top of page

גיליון יולי 2020

פתח דבר


קיץ ישראלי במלוא הדרו מביא לנו גל נוסף של וירוס הקורונה – ה א מ נ ם?


אולי הגל הראשון כלל לא הסתיים, אלא שהווירוס נותר בעינו ואלו אנחנו שלקחנו אחריות או נעתרנו להנחיות הממשלה ונותרנו בבית, כך שהווירוס ישב והמתין עד שנוציא את קצה האף מהמסיכה כדי לתפוס אותנו לא מוכנים, לא ממוגנים כדי שהוא יוכל לתפוס לו מסע חינמי בגוף האנושי?

איך שהוא, בין מופעי covid19 ראיתי לא מעט אנשים ש"משהו" תפס אותם, חום גבוה למשך כמה ימים (39 מעלות ומעלה בלי שום בושה), בלי סימפטומים דומים לאלו שראינו באדיבות הקורונה, אבל ללא ספק מופע סוער.


היות וראיתי לא מעט מקרים כאלו, תהיתי ועודני אם האדון covid19 שיחק במוטציות כשאנחנו בקושי הוצאנו את האף מהבית ומחוצה לו ולא חלמנו אפילו להוציא קצה נחיר מקו המסיכה.. כך או אחרת, אותם אלו שראיתי נשכבים לעשרה ימים עד שבועיים של חום גבוה ומתיש וביקרו בבתי החולים, חזרו כלעומת שבאו אגב משיכת כתפיים מצידה של הרפואה הקונבנציונאלית שלא מצאה שום רמז שיכול להעיד על משהו ברור שמתרחש – אולי באמת סוג של וירוס?, אולי באמת מוטציה – ימים יגידו, כעת לא יאמרו לנו מילה, אולי רק בדיעבד, או כשיבשילו תנאים נוחים למאן דהוא נדע את התשובה....?!?


מגל (קורונה) לגלי הים שקוראים לנו בקיץ, סוף סוף אפשר לצאת וליהנות מחופי הים שגם הם קיבלו אתנחתא מהתערבות האדם בטבע בזכות אותו נגיף, למדוזות זה לא מפריע, הם כבר כאן מקננות להן, מייצרות גל נוסף של רכיכות ים – כחלק ממעגל החיים.

גם על גלי חום נדבר בגיליון זה, בגיליון הקודם הקדשתי שתי כתבות לטובת הגברים שבינינו, הרי שהפעם באדיבות גלי החום של הקיץ, נדבר על גלי החום שמשגעים אותנו הנשים בחבורה.


גיליון יולי 2020, פותח באופן רשמי את שנתו העשירית של המגזין, עשור שנים של כתיבה, מביאות לכם כתבות עניין ותוכן ממגוון תחומי האסכולה הנטורופתית והסינית, מעשירות את ידיעתכם בדבר קיומן של שיטות טיפול נוספות על אלו הקונבנציונאליות – וכתמיד, מזכירה גם כאן שהשילוב בין השיטות, נותן לא פעם תוצאות טובות.

קריאה מועילה ומהנה,

תמר.


https://www.youtube.com/watch?v=KBiGbVJ9OfQ

 

גלי גיל – גלי חום


אין תופעה מעבירת דעת יותר מגלי גיל שתוקפים באופן פתאומי וכמו שבאו, כך הלכו ושבו – עד מתי ???

אם לפתע פתאום, ממש משום מקום, את מרגישה שגל זיעה שוטף אותך והתופעה חוזרת על עצמה באופן בלתי צפוי ומבלי להודיע מראש – יקירתי, ברוכה הבאה למועדון גיל המעבר.


חייה של אישה ברמה ההורמונאלית נחלקים לשלוש תקופות ובהן ילדות, פוריות והגיל שאחרי הפוריות/מנופאוזה.


אנחנו מכירות את גיל הילדות וההתפתחויות ההורמונאליות בזו אחר זו או כולן גם יחד, מכירות את גיל הפוריות, ההריונות, השוני בין הריון להריון ואז, דברים מתחילים להשתנות.


אין חוקיות בדברים, זה קורה באופן שונה אצל כל אחת, בהתאם למערך ההורמונאלי שלה, בתאם לאורחות חייה, רמת הסטרס בחייה, גנטיקה וקיימים מרכיבים רבים נוספים המעורבים בשינויים ההורמונאליים החלים בתקופה שבין הפוריות למנופאוזה – תקופת הפרימנופאוזה.


אין ספק ששלל התסמינים המופיעים בתקופה זו יכולים להתווסף לכדי רשימה ארוכה שגם לא מפסיקה להשתנות במהלך התקופה, עד שאנחנו מתייצבות סופית בתקופת המנופאוזה.


הגורם העיקרי לשינויים לאורך כל תקופת חיינו הוא המערך ההורמונאלי שלנו (כמובן שגם כל הגורמים שפרטתי בתחילת הכתבה משפיעים גם כן, אך הגורם הראשוני הוא כאמור, ההורמונים).


