גיליון ינואר 2020

עודכן: 3 במאי 2020

פתח דבר

ינואר 2020, מי היה מאמין?


אני עוד זוכרת את להט הלחץ והסטרס שאחזו בכולנו, בסוף המילניום הקודם, את החששות שקיננו בכולנו לגבי הבנקים, נסיעות בכלל וטיסות בפרט – הנה חלפו להם 20 שנה במילניום החדש והעולם, ובכן העולם עדיין כאן, הכדור עוד כאן, סובל מפריצה באוזון שמשפיעה על הכדור בכללותו וממנו אל הטבע, אל בעלי החיים, הצמחים וגם עלינו בני-האדם, מסתבר שכשלא שומרים כל יום "בקטן" על הכדור, על הטבע, על עצמינו – מגיח יום אחד בתנופת בומרנג הישר אל מול פנינו בצורה מאוד ברורה...


אולי קשה לנו להבין או נכון יותר להפנים, שהאחריות על שמירת הכדור בכללותו נוגעת בכל אחד מאיתנו בד' אמותיו, אבל זה שם... בשימוש במוצרים שונים שמערערים את האוזון, שריפות (תחשבו בסדר גודל של זו שהיתה בכרמל או הילולת העשר המתחוללת בכל יום עצמאות ולג' בעומר) באיסוף אשפה שמרעילה/ממיתה בעלי-חיים ואם נתבונן רק על עצמינו?


אז כן, גם בגופנו ונפשנו כאחד, מה שאנחנו נותנים לו לחמוק מבין אצבעותינו, חוזר יום אחד בתבנית גדולה ומורכבת יותר לטיפול והתמודדות – מה שתמיד מחזיר אותי חזרה אל עולם הטבע, אל מה שטבעי ונכון לנו בני-האדם ולרפואה הטבעית שבמקורה, שומרת ככל הניתן על הגוף, הנשמה והתפקוד שלנו, מה שלימים מציע לנו בחזרה, איכות חיים טובה יותר כשאסופת השנים נערמת לה בוותק שלנו על פני הכדור.


כן, כן, ברור לי כמו לכולנו שחיי נצח לא קיימים ואני לא בטוחה כמה מאיתנו באמת היו רוצים חיי נצח, אבל כן ברור לי שהחשיבות והדגש על איכות חיים בכלל ובגיל השלישי, הוא נקודה חשובה ששווה לתת עליה את הדעת, בפרט שהדרך אל המקום הזה, מקלה עלינו בחיי היום יום מהרגע שעולים על המסלול המקרב אותנו לבריאות מיטבית.


הנה מתחילה לה שנה אזרחית חדשה וכמו בכל מפגש של סוף והתחלה, יש לנו הזדמנות לקחת כמה רגעים של שיחה קרובה עם עצמינו ולבדוק מה עשינו, מה לא עשינו, מה עבד בשבילנו, מה לא עשה את העבודה והאם הגענו לאן שאנחנו רוצים, סוג של חשבון נפש שאישית, אני עורכת לפחות פעמיים בשנה באופן ברור ומובנה, אבל מדי שבוע, מאתחלת מחדש את היומן הפנימי שלי, בודקת מדי שבוע מה הסתיים, מה התחיל, מה עוד אני יכולה לשפר לי בנוף חיי מבפנים ומבחוץ ובשורה התחתונה?, זה אחד הכלים שמעניקים לי תחושה של התקדמות, שיפור, שביעות רצון ואומדן מלא ככל הניתן על מיקומי במסע הזה שנקרא חיים... תירצו – תאמצו, זו המלצה חמה בלב שלם.


התחלות, הן הזדמנויות נפלאות (כך אני רואה אותן) לאמץ לעצמינו תחומים חדשים, יעדים, מטרות, מאוויים ואם עד כה לא מצאתם בכם את חדוות ההתחלות, מזמינה אתכם לראות את הרגעים הללו כמקור להנעה, התנעה והתקדמות לכיוון שכל אחד אישית רוצה בתוך נוף חייו – שווה לקחת כמה רגעים, לעצום את העיניים ולרשום את הנקודות שממש בוער בכם לממש: לאחד זה עשוי להיות טיול ברחבי העולם, שינוי מקום עבודה, שינוי משקל, יש שיבחרו לכבוש שוב את ספסל הלימודים והאופציות פתוחות בפני כל אחד לרווחה – מה שכן ברור לי מניסיוני האישי הוא, שכל מה שהנחתי על גבי הנייר, כל מה ששיתפתי את הסובבים אותי כמטרה, רצון וכמיהה גם יחד, יצא בסופו של דבר אל הפועל. מה שנותר טמון במחשבות – ובכן... נותר שם עד עצם היום הזה ללא כל מנוע הפעלה.

