top of page

גיליון פברואר 2021

עודכן: 17 במאי 2021


אני אוהבת ללקט את הזדמנויות שהחיים משאירים לנו על אם הדרך וביום זה, ה-14 בחודש, העולם מציין את קיומו של פטרון האוהבים, הלא הוא ולנטיין הקדוש ובחסותו, משדרים בני-האדם ביקום כולו אהבה, כל אחד בדרכו.

בדרכי, חלק מאהבותי, היא כתיבה בכלל ואת המגזין הזה בפרט כך שאני אוהבת שבעתיים את הצטרפות התיזמונים והמשמעות שניתן להעניק ולצרף להן.


חגגנו את טו' בשבט, כבר הצלחנו לצאת אל הטבע ליהנות מהמרחבים, מהנופים, מקסמי הגשמים שבירכו את פני האדמה ויבולה, נקווה שבכך תם עידן ה"סֶגֶר", כך שנוכל בקרוב, לצאת בשלווה ובנחת מעבדות לחירות ולחוג את ליל-הסדר, כמו שאנחנו מכירים ויודעים כל כך הרבה שנים...


אל דאגה, השפה העברית והחיים במדינתנו, יעניקו לנו את ההזדמנות להתלוצץ גם על ההזדמנות להיות בחירות וכמובן את הבחירות הקרבות והולכות...



מאחלת לכולנו שיבה לשיגרה ברוכה בקלות,

בריאות איתנה, קריאה מועילה ומהנה,

שלכם כתמיד,


תמר.

 

מה תאכלו?




תגידו, מה אתם אוכלים?

מה יש שם בצלחות החיים שלכם שמזין את גופכם?

ואת נשמתם?, מה מזין את הנשמה שלכם?


הכינו לכם משהו לשתות ושבו לקרוא את הסיפור הבא, אולי יהיה שם משהו בשבילכם, שתוכלו לקחת אתכם אל תוך חייכם...


הכל התחיל בטלפון בוקר, ביקשה לרדת במשקל, קבענו, הגעתי ואחרי היכרות קצרה אנחנו מתחילות למלא את השאלון שלי...


יש משמעות למילים את זאת כולנו יודעים בוודאות, למדנו כבר מזמן מתי מילה שלנו מזכה אותנו בפרס ומתי מילה שלנו תחזור אלינו כבומרנג ותגבה את התשלום...


יותר מכל מעניין אותי להקשיב להגדרות שאנחנו מגדירים את עצמינו, את מה שמתרחש בתוך חיינו ואם אנחנו גם נדיבים (כיאה וכיאות לישראלים מבית טוב), אנחנו נותנים את ההסברים מלווים גם בשפת הגוף,– אני מאמינה באמונה שלימה שכל אדם מכיר את עצמו היטב והגדרותיו את עצמו, אינן מקריות ולא פעם הן עמוקות יותר מכפי שאנחנו חושבים...


"אני לא יכולה יותר", היא אומרת לי, "אני בקושי אוכלת משהו, מנקרת פה, מנקרת שם ואני אף פעם לא שבעה, אף פעם לא נהנית מהאוכל, תמיד בחרדה שמה שאוכל ישב עלי עוד כל כך הרבה שנים וייקח לי מסע חיים שלם להוריד את העודפים, למה ככה"?



בואו,

הכתבה הזו לא תעסוק בסך מה שאנחנו אוכלים כשזו ההגדרה השפויה יותר למושג "דיאטה", (מי מבינכם שמכיר אותי אישית או בפן המקצועי, יודע שהמושג דיאטה לא קיים בלקסיקון שלי – תשאלו, תשאלו למה...) אלא במשמעויות שאנחנו נותנים לדברים בתוך חיינו, במשמעות שאנחנו מעניקים לעצמינו בתוך חיינו וכמתבקש, לאיזון שבין הדברים. זו הסיבה שאני אוהבת להגדיר את המקום הזה כ- "כלכלה" ובכלכלה, אם תרחיבו עניין ודעת, קיימים לא מעט פאקטורים שמשפיעים – הם נכונים גם ברמה הפיננסית ובאופן מדהים, גם לכלכלת התזונה שלנו. אולי כל זה התחיל בכלל בשיעור "כלכלת בית" אצל המורה "שרונה" אי שם בראשית שנות השבעים של ביה"ס הס בפתח-תקוה... (*חומר למחשבה)