בתקופת הפריון בדרך כלל, קיים שיווי משקל בין הורמוני ההיפופיזה (LH, FSH) לבין הורמוני השחלות (אסטרוגן ופרוגסטרון) מה שמאפשר לנו להיות פוריות (ובמידה ואין תקלות מכניות, בעיות פוריות של בן הזוג או רמות סטרס גבוהות) ולהרות.


בתקופת הביניים שבין הפוריות והמנופאוזה המכונה כאמור פרי-מנופאוזה, מתחילים שינויים הדרגתיים בהורמוני השחלות, המתבטאים בירידה בייצור אסטרוגן.

כתגובה לירידה ברמות האסטרוגן, ההיפופיזה מנסה לעודד את ייצור האסטרוגן על-ידי הגברת הפרשת הורמוני ההיפופיזה LH ו-FSH.


ככל שייצור האסטרוגן בשחלות יורד, כך נראה שינויים בביוץ החודשי מה שמתבטא במחזור לא סדיר עד הפסקת הווסת לחלוטין (אל-וסת).


מערך השינויים ההורמונאליים, נותן את אותותיו בהרבה מקומות ותפקודים בגוף האישה כמו: יובש וגינאלי וכאבים בזמן קיום יחסי מין, ירידה בחשק המיני, שינויים בעור ובשיער, הזעות לילה, ריפיון רצועות, שרירים, גידים ורקמות חיבור, צניחת אברים פנימיים (רחם), הפרעות במתן שתן, דלקות שתן, כאבי גב ומיפרקים, כאבי ראש ומיגרנות, דפיקות לב מואצות (פלפיטציות), שינויים במצב-הרוח ואף דיכאון, נדודי שינה וכמובן גלי חום שאני מכנה אותם "גלי-גיל".


חלים כמובן שינויים נוספים שאנחנו פחות מודעות אליהן כמו ירידה בצפיפות העצם –אוסטיאופורוזיס, נטייה לעלייה במחלות לב ושינוי בתאים המצפים את חלקם הפנימי של כלי-הדם, עלייה ברמת השומנים בדם, סוכר, יתר לחץ-דם, שינויים בחניכיים ובשיניים, עיניים, עור ושינויים במערכת העצבים המרכזית - אלו הם רק חלק מהשינויים המתרחשים "מאחורי הקלעים" בגופנו.


חשוב לי להזכיר, לא כל אישה חווה את כל התסמינים המוכרים בתקופת הפרי-מנופאוזה, עוצמת התסמינים שכן מופיעים, משתנים מעת לעת כך שלא בהכרח מה שחווה אישה אחת, נכון לגבי אישה אחרת ויש לכך לא מעט סיבות וגורמים המצטברים לאורך כל החיים. ותסכימו איתי, אחת הבעיות הקשות עם תופעות גיל המעבר היא שאנחנו יודעות לסמן בדיעבד מתי הן התחילו, אבל אין לנו שמץ מושג לכמה זמן התופעה תלווה אותנו – השילוב של תחושת אינסוף ואי ודאות, הן לא מהתחושות שמישהו מאיתנו אוהב...


ממש כשם שתסמיני הפרי-מנופאוזה שונים בין אישה לאישה, כך גם גיל תחילת הופעת התסמינים הראשונים (אלו שאנחנו מזהות ומקשרות לרוב בדיעבד) שונה בין אישה לאישה. ראוי לציין שבשנים האחרונות אנחנו רואים מחד, כניסה לגיל הפוריות בגיל צעיר מבעבר ובהתאם יציאה מגיל הפוריות לתרופת הפרי מנופאוזה בגיל צעיר משנים קודמות.


גלי חום, הם אחת התופעות היותר מטרידות – לא שתופעות אחרות בתקופת הפרי-מנופאוזה נעימות לנו, אבל נראה שדווקא גלי-החום, הם אחת התופעות היותר מעיקות בעיקר משום שהן מגיעות ללא כל התראה מוקדמת ותופסות אותנו בדיוק, אבל בדיוק כשאנחנו לא פנויות אליהן בלשון המעטה, שלא לאמר בדיוק כשאנחנו נמצאות באינטראקציה עם אנשים ואירועים...


לצערינו, אף אחד לא יודע בדיוק למה ומה הם הגורמים לתופעת גלי-החום, למרות שהחוקרים כן יודעים לומר לנו איך פועל המנגנון שמעלה את החום.


בפועל מדובר (בהתרחבות כלי הדם הקרובים לעור על מנת לצנן את הגוף באדיבות ההיפותלמוס) בתחושה פתאומית של עלייה בחום והטמפרטורה בפלג הגוף העליון, באיזור החזה, גב, זרועות, צוואר ועד הפנים והראש.


אצל חלק מאיתנו גלי החום מופיעים עם הזעה, אצל חלקינו ללא זיעה – גלי חום יכולים להיות קלים ובלתי מורגשים ועד למצבים בהם גל חום מעיר אותנו מהשינה גם אם וגל החום נמשך בין מספר שניות לכחמש דקות רצופות. גלי חום יודעים להגיע גם עם "הסמקה" אודם שמתפשט באיזור הפנים blushing, לעיתים עם דופק מואץ ואפילו צמרמורות.


