פתח דבר
ינואר 2020, מי היה מאמין?
אני עוד זוכרת את להט הלחץ והסטרס שאחזו בכולנו, בסוף המילניום הקודם, את החששות שקיננו בכולנו לגבי הבנקים, נסיעות בכלל וטיסות בפרט – הנה חלפו להם 20 שנה במילניום החדש והעולם, ובכן העולם עדיין כאן, הכדור עוד כאן, סובל מפריצה באוזון שמשפיעה על הכדור בכללותו וממנו אל הטבע, אל בעלי החיים, הצמחים וגם עלינו בני-האדם, מסתבר שכשלא שומרים כל יום "בקטן" על הכדור, על הטבע, על עצמינו – מגיח יום אחד בתנופת בומרנג הישר אל מול פנינו בצורה מאוד ברורה...
אולי קשה לנו להבין או נכון יותר להפנים, שהאחריות על שמירת הכדור בכללותו נוגעת בכל אחד מאיתנו בד' אמותיו, אבל זה שם... בשימוש במוצרים שונים שמערערים את האוזון, שריפות (תחשבו בסדר גודל של זו שהיתה בכרמל או הילולת העשר המתחוללת בכל יום עצמאות ולג' בעומר) באיסוף אשפה שמרעילה/ממיתה בעלי-חיים ואם נתבונן רק על עצמינו?
אז כן, גם בגופנו ונפשנו כאחד, מה שאנחנו נותנים לו לחמוק מבין אצבעותינו, חוזר יום אחד בתבנית גדולה ומורכבת יותר לטיפול והתמודדות – מה שתמיד מחזיר אותי חזרה אל עולם הטבע, אל מה שטבעי ונכון לנו בני-האדם ולרפואה הטבעית שבמקורה, שומרת ככל הניתן על הגוף, הנשמה והתפקוד שלנו, מה שלימים מציע לנו בחזרה, איכות חיים טובה יותר כשאסופת השנים נערמת לה בוותק שלנו על פני הכדור.
כן, כן, ברור לי כמו לכולנו שחיי נצח לא קיימים ואני לא בטוחה כמה מאיתנו באמת היו רוצים חיי נצח, אבל כן ברור לי שהחשיבות והדגש על איכות חיים בכלל ובגיל השלישי, הוא נקודה חשובה ששווה לתת עליה את הדעת, בפרט שהדרך אל המקום הזה, מקלה עלינו בחיי היום יום מהרגע שעולים על המסלול המקרב אותנו לבריאות מיטבית.
הנה מתחילה לה שנה אזרחית חדשה וכמו בכל מפגש של סוף והתחלה, יש לנו הזדמנות לקחת כמה רגעים של שיחה קרובה עם עצמינו ולבדוק מה עשינו, מה לא עשינו, מה עבד בשבילנו, מה לא עשה את העבודה והאם הגענו לאן שאנחנו רוצים, סוג של חשבון נפש שאישית, אני עורכת לפחות פעמיים בשנה באופן ברור ומובנה, אבל מדי שבוע, מאתחלת מחדש את היומן הפנימי שלי, בודקת מדי שבוע מה הסתיים, מה התחיל, מה עוד אני יכולה לשפר לי בנוף חיי מבפנים ומבחוץ ובשורה התחתונה?, זה אחד הכלים שמעניקים לי תחושה של התקדמות, שיפור, שביעות רצון ואומדן מלא ככל הניתן על מיקומי במסע הזה שנקרא חיים... תירצו – תאמצו, זו המלצה חמה בלב שלם.
התחלות, הן הזדמנויות נפלאות (כך אני רואה אותן) לאמץ לעצמינו תחומים חדשים, יעדים, מטרות, מאוויים ואם עד כה לא מצאתם בכם את חדוות ההתחלות, מזמינה אתכם לראות את הרגעים הללו כמקור להנעה, התנעה והתקדמות לכיוון שכל אחד אישית רוצה בתוך נוף חייו – שווה לקחת כמה רגעים, לעצום את העיניים ולרשום את הנקודות שממש בוער בכם לממש: לאחד זה עשוי להיות טיול ברחבי העולם, שינוי מקום עבודה, שינוי משקל, יש שיבחרו לכבוש שוב את ספסל הלימודים והאופציות פתוחות בפני כל אחד לרווחה – מה שכן ברור לי מניסיוני האישי הוא, שכל מה שהנחתי על גבי הנייר, כל מה ששיתפתי את הסובבים אותי כמטרה, רצון וכמיהה גם יחד, יצא בסופו של דבר אל הפועל. מה שנותר טמון במחשבות – ובכן... נותר שם עד עצם היום הזה ללא כל מנוע הפעלה.
רוצה הגורל או אולי זה הטבע והחורף השנה מגיע אלינו בסערה, סופה וכמובן מחלת השפעת שכל הכתבים מתאפקים ממש מלכנות אותה מגיפה, בשורה התחתונה היא מתפשטת כמו אש בשדה קוצים אוסטרלי (כמה הזוי) – אבל אתם כבר יודעים שקשה לי להמנע מלחבר תובנות, קשה לי להמנע ממילים שקופצות לי מול העיניים ואני מוצאת את עצמי לא פעם תוהה בעניין התובנות העומדות מאחוריהן – תגידו אתם, שפּעת – אם רק תורידו לה את הנקודה, את הדגש באות פ', היא לא תהיה מחלת השפע? אופס, סליחה, שפעת כמובן בפ' לא דגושה..
