ניסים (גם) בחנוכה - טעים או תאים?

אתם כבר יודעים, אני אוהבת חגים, אני ממש אוהבת את המסורת, המנהגים והביחד החגיגי הזה, אם יש הזדמנות לחגוג, אני לוקחת אותה בשתי ידיים ומעצימה אותה, כי אפשר, כי החגיגות והשמחות ממלאות לנו את הלב והנשמה ואם קראתם את גיליון נובמבר 21 ההורמונאלי, אתם כבר יודעים שביכולתנו למלא את עצמינו בכל מה שמהווה בנק תעצומות נפש לרגעי הצורך - אז למה לא?

את הנר ראשון של חג חנוכה, הדלקתי תמיד אצל הורי ע"ה, זו היתה הילולה שראתה גלים והשתנתה עם השנים, בחלקה היפה של המסורת, היינו מתקבצים מתינוק ועד מבוגר, מחכים בהתרגשות לסלסלת דמי-חנוכה אותה הביאו כל הנכדים בהתרגשות גדולה, בה היו תשורות צבעוניות של תשומת ליבה של סבתא שבפני עצמה, העצימה כל הזדמנות להרחיב את חדרי הלב והנשמה יחד...בדגש על העצמת היחד...

ניסים יודעים להתקבץ כשהלב פתוח, כך בדיוק קיבלנו את משחק חנוכה אותו שיחקנו שנים רבות ובבייתי, עדיין נהוג מדי שנה, כל ימי חנוכה לשחק... כל מה שצריך הוא סביבון וחלוקת סכום קבוע של מטבעות לכל המשתתפים - (לדוגמא שקל סה"כ - 10 מטבעות של 10 אגורות - כך שיחקנו). כל משתתף תורם 10 אג' לקופה המשותפת ואז מסובבים את הסביבון כל אחד בתורו: אם הסביבון נח על האות "נ" - מדלגים הלאה למשתתף הבא., האות "ג" - מביאה את הזכייה הגדולה, כך שמי שזכה ב- "ג" לוקח את כל מה שיש בקופה ומשאיר 10 אגורות לתור הבא. האות "ה" - יש להשאיר חצי ממה שיש בקופה וחצי לקחת, האות - "פ" יש לשלם כמה שיש בקופה. נסו, משחק פשוט אבל מעלה שמחה גדולה.

מיד אחרי שמדליקים את נרות החג, אנחנו מרגילים ומונהגים לאכול את מאכלי החג - לביבות וסופגניות, לא סתם התרחש נס פך השמן, כל מי שאי פעם הכין לביבות וסופגניות יודע כמה שמן נדרש להכנת אלו - אין ספק, הם טעימים, אבל סופחים המון, המון ועוד המון שמן (עוד לפני שזרינו סוכר מלמעלה או מילאנו את כרסי הסופגניות בכל טוב הארץ והעולם כיד הדמיון הטובה עלינו....)

כל שנה אני שואלת את עצמי מה עדיף - לדאוג לטעים או לדאוג לתאים - למה אני מתכוונת?

כולנו יודעים שטיגון לא נמנה בין ורות הבישול הטובות והמועילות לנו בני-האדם, גם אם התוצאה טעימה יותר, עדיין יש "מחיר" לטיגון...

הטמפרטורות הגבוהות של שמן רותח (יכולות להגיע גם עד 300 מעלות) יוצרות את המעטה הקריספי שאנחנו כל כך אוהבים אבל בו בזמן, השהייה בשמן עמוק בטמפרטורות גבוהות שכאלו, גורם לשמן להתחמצן ולהיווצרות של רדיקלים חופשיים אותם אנחנו ממש, אבל ממש לא רוצים בגוף שלנו, רדיקלים חופשיים כאמור הם מולקולה בלתי זוויגה שחמצן "אוהב" להיקשר אליה ובכך לחמצן אותה ולהפוך אותה לעוד פחות נחמדה וידידותית - רדיקלים חופשיים הם אחת הסיבות הנפוצות למחלות כרוניות, אינפלמטוריות והזדקנות עד שינוי מבני תאים ברחבי הגוף - אז מה אני מציעה?

אני מעדיפה אפיה על פני טיגון, אני מעדיפה לבחור את איכות החיים שלי מאשר לנהור אחרי הזרם - גם אם נהוג בחנוכה לטגן לביבות, אני מעדיפה לשיר את השיר וללבב לי לביבה בתנור, אפויה כהלכתה.... אני מעדיפה לביבות בטטה ולביבות קישואים או לביבות כרובית על פני לביבות תפוחי אדמה (לא מתה על שרשראות העמילן <<סוכר>> שמביאים תפוחי האדמה - טעים, אבל לא (מ)תאים לגמרי)

כולנו יודעים שטיגון לא נמנה בין ורות הבישול הטובות והמועילות לנו בני-האדם, גם אם התוצאה טעימה יותר, עדיין יש "מחיר" לטיגון... הסופגנית האפויה בכל אחת מסוגי הריבות שנמצאות אצלי במקרר וכך לשמור לי על מגוון טעמים שפוי, ששומר על בריאות ואיכות החיים שלי -

אחרי ככלות הכל - זו אני שגרה בתוך הגוף שלי - זו אני שמחליטה מה נכנס או לא נכנס לגוף ולחיים שלי

מה אתם בוחרים לכם - טעים או תאים וגם טעים?

חג אורים שמח לכולנו