top of page

גיליון ספטמבר 2019

עודכן: 3 במאי 2020

פתח דבר

אני אוהבת את הגיליון של חודש ספטמבר, כל כולו, כמו גם האווירה בחוצות חגיגיות שעומדת להתרגש עלינו, אישית אני חוגגת כל דקה כשמתחלפת העונה כשהלחות מצטמצמת, נעים עד קריר בערב ובבוקר, אני מתוודה בכל הזדמנות על אהבתי לסתיו ולחורף... כשהקיץ נאסף, אנו נכנסים לתקופה של התכנסות האופיינית לסתיו ולחורף וזה הזמן לזכור ולהזכיר כמה דברים:

  • זה הזמן להחזיר את הגופייה למלתחה – תלבשו, אל תהססו, גם אם וזה עדיין יום חמסין כיאה לעונת מעבר, הגופייה שומרת לנו על הריאות והכליות, שני האיברים האלו לא אוהבים קור

  • זה הזמן הנכון לעבור שני תהליכים משמעותיים המתקשרים ונסמכים האחד על השני, כשהאחד הוא תהליך ניקוי רעלים שצברנו במהלך הקיץ ומיד לאחריו, חיזוק מערכת החיסון – תשאלו למה בסדר הזה? – ובכן, מתחילים בניקוי הכבד, הכבד הוא האחראי על סינון הדם ובאופן טבעי, מערכת החיסון "מתגוררת" בדם ולכן, מתחילים קודם בניקוי הכבד ורק אז בחיזוק מערכת החיסון, כדי שיעבור עלינו חורף בקלות ובריאות ככל הניתן.


מתוך אהבתי לחגים ומסורת ישראל, בחרתי השנה לפנק אתכם בשלל מתכונים מיוחדים וטעימים לשולחן החג. אני מקווה שתאמצו בעיקר את הגישה, המתכונים נפלאים בכל ימות השנה ואתם בהחלט מוזמנים ליהנות מהם בכל עת.


בהזדמנות זו, מברכת את כולנו בשנה טובה ומבורכת,

שנעבור בשלום את תהליך ה-"בחירות" אלו של הנהגת ישראל וגם את אלו אותן אנחנו לוקחים בכל רגע בחיינו, בריאות איתנה, שלום ואחווה ואהבה בונה


חג-שמח ושנה טובה https://www.youtube.com/watch?v=e6Cow7eVl5Q


תמר.


 

רפואת הרמב"ם – הלכות אורחות חיים ותזונה


לו הנהיג האדם עצמו כמו שינהיג בהמתו אושר כבעליה היה ניצל מחולאים רעים ורבים. כי אתה לא תמצא אחד מבני-האדם יתן מספוא לבהמתו יותר מדי, אלא יעריכהו ביחס אליה לפי מה שתוכל לסבול – והוא יאכל יותר מדי מבלי שיעור ומחשבה כמו-כן, יחשוב עניני בהמתו ויגיעה והוא לא יעשה זה בגופו ולא ישים מחשבתו בהתעמלות, אושר היא העיקר הגדול בהתמדת הבריאות ובדחיית רוב החולאים.



בסוף החודש נחגוג את ראש השנה ובזה אחר זה את חגי תשרי וכיהודים, יום טוב ומנהגי אבלות עוברים במטבח ומסייעים לציין את הווייתם – ככה אנחנו וכנראה לא בכדי, עם שעומד על הישרדותו משך כל כך הרבה שנים, הגיוני שישתמש במזון כמקורות הישרדותיים לציין ולאפיין את ההיסטוריה וההוויה שלו – מוגש לכם כחומר למחשבה..


השנה, החלטתי להביא את דבריו של הרמב"ם כלשונם, רגע לפני שנשב לשולחן ראש השנה וכל החגים שילוו אותנו בחודש תשרי הבא עלינו לטובה.


רבי משה בן מימון, נולד בשנת 1138 בעיר קורדובה שבספרד וגדל להיות מגדולי הפוסקים המוכרים לנו. הוא ללא ספק היה איש אשכולות, חוקר, רופא ומנהיג מבטן ומלידה.

הלכותיו של הרמב"ם שנכתבו לפני כל כך הרבה שנים, עדיין תקפות, נכונות, מושכלות ומפליא שהמסקנות אליהן הגיע לפני כל כך הרבה שנים, נולדו ממוחו הקודח והמחקרים שערך לאורך השנים בלא כל אמצעים שאנחנו מכירים בימינו אנו, אלא מתוך למידה והקשבה מלאה לגוף האדם.


"לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו, אלא יפחות כמו רביע משבעתו. ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין. וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו. לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה, עד שיתחיל גופו לחום או יעשה מלאכתו או יתיגע ביגע אחר. כללו של דבר, יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל. ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל."

שימו לב להצעתו של הרמב"ם, תהיו עסוקים במהלך היום "תייגעו" את גופכם בעבודה או בהליכה ורק אז, אחרי מקלחת ולאחר שתשיבו את נפשכם משמע תנוחו מעט, שבו לאכול – ש ב ו !, עדיף שלא תשתו מים במהלך הארוחה ואם אתם ממש רוצים לשתות, מהלו את המים ביין, למעשה מציע הרמב"ם לשתות רק אחרי הארוחה רק כשאתם מרגישים שאתם צורך להתרוקן (שירותים) ורק אז לדבריו, נכון לשתות. המשמעות המתבקשת מדבריו של הרמב"ם הוא לשמור על ריכוז חומצות העיכול וספיגה מירבית של הנוטריאנטים המצויים במזון שזה עתה מתעכל, רק לאחריו נכון מבחינתו לשתות מים. אם ננתח את דבריו, הרי שגם נטורופתיה ואסכולות טבעיות נוספות ממליצות לשתות לפני הארוחה ולהמתין ככל הניתן (לפחות 20 דקות) לאחר הארוחה ורק לאחריה לשתות כשהטעם המוביל הוא שמירה על ריכוז חומצות העיכול להשגת עיכול יעיל ומיטבי – הגיוני..


מעניין שהרמב"ם ממליץ לא להתמלא בזמן הארוחה לגמרי, אלא להותיר מעט מהמזון בצלחת – במילים אחרות, אל תתמלאו יתר על המידה, ארוחה כבדה ומלאה מדי מעמיסה על מערכת העיכול.

מופלא לראות את המלצתו של הרמב"ם לאכול רק כאשר הגוף כבר "התחמם", נסו לחשוב על הרכבים של פעם, בפרט בחורף היינו מתניעים את הרכב, מחכים שיתחמם קצת ורק אז יוצאים לדרך כשהמנוע "התחמם". גם הרפואה הסינית (קיימות הקבלות רבות בין הרפואה הסינית והיהדות לרבות הלכות הרמב"ם ובכלל זה הגישה עצמה) מצביעה על הצורך להכין את הקיבה לקבלת המזון בארוחה ובכלל זה אחד מתפקידיו של הטחול האמון על "הבשלת" המזון לפני פירוקו והטמעתו בגוף.