היתכן שהאוכלוסייה מאותתת שקיים איזה שהוא קשר בין עוצמתה של מערכת החיסון האנושית והשפע?, חשבתם פעם כמה מרכולים יש בעיר אחת?, כמה חנויות מכלת עוד נותרו והבחירה שלכם במרכולים הגדולים המציעים שפע כמובן נרחב יותר? – היתכן שקיים איזה שהוא קשר בין הדברים?
לא, אין לי תשובות ודאיות לכל התהיות והשאלות העולות בי, אבל עובדתית אנחנו פחות יוצאים לשווקים לרכוש ירקות ופירות, פחות יוצאים לקצב ו/או הדייג לרכוש את מרכולתם ומעדיפים לרכז את סל הקניות שלנו במקום אחד, שופע מגוון מוצרים רחב שלא בהכרח אנחנו זקוקים לו או יודעים מה לעשות עם כל עוצמת השפע הזו.... היתכן שהשפע המונח בפנינו, מחליש בסופו של יום את מערכת החיסון שלנו (יש כאן קצת יותר מתרתי משמע, תחשבו גבולות, שליטה עצמית, נחישות ורק בסוף גם מערכת החיסון האנושית)
נקודה למחשבה רבותי הקוראות והקוראים...
מאחלת לכולנו שנה אזרחית מוצלחת ופורייה, שתלווה בבשורות טובות, אם אפשר שלום בגבולות בבריאות איתנה ואושר גדול במסע של כל אחד מאיתנו כאן על פני האדמה.
שלכם כתמיד,
תמר.
האנשים הכתומים
רטונמיה Carotenemia היא תופעה המתארת אנשים שהעור שלהם נראה עם גוון כתום. זה מתחיל בכפות הידיים ומתפשט לכל הגוף ולמעשה, מעיד על תזונה מבוססת הרבה מאוד ירקות ופירות המכילים כמויות גדולות ומצטברות של ביתא קרוטן וזה, כמתבקש מצבען - נותן את אותותיו.
התופעה כך מסתבר, רווחת יותר אצל צמחונים, טבעונים או אנשים שמאוד אוהבים את הירקות והפירות הנכללים ברשימת שיאני הצבען הכתום, מעניין לראות מי הירקות והפירות הללו, השפעתם על גופינו ולמה מקשרים את הצבען הכתום למערכת החיסון...
קרוטנואידים, היא קבוצת צבענים המצטיינים כנוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים). מועדון הקרוטנואידים מונה למעלה משבע מאוד חברים אבל בפועל, רק כחמישים מהם אופציונאליים להיכלל בתזונה שלנו. למעשה, אם ננסה לדייק, 20 סוגי קרוטנואידים נמצאים בפועל בזרם הדם וברקמות השונות בגוף כששניים מהם(לוטאין וזיאקסנתין) אופיניים בהשפעתם על רשתית ועדשות העיניים שלנו – לא סתם אמרו לנו בילדותנו לאכול גזר...
מבין כל חברי מועדון הקרוטנואידים, הנחקר, המוכר והפופולרי בתזונה שלנו, הוא "ביתא קארוטן". חלק מסגולותיו של ביתא קארוטן, היא יכולתו להפוך לוויטמין A ומכאן ההקשר לביטויו על גבי העור
ביתא קארוטן נמצא בגזר*, בטטה, סוגי דלעת למיניהן, פלפל אדום, מילון (מהזן הצהוב/כתום), מנגו, מישמש, פלפלים אדומים, עגבניות (גם לייקופן – מזכירה שזמינותו גבוהה לאחר בישול), תרד, כרוב לבן/ירוק, קייל וחסה. (*) אגב גזר, נמצא בו יותר אלפא קארוטן מאשר ביתא קארוטן. מחקרים מראים שאלפא קארוטן עוצמתי פי 10 מביתא קארוטן בהקשר של מניעת התרבות תאים סרטניים.
הקרטנואידים (נוגדי חימצון) לוטאין וזיאקסנתין עליהם דיברנו בפסקה הקודמת כבעלי השפעה חיובית על העיניים, נמצאים בעיקר בתרד, כרוב לבן/ירוק, כרוב ניצנים, עגבניות (שבושלו), אבטיח, ברוקלי ואפונה.
עוד נספר על מועדון הקרוטנואידים, שהם מסיסי שומן וככאלו, נמצא אותם מרוכזים בעיקר במעטפת (ממברנות) תאים, שם הם משפיעים על חוזק, חדירות ויציבות מעטפת התא, מה שמשפיע בהמשך הן על הולכה חשמלית, חסינות מתופעות הלוואי של רדיקלים חופשיים והן על היכולת להכנס בקלות אל תוך התא.
עוד נוכל למצוא את הקרוטנואידים בכבד, ברקמות שומן ואיברים נוספים, כן חשוב לדעת שבכבד מצטברים ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K)כשאנחנו מדברים על קרוטנואידים, הרי שמרומז כאן על ויטמין A כשקרוטנואידים הם חומר מוצר להיווצרותו בגוף (ויט' A).
לרוב, ספיגת קרוטנואידים ובפרט ביתא קארוטן מירקות עליים כמו תרד, כרוב וכרוב ניצנים נמוכה. אבל חימום למשל של עגבניות, ישחרר את הליקופן ויאפשר את ספיגתו ואם החלטתם להכין מרק כתום, יהיה נכון להוסיף זילוף קל של שמן איכותי (אישית אני מעדיפה שמן זית) לשיפור הספיגה.
