פתח דבר
תראו מה זה החיים, כשהתחלתי לכתוב את גיליון נובמבר, לא העלתי בדעתי שזה יהיה אחד מחודשי נובמבר החמים שהיו – ככל שנקפו הימים, הטמפרטורות המשיכו לטפס מעלה וכך גם "החום" בגזרה הדרומית...
עונות מעבר באופן טבעי, ידועות בתנודתיות מזג-אוויר ולא מעט פעמים למרות שאנחנו בעומקו של הסתיו (שהחל אי שם בסוף ספטמבר), מזג האוויר עדיין לא יציב ומזה שבוע שחם, חם בישראל...
פתוגנים (וירוסים/חיידקים) נוטים לתקוף אותנו בעונות המעבר, שינויי מזג האוויר תופסים אותנו לא מוכנים ולא מעט מאיתנו סובלים מפתוגנים כאלו ואחרים – המחשבה הזו, בהשאלה כמובן, העסיקה אותי היום מתוך תהייה, האם יש איזה שהוא הקשר בין הטמפרטורות הגבוהות, בעונת מעבר שאמורה להיות קרירה, נטייתם של פתוגנים לתקוף בדיוק בעונות המעבר וכל מה שמתרחש בדרום ארצנו עם השלכות צפונה, דרומה ומזרחה – אל תשכחו להוסיף את ממשלת –"מעבר" לתהיות.
כך או אחרת, בין אם קיים איזה שהוא הקשר או הקבלה בין הדברים ובין אם לאו, השנה מתבושש לו הגשם וללא ספק, מאפשר לפתוגנים לשגשג בחסות החום ולחולל בנו "אותות ומופתים" יחד עם תחושת היובש הלא נעימה שמלווה אותנו בימים האחרונים – שימו לב לעור, לריריות בחלל הפה ואפילו באף ולתחושת הצמא - הקפידו לשתות, עונת הסתיו יודעת להגיע עם חמסינים אבל בניגוד לקיץ, היא מתאפיינת ביובש ואפילו רוחות דרומיות חמות ומעיקות שיודעות ליבש אותנו היטב – לא יודעת אם הרגשתם ושמתם לב, אני הרגשתי את היובש המחניק היטב במהלך השבוע האחרון.
כולי תקווה שהמצב ה-"חם" בדרום ישכח ויגווע ללא קורבנות
וכמובן שהסתיו, יביא איתו סוף סוף את הגשם המיוחד ויקל על כולנו
קריאה מועילה ומהנה, תמר.
כוס סודה...
טעויות, סקרנות ותהיה, הם חומר גלם עוצמתיים ונפלאים להתפתחויות חדשות - כך בדיוק נוצרה סודה
1771 כימאי בריטי העונה לשם טוברן ברגמן, מחפש לשפר את מצבו הבריאותי על ידי הפקת מי-מעיינות טבעיים באופן מלאכותי – מה שנחשב בימים ההם לסגולה לבריאות. שנה לאחר מכן בקצה השני של העולם, הכומר ג'וזף פריסטלי טועם מים שהורוו בפחמן דו חמצני בזמן הפקת בירה, מתלהב מהטעם ומגיש אותו כמשקה מרענן לחבריו ובמקביל, מפרסם את ממצאיו בעיתון. את המאמר קרא לא אחר מאשר יוהאן שוופס שהקים מפעל להפקת סודה ומאז הכל היסטוריה ארוכת שנים מונצחת בכלי בייתי להפקת מים מוגזים הלא הוא הסיפולוקס, עבור במכשירי הסודה קלאב, סודה סטרים ועד הכלים העדכניים של היום, מים קופצים .
תהליך הפקת סודה (תבחרו אתם למי להעניק את תואר ממציא הסודה) הוא המסת פחמן דו-חמצני (CO2) במים בתנאי לחץ גבוה (זה בדיוק הלחץ המשתחרר בצליל המוכר כשפותחים בקבוק משקה מוגז לרבות משקאות אלכוהוליים מוכרים מוגזים).