אכלתם?, שבו, תנוחו, תנו לגוף להשקיע את האנרגיה בעיכול ופירוק המזון והטמעתו בגוף. כל פעילות שתבצעו לאחר האכילה, תפריע לעיכול שלם ומלא של המזון.


"לעולם כשיאכל אדם ישב במקומו או יטה על שמאל ולא יהלך ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא יטייל עד שיתעכל המזון שבמעיו. וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע הרי זה מביא על עצמו חלאים רעים וקשים."

זה הזמן שלכם לשאול על שום מה ההטייה לשמאל? ובכן, היות והכבד האנושי מצוי בצד ימין, הרי שממליץ הרמב"ם לאפשר זרימת דם חלקה לכבד כדי למקסם את תהליך העיכול.


"כשירצה אדם לאכול בשר עוף ובשר בהמה כאחדאוכל בתחלה בשר העוף וכן ביצים ובשר עוף אוכל בתחלה ביצים. בשר בהמה דקה ובשר בהמה גסה אוכל בתחלה בשר דקה, לעולם יקדים אדם דבר הקל ומאחר הכבד."

ההיגיון של הרמב"ם ממליץ לאכול קודם את המזונות הקלים יותר לעיכול ורק לאחר שמרגישים שחלק זה של הארוחה כבר ירד לכיוון הקיבה, רק אז להמשיך למזונות הכבדים יותר קרי בשר בקר – מוכר לכם? – מנה ראשונה, עיקרית וכו'..


"לעולם לא יאכל אדם, אלא כשהוא רעב ולא ישתה, אלא כשהוא צמא "

איכלו ושתו, אבל רק כשאתם מרגישים את הצורך בכך, במילים אחרות מזמין אותנו הרמב"ם להיות קשובים לגופנו ולצרכים שלנו, ההמלצה הזו חוזרת על עצמה בתקנות נוספות שהתקין הרמב"ם גם במקום של צרכים/יציאות שם הוא ממליץ שלא להתאפק ולו שנייה אחת, אלא לפנות מהגוף מיד עם התחושה הראשונה וזאת מתוך הבנתו את החשיבות לפנות את הפסולת מן הגוף, להמנע מצבירת רעלים מיותרים בגוף וכמובן מתופעות הלוואי של הצטברותם בגוף.


"דברים המשלשלין את בני מעיים כגון: ענבים ותאנים ותותים ואגסים ואבטיחים ומיני הקישואים ומיני מלפפונות, אוכל אותם האדם בתחילה קודם אכילה ולא יערבם עם המזון, אלא שוהה מעט עד שיצאו מבטן העליון. ואוכל מזונו"

הפרדה בין סוגי מזונות חוזרת אצל הרמב"ם מספר פעמים בתקנות שונות. כאן מבקש הרמב"ם להמחיש את ההבדל בעיכול של מזונות קלים המתעכלים במהירות ואף גורמים ליציאות רכות, לבין מזונות קשים לעיכול ובהחלט יש הגיון בכך, אם אנחנו מבקשים לשמור על ניקיון הגוף משמע לאפשר לגוף לפנות מתוכו במהירות את תוצרי העיכול והפסולת הנלווית לתהליך העיכול. ההפרדה בין סוגי המזונות קיימת גם בין פירות חמוצים לאלו המתוקים המתעכלים לשיטתו של הרמב"ם בדרכים שונות ועל כן הוא ממליץ להפרידם זה מזה (סלט פירות שמשמש אותנו לא אחת כקינוח לארוחה, צריך להיות מורכב לשיטתו של הרמב"ם מאותו סוג פרי כאמור בהפרדה בין חמוצים למתוקים). טעם נוסף בהפרדה הוא כמות האכילה – כמה מתוק אפשר לאכול, כמה חמוץ אפשר לאכול? אם נתבונן לאחור בתקנתו המבהירה אכילה מתונה והותרת כרבע המזון בצלחת המוצעת, יתבהר פן נוסף להפרדת סוגי פירות אלו מאלו באכילה.


"בימות החמה אוכל מאכלים הקרים, ולא ירבה בתבלים, ואוכל את החומץ, ובימות הגשמים אוכל מאכלים החמים ומרבה בתבלים ואוכל מעט מן החרדל ומן החלתית על דרך זו הולך ועושה במקומות הקרים ובמקומות מחמים בכל מקום ומקום הראוי לו "

מי יכול לאכול מאכלים כבדים ומתובלים מאוד בעונה החמה של השנה?, סוג זה של מזונות מומלץ לאכילה בחורף כשאנחנו זקוקים לעזרה בחימום הגוף. לעומת זאת, מאכלים קרים שאינם מתובלים יתר על המידה, קלים יותר לעיכול ואינם גורמים לחימום יתר של ליבת הגוף (מערכת העיכול) שימו לב שהרמב"ם מתרה שלא להרבות יתר על המידה באכילת מאכלים קרים, מה שמחבר אותנו לרפואה הסינית הממליצה את אותה המלצה ומתרה מפני יצירת עודף לחות על רקע של אכילה רבה של מזונות קרים (על מחלה ושמה לחות תוכלו לקרוא בגיליון 8/2019 של המגזין)


"יש מאכלות שהם רעים ביותר עד מאד וראוי לאדם שלא לאוכלן לעולם כגון: הדגים הגדולים המלוחים הישנים, והגבינה המלוחה הישנה והכמהין ופטריות והבשר המליח הישן ויין מגתו ותבשיל ששהה עד שנדף ריחו וכן כל מאכל שריחו רע או מר ביותר הרי אלו לגוף כמו סם המוות. "
"יש מאכלות שהן רעים, אבל אינן כמו הראשונים לרוע, לפיכך ראוי לאדם שלא לאכול מהן אלא מעט ואחר ימים הרבה. לא ירגיל עצמו להיות מזונו מהם או לאוכלן עם מזונו תמיד כגון: דגים גדולים, וגבינה, וחלב ששהה אחר שנחלב כ"ד שעות ובשר שורים גדולים, ותיישים גדולים, והפול, והעדשים, והספיר, ולחם שעורים ולחם מצות, והכרוב, והחציר, והבצלים, והשומים, והחרדל, והצנון כל אלו מאכלים רעים הם אין ראוי לאדם לאכול מהן כלל. והפול והעדשים בלבד אין ראוי לאוכלן לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, והדלועין אוכלין מהן בימות החמה."
"יש מאכלות שהם רעים ואינן כמו אלו והם: עוף המים ובני יונה הקטנים, והתמרים, ולחם קלוי בשמן, או לחם שנילוש בשמן, והסולת שנפו אותה כל צרכה עד שלא נשארה בה ריח, מורסן, והציר, והמורייס, אין ראוי להרבות מאכלות אלו, ואדם שהוא חכם וכובש את יצרו ולא ימשך אחר תאוותו ולא יאכל מן הנזכרים כלום, אלא אם נצרך להם לרפואה, הרי זה גיבור. "

הימנעות מאכילת דגים גדולים, שור או עז גדולים מדי מבהירה את כוונתו של הרמב"ם מאכילת בשר/חלבון מהחי שהוא שמן מדי. מוצרי חלב שנותרו למעלה מיממה, חשופים מן הסתם להתרבות חיידקים – אלו שלרמב"ם לא היתה שום אפשרות לזהות ולגלות את עצם קיומם בתקופה בה חי, עדיין הריח הנלווה למוצר שהתקלקל והטעם המר הנלווה אליו, הבהירו שאין הם מאכל ראוי לאדם.