קחו את עצמכם למסע התבוננות חייכם, תשאלו את עצמכם איך אכלתם כשהייתם ילדים?, איך אכלתם בגיל ההתבגרות, איך אכלתם בשנות העשרים לחייכם – מה היה שם...?


אנחנו יודעים לשיר את הניגון ששרה לנו אמא שלנו סביב אוכל, אוכל זה ניגון שאנחנו שומעים עוד בהיותנו עוברים ברחם אימנו, אוכל או הזנה, היא החיבור הראשון שלנו עם אמא, המקום הזה כל כך משמעותי לא רק בהיבט של התבוננות על מה יש לנו בצלחת, אלא ההתייחסות שלנו לאכילה, לבחירה מה מזין את גופינו ולא פחות חשוב מכך, במה אנחנו מזינים את הנשמה שלנו והיחסים שבין לבין...


אני משוכנעת שבקלות תוכלו לראות את ההקשרים שבין המצב הרגשי שלנו לבין הבחירה הקולינרית וצורת האכילה שלנו.



עד כאן, אני לא ממש מחדשת לאף אחד כלום, אנחנו יודעים הכל, הכל ברור לנו, אבל אנחנו נוטים לשכוח...בעיקר את עצמינו וכאן המקום שלי נכנס, להזכיר לכולנו שהבחירה, נכונה וטובה כל פעם מחדש, גם אם והבחירה מתבצעת כל יום, כמה וכמה פעמים ביום ולא רק מה אוכלים רבותי, אלא קודם ועם משקל גדול יותר, מה להניח בקערת הרגשות שלנו – תבדקו, תבדקו עם עצמכם – לא אחריד את המקום הזה במילים מיותרות, כל אחד יודע בדיוק מה טוב לו ומתי – אנחנו הרופא הכי טוב שאי פעם היה ויהיה לנו, בעיקר משום שרק אנחנו גרים בתוך גופינו ויודעים איך מרגיש לנו ומתי – שלא ישימו אותנו על שום מדף כמקשה אחת תחת המושג "אנשים", "נשים", גברים", "middle age"... כל אחד מאיתנו הוא ניגון שונה, זקוק להרכב ספציפי מיוחד משלו בדיוק כפי ששרות המילים ונוגן לו הניגון של בריאותנו – רק מחדדת עבור כולנו,... התזונה שלנו מורכבת בראש ובראשונה, ממזון לנשמה... תוסיפו כמה סימני קריאה שתזדקקו, על מנת לקום ולעשות !!!


אנחנו אוכלים בצורה אחת כשאנחנו ממהרים, הבחירות התזונתיות שלנו אחרות כשאנחנו כועסים ובוודאי אחרות כשאנחנו עייפים או מאוהבים – נכון?...


כשאנחנו אוכלים "מרורים" אגב טרדות וכל אחד עם טרדות החיים שלו (בואו, -הקשת רחבה ויצירתית מיכולתי לתאר) ההשפעה ניכרת באופן מיידי על מה שנמצא בצלחת. יש שיאכלו בבולמוס בזה אחר זה מה שהם מוצאים בלי שום הכוונה והגדרה, אלא רק כמילוי מקום, חסך, או כל תחושה אחרת ויש שמהרגע שמשהו מעסיק את ראשם, נסתם להם הפה ודבר לא נכנס, משל הם "לא מצליחים לעכל" – תרתי משמע (כבר אמרתי יותר ממיליון פעם כמה חכמה ומיוחדת השפה העברית?)


