לך תסביר מה יכול מפגש חמש נשים לחולל... וכמו הצלוחית היפהפייה הזו, החיים מזמנים לנו הזדמנויות למצות מהן באהבה, אופטימיות ויצירתיות את המיטב שאדם וטבע יודעים ליצור יחד וכזה בדיוק היה המפגש שלנו, אחת בחופשת מולדת, אחת מפונה שסירבה להישאר במלון וחזרה לביתה למרות ועל אף הכל, אחת מהשרון וביתה וכולנו יחד נאספנו אל מי שפרשה זרועות ופתחה לב רחב וכינסה את כולנו בביתה, בלב מטבח הבית שם גילתה לנו את הסודות שלה....
זו רק תחילת הדרך כך כולנו מקוות, יש לנו הכוונה להיאסף שוב ושוב למפגשי סודות נוספים - כבר תיראו את התמונות ויש בי הרושם שמיד יגיע מבול שאלות - איך מצטרפים ומתי כל זה קורה.. אני עוד לא מגלה לכם את כל הסודות, הם צריכים עדיין להתבשל על אש קטנה כמו שרק תבשילים יודעים כדי לצאת מושלמים ממש - אז היעזרו בסבלנות ואני מבטיחה לשוב אליכם עם תשובות על המשך המסע הכל כך מיוחד הזה.
פרחי פִיטְנָה שנשרו מהעץ על גרם מדרגות הבית קיבלו את פנינו. פרחי פיטנה = פְּלוּמֶרְיָָה ריחנית מגיעים אלינו מאמריקה המרכזית, מקסיקו והאיים הקריביים, זה אחד העצים היפים והמוכרים לנו, מופיע בצבי לבן צהוב או ורד עז על גבול צבע פוקסיה מרניני עיניים.
לפרחים ניחוח הדרי מתקתק והוא משתלב נהדר עם לימון, אשכולית וברגמוט אם חשקה נפשכם להכין לכם בושם טבעי נשי וחושני.
שמן פיטנה מרגיע, אנטיספטי, אנטי בקטריאלי, מרומם ומעודד נפש והוא אחד השמנים שמתאים לחיזוק תחושת החיוניות, למצבים של תשישות ועייפות פיזית ונפשית, לכאבי שרירים ואפשר להשתמש בו גם לעיסוי, הרחה, באמבט או כקומפרס וכעת כל כך פשוט להבין, כמה חכם לשתול עץ פיטנה ולברך בניחוחו את הבאים והיוצאים בהרגעה וחיזוק החיוניות...
במרפסת מעגלית סביב הבית שיחקה רוח שובבה שנתנה לנו להבין שזה המקום לאוורר בו את תלאות הדרך (מזכירה שמקו חיפה, אפליקציית wase המושיעה כבר לא פועלת, מה שדורש מאיתנו להיזכר איך מסתכלים על מפה, להיעזר בשלטים ולהעיר את הגברת אינטואיציה ולקוות שהיא גם מחוברת להיגיון כדי להגיע לג'וליס...)
החיים בג'וליס נותנים לך הזדמנות לחבק את הטבע מקרוב וללמוד על מערכת היחסים המשמעותית בין אדם וטבע, בין אדם ואמא אדמה וכבר בהמשך המרפסת, משתזפות להן בנחת עגבניות תמר חצויות על שטיח קש ייעודי ומתייבשות באדיבות קרני השמש והמלח שהמארחת שלנו זרתה ממעל בנדיבות. העגבניות יושבות שם במהלך כל יום ובערב, רגע לפני שהלחות של הערב פושטת, נכנסות העגבניות הביתה עד הבוקר של מחר. אחרי שבוע, כבר אפשר להפוך את העגבניות לצד השני ולהשאיר אותן לשחק עם השמש ומזג האוויר עד שהן מתייבשות לחלוטין.
כשהעגבניות יבשות לגמרי, מנערים את שאריות המלח טוחנים את העגבניות עם שמן זית ומשתמשים בהן בכל מקום - תגידו על הכריך, בתבשילים, ליד החומוס, בסלט טָבּוְלֶה, מעל לחמים, בחביתה - וככל שיד הדמיון והיצירתיות שורה עליכם - טעים.....
