ריחות של מאפים במרכולים הם עניין ידוע כבר שנים רבות, ניחוחות מאפים גורמים לנו להרגיש נינוחים, תחושת בית וגם ריח שמעלה את סף התיאבון והרעב המשפיעים באופן ישיר על כמות המוצרים שנוסיף לעגלה (כמה מאיתנו באמת נצמדים לרשימת הקניות המופיעה לנו <<אם בכלל>> מבלי לחרוג מהמופיע בה?


יש אינסוף דוגמאות לשימוש בריח במקומות שונים כמו בתי מלון, חדרי ספא, אולמות קזינו (אגב עושים גם שימוש בצבעים, גודל וצורת מבנה, סוג מוסיקה ועוד פרמטרים שגורמים לקהל המהמרים לרצות להישאר ולהמשיך להמר)


לסיכום, מזמינה כל אחד מאיתנו לחשוב על ריחות מהעבר, או לחילופין להתבונן על אנשים בתוך חיינו ולהיזכר בריח שלהם – מעניין לראות שהרבה פעמים נולדות הקבלות מחשבתיות בקרב האנשים בתוך חיינו.

הרבה פעמים המחשבה על ריחות מסויימים גורמת לנו להבין בחירות שלנו בתוך החיים ועצם ההבנה והידיעה שריחות אכן בעלי השפעה כה דרמטית עלינו בני האדם, מזמינה כל אחד מאיתנו, לבחור את הניחוחות הרצויים לו בתוך חייו – יש מי שיבחר ניחוחות של שלווה ורגיעה, ניחוחות שמייצרים בנו בטחון, אהבה עצמית, אהבת אם


– מנעד האפשרויות רחב והאפשרויות קיימות – נותר רק להשתמש בידע ולהעשיר בכך את חיינו.




 


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page