top of page

גיליון ספטמבר 2021


תפרשי מפה לבנה / פזית ראובן


תפרשי מפה לבנה יא בינתי,

כך סבתא סולטנה אמרה.

מפה לבנה, לכבוד ראש השנה ותיישרי אותה,

שלא יהיו קמטים, ככה, שכולם יישבו ויהיו מרוצים.


קמטים של השנים, קמטים של הוויכוחים

את יודעת, לפני כל חג מתחילים העניינים.

מריבות יש בכל משפחה, אל תדאגי "יא בינתי" זה בונה את הקשרים.

כי מה זה משפחה, אם לא אוסף של מריבות ושמחות?


גם כשהם היו קטנים, שניים עשר אחים והיו רק שני חדרים-היו רבים.

היו עושים הרבה בלאגן, ותראי, עכשיו הם בקשר מצויין.

תפרשי מפה לבנה על השולחן, עוד מעט נשים את הדג והרימון ושאר הסימנים.

שנרגיש איך אנחנו מתקרבים.


תפרשי מפה לבנה, בשביל השנה החדשה.

כבר חודש מתכוננים כאן בשכונה,

היית צריכה לראות, איך על כל חבלי הכביסה

הייתה תלויה טלית ועוד טלית

כמו תפאורה לפני ההצגה. והגברים, קמו מוקדם בבוקר לסליחות.

סבא שלך לבש את הכפתן הלבן והיה הולך אל בית הכנסת

עמד שם כמו חתן, כמו חתן, ביום החתונה

וביקש מאלוהים בשביל כולנו-

מחילה.


אבל הכי חשוב בינתי כך היא אמרה,

לנקות את הלב.

לא להשאיר טיפה של כעס

כי הלב התפקיד שלו לאהוב, והרבה.


פעם, במרוקו לפני ראש השנה, היינו צובעים את הקירות בלבן

כי הקירות שמעו הרבה דברים ולא רק דברים טובים, היא לחשה.

אז צבענו אותם

לכסות על הבושה.

עבדנו הרבה שעות

שידע, ההוא שבמרומים

שהכוונות שלנו רציניות.


תפרשי מפה לבנה יא בינתי

ותזכרי שאת חלק מעם

סגולה.



פתח דבר

מה צום עכשיו? – לא מספיק החום, הלחות, הקורונה? ההתחממות בדרום?, ההתחממות בצפון, הפקקים, הממשלה, החגים – מה צום עכשיו?

אז כן,

דווקא עכשו, פסק זמן, לעצור את הכל לרגע או שניים, לקחת אוויר, להישען לאחור, לנשוף החוצה את כל האוויר שתקוע לנו בריאות ולא יוצא החוצה כמו שצריך (אצל רובינו) לְפָנות הכל, לשחרר את כל המחשבות, טרדות, ספקות, חלומות ורק לנוח, להיות בצום מהמציאות לכמה רגעים, לשתוק קצת, לשמוע יותר שקט (ולהקשיב לאחרים) ולהיות בטוב עם השקט הזה...


להיות בצום מהריאליטי, מהוויראלי (כן, כן – מדובר גם עליך, אדון קורונה, איך נסחפת ולקחת לעצמך את כל הקופה – גם אתה צריך כבר לשחרר ולאפשר לעולם טיפה יותר שפיות)


אז כן, קצת צום בשביל לחשוב מה הלאה לשנה החדשה, מה להשאיר מאחור בשנה שזה עתה הסתיימה לה וגם סליחה או שתיים, אולי אפילו יותר – אם נהיה קשובים יותר לעצמינו, כנים יותר עם עצמינו ועם משב תעוזה יותר מהמינון הרגיל שלנו – כך, בינינו לבין עצמינו – אף אחד לא רואה ולא שומע, אבל התמורה היא לגמרי בבחינת פרס עבור נפשנו פנימה –

אז כן, קצת צום, קצת פרופורציה, קצת להתחכך בערכים של פעם שאולי עוד ישובו לאיזון...קצת... פסק זמן שכזה ללא עטיפה מנצנצת...



כתבה בגליון אוגוסט 2021, הצליחה להוציא קיתונות מכמה וכמה (בעיקר) מכן, השארתי אתכן בלי מפרט ותפריט תזונתי, אורתומולקולארי (תוספי תזונה) ו/או צמחי מרפא באשר לכתבה העוסקת בתסמיני התדלדלות מאזן האסטרוגן בגוף האישה – הבהרתי גם שם, אבל נראה שנדרשת הבהרה נוספת והנה היא מגיעה...


תראינה, (אתכם הסליחה הקוראים ממין זכר) מאוד בקלות יכולתי להשאיר כאן פורמולה ש"אולי" יכלה להתאים לאחוז מסוים מהקוראות, אבל לחלוטין לא לכולכן.


אני משוכנעת, שגופה של כל אישה באשר היא מתנהל באופן דומה, אבל לא בדיוק אותו דבר וההבדלים, עושים את גופה, ייחודי. ייחודי לכל אדם – איש ואישה ביקום.. - תקראנה שוב את המשפט הזה, הוא מעניק כבוד לגוף שלכן, להוויה שלכן וזה חלק מהאג'נדה אליה אני מכוונת לאורך כל שנות העיסוק שלי באסכולות השונות של הרפואה הטבעית.


כל (אדם) ובמקרה בו עסקינן - אישה, גופה ונפשה ייחודיים רק לה, זה חלק מהחן, אם תירצו ברמה הפילוסופית, סוג של "פרוגרמה"/תכנית לעשות את העולם שלנו, קצת יותר מעניין ושונה...