חשוב שנזכור שקרוטנואידים הם נוגדי חימצון ופועלים לסילוק ומיתון פעילותם של רדיקלים חופשים מהם ומפעילותם אנחנו רוצים להפטר ככל הניתן. מחקרים מראים קשר ישיר בין צריכה מוגברת של ירקות ופירות עתירי קרוטנואידים לבין אחוזי תחלואה פחותים במחלות לב וכלי-דם. מזכירה לכם שאחת המחלות הנפוצות היא טרשת עורקים וזו כאמור, מבוססת על חימצונם של עודפי כולסטרול מסוג LDL, כך שככל שיש יותר נוגדי חימצון, כך קטֵ ן התהליך הטרשתי הגורם בסופו של תהליך לבעיות לב וכלי-דם. כמובן שתהליך זה משמעותי לכל אדם אבל בפרט, קרוטנואידים ופעילות נוגדת חימצון חשובה לסכרתיים שביננו, אם נזכור כמובן שסוכרת היא תהליך דלקתי (אינפלמטורי) המייצר בתורו כמות גדולה של רדיקלים חופשיים שרק מחריפה את התהליך בכלל ואת מצב כלי הדם בפרט (אחת הבעיות הקשות של חולי סוכרת).
אם כן, אנשים שצורכים כמות גדולה של אחד מהירקות והפירות או כמה מהם ביממה, עשויים לפתח גוון כתמתם על גבי העור שאינו מעיד על סכנה או פתולוגיה, לא זו בלבד, הרי שהפחתה של צריכת ירקות ופירות אלו עשויה לגרום לתופעת הצבע על גבי העור להיעלם כלא היתה. יחד עם זאת, חייבת להדגיש שיש לשים לב לכמות ויטמין A (קרוטנואידים הם חומר מוצא לוויטמיןA בגוף) המצטבר בכבד כוויטמין מסיס שומן, כן נרצה לנטר כמויות ויטמין A למניעת מצבי רעילות.
הרפואה הסינית נותנת משמעות לצבעים ומשייכת אותם לאיברים הפנימיים בגופינו. כך למשל, הצבע הכתום, המציין את אלמנט האדמה, מתבטא ומשתייך לטחול.
לטחול ברפואה הסינית תפקידים רבים ומשמעותיים: בעייני הרפואה הסינית, הטחול מייצר דם, מחזיק את הדם בכליו (כלי-דם), מסייע בתהליך העיכול (הפיכת המזון מהקיבה לכזה המסוגל לנוע ולהזין את הגוף), עוד משייכים לטחול שליטה בשרירים תוך לחלוח השרירים והגידים בגוף, אחזקת איברים במקומם (טחול חזק מונע צניחת איברים כמו למשל שלפוחית שתן/הרניה וכו') ולקינוח, אחראי הטחול על רמת ה- Qi בגוף.
אנשים שחיים אורח חיים לחוץ ואינם שומרים על תזונה סדירה ומגיעים לאכול ארוחות שמנות וכבדות בלילה – מחלישים ומתישים את הטחול. כמו גם אנשים שאוכלים בעמידה, בחטף תוך כדי הליכה ולא ממש נותנים תשומת לב ללעיסה נינוחה ואיכותית.
אנשים שיושבים שעות רבות במהלך היום – אם בשל עבודה או בשל לימודים (סטודנטים/בחורי ישיבה), מתישים ומחלישים את הטחול.
גם ריבוי מחשבות ודאגות נכללים ברשימת מתישי הטחול.
ירקות צהובים וכתומים משויכים לטחול ולקיבה. גזר, דלעת, בטטה, חומוס, אפונה צהובה יכולים לעודד חיזוק הטחול ותיפקודיו.
חולשה של טחול יכולה להתבטא בעייפות קשה, אנמיה, בהשמנה בעיקר ביטנית, בעיות עיכול וכמובן גם מחשבות ודאגות רבות.
מעניין לראות שגם הרפואה הקונבנציונאלית מייחסת חשיבות לטחול ברמה החיסונית, היות וזה האיבר בו מתבצעת בקרת איכות על כדוריות דם אדומות, ייצור נוגדנים (אלו שמהווים קו ראשון של מערכת החיסון כנגד וירוסים וחיידקים או במילים אחרות, אלו שהיינו רוצים כמה שיותר מהם ובפרט כעת, כשהשפעת במופע חורפי) ופינוי חיידקים ממחזור הדם ולכן בכל מקרה של זיהום בקטריאלי בגוף, אנחנו צריכים טחול עוצמתי וחזק שיתחיל את תהליך פינוי החיידקים מהגוף ולבסוף, הטחול הוא המקום בו נמצאות כדוריות הדם הלבנות האמונות על מערך החיסון וגם של טסיות הדם האחראיות על קרישת דם.
מכאן, תוכלו לגזור את התובנה שאחד המרקים המועדפים בחורף הוא כמובן מרק כתום המכיל דלעת, בטטה, גזר, או לחילופין כל מאכל עם תרד, כרוב לבן ו/או ניצנים.
זה הזמן להזכיר שוב שקמח/סוכר לבן מתישים את מערכת החיסון כך ששימוש בהם בחורף, הוא למעשה חרב פיפיות..