"לעולם ימנע אדם עצמו מפירות האילנות ולא ירבה מהן ואפילו יבשין, ואין צריך לומר רטובים, אבל קודם שיתבשלו כל צרכן הרי הן כחרבות לגוף, וכן החרובים רעים לעולם, וכל הפירות החמוצין רעים, ואין אוכלין מהן, אלא מעט בימות החמה ובמקומות החמים. התאנים והענבים והשקדים, לעולם טובים בין רטובין בין יבשין ואוכל אדם מהם כל צורכו ולא יתמיד אכילתם, אע"פ שהן טובים מכל פרי האילנות."

אל תרבו באכילת פירות? – ראשית מבקש הרמב"ם להבהיר את המשמעות של אכילת פרי בשל לעומת פרי בוסר. פירות כידוע, מכילים כמויות גדולות של סוכר פירות (פרוקטוז) ממנו מזהיר אותנו הרמב"ם מצריכת יתר. אך במקביל, פירות כמו חרובים למשל הידועים כפרי נפלא ובעל סגולות רבות, גם מפניו מזהיר אותנו הרמב"ם וזה מחבר אותנו ישירות להמלצה שאני חוזרת עליה בכל פעם כשאני מזכירה תכולה של סיבים תזונתיים במזון, אלו (סיבים תזונתיים) סופחים כמויות גדולות של נוזלים, אם נקיש מתוך ההמלצות הנוספות של הרמב"ם, נראה שהוא מתרה בפנינו שלא לשתות אם איננו צמאים, שלא לשתות במהלך הארוחה ולהשתדל לאחר את השתייה שלאחר הארוחה מהטעם המבקש שלא לדלל את מיצי העיכול – עד כאן בהחלט הגיוני, מכאן בדיוק, מתרה בפנינו הרמב"ם שלא לאכול חרובים, על שום כמות הסיבים העצומה שקיימת בחרובים, הגורמת בתורה (כשאין מספיק נוזלים) לעצירות וכאבי בטן.


"הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים וכל שכן בימות הגשמים, וצריך אדם לאכול בימות החמה שני שלישים מה שהוא אוכל בימות הגשמים."

זוכרים את הכתבה על הפרדוקס הצרפתי והיין?, לקטנטנים שבינינו אין צורך ברזברטרול – נוגד החימצון שנמצא בקליפת הענבים מהם מפיקים את היינות, לעומת זאת המבוגרים כן זקוקים לו, בפרט אם אכלו דגים/שור/עז גדולים ושמנים שבתורם גורמים לתופעה שהיום אנחנו מכנים "טרשת עורקים".


"הרופא הבקי, כשירצה לשמור בריאות הבריא כמות שהיא, ייגש תחילה לתיקון המזון. "

כמה חכמה היתה לו לרמב"ם, נטורופתיה ואסכולות רבות נוספות לרפואה הטבעית לרבות הרפואה הסינית, רואות קשר ישיר והדוק בין הדלק שאנחנו צורכים קרי – התזונה שלנו, לבין בריאות וחולי.. חלק נרחב מאיתנו, לא רואה את הקשרים וההקשרים שבין איכות התזונה, איכות הלעיסה ובחירת המזונות והצירופים ביניהם, בדיוק כאן נכנסות האסכולות של הרפואה הטבעית באשר היא, מבהירה ומשקפת את המשמעויות ותופעות הלוואי של בחירת המזונות והשפעתם על גופינו. קל לנו להתחבר לתובנה של שיטות בישול עדיפות, אנחנו מכירים במשמעות של חלב ניגר בתפריט, חלקינו מכירים מקרוב את משמעות הדיבקן/גלוטן – עדיין, לרובנו קשה להכיל את המידע הרב ולברור ממנו את המזונות המתאימים לנו להרכיב מהם את מה שנכנה "התזונה" של כל אחד מאיתנו – כמובן, שזו גם משתנה בהתאם לעונה בשנה ובאופן אישי בין תקופות החיים השונות בחיינו.


קצת לפני שמתחילה לה שנה חדשה ועונת החגים בפרט, המזמנת לפתחנו ארוחות חג רבות ומעדנים שצרובים לנו על הלשון מהילדות ובכלל, יש לנו הזדמנות לבוא חשבון עם עצמנו, לקחת החלטות על ההתמודדות עם מעדני החגים אל מולה של הבריאות שלנו בצירוף תיאום הציפיות שלנו מול מה שנשקף אלינו מהמראה ולקחת החלטות..


הרמב"ם באדיבותו הותיר לנו את משנתו הסדורה שכפי הנראה, תואמת להפליא את הגישות הטבעיות לבריאות ומכאן, ממליצה לכולנו (אתם לא לבד, גם אני מתמודדת עם שולחנות החגים ומעדניהם) לקרוא את הכתבה, להפיק ממנה מסקנות שגם אם והן דורשות מאיתנו מאמץ קל, נוכל לאמץ אותן לאורך אתגרי ארוחות החגים ובלבד, שנשמור על בריאותנו – מה לעשות, זה כולל גם את האתגר לשמור על המשקל מבלי לסיים את חודש אוקטובר עם כמה קילוגרמים נוספים שהגיעו להתארח (יש להם נטייה להישאר יותר ממה שהסכמנו לו...)


ברשותכם, אוסיף כמה מסקנות אליהן הגעתי במהלך השנים הן בלימודים המקצועיים והן בחיי הפרטיים:

  • הקפידו לאכול כרגיל בימים בהם מחכה לכם ארוחת חג, הקפידו על השעות הרגילות, על מרווח קבוע של שעות בין ארוחה לארוחה, המקום הזה יאפשר לכם לאכול כמויות רגילות ולא מעבר.