מהנקודה הזו, אני יכולה לספר לכן ולכם גם יחד שגם אם ואטפל בעשרה אנשים עם כאב ראש זהה במיקום, דרגת וסוג הכאב עדיין, אטפל בכל אחד מהם באופן שונה, כי נקודת המוצא או הסיבה והגורמים לכאב הראש, (או כל תסמין אחר באדיבות שפת הגוף) שונים בין אדם לאדם – כך בדיוק ובה במידה, כל אישה זקוקה להתכווננות האישית- והייחודית עבורה. התמצית המזוקקת של הראיה וההתבוננות הזו, היא חלק מהתמצית ההוליסטית העוסקת בטיפול באדם אל מול הרפואה הקונבנציונאלית העוסקת בטיפול בחולי – שווה להקדיש לכך מחשבה...


זו הזדמנות להאיר, כי קיימות לא מעט כתבות בהן אני מעדיפה שלא לפרט בפרוטרוט את דרכי הטיפול, הצמחים, תוספים, תפריטים וכו', מהסיבה הפשוטה שישנם הרבה גורמים אופציונאליים היוצרים תופעות אלו ואחרות ובמצבים אלו, הטיפול יהיה שונה בין הגורמים השונים ולפיכך, אין תרופת מדף גורפת... וככלל, קחו לכם ולכן חומר למחשבה, מה שטוב לשכנה לא בהכרח טוב לךְ או לךָ – ואם תרחיבו את נקודת ההתבוננות הזו, אולי תמצאו שיש בה טעם לא רק בענייני טיפול...


מאחלת לכולנו צום מועיל, מנקה ומאיר נשמה,

ברוך הבא סוף סוף אדון סתיו (כמה חיכיתי לך)

וחג- סוכות שמח ובריאות איתנה לכולנו. שלכם כתמיד,

תמר.


 


יוד - Iodine



כן, כן.. ההוא ששרף לנו, כשמרחו לנו אותו על הפצעים, (פעם ילדים שיחקו בחוץ..)

לא תאמינו מה יוד, עשה בשביל ואן גוך...


ליוד, היו בעבר הרחוק יחסי ציבור מעולים. הוא נחשב קו ראשון לטיפול כמעט בכל עניין ודבר, בפרט אם דיברת על זיהום, או לחילופין – הצלת את ואן גוך מחרפת עגבת... (כן, כן... תשאלו את אחיו של ואן גוך – בעצמו סיפר לו שמאז החל להשתמש ביוד, החלו להעלם ולהתפוגג תסמיני העגבת ואל תשאלו אותי מניין קיבל אותה) אלא שמאז שהתגלה הפניצילין וקמו דורות חדשים לאנטיביוטיקה, אבדו יחסי הציבור של יוד ו.... מה לעשות, אנחנו זקוקים לו, יוד משמעותי מאוד בתפקוד הגוף האנושי – לא תאמינו עד כמה !!!


נתחיל מעובדות פשוטות ורהוטות: בישראלה שלנו, עד שהוקם ונכנס לשימוש מכון התפלת המים הראשון באשקלון, מי-השתייה הכילו יוד, ממש כמו מגנזיום, סידן ומינרלים נוספים שהם חלק בלתי נפרד ממי-השתייה (שווה להתעניין ולבדוק מה שותים)


עד אותו מכון לעיל, נחשבה ישראל למדינה שאינה סובלת מחסור יוד במי-השתייה – רק בשביל לסבר את ההבנה של כולנו, מכוני ההתפלה מסננים החוצה מהמים מינרלים כמו נתרן, כלור, גופרית, מגנזיום ומן הסתם – גם יוד.


לא רק אני שמתי לב לעובדה שיש ריבוי מקרי תת פעילות של בלוטת התריס ושפע תסמינים לחסר יוד אצל מטופלים אצלי בקליניקה, מסתבר שעוד כמה אנשים שקרובים לתחום שמו ליבם וכך בסקר שפורסם ב-2017 דווח שיש עלייה בחסר יוד אצל ילדים צעירים (בית ספר) ונשים הרות.



ניתן להתחקות אחרי מסלול היוד במי-השתייה, באמצעות דוחות ומחקרים שנערכו ומפורסמים באתרים כאלו ואחרים (סומכת עליכם שתדעו למצוא את הדרך – רומזת לכם שאפילו בקופות החולים תוכלו למצוא אזכור לנושא ובוודאי תחת דו"ח הקרן לבריאות וסביבה למשל).


למעשה, התרבות מקרי האטת תפקוד בלוטת התריס בקליניקה, הם אלו שגרמו לי להרים גבה וללכת לבדוק להיכן בדיוק נעלם היוד שהיה אמור להיות במי-השתייה מחד ומאידך, כשמצאתי על מדפי המרכול מלח מתוסף ביוד, הבנתי שמשהו השתבש והכי קל להשיב את היוד החסר באמצעות מוצר צריכה שכולנו מקצה לקצה באופן גורף צורכים.


לפני שאתם רצים לחפש לכם תוסף יוד, מבקשת לעדכן אתכם שוב (וכנראה עוד הרבה שוב ושוב כשמדובר בחומרים פעילים) אין ליטול תוספי מזון סתם ללא סיבה, גם אם אתם עונים על כל סעיפי חסר יוד, עדיין – גשו לרופא המשפחה שלכם ובקשו בדיקה שתאשש את הסברה שלכם וגם אז, תצטרכו לקבל הנחייה ברורה לגבי מינון וגם את המינון הזה, תצטרכו לבדוק אחת לתקופה כדי לא להגיע למצבי עודף לא עלינו.