עד כאן הכל נשמע פשוט ואפילו נחמד ויש לא מעט אנשים ברחבי הגלובוס שממש אוהבים את תחושת המים הקופצים בפה כמו גם את טעמם (לרוב מי סודה מופקים רק מהרוויית המים בפחמן דו חמצני, אך יש גם שמוסיפים להם מלח בישול ו/או נתרן, כמובן לא נשכח את כל תעשיית המשקאות המוגזים).
א ל א....
אלא שפחמן דו-חמצני מומס במים, הופך לחומצה קרבונית (H2CO3) תשאלו ודאי מה הבעיה עם חומצה קרבנות?, ובכן חומצה קרבונית ידועה ברמות חומציות יחסית גבוהות.
מים למשל, בעלי חומציות ניטראלית (PH=7) כלומר הם אינם חומציים כמו גם אינם בסיסיים. מים מוגזים (עוד לפני תוספות ריח/צבע/טעם בעלי דרגת חומציות (PH) בין 3-4).
המושג חומציות מוזכר לא פעם בכתבות שפירסמתי לאורך השנים, זה הזמן להזכיר שחלק מתהליכי איזון תיפקוד ובריאות גוף האדם, הוא שמירה במנגנונים שונים באופן הדוק ביותר על איזון החומציות.
כך למשל, רמה מאוזנת של חומציות הדם נעה בין 7.35 ל-7.45 (PH), בשתן 4.6-8.0 (PH) וברוק שבפה, 7.0-7.5 (PH).
כל חריגה הן לכיוון חומציות או בסיסיות מלווה בתסמינים ותרחישים רפואיים שברמות גבוהות עלולים להוות סכנת חיים משני כיווני הקיצון (חומצי/בסיסי).
אנחנו נוטים לשייך מצבי דלקת זיהומית בפרט אך גם אינפלמטורית (שאינה זיהומית) כמצב של עודף חומציות. א ב ל, חשוב לדעת שלגוף שלנו מנגנונים רבים בהם הוא משתמש על מנת לאזן כל חריגה מרמות החומציות המפורטות לעיל. בנוסף, המחקרים שכן בוצעו עד היום לא מראים השפעה של משקאות חומציים על הגוף. באותה נשימה יש לקחת בחשבון שלא בוצעו מחקרים על משקאות הופכיים קרי בסיסיים.
ידוע לרובנו שלתזונה יש חלק מכריע במתחולל בגופנו ומכאן שאנשי מקצוע העוסקים בהמלצות תזונתיות, ישתמשו בתפריטים ומוצרי מזון בסיסיים למשל, על מנת למנוע או לאזן מצבי חומציות המתבטאים בסימפטומים שונים (מתבקש היה לכתוב כאן צרבת כדוגמא, אלא שמופע צרבת יכול להתרחש גם במצבים של עודף חומציות ואותו מופע יכול להיגרם גם במצבים של חוסר חומציות).
ממש כשם שמזונות מסויימים מעוררים תגובת חומציות /בסיסיות, כך גם משקאות מסויימים ואני משוכנעת
שחלק מכם יודע לומר אילו מזונות/משקאות מעוררים בהם תחושת חומציות מוגברת (קל יותר לזהות מצב חומציות ברמה התחושתית) אנחנו יודעים למשל שקפה, משקאות מוגזים, סוכרים ומיצי פירות טריים יוצרים תחושת חומציות ולעומתם דווקא מים עם לימון יוצר תחושה מקלה למצבי חומציות. זה לעדכן אתכם שלא קיימים מחקרים המאששים את התיאוריה ששתיית מים ולימון סחוט אכן מבסיסים את רמת החומציות אך במקביל אין להתעלם משני פרמטרים חשובים: הפרמטר הראשון הוא שמי שחווה תחושת חומציות ושתה מים עם לימון סחוט, חש הקלה ברמת החומציות (נסו ותבדקו – שווה), הפרמטר השני הוא העובדה שאין שום אינטרס כלכלי לגוף זה או אחר לממן מחקר על בני-אדם שיאשש או יפריך את ההשפעה של מים ולימון סחוט על רמות החומציות בגופנו – זה פשוט לא כלכלי ולכן, יש להניח שמחקר כזה גם לא יתממש, לפחות עד אשר יקום סקרן בעל ממון שיעניין אותו לבדוק את כל מה שלא נבדק תמורת כסף – אני אופטימית...