  • על שולחנות החג תמצאו תמיד מעדנים שהמארחים שלכם טרחו להכין לכבוד החג או האירוע: ת ב ח ר ו ! תבחרו מראש מה נכון לכם, תשאלו (זה לגמרי לגיטימי) מה מכילה כל מנה, כך שתוכלו לבחור בחירה מושכלת אם והיה וקיימים רכיבים במנות שפחות נוח לגוף שלכם איתם. ואם כבר בחירות, הנושא הזה יעלה שוב בתום הארוחה כששלב הקינוחים יגיע, אל תמנעו לגמרי, החסך הזה "עולה" לנו ביוקר יותר מאשר שאנחנו מאפשרים לעצמינו א ב ל – אבל תזמינו מישהו אחד או אפילו שניים לחלוק אתכם וכך גם תטעמו וגם לא תכבירו יתר על המידה בכמות הסוכרים והשומן שמגיעים עם הקינוחים. יחד עם זאת, תוכלו לבחור בקינוח מבוסס פרי ואז יצאתם מסופקים מהקינוח "בעלות" יחסית נמוכה.

  • שלבו בארוחה כמה שיותר ירקות טריים, סלטים ובחרו סוג אחד של חלבון מהחי ובכך תקלו על העיכול המאותגר גם כך נוכח ארוחות מסוג זה.

  • אל תשכחו לשתות לאורך כל היום כרגיל, בזמן הארוחה אתם כבר יודעים שלא מומלץ לשתות (למעט מעט יין למבוגרים שביניכם)

  • זכרו שמים עם לימון יעזרו לכם להרגיש נוח יותר במידה וחרגתם ואכלתם יותר ממה שאתם רגילים או שהמנות שבחרתם "כבדות" לעיכול יותר ממה שאתם רגילים.

  • חליטות קמומיל, זרעי שומר, ג'ינג'ר, כוכבי אניס יודעות לספוח גזים, כך שאם אתם רגישים במקום הזה, דאגו להביא אתכם את החליטה שלכם.

  • הבחירה האישית שלי נמצאת תמיד על הדברים המיוחדים שאני לא פוגשת במהלך השנה, או על הדברים שאני הכי אוהבת (ידוע הוא קשה לי לעמוד בפני דגים, כך שזו לרוב היא הבחירה שלי.) אליה אני מוסיפה שלל ירקות מבושלים או טריים וממתינה לי לשלב הקינוח – ת ב ח ר ו – הבחירה היא לחלוטין בחירה בעצמכם ובבריאותכם.



"כשהחכם אוכל מעט זה הראוי לו, לא יאכלנו אלא בביתו על שולחנו. לא יאכל בחנות ולא בשוק, אלא לפי צורך גדול כדי שלא יתגנה בפני הבריות"




 

מתכונים רבותי - מתכונים

לפני כל חג ובפרט ראש השנה ופסח, אנחנו מחפשים מתכונים חדשים לפאר ולפנק בם את שולחן החג והמסובין.. אין ספק שיש מקום של כבוד למסורת ולמאכלים המיוחדים שעולים ובאים על שולחננו פעם בשנה, עדיין תוכלו להיעזר במתכונים הרבים שצירפתי, תוכלו בהחלט לאפשר ליצירתיות לפרוץ ולרקום מתכונים חדשים שטעימים ומיוחדים עבורכם


גלילות דג סול אפויות עם עשבי תיבול

- 8 יח' פילה דק דג סול - 1/4 כוס מיץ לימון סחוט טרי - מעט קליפת לימון מגוררת - 2 כפות רוטב סויה (פקק ירוק/קיקוֹמן – דל נתרן)

- 4 שיני שום כתושות - 2 כפות עלי בזיליקום קצוצים - 2 כפות עלי כוסברה קצוצים - 1 כפית ג'ינג'ר מגורר דק (לא לבעלי לחץ דם גבוה)


אופן הכנה

  1. מנגבים את הפילטים של הדג במגבת נייר

  2. מערבבים בקערה את כל החומרים הנותרים

  3. בעזרת כפית מניחים מהתערובת על קצה הפילה ומגלגלים לגלילה.

  4. מניחים את הגלילות צמודות זו לזו בתבנית חסינת אש כשהחתך כלפי מטה ומכסים בנייר אפיה ונייר אלומיניום מעליו.

  5. אופים למשך כעשרים דקות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות.

  6. מגישים מיד עם תום האפיה עם סלט ירקות עשיר או ירקות מאודים/אפויים.


פילה סול עם שומר ותפוזים

- 1 כף שמנ"ז/אבוקדו - 3 בצל ירוק פרוס דק - 1 כף תימין - מלח הימליה - פלפל שחור גרוס - 2 תפוזים קטנים פרוסים דק בקליפתם - 2 פקעות שומר פרוסות (לחצות לאורך ולפרוס)

- 4 פילה סול או כל דג ים צפוני אחר.


אופן הכנה

  1. בקערה קטנה מערבבים את השמן, בצל ירוק, תימין, מלח ופלפל שחור גרוס.

  2. מניחים את פרוסות התפוזים בקערה קטנה ויוצקים עליהן חצי מתערובת השמן, מערבבים מעט לכיסוי אחיד.

  3. חוצים את פקעות השומר, פורסים בעובי של בערך 1 ס"מ, מניחים בקערה ויוצקים מעל את יתרת תערובת השמן ושוב מערבבים לכיסוי אחיד.

  4. מנייר פרגמנט עבה מכינים 4 ריבועים בגודל 30 ס"מ.

  5. מניחים במרכז כל ריבוע רבע מפרוסות השומר, מניחים מעל את הדג ומתבלים בפלפל ומלח, מכסים בפרוסות התפוז.

  6. מקפלים וסוגרים את הניירות על הדג ומניחים את החבילות על תבנית אפייה.

  7. אופים כעשרים דקות בתנור שחומם מראש לחום של 220 מעלות.

  8. פותחים את החבילות בזהירות בעזרת מרית מתכת מעבירים את הדג והירקות לצלחות הגשה.


סלמון בעשבי תיבול

- 750 ג' סלמון – או כל דג ים צפוני אחר (סטייק טונה, הליבוט, מקרל, הרינג)

- צרור כוסברה קצוץ גס

- 1-2 כפות עלי נענע קצוצים

- 3-4 שיני שום מעוכות וכתושות

- 3 כפות שמן זית או שמן אבוקדו

- קורט מלח הימליה - פלפל שחור גרוס לטעמכם - 1 כף מיץ לימון טרי

- קורט צ'ילי חריף (לא לבעלי לחץ דם גבוה או המטופלים בתרופות לאיזון לחץ דם)


אופן הכנה

  1. תבלו את הדג בכף שמן אבוקדו/זית, קורט מלח ופלפל שחור גרוס והניחו בצד לכחצי שעה

  2. בינתיים, הכניסו למחבת חשמלי/מחבת טפלון כבד את הכוזברה הקצוצה, עלי נענע קצוצים עם שתי כפות שמן אבוקדו/זית, קורט מלח הימליה, מיץ לימון ופתיתי צ'ילי (כאמור, לא לבעלי לחץ דם).