הכתבה הזו מזמינה אתכם להתבונן עליכם מלמעלה, מהצד, לבחון מה בתפריט חייכם... כן, תסתכלו מה אתם אוכלים, מה אתם רוצים לשפר אולי גם לשנות, אבל בעיקר תבדקו, איפה המקומות שלכם עם עצמכם, איפה אתם נותנים דרור לנשמה, לדמיון, לחלומות, לציפה וקצת שקט בראש, מה הם הדברים הטובים שאתם מקפידים להכניס למעגל החיים שלכם – רבותי וגבירותי, זה חשוב הרבה יותר מאוכל גשמי – לפחות למיטב תחושתי את החיים – אבל כתמיד, מזמינה אתכם לבדוק אותי, אתכם ...


אתם תוהים מה עלה בגורלה של הגברת מתחילת הכתבה?,

אני מניחה שרבים מכירים אותה ו/או את עבודותיה, פסלת בחסד, מוכשרת וכן, נפרדה מקילוגרמים שהפריעו לה, נפרדה מאנשים שטרפו את שעותיה ולילותיה וכילו את זמנה וכוחותיה הנפשיים, למדה באמת להקשיב לעצמה, לצרכים הפנימיים שלה ולאכול בהנאה רבה, מה שמתאים ונכון לה לתחושתה ובפרט מכלי האוכל שהכינה לעצמה בסטודיו הכל כך מיוחד שלה...



 


אלוף בצלות ואלוף שום / ח.נ.ביאליק



את המקאמה הנפלאה "אלוף בצלות ואלוף שום" כתב ופרסם חיים נחמן ביאליק בשנת 1928 ואף שבחר כדרכו לחרוז את המסר הברור כשמש בצהרי יום, עדיין כדאי שנדע שלא מעטים מאיתנו מפתחים אלרגיה של ממש כנגד בצל, שום או כנגד המנציחים את המסר...


כבר בגיל צעיר למדו ילדי שבצל ושום, הם ידידי הקרובים והטובים בכל מה שקשור בתרחישי מטבח, היה ברור לכל כי בקפה או בעוגה, לא ימצאו שום או בצל, אבל עם השנים – גם התיאוריה הזו הופרכה (לפחות ברמת ה"עוגה")...


לחובבת שום ובצל שכמוני, לא פשוט להשמיט את שני החביבים הללו מהתפריט, הם יוצרים בעיניי השלמה הרמונית לתבשילים שאני רגילה לבשל מזה שנים, שלא לדבר על השימוש המקצועי בוודאי בשום הידוע לכולנו כאנטיביוטיקה של הטבע, או בצל שלוקח חלק מרכזי בסירופ יעיל נגד שיעול או ספיחת ליחה, אבל מסתבר שיש אנשים שלא מסוגלים לשאת בצל ו/או שום, הם מרגישים רע במקרה הטוב ומגיעים למצבים מסכני חיים במצב רע – אלרגיה רבותי, קיימת אלרגיה לבצל ו/או שום !!!



אלרגיה לבצל ושום הן מסוג האלרגיות שקשה

לתפוס בקצה זנבן ולשלוף אותן כמחט מערימת שחת, בעיקר משום שהם תמיד נלווים למאכלים מורכבים ורובינו לא נוהגים לאכול בצל או שום בנפרד..

בנוסף, יש הבדל ברמות השונות לאלרגיה, יש מצבים חלשים ויש מצבי אלרגיה שיכולים להגיע אפילו למצבי שוק אנפילקטי מסכן חיים. המפגש הראשוני עם חומר אלרגן תמיד קל וככל שהמפגשים מתרבים, כך המופע האלרגי משתנה ומחריף - לכן קשה לאתר אלרגנים בכלל ואלרגיה לבצל ושום (גם לכרישה) בפרט.



