גיליון יוני 2019

עודכן: 3 במאי 2020

פתח דבר

בעוד מספר ימים, תחל רשמית עונת הקיץ. לא שהיינו זקוקים להודעה רשמית, כבר לעסנו ודבקנו בכל חמסין אפשרי עד כה, אלא ,בניגוד לחמסינים ההזויים של סוף האביב שמלווים באחוזי לחות נמוכים כך שהחמסינים יבשים וחונקים, מוסיף הקיץ הישראלי אל החום גם מידה משמעותית וניכרת של אחוזי לחות באוויר. לא נדבר על תוצאות השילוב המפוקפק של חום ולחות גבוהה, אתם ודאי יודעים ו/או זוכרים שאני כבר סופרת את הרגעים עד משבי הסתיו הנכסף... – אם כן, היכונו היכונו... החום והלחות מגיעים – גרסת קיץ ישראלי !


כשגיליון זה יגיע אליכם, נהיה כבר אחרי חג השבועות –בחרתי שלא להפריע את מנוחתכם עם נאומים חוצבי להבות על חלב ניגר ומוצריו לפני החג, אבל כן נדבר על סוגי החלב האופציונאליים לשימוש ונבין מה כל אחת מהאופציות עשויה לתרום או לשבש את בריאותנו וההחלטה כמו תמיד, בידיכם...


הקיץ, שעות האור הרבות והחום מוציאים אותנו החוצה אל חוף הים והבריכות, אל הטיולים בחיק הטבע והפעם, בחרתי להביא את המשמעות של עומסי החום עליה מתרים באוזנינו בכלי התקשורת בעיקר משום שערנות סביבתית עשויה להציל חיים של מי שלוקה במכת חום


https://www.youtube.com/watch?v=MRMA4JT_VzU&list=PLPOgYqAUrE YN4H6PxBpFTW9md2y5gi5KH

קיץ בטוח, שמח ונפלא לכולנו.

שלכם כתמיד,

תמר.


 

מה קורה לגוף שלנו בחום ?

הכתבה הזו התחילה עם שלל עצות וטיפים לצינון לאור החמסינים של סוף האביב, שללא ספק נתנו לנו כמה דוגמאות למעלליו של החום אבל עם כל שורה שנוספה, הבנתי שרובנו לא ממש יודעים מה קורה לנו בגוף כשחם, לא מכירים את המשמעות הפיזיולוגית הקרדינאלית של החום על הגוף האנושי

וחשוב מאוד לדעת !!!

נניח לרגע את "חוסר הנוחות" (בלשון המעטה) לשהייה במקום ובסביבה חמה, ברשותכם אדלג על אגלי הזיעה ותופעות הלוואי שלה, חשוב לי בכתבה זו לספר לכם, מה באמת קורה לנו בגוף כשחם, מה קורה כשהטמפרטורה ממשיכה להיות גבוהה לאורך זמן, כמו למשל במצב של חום או מכת חום.


ללא ספק, הכרה וזיהוי סימני חום גבוה מתמשך/מכת חום עשויים להציל חיים ולמנוע נזקים קשים לאיכות החיים והבריאות שלנו.

אני מקווה שכולכם יודעים זה מכבר שחום, הוא אחד המנגנונים שהגוף משתמש בם כמגננה כנגד פולשים זרים כמו וירוסים וחיידקים, אלו ברוב המקרים אינם עמידים בטמפרטורות גבוהות (לפחות חלקם) ולכן הגוף מעלה את הטמפרטורה כקו ראשון להתמודדות והתראה על פלישה של פתוגן לגוף.


עד כאן תודו שמדובר במנגנון מתוחכם ודי יעיל, גם אם הוא לא ממש שיא התענוג בכלל ובקיץ בפרט.

אבל מה קורה כשהחום נמשך לאורך זמן?, האם הטמפרטורה הגבוהה של הגוף גוף עצמו יכולה להזיק לו?

התשובה לשאלה הזו חיובית לחלוטין !!!


קל יהיה להבין את הדברים אם נשווה לרגע (בהשאלה מוגזמת לכל הדעות) את גוף האדם לכל חלבון מהחי שאנחנו מבשלים/מטגנים/אופים/צולים – כל מי מאיתנו שהכין לעצמו אפילו חביתה או צלה נתח בשר בטמפרטורות גבוהות כמתבקש, ראה את השינוי בגודל ומרקם הנתח.