  3. אדו יחד את העלים, הוסיפו את הדג כשהוא מונח על הצד של "הבשר" כלומר, כשהעור כלפי מעלה למשך כעשר דקות, הפכו את הנתח ובשלו עוד כחמש דקות נוספות.


סלט סלק, שומר ונענע


- 2 סלק – לבשל ולצנן - 1 שומר בינוני - 1 כף עלי נענע קצוצים - 2 תפוזים

- 1-2 חומץ בלסאמי לטעמכם


אופן הכנה

  1. בשלו את הסלק -בסיר עם מים, מרתיחים את הסלק כחצי שעה עד להתרככות מלאה. (נעיצת מזלג/סכין יאפשרו לכם לזהות אם הסלקים התרככו דיים). צננו.

  2. פרסו את השומר לאורכו ואז כל מחצית לפרוסות דקות (לא מדי – על מנת לשָמֵר פריכות)

  3. בינתיים, שיטפו את ראש השומר, חצו לאורכו ופירסו לרוכבו פרוסות דקיקות

  4. קצצו את עלי הנענע לרצועות דקות

  5. גררו קליפת תפוז וסחטו את התפוזים לקערה בה תכינו את הסלט.

  6. את הסלקים שהתקררו לאחר הבישול חיתכו לקוביות או רצועות דקות ומאורכות

  7. צרפו את כל המרכיבים, תבלו בחומץ בלסמי לטעמכם, ערבבו היטב והגישו.


סלט שומר, תפוז ואגוזי מלך ברוטב רימונים


- 1 ראש שומר מנוקה ופרוס דק לאורכו - 50 ג' אגוזי מלך שבורים גס - 3 כפות שמן זית כתית מעולה - 4 טיפות רוטב טבסקו - 2 כפות מיץ לימון סחוט טרי - 1/2 כוס מיץ רימונים - 2 כפות רכז רימונים - מלח ופלפל שחור - 1 תפוז קלוף ופרוס - 1 כוס גרגרי רימון


אופן הכנה

  1. מערבבים את פרוסות השומר ואגוזי המלך בקערה.

  2. טורפים בקערה נפרדת את שמן הזית, טבסקו, מיץ לימון, רכז רימונים ומיץ רימונים ומתבלים.

  3. יוצקים את הרוטב על השומר והאגוזים ומצננים למשך שעה.

  4. לפני ההגשה, מוסיפים פרוסות תפוז וגרגרי הרימון לקישוט ומגישים.



סלט רוקט עם דלעת מקורמלת


- 1/2 קילו דלעת חתוכה לקוביות בגודל 2 ס"מ

- צרור עלי רוקט - צרור עלי מיזונה (חרדל יפני) - 2 כפות סילאן או דבש - 2 כפות שמן זית - קמצוץ מלח

* הערה: אפשר להחליף את הדלעת בדלורית, סלק, קולורבי, שומר


לרוטב וינגרט סילאן:

-1/2 כוס סילאן - כוס שמן זית - 1/4 כוס מי סוכר - 1/4 כוס בלסמי קורט מלח - מיץ מחצי לימון - 2 שיני שום פרוס


אופן הכנה

  1. הכנת הרוטב – לערבב את כל מרכיבי הרוטב ולהוסיף את השמן בהדרגה תוך כד ערבוב.

  2. אופן הכנת הסלט-מפזרים את קוביות הדלעת ועליה את הסילאן, שמן זית ומלח ומכניסים לתנור חום גבוה לכ 15 דקות

  3. מערבבים את העלים השטופים עם ויניגרט הסילאן, מפזרים את קוביות הדלעת החמה מייד כשהיא יוצאת מהתנור עם העלים והרוטב.


סלט ירק אביבי

- 1 כוס גרעיני חמניה קלופים ומושחמים במחבת טפלון ללא שמן

- 1 צרור פטרוזיליה קצוצה - 1 צרור כוזברה קצוצה

- 1 חבילת בצל ירוק קצוץ או עלי שום טריים ירוקים קצוצים (עדיף עלי שום בעונה-לקראת פסח)

- 1/2 חבילה נענע קצוצה (רק עלים)

- 4-5 תמרים מזן חלאוו'י קצוצים גס

- 2-3 לימונים

- מעט סומאק (כ-1/4 כפית)

- 3-5 כפות שמן זית כתית מעולה


אופן הכנה

  1. במחבת חמה (ללא שמן) קלו תוך ערבוב את גרעיני החמנית עד השחמה קלה. צננו

  2. שיטפו היטב וקצצו את כל הירקות העליים חיתוך גס

  3. חיתכו את התמרים לקוביות (השליכו את הגלעינים)

  4. ערבבו הכל יחד ותהנו מסלט בריאות צבעוני, בריא ויפהפה.


תבשיל עדשים כתומות


- 1 כוס עדשים כתומות

- 3-4 בצל סגול גדול קצוץ דק

- 2-4 שיני שום כתושות

- 2 כפות שמנ"ז

- מלח אטלנטי, אגוז מוסקט


אופן הכנה

  1. הרתיח כוס עדשים במים- שימו לב, בבישול עדשים כתומות, מיד עם הרתיחה המים גולשים ולכן, אם תשאירו כף עץ על שפת סיר הבישול, הגלישה תמנע.

  2. המשיכו לבשל את העדשים עוד 3-5 דקות לאחר הרתיחה, הסירו מהאש, שיטפו בעדינות וסננו את הנוזלים.

  3. בינתיים, במחבט השקיפו את הבצלים הקצוצים בשתי כפות שמן זית – לאט לאט

  4. כשהכל מוכן (העדשים בושלו, נשטפו וסוננו והבצלים הושקפו), ערבבו את העדשים עם הבצל המושקף ותבלו.


קינואה אפונה ונענע

- 1 בצל סגול קצוץ - 6 שיני שם מעוכות כתושות /קצוצות

- 2 כפות שמנ"ז - 1 כוס קינואה שטופה ומסוננת - 2 כוסות מים רותחים

- 1 כוס אפונה (טרי או קפוא)

- עלים מכ-15 גבעולי נענע

- 1 כפית פפריקה מתוקה

- מלח הימליה - פלפל שחור גרוס


אופן הכנה

  1. בסיר חממו מעט את השמנ"ז, הוסיפו בצל ושום והשקיפו יחד.

  2. הוסיפו את הקינואה וערבבו. הוסיפו 2 כוסות מים רותחים, ערבבו וכסו את הסיר

  3. אחרי כעשר דקות, הוסיפו את האפונה, הנענע והתבלינים.