יוד מגיע לגוף האדם גם ממי-השתייה (אמור לפחות), אך גם מתזונה ובפרט:

אצות ים, דג-ים צפוני ששוחים במים קרים, גבינות צהובות קשות, חלמון ביצה, שמן כבד דגים (בעיקר דג קוד), עלי לפת, שומשום, סויה, פירות הדר, אספרגוס, תרד, גרגיר הנחלים, פטריות, אננס, אגס, ארטישוק, פעם היה גם במוצרי חלב (לאחרונה פחות) ואם כבר פעם, אז בארה"ב של פעם נהגו להוסיף יוד לקמח עצמו ומן הסתם במוצריו הנלווים. גם תעשיית המאפים משתמשת ביוד כמייצב בצק.


כאמור, יוד נספג ונמצא בעיקר בבלוטת התריס כ-80% והשאר, נמצא ברקמות נוספות ברחבי הגוף. הגוף האנושי זקוק ליוד בראש ובראשונה כדי ליצור את הורמוני בלוטת התריס הלא הם T4 תירוקסין ו-T3 תריודוטירונין - שניהם כאמור, אמונים על תהליך חילוף החומרים בגוף האדם (מטאבוליזם). יוד מעודד צמיחה וגדילה על מרכיביה – ילדים והתאוששות מפציעות מחלות וטראומות. יוד מסייע להמרת ביתא קרוטן לוויטמין A, מעודד ספיגת פחמימות מהמעיים, חיוני לסינתזה של כולסטרול (יש לציין שמי שמבצע את הפעולות לעיל הוא הורמון התירוקסין, אלא שללא יוד – תירוקסין לא מתפקד), חימום הגוף, יוד מסייע בהגנה על המוח מפני רעלנים, עוזר בפינוי רעלנים מהרקמות.


הרפואה הקונבנציונאלית עושה שימוש ביוד לבדיקות סקר למיניהן, טיפולים איזוטופים רדיואקטיביים (הקרנות) לטיפול בגידולים בבלוטת התריס ובכלל. בעבר (בילדותי) השתמשו ביוד נוזלי לחיטוי פצעים שטוחים, זה כבר כמה שנים שהיוד הנוזלי הוצא משימוש ואת מקומו לקח יוד משחתי.

עוד חשוב מאוד לציין שיוד, יעיל הרבה יותר מכלור לטיהור מים וכאן חשוב לציין למען הסר ספק, גם מי-שתייה.

לא רק הרפואה הקונבנציונאלית משתמשת ביוד, זוכרים שלקראת הסתיו או בחורף שחון היו מודיעים ברדיו על זריעת ענני גשם? – ובכן, תהליך זה שמעודד גשמים, מתבצע באמצעות מטוס שנכנס לתוך ענן ומפזר בתוכו את החומר יודיד הכסף וזה בתורו, ממטיר עלינו גשם טוב מעננים רוויים.

מי מכם שראה את הסדרה המצוינת "צ'רנוביל" יודע שיוד, היה הדבר הראשון שניתן לכל מי שעבד (ושרד) והתגורר סביב הכור וספג את הקרינה המייננת.


תסמיני חסר יוד:

היפותירואידיזם, גוייטר (זפקת), חוסר איזון הורמונאלי, סוכרת, עייפות, תשישות, תסמונת העייפות הכרונית, השמנה, ירידה בתפקוד מערכת החיסון (חסר יוד מאתגר את מערכת החיסון באבחנה בין מקור אנדוגני/פנימי לבין מקור אקסוגני/חיצוני- משמע, מבלבל את יכולת האבחנה האסטרטגית של מערכת החיסון), עור יבש ומחוספס, נשירת שיער, אקנה, התכווצות שרירים, עצירות, ירידה בחשק המיני, הפרעות קשב וריכוז, בעיות פריון, ציסטות ועליה בסיכוי וסיכון לסרטן השד (בעבר נהגו למרוח יוד על אזור בו היתה ציסטה בפרט באיזור השד כדי למוסס את הציסטות, יש גם דיווחים על הזרקת יוד למיקום פנימי של ציסטות) וסרטן הערמונית, שחלות פוליציסטיות, פיברומיאלגיה, מחלות אוטואימוניות (כולל שיוגרן), דלקת בלוטות הרוק, טרשת נפוצה, הרעלת מתכות ועוד..


אנשים שהתפריט שלהם מראש דל מלח, אנשים שאינם אוכלים דגים, אצות ופירות ים או כל אחד מרשימת מקורות יוד המופיעה בראשית הכתבה, נשים הרות (חסר יוד עלול לגרום להפלות ו/או התפתחות לא תקינה של העובר) ובעיקר תינוקות שזה עתה נולדו וילדים בגיל צעיר, חסר יוד עלול לגרום לבעיות בהתפתחות ובגדילה, תפקוד מוטורי וקוגניטיבי לקוי, חרשות, פזילה, שיתוק גפיים תחתונות ועוד..


רגע, אל תרוצו .... נכון, רשימת תסמיני חסר יוד ארוכה ודי טרידה אבל עדיין, יש סדר בדברים וכידוע, לא רותמים את העגלה לפני הסוסים אז...


