ברוש / מילים: אהוד מנור, לחן: אריאל זילבר
אני ראיתי ברוש
שניצב בתוך שדה מול פני השמש
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
על צידו נטה הברוש
לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב.
והנה, מול הים
קם הברוש ירוק ורם.
הנה ברוש, לבדו
מול אש ומים.
הנה ברוש, לבדו
עד השמיים.
ברוש, לבדו איתן.
לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד.
ואני כמו תינוק
שנשבר ולא יכול מול פני השמש.
בחמסין, בקרה
אל מול פני הסערה.
הנה ברוש, לבדו...
אם הטבע יכול להשיא לנו עצה טובה ביום-הולדתו, הרי שהוא מלמד אותנו ש - גמישות... חזקה, הישרדותית והרבה יותר מאשר עמידה יציבה מול איתני טבע ושאר הזדמנויות שהחיים מספקים – שווה מחשבה ולמידה מהטבע, הפרחים ושאר חיוכים.
פתח דבר
אולי הספקתם כבר לשכוח, יתכן שאתם עדיין מבושמים מחגיגות Valentine's Day (יפה שהחלטתם לחגוג את האהבה, אבל למה הכל ביום אחד מרוכז?, לא עדיף כל יום פרוסת אהבה?, לא נכון יותר מינון מאפשר עיכול והנאה יום יומי?) אולי כבר מתנמנמים לכם, אבל אני שלא חוגגת חגים שאינם שלנו/יהודיים (למען הסר ספק), עדיין עם הזיכרונות המתוקים של טו' בשבט, עם שמחת תחילת לבלוב העצים, אני מודה ומתוודה, יש לי אהבה מיוחדת לעלווה הרכה הזו שנעה בְּרכּוּת ועדינות אל מול רוח החורף חסרת הפשרות, מתעגלת מפויסת מול קרני שמש חורפיות – אני כנראה באמת אוהבת לידות מכל סוג שיש...
דר' אדוארד באך שהוא מבחינתי האיש והדמות שמחברת בין אהבה וטבע בדרך עדינה ומיוחדת היה להערכתי הראשון להבין משמעותם של דברים לעומקם וכך אמר: "חולי, הוא היעדר אהבה" אלו מכם שלא מכירים את דר' אדוארד באך אספר כי הוא האיש האמון על כל פרחי באך, על הגישה, התובנות, הרגישות והאהבה השלימה הן לטבע והן לאנשים וכל כך הרבה שנים אחרי מותו, לשילוב המיוחד שבין הטבע והאדם.
אלו מכם שמכירים אותי ממפגש אישי וליווי פרטני כפי שאני נוהגת לכנות את דרכי בטיפול, יודעים שאני עושה דרכי אליכם, עד הבית, עד המקום שאתם מרגישים בו הכי נוח בעולם, שם אני מעריכה (תרתי משמע כמובן) אדם נמצא במקום הכי נוח וזמין לקבל את הדברים שאני מאירה בפנס התובנות שצברתי בעשרים שנות העמקה במחוזות הפשטות הטבעית כדרך לבריאות...
אלא שאגב כל החֵמְדָה הזו, אני כמו כל עמךָ ישראל מבלה לא מעט בדרכים, לומדת להכיר את השעות, את כיווני הפקקים, את עומס הדרכים, את הזמנים שלוקח להגיע מכאן לשם וכל הדרך חזרה והגיע הזמן להקבלה, המזל הגדול שלנו הוא שמי שבנה לראשונה את גוף האדם, לא הכיר את מע"צ ולא היו לו שום סנטימנטים לממסד הזה, אלו היו לגמרי ידיים פרטיות או למיטב הבדיחה "עבודה ידנית" – רואים את ההבדל גם כאן ואתם יותר ממוזמנים להשתמש בבדיחות הדעת שלי... (נראה אתכם לועסים את הפקקים שאני לועסת ולא מוצאים את ההומור דרך לשרוד את ה-"טרשת" הזו)
בחירת נתיב היוותה אתגר מאז ומעולם (תשאלו את משה רבנו, 40 שנה לקח לו להגיע ממצריים לכאן), זה לא חדש – אמנם התווספו אינספור נתיבים חדשים, אבל במקביל אליהם, נוספו גם לא מעט אנשים - בעלי מסע (תחשבו על ההגדרה) והנתיבים עמוסים, עמוסים בזמנים חופפים כך שכולנו, או לפחות רובנו, משחיתים נִתְחֵי חָיִּים ושעות רבות בפקקים מלאי ריק, תסכול ולא מעט כעסים..