משותף הן לסודה והן לשתיית מים עם לימון סחוט היא ההשפעה על שכבת האמייל המצפה את השיניים והיות ומדובר בשני מוצרים חומציים (אף שלימון הופך בסיסי בהמשך דרכו) עדיין בחלל הפה הסביבה הופכת חומצית. נכון הוא שחלק ממנגנוני הגוף להתמודד עם מצבי חומציות הוא העובדה שהרוק שלנו בסיסי, עדיין נכון יהיה לשתות חומציים בקשית על מנת למזער את נזקיהם על שכבת האמייל (המגנה על השן מפני עששת והיווצרות חורים) ולשטוף את הפה לאחר השתיה (צחצוח שיניים לאחר שתיית משקאות חומציים רק יגביר את מופע העששת והחורים בהמשך)
לסיום הכתבה אוסיף ברשותכם נקודה למחשבה אודות סודה: אם נחזור לתחילת הכתבה המסבירה שמקור הבועות בסודה נמצא בהמסת פחמן דו-חמצני, הרשו לי להזכיר כי בעוד אנחנו נושמים חמצן, הגוף פולט חמצן דו-פחמני וזה המקום של כל אחד להחליט מה לשתות וכמה.
מר לי, מר...
טעם מר בפה מעיד על בעיה או שמדובר בתופעה חולפת?
בתקופה האחרונה נתקלתי בכמה מקרים חוזרים של אנשים המתלוננים על טעם מר בפה. אין ספק שמדובר בתחושה לא נעימה, האם היא מרמזת על איזו שהיא בעיה?, האם זה בגלל שאכלנו משהו שיצר את הטעם המר בפה?
כעקרון, תחושת טעם מר בפה מצביעה ברוב המכריע של המקרים על כך שמשהו לא בסדר בגוף למעט, אם אכלתם משהו שהותיר לכם בפה תחושת טעם מר כמו למשל שקד מקולקל, דגים לא טריים או כאלו שלא בושלו עד תום.
הסיבות והגורמים שעשויים להיות המקור לתופעת טעם מר בפה מתחילות מהראש, החל מחבלות וטראומות במוח, תרופות או טיפולים שפוגעים באיכות וכמות הרוק בפה (למשל טיפולים אונקולוגיים למיניהם), תרופות אנטיביוטיות מסוימות כמו גם תרופות לטיפול באלרגיות בחלל הפה על רקע של כיבים ו/או גידולים בחלל הפה, איכות ירודה של שיניים תותבות או שאלו אינן מונחות היטב ומאפשרות להיגיינת פה ירודה לפתח מצע חיידקי/זיהומי, סתימות מתכתיות או כל חלק מתכתי המצוי דרך קבע בפה לצורך למשל טיפול אורטודונטי, דלקת של שריר הפנים, חיפוי עבה וסמיך על גבי הלשון שמפריע לרצפטורים על גבי הלשון לתפקד כראוי, דלקות גרון בין אם הן על רקע זיהומי חיידקי או על רקע ויראלי, אורחות חיים המערבות עישון או אלכוהול, שימוש מופרז בממתיקים מלאכותיים (כמו למשל במשקאות ומוצרי דיאט) ואפילו סטרס, טרשת נפוצה, דלקת של הקיבה, ריפלוקס, חוסר איזון של פלורת המעיים בין החיידקים הידידותיים לבין אלו שאינם, תולעים ו/או אמבות במעיים, או לחילופין תרופות פומיות (הניתנות דרך הפה) לטיפול בפטרת בגוף, חסר ויטמין B12, או תזונה שברובה מורכבת ממזונות מתועשים ומעובדים עתירי מונוסודיום גלוטומאט למשל.
אל תופעת הטעם המר בפה יכולות להצטרף גם תופעות של צריבה או כאב בחזה, נפיחות של הלשון ו/או השפתיים, כאבי חניכיים/לשון/שיניים, צניחת אברים בפנים, שיתוק של חלק בפנים, בלבול, עייפות מוגברת או בעיות בליעה למיניהן.