מעדן פטריות


- 1 סלסלת פטריות לבחירתכם: שמפניון/פורטבלו/חורש/ או שילוב שלהם בכמות של סלסלה – (אני ממליצה להתנסות בפטריות שיטאקי ומאיטקי)

- 2 בצל סגול פרוס

- 3-4 גבעולי בצל ירוק

- 3/4 כוס עדשים שחורות

- 2-3 כפות שמנ"ז להשקפת הבצל הסגול

- 2-3 שיני שום מעוכות כתושות

- מלח הימליה


אופן הכנה

  1. בסיר קטן לבשל את העדשים עד ריכוך מלא, לסנן ולצנן.

  2. במחבת גדולה להשקיף בצל סגול פרוס, להוסיף את הפטריות שבחרתם ולהקפיצם יחד עם הבצל, עד השחמת הפטריות.

  3. לתבל במלח הימליה, ניתן לתבל גם בקורט אגוז מוסקט )חריף(, ראס אל חנות ופלפל שחור - לאחר כחמש דקות להסיר מהאש.

  4. להוסיף את העדשים השחורות שבושלו וצוננו ולערבב יחד, לקצוץ גס את גבעולי הבצל הירוק ולזרות מלמעלה.



פטריות פורטבלו ממולאות


  1. שטפו מספר פטריות פורטבלו והניחו אותן להתייבש מהנוזלים.

  2. במחבט פסים (מחבט סטייקים) צירבו את הפטריה על גבה (כך שהרגל כלפי מעלה)

  3. לאחר שכל הפטריות נצרבו, הזליפו ממש מעט שמנ"ז, מלח הימליה ורוד/שחור ומלאו כל הפטריה בקינואה/עדשים שחורות/גריסים/אורז מלא/נבטוטים/כוסמת אל תשכחו להוסיף מלמעלה פטרוזיליה או בזיליקום קצוצים



פשטידת כרובית ועדשים כתומות

- תבנית מלבנית 20X30 ס"מ - 1/2 1 כוסות עדשים כתומות - כרובית גדולה, מפורקת לפרחים - שמן לטיגון - 1 בצל גדול, קצוץ - 1 כוס עלי מנגולד שטופים או 2 כוסות תרד שטופים היטב

- 3 כפות זרעי צ'יה - 3 כפות טחינה גולמית - 3 ביצים - 2 שיני שום, כתושות - מלח ופלפל שחור - 1 כפית כמון, טחון - שומשום, לקישוט (לא חייבים)


אופן הכנה

  1. משרים את העדשים במים רותחים כשעה. שוטפים ומסננים, מניחים לייבוש במסננת.

  2. מבשלים את הכרובית במים מומלחים, מסננים ומועכים למחית בקערה. מניחים בצד להצטנן.

  3. מחממים את התנור ל-180 מעלות, משמנים את התבנית.

  4. מייבשים וקוצצים דק את עלי המנגולד או התרד.

  5. מחממים מעט שמן במחבת גדולה, מטגנים בה את הבצל עד להשחמה. מוסיפים את העלים הקצוצים ומטגנים כמה דקות נוספות להורדת הנפח ולייבוש.

  6. מוסיפים את כל המרכיבים )למעט השומשום( לקערה עם המחית הכרובית, מערבבים לתערובת אחידה ומעבירים לתבנית. בוזקים שומשום מעל ומכניסים לתנור.

  7. אופים כ-40 דקות, עד להשחמה.



מאפין גזר טחינה

- 450 גר' טחינה גולמית מלאה

- 400 גר' שמן קנולה - 850 גר' סוכר - 10 ביצים - 850 גר' גזר מגורר - 450 גר' קמח מלא - 2.5 כפיות אבקת אפייה - 2.5 כפיות קינמון - 2.5 כפיות סודה לשתיה


אופן הכנה

  1. מערבבים במיקסר שמן, טחינה וסוכר.

  2. מוסיפים את הביצים אחת אחת, עד שהתערובת אחידה.

  3. בקערה נפרדת מערבבים את היבשים, ומוסיפים לתערובת.

  4. מוסיפים את הגזר, ומערבבים כדקה נוספת.

  5. מחלקים את הבצק לתבניות. אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות


מאפינס שקדים:


מאז ומעולם אני אוהבת אוכל בקטן, כלים קטנטנים, זה נעים, נחמד, לא מעמיס ומשאיר מקום לעוד מבלי לחרוג יתר על המידה, אז במקום עוגה, אני מכינה מאפינס וככל שהספלולים קטנים יותר, כך נפלא יותר בעיניי...


מאפינס שקדים היא עוגה אוורירית מאוד, קלילה, לא עמוסה, לא מתוקה מדי – כייפית ועדינה – (נסו להכין אותה שוב בפורים, אלא שהפעם במקום שקדים, בחרו בפרג או בחצי פרג חצי שקדים)


- 300 ג' שקדים קלופים טחונים - 1/2 כוס סוכר דמררה - 3/4 כפית אבקת אפיה או סודה לשתיה - גרירת לימון לטעמכם - 5 ביצים * למי שאוהבים תוספת ודגש של טעם שקדים, אפשר להוסיף תמצית שקדים.


אופן הכנה

  1. להפריד את הביצים, ולהקציף היטב את החלמונים עם 2 כפות סוכר עד שהביצים מלבינות והקציפה אוורירית מאוד – אל תמהרו, זה לוקח בערך 5 דקות הקצפה

  2. הקציפו את החלבונים עם יתרת הסוכר – הקצפה של 7 דקות

  3. ערבבו כעת את כל הרכיבים: החלמונים והחלבונים המוקצפים, השקדים הטחונים, אבקת אפיה/סודה לשתיה, זסט לימון וערבבו בעדינות בתנועות קיפול.

  4. בתבנית תנור הכינו את ספלולי הנייר הכי קטנים שמצאתם, מלאו עד כדי 3/4 מגובה כל ספלול ואפו ב-155-160 מעלות עד שתראו שהספלולים נפרדים מהקרטון – השאירו בתנור עד צינון שלם.


כדורי תמרים ואגוזים

- 1 חבילה תמרים בואקום (1/2 ק"ג)

- 200 ג' אגוזי מלך (אפשר לקלות אות במחבט טפלון או בתנור ללא שמן בכלל, לשים לב שלא ישרפו)

- ג' שומשום מלא (קלוי במחבט, בזהירות – נשרף מהר) לציפוי הכדורים.

- 1/2 כוס מיץ תפוזים/לימון סחוט טרי - 1/2 כוס מים חמים


אופן הכנה

  1. לעבד את גוש התמרים בעזרת מים חמים ומיץ תפוזים – להוסיף אותם לסירוגין, צריכה להתקבל עיסה דביקה אך לא נוקשה מדי וגם לא רכה מדי.