אם נשתמש בהשאלת מערך נתיבי ישראל למערכת התעבורה האנושית ובמקרה זה כלי-דם ובפרט ורידים העומדים בהשאלה ל- "לעבודה", "הדרך הביתה", "הדרך חזרה מהצפון אחרי מופע שלג", "הדרך חזרה הביתה מדרום אדום וסמוק מכלניות" – ישראלה שלנו מספקת הרבה סיבות לפקקים (האמת?, מספיק רכב שעומד בצידי הדרך בשביל ישראלי ממוצע סקרן שיאט כדי לראות מה מתרחש ולאחריו כבר מתווסף לו פקק) נראה לא מעט הקבלות בדרכים, במעקפים מלאכותיים שמייצרת מע"צ לעומת אלו שמייצרת חברה פרטית (תשוו קופת חולים לרפואה פרטית, זה די יסדר לכם תובנה)
אני זוכרת בילדותי את הימים שאחרי מלחמת יום-הכיפורים בהן חולקו אותיות א'-ו' לכל האזרחים, האות שקיבלת היתה האות שציינה את יום השבתון של הרכב שלך, זה היה הפתרון המדיני להתמודדות עם יוקר הדלק דאז.. (תודה Nissan Lev-Ran אתה לגמרי בתפקיד ה-"צ'ייסר", הלוואי על כולנו כמות המידע שאתה מחזיק בראש ותיפקוד הזיכרון וההקשרים שעובדים אצלך יותר מהר ודאי יותר מהכבישים בישראלה – ש א פ ו)
אני לא יודעת אם ואיזה פתרון יצירתי יאומץ לבסוף לבעיית הפקקת בכבישי ישראל, אבל ללא ספק לאסכולות הטבעיות של הפן הבריאותי, יש לא מעט לאמר בענייני כלי-דם וורידים בפרט, עליהם נדבר בגיליון זה של המגזין.
אם אתם רוצים להרוויח ערך מוסף מקריאת גיליון זה, תשכחו לגמרי שמדובר בכלי דם, בכבישים, פקקים...... תחשבו על הנתיבים שאנחנו בוחרים לעצמינו בחיים –
אולי קל לנו לראות טביעות כפות הרגליים על חלקו הרטוב של חוף הים כדי להעמיק תובנה, שם – כשהכחול הגדול נפתח אל האופק ונאסף אל השמים, שם המים יודעים להכיל את כל סוגי הרגשות הנובעים מאיתנו, להשקיט בנו את הרעש הפנימי ולשלוח אותנו חזרה אל חיינו, ברורים יותר עם עצמינו ובוודאי רגועים יותר....
קחו לכם דקה של מחשבה אחרי שביקרתם (אפילו בדמיונכם) בחוף הים ונרגעתם וגם ראיתם את השביל שהותירו כפות הרגליים ותחשבו היטב מה יודע לעצור אתכם, מה מכניס אתכם ל-"פקק" – (כל חולי עלי אדמות, הוא סוג של פקק – סטגנציה בז'רגון המקצועי), מה מניע אתכם, לאן אתם רוצים להגיע, מה אתם רוצים להשאיר אחריכם, מה המורשת שאתם מותירים כאן על פני האדמה לדור הבא (בפועל)... (את התובנות הללו לומדים היטב מעשייה, הדור הבא אגב, שומע, אבל לא מקשיב, מבין היטב דוגמא אישית וגם זה מגיע בעיתו...)
חֵירות, היא הבחירה (את מה שנכון לכל אחד בכל רגע נתון ...)