רוצה הגורל או אולי זה הטבע והחורף השנה מגיע אלינו בסערה, סופה וכמובן מחלת השפעת שכל הכתבים מתאפקים ממש מלכנות אותה מגיפה, בשורה התחתונה היא מתפשטת כמו אש בשדה קוצים אוסטרלי (כמה הזוי) – אבל אתם כבר יודעים שקשה לי להמנע מלחבר תובנות, קשה לי להמנע ממילים שקופצות לי מול העיניים ואני מוצאת את עצמי לא פעם תוהה בעניין התובנות העומדות מאחוריהן – תגידו אתם, שפּעת – אם רק תורידו לה את הנקודה, את הדגש באות פ', היא לא תהיה מחלת השפע? אופס, סליחה, שפעת כמובן בפ' לא דגושה..


היתכן שהאוכלוסייה מאותתת שקיים איזה שהוא קשר בין עוצמתה של מערכת החיסון האנושית והשפע?, חשבתם פעם כמה מרכולים יש בעיר אחת?, כמה חנויות מכלת עוד נותרו והבחירה שלכם במרכולים הגדולים המציעים שפע כמובן נרחב יותר? – היתכן שקיים איזה שהוא קשר בין הדברים?


לא, אין לי תשובות ודאיות לכל התהיות והשאלות העולות בי, אבל עובדתית אנחנו פחות יוצאים לשווקים לרכוש ירקות ופירות, פחות יוצאים לקצב ו/או הדייג לרכוש את מרכולתם ומעדיפים לרכז את סל הקניות שלנו במקום אחד, שופע מגוון מוצרים רחב שלא בהכרח אנחנו זקוקים לו או יודעים מה לעשות עם כל עוצמת השפע הזו.... היתכן שהשפע המונח בפנינו, מחליש בסופו של יום את מערכת החיסון שלנו (יש כאן קצת יותר מתרתי משמע, תחשבו גבולות, שליטה עצמית, נחישות ורק בסוף גם מערכת החיסון האנושית)

נקודה למחשבה רבותי הקוראות והקוראים...


מאחלת לכולנו שנה אזרחית מוצלחת ופורייה, שתלווה בבשורות טובות, אם אפשר שלום בגבולות בבריאות איתנה ואושר גדול במסע של כל אחד מאיתנו כאן על פני האדמה.


שלכם כתמיד,


תמר.


 

האנשים הכתומים

רטונמיה Carotenemia היא תופעה המתארת אנשים שהעור שלהם נראה עם גוון כתום. זה מתחיל בכפות הידיים ומתפשט לכל הגוף ולמעשה, מעיד על תזונה מבוססת הרבה מאוד ירקות ופירות המכילים כמויות גדולות ומצטברות של ביתא קרוטן וזה, כמתבקש מצבען - נותן את אותותיו.


התופעה כך מסתבר, רווחת יותר אצל צמחונים, טבעונים או אנשים שמאוד אוהבים את הירקות והפירות הנכללים ברשימת שיאני הצבען הכתום, מעניין לראות מי הירקות והפירות הללו, השפעתם על גופינו ולמה מקשרים את הצבען הכתום למערכת החיסון...


קרוטנואידים, היא קבוצת צבענים המצטיינים כנוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים). מועדון הקרוטנואידים מונה למעלה משבע מאוד חברים אבל בפועל, רק כחמישים מהם אופציונאליים להיכלל בתזונה שלנו. למעשה, אם ננסה לדייק, 20 סוגי קרוטנואידים נמצאים בפועל בזרם הדם וברקמות השונות בגוף כששניים מהם(לוטאין וזיאקסנתין) אופיניים בהשפעתם על רשתית ועדשות העיניים שלנו – לא סתם אמרו לנו בילדותנו לאכול גזר...