  2. להוסיף אגוזי מלך קצוצים (רמת הקיצוץ לפי טעמכם) ליצור כדורים ולגלגל אותם בשומשום מלא קלוי/שבבי קוקוס

  3. את הכדורים ניתן להניח בסלסלות נייר (מנג'טים) ולשמור בתוך קופסא במקרר או במקפיא למשך כחצי שנה.

2 כדורים = מנה !



כדורי פרג מתוקים / כדורי סידן מתוקים

- 1/2 כוס פרג טחון (מול העיניים שיהיה טרי טרי) - 1/2 כוס שומשום מלא טחון - 1 כוס קשיו טחון - 8 תמרים קצוצים - 2 כפות ממרח שקדים או חמאת שקדים - קוקוס טחון או פרג שלם או קשיו טחון או שומשום מלא לגלגול הכדור


אופן הכנה

  1. טוחנים היטב את כל הרכיבים יחד לעיסה אחידה.

  2. יוצרים עיגולים בגודל של אגוז, מגלגלים במה שהחלטתם קוקוס/שומשום/פרג שלם/שומשום מלא/קשיו טחון

  3. להניח בצלחת הגשה או בקופסא להקפאה.

במקפיא ניתן לשמור עד חודשיים, לכן שווה לרשום תאריך על הקופסא.

2 כדורים = מנה


סורבה אוכמניות טבעי / מצרכים לשני כדורים


- 1/2 כוס אוכמניות אדומות - 1/2 כוס אוכמניות שחורות - 1 כף סירופ מייפל טבעי - 1 כף טחינה משקדים מלאים


אופן הכנה

  1. לטחון הכל יחד במעבד מזון עד קבלת מרקם חלק – להקפיא... ליצור כדורים עם כף גלידה ולהגיש

  2. להגיש עם פירות טריים חתוכים וכדור/שניים מהסורבה – אפשר להזליף ממעל מעט מייפל טבעי.



שרבט אננס / מנגו

- 2 כוסות אננס/מנגו בשל טרי מרוסק

- 1/2 כוס מיץ אננס/מנגו לא ממותק

- 5 טיפות תמצית מנטה


אופן הכנה

  1. ערערבבו את החומרים במכונת גלידה והקפיאו לפי הוראות היצרן.בבו את החומרים במכונת גלידה והקפיאו לפי הוראות היצרן.

  2. לחילופין תוכלו להניח במגשי קרח או כל שבלונה אחרת להקפאה בפריזר למשך לפחות 4 שעות.

  3. לאחר הקפאה של לפחות 4 שעות, העבירו למעבד מזון או בלנדר, הפעילו את המכשיר למספר דקות במהירות גבוהה והגישו מייד.

קישוט נפלא – עלי נענע טריים שתופים.


פודינג שוקולד (2 מנות)

- 1/2 כוס אבקת קקאו אורגנית - 1 אבוקדו מקולף ומגולען - 1/2 כוס אבקת חרובים - 10 תמרים מושרים ללא הגלעין (2- 5 שעות)

- 2 כפות סירופ אגבה - מיץ משני תפוזים


לערבב את כל החומרים יחד במעבד מזון ולהגיש.


 

דבש חרובים

מצוה ומסורת גם יחד היא, לתבול בראש השנה תפוח בדבש.

אבל אם כבר דבש ומצוות, הרי לכם הזדמנות לקחת צעד אחד קדימה את הבריאות ולמלא מצוה כהלכתה בבריאות נפלאה...

תשאלו בוודאי, מה ההבדל בין דבש אקליפטוס לדוגמא לבין דבש חרובים? האם קיים בכלל הבדל?


דיברנו רבות במהלך 9 השנים האחרונות בהן יוצא המגזין "באופן טבעי" לאור על דבש, על מוצרי המכוורת וסגולותיהם הרבות. עדיין, קיימים סוגי דבש שונים, מבוססי עצים ופרחים שונים ובאופן טבעי, איכויות הצמח מהן ניזונות הדברים, הוא זה שנמצא בצנצנות הדבש.


עצי החרוב גדלים ברחבי המזרח התיכון שנים רבות וישנה חשיבות לא מבוטלת למזונות הגדלים בסביבה בה אנחנו חיים לעומת מזונות שמגיעים מארצות שונות לגמרי, בעלות אקלים שונה, איכות אדמה שונה – הנוטריאנטים בהחלט שונים ובעיניים שלי, יש להתאים את המזונות לאדם על פי סביבתו הטבעית.


הרמב"ם שהעסיק אותנו בכתבה הקודמת אמר על דבש חרובים: "יש המייחסים לחרוב השפעות מצוינות על מערכת העיכול וכן להגברת התיאבון. סירופ חרובים יעיל לשיעולים כבדים ולטיפול בכלי-הנשימה וכן לעצירת שלשולים. דבש החרוב מצויין לטיפול בפצעים בחלל הפה".


קצת לפני שנצלול לעומק צנצנת דבשת החרוב נציין שאכן, דבש חרובים יעיל ביותר לטיפול במה שאנחנו מכנים כיום "אפטות" המופיעות על החניכיים וחלל הפה, נכון גם טחינה גולמית וחלב אם או חלב עיזים ואף חלב נאקות. יחד עם זאת, תוכלו להתנסות גם במצבים של הרפס סביב הפה, הפה והטלפיים ואף בקיעת שיניים אצל הקטנטנים – מירחו מעט מדבשת החרוב ותיווכחו בעצמכם.


ב-100 ג' דבש חרובים נמצא:

315 קלוריות, 2.5 ג' חלבון, 55 ג' פחמימה, 5.12 מ"ג נתרן ו-94 מ"ג סידן. 0.053מ"ג ויטמין B1, 0.461מ"ג ויטמין B2, 1.897מ"ג ויטמין B3, 0.366מ"ג ויטמין B6, 29 מק"ג ויטמין B9, אבץ, אשלגן, זרחן, ויטמין K.


אם תשוו ערכי דבש רגיל שאנחנו מכירים לערכי דבש חרובים תיווכחו מיידית בפערים שבערכי הסידן, ויטמינים ממשפחת B ונתרן אף שהערך הקלורי כמעט זהה.

דבש חרובים מביא איתו נוגדי חימצון (למשפחת פוליפנולים) אלו יעילים לחיזוק מערכת החיסון להתמודדות עם סרטן וסרטן הריאות בפרט (דבשת חרובים טהורה/נטולת תוספת סוכר יודעת להעלות ספירה לבנה אצל הלוקים בסרטן), דבשת החרוב ידועה גם כמוצר אנטי דלקתי.

תכולת "טאנינים" בדבשת החרוב מסייעת בתורה לפעילות מעיים. טאנינים מייצרים פעילות מכווצת וזו בתורה מניעה את הפריסטלטיקה/תנועתיות המעי. אם נזכור מפסקה קודמת שדבשת החרוב יעילה לטיפול בפצעים בחלל הפה, הרי שהיא יעילה בה במידה גם לכיבים במערכת העיכול, להתמודדות עם מצבים דלקתיים ומיגור חיידקים.