ועוד מילה או שתיים בענייני תקיעות, תקיעות אינה מצב של אדם בודד, כדי שתקיעות תתקיים, היא זקוקה ולו לשותף אחד (תחשבו על נעיצת מסמר בקיר) מסמר לא יכול להינעץ לבדו בקיר, הוא זקוק למפעיל, כך גם אנחנו כשאנחנו נתקעים, "משהו" משרֵת את שני (או יותר) הלוקחים חלק בתקיעות עצמה, כל אחד ממשתפי הפעולה "מרוויח", או מחשיב/מתייחס כרווח לתקיעות עצמה – לחמשת השורות הללו משמעות גדולה ביכולת להיחלץ ולחלץ תובנות ממצבים אלו – שווה מחשבה !!!
מאחלת לכולנו אהבה יומיומית מפתיעה מחדשת ומתחדשת וקריאה מועילה,
שלכם כתמיד,
תמר.
דָּלְיוֹת
מערכת כלי הדם האנושית, אמונה על העברת דם מהלב אל אברי הגוף ומהם בחזרה אל הלב, אם להמשיל כדי להבין דברים עומקם כפשוטם, כשמדובר במערכת כלי-הדם האנושית אבקש מכם לחשוב על מערכת הכבישים בישראל:
יש לנו כביש אגרה שחוצה את המדינה לאורכה (אינשאללה יתארך צפונה ודרומה גם, זה בהחלט יקרב את אילת למטולה וכל הדרך חזרה) גם לא מעט כבישי רוחב חדשים ומאוד מכובדים (כל פעם מחדש מברכת את 531)
העורקים, הם כלי הדם הגדולים בגוף האדם ותפקידם כמו המוביל הארצי, ערוץ הדם הראשי שמעביר את הדם מהלב אל כל אברי הגוף.
הוורידים לעומתם, הם אלו שאחראיים להחזיר את הדם אל הלב. בחלק מהמקומות ההחזרה היא מיידית וישנם גם מקרים שההחזר מתעכב ועובר במקומות נוספים כמו למש במערכת השער של מערכת העיכול, כך או אחרת, תפקידם של הוורידים מאתגר, הם פועלים כנגד כל חוקי הגרביטציה ומסייעים לכוח שאיבת הלב להניע בחזרה את הדם מהפריפריה (האיזורים המרוחקים מהלב כמו למשל כפות הרגליים) חזרה אל הלב.
כבר אמרתי אינספור פעמים - מי שהמציא את המכונה המופלאה הזו – גוף האדם – היה כנראה גאון, הוא חשב על כל פרט וכנראה שהיה לו (טוב, אל תכעסו, הוא/היא/זה/- איך שתקראו לו/ה) די תבונה כדי לחשוב על החזר דם וורידי מול כל חוקי הגרביטציה ולהבין שנדרש לכך איזה שהוא פטנט, עזרה כי הלב לא בהכרח תמיד מצליח לשאוב חזרה את הדם בכזו קלות.
אנחנו מכירים את המקרים האלו – החבר'ה הצעירים שלנו מגיעים לצנתור בגילאים יותר מוקדמים ממה שאנחנו זוכרים שהיה בתקופתנו (אני כותבת את הדברים כאילו שכולנו בגיל אחד, אז לא – אבל ללא ספק, "חלון ההזדמנויות" שהיה שמור פעם לגילאי 50 ומעלה, נמצא היום עשור מוקדם יותר ויש מקרים שגם פחות)... אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיים תחת מטריית המילניום וכל מה שהיא מציעה, מייצרים "אתגרים" לא פשוטים לגוף האדם.
התופעה הפיזיולוגית המכונה דליות, היא אחת הבעיות הנפוצות בעולם המערבי וסובלים ממנה לפחות ממחצית האוכלוסייה שעברה את גיל 50 ובפרט, נשים (פי 4 מגברים)
3 סוגי כלי דם בגוף האדם:
1) עורקים – מביאים דם מהלב אל האברים השונים בגוף
2) ורידים – מחזירים את הדם מהאברים ברחבי הגוף אל הלב
3) נימים – מקשרים בין העורקים והוורידים הקטנים לשם חילוף רכיבים תזונתיים וחמצן כנגד פינוי פסולת ודו-תחמוצת הפחמן.