ראשית, רישמו לכם את התסמינים שאתם חווים ובידקו את עצמכם, לפעמים אנחנו נוטים לשייך דברים או להקיש דבש מתוך דבר – בידקו ! ולאחר מכן, גשו לרופא המשפחה שלכם ובקשו בדיקה. אתם עשויים להיתקל בתגובה שלילית, כך שזה יהיה הזמן הנכון לשלוף את הרשימה שלכם ולבקש מהרופא לתת לכם הסברים ו/או את הבדיקה הנכספת..


וגם אם כבר קיבלתם הפנייה לנטילת תוסף, שימו לב לסוג התוסף, מה מכיל התוסף. ישנם כמה סוגי תוספים ויש לבחור את הנכון עבורכם – לא כל אחד יגיב באופן זהה לכל סוג תוסף. יש להתחיל מינון נמוך ולהעלות בהדרגה.

רמות גבוהות מדי של יוד עשויות להתבטא בהיפראקטיביות, עצבנות וחוסר שקט, חרדה, דיכאון, כאבי-ראש, עייפות, ערפול מוחי, אקנה, יובש בפה, טעם מתכתי (טעם מתכתי לרוב מצביע על הרעלת מתכות וכדאי לבדוק, יוד יודע לנקז מתכות כבדות) שלשול, פריחה וגוייטר במינון נטילה גבוה עד עודף.


ולפני שמאשימים רק את המים בחסר יוד, כדאי שתדעו שעישון כמו גם מזונות גוייטרוגניים (משפחת המצליבים הטריים, פולי סויה, עלי רוקט, בוטנים) מתחרים ומפריעים לספיגת יוד בבלוטת התריס.


לא נסיים את הכתבה מבלי להזכיר שישנם אנשים המדווחים שהם אלרגיים ליוד. ברוב המקרים, התגלית עולה אגב בדיקה רפואית שמשתמשת בחומר ניגוד שמכיל יוד. לא ודאי שהאלרגיה היא ליוד עצמו, יתכן שהאלרגיה היא לאחד החומרים האחרים הנלווים לחומר הניגוד – בכל מקרה, כדאי ורצוי לברר ולוודא האם קיימת אלרגיה מוכחת ליוד !




 

ככה מבקשים סליחה?




זה היה מערכון מצחיק של הגשש (קרקר נגד קרקר), אבל אנחנו יודעים לזהות מיידית, מתי באמת מישהו מבקש סליחה מעומק הלב ומתי הוא רק יוצא ידי חובתו –


איש חכם ואהוב אחד אמר לי פעם, ש-"סליחה" היא כמו למרוח חמאה קרה על טוסט חם, החמאה הרכה מרככת את הטוסט הנוקשה והחם ומאפשרת לו גם קצת נוקשות וגם קצת רכות, זה אולי התיאור הכי קרוב למה שמחוללת בליבנו ונפשנו הסליחה כשאנחנו נדרשים לה, כשמישהו פוגע בנו, מידית אנחנו מתקשחים – תזכרו את התיאור הזה, הוא עשוי לבוא לכם לשימוש ברגעי נוקשות/"טוסט חם" שלכם או של היקרים לכם (כבר סגרנו את עניין ההבנה המידית וזיהוי המומנטים השונים – כן?)


אם אנחנו מבינים, מזהים ומבחינים כל כך מהר בין בקשת סליחה אמיתית מעומק הלב לבין יציאה ידי חובה, למה זה עדיין כל כך חשוב לנו? – מה הוא כוחה של סליחה ומי מאיתנו זקוק לה יותר – "זה שעולה – או זה שיורד" (אם כבר ב-"גששית" עסקינן)


אנחנו עושים שימוש רב במושג "סליחה", לא תמיד אנחנו באמת מתכוונים להתנצל – ספרי נימוסים והליכות למשל, מבקשים מאיתנו להתנצל אם התעטשנו ברבים, נותרו בינינו עוד כמה שיאמרו "סליחה, מה השעה" – אם יצאו ללא פלאפון או שעון יד, או ישאלו "סליחה, איפה ה..." ולא נשכח את "סליחה באמת - בפולנית מדוברת", כן – יש הבדל בין סליחה לסליחה...


יום הכיפורים מביא איתו את מושג הסליחה לנדבכי הדת, אבל גם חילוניים גמורים, אתאיסטים ושאר בעלי אמונה אחרים מזו שלנו, נעזרים ומשתמשים בסליחה בחלקים משמעותיים בחייהם.



נודה על האמת, כולנו – טועים במתכוון או שלא במתכוון, פוגעים באנשים אחרים בתוך חיינו, בה במידה שאנחנו נפגעים במידה זו או אחרת מאנשים – מכאן, שכולנו חווים את צריבת הפגיעה מחד ואת הרצון והצורך בבקשת סליחה ליישור ההדורים...

בקשת הסליחה גורמת לנו להבין שסליחה מעומק הלב מעידה על לקיחת אחריות של הצד הפוגע מתוך הבנת המעשה שפגע בנו ובאותה נשימה, בקשת הסליחה מעניקה לנו מקום של "חשיבות"/"ערך" בעיניי הפוגע – אם טרח להבין את משמעות הפגיעה והחליט שאנחנו בעלי חשיבות בתוך חייו בעצם בקשת הסליחה.