כמו כל אורח לא קרוא, גם האלרגיה לבצל מגיעה באורח פתאומי כאילו משום מקום, היא לובשת פנים רבות ויכולה להגיע בגילאים צעירים (במצבים אלו האלרגיה עשויה לחלוף עד גיל 5) ואצל הנחשפים בגילאים מאוחרים יותר, היא נשארת לתושבת קבועה בגוף.


יש כאלו שאלרגיים לבצל בתצורתו הטרייה אבק שהיה על בצל, קליפות בצל ובפרט מיץ בצל - רובינו מכירים את המפגש עם בצל המתבטא בעיניים דומעות וצורבות, אבל האלרגיים לבצל יפתחו גם נזלת, נפיחות של העיניים וגם פריחה, גרד, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, אדמומיות, נפיחות ופצעים סביב הפה, כאבי-ראש, חולשה וסחרחורות ואף מצבים נדירים של שוק אנפילקטי גם.

ככלל, בצל מבושל/מטוגן/אפוי/מאודה מעורר פחות תופעות אלרגניות מאשר אבק/קליפות ובוודאי בצל טרי ומיץ בצל. בתצורותיו המבושלות כאמור, נראה פחות מופעים אלרגיים ואולי אפילו ללא תופעות לוואי. אגב כך, שימו לב שבצל ירוק נחשב הכי אלרגני ולכן ממליצים להוסיפו לתפריט ילדים רק אחרי גיל 7 כשמערכת החיסון מיוצבת ומובנית.


אלרגיה לשום עשויה להתבטא במופעים דלקתיים על העור (דרמטיטיס) רק ממגע של שום/שמן שום/אבק שהיה על שום ע"ג העור.

בעיקר נוכל למצוא את האלרגיה הזו אצל אנשים שנמצאים בסביבה של שום בכמויות גדולות כמו למשל צוות עובדי מטבח.


האלרגיה לשום מבוססת על האנזים אליאין שבאליצין ולכן, רוב האלרגיה כמו בבצל, תהייה לתצורה הטריה של השום ויש מבין האלרגיה שיוכלו להתמודד עם כמות קטנה של שום בתוך התבשיל – כלומר מבושל.


סימפטומי האלרגיה לשום עשויים להתבטא בהתנפחות, גרד בפָּנים/שפתיים/לשון/גרון, פריחה, אדמומיותבעור, עיטוש, שיעול ואפילו צפצופים בריאות, סחרחורות, עלפון, כאבי בטן ע"ר התכווצויות, שלשול, בחילות, שעשויים להגיע מיד לאחר אכילת שום. ככל שמופע האלרגיה קשה יותר עלולים להופיע גם תסמינים קשים יותר של ירידה בלחץ הדם, היצרות דרכי נשימה, אובדן הכרה, שוק אנפילקטי.



השיטה לזיהוי אלרגיות מתבצעת בשתי דרכים, האחת היא מבחן תת עורי מול החומר החשוד והשנייה בדיקת דם לאיתור נוגדנים ומן הסתם את שתיהן תעשו כך או אחרת במידה ויש חשד באלרגיה, מוכרחים למצוא את הגורם האלרגן, על מנת שלא לחוות מופעי אלרגיה חוזרים שכאמור, הולכים ונעשים קשים יותר עם כל חשיפה.


מה עושים?

ראשית נמנעים, ודאי מתצורתם הטבעית של שני האלופים בצל ושום, גם אם והחלטתם להתנסות, נסו קודם במינון מזערי ובתצורתם המבושלת בכל דרך שתירצו, רק ודאו שהבישול ארך זמן רב ובטמפרטורה גבוהה כדי למזער ככל הניתן את התסמינים שעלולים להגיע.


ואם האלרגיה ממנה אתם סובלים היא דווקא זו עליה כתב ביאליק את המקאמה הנפלאה שלו, נו... גם כאן תוכלו תמיד לבחור במניעת מפגש עם הגורם האלרגן...