רגע לפני שאנחנו מאשימים את ההורמונים וגיל המעבר בגלי-החום כדאי לבדוק ולוודא כמה דברים שעשויים גם הם לגרום לגלי-חום עם או בלי הזעה:

· עלייה במשקל

· שינויים בבלוטת התריס

· אלרגיה למזונות

· תרופות מרשם (סטרואידים, נוגדי דכאון, לאיזון גלוקוז ועוד)

· קפאין

· אלכוהול

· עישון

· ואפילו עומס יתר וחרדות


אם כן, לפני שאתן רצות לרופא נשים ובדיקות דם לאומדן המערך ההורמונלי, בידקו עם עצמכן את רשימת הגורמים הנוספים שיכולים לגרום ו/או להחריף את תופעת גלי-החום.


בשלב הבא, כדאי ומומלץ לבצע בדיקות דם ובדיקות נוספות כמו למשל צפיפות העצם ומשטח וגינאלי אליהן יפנה אתכן רופא/ת הנשים שלכן – רק, אך ורק אחרי בדיקות דם, תוכלנה לחשוב על נטילת תוספים בין אם קונבנציונליים או טבעיים.

כמובן שלאורחות חיים יש השפעה על עצימות גלי-החום – כך למשל ברמה התזונתית אם אתן בוחרות לאכול מאכלים מטוגנים ו/או חריפים, ברור שתהיה להם השפעה על עוצמת גלי-החום ותדירותם.


תבלינים מחממים כמו קינמון, רוזמרין, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט, פלפלים חריפים למיניהם, קפאין ועישון יעצימו את גלי-החום.


גם לכמות השתייה (מ י ם/חליטות) יש השפעה על טמפרטורת הגוף, כך שאם עד היום לא הקפדתן על שתייה מושכלת לאורך היום, זה הזמן לסגל לכן את ההרגל לקחת אתכן בקבוק מים ולהקפיד לזכור וגם לשתות הלכה למעשה כל כמה דקות.


מעניין לראות שהרפואה הסינית מפרשת את תופעת גלי החום והזיעה כתהליך של שחרור עודף חום מהגוף.

מה כן כדאי בתקופת פרי-מנופאוזה?

· כאמור, אי אפשר להימלט ופעילות גופנית קבועה משמעותית לאורך כל חיינו ובפרט בגיל השלישי (והתקופה שלפניו).

· ברמה התזונתית נכון להעדיף דגים (דגי ים צפוני עתירי אומגה 3), סויה ומוצריה

· זרעי פשתן – עתירי פיטואסטרוגנים – כאן חשוב לי לאמר כמה מילים

על חומרים פיטואסטרוגנים (שימו לב, הכוונה לפיטואסטרוגנים שבודדו לתוספים ולא על מוצרים שלמים כמו למשל סויה שהיא עתירת פיטואסטרוגנים או זרעי פשתן):


בפועל מדובר במולקולות שהמבנה שלהן דומה לאסטרוגנים. עד כאן נשמע נפלא, אלא שמחקרים מראים שפיטואסטרוגנים מבודדים כתוסף אינם יציבים, או אולי נכון יותר לומר שהגוף מתייחס באופן לא קבוע לפיטואסטרוגנים כך שלעיתים הגוף יתייחס אליהם כאל אסטרוגנים – מה שיקל על תסמיני גיל המעבר ופעמים אחרות רקמות הגוף יתייחסו אליהם כמתחרים באסטרוגן ויחסמו אותם.


· ירקות עליים ירוקים

· נבטי אלפלפה – גם פיטואסטרוגניים וגם עשירים בסידן

· הקפדה על שתיית מים מושכלת ולאורך היום בגמיעות (לא בבת אחת)

· בחירת מזונות בעלי אנרגיה ניטראלית ומקררים בהתאם להעדפות אישיות וכמובן בהתחשב במצב פיזיולוגי של כל אחת באופן אישי.

· בחירת בגדים מושכלת, אם מדובר בקיץ נכון לבחור בביגוד שמקורו בבדים נושמים ומאווררים – (אגב, לא מעט נשים חוות תחושת קור אחרי גל חום, בפרט אם הן במקום ממוזג, שווה לשמור בתיק סוודר קטן או שאל), אם בחורף או סתיו עסקינן, אז נכון להתלבש בשיטת הבצל – שכבות.

· מניפה בנות, מניפה בכל תיק, אחת ליד המיטה ועוד אחת ליד המקום בו אתן נוהגות לשבת בסלון.

דיקור, רפלקסולוגיה, שמנים נדיפים וצמחי מרפא יודעים לעזור ולסייע לאורך כל תקופת המנופאוזה בכלל וגלי חום בפרט.