ברור לכולנו שאת הנעשה אין להשיב, אבל עצם בקשת הסליחה כאמור, מרככת את כאב הפגיעה ומאפשרת לנו לשמר את מערכת היחסים במצב שמאפשר תיקון מחד ואנושיות מאידך – כשם שהצד מנגד טעם ופגע, גם לנו זה עשוי לקרות... בקשת סליחה מעומק הלב, מתוך התכווננות מלאה והבנה ברורה של מה פגע בנו, עשויה לא רק לתקן את התחושה המרה, אלא גם עשויה לקרב ולחזק את מערכת היחסים באשר היא (ועוד לא דיברנו על התחושות והשלכותיהן, אפילו על בריאותנו – רגע...)


אם כל כך פשוט וברור לנו שאותה סליחה עשויה רק לחזק לנו את מערכות היחסים השונות, להעצים את מבקש הסליחה ולאפשר את השפיות האנושית שבטעות הפוגעת, אז למה כל כך קשה לבקש סליחה?, למה זה כל כך מאיים עלינו?

נתחיל בעובדה הפשוטה שכשאנחנו מבקשים סליחה, אנחנו מבינים שעשינו משהו לא בסדר, משהו שעומד בניגוד לחוקים והכללים המקובלים באותה מערכת יחסים – עצם ההבנה הזו, מעמידה אותנו בסוג מסוים של "איום", ניחא אנחנו הבנו את הטעות והשלכותיה, אבל לקחת אחריות ולהסכים להיחשף בווידוי, זה כבר עניין אחר שלא כל אחד מאיתנו מסכים לעמוד בו – שלא תהיינה טעויות, התחושה הזו עומדת על גבול הישרדותי בעיני חלק מאיתנו וככל שהביטחון העצמי שלנו חזק יותר, כך יש בנו את היכולת להתמודד עם "האיום" ולבקש סליחה – משהבנו את הטעות והפגיעה (קחו בחשבון שלא תמיד אנחנו מבחינים בדקויות באותה המידה בה מבחין הצד שמנגד, כלומר – ככל שנקפיד על תקשורת טובה וערנית, כך נוכל להימנע מפגיעות שלא טופלו)



אותו יצר הישרדותי השוכן אגב במוחנו, מייצר עבורנו עשרות הסברים (שלא לאמר תירוצים) למה לא לעמוד בנעלי החשיפה/איום בפני הפגוע מאיתנו, המוח ישמח לספק לנו אינספור הסברים למה זה לא אנחנו שטעינו, אלא הצד שמנגד. המוח שלנו יעשה הכל מכל וכל, כדי לשמור עלינו מלהסתבך הישרדותית בכל מצב אפשרי – תהיו סמוכים ובטוחים בכך, לפחות ברמת הפגיעה הרגשית.


תוכלו תמיד להוסיף את האגו, לבדוק את הצורך בכבוד והערכה של הסביבה כלפינו, היא לרוב מסבכת את פני הדברים עשרות מונים יותר מאשר הפגיעה עצמה, לא תאמינו כמה המוח האנושי יצירתי במקומות שגם האגו מעורב לעומק. (בעצם, אם אתם כנים עם עצמכם, הסיפור הזה מוכר לכם/לכולנו...)


הבטחתי להביא את הפן הבריאותי ואני ממש מתקשה לעמוד בפני הפיתוי להביא ראשית את האג'נדה של הרפואה הסינית, זו המחלקת את הרגשות השונים למיקומם והשפעתם על אברי הגוף הפנימיים. כך למשל, אֵבֶל וצער גדול, משפיעים בעיקר על הריאות. חרטה – מייסרת את הכליות ובדיוק מכאן נולד המושג "מוסר כליות" (לפילוסופיה הסינית וליהדות יש קשרים מעניינים) הכעס, התסכול, כל העלבונות והפגיעות, יושבים אצלינו בכבד – האיבר הנחשב לשר הצבא של אברי הגוף, זה שמחליט ואחריו נוהים כולם קדימה אל הקרב באשר הוא –

תשאלו איך זה בא לידי ביטוי בבריאות שלנו? –


מכירים את הפתיל הקצר או את ה-"אין פתיל" בכלל?, התגובות האימפולסיביות?, הצעקות?, הכעסים?, - מניחה שכבר הבנתם את הכיוון... כשהרגשות הללו מפעמים לנו בכבד, הוא (הכבד) יודע להעלות אש והאש הזו, עושה אותנו פחות סבלניים, פחות קשובים, חסרי מנוח במצב קל ובמצבים קשים זה עשוי להתבטא בצרבות, רמות חומציות גבוהות מאוד שיודעות לפגוע באברים בהם הן חולפות ואפילו התקפי לב ושבץ מוחי, יודעים להיות תולדה של liver fire שעלתה בנו בלי כל שליטה...

גם אם אינכם מכירים ו/או מאמינים בפילוסופיה הסינית וכל האסכולות ההוליסטיות הכוללות את הגוף והנפש כאיבר בלתי נפרד, תוכלו להיזכר בתחושה האישית של כל אחד, איפה הוא/היא מרגישים את הכעס, את העלבון, הפגיעות – הגוף יודע לתת לנו תשובות מאוד מדויקות כשאנחנו מקשיבים לו.


אחרי כל ההסברים, קל להבין שלקיחת אחריות המתבטאת בבקשת סליחה בעיתוי מתאים ומכבד, עשויה לגרום לצד הפגוע להבין ולסלוח ולמערכת היחסים שלנו לעלות על הפסים בחזרה ובמקביל, להעניק למבקש הסליחה פְּרָס עוצמתי במיוחד, הוא זה הנלווה לתחושה של "הצלתי את המצב" ומעל לכך, השקט הנפשי המושג בסגירת פגיעות וכל המחשבות וההתחבטויות הנלוות, מאפשר לנו לנוע קדימה לעסוק בדברים אחרים חשובים לא פחות....להזכיר את עוצמתו של הפיוס?