 

ג ו פ ר י ת Sulfur


כמתבקש אחרי שהבנו את המסר של ביאליק ולמדנו על בצל ושום, הדעת והסקרנות מבקשות מילה או שתיים על המינרל השלישי בכמותו בגוף האדם (אחרי סידן וזרחן) – גופרית Su.


ברמת הנתונים היבשים נמצא את הגופרית בקבוצת ה-"אל מתכות" בטבלה המחזורית, נמצא אותה במצב צבירה מוצק בטמפרטורת החדר, צבע צהבהב אבל בואו, תנו לה כבוד... היא המינרל השלישי בכמותו בגוף האדם וללא ספק, חיינו לא היו חיים לולא הגופרית (גם...) זאת משום תכונתה של הגופרית לייצב ולעצב את החלבונים לרמה התלת-מימד אם תירצו, בסופו של דבר זו המעטפת שלנו, הנוכחות שלנו, אלו הן כל הרקמות שלנו מכל הסוגים - חיים !!!


רק בכדי להבין דברים לעומקם, את הגופרית נמצא בכל תא בגופינו אך בעיקר בשרירים, מיפרקים, עור, שיער, ציפורניים. כחלק מתפקידיה של הגופרית בגוף האדם, נוכל למצוא אותה גם בחומצות אמינו (הלא הן אבני הבניין המשמעותיות של גוף האדם) ציסטאין, מתיונין, גלוטטיון וטאורין וגם בוויטמין תיאמין B1 וביוטין B7.

גופרית מהווה מרכיב מכריע באינסולין, אותו הורמון שמפנה עבורינו את הסוכר לכל התאים בגוף. למעשה, אינסולין בנוי משתי שרשראות אמיניות שגופרית, היא זו שמחברת ביניהן כלומר, אם אין די גופרית בגוף, סביר להניח שרמות הגלוקוז בדם שלכם מרקיעות שחקים או שכבר אובחנתם כסוכרתיים שוב, באין גופרית – האינסולין לא פעיל !


אם לא די בכך, הרי שגופרית נמצאת בוויטמינים B1 ו- B7 שניהם לוקחים חלק פעיל באיזון רמות הגלוקוז בדם.


גופרית חיונית לסינתזה של קולגן ולכן נמצא אותה בשפע בקראטין הלא הוא הגורם הקשיח המצוי בעיקר בשיער ובציפורניים.


עוד נוכל למצוא את הגופרית לוקחת חלק בתיפקודי קרישה (הֶפָּרין)


השפעת גופרית על העור מצויינת ולכן תוכלו למצוא לא מעט אנשים שסובלים מבעיות עור למיניהן כמו למשל פסוריאזיס, אקנה מפושט, גזזת לא עלינו נמצאים בטיפול במקומות כמו חמת גדר במעיינות עתירי גופרית לטיפול והטבת מצב העור.


· גופרית בעלת פעילות נוגדת דלקת ולכן נמצא אותה מעורב בטיפול בדלקות וזיהומים חיידקיים בגוף.

·עוזרת להבריק את השיער ולשמר מראה צעיר של העור והציפורניים


· חומצה גופרתית נקשרת לחומרי פסולת בתאים, מסייעת בייצור והפרשת מיצי מרה ואלו בתורם מסייעים לנו בפנוי פסולת מהגוף דרך הצואה.


· גופרית חיונית לפעילות מערכת העצבים ומשתמשת לשם כך בוויטמינים ממשפחת B :B1, B5, B7 .


· היות וגופרית כאמור מהווה חלק משמעותי בבניית חלבונים, הרי שהיא משמעותית לאחר פעילות גופנית בעצימות גבוהה או לחילופין במצבים של נמק לא עלינו.