לצערי, אין ביכולתי לפרט את הצמחים הספציפיים, משום שאצל כל אחת מאיתנו שיבוש האיזון מבוסס על רמות הורמונים אחרים ובכלל – מזכירה שהאסכולות הטבעיות דוגלות בהתייחסות אישית לאדם ובוודאי כשמדובר באיזון הורמונלי. לכן, אני ממליצה לכן בחום לגשת לנטורופת/ית, עם בדיקות דם עדכניות כלליות ושל המערך ההורמונאלי לקבלת המלצות מפורטות והפניה לשימוש בכל אחד מהכלים העומדים לרשותם של נטורופתים לעיל.

עשו לעצמכן טובה אישית ואל תיקחו מוצרי מדף הקיימים בשוק בלי הפניה ספציפית ממי שמכיר את התחום על בוריו וגם בדק את בדיקות הדם שלכן.


 

ז י ע ה


כשגברים מזיעים, המוח של נשים בקירבתם מתפתח – ו ו א ו ו...

קיץ ישראלי, הוא מתכון מצויין לזיעה נוטפת, ברור לכולנו שזה מנגנון הצינון של הגוף, קראנו, שמענו ואנחנו גם מבינים – בעיקר כי חווינו... אבל למה הריח הזה?

נתחיל בעובדות הפשוטות, כולנו נולדים עם בין 5-2 מיליון בלוטות זיעה ברחבי הגוף. קיימים שני סוגי בלוטות זיעה,:

1) בלוטות זיעה אקריניות, המפוזרות בעיקר באיזור הצוואר, גב, מצח, כפות הידיים וכפות הרגליים. בלוטות זיעה אלו מפיקות זיעה דלילה חסרת כל ריח. הזיעה המופקת מבלוטות אלו מורכבת ממים ומלחים ומטרתן כאמור, לצנן את הגוף. הן מתחילות לפעול מיד כשההיפתלמוס במוח מזהה עלייה בחום הגוף כשמזג האוויר חם או לחילופין בזמן פעילות גופנית או כל סיבה אחרת.

2) בלוטות זיעה אפוקריניות נמצאות בקרקפת, בבית-השחי, מפשעות ופעילותן מתחילה עם גיל ההתבגרות. הזיעה המופקת מבלוטות אלו שמנונית והיא גם זו המקושרת לריח היות והיא גם מושפעת משינויים הורמונליים ובנוסף, מיקומן של בלוטות אלו מאפשר פחות אוורור. בלוטות אלו מופעלות כשאנחנו בסטרס, לחץ, כשאנחנו חוששים ופוחדים, מתרגשים וגם מתח מיני מפעיל אותן – כבר נדבר על זה..

רגע לפני שאנחנו תולים את מיקום הזיעה בגוף כמקור לריח הנלווה לזיעה, כדאי שנדע שמקור הריח של הזיעה הוא בכלל תוצרי פירוק חיידקים שחיים איתנו בסימביוזה על פני העור.

מחקרים שנעשו בתחום מצביעים על כך שישנם סוגי חיידקים שגורמים ליותר ריח הזיעה המוכר ויש חיידקים שפחות גורמים לריח – המחקר הזה לא נעצר כאן ולמעשה, בעתיד, אנשים שסובלים מריח זיעה חריף ממש, יוכלו לעבור השתלת חיידקים (בשכבת הדרמיס של העור) שאינם גורמים לריח זיעה רע ובכך ניתן יהיה לאזן את הריח החזק.


הזיעה המופרשת מהבלוטות האפוקריניות מכילה כאמור שומן, חלבון ופרומונים ולכן היא מצע מצויין לחיידקים שחיים איתנו על גבי העור בסימביוזה מושלמת. מקור הריח של הזיעה כאמור, הוא תוצרי הפירוק של החיידקים.

הפרומונים שמפרישות בלוטות אלו מתפקדים כ- "אמצעי תקשורת" בלתי מודע, המאותת מסרים באמצעות ריח.


אצל דבורים למשל, הפרשת פרומונים היא הכרזת איום על חייהן.

כלבים בקלות מריחים את ריח הפחד בזיעה האנושית.


נשים מפרישות הורמונים בזמן ביוץ וכשהן מתגוררות יחד באותו בית, הן מבייצות סביב אותו זמן באמצעות ריח הפרומונים המופרש בשתן.


פרומונים הם איתות (בלתי מודע כמובן) לגבר – "היי, אני מבייצת -זה הזמן"... מה שגורם לגברים למשיכה מינית לנשים מבייצות( כחלק ממנגנון הישרדותי של בני האנוש). ריח פרומונים הכי בולט אצל בני הנעורים בשלבי ההתפתחות לקראת בשלות מינית.


תעשיית הבישום פועלת בדיוק על התובנות אליהן הגיעו החוקרים בדבר המכניזם הפועל למשיכה מינית בין המינים.


לגבי ריח זיעה של גברים, ובכן מסתבר שנשים מצליחות לזהות גברים דומיננטיים ושונים גנטית <שמירה אבולוציונית> מה שמדהים לא פחות הוא, מחקרים מראים שריח פרומונים זכריים משפיע על התפתחות תאי מוח אצל נשים. בדקו כמובן גם את התופעה ההפוכה, היא אכן מתקיימת אבל בהיקף נמוך יותר מאשר גדילת תאי מוח אצל נשים. (שמעתם את זה? - אנחנו מחכימות רק מהזיעה שלכם :-)) רק אציין בנוסף שלפרומונים תפקידים נוספים.)