רק כדי להרחיב את הדעת, כדאי לדעת שקיימות שלוש מערכות ורידים ברגליים
1) מערכת עמוקה – מלווה את העורקים שמספקים דם
2) מערכת שטחית – מנקזת דם למערכת הורידים העמוקה בעיקר מאזור המפשעה והברך
3) מערכת ורידים מקשרים שמהלכם ניצב לציר הרגל.
בפני הוורידים עומדת משימה לא פשוטה ובאופן קסום, משך רוב חיינו הם עומדים במטלה, יש ששפר עליהם הגורל, אורחות החיים והגנטיקה ולא סובלים מבעיות ורידים – מקווה שאתם מבינים ע כמה שפר עליכם המזל... והאחרים, ובכן.. היצירתיות שטמונה בתקלות פיזיולוגיות, מתבטאת בדרכים לא נעימות בלשון המעטה...
דליות, היא מופע ראשוני וקל יחסית למופעי תקלות ורידים, הן מתבטאות בוורידים בולטים, נפוחים, כחולים. לרוב נראה מופעי דליות מפותלים בחלקן האחורי של השוקיים.
בפועל, כל מופע דליות אומר ומתאר חולשה של המנגנון החכם שמאפשר לדם לנוע בוורידים כנגד כוח הכבידה, בתוך הוורידים קיים מנגנון "שסתומים" חד-כיווניים שמונע מהדם לנוע בדרך הטבעית מלמעלה כלפי מטה – נזכור שתפקיד הוורידים להחזיר את הדם אל הלב, כלומר מראש תפקידם מאותגר פיזיקלית.
כאמור, בכלי הדם ישנם שסתומים חד-כיווניים, שתפקידם למנוע את חזרת הדם לרגליים, עקב כוח המשיכה. בזמן שהלב שואב דם, נפתחים שסתומים אלו, כדי לאפשר מעבר וזרימת דם כלפי מעלה לכיוון הלב ומיד נסגרים למניעת חזרת אותו הדם. כאשר אחד השסתומים פגום, זורם הדם חזרה ומצטבר ליד השסתום הפגום. כתוצאה מכך, מתנפח כלי הדם באזור שמעליו והוא מאבד את גמישותו.
המצב הזה נקרא אי-ספיקה וורידית, מה שמעיד על עליה בלחץ הדם הוורידי – הגוף בחוכמתו מזהה כל שינוי בקצב הזרימה ותעבורת הדם בכלים (ורידים עמוקים) מה שמתבטא באופן מיידי בעומס על הרגליים.
העומס מתבטא בהתרחבות הוורידים וברגע שאלו התרחבו, מנגנון השסתומים "מתקלקל" (עלי השסתומים נפרדים) ודם מצטבר בדיוק באותו מיקום של שסתום שהמנגנון שלו התקלקל.
לאחר זמן מה מגיעה הנפיחות לגודל כזה, שהיא נראית מבעד לעור. מצב זה יכול להיות דלקתי, כשהדלקת יכולה להיות חיצונית במקרה הקל, או פנימית על דופן הווריד. ישנם מצבים שישנה גם רק התנפחות ללא דלקת כלל.
לפני שנמשיך חשוב להסביר שמופע דליות מופיע לא רק ברגליים כמו שרובינו מכירים, גם מופע טחורים הוא מופע דליות, מופע דליות נוסף יודע להופיע גם בחלק הדיסטאלי/מרוחק של הוושט כפועל יוצא של עלייה בלחץ דם במערכת השער (זו כבר אופרה אחרת)
במקרים קלים מהווים הוורידים בעיה קוסמטית בלבד, או יוצרים לכל היותר הרגשת גירוי/גרד קל בעור שמעל הוורידים.
במקרים בינוניים, יופיעו כבר הרגשת כבדות, שריפה פנימית וכאב רגליים.