· אנשים שסובלים מסוג תולעי מעיים Ringworm


עוד נמצא שגופרית משמשת ללא מעט מוצרים שאנחנו מכירים כמו למשל דשן לצמחים (בטוחה שאתם מריחים למרחקים), הפקת סוללות, הפקת גומי, גפרורים ואבק שריפה בוודאי, הכנת זיקוקים ואפילו כחומר משלשל, תרופות לטיפול בלחץ נפשי, דיכאון, חום, כאבי-ראש, דלקת לחמית העין ואפילו כחומר שימור למזונות (בכמויות מזעריות).


נשאלת השאלה, מתי ובאילו מצבים אנחנו צריכים לבדוק את רמות הגופרית בגופינו:



(קיימות שתי בדיקות, אחת של השיער שתדגים מן הסתם את כמות הגופרית בשיער ותיתן מענה לבעיות שיער למיניהן ובדיקת דם).



ובכן, נתחיל במחלות דלקתיות כרוניות (כמו למשל מחלות מעיים IBD), דלקות מיפרקים למיניהן, סוכרת, בעיות ומחלות כרוניות של העור, ספורטאים מקצועיים או כאלו שמתחילים ועדיין לא מאוזנים ברמת עצימות האימונים, אנשים עם בעיות שיער וציפורניים (לא לפני שווידאו גם איזון בלוטת תריס).


המקורות הטובים לגופרית יהיו:

חלבון מהחי, כשביצים הן המקור הטוב ביותר לגופרית, אך גם בשר, עוף ודגים. כמו-כן נמצא גופרית בשום, בצל, כרובית, מלפפונים, ברוקולי, לפת, אגוזים ותירס. חשוב להזכיר שכל שילוב של דגן מלא וקטניות יוצר חלבון מלא וגם בו נמצא גופרית.



 

מלח הארץ - ס ל י ק ו ר נ י ה - Salicornia



כמה מוזר הוא המלח, מעט ממנו מחולל פלאות, הרבה ממנו מעכל כל מה שהוא מוצא בדרכו, הוא מאזן מתיקות, שובר מוסכמות, סופח נוזלים ומעורר שָמוִת.. יש, יש חלופות


אל תסתכלו על המלח בעין עקומה, נכון שהרפואה המתקדמת הבינה זה מכבר את מעלליו של המלח לגוף האדם (לטוב ולרע), אבל נסו לאכול בלי מלח


נו, איך זה נראה לכם?, ניסיתם פעם להחסיר מלח מהתפריט שלכם? – לוקח כל כך הרבה זמן לחך וללשון להתרגל לפחות גרגרים של מלח ממה שאנחנו רגילים - בואו נגדיר את זה בעדינות, מלח לגמרי יכול לחרוץ גורלו של תבשיל/מאכל.


"יתכן שיש אנשים שאינם מחפשים זהב, אך אין אדם חי, שאיננו זקוק למלח" – כך כתב קַסְיודורוס במסמך מהמאה החמישית לפנה"ס כדי להדגיש את חיוניותו של המלח..


לאורך השנים, מצאנו פתגמים רבים אינספור כדי להדגיש את תכונותיו של המלח לטוב ולרע, לא – לא אזרה מלח על הפצעים שלכם, כדי שלא תאכלו אותי בלי מלח וברשותכם אעמיק את תוכן הכתבה..



מלח הוא כידוע החומר נתרן כלורי, אם אנחנו משתמשים במינוח הכימי, באותה נשימה ראוי לציין שיש איזה שהוא בלבול שמן הראוי בקרב הציבור הרחב ומן הראוי לתקנו: בפועל, הציבור מתבלבל בין נתרן כלורי לבין מלח כלומר, מתייחס לשניהם משל היו אותו מוצר.


הבלבול אינו גדול, אך ראוי להעמיד דברים על דיוקם: 1000 מ"ג נתרן המופיעים על-גבי אריזת מוצר זה או אחר שווי ערך ל-2.5 ג' מלח.