באותה המידה, כשהגוף שלנו חווה טמפרטורות גבוהות סביב 40 מעלות, הגוף מגיב בפירוק מואץ של תאי שריר (רבדומיאליזיס - Rhabdomyolysis ) שבהמשך הדרך זולגים לכליות והיות ומדובר במולקולות גדולות, הן עלולות לסתום את המעברים בכליות חלקית או באופן מלא. אחת התופעות הראשונות שניתן יהיה לראות במצב של חום גבוה לאורך זמן יהיה צבע השתן שיהפוך כהה בגלל פירוק שריר כתוצאה מחום.


התופעה הפיזיולוגית של מכת חום יכולה לקרות למי שנחשף שחום קיצוני לאורך זמן, אבל גם למי שנחשף לקרינה, מי שביצע פעילות גופנית מועצמת בתנאי מזג אוויר קשים (כמו אלו שמדווחים בכלי התקשורת על עומס חום גבוה) – רלוונטי לספורטאים, מטיילים וחיילים .(אם מדובר במכת חום כתוצאה מפעילות גופנית מועצמת, מנגנון ויסות הטמפרטורה בגוף נהרס והגוף לא מצליח לווסת את הטמפרטורה שלו, יש להגיע מהר ככל הניתן לטיפול רפואי דחוף) כמו כן, התופעה רלוונטית גם למשתמשים בסמים (בפרוט קוקאין), ארס נחשים או פציעת מעיכה.


מה קורה בפועל בזמן מכת חום?


יתכן ולא תיראו שום סימנים, אבל ללא ספק מכת חום יכולה לגרום לאדם פשוט לקרוס ולהתמוטט בלי שום סימנים מקדימים.


במצבים שיש סימנים מוקדמים למתרחש, הם מתאפיינים בכאבי ראש חזקים במיוחד, חולשה קשה, חוסר יציבות, אפטיות או שינויים תגובתיים שאינם אופיניים לאדם – המרמזים על אפטיות, בלבול, פרכוסים, אובדן הכרה, עלייה בקצב הלב והנשימה, כאמור צבע השתן משתנה והופך כהה יותר, לפעמים הזעה מוגברת (לא מחוייב)ובמצב מתקדם נראה גם עור צמוק ויבש, אתם אולי מכירים את הבדיקה של מתיחת עור גב כף היד כדי לבדוק את צמיגותו.


מה שקורה בפועל בגוף, הוא כאמור פירוק מואץ של תאי שריר וכפי שהסברתי בפסקאות קודמות, פירוק זה עלול לגרום לנזק חלקי או מלא של תיפקודי הכליות – (ככל שמקדימים לפנות אנשים במצב זה לבית החולים ניתן לשקם את הנזק הכלייתי), פגיעה מוחית ופגיעה בתיפקודי הכבד נפגעים כתוצאה ממכת חום, מה שיתבטא בקרישי דם מפושטים המהווים מצב חירום וסכנת חיים.


שימו לב שמכת חום אינה התייבשות – אלו שתי תופעות פיזיולוגיות שונות !


החשיבות הגדולה ביותר במצבים של מכת חום, הם ידיעה ומניעה. הטיפול במצבים אלו מחייב הגעה לבית חולים והדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות במקרים כאלו הוא לזהות מוקדם ככל האפשר במה מדובר ובמקביל לנסות לאוורר את המקום בו נמצא מי שסובל ממכת חום – אם זה מתבטא בשחרור בגדים מחממים ומעיקים, רוח, צל, מאוורר, מזגן, מים קרים, קרח (לא רק שתיה – לא מדובר בהתייבשות) אלא ממש שהיה במים קרים אפילו בתוספת קרח אבל שוב, הכי חשוב זה לפנות מהר ככל הניתן לבית החולים.

דגש נוסף הוא מניעה, אל תיקחו סיכונים מיותרים ולא מחושבים. אם שמעתם או אתם מרגישים עומס חום כבד, זה לא הזמן לפעילות גופנית מאומצת או טיול בתנאי מזג אוויר שכזה.


אדם שסובל ממכת חום עלול לסבול מערפול ועד אובדן הכרה ולכן, האנשים סביבו הם אלו שצריכים/עשויים לאבחן את מצבו ולהבהיל אותו לבית החולים ולכן, ידיעה והכרת התסמינים של מכת חום עשויה להציל חיים !