כך שבראש ובראשונה, אם נתקלתם בתופעה והיא לא חולפת אחרי מספר ימים, לכו לבדוק, התחילו מרופא שיניים , רופא גסטרו ונוירולוג כדי לשלול מצבים שטעם מר בפה הוא רק חלק מהסימפטומים שלהם.
היות ומדובר בתופעה שהיא סוג של "פעמון" או "מנגנון התראה" של הגוף, אני נמנעת הפעם מלהוסיף המלצות כידה הטובה של הרפואה הטבעית, כיוון שזו חכמה קטנה בלשון המעטה, לכבות את פעמון ההתראה מבלי לתת לה התייחסות ובדיקה מעמיקה ומטבע הדברים – החרפת המצב ולכן, לכו להיבדק, התעקשו למצוא פתרון ומענה הגיוני או לפחות כזה שנותן פתרון ושינוי בפועל, אם לא מצאתם אחד שכזה, יתכן והאבחנה שקיבלתם אינה נכונה – נסו שוב אצל רופא אחר (חוות דעת שניה) או לחילופין מקור אחר לבעיה – דברים בגוף האדם לא נולדים סתם – את זה, כולנו יודעים בוודאות.
יחד עם זאת, בשנת 2005 החלה תופעה בארץ בה אנשים התלוננו על טעם מר בפה לאחר אכילת צנוברים שנרכשו באחד המרכולים, משהתרבו התלונות לאורך תקופה ארוכה הן הגיעו עד מרכז הרעלים בבריסל שם נבדקו הצנוברים ולא נמצאו הבדלים בין צנוברים שגרמו לטעם מר בפה למשך מספר שבועות לבין אלו שלא עוררו את התופעה. תקופה לאחר מכן בדנמרק נמצא שזן צנוברים שמקורו בסין (קטנים ועגולים) הם הזן שנמצא כמעורר את תופעת הטעם המר בפה כשהחשד עומד על הרכב חומצות שומן שונות בזן הסיני לעומת צנוברים המיובאים מאירופה או ארה"ב. כך או אחרת, אם אכלתם צנוברים ואתם חשים בשינוי הטעם בפה, יתכן ואכלתם את הזן הסיני (אף שהופסק היבוא שלהם לארץ) זכרו שהתופעה חולפת אחרי שבועיים שלושה – כאמור, היה והתופעה אינה חולפת לאחר תקופה זו, גו להיבדק כפי שהסברתי בתחילת הכתבה.
מעלליו של הזמן...
אנחנו מכירים כל כך הרבה קלישאות ומשפטי מפתח בהקשר של "זמן", על מקצבי זמן מהירים מדי, על האיטיים מדי, על מעלליו של אסופת הזמן, החיפזון ועל יכולתו "המפוקפקת" משהו של הזמן לרפא "פצעים"... ה א מ נ ם?
כך למשל, פגשתי מטופלת שהביאה איתה סיפור חוזר ונשנה של דלקות גרון על רקע של חיידקי סטרפטוקוק. כל המופע היה שם, גרון עם שקדים נפוחים, מודלקים, קושי בבליעה, דלקות אוזניים בנוסף, חום וחולשה.
לשאלתי כמה זמן נמשך המופע הזה, מספרת המטופלת שזו הפעם ה-13 השנה, אבל היא לא מכירה את עצמה בלי דלקות גרון כבר מגיל צעיר והיא כבר אמא לילדים במחצית שנות השלושים.
הריטואל כבר מוכר לה, קורס אנטיביוטיקה ועוד קורס, קורס מונע והחלפת סוגי אנטיביוטיקה – הפעם, תוך כדי נטילת האנטיביוטיקה )אחרי 4 ימים( החום המשיך לטפס והחולשה הכניעה אותה עד שהסכימה לנסות סוג טיפול אחר – מה שמטבע הדברים הפגיש בינינו.