מבין כל חברי מועדון הקרוטנואידים, הנחקר, המוכר והפופולרי בתזונה שלנו, הוא "ביתא קארוטן". חלק מסגולותיו של ביתא קארוטן, היא יכולתו להפוך לוויטמין A ומכאן ההקשר לביטויו על גבי העור


ביתא קארוטן נמצא בגזר*, בטטה, סוגי דלעת למיניהן, פלפל אדום, מילון (מהזן הצהוב/כתום), מנגו, מישמש, פלפלים אדומים, עגבניות (גם לייקופן – מזכירה שזמינותו גבוהה לאחר בישול), תרד, כרוב לבן/ירוק, קייל וחסה. (*) אגב גזר, נמצא בו יותר אלפא קארוטן מאשר ביתא קארוטן. מחקרים מראים שאלפא קארוטן עוצמתי פי 10 מביתא קארוטן בהקשר של מניעת התרבות תאים סרטניים.


הקרטנואידים (נוגדי חימצון) לוטאין וזיאקסנתין עליהם דיברנו בפסקה הקודמת כבעלי השפעה חיובית על העיניים, נמצאים בעיקר בתרד, כרוב לבן/ירוק, כרוב ניצנים, עגבניות (שבושלו), אבטיח, ברוקלי ואפונה.


עוד נספר על מועדון הקרוטנואידים, שהם מסיסי שומן וככאלו, נמצא אותם מרוכזים בעיקר במעטפת (ממברנות) תאים, שם הם משפיעים על חוזק, חדירות ויציבות מעטפת התא, מה שמשפיע בהמשך הן על הולכה חשמלית, חסינות מתופעות הלוואי של רדיקלים חופשיים והן על היכולת להכנס בקלות אל תוך התא.


עוד נוכל למצוא את הקרוטנואידים בכבד, ברקמות שומן ואיברים נוספים, כן חשוב לדעת שבכבד מצטברים ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K)כשאנחנו מדברים על קרוטנואידים, הרי שמרומז כאן על ויטמין A כשקרוטנואידים הם חומר מוצר להיווצרותו בגוף (ויט' A).


לרוב, ספיגת קרוטנואידים ובפרט ביתא קארוטן מירקות עליים כמו תרד, כרוב וכרוב ניצנים נמוכה. אבל חימום למשל של עגבניות, ישחרר את הליקופן ויאפשר את ספיגתו ואם החלטתם להכין מרק כתום, יהיה נכון להוסיף זילוף קל של שמן איכותי (אישית אני מעדיפה שמן זית) לשיפור הספיגה.


חשוב שנזכור שקרוטנואידים הם נוגדי חימצון ופועלים לסילוק ומיתון פעילותם של רדיקלים חופשים מהם ומפעילותם אנחנו רוצים להפטר ככל הניתן. מחקרים מראים קשר ישיר בין צריכה מוגברת של ירקות ופירות עתירי קרוטנואידים לבין אחוזי תחלואה פחותים במחלות לב וכלי-דם. מזכירה לכם שאחת המחלות הנפוצות היא טרשת עורקים וזו כאמור, מבוססת על חימצונם של עודפי כולסטרול מסוג LDL, כך שככל שיש יותר נוגדי חימצון, כך קטֵ ן התהליך הטרשתי הגורם בסופו של תהליך לבעיות לב וכלי-דם. כמובן שתהליך זה משמעותי לכל אדם אבל בפרט, קרוטנואידים ופעילות נוגדת חימצון חשובה לסכרתיים שביננו, אם נזכור כמובן שסוכרת היא תהליך דלקתי (אינפלמטורי) המייצר בתורו כמות גדולה של רדיקלים חופשיים שרק מחריפה את התהליך בכלל ואת מצב כלי הדם בפרט (אחת הבעיות הקשות של חולי סוכרת).