בבית היפהפה אנחנו מתיישבות להכיר, שיחת חולין ראשונה ולהתפנק בפרוסות אבטיח גלילי מתוק ומתפצח מקושט בעלי נענע מהגינה כמובן, לאבנה שהוכנה בבוקר, קפה, חליטת לואיזה, נענע וקינמון (י א מ י) ועוגיות.... אמא'לה, איזה עוגיות...
אני רומזת לכם, אין אפשרות לדלג על מפגש נוסף, רק בשביל ללמוד את אומנות הכנת העוגיות הנמסות בפה ושם מתפוצצות לאלפי טעמים בכל נקודה על הלשון - אומנות לשמה...
המארחת שלנו, יודעת מה מחכה לנו בהמשך היום וכמה זמן אמור לקחת התהליך וברור לה שמי שמגיע לג'וליס לביקור, לא יכול להחמיץ את החוויה של ביקור בגני אל-מונא - גני התקווה בתרגום ישיר, עוד ארחיב אודות הגן הקסום הזה ובוודאי שאביא תמונות שבקושי הצלחתי להפסיק לצלם, רק החום, הלחות, הרעב והידיעה הברורה מה מחכה לנו לארוחת הצהריים, היו אלו שהצליחו להוציא אותי מגן-העדן שהוקם לזכר הוריו של בעל המקום - נרחיב בהמשך, קודם מוכרחים להעמיד כמה סירים....
במטבח הכי פרקטי, מאוורר ומאובזר חיכה לנו כבר עוף שלם שפורק לחלקים כמיטב המסורת והוזהב בשמן זית בסיר גבוה ורחב - התהליך הזה לוקח זמן ואין הרבה מה ללמוד, כולנו יודעות להשחים עוף כך שהתהליך הזה נחסך מאיתנו ואנחנו מקבלות הסבר מה בדיוק קורה שם.
אחרי השחמת העוף, הוסיפה המארחת שלנו את התבלינים והרי לכם הסוד - התמונה לתבלינים מופיעה כנושא הכתבה - אלו הם הסודות של כל בעלת בית, היא יודעת מה נכון למשפחתה, לאילו איכויות וסגולות של תבלינים זקוקים בני-משפחתה ומה הטעם שצרוב להם על הלשון מימים ימימה...אומנות לשמה כבר אמרתי?
בצלוחית התבלינים נמצא לימון פרסי לבן, אצבע ג'ינג'ר טרי, כ-5 נעצי ציפורן, כ-5 תרמילי הל (עדיין ירוקים אך מיובשים), פלפל שחור שלם, פלפל אנגלי שלם וכ-1/8 אגוז מוסקט - מדובר בתערוכת תבלינים חמים ואלו בתורם, יודעים להיות שם בשבילנו לעזרה בעיכול הכבודה שמגיעה עם תבשיל המקלובה - העוף, עם כל התבלינים מתבשלים יחד על אש גבוהה בסיר מכוסה עד שהעוף רך. בשלב הבא, מנקזים ומוציאים את חלקי העוף מהסיר ומחכים להניח אותם במגדל המקלובה שמתהווה - יש עוד דרך... את הציר שהוא על תקן אוצר שומרים בצד, משתמשים ברובו לבישול המקלובה, את הכבודה שנשארת אפשר לשמור במקרר או במקפיא ולהשתמש כציר עוף על גבול האלוהי בטעמיו להכנת תבשילים אחרים כמו אורז למשל או כל מה שרק תירצו - שווה ממש....
סיר אחד על האש ואנחנו ממשיכות הלאה... מקלובה הוא אסופת הירקות שהמשפחה אוהבת. יש שאוהבים להוסיף תפוחי אדמה, גזר, קישור, גרגרי חומוס או חצילים. בבית של המארחת שלנו אוהבים חציל ואם כבר חציל, שיהיה חציל בלאדי עסיסי.... היא חותכת נתחים גדולים של החציל ואותם מטגנים בשמן זית כמובן.
כמובן ויש לציין שמראש החצילים הזיעו במלח על מנת להגיר מהם את הנוזלים המיותרים ורק לאחר מכן הוכנסו לטיגון.
בתמונה אתם רואים שישנם גם פלחים דקים של חציל, את אלו שנחתכו בטעות שלנו הלא מיומנות השאיר אוחר כך כדי לאכול עם חומוס ופיתה דרוזית דקהההההההה דקההההה דקההה שמקופלת בשיטה ברורה וסדורה (כמו פיתה לבנונית מי שמכיר).