סטרפטוקוק A (בן למשפחת חיידקי חומצה לקטית) הוא החיידק השכיח הגורם לדלקות גרון (כשמדובר בדלקת חיידקית ולא ויראלית) לתחושת כאב וקושי בבליעה, השפעה על האוזניים, חום, חולשה – שימו לב שרק משטח גרון יכול להבדיל בין דלקת ויראלית לזו החיידקית – בעוד שדלקת ויראלית לא תשכח באמצעות טיפול אנטיביוטי, הרי שדלקת חיידקית מחייבת לאבחן את סוג החיידק ראשית כדי להתאים לסוג החיידק את האנטיביוטיקה היעילה לחיסולו ובפרט כדי לאבחן ולטפל בזמן בחיידק טורף.
מעבר לקושי שבמחלת חום חיידקית על כל המשתמע מכך, חיידקי סטרפטוקוק נוטים לעיתים להישאר במחזור הדם ושם להצטבר בשסתומי הלב או במעטפת הלב ולגרום לפגיעה לבבית ולכן בראש ובראשונה חשוב לי שתזכרו שאם והיה וסטרפטוקוק התארח אצלכם בשקדים, דאגו לוודא שהוא לא נשאר להתארח במקום אחר בגוף כשתתאוששו מהמחלה ותחזרו לעצמכם – זה חשוב, חשוב, חשוב. (קיימים סיבוכים נוספים שסטרפטוקוקים יודעים לעולל, אך על כך בכתבה נפרדת).
אם הסטרפטוקוק חוזר אליכם מדי תקופה ובפרט אם מדובר על מקרה קיצון כמו זה שתיארתי לעיל, ברור שיש סיבה שלסטרפטוקוק נעים להתארח בגופכם – בגלל תזונה, מישהו בבית שחולה שוב ושוב ואתם מדביקים האחד את השנייה ללא הרף, חוסר שינה שמתיש את מערכת החיסון, חוסר פעילות גופנית שלא מפנה החוצה את הרעלנים ומעמיסה על הכבד ומאפשרת סביבה תומכת לחיידקים להצטרף.
אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה (קונסטיטוציונית או תקופתית מכל סיבה שהיא) יהיו באופן טבעי רגישים וזמינים יותר לארח את הסטרפטוקוק בגופם ועליהם להישמר ולהמנע ככל הניתן מהידבקות אם בשמירה על חדרים מאווררים בבית ובעבודה, לפעמים שווה לעטות מסיכה (כמו בחדר ניתוח) על מנת להמנע מנתז שיעול "נדיב" של מי שמארח סטרפטוקוק, שמירה על הגיינה ובפרט על היגיינת הפה והלוע (ניתן למצוא מוצרי מדף של פרוביוטיקה ייעודית לחלל הפה), שיקום ואיזון מערכת החיסון.
אחד המחקרים המרתקים במיגור חיידקי הסטרפטוקוק מבוסס על עלי עץ הזית ומסתבר שהחומרים בעלי זית יעילים בטיפול ומיגור סטרפטוקוקים ולכן, אם סטרפטוקוק התיישב לכם בגרון ועל השקדים תוכל לגרגר מרתח עלי זית אחת לארבע-שש שעות (חופן עלי זית יבשים או 2 חופנים >>כ-40 עלים צעירים<< להרתיח בליטר מים במכסה סגור ולצנן עד טמפרטורה שאתם יכולים לשתות וגם לגרגר) אם אתם סובלים מסטרפטוקוק עיקש במיוחד, יהיה נכון גם לצחצח שיניים ולהקפיד על טיפולי שיננית תכופים (לפחות אחת לשלושה חודשים) וליטול פרוביוטיקה ייעודית לחלל הפה והלוע.
אם נחזור לאותה מטופלת (שאגב, הזדעזעה למשמע המרתח והחליטה למרות הכל שלא להשתמש בעצתי מגובת המחקרים) שימו לב שמילדות היא סובלת מדלקות חוזרות ונשנות לפחות עשר פעמים בשנה גם בגילה (מחצית שנות השלושים) היא עדיין סובלת שוב ושוב (ללא קשר לעונה) מדלקות חוזרות ונשנות ועד כה, לא עלה בדעתה לפנות למומחה אף אוזן וגרון, או לרופא המשפחה שיבדוק מדוע היא מפתחת דלקות חוזרות שוב ושוב במשך כל כך הרבה שנים – תזכרו תמיד שיש סיבה לדברים – כמובן שעל מנת למגר בעיות רפואיות (ולא רק) יש לטפל במקור הבעיה ולא רק בסימפטומים שבקצה...