 

חבל על החלב

חלב ומוצריו כבר עברו את כל התהפוכות האפשריות החל משיא הבריאות ועד שיא המוצרים המושמצים בריאותית.

באיזה חלב אתם משתמשים?, חלב בקר, עיזים, כבשים, בפאלו, נאקות או סוסים?


בפגישה עם מטופלת בסוף שנות העשרים לחייה, הגענו לשלב איבחון התזונה שלה. מלכתחילא, היא הגיעה עם כאבי בטן, שלשולים, נפיחות קשה בבטן בפרט אחרי ארוחות בוקר וערב, חולשה ובעיקר... בעיקר נמאס לה שהיא לא מרגישה טוב, שכבר לא יודעת איך לעזור לעצמה – לא נעים בלשון המעטה.

היא מנסה לשחזר מה אכלה במהלך הימים האחרונים, יש שם מעט מאוד ירקות חיים, עוד פחות ירקות מבושלים, לחם שיפון וכוסמין, גבינות על הלחם, גבינות קשות (מה שאנחנו מכנים גבינה צהובה) חלב בקר ודגני בוקר או מוזלי, קצת פירות בעיקר תפוחי עץ ירוקים ואגסים ופחמימות (פסטה/אורז >מה שיש< )פתיתים בארוחת צהריים ואם אפשר גם פסטה בערב .

לשאלתי אם היא מוצאת קשר בין התזונה לבין התחושות שלה, תשובתה שלילית והיא גם לא מבינה למה אני מעלה את השאלה.

עבדנו בשיטת אלימינציה ואתגר, שיטת אלימינציה מסירה מהתפריט מזונות חשודים כמעוררי אי-סבילות ו/או אלרגיה כשהשלב ההופכי הוא הוספת מזונות חזרה לתפריט כדי לבדוק את תגובת הגוף למזונות שחוזרים חזרה.

ומה לדעתכם קרה?

בדיוק, ברגע שחזרו מוצרי החלב וחלב ניגר בפרט, התפרצו שוב כאבי הבטן והשלשולים, הנפיחות בבטן והחולשה הגיעה יד ביד עם עוצמת תסכול מתגברת.

מה את רוצה שאני אוכל?, איך אפתח את הבוקר בלי חלב עם דגנים או מוזלי?, מה אני כבר יכולה למרוח על פרוסת הלחם? אם לא גבינות?, הדבר שאני הכי אוהבת (היא מספרת), זה פלפל אדום ממולא בקוטג' וגבינה לבנה ביחד עם מלפפון חמוץ – מה כבר יהיה לי לאכול? היא שואלת ברוב תסכול כשאני מסבירה את הקשר בין התופעות שהיא מרגישה מיד עם הוספת חלב ניגר ומוצרי חלב (כולם מבוססי חלב בקר) לתפריט: משתפת אתכם בהסברים ומזמינה אתכם לבחור מה שמתאים ונכון עבורכם.


ראשית, עוד לפני שנדבר על סוגי החלב ומוצריו שקיימים בשוק, נזכיר כי מעבר לחלבון החלב, יש הבדל בין כמויות המינרלים הקיימות בחלב (שבחלקם משחקים תפקיד של חשוד מרכזי במניעת או עידוד ספיגת סידן), ענין עם סוכר החלב שאנחנו מכירים בשמו "לקטוז" ולקינוח, הגיע הזמן לעשות סדר עם אחוזי השומן השונים המופיעים במוצרי חלב:

אם נרצה או לא, אנחנו משתייכים למשפחת היונקים וככאלו, מרגע לידתנו אנחנו מקבלים את התזונה הראשונית שלנו באמצעות יניקה. יש תינוקות ואימהות שמסתדרים עם הנקת חלב אם ואלו שאינם, משתמשים בתמ"ל (פורמולות תחליפי חלב למיניהן).