כי האדם, עץ השדה...
כבר בתחילת החודש הבא, נציין את טו' בשבט, חג-האילנות. בכל שנה עולות שוב ושוב כתבות על פירות יבשים, על החומרים המשמרים וכמויות הסוכר האסטרונומיות שהם מכילים, אלא שהפעם אני מעדיפה לדבר על עצים, על אנשים שהם עץ...
הרפואה הסינית מחלקת את העולם לחמישה אלמנטים ובהם: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים, אלו הם היסודות הבסיסיים והמקור לכל דבר ועניין, כמו גם האנשים או נכון יותר הטיפוסים השונים. מתוך אותה השקפה, אותם חמשת אלמנטים קיימים גם בכל אדם כשהגדרת הבריאות האולטימטיבית, מדברת על הרמוניה שלימה ומלאה בין האלמנטים בגוף האדם. כל יציאה מאיזון בין האלמנטים השונים בגופינו, תפיק שינוי בתחושות, רגשות, התנהגות וכמובן גם בפאזה הפיזיולוגית קרי בריאותינו.
לכל אלמנט המאפיינים שלו כך למשל העץ עליו בחרתי לדבר הפעם מתאפיין בטעם חמוץ, צבע ירוק, כעס, צעקה, אביב היא העונה המאפיינת את העץ והאיברים המייצגים את העץ הם הכבד וכיס-המרה.
העץ מגלם את המרווח המדוייק שבין מה שאנחנו מתכננים לבין ההוצאה לפועל, מייצג את יכולת התנועה וזו בתורה, מייצגת את יכולתו של טיפוס העץ לנוע קדימה, לפרוץ גבולות וזה מן הסתם, כוחו וייחודו של אלמנט העץ.
הכעס המייצג את אלמנט העץ מצביע על מגוון רגשות רחב ובעיקר את התסכול. כשמדובר באלמנט העץ, מדובר בעוצמה מתפרצת (זוכרים את היכולת לנוע קדימה מהפסקה הקודמת?) התסכול כאמור נולד בדיוק במקום בו נפער מרווח בין הרצון והתכנון הראשוני לבין מה שקורה במציאות ובפועל. אלמנט עץ מאוזן, יביא את עצמו במרווח הזה לידי הסקת מסקנות ומציאת דרכי פעולה חדשות, באמצעות הגמישות המאפיינת את העץ הזורם עם הרוח (נקודה למחשבה – האם ברזל יציב חזק מעץ גמיש?)
עץ שאינו מאוזן (והסיבות לכך רבות) יעורר כעס, אם הכעס מופנה פנימה יוולד תסכול ואם יופנה החוצה, נשמע את הצעקה המאפיינת את העץ, הכעסים המופנים פנימה, יכולים גם הם לנוע ולרוב תנועתם מתפרצת ממש כמו אש כלפי מעלה, את התופעה הזו אנחנו מכירים כצרבת במצב קל או כשבץ ואירוע מוחי במקרה הגרוע. אחת הפתולוגיות הרווחות יותר, היא תקיעות של אנרגיית (צ'י/QI) הכבד שעשויה להתבטא בתקיעות, קושי להחליט, קושי להתרכז במטרה, אדישות, ככל שהתקיעות תימשך נראה דיכאון והתבודדות/הסתגרות.
אנשי העץ הם אנשים בעלי עוצמה וכוח, נראה אותם בעמדות מפתח וניהול, בעלי יכולת אילתור (גמישות) גבוהה, הם יצירתיים מאוד, סמכותיים ופועלים על פי אסטרטגיות שבנו – אף שאלו (וזה חלק מגדולתם) משתנות בהתאם למצב בפועל – כאמור, זו הגמישות המאפיינת את העץ. .
אנשי העץ זקוקים למרחב פעולה, ירגישו מאוד מתוסכלים במקום בו יגבילו את יכולת התנועה והפעולה שלהם. יהיה להם קשה מאוד לשאת אנשים חלשים, חסרי אסרטיביות ומוטיבציה ובעיקר, לא יצ
ליחו אנשי העץ להבין אנשים מסוג זה (חסרי מוטיבציה וחלשים). אם תירצו, יהיה נכון להגדיר את אנשי העץ כמצביאים, אנשי צבא שמובילים את האג'נדה שלהם בשדה הקרב ובעיקר נעים קדימה בנחישות.
חופש מחשבתי, הוא אם היצירתיות ולכן תמצאו את אנשי העץ אנשים מאוד יצירתיים. יצירתיות זו עשויה
להתבטא הן בעבודות כפיים כאלו ואחרות אבל לא פחות מכך, בפתרון מצבים וסיטואציות בדרך יצירתית שכה מאפיינת את אנשי העץ. יש להם היכולת (התנועתית הגמישה) לשנות דפוסי התנהל/גות וכך הם מחדשים את עצמם ומתקדמים קדימה.
לאנשי העץ חיבור מיוחד לטבע, באופן טבעי הטבע הוא זה שמזין אותם, נותן להם את השקט שהם זקוקים לו כדי ליצור ולהפיק מעצמם את ההתחדשות הבאה. המרחבים הפתוחים הם אלו שיעשו לאנשי העץ את המרווח והמרחב לו הם זקוקים כדי להניע את עצמם ליצירה חדשה, מחשבה מחודשת והתחדשות כללית.