אם כן, אנשים שצורכים כמות גדולה של אחד מהירקות והפירות או כמה מהם ביממה, עשויים לפתח גוון כתמתם על גבי העור שאינו מעיד על סכנה או פתולוגיה, לא זו בלבד, הרי שהפחתה של צריכת ירקות ופירות אלו עשויה לגרום לתופעת הצבע על גבי העור להיעלם כלא היתה. יחד עם זאת, חייבת להדגיש שיש לשים לב לכמות ויטמין A (קרוטנואידים הם חומר מוצא לוויטמיןA בגוף) המצטבר בכבד כוויטמין מסיס שומן, כן נרצה לנטר כמויות ויטמין A למניעת מצבי רעילות.


הרפואה הסינית נותנת משמעות לצבעים ומשייכת אותם לאיברים הפנימיים בגופינו. כך למשל, הצבע הכתום, המציין את אלמנט האדמה, מתבטא ומשתייך לטחול.

לטחול ברפואה הסינית תפקידים רבים ומשמעותיים: בעייני הרפואה הסינית, הטחול מייצר דם, מחזיק את הדם בכליו (כלי-דם), מסייע בתהליך העיכול (הפיכת המזון מהקיבה לכזה המסוגל לנוע ולהזין את הגוף), עוד משייכים לטחול שליטה בשרירים תוך לחלוח השרירים והגידים בגוף, אחזקת איברים במקומם (טחול חזק מונע צניחת איברים כמו למשל שלפוחית שתן/הרניה וכו') ולקינוח, אחראי הטחול על רמת ה- Qi בגוף.


אנשים שחיים אורח חיים לחוץ ואינם שומרים על תזונה סדירה ומגיעים לאכול ארוחות שמנות וכבדות בלילה – מחלישים ומתישים את הטחול. כמו גם אנשים שאוכלים בעמידה, בחטף תוך כדי הליכה ולא ממש נותנים תשומת לב ללעיסה נינוחה ואיכותית.


אנשים שיושבים שעות רבות במהלך היום – אם בשל עבודה או בשל לימודים (סטודנטים/בחורי ישיבה), מתישים ומחלישים את הטחול.


גם ריבוי מחשבות ודאגות נכללים ברשימת מתישי הטחול.


ירקות צהובים וכתומים משויכים לטחול ולקיבה. גזר, דלעת, בטטה, חומוס, אפונה צהובה יכולים לעודד חיזוק הטחול ותיפקודיו.

חולשה של טחול יכולה להתבטא בעייפות קשה, אנמיה, בהשמנה בעיקר ביטנית, בעיות עיכול וכמובן גם מחשבות ודאגות רבות.

מעניין לראות שגם הרפואה הקונבנציונאלית מייחסת חשיבות לטחול ברמה החיסונית, היות וזה האיבר בו מתבצעת בקרת איכות על כדוריות דם אדומות, ייצור נוגדנים (אלו שמהווים קו ראשון של מערכת החיסון כנגד וירוסים וחיידקים או במילים אחרות, אלו שהיינו רוצים כמה שיותר מהם ובפרט כעת, כשהשפעת במופע חורפי) ופינוי חיידקים ממחזור הדם ולכן בכל מקרה של זיהום בקטריאלי בגוף, אנחנו צריכים טחול עוצמתי וחזק שיתחיל את תהליך פינוי החיידקים מהגוף ולבסוף, הטחול הוא המקום בו נמצאות כדוריות הדם הלבנות האמונות על מערך החיסון וגם של טסיות הדם האחראיות על קרישת דם.


מכאן, תוכלו לגזור את התובנה שאחד המרקים המועדפים בחורף הוא כמובן מרק כתום המכיל דלעת, בטטה, גזר, או לחילופין כל מאכל עם תרד, כרוב לבן ו/או ניצנים.

זה הזמן להזכיר שוב שקמח/סוכר לבן מתישים את מערכת החיסון כך ששימוש בהם בחורף, הוא למעשה חרב פיפיות..


 

כי האדם, עץ השדה...

כבר בתחילת החודש הבא, נציין את טו' בשבט, חג-האילנות. בכל שנה עולות שוב ושוב כתבות על פירות יבשים, על החומרים המשמרים וכמויות הסוכר האסטרונומיות שהם מכילים, אלא שהפעם אני מעדיפה לדבר על עצים, על אנשים שהם עץ...