ס ל י ח ה...

הפשטות הקסומה הזו, עוצמתית כל כך (שווה לפחות מחשבה)




 

צמים?


מה הסיפור עם הצום, הוא טוב לנו או רע? מה בעצם קורה בתוך הגוף ובאיזה סוג של צום?



שישה צומות ביהדות, (צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, יום כיפור <<לא נחשב תענית משום שאין מטרתו עינוי עצמי או אבל אלא מטרתו "לשבור" את קצה גבול היכולת של הגוף כדי להתעלות על עצמינו ולהיטהר מחטאי נפשנו>> תשעה באב ושבעה עשר בתמוז)


אנחנו רואים את הצומות גם בדתות אחרות כמו למשל בקרב הנצרות, הצום נתפס כמעשה המבטא צער ואבל כבד או לחילופין כחלק מתהליך חזרה בתשובה והתקרבות לאל. במקרים אחרים צום יכול להוות "עונש" שמטיל הכומר על מעשים אלו ואחרים שנתגלו בעת הווידוי.


גם המוסלמים מייחסים לצום אקט של כפרת עוונות וניקוי הנפש מחטאי האדם.


גם נזירים יוגיים מגיעים לסף צום (רק סף, הם אוכלים חסה שמספקת מעט נוזלים ללא ערך קלורי, כדי לאפשר להם "לעופף" – לקפוץ אגב ישיבת לוטוס)


בפועל, הצומות שאנחנו מכירים מהפן הדתי, אינם ארוכים מדי, כך שאינם גורמים לגוף לתגובות "סטרס" כדי לספק את כמות הגלוקוז להן זקוק הגוף על מנת לתפקד (המוח האנושי צורך כ-120 ג' גלוקוז דבר ראשון על הבוקר בין אם אנחנו מספקים לו את "הסחורה" ובין אם לאו. כמובן שיש לתת את הדעת לעומקם של דברים באשר לתזונה נטולת סוכרים באופן גורף כמו למשל תזונה קֶטוֹגֶנית המלמדת את הגוף להפיק אנרגיה משומן ולא מגלוקוז – מדובר בתהליך מורכב הדורש ליווי מקצועי - זו הסיבה שאני מזכירה לכם לעשות תהליכים תזונתיים רק עם ליווי של מי שמתמחה בדבר).


יותר מאשר הקושי שברעב (אם והיה והוא מעיק עליכם) במהלך הצום, הרבה יותר קשה לגוף לחיות ללא נוזלים: "איום" ההתייבשות קשה לגוף האדם באופן מיידי יותר מאשר "איום" הרעב או הצורך באספקת אנרגיה שוטפת ונזילה.

מזכירה לכולנו שכ-60% ממסת הגוף הינה מים ולכן, אם אתם מרגישים צימאון קשה, יובש בחלל הפה, סומק משמעותי בפנים, בחילות, אי-שקט וחוסר נוחות, סחרחורות, הקאות, כאבי-ראש, בלבול - קחו בחשבון שתסמינים אלו עשויים להיות תסמיני התייבשות בדרגות שונות.


אנשים בריאים יכולים לצום לאורך מספר שעות, לפעמים אפילו יממה שלימה ואף יותר מכך מבלי להרגיש שום תחושה רעה או נזק ממשי לגוף, הגוף שלנו מחזיק תמיד מאגרים של אנרגיה ושומן בשרירים ו/או בכבד למצבים של מצוקה. הגוף לא "יחשוב פעמיים" במצב של מצוקה אם לפרק שרירי או לבצע פירוק גליקוגן ממאגרים בכבד (גלוקוניאוגינזה) על מנת לממש את ההישרדות האנושית, לא כל כך מהר מגיעים למצבים הללו, לרוב אלו מצבי קיצון ובכל זאת, כדאי לדעת שהם עלולים לקרות.


אחרי 12 שעות צום גופינו מתחיל לפרק מאגרי חומצות שומן להפקת אנרגיה, זאת משום שרמות הסוכר (גלוקוז) בדם ירודות אחרי 12 שעות צום והמעט שנותר, לא מספיק כדי להפיק אנרגיה זמינה עבור תאי הגוף השונים. ככל שהצום ממשיך, הגוף ידע להפיק אנרגיה מפירוק חלבונים על-ידי פירוק שרירים ושומן.



הרפואה הקונבנציונאלית משתמשת בצומות לפני סוגים מסוימים של בדיקות, החל מבדיקות דם (צום של 12 שעות למשל) כמו גם לבדיקות סקר של מערכת העיכול וכמובן לפני תהליכים כירורגיים למיניהם (ניתוחים), זאת על מנת לאפשר לגוף להתמודד עם הבדיקות למיניהן (דם/סקר) או לחילופין לאפשר לגוף להתאושש מתהליכים כירורגיים תוך "הפרדת" מערכת העיכול מפעילות כדי להקל על ההתאוששות. שימו לב שאחד הסימנים הטובים להתאוששות ובפרט אחרי תהליכים כירורגיים הוא התאוששות התיאבון ותפקוד מלא של מערכת העיכול קרי מתן צואה.