ככלל, ריח הגוף משתנה בהתאם לשינויים הורמונאליים שאנחנו חווים לאורך החיים, כך תימצאו את בני-הנעורים ואלו שבגיל המעבר בעלי ריח זיעה חריף יותר.

ריח זיעה של "אוכלי כל" חריף יותר מאשר ריח זיעה של צמחוניים, להם ריח זיעה מעודן יותר.

גברים מזיעים יותר מנשים, למרות שלנשים יש יותר בלוטות זיעה מלגברים. הסיבה לכך נעוצה בהבדלי ההורמונים בין גברים לנשים, בגלל שוני במסת השרירים בגוף ובנוסף בגלל האופן בו הגוף מווסת את הטמפרטורה.


בגיל המעבר, נשים מזיעות יותר מגברים בגלל תופעת גלי-החום.

אנשים מבוגרים מזיעים פחות (כמובן לאחר התאזנות גיל המעבר גם אצל נשים וגם אצל גברים) משום ששכבת הדרמיס בה נמצאות בלוטות הזיעה, הופכת דקה יותר כך שפעילות בלוטות הזיעה מתמעטת. בנוסף חשוב לדעת, שככל שבלוטות הזיעה פחות פעילות כמו בגיל המבוגר, כך גופם של אנשים אלו מתקשה לווסת את טמפרטורת הגוף – זו הסיבה שאנשים מבוגרים הנחשפים למזג אוויר קיצוני (מבחינתם) סובלים מהיפר/היפו-תרמיה.

אנשים הסובלים מסכרת וגם מעודף משקל, מזיעים יותר ויש להם ריח זיעה אופייני.

מה עוד משפיע על ריח הזיעה:

· קפאין – כחומר ממריץ מגביר זיעה, כשמשקה מכיל קפאין גם חם, הוא מייזע יותר מאשר משקה קר וזה בהחלט הגיוני. קפאין ממריץ את הדם ומעורר את מערכת העצבים המרכזית שבתורה, מפעילה את בלוטות הזיעה.

· חריף – החומר שגורם לנו להרגיש את החריפות (קפסיאצין) משפיע על קולטנים עצביים בפה שמפעילים את מערכת העצבים לתגובה תרמית (עליית טמפרטורת הגוף)

· אלכוהול – ידוע כמרחיב כלי-דם, מעלה קצב לב – כתוצאה מעליית קצב הלב, טמפרטורת הגוף עולה ומכאן הזיעה.

· מזונות כמו למשל שום, בצל, ירקות ממשפחת המצליבים ותבלינים כמו חילבה, חוו'אייג', קארי, כמון מפרישים בזיעה את הריח האופייני להם.

· תרופות מסויימות מתפרקות ומפיקות ריח זיעה שונה מהרגיל.

· לסיכום, פעילות גופנית משפיעה על הפרשת הזיעה, פחד, בהלה, סטרס, כאבים, תרופות והתרגשות.

שימו לב, כל מצב של הזעה אחרת במהלך הלילה למשל או זיעה קרה – מתבקש להפנות אתכם לרופא המשפחה להמשך בירור בדבר הזיעה - אל תקלו ראש בכך

מחקרים אחרונים :

כיום ניתן לנתר רמות קורטיזול (הורמון הסטרס) בזיעה. קורטיזול כאמור מופרש כשאנחנו בסטרס, כך שהמחקרים כעת עומלים על מנת לזהות את רמת הסטרס שאנחנו מצויים בו. המידע יוכל לתת אומדן מידת השחיקה של בלוטות האדרנל ולהעיד על מחלות המערבות בלוטות אלו (מחלות המתבטאות בעודף או חוסר קורטיזול)


מחקר נוסף יאפשר לאבחן באמצעות זיעה מדדים דלקתיים למניעת התפתחות מחלות אוטואימוניות.

חיישן שמפתחים לאלכוהוליסטים או המכורים לסמים יאפשר לאתר את מיקומם ואת מצבם מהמידע המתקבל מהזיעה (אלכוהול וסמים מייזעים)

בקרוב נוכל גם לנתר את כמות הגלוקוז באמצעות הזיעה.

אם נסכם את נושא הזיעה, הרי שכבר היום ניתן לדעת לא מעט דברים על אדם רק על פי הזיעה שלו. וכאמור תחום הזיעה נמצא במחקר ופיתוח.


חשוב לשים לב לתזמון ופרופורציית הזיעה, אם מדובר בזיעה חמה או קרה, מתי ההזעה מתרחשת (זיעה מרובה בלילה עשויה להצביע על הפרעות שיש לבדוק) – כל אלו יכולים להעיד על מצבינו הבריאותי.

זיכרו שיש משמעות מכרעת לכמות וסוג הנוזלים שאתם שותים במהלך יום על מנת לצנן את עצמכם.