לעומתה של המטופלת עם הסטרפטוקוק, התקשר אחוז בהלה מטופל ומספר שהוא מרגיש שהשפעת עומדת להגיע, מרגיש חולשה, אמר שנדמה לו שיש סוג של כאב ראש קליל, מרגיש חולשה בשרירים וקצת כאבים בעצמות, ללא חום – למרות שלרוב כשהוא חולה הוא מעלה חום גבוה (מה שמעיד על מערכת חיסון יעילה וחזקה)–
לפעמים יש לנו ימים שכאלו, בפרט כשמזג האוויר בעונות מעבר לא יציב, כשחם ולא שותים מספיק ובפרט בסתיו השנה שהוא חם ויבש יותר משנים קודמות – הרבה פעמים גם ברפואות הטבעיות באסכולות השונות וגם ברפואה הקונבנציונאלית, ההמלצה תהיה להמתין לראות מה מתקדם מחר/מחרתיים, האם הסימפטומים ממשיכים, האם יש שינוי – הקלה או החרפה במצב כי בהחלט יתכן שמדובר במשהו ויראלי חולף, יתכן שמדובר בהתייבשות אצל אדם שרגיש לכמות הנוזלים בגופו ומרגיש רע כשלא שותה מספיק, לפעמים מצטברת חולשה או אפילו סוג של מצב רוח עגמומי משהו – כולם גם יחד, יודעים לגרום לנו לעיתים להרגיש "חולים" "פסאודו חולים" ולכן, לא נכון למהר ולהציע טיפול כשהסימפטומים לא ברורים וודאית עדיין.
שני סוגי אנשים, שתי התייחסויות שונות למימד הזמן ורמת רגישות למה שמתרחש בגופנו, מביאה אותי שוב להזכיר שיש משמעות מכרעת למימד הזמן, בפרט כשתופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, כשכאב או פצע מלווה אתכם למשך זמן ארוך ולא משתנה, לא משתפר – אלו בהחלט מצבים שנדרשת להם התייחסות רפואית של בדיקות מעמיקות לאבחון הסיבה לכך שדברים נמשכים זמן רב ללא שיפור.
חשוב שתדעו ותיקחו בחשבון שככל שהזמן חולף ואתם חיים עם כאב, יש לכך השפעה מכרעת על התנהלות הגוף, אם תערכו בדיקות דם, תוכלו לראות בוודאות עלייה בערכים של כולסטרול, סוכר, הורמוני סטרס ועוד, כיוון שעצם ה"הסכמה" לחיות דרך קבע עם כאב, מעוררת סטרס של הגוף ומוסיפה מה שנקרא "גם כינים וגם פרעושים" מה שמטבע הדברים יכביד על הטיפול. במקביל, גם אם והתחילה התקררות או שאתם רגישים ומכירים את גופכם והתנהלותו בזמן מחלה, קחו יום לפחות לפני שאתם ניגשים לרופא לאיבחון וכמובן משטח גרון כשהמדובר בדלקת/כאב בבליעה והסימפטומים הנלווים להתקררות, דלקות בגרון או חלילה שפעת – תנו לסימפטומים להתפתח כדי שגם הרופא יוכל לאבחן את מצבכם מבלי לבקש שתחזרו שוב עוד יום יומיים כשהמצב יהיה ברור יותר.
זמן לצערי לא מרפא מכאובים – לפעמים אנחנו לומדים לחיות איתם, לפעמים זו הדרך היחידה, לפעמים זה גול עצמי שעדיף לוותר עליו ולכן יש תמיד להיות מודעים לזמן – בפרט אם מדובר בכאב פיזי, פצעים, תופעות שחוזרות על עצמן שוב ושוב.