תשומת לב חשובה היא לאנשים שהתיאבון שלהם משתנה, מצבים אלו עשויים להעיד על מחלה בגוף, על מצב נפשי ירוד (דיכאון/אנורקסיה), או לחץ/פגיעה חברתית.

ביום הצום הקפידו על ארוחות קטנות לאורך היום – ארוחה אחת גדולה וכבדה בעיקר גורמת לנו לצמא והתייבשות ולכן, דווקא ארוחות קטנות תהיינה יעילות יותר על מנת לעבור את הצום בקלות.

כן חשוב להקפיד לשתות לאורך היום, הקפידו לשתות מים, או מים עם לימון או מיני חליטות טבעיות ללא תוספת סוכר. שתו בגמיעות לאורך היום והרוו את המרווח הבין-תאי בגוף בהתמדה עד כניסת הצום.

מזג האוויר הממתין לנו ביום הכיפורים השנה יהיה נעים ואפילו קריר, ציפור קטנה לחשה לי שאולי נראה ממטרים פה ושם באיזורים המועדים לכך ועדיין, הקפידו על שתיה מתונה לאורך כל היום עד תחילת הצום.

שימו לב לתפריט שבחרתם לארוחה המפסקת, הקפידו לבחור מזונות פחות חריפים ו/או מתובלים על מנת להקל על מידת הצמא. במקביל, הקפידו לאכול את הארוחה המפסקת מספיק זמן לפני תחילת הצום כדי שתספיקו לשתות ולהרוות צימאונכם.


עם תום הצום, אל תתנפלו על מאכלים, הכי קל ונכון לגוף לשתות מרק פושר ולאחר כשעה, לאכול מזונות קלים.



*** שימו לב האנשים נוטלי התרופות והמארחים מחלות כרוניות – צום פחות מתאים לכם, התייעצו עם הרופא המטפל ***


גמר חתימה טובה וצום מועיל



 

הריאות בראי רפואת הצמחים




הריאות, הן הראשונות לסבול באופן משמעותי מווירוס הקורונה ולרפואת צמחי המרפא יש מה להציע לשיקומן (גם למחלימי קורונה אבל לא רק):


הכל התחיל בזכות הילדים שלי, לא הפסיקו לצחוק על העובדה שהסדרה האחרונה בה צפיתי היתה "קו אונידין" אי-שם בראשית שנות השבעים של המאה הקודמת. הטלוויזיה הישראלית דאז שידרה בערוץ אחד, בצבעים של שחור ולבן – תכניות איכותיות.


גיבורת הסדרה שמצאנו לבסוף, היתה כנראה הרבליסטית שהכירה את רזי צמחי המרפא, גלגלה כמה עלי דֶטוּרָה יבשים והכינה "סיגריה" להקלה על התקף אסתמה של אחד ממלווי שיירה אליה הצטרפה. זה כבר הזכיר לי ז'אנר שלם של צמחי מרפא שבאופן הזוי ניתנים לעישון ודווקא לאנשים עם בעיות נשימה... ולא רק אלו, אלא גם שיקום הריאות באמצעות צמחי מרפא, הוא תהליך יעיל שבהחלט יודע לעשות עבודת שיקום נאותה. טיפול בשיעול "רטוב" (ליחתי בעל "תוכן" /פרודוקטיבי) יעזרו בתורם למוסס את הליחה הצמיגה.


זו העת להסביר על שיטת מיצוי צמחים באלכוהול או ריכוז החומר היבש של החומרים הפעילים לתוך קפסולה. (נעשה על פי רוב למי שלא מסתדר עם הטעם של הטינקטורה <מיצוי אלכוהולי> או לחילופין לא יכול לשאת אלכוהול – כל אחד מהסיבות שלו) – חשוב שתדעו שבאמצעות קפסולה או מיצוי אלכוהולי, ניתן לטפל ולתת מענה לכמה פעילויות באותה קפסולה/מיצוי אלכוהולי - לדוגמא בהקשר של מערכת הנשימה, כמו גם במקביל חיזוק מערכת החיסון וצמחים ספציפיים שמסייעים לגוף להתאושש ממחלות וטראומות.


צמח הדטורה (קיימים כמה מינים) כמו גם צמחי מרפא אחרים הפכו בעבר מרפא לידועים כמכשפים ומעלים באוב, אלו שחיפשו איך להיפתר מהם כיוון שפחדו מהם ומיכולות הכישוף שלהם.


צמח הדטורה ששימש בעבר בטקסים לפולחן דתי, ידוע גם כצמח הגורם להתרגשות גבוהה ביותר, הזיות, תופעות פסיכוטיות למיניהן, הרדמה ומכאן שמותיו הנוספים של צמח הדטורה, "עשב המכשפות" ו/או עשב השטן". יחד עם זאת, הוא ידוע כמסייע לטיפול מקומי של הברונכי, המקל על הכיווץ (ספאזם) הנגרם לסימפונות בעת שיעול קשה כמו זה שנוכל למצוא אצל הסובלים מאסתמה ו/או ברונכית ספסטית (כרונית).


בשנים האחרונות שמענו על לא מעט מקרים של בני-נוער שניסו להשתמש בעלי הצמח בניסיון להגיע לתחושות אותן הם משיגים באמצעות סמים כאלו ואחרים, אלא שמסתבר שכל מי שהשתמש כבר בעלי הצמח להשגת התחושות ה"רצויות" לעיל, מצא שהשפעותיו של הצמח קשות מאוד וההמלצה הגורפת של ה-"משתמשים" היא להתרחק מהצמח ולא להשתמש בו. - חשוב לציין שכמות החומרים הפעילים בצמח היא עצומה וקיים קושי גם להרבליסטים קליניים למנן נכונה את החומרים הפעילים ולכן, אין, בשום פנים ואופן, להשתמש עצמאית בצמח זה !!!