ישנה משמעות גם לבחירת הבגדים שלכם, בגדים צמודים ו/או כאלו העשויים מבדים שאינם נושמים (סינתטיים) מייזעים יותר מבגדים רפויים עשויים בדים נושמים כמו למשל כותנה.

מבין ההזדמנויות שיצא לי לסייע לאנשים הסובלים מהזעת יתר (שלא על בסיס הפרת איזון או מחלות), מצאתי הגישה הסינית קרובה להיגיון שמאחורי הדברים. יש סיבות לתחושת החום הגובר דווקא במקום אחד מול מקום אחר על פני הגוף.

לכן במקרים בהם הזדמנתי ונקראתי לעזור במצבים של הזעת יתר במקומות שונים ברחבי הגוף, מה שנתן את התוצאות הטובות ביותר, היה איזון תפריט ודיקור.

 

רגליים עצבניות (restless legs-RLS)ומגנזיום


הרבה אנשים מתלוננים, על רגליים עצבניות, לא שקטות, שרירי שוקיים נתפסים לקראת ערב ובפרט באמצע השינה - מעלים את תודעת הכאב לגבהים חדשים – בואו נעשה קצת סדר

תסמונת הרגליים העצבניות היא תופעה והפרעה נוירולוגית ידועה ומוכרת והיא מפריעה קצת יותר ממה שחושבים:


התחושה מתחילה בדרך כלל עם ערב, כשאתם מתיישבים סוף סוף במנוחה או כשאתם כבר עייפים והולכים לישון – ודווקא אז, כשאתם כבר עייפים ונרדמים, אז התחושה הזו מתחילה:

חוסר שקט ברגליים,

צורך עז ובלתי נשלט להזיז את הרגליים

זרמים ולחץ פנימי

תחושת "שריפה", עקצוץ ונימלול – שלושתם יחד וגם כל אחד לחוד

זו לגמרי אחת התופעות המעצבנות והמפריעות, כי אחרי יום ארוך ושלם, כשכבר עייפים ורוצים לנוח בשלווה ובנחת, זה בדיוק הזמן שכל התסמינים הנלווים לתופעת הרגליים העצבניות מתחילים.


כשאחת הבעיות הנלוות לרגליים עצבניות, היא לילות ארוכים ולבנים עם הפרעות שינה, עייפות מצטברת וכתולדה לאלו, קשיי ריכוז, חוסר סבלנות, פגיעה בזיכרון ואפילו דיכאון.


אחד הדברים המעידים על תסמונת זו, היא החרפת המצב ככל שנמצאים במנוחה או מבצעים תרגילי הרפיה – מתסכל ממש !


נהוג לחשוב שאנשים שסובלים מאי-ספיקה כלייתית, פרקינסון, סוכרת, נוירופתיות של סוכרת בפריפריה, אנשים שנוטלים באופן קבוע תרופות פסיכיאטריות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות <תרופות המשפיעות ומערבות דופאמין הנתפס כגורם לתופעה כשאינו מאוזן> שמכילות אנטי-היסטמינים – סובלים יותר מתופעת הרגליים עצבניות, אבל אני יכולה לגלות לכם מהקליניקה שלי, שהרבה מאוד אנשים שאין להם שום קשר לכל אחת מהתופעות שציינתי לעיל, עדיין סובלים מאוד מרגליים עצבניות.


מעניין, שרוב האנשים שסובלים מתסמונת הרגליים העצבניות, מופנים ליטול מגנזיום כאן בדיוק מתחילה הדאגה שלי ואסביר:

· ראשית, חסך ברזל, חומצה פולית יודעים בהחלט לגרום לתחושות שמרגיש מי שלוקה בתסמונת הרגליים העצבניות, בין אם זו אכן התופעה או השלכות של חסכי ברזל ו/או חומצה פולית. כך שיש לבדוק תמונה קלינית של הדם על מנת לוודא/לשלול חסכים של אלו.

· אנשים שנוטלים תרופות משתנות, צריכים לקחת בחשבון שתרופות אלו מדללות את מלאי המגנזיום בדמם, כך שיש ליצור איזון תזונתי ואם יש צורך אז גם באמצעות תוסף שיתאים אישית – מגנזיום מגיע בכמה תצורות ולא כל תצורה מתאימה לאדם עצמו, למצבו הבריאותי ולתרופות אותן הוא נוטל.

למגנזיום השפעה על תרופות חוסמות תעלות סידן, כך שיש לבדוק את המינון המתאים במקביל לנטילת מגנזיום

· אם אתם נוטלים סידן אתם צריכים לקחת בחשבון שסידן ומגנזיום מתחרים על הספיגה ביניהם, כך שכל יתרון כמותי של אחד מהם, יפגע בספיגת האחר ויגרום לחסכים.

· אם אתם מבצעים פעילות גופנית עצימה על בסיס קבוע, קחו בחשבון שזו בתורה, מדללת את מאגרי המגנזיום בגופכם. גם סוכרת, אסתמה, סטרס והתבגרות/הזדקנות בפני עצמם, מדללים את מאגרי המגנזיום.