במקרים קשים, העור מעל הוורידים מתייבש, משנה את צבעו לחום מבריק.
אם מדובר בדליות שלא טופלו והן מוזנחות, הרי שעלולים להופיע גם כיבים דלקתיים בעור.
במקרים אחרים, יכולה להיווצר דלקת ורידים שטחית, ואז הורידים נעשים אדומים ורגישים. אם נוסף לכך גם קריש דם (קריש מסתובב), הורידים גם יכאבו יותר ויהיו קשים למגע, כמו חָבָלים.
הסיבות והגורמים לדליות:
גנטיקה המתבטאת בחולשה קונסטיטוציונית של כלי דם. 80%-60% מקרי הדליות מהווים תולדה גנטית.
תעסוקה רבים מאיתנו עומדים שעות ארוכות על הרגליים או לחילופין יושבים שעות ארוכות מבלי לזוז ומכבידים על החזר וורידי
,עודף משקל - מה נאמר על עודף משקל עוד לא נאמר?, עודף משקל לוחץ, מכביד ומעמיס על הוורידים, ככל שעומס המשקל גדול יותר, כך העומס על הורידים גדול יותר ומתבטא הן בעצירויות והן במופעי דליות למיניהם.
הריונות – רחם גדול גורם ללחץ מוגבר על הוורידים מה שמקשה על התרוקנות של הוורידים. בנוסף, בהריונות נפח הדם עולה, רמה גבוהה של פרוגסטרון בזמן ההיריון גורמת בפני עצמה להרפיית שרירים בדפנות כלי הדם (אותם אלו שהסברתי שבמצב תקין מסייעים באמצעות התכווצות לדחוס את הדם כלפי מעלה) ומכאן להרחבתם וירידה באיכות תיפקודם של השסתומים.
שינויים הורמונאליים מטיבם וטבעם, גורמים להרפיית שרירים ויכולה כפועל יוצא לגרום לדליות (ישנן נשים רבות שסובלות במהלך הווסת מכאבי רגליים – זה חלק מהתופעות) קיים קשר בין רמות גבוהות של אסטרוגן להופעת דליות.
לידות מטבען מביאות איתן גם שינויים הורמונאליים כחלק מהלידה והכנת הגוף לשלב ההנקה וגם לחץ גדול מאוד בזמן הצירים ועד תום הלידה. לא פלא איפה שהרבה נשים סובלות מהופעת טחורים בזמן ולאחר הלידה בגלל הלחיצות.
תוספים הורמונאליים מן הסתם מערערים את איזון המערך ההורמונאלי וזה בתורו כאמור, גורם להיחלשות השרירים כמוסבר לעיל.
עצירות ובפרט אם מדובר בעצירות כרונית המביאה איתה לחץ מתמיד גם על רקע של ישיבה ארוכה בשירותים וגם על רקע לחיצות אגב רצון וצורך בשחרור.
קרישת יתר ככל שצמיגות הדם עולה, כך קשה לו יותר לטפס במעלה הוורידים ללב.
בעיות לבביות מן הסתם רק מעצימות את הקושי של הוורידים להשיב את הדם ללב. יתר לחץ-דם, בעיות בקצב הלב ומן הסתם גם גיל.
אורחות חיים לתזונה, פעילות גופנית, עישון יש השפעה מכרעת על כל תפקודי הגוף שלנו וגם כאן.
בחלק הרגשי/הוליסטי כותבת לואיז היי בסיפרה כי דליות מבטאות עמידה במצב לא רצוי, דכדוך, תחושה של עומס יתר בעבודה ובתחום אחרים בחיים. מצב מתקדם של פקקת מבטא תחושת בדידות, פחד וקושי להתמודד עם הערך העצמי שכבר לא יכול לעשות דברים כמו פעם.