הגמישות והתנועה של העץ, מסמלת גם את תפקידו להניע את האנרגיה Qi בגוף. מכאן בדיוק נובעת גם אחריותו של העץ להפיץ את האנרגיה, אך בו בזמן גם להרפות ולהחליק את התנועה (כמו דופאמין במוח בראי הרפואה הקונבנציונאלית). כלומר, באחריותו של העץ שתי התנהלויות מנוגדות משהו, התנועה קדימה בחלק ה- Yang של העץ ולעומתה היכולת להמתין ו/או לסגת בחלק ה-Yin. אנשים שאלמנט העץ שלהם מאוזן, הם אלו שידעו מתי לפעול קדימה במלוא המרץ ומתי להמתין ו/או לסגת.
אם הגעתם עד כאן, הבנתם ודאי שאנשי עץ הם סוג של מצביאים, גנרלים, שחלק מאג'ורי בחייהם נע סביב הפקת תכניות וקבלת החלטות למעשה, בראי הרפואה הסינית היכולת הזו היא בדיוק השילוב בין שני אברים הלא הם הכבד וכיס-המרה.
היות וכעס מלווה תסכולים הם הרגשות הבולטים אצל אנשי העץ (בפרט כשהתכניות שלהם לא יוצאות אל הפועל כפי שתכננו, או לחילופין כשמצרים את פעילותם), הדבר הנכון להם, עם בוא האביב (היא העונה המאפיינת אותם בכלל ולהתחדשות שכל כך אופיינית להם בפרט) הוא לבצע ניקוי רעלים.
רעלים בגוף האדם הם לא רק הצטברות של תזונה לקויה, אלא גם תהליכים מטאבוליים שאינם מאוזנים קרי מהירים מדי או איטיים מדי עד כדי תקיעות למשל, רגשות שליליים המייצרים "אש" וקושי להתמודד עימם – אלו אגב, הם הרעלנים המסוכנים יותר לראייתי האישית, שם בדיוק, קשה לנו לראות את עצמינו, להפיק מסקנות ותובנות מעצם העובדה שהתחושות המלוות אותנו במהלך החיים, הן אלו שמאפשרות לנו בניה או חלילה תקיעות וכמילה.
לפיכך, חשוב לכולנו (בכולנו יש את אלמנט העץ) לבצע תהליך ניקוי הגוף פעמיים בשנה. עם בוא האביב וטו' בשבט הוא החג שמביא את בשורת האביב עם לבלוב השקדיות, הוא בדיוק העת לקחת על עצמינו את תהליך הניקוי והשחרור וכל מה שהצטבר בנו בעונת החורף בה אנחנו נוטים להתכנס ולהסתגר.
אם כל מה שקראתם עד כה מעניין לכם הן ברמה הפיזיולוגית – (אם אתם חשים בשינויים בגופכם, סוג של קושי תנועתי שלא היה שם קודם או לחילופין החריף בחורף הנוכחי), אם אתם מרגישים שרגשות לא פשוטים מציפים אתכם, או שהסביבה משקפת לכם שהפכתם נרגנים וקצרי סבלנות משהו, זה הזמן ליצור איתי קשר לתהליך ניקוי ושחרור שיאפשר לכם לפרוץ אל הקיץ עם אנרגיות חיוביות, עם תחושת התעוררות וניקיון פנימי, עם כוחות מחודשים וכמה קילוגרמים פחות לאכלס בם את הבגדים..
ולמרות שהחלטתי השנה לקראת טו' בשבט לעסוק באלמנט העץ בראי הרפואה הסינית, מרגישה שחשוב להזכיר לכולנו, רגע לפני שהחנויות והמרכולים מתמלאים בשפע פירות מיובשים, זיכרו שהפירות היפים, הזוהרים בצבעם לא נמצאים כך בטבע, אלא עברו תהליכים אלו ואחרים על מנת למשוך את תשומת ליבנו הקונים. אלו בדיוק אותם חומרים שנרצה לנקות מעלינו בכל ניקוי גוף, כיוון שהם מתחרים על ספיגה, מפריעים לספיגה תקינה של נוטריאנטים ובמקרים הגרועים יותר, מחלחלים עד ה-DNA ומחוללים בו שינויים מרחיקי לכת.
בפועל, תוכלו לייבש כל פרי על גבי רשת בחסות השמש (אמנם זו טרחה, אך זו הדרך הטבעית) אם אין לכם את הפנאי והסבלנות לכך, תוכלו לרכוש לכם פירות אורגניים מיובשים.
כך או אחרת, פירות מיובשים מכילים כמויות סוכר ע צ ו מ ו ת – קחו את זה בחשבון והתענגו, אך בעדינות ובהתחשבות בגופכם.
דיברטיקולוזיס מחלת הסעיפים
20%-50% מהאוכלוסייה המערבית מעל גיל 50 , מפתחים בשלב זה או אחר תסמינים למחלת הסעיפים וככל שעולה הגיל, כך גדלים אחוזי החולים בה בקרב האוכלוסייה.
דיברטיקולוזיס/מחלת הסעיפים, היא מחלה המתרחשת במעיים, לרוב במעי הגס (סיגמואיד והמעי היורד) ומשקפת באופן בולט קושי ביציאות ועצירות על סיבותיה הרבות.