חומץ תפוחים
חומץ תפוחים הוא אחד המוצרים השנויים במחלוקת בין המצודדים בסגולותיו לבין אלו שמבטלים אותן, כך או אחרת, זה ללא ספק אחד המוצרים שניחנו בניחוח לא פשוט – ת ב ד ק ו מקצה לקצה
חומץ תפוחים, מופק מתפוחים שהוספו להם חיידקים ושמרים להפקת תהליך תסיסה, כשבתחילת התהליך הסוכרים בתפוח הופכים לאלכוהול ובהמשך התהליך, מקבל הנוזל את טעמו החמוץ של החומץ.
כאמור, הדעות בעניין סגולותיו של חומץ תפוחים חלוקות ורוב הרפואה הקונבנציונאלית אינה מכירה בסגולותיו ותועלתו של חומץ תפוחים אבל באותה הנשימה, קראתי לא מעט מחקרים שמתארים מפורשות את יעילותו של חומץ תפוחים – אז איפה האמת?, כנראה שבצורה כזו או אחרת איפה שהוא באמצע או שלחילופין, תצטרכו לבדוק בעצמכם (תוך התמדה – אחרת מה הועילו חכמים בתקנתם, ברור לכולנו שאין אבקת קסמים בחומץ תפוחים) לאורך זמן ולתת את המענה שלכם – אני, כבר בודקת תקופה ארוכה את יעילותו של חומץ תפוחים ומתרשמת בהחלט מהתוצאות.
לפני שאתחיל בסקירה הרשמית של חומץ תפוחים וסגולותיו, חייבת להודות ולהתוודות שלא קל להשתמש במוצר, למוצר עצמו (אני משתמשת אך ורק בחומץ תפוחים אורגני איכותי) יש ריח נלווה שאני ממש נמנעת מלציין שמות תואר – א ב ל... היות ואני מודעת לסגולות, החלטתי לנסות, מה גם שאני מכהנת כמעבדה ניידת מאז התחלתי את לימודי הנטורופתיה וזה באמת היה מזמן... הפטנט להתמודדות עם ה"ניחוח" האופייני לחומץ תפוחים איכותי, הוא פשוט לסגור את האף, ללגום ולבלוע מיידית ותמיד להחזיק איזה שהוא פרי ליד כדי לטשטש את הטעם – לפני שאתם משחררים את הלחיצה על האף – תזכור, לפני שחרור האף לקחת ביס מפרי בעל טעם חזק שיפוגג את הטעם והריח – שווה בהחלט !!!
נתחיל מן החוץ אל הפנים: חצי כוס מיץ תפוחים למכונת הכביסה, למדיח ואפילו מכונת הקפה (במינון נמוך בהרבה) יעשו חסד עם האבנית במכשירי החשמל שבאים במגע עם מים ומעל לכך, יעזרו לשמור על הצבעים המקוריים של הכבסים.
לדלי השטיפה איתו אתם מנקים את החלונות, הרצפות והוויטרינות בבית, כמובן גם כנפי המקלחון (זכוכית) הוסיפו לפחות חצי כוס ואם אפשר אז יותר של חומץ תפוחים, לא תאמינו לתוצאות...
את הטיפ הזה אני פחות אוהבת (מתוודה, בעיקר משום שלי מאוד קשה עם הניחוח של חומץ תפוחים אבל אם לא מפריע לכם, או שאתם מסוגלים להתמודד איתו – אז בבקשה... ) הטיפ אומר להשתמש בחומץ תפוחים לעיסוי הקרקפת והשיער ולהשרות כמה דקות לפני השטיפה, ניסיתי פעם אחת והרגישות שלי לריחות סיקלה את המשך ההתנסות, אבל חברה שסבלה משיער יבש, דליל, שבור ו"עייף" שלא רגישה כמוני לריחות, השיגה תוצאות יפות בשימוש לאורך זמן.
מכירים את היבלות הוויראליות?, ממש קשה להפטר מהן והרפואה הקונבנציונאלית מסירה אותן או באמצעות תהליך כירורגי קל מהיר ופשוט, או צריבה בלייזר – מטבע הדברים אני פחות אוהבת את ההתערבות ולכן כשהיתה לבן שלי יבלת ויראלית שכזו, השתמשתי בצמר-גפן טבול בחומץ תפוחים עם פלסטר על היבלת למשך הלילה. אחרי הלילה הראשון היתה אדמומית מסביב ליבלת, כך במשך מספר ימים ואחרי כשבוע, היבלת החלה להגליד ואחרי כשלושה שבועות לא היה לה זכר – מאז עברו כמעט 20 שנה... מה שעוד עזר היה חלקה הפנימי של קליפת בננה גם איתה חבשתי את האצבע של הרגל שהיתה עם היבלת (בחלקה הפנימי של הקליפה כמות נאה של אבץ המסייע בשיקום רקמות).