בהמשך ישיר לדברי הרמב"ם על יעילות דבשת החרוב למערכת הנשימה, הרי שחומרים בדבש, מסייעים להרחיב את הסימפונות, מצבי עודף לחות, שיעול ושיעול עמוק בפרט ומצבי צרידות.


עוד קושרים בזכותו של דבש החרובים חיזוק עצמות על רקע תכולת סידן גבוהה, שמירה על שרירים ושריר הלב בפרט (הפועלים על מנגנוני תעלות סידן) לרבות איזון לחץ דם על רקע שמירה על כלי-הדם, שיכוך כאב ואיחוי רקמות.

אם כבר יצאתם לחפש לכם דבשת חרובים, ראשית הקפידו לוודא שתכולת הדבש בצנצנת אינה מכילה תוספת סוכר, כי אם כבר טרחתם, אז תיהנו מהמוצר הגולמי ללא תוספות.


שנית, תוכלו לחפש לכם גם אבקת חרובים, ממנה תוכלו להכין משקאות חלופיים לקפה, להכין מהאבקה שוקולד או להשתמש בה לאפייה והמתקה. לידיעתכם, 2 כפות אבקת חרובים מכילות 42 מ"ג סידן – שווה בהחלט !!! 2 כפות אבקת חרובים מכילות 5 גרם סיבים תזונתיים המסייעים לתחושת שובע, איזון כולסטרול, רמות גלוקוז ושיפור פעילות מעיים.


קמח חרובים עשיר גם הוא בוויטמינים ומינרלים וכדאי בהחלט להתנסות בשימוש בו, הקמח מהווה מקור מצויין למינרל סלניום וזה בתורו, מהותי ביותר לפעילות תקינה של בלוטת התריס.


באופן מפתיע ומשמח, דבשת חרובים אינה מזניקה את רמות הגלוקוז בדם כך שגם סכרתיים יכולים ליהנות מהמוצר הנפלא הזה – שוב, מינון ואיזון הם הקו המנחה בכל מוצר תזונתי וגם כאן.


 

תחל שנה וברכותיה

אני בטוחה שכבר למדתם בעל פה על אהבתי הגדולה לעונת הסתיו וחגי תשרי שמגיעים עימם יד ביד – זה ממש לא סוד...

אני מודה ומתוודה שיש בי אהבה מיוחדת לניחוחות הטבע בעונה זו של השנה, כשהקיץ ממאן לפנות את מקומו ומגיע ביתר שאת ומפיץ לכל עבר את ניחוחות הפירות הבשלים שנותרו על העצים, ניחוחו של שחר צונן ואין בכלל מה לדבר על ניחוחו של אלמונד הודי לעת ערב – משכר ממש..


למחר (15/9/19) הבטיחו החזאים גשם ראשון.. לא יודעת מה מחולל בכם היורה, או הגשמים הראשונים של הסתיו – אבל בי היורה מרקיד זכרונות ילדות קסומים והתבוננות על מחזוריות הטבע..


בילדותי, בכל שנה כשהגיע היורה, רצתי לביתה של סבתי ע"ה, טיול עם סבתא בגשם – בלי מטריה כמובן, היה בחינת מצווה, "זו ברכה" אמרה סבתי כל שנה בהתמדה, עד שלמדתי בעל-פה להמתין לגשמי ברכה משמים..


אז שהתמכרתי לבושם המופלא העולה מהמפגש המרגש בין אדמת הקיץ החרבה לבין טיפות הגשם הגדולות של הסתיו, למדתי להבין שהניחוח המופלא הזה מסמל את המחזוריות של הטבע, את ההבטחה של הטבע, כי מחזור חיים חדש מתחיל, עלווה ירוקה תפאר עוד כמה ימים את השדות החרבים וצרובים מעומס חום...


מקסים בעיניי לראות את הטבע משתלב ונשזר יפה כל כך ביהדות, כמו כפפה ליד מותאמים חגי ישראל לאורך כל השנה לאורחות הטבע, לעונה, למזג האוויר וכמובן לפירות והירקות ומחזורי החיים של החיות – פלא קסם טבע שכזה..


בדיוק בתפר שבין סוף הקיץ ותחילת הסתיו, במקום בו מסתיימת לה שנה ואחת חדשה מתחילה במקומה, בחיבור המיוחד הזה בו גם הטבע מתגייס ונותן את אותותיו בשמים ובארץ, שם בדיוק ממתינה לה שעת רצון, זו אשר פותחת שערי שמיים (גם אם ואינכם מאמינים – היא שם..) וזו ההזדמנות לארגן מחדש מחשבות, להתבונן על פני השנה שחלפה לה עם הפנים קדימה אל פני השנה החדשה שממש אוטוטו מתחילה..


כדרכן של התחלות חדשות, הן מביאות איתן שפע הזדמנויות לעצור לרגע, להתבונן לאחור ולבדוק מה עברנו, מה עשינו במהלך השנה החולפת ולבדוק האם כל מה שאיתו אנחנו מתחילים שנה חדשה, אכן מתאים ורצוי לנו – קחו את המחשבה לכל נושא, פרנסה, מערכות יחסים, בריאות, מצבים וסיטואציות בחייכם, דפוסי התנהלות ובכלל זה גם את הרצונות והמאוויים האישיים שלכם – האם כל מה שרציתם להגשים ולממש במהלך השנה החולפת אכן התממש והתגשם?

במעט חוקי הפיזיקה שהצלחתי להפנים עד כה, למדתי שדברים שאנחנו מעלים על הכתב ובפרט אלו שאנחנו מעלים מתיבת התהודה הפנימית שלנו בואך מיתרי הקול והגרון, אלו היוצאים מפינו אל האוויר החופשי, מהדהדים בתורם ונישאים הלאה אל האנשים סביבנו – ממש כפי שפועלת לה חכמת כנפי הפרפר המוכרת לרובנו (כך אני מקווה), כך דברים שאנחנו מוציאים מן הפנים החוצה, נוטים לקבל משנה תוקף וסיוע שבאורח פלא תמיד מגיע מהכיוון הכי פחות צפוי. אז הניחו את הבקשות שלכם לעצמכם לשנה הקרובה, הניחו שם את ההתחייבויות שלכם לעצמכם – אפשרו לעצמכם לתפוס את רוח ההתחדשות אחרי ככלות הכל, לעולם אין לדעת מנין יבוא עזרי/עזרכם...

מאחלת לכולנו, שנה נפלאה ונהדרת, שנת הזדמנויות ליצור שינוי מטיב ומפרה, בריאות איתנה, אהבה בונה ומפרה ורוב נחת.



פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page