מבחינת התקפי אסטמה כמו גם התקפי שיעול קשים (בין אם פרודוקטיביים ובין אם לאו/סטרידור), דטורה יודע להרגיע את ההתקפים די במהירות ובכך להקל "מיידית" על אנשים הסובלים מהתקפי אסתמה, ברונכיט ספסטית ו/או התקפי שיעול לרבות סטרידור.


אבל אם כבר בשיקום ריאות ומערכת נשימה רבתי עסקינן, חייבת להזכיר כמה צמחים שכדאי מאוד להכיר את שמם ופועלם ותרומתם להקלה וטיפול בריאות:


* סמבוק Sambucus, Hydrastis (הידרסטיס לא קיים בארץ לצערי הרב מאוד, אבל ניתן להשיג אותו בחו"ל גם באופן יחידני וגם בתוך פורמולות - הקפידו לרכוש בבתי מרקחת טבעיים מוכרים בעלי אישורים וביקורות טובות

שני הצמחים הללו בעלי יכולת שיקום לממברנות המוקוזיות של הריאות, יש לכך משמעות קרדינאלית לתפקודי ריאות תקינים, בפרט לאנשים שסובלים מכמויות ליחה גדולות.


* צמחים בעלי אפיניות לשיקום ריאות Stellaria, Inula, Plantago, Cetrraria, Angelica arch., Hyssopus, Hummulus Lup.


* צמחים מעודדי זרימת דם לריאות: Angelica arch, Inula, Nigella.


* צמחי "טוניק" ספציפיים לריאות (מעודדי תפקוד אולטימטיבי): Hyssopus, Inula.


* מעבר לאלו, קיימים צמחים ספציפיים לסיכוך שיעול יבש וכואב, להרגעת שיעול - (קיימים צמחים ספציפיים נוגדי עווית של צינורות הנשימה המקלים נקודתית על שיעול בלתי פוסק) , לקיוח, להרגעה כללית, וכמובן צמחים לחיזוק מערכת החיסון הנדרשים בכל מצב של חולי.


צמחים אופציונאליים נוספים עוסקים בחיזוק כללי, הורדת חום במידת הצורך, התייחסות לפעילות נוגדת וירוסים או חיידקים בהתאם למקור הבעיה, צמחים ספציפיים לברונכי, צמחים נוגדי עוויתות הנלוות לשיעול ועוד.


עוד יעניין אתכם לדעת שהצמח טימין (בת-קורנית) שרובינו מכירים מהמטבח, הוא בעל אפיניות ספציפית לריאות. לצמח פעילות נוגדת וירוסים הידועים כתוקפי מערכת הנשימה (אינפלואנזה, RSV), אנטי ספטי (אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, אנטי פונגאלי, נוגד תולעים), נוגד ספאזם עם אפיניות למערכת הנשימה ומכאן שהצמח פשוט מרפְֵה את מערכת הנשימה, מכייח, יעיל לטיפול בדלקות גרון, דלקת ש הלוע, מיתרי הקול, ברונכיטיס, דלקות ריאות ולמעשה - כל דלקת זיהומית של מערכת הנשימה וכמובן להתקפי אסתמה ובפרט כשההתקף רק מתחיל אחרי מחלה ויראלית.


לצמח טימין המוכר כאמור, יש גם השפעה נפלאה על מערכת העיכול, הוסיפו אותו לתבשילים שלכם, הוא נותן טעם ייחודי ועדין, הוא מסייע לעיכול, מסייע לחיידקים ידידותיים להתפתח (פעילות ישירה על המצע להתפתחות חיידקים ידידותיים במעיים) והוא קרמינטיבי כלומר, סופח גזים.


מחקרים מראים שטימין יעיל מאוד לטיפול בכבד ומראה פעילות שיקומית לכבד. בנוסף, טימין בעל פעילות נוגדת חימצון חזקה מאוד, מה שהופך אותו יעיל לפינוי רדיקלים חופשיים האופייניים למחלות דלקתיות בהן הוא לוקח חלק בשיפור המצב.


ואחרי כל זה, קחו לכם כמה ענפי טימין, הכינו לכם חליטה. מי מכם שמתקשה לשתות את הטעם של הטימין, יכול להוסיף מיץ לימון סחוט טרי וליהנות משטיפה של הגוף, מערכת עיכול וסיוע לגוף להתמודד עם בעיות של מערכת הנשימה כמפורט לעיל.


ישנם צמחי מרפא רבים נוספים שעושים עבודה מצויינת על מערכת הנשימה וכמובן על איברים אחרים, הסימביוזה שניתן לעשות עם צמחי מרפא לכל פעילות הנדרשת לאיזון מערכות הגוף ואבריהן, ייחודית לצמחי מרפא ובעלת השפעה יעילה, מהירה ואישית לכל אדם לפי מצבו הבריאותי וצרכיו.










פוסטים אחרונים

הצג הכול

1 Comment


ישראל עוז
ישראל עוז
Sep 14, 2021

תמר היי,תודה על כל המידע המועיל ומעניין שאת כותבת ומפיצה לקוראיך.חתימה טובה ושנה נטולת מחלות

Like
bottom of page