הרפואה הסינית מחלקת את העולם לחמישה אלמנטים ובהם: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים, אלו הם היסודות הבסיסיים והמקור לכל דבר ועניין, כמו גם האנשים או נכון יותר הטיפוסים השונים. מתוך אותה השקפה, אותם חמשת אלמנטים קיימים גם בכל אדם כשהגדרת הבריאות האולטימטיבית, מדברת על הרמוניה שלימה ומלאה בין האלמנטים בגוף האדם. כל יציאה מאיזון בין האלמנטים השונים בגופינו, תפיק שינוי בתחושות, רגשות, התנהגות וכמובן גם בפאזה הפיזיולוגית קרי בריאותינו.


לכל אלמנט המאפיינים שלו כך למשל העץ עליו בחרתי לדבר הפעם מתאפיין בטעם חמוץ, צבע ירוק, כעס, צעקה, אביב היא העונה המאפיינת את העץ והאיברים המייצגים את העץ הם הכבד וכיס-המרה.


העץ מגלם את המרווח המדוייק שבין מה שאנחנו מתכננים לבין ההוצאה לפועל, מייצג את יכולת התנועה וזו בתורה, מייצגת את יכולתו של טיפוס העץ לנוע קדימה, לפרוץ גבולות וזה מן הסתם, כוחו וייחודו של אלמנט העץ.


הכעס המייצג את אלמנט העץ מצביע על מגוון רגשות רחב ובעיקר את התסכול. כשמדובר באלמנט העץ, מדובר בעוצמה מתפרצת (זוכרים את היכולת לנוע קדימה מהפסקה הקודמת?) התסכול כאמור נולד בדיוק במקום בו נפער מרווח בין הרצון והתכנון הראשוני לבין מה שקורה במציאות ובפועל. אלמנט עץ מאוזן, יביא את עצמו במרווח הזה לידי הסקת מסקנות ומציאת דרכי פעולה חדשות, באמצעות הגמישות המאפיינת את העץ הזורם עם הרוח (נקודה למחשבה – האם ברזל יציב חזק מעץ גמיש?)


עץ שאינו מאוזן (והסיבות לכך רבות) יעורר כעס, אם הכעס מופנה פנימה יוולד תסכול ואם יופנה החוצה, נשמע את הצעקה המאפיינת את העץ, הכעסים המופנים פנימה, יכולים גם הם לנוע ולרוב תנועתם מתפרצת ממש כמו אש כלפי מעלה, את התופעה הזו אנחנו מכירים כצרבת במצב קל או כשבץ ואירוע מוחי במקרה הגרוע. אחת הפתולוגיות הרווחות יותר, היא תקיעות של אנרגיית (צ'י/QI) הכבד שעשויה להתבטא בתקיעות, קושי להחליט, קושי להתרכז במטרה, אדישות, ככל שהתקיעות תימשך נראה דיכאון והתבודדות/הסתגרות.


אנשי העץ הם אנשים בעלי עוצמה וכוח, נראה אותם בעמדות מפתח וניהול, בעלי יכולת אילתור (גמישות) גבוהה, הם יצירתיים מאוד, סמכותיים ופועלים על פי אסטרטגיות שבנו – אף שאלו (וזה חלק מגדולתם) משתנות בהתאם למצב בפועל – כאמור, זו הגמישות המאפיינת את העץ. .

אנשי העץ זקוקים למרחב פעולה, ירגישו מאוד מתוסכלים במקום בו יגבילו את יכולת התנועה והפעולה שלהם. יהיה להם קשה מאוד לשאת אנשים חלשים, חסרי אסרטיביות ומוטיבציה ובעיקר, לא יצ

ליחו אנשי העץ להבין אנשים מסוג זה (חסרי מוטיבציה וחלשים). אם תירצו, יהיה נכון להגדיר את אנשי העץ כמצביאים, אנשי צבא שמובילים את האג'נדה שלהם בשדה הקרב ובעיקר נעים קדימה בנחישות.


חופש מחשבתי, הוא אם היצירתיות ולכן תמצאו את אנשי העץ אנשים מאוד יצירתיים. יצירתיות זו עשויה


להתבטא הן בעבודות כפיים כאלו ואחרות אבל לא פחות מכך, בפתרון מצבים וסיטואציות בדרך יצירתית שכה מאפיינת את אנשי העץ. יש להם היכולת (התנועתית הגמישה) לשנות דפוסי התנהל/גות וכך ה