בבסיס מחלת הסעיפים (יש המכנים אותה "מחלת הכיסים") עומדת תזונה דלת סיבים תזונתיים בשילוב חסכים בשתיית נוזלים ובפרט מים, מכאן הדברים מתחילים וכשמצרפים חסך גם של פעילות גופנית (בפרט אירובית), מתקבל סוג של ﬠִמדון, או כפי שאנחנו נוהגים לכנות אותו, "עצירות". מופע העצירות גורם ללחץ (ולחולשתו של המעי עם הזמן) על דפנות המעי – מה שגורם בסופו של תהליך להיווצרות הכיסים/סעיפים/דיברטיקוליטים.
הרבה אנשים בקרב האוכלוסיה (בגילאים שונים ובגיל השלישי בפרט) סובלים מרמות שונות של עצירות וההגדרה עצמה של התופעה (עצירות), משתנה בין אסכולה לאסכולה כך שרפואה קונבנציונאלית תגדיר עצירות משמעותית לאחר שבוע עד עשרה ימים ללא יציאות ולעומתה האסכולות הטבעיות של הרפואה יגדירו עצירות כבר לאחר יממה ללא יציאות.
איך שלא נסובב את ההגדרות ופני הדברים, עצירות היא ללא ספק אחד מגורמי הסטרס הגדולים שנולדו לאדם. וכאן מדובר בסוג של מעגל שמזין את עצמו, כלומר, סטרס לחלוטין יודע לגרום להתכווצות ועצירת יציאות ומן הצד השני, חוסר יציאות לחלוטין גורם לסטרס לסובלים מעצירות.
כך או אחרת, אלו שסובלים מעצירות ידעו לספר לכם את התחושות והרגשות הנלווים לעצירות והסטרס הנלווה לחוסר היכולת להתפנות פינוי שלם ומלא.
המבנה האנטומי הפנימי של המעיים הגסים קמור ומעוגל כך שפסולת (צואה) שאינה מתפנה מהמעיים, בקלות יכולה להיתקע בתוך המבנה (המבנה עצמו נקרא ווילי) ולהוות מצע להצטברות ושגשוג חיידקים ולהפוך למקור לזיהום.
למעשה, כשהכיסים/סעיפים הקטנים מזדהמים והופכים דלקתיים, זה כבר מצב החרפה של דיברטיקולוזיס המכונה דיברטיקוליטיס (סיומת "טיס" מעידה על מצב דלקתי) – רוב הבעיה מתחילה בעצם העובדה שמופע דיברטיקוליטיס (מצב דלקתי במעיים) מגיע ללא כל התראה מוקדמת, אבל מרגע שהתקף שכזה מתחיל, אי אפשר להתעלם ממנו:
מצב דלקתי מופיע לרוב בצד השמאלי התחתון של הבטן, לעיתים עם חום, צמרמורות, התכווצויות בבטן, בחילות, הקאות ועצירות שמטבע הדברים מוכרת לאדם.
מצב דלקתי עלול להתפתח ולהחריף למורסה במקום המזוהם במעי, לחסימות מעיים ואפילו לדימום תוך בטני. במקום הזיהום הספציפי במעי, עלול להיגרם נקב במעי וחומרים מהמעי עלולים לזלוג לזרם הדם, מה שעלול לגרום לאלרגיות בנוסף.
במצבים שאינם דלקתיים, עדיין עלולים הלוקים בדיברטיקולוזיס לחוש בהתכווצויות קלות בבטן, נפיחות, כאבי-בטן ועצירות מטבע הדברים.
אבחון ראשוני לדיברטיקולוזיס מתחיל בתשאול מקיף על אורחות החיים של האדם, הרגלי אכילה, סוג התזונה, הרגלי פעילות גופנית, בדיקת נוקשות הבטן, בדיקת החלחולת לאישור או אישוש רגישות ו/או חסימות או דימום, בדיקת דם סמוי בצואה, חוקן בריום ועוד בהתאם למצב המטופל.
במרכזו של טיפול קונבנציונאלי בדיברטיקולוזיס יעמוד טיפול אנטיביוטי למיגור הזיהום והמצב הדלקתי הסוער במעיים, תוך הוספת שיכוך כאבים ותרופות נוגדות עוויתות, המלצה לתזונה נוזלית להקלה עד שהדלקת הסוערת תעבור והפניה לבדיקת קולונוסקופיה לאחר שוך המופע הדלקתי לשלילת סעיפים/כיסים/דיברטיקוליטים נוספים או תהליכים ממאירים.
הטיפול הטבעי יתחלק מטבע הדברים לשני חלקים:
הראשון במצב אקוטי כאמור של דלקת – דיברטיקוליטיס, בו הדגש הטיפול יופנה לצמחים נוגדי דלקת, משככי כאבים, נוגדי ספאזם (כיווצים/עוויתות) עידוד פינוי צואה ורעלני זיהום ודלקת והרגעה של מערכת העיכול בכללותה. כל אלו יכולים להיכלל בבקבוק טינקטורה (מיצוי שמנים באלכוהול או בקפסולה) אחד, כמובן שניתן לפצל את אחד האלמנטים כדי לתת דגש גדול יותר למשל לפעילות נוגדת עוויתות והרגעת מערכת העיכול או דגש גדול לפינוי ועידוד יציאות – הכל כמובן בהתאם למצבו האישי של כל מטופל.