ואנחנו ממשיכות עם המקלובה...
כעת, כשהעוף מפורק, הציר מצטנן, החצילים מטוגנים והתקררו קצת, אפשר להתחיל להכניס את כל מרכיבי המעדן לסיר. בצד, לוקחת המארחת שלנו אורז - 4 כוסות אורז בלי להתבלבל ומשרה את האורז במים, מדי פעם היא נעלמת למטבח להחליף את המים עד שהמים נשארים שקופים והאורז כבר לא מפריש עמילן - זה הזמן שאפשר להתחיל לעבוד.
ועכשו בונים את מגדל המקלובה...
בתחתית סיר רחב וגבוה שיכול להכיל את הכבודה שעומדת להיכנס...
פורסים בצל, עגבניות (כסנטימטר כל פרוסה) וכעת עוברים למצעד התבלינים והמופע חוזר על עצמו כל שכבה:
מלח, פלפל שחור גרוס והתבלין ראס אל-חנות וכאן חייבות להירשם כמה מילים, כיוון שהתבלין המיוחד הזה משתנה מחנות לחנות וממקום למקום בהתאם לאוכלוסייה שמשתמשת בתבלין.
מדובר על תערובת תבלינים חמים ואם אתם רוצות ורוצים לדייק, בקשו בחנות התבלינים, תבלין לממולאים ותוודאו שמדובר בראס-אל חנות.
עיניכם הרואות, בניית מגדל האושר ממשיכה - שכבה ראשונה בצל, מעליה עגבניות, מעליה חצילים ומעליה העוף....
עכשו יגיע תורו של האורז, אבל קודם תבלינים - לא ממהרים ושמים דגש על כל שכבה...
האורז השטוף כבר נקי ומסונן, מתבלים במלח, פלפל שחור גרוס וראס-אל חנות ואת האורז המעורבב היטב, משטחים מעל כבודת הסיר ועוברים לשלב הבא...
מגדל המקלובה שלנו מושלם, האורז מכסה היטב את כל הסיר וכעת, הזמן להשתמש בציר העוף לבישול כל המגדל היצירתי הזה.
נכנסו פה כשש כוסות ציר ועוד טיפה, ככה לפי העין - מה לעשות, ככה מבשלים מהלב...
וכפי שהזכרתי קודם, את אוצר יתרת הציר שומרים במקרר או במקפיא לתבשיל הבא, הלוואי היו מילים באיזו שהיא שפה שיגדירו ויתארו את הריח וטעם הציר האלוהי הזה...
התבשיל שלנו עובר לכיריים ומתבשל במכסה סגור על אש גבוהה ועם הרתיחה, עובר לאש קטנה עד שכל המים מתאדים. כמה זמן? בערך 45 דקות - עד שעה.
ציר העוף מכסה את קו האורז ועכשו מבשלים.... מגיעים לרתיחה ומעבירים לאש קטנה עד שהמים מתאדים לגמרי.
המקלובה שלנו התמוטטה, כנראה שהאצנו במארחת שלנו, אולי כבר לא יכולנו להתאפק ולחכות עוד כמה דקות שעוד קצת מים יתייבשו (למרות שלא נשארו נוזלים בסיר) עדיין, הבעיה היתה בחוסר התיאום בין המגש למרחק הידיות של הסיר....מצמידים את המגש לשפת הסיר העליונה ועם הרבה כוח (זה כבד ממש) הופכים את הסיר עם תפילה שהכל יעבור בשלום....
אז לא הצלחנו לקבל מופע מגדל מקלובה, אני חד משמעית מודיעה, מודה ומתוודה - זה לא הפריע לאף אחת מאיתנו, הריחות והטעמים היו כאלו שאי-הסדר על המגש רק עזרו לנו להגיע אל השלל ולקרבו אל הפה - וזה מפגש קסום ממש...
האורז מבושל ורך, נתחי החצילים הגדולים שטוגנו בשמן זית רכים וטעימים להפליא, העוף רך ומפורק מעצמותיו והכל מתערבב עם הבצל והעגבניות ושדרת התבלינים שמפארת את השילוב המושלם הזה.
לפני שאנחנו עוברים להמשך המסע, מצרפת תמונת סוג האורז המושלם למנה זו:
המשך בכתבה הבאה.... יש למה לצפות
Comments