כפי שאתם מבינים, אי אפשר סתם ליטול תוסף מגנזיום ולקוות שהתופעה תחלוף מעצמה – מבלי שתיצור בעיות נוספות.

אני מקפידה תמיד להזכיר לכם שאין ליטול תוספים ללא הפנייה, הכוונה ויעוץ עם מתמחה בנושא (נטורופתים למשל)

יש לבדוק היטב את מצבו של כל אדם, רגע לפני שמכוונים אותו ליטול תוסף זה או אחר, כשכמובן יש "מערכת יחסים" בין מזונות לתוספים, בין מזונות ותרופות ובין מצבים בריאותיים לתוספים.


בדיקת דם תראה אמנם את כמות המגנזיום בדם, אך לא תיתן לנו שום אינדיקציה לגבי כמות המגנזיום הנאגרת ברקמות השונות ברחבי הגוף, כך שרק תישאול מדוייק יוכל להבהיר את כמות המגנזיום בגוף (דם ורקמות גם יחד).


מזכירה שוב, יתכן והתופעה נגרמת מחסר ברזל, חומצה פולית, דופאמין או בעיות עצביות רחבות היקף ויש לבדוק את הדברים לאשורם רגע לפני נטילת תוסף שהשפעתו מרחיקת לכת.

!!! בתוספי מזון משתמשים רק לאחר יעוץ והכוונת מומחה בתחום !!!


 

לענה דרקונית – טרגון – Artemisia Draculus


הכל התחיל בעקבות מסע אנתרופולוגי קולינרי....

הכל התחיל בסקרנות שלי לבדוק מאיפה דברים מגיעים, למה הם מתרחשים, מי המציא מה - והחיבורים הנפלאים שנוצרים בין לבין לבין...


כך בדיוק התגלגלי לקבוצת אנשים מקסימה במיוחד, שהדבר המאחד אותם היא העדה הפרסית אותה הם משמרים באופן מרגש ומרטיט לב ותובנה גם יחד.


המטבח הפרסי אם לא ידעתם, הוא אחד המטבחים המציעים תובנות וחכמה קולינרית שמשתלבים (לפחות לטעמי) על הלשון כמו מחול שרקם גדול הכוריאוגרפים, שמעיר בכם כל זיכרון, ריח, טעם ומהדהד לכם באוזניים ומרטיט את עור התוף כשכל הכבודה הזו, רוקדת לכם בין הלשון, החך והשיניים...

את סודות המטבח הפרסי התחלתי להכיר לפני למעלה מעשרים שנה כשסיפרה לי מי מחברותי, שלכל ארוחה יש את עשבי התיבול שלה המוגשים באופן חופשי לשולחן (מעבר לעשבי התיבול המוכנסים אחר כבוד לסירים) – יש משמעות כך אמרה לי, לסוג עשבי התיבול המוגשים לשולחן ותפקידם להקל על העיכול. חכם, חשבתי לעצמי ושכחתי מכל העניין...


כאמור עברו למעלה מעשרים שנה ושוב נפגשתי עם המטבח הפרסי אלא שהפעם, כבר הגעתי מצויידת בהיכרות מעמיקה עם כמה תובנות וניסיון לא מבוטל בענייני תזונה, רכיבים תזונתיים ומשמעות מבנה הארוחה/תזונה והשפעתה על גוף האדם.


מדי חורף וקיץ, אני מזכירה לכם את חשיבות בחירת התבלינים והמזונות השונים בהתאם לעונתם, כהמשך דרכו ומשנתו של הרמב"ם שלימד אותנו כי יש לאכול פירות, ירקות ומזונות בעונתם (ראו גיליון ראש השנה 2019).

ובהמשך ישיר לדבריו, מביאה לכם היום כמה מילים על צמח הטרגון.


לא כולנו אוהבים את טעם האניס שמביא איתו צמח הטרגון, אבל אם אתם אוהבים את הטעם, הישארו איתי עד סוף הכתבה, מבטיחה לכם מתכון למשקה מהמם, טעים וחכם מאוד לימות הקיץ החמים:

טרגון נפוץ מאוד במדינות חבר העמים (רוסיה, גיאורגיה, אוזבקיסטן, אוקראינה) ובאיראן מקצה לקצה ובמקביל, תוכלו למצוא אותו מככב במטבח הצרפתי.


טרגון צמח רב שנתי, כך שהוא שמיש במהלך כל השנה, אף שהוא בעיקר מתאים לימות הקיץ החמים כמצנן.

במהלך כל השנה, הוא מתאים לשילוב בתבשילים או כירק על השולחן כתוספת לארוחה ושימו לב בהמשך לרכיבים התזונתיים שמביא איתו הטרגון ואז תבינו, מדוע אני טוענת שהמטבח הפרסי חכם:

סגולות הטרגון:

· מחקר שנערך בשנת 2006 הראה שתמצית טרגון מפחיתה את רמת הגלוקוז בדם אצל חיות (עכברים) שסובלים מסוכרת ב-20% מאלו בקבוצת המחקר שקיבלו תרופה פלסיבו (תרופת דמה). לפיכך הגיעו החוקרים למסקנה שטרגון משפר את העמידות לאינסולין כלומר, משפר את רגישות התאים לאינסולין ומאפשר ספיגה יעילה של גלוקוז בתאים.