חשוב לקחת בחשבון שאפשר "ללמד" את המעיים ליצור תנועתיות כמו גם אפשר לעזור להם באמצעות צמחי מרפא ותזונה הולמת למצב. נשימה למשל, משחקת תפקיד ניכר בתנועתיות המעיים, כל שאיפה חסת את הסרעפת כלפי המעי הרוחבי ותורמת בתורה לתנועתיות המעיים. מכאן ניתן להסיק שאנשים הסובלים מדיברטיקולוזיס, הם בעלי נשימה שטוחה וירודה, חלקם גם סובלים מבעיות נשימה בנוסף לבעיות העצירות.
עם תום המצב האקוטי והדלקת, ניתן דגש לפעילות גופנית אירובית כדי להגדיל את תנועתיות המעיים לפינוי ומניעת עצירויות ותקיעות כדי שהמצב הדלקתי לא יחזור על עצמו.
היות ומדובר במעיים ובאלו, אוכלוסיית חיידקים באופן קבע, נדאג לאיזון ואף לעדיפות לחיידקים ידידותיים הן באמצעות תזונה והן באמצעות מוצרי מדף/תזונה פרוביוטית.
תזונה אגב במצב אקוטי תהיה תזונה קלה, אנטי דלקתית עם דגש לבסיס בניגוד לחומצה המאפיינת מצבים דלקתיים. את המצב הזה יש לשמר עד שהיציאות יראו שינוי באיזון חומצה/בסיס כך שנדע בוודאות שהמעיים מוכנים לתהליך שיקום לאחר שהדלקת עברה. כמובן שניתן ורצוי לוודא זאת גם באמצעות בדיקות דם.
במצב כרוני, יש לשים דגש על תזונה סיבית (סיבים מסיסים ולא מסיסים) בהתאמה לכמות נוזלים לכמות הסיבים כדי למנוע היווצרות "פקק" עצירות נוספת. תזונה בסיסית למניעת התלקחות דלקתית והוספה מתונה של כמות הסיבים לתפריט כדי לא ליצור סוג של "התנפלות" על המעיים, אלא לאט ובאיטיות...
בנוסף, דגש חשוב על פעילות גופנית – אירובית בעיקר והקפדה על נשימה שלימה, מלאה ואיכותית שתיעזר בסרעפת לעידוד הפריסטלטיקה (תנועתיות) של המעי הרוחבי ובכלל. ניתן לשלב במערך הכרוני של הטיפול צמחי מרפא הן לעידוד פריסטלטיקה, עידוד הכבד לפינוי צואה, צמחים לסיכוך המעי להקלה ביציאות (לפחות בתחילת הדרך), לשיקום וריפוי הרקמות הריריות שבתוך המעי, צמחים לשיפור עיכול, ספיגה והרגעה כללית של האדם ומערכת העיכול שלו בפרט.
נדגיש שוב שפעילות גופנית תורמת גם לתנועתיות המעיים, הזרמת דם גם לאיזור המעי ובנוסף מרגיעה ומשחררת חומרים משככי כאבים ומאפשרת רגיעה.
לסטרס, השפעה מכרעת על אנשים הסובלים מדיברטיקולוזיס. לרוב, אנשים אלו נוטים להיות מופנמים ולשמור "בבטן" את סגור ליבם כך שכל פעילות העוסקת בסטרס מנג'מנט ובפרט יוגה, פילאטיס מכשירים, נשימה מודעת, יעשו עבודה טובה ויסייעו הוליסטית משמע, גם פיזיולוגית וגם בפן הרגשי מנטאלי.
לסיכום אמליץ על טיפולי רפלקסולוגיה ודיקור העשויים לסייע ולהקל הן במצב אקוטי והן במצב כרוני.
דלקת ריאות
אחרי שאירחנו את נגיפי השפעת, כדאי מילה או שתיים על אחד הסיבוכים המוכרים של שפעת, הלא היא דלקת ריאות.
דלקת ריאות כאמור, יכולה להתרחש סביב סיבוך של מחלות מערכת הנשימה או כתגובה לווירוסים או חיידקים. כשמדובר בדלקת ריאות על רקע ויראלי (נגיפי) יתכן ונראה מערכת יותר סוערת מבחינת חום, אך ללא ספק דלקת ריאות על רקע בקטריאלי (חיידקי) תהיה קשה, ארוכה וסבוכה יותר לטיפול.
דלקת ריאות נוספת נוטה להתפתח בקרב אנשים אחרי הליכים כירורגיים (כמו למשל שבר בצוואר עצם הירך) המתקשים לנוע לאחר הניתוח ובשל שכיבה ממושכת אחרי תהליך הרדמה מלאה, מגיע סיבוך של דלקת ריאות ער' הצטברות נוזלים בריאות.
סוג נוסף לדלקת ריאות ויראלית נוטה לתקוף דווקא גברים בני 45-50 כשסוג זה לא בהכרח מלווה במופעי חום או שיעול ליחתי.
התסמינים של דלקת ריאות לא מאחרים להגיע, גם במופעים ויראליים וגם באלו הבקטריאליים אבל כאמור, ישנם סוגים של דלקת ריאות שלא בהכרח גורמים לעליית חום. אבל בסוגים שכן גורמים לעליית חום, לרוב מדובר בחום גבוה (מעל 38 מעלות), שיעול ליחתי לרוב בגוון צהוב/ירוק, לעיתים מלווה דם (על רקע גירוי הריריות המוקוזיות בקנה הנשימה), בחילות, הקאות, לחץ בחזה, קצב לב מואץ (על רקע השיעול).