רגע לפני שנביא בזה אחר זה את מצעד האשמות שכולנו מכירים בנוגע למלח, רק נזכיר שנתרן וכלור (אמרנו נתרן כלורי=מלח), משתייכים למשפחה נכבדת וחשובה לתיפקוד הגופני שלנו – משפחת האלקטרוליטים שתורמים בתורם את חלקם לפעילות מערכת העצבים, השרירים, הפקת אנרגיה ועוד – חיוניים לנו !


לאורך השנים, אני מזכירה שוב ושוב שחלק מההגדרות קולעות לבריאות הן "איזון". מכאן, שחלק מאומנות החיים היא היכולת שלנו להגיע לאיזון בנדבכי החיים השונים – המשפט מזמין אתכם לחשיבה כל אחד על ובתוך חייו וגם כאן, בכתבה הייעודית על מלח והשלכותיו:


לאורך ההיסטוריה בני-האדם מצאו שימושים יעילים מאוד למלח, חלקם איפשרו לאדם לפרוץ קדימה ביכולות תעסוקה, פרנסה, שימור ולמעשה, חלק מהשימושים שנעשים עם מלח, מבוצעים לאורך ההיסטוריה בתצורות שונות. גם בעידן המילניום ולפניו עושים שימוש נרחב במלח על מנת לְשָמֵר מוצרי מזון, די אם תתחילו להתבונן על תוויות המוצרים או תיתנו את דעתכם לשיטת המדבקות האדומות/ירוקות שהנחיל משרד הבריאות הישראלי כדי להאיר את עינינו ולהעניק לנו הזדמנות לבחור בחירה מודעת במה לבחור כדי להזין את גופינו בהתחשב בבריאותנו.


קצובת המלח המומלצת למבוגרים עומדת על 6 ג' ליום. 6 ג' מלח הינם כ- 2500 מ"ג נתרן. אם תקראו ותבחנו מחקרים שנעשו בקרב מבוגרים, בהפרדה בין נשים לגברים ובוודאי בקרב ילדים ובני-נוער, תוכלו כמוני לראות שהקצובה היומית בפועל, גבוהה מהקצובה המומלצת לאורח חיים בריא וכאן בדיוק, נולדה כתבה זו.


חלק מהקסם המופלא שמניב החיבור בין הטבע ובני האדם כמו שאר בעלי החיים, היא ההתאמה הסימביוטית שהטבע מגיש לנו כמתנות חיים קסומות. כך בדיוק נמצא הצמח שאני קוראת לו "מלח הארץ", בלעז שמו סָליקורניָה.


את צמח הסליקורניה מצאו חוקרים באיזורים סביב ים המלח וגם בעתלית ומשמצאו שהצמח עשוי להוות תחליף בריא ויעיל למלח, נעזרו חוקרי מו"פ רמת הנגב בחסות משרד הבריאות וחוקרים מטעם אוני' בן-גוריון מצאו את הדרך לגדל את הצמח באופן מסחרי כדי שכל אחד מאיתנו יוכל ליהנות מהאפשרות להשתמש במלח עם אופי בריא יותר מבלי להחסיר את הטעם המוכר על הלשון...



אלו הערכים של נתרן כלורי/מלח רגיל ל-100ג':

נתרן 38,758 מ"ג, מים 0.2 ג', סידן 24 מ"ג, ברזל 0.35 מ"ג, מגנזיום 1 מ"ג, אשלגן 8 מ"ג.


אלו הערכים של סליקורניה ל-100 ג':

חלבון 167 ג', פחמימות 35 ג', שומן 1 מ"ג, נתרן 7 מ"ג, סידן 1550 מ"ג, ברזל 95 מ"ג, אשלגן 3030 מ"ג, מגנזיום 1400 מ"ג,



אחרי שקראתם את הכתבה מתחילתה ולמרות שבחרתי שלא להתלהם ולהעלות את ההשלכות שבשימוש מופרז במלח, אתם יותר מאשר מוזמנים לעשות את הבחירה שלכם.....



 














פוסטים אחרונים

הצג הכול

Opmerkingen


bottom of page