טרגון מכיל פיטוכימיקלים ממשפחת הפלבנואידים – (זוכרים? הצבענים שצובעים פירות וירקות בצבע רדום/סגול/כחול) ולינונן (linonen). מעבר לעובדה שפלבנואידים הם נוגדי חימצון עוצמתיים התורמים למניעת התפתחות גידולים סרטניים, הרי שתמצית טרגון הראתה במחקרים על הפחתה משמעותית בסימפטומים מוכרים בסוכרת כמו יובש בפה, צמא בעקבות היובש לעיל והשתנה מוגברת בשעות הלילה.


· טרגון נחשב לצמח מעודד עיכול על שום פעילותו המעוררת ייצור מיצי מרה בכבד. הוא מקל על מצבים של קלקול קיבה, מסייע לפינוי רעלים (וחיידקים מסוג E.Coli) מהגוף, מרגיע מצבים של מעי רגיז, מקל על כאבי-בטן ויעיל לטיפול בתולעי מעיים.


הרפואה המסורתית קושרת את הטרגון לחולשה של מערכת העיכול, למצבים של חוסר חומציות בקיבה, נפיחות ועייפות אחרי האוכל, גזים, תיאבון ירוד, בחילות והקאות ובעיות ספיגה.

· בעוד מוגש הטרגון הן כמתאבן בתחילת הארוחה ולאורך הסעודה, או כמשקה לפני הארוחה, מצאו החוקרים שטרגון מעורר תיאבון ולכן מתאים גם כפתיח לארוחה, אבל יעיל מאוד לשימוש לאנשים שסובלים מירידה בתיאבון עקב דיכאון, אנורקסיה, טיפולים אונקולוגיים ועוד.


תחושת הרעב והתיאבון והשובע, מתבצעת בידי שני הורמונים (גרלין ו-לפטין): האחד גרלין – גורם לתחושת רעב ואילו האחר לפטין – גורם לתחושת שובע.


מחקר שנערך בארה"ב מצא שתמצית טרגון מעוררת תיאבון באמצעות הפחתת הפרשת הורמון לפטין בגוף.


· עוד מימי רומי העתיקה, כל מי שסבל מכאבי שיניים/חניכיים, למד ללעוס טרגון. מסתבר שלעיסה של הצמח מבטלת כלומר ממש מאלחשת את התחושה בפה. תוכלו להוסיף 3-4 טיפות של שמן טרגון לכוס מים ולגרגר בחלל הפה. אם החלטתם ללעוס עלי טרגון, שימו לב שחל איסור ללעוס עלים אלו מעל ארבעה שבועות רצופים – אל תזניחו, אם יש כאב, יש סיבה וכדאי לטפל בה לפני שהמצב מחריף – שיניים כואב גם בפה וגם בכיס.



ב-100 ג' טרגון נמצא:





295 קלוריות, 7ג' שומן, 7.4ג' סיבים תזונתיים, 50מ"ג פחמימות, 22.77ג' חלבון, 7.75ג' מים, 62מ"ג נתרן, 3020מ"ג אשלגן (!), 210מ"ג ויטמין A, סה"כ ויטמינים ממשפחת B 13.22מ"ג (ובפרט B3<8.95מ"ג>, B6>2.41מ"ג>, B2 <1.34מ"ג>), חומצה פולית 274מ"ג, ויטמין C 50 מ"ג, 1139מ"ג סידן, 323מ"ג ברזל, 347מ"ג זרחן, 3.9מ"ג אבץ. – תודו שזה ממש מרשים !!!



קיימים שני סוגי טרגון, רוסי וצרפתי וערכיהם די דומים. מה שקיים כישראל הוא הזן הצרפתי.


תשאלו מה עושים עם טרגון?

תוכלו להוסיף אותו למאכלי דגים, עוף, בשר, גבינות, בתוך הכריך, סלטים ובעיקר, תוכלו להכין ממנו משקה מצויין לימות הקיץ החמים וכמובן שהמתכון מצורף - איך לא?

משקה טרגון:

להכנת הסירופ:

100 ג' טרגון – לחתוך גס

200 ג' סוכר (או כל תחליף אחר-אני מעדיפה סטיביה או סירופ אגבה)

300 מ"ל מים

מיץ מלימון גדול

הכניסו הכל למעבד המזון או בלנדר מוט, ועבדו את כל הרכיבים עד קבלת מרקם חלק ואחיד

סננו היטב את התרכיז עד שיפסיק להגיר נוזלים.

(את העיסה שנותרה מהעלים תוכלו להוסיף לתבשילים כ"תבלין")

מהנוזלים המסוננים:

צקו לתוך קנקן 40 מ"ל מהתרכיז

40 מ"ל לימון סחוט

1/3 קנקן קרח

ומים מוגזים עדינים

לבריאות.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Kommentare