אבחון דלקת ריאות מתבצע בתחילה על ידי הקשבה לריאות באמצעות סטטוסקופ, (בעיקר אצל תינוקות וילדים ניתן לראות שוני בפעילות הסרעפת על רקע מצוקה נשימתית), שיקוף (רנטגן) ריאות וכמובן בדיקות דם ובמקרה הצורך (בפרט כשמדובר בדלקת על רקע בקטריאלי, לשם זיהוי החיידק הספציפי להתאמת אנטיביוטיקה תואמת, גם בדיקת כיח).
טיפול קונבנציונאלי יכלול בראש ובראשונה טיפול אנטיביוטי במצב של דלקת בקטריאלית, תרופות להורדת חום, תרופות לכיוח ומיסוס הליחה. במקרים של דלקת ויראלית, (מקרים בהם אין צורך בטיפול אנטיביוטי שאינו יעיל מול וירוסים) יתמקד הטיפול בהורדת חום, שיכוך כאבים בהתאם לצורך וכמובן כיוח הליחה ומנוחה.
בשני המקרים (אופייני יותר למצבים בקטריאליים) עלולה דלקת ריאות להסתבך עד קושי טבעי לכייח ו/או הצטברות נוזלים בריאות אותם מנקזים בשאיבה באמצעות מזרק ייעודי.
טיפול טבעי גם הוא יתמקד בראש ובראשונה במיגור הפתוגן מחולל המחלה מלכתחילא, במידה ומדובר בדלקת בקטריאלית, הרי שהטיפול יתמקד בצמחי מרפא יעודיים, אנטי בקטריאליים, תוך שימת דגש לפינוי שאריות פתוגנים שמערכת החיסון הצליחה למגר כמו גם הרעלנים הנוצרים מפעילותם הטבעית של פתוגנים באשר הם (וירוס/חיידק), כיוח, טיפול בריריות במקרה הצורך (לעיתים על רקע עודף שיעול ניזוקות הריריות בקנה הנשימה ויודעות אף לגרום לדימום שנראה בכיח), צמחים מרחיבי סימפונות ונוגדי עוויתות שיקלו על הנשימה, צמחים לחיזוק מערכת החיסון וצמחים אדפטוגניים לשיקום שלאחר מחלה עוצמתית כדלקת ריאות.
במצבים של דלקת ריאות ויראלית ניתן להיעזר בפטריות מרפא ייעודיות שעושות עבודה נהדרת מול וירוסים.
ברמה התזונתית בין אם מדובר בדלקת ריאות בקטריאלית או ויראלית, ההכוונה תהיה במצב אקוטי לתזונה קלה, בסיסית ככל הניתן, מבוססת תזונה נוזלית שמטרתה הן להקל על מערכת העיכול (מרק ירקות שורש, מרק ירקות כתומים – עתירי קרוטנואידים >קיראו את הכתבה על האנשים הכתומים בפותחת את גיליון זה<, מים, חליטות ייעודיות וגם מיצי ירקות ופירות ובעיקר כאלו המכילים סוגי נוגדי חימצון רבים על מנת למגר את רעלני הפתוגנים כאמור) בדגש על מניעת חלבון מהחי (חלבון מהחי C>>למעט דגי ים צפוני עתירי אומגה 3<< מכיל ערכי אומגה 6 גבוהים ואלו בתורם מתפרקים ל-2COX הידוע כמתווך דלקתי), בשילוב ירקות ופירות עתירי נוגדי חימצון כאמור בפסקה קודמת.
יש לשים לב ולהמנע ממזונות מעוררי ליחה כמו חיטה ומוצריה, חלב ומוצריו, תפוזים, בננות, בוטנים, אם קיים חשד למזונות אלרגניים יש להמנע מהם לפחות עד החלמה מלאה.
זה הזמן להמנע מסוכר/קמח לבן ומוצריהם הידועים כמתישי מערכת החיסון.
אגוזים, שקדים, זרעי דלעת יספקו הן חומצות שומן והן אבץ לחיזוק מערכת החיסון ופעילויות אנזימתיות להן נדרש אבץ.
גם כאן לתנועה יש משמעות מכרעת, ככל שתצליחו להוסיף תנועה, כך הנשימה תהיה איכותית יותר. נכון שבשלב הסוער של המחלה לא יהיה לכם הכוח להניע אצבע, אבל מיד עם התאוששות, יש לקום ולהתהלך גם אם לאט, גם אם מעט, זה עדיין שווה ומשמעותי לתהליך השיקום והתנעת תהליכי פינוי טבעיים בגוף.
אחד הטיפים היעילים לטיפול בדלקת ריאות הוא טפיחה על הגב באיזור הריאות, משני צידי עמוד השדרה ובידי הגוף. הרעיון הוא ליצור מעין כף מכפות הידיים ובכך לייצר תהליך "ואקום" שיסייע לדלקת להשתחרר ולצאת החוצה עם השיעול.
כיוון הטפיחה צריך להיות מלמטה כלפי מעלה פעם משני צידי עמוד השדרה ופעם ממש בצידי הגוף לסירוגין.
רפלקסולוגיה ודיקור עשויים לסייע הן לנשימה, שיעול ופינוי הרעלנים אל מחוץ לגוף מה שבתורו יביא להקלה.
Comments