טיפול
נתחיל בכך שלא ניתן למנוע היווצרות דליות אבל בהחלט ניתן להקל את חומרת הבעיה. ככל שהמודעות לבעיה גדולה יותר, קיימת אפשרות גדולה יותר להקל על המצב ובעיקר למנוע את החרפתו:
* הפחתת משקל תפחית את הלחץ הוורידים, זה נכון גם למצבי הריון, בפרט אם יודעים שקיימת חולשה וורידית, שווה להקפיד שלא לעלות במשקל באופן מופרז כדי לא להחריף את המצב.
· כל מצב של עמידה/ישיבה ממושכת, חשוב לשנות מנח (מעמידה לישיבה ובפרט ברגליים מורמות, מישיבה רצופה להליכה) אחת לשעה בפרט בטיסות ארוכות.
· אם אתם כבר יושבים, השתדלו שלא לשכל רגליים, שיכול רגליים יוצר בתורו חסימת מרידיאנים. – זה הזמן להרים את הרגליים (מעל לגובה הלב) כדי לסייע בהחזר וורידי. בנוסף, בזמן שאתם יושבים/עומדים (בלית ברירה בעבודתכם) את בהונות הרגליים, זו אגב ההמלצה הגורפת לחיילי משמר מלכת אנגליה, מי שלא מניע את בהונות רגליו מתעלף ככל שההחזר הוורידי מתקשה להגיע חזרה ללב...
· אחד הפטנטים הפשוטים לאלץ את הדם להידחס כלפי מעלה, כמו גם להגיע עד אל בהונות הרגליים (כלי דם שונים) הוא להניח "מפשק" בין בהונות הרגליים – ככל שהמפשק נוח פחות וגדול, כך הגוף מרגיש את הצורך להגיע עד הפריפריה לטיפול ב"מפגע" התעבורתי – שווה ניסיון ! (נסו טושים של הילדים, העבים יותר עושים עבודה מצויינת - אף שהעבודה עם טושים פועלת יותר על העורקים מביאי הדם, עדיין, הפטנט עובד מצויין ויש לו את היתרונות שלו - בפרט אם אתם סובלים מכפות רגליים קרות).
· פעילות גופנית ובפרט אירובית כלומר הליכה, שחייה (אם אתם יכולים לשחות, זו הפעילות המומלצת ביותר לטיפול בדליות) או רכיבה על אופניים למשך כחצי שעה מדי יום, מהווה עזרה ממשית ולכן משמעותית מאוד בתהליך הריפוי ולבריאותנו בכלל.
· הסעיף הזה מגיע עם זכרונות ילדות מהאמא הפרטית שלי שסבלה מדליות ברגליים מאז שאני זוכרת אותה. בימות הקיץ, כשחם והכל מתרחב כמו גם הוורידים, היא לא יצאה מהמיטה מבלי לחבוש את השוקיים בתחבושת אלסטית שכבר מזמן היתה מהוהה...עדיין, החבישה סיפקה לה מענה ולו קל לכאבי הרגליים מהם סבלה. היום כבר קיימים מתקדמים, יש גרביים תומכות, גרביים אלסטיות למקרים קשים יותר כשלמעשה, הגרביים נותנים מענה ללחץ הפנימי שנוצר על הוורידים, כמו קונטרה לאיזון.
· תזונה:
אם המשלנו את הוורידים לכבישי ישראל והפקקים, קל להסביר שהתזונה היא הדלק שלנו. נסו רק פעם אחת לתדלק רכב ממונע בנזין בסולר או להיפך – התמונה ודאי ברורה לכם וזו בדיוק עוצמתה של תזונה מותאמת אישית.
במקרה של בעיות כלי דם באופן גורף לא רק וורידים או עורקים, המלצות התזונה זהות.
יש להקפיד על צריכת פחמימות מורכבות, מלאות ושלימות.
פירות וירקות טריים עשירי סיבים תזונתיים ובמקביל להפחית ככל הניתן צריכת מזונות מעובדים, מתועשים התורמים בתורם למצבים דלקתיים. אנשים שהתפריט שלהם דל בסיבים, עלולים לסבול מעצירויות שהן חלק מהסיבות כאמור להתפתחות דליות ובמקרה זה לא רק ברגליים (קרי טחורים).