ככל שהתינוק גדל, הוא נחשף למזונות נוספים מעבר לחלב אם או תמ"ל, בתחילה הם מרוסקים וככל שהזמן חולף נוספים מוצרים שמעודדים לעיסה כשלאט לאט נוספים מוצרי מזון נוספים בהתאם לגיל, עד הגעה לאכילה עצמאית של מוצרים הדורשים כישורי לעיסה. למעשה, כל משפחת היונקים הגדולה והמכובדת בטבע, מסיימת את שלב ההנקה ומאותו הרגע הגורים והתינוקות עוברים לתזונה של בוגרים כששלב ההנקה הסתיים ולא חוזרים אליו שוב במהלך חייהם. לעומת זאת, בני האדם מצאו דרכים להפיק מוצרי מזון נוספים מחלב ורובנו משתמשים בם כחלק מהתזונה שלנו, כשההבדל העיקרי הוא השימוש בחלב ניגר גם בחיים הבוגרים ולאורך החיים.


יש שמשתמשים בחלב ניגר רק כתוספת לשתיית קפה/תה/קקאו ויש ששותים חלב ניגר כפי שהמליצו לנו במאה הקודמת (פתאום זה נשמע רחוק כל-כך). למעשה, בנקודה הזו מתבצע כאן תהליך שהוא בניגוד מוחלט לכפי שכל שאר משפחת היונקים מתנהלת.

בתוך התהליך האבולוציוני של משפחת היונקים, כל עוד התינוק או הגור יונק, הגוף מייצר אנזימים (לקטאז) המאפשרים לנו לעכל את סוכר החלב (לקטוז) אך ייצור האנזימים הולך ופוחת ברוב המקרים בתום תקופת הינקות כזכר להיותנו חלק ממשפחת היונקים – ממש כפי שזה מופיע אצל שאר בני המשפחה המורחבת.


כלומר, אנשים שסובלים מאי-סבילות ללקטוז, מעידים באופן מובהק על התמעטות הלקטאז בגופם, מה שיוצר את התסמינים הנלווים לאי-סבילות זו כמו כאבי-בטן, שלשולים, נפיחות וחולשה.


הפתרון של הרפואה הקונבנציונאלית לתופעה זו, היא הוספת כמוסות המכילות ריכוז גבוה של האנזימים שהתמעטו בגוף המאפשרים לאדם הנוטל אותם להתמודד עם חלב ומוצריו שהוא בוחר לאכול למרות אי-סבילותו להם.


מעניין לדעת שסוגי חלב ומוצריהם ממקורות שונים קרי בקר/עיזים/כבשים/בפאלו/נאקות וכו' – מכילים כמויות שונות של לקטוז, כך למשל חלב עיזים מכיל כמות מועטה של לקטוז או אפילו קוטג' בקר יש פחות לקטוז לעומת זו שבחלב בקר ניגר.

עדיין, במצב של אי-סבילות ללקטוז, התסמינים יופיעו גם אם במוצר יש מעט לקטוז.


אלרגיה לחלב ומוצריו מופנית לחלבון החלב (קזאין). כזכור, אלרגיה מסתמנת בבירור בתמונת בדיקות דם ויכולה להתבטא גם בבדיקות צואה מתקדמות.

חלב אם המותאם לבני האדם מכיל את הכמות הנמוכה ביותר של חלבון (1.2%) לעומתו חלב כבשים מכיל את כמות החלבון הגבוהה ביותר (6.2%) השוואה בין חלב עיזים, כבשים, בקר, חלב אם, נאקות ובפאלו.


אלו מאיתנו שלא אלרגיים לחלבון החלב, יכולים ליהנות מיתרונותיו המתבטאים בתכונות אנטי בקטריאליות, אנטי ויראליות, אנטי פונגאליות (פטריות), נוגדות קרישה, מפחיתות לחץ דם, אנטי אוקסידנטים (נוגדי חימצון) ומונע קרישיות יתר. בנוסף, קזאין נקשר לסידן וזרחן (שיש בכל סוגי החלב הניגר) התורמת לספיגתם במעיים.


עוד נוכל למצוא בקזאין פפטידים (חומצות אמינו קצרות שרשרת) אלו, נקשרים לפתוגנים (חיידקים/וירוסים) שפולשים למעיים ובכך מונעים מאיתנו זיהומים ומחלות מעיים ובאותה נשימה, מסייעים לנו לשמור על משקל גוף תקין – זו הסיבה שתפריט חייב להיות מותאם אישית לכל אדם, כיוון שאוכלוסיית החיידקים משתנה בין אדם לאדם וגם אצל כל אדם בתקופות שונות במהלך חייו.