כפות הרגליים שלכם מדיפות ריח רע?, סובלים מפטרת? – השרו בגיגית מים עם ביחס של 1:1 מספר פעמים ביום (חיטוי מושלם ומניעת הדבקה)
היות וחומץ תפוחים מכיל לא מעט נוגדי חימצון, שווה מדי פעם (פעם בשבוע-10 ימים) לנקות את הפנים עם חומץ תפוחים מדולל במים – דגש על מדולל במים !!! מיזגו למיכל התזה ביחס שווה מים וחומץ תפוחים (נערו היטב את הבקבוק לפני שתמזגו) התיזו על פונפון או צמר-גפן ונקו את הפנים (לא לפני ששטפתם אותן היטב). אני תמיד מעדיפה להתחיל במקום נסתר בפנים או על גב כף היד ורק אז להמשיך לפנים עצמן, רק כדי להבחין ברמת הרגישות של העור, חומץ תפוחים יודע להיות מאוד עוצמתי ולכן, עדיף להתחיל קודם נקודתית בגב כף היד או במקום פחות בולט בפנים. (יעיל בפרט לבני הנעורים הסובלים מאקנה)
נמשיך פנימה אל תוך הגוף ונתחיל בחלל הפה והשיניים. לחומץ תפוחים אפקט של ניקוי, טיהור ואפילו "הלבנת כתמים" א ב ל, שימו לב, מזכירה שוב שמדובר בחומר עוצמתי (המכיל גם חומצה מאלית כמו בכל תפוח – וזו אגב הסיבה שאורטודונטים ורופאי שיניים ממליצים בכלל לאכול תפוחים ובפרט לאלו שהתחילו טיפול יישור שיניים בברזלים) ולכן, דללו היטב במים (כף חומץ תפוחים לכוס מים) קחו לגימה ושקשקו והקפידו לשקשק שוב במים רגילים לאחר מכן, תהליך ארוך אבל בהחלט שווה, בפרט אם יש לכם כתמי ניקוטין על השיניים או עששת.
חומץ תפוחים ידוע כאמור כחומר מנקה, מטהר, שיודע גם לסייע בניקוז רעלנים מהגוף, גם יעיל כנגד שמרי קנדידה המתבטאים לעיתים בנפיחות בבטן אחרי האוכל ועייפות (בין יתר הסממנים), מסייע לשיפור תנועתיות המעיים (פריסטלטיקה) למניעת עצירות וגם מסייע לפירוק חלבון ושומן, עוד נאמר על חומץ תפוחים שהוא מסייע לאיזון יתר לחץ-דם ורמות גלוקוז בדם, כמו גם גורם לתחושת שובע וזירוז חילוף חומרים, כך ששתיית כוס מים פושרים (+()בבוקר ו/א בלילה (לפי המתכון המצורף לעיל) מצביעה על ירידה של 5% משקל במהלך שנה של התמדה בשתיית המשקה:
- כפית חומץ תפוחים אורגני
- כפית מיץ לימון סחוט - כפית דבש איכותי מכבישה קרה
- ¼ כפית ג'ינג'ר - קורט פלפל קאיין טחון - מים פושרים ומעלה.
ערבבו היטב את כל החומרים ושתו בגמיעות (לא בבת אחת) במשך חצי שעה מהיקיצה ו/או כמחצית השעה לפני לכתכם לישון. כאמור, אם קשה לכם עם הריח של חומץ התפוחים, סתמו את האף באמצעות האצבעות, זה לחלוטין משפר את כושר הסבילות.
אגב, הסירופ הזה יעיל גם כנגד שיעול והתקררות בפרט על רקע ויראלי.
Comentários