אם כבר ירקות ופירות טריים, מומלץ לצרוך את אלו שעשירים באנתוציאנידינים כמו אוכמניות, דובדבנים, תותים, סלק – כל הפירות והירקות שצבעם כחול/סגול/אדום עשירים בנוגדי חימצון ספציפיים לכלי דם.
גם קטניות מביאות איתן כמות נאה ומכובדת של סיבים תזונתיים, הקפידו להעשיר את התפריט במיני קטניות לטעמכם.
ירקות כמו בצל, שום, ג'ינג'ר, פלפל חריף וכמובן כל הירקות העליים כמו פטרוזיליה, סלרי, כוסברה, שמיר וכו', יסייעו למנוע היווצרות קרישי דם.
כמובן שהקפדה על שתייה (מים כמובן) בעלת חשיבות עליונה לזרימת דם תקינה, הקפידו לשתות לאורך היום, בכל עונות וימות השנה, לאט, במתינות, אל תציפו את הכליות בבת אחת בכמויות מים גדולות שהן לא תוכלנה לשאת ותשלחנה אתכם ישירות לשירותים להתרוקן ולכן, לאט, בהדרגה ובמתינות.
במצבים בהם מתרחשת דלקת בגוף ואין זה משנה אם הדלקת ממקור חיידקי זיהומי או דלקת אינפלמטורית שאינה זיהומית (כמו דליות, טרשת עורקים או אפילו סכרת), נכון להיעזר בתזונה אנטי דלקתית משמע, תזונה שאינה כוללת חלבון מהחי (בשר/עוף/הודו) – נכון להעשיר את התפריט באכילת דגים ובפרט דגי ים צפוני – (סול, סלמון, הליבוט, מקרל, פילה מרלוזה/בקלה, טונה לבנה/אדומה או טונה במים מקופסת שימורים, סרדינים פורטוגליים, הרינג לא כבוש) כאלו ששחו במים קרים המכילים אחוזי אומגה 3 גבוהים שעשויים לסייע בהרגעת להבות הדלקת.
תוספות
ידוע הוא שבמצבי דלקת, פיזור והנעה מסייעות לגוף להתמודד עם המצב ולכן, כל שיטת פיזור והנעה תהיה נכונה במקום הזה: פעילות אירובית ושחייה בפרט כמוסבר לעיל, רפלקסולוגיה, יהיה נכון להשתמש בשמנים שעשויים לסייע גם מבחוץ לפיזור ובעיקר לניקוז והנעת מערכת הלימפה לפינוי הרעלנים. החשש מעיסוי מקומי מצביע על חשש מתסחיפים ולכן, עיסוי לימפתי או רפלקסולוגיה לעידוד זרימת דם, חיזוק שריר הלב ופינוי לימפתי עשוי להתאים.
היות ואין לעסות את המקום באופן ישיר (כדי להמנע מתסחיפים), כן יהיה נכון להשתמש בקומפרסים או לחילופין מריחת ג'ל/קרם (על בסיס מים/מקרר) להרגעת המקום. נכון יהיה להשתמש במירתח או טינקטורה של הצמחים הרלוונטיים ספציפית למקרה (בהתאם למצב) כדי להשרות את הבד בו משתמשים לקומפרס.
דיקור עשוי לתת מענה מצויין לפתיחת מרידיאנים חסומים שמהווים בעיני הרפואה הסינית בסיס ראשוני להתפתחות קושי בריאותי מבוסס חסימה-קרי מחלה.
הפן הרגשי מהווה אתגר בפני עצמו, כשאנחנו זוכרים שגופנפש הוא איבר אחד בלתי נפרד, קשה לעיתים למצות תובנה מי מוביל קודם – הגוף או הנפש, כך או אחרת, ללא כל צל של ספק הקושי המתבטא בזרימה, ברצף זרימה עם החיים מבטא קושי להתמודד עם ההתקדמות הלאה. אחרי ככלות הכל אלו הרגליים הנושאות אותנו קדימה וכשאלו מביעות סבל, כאב וקושי לעמוד על הרגליים ולהתהלך, קל יותר לראות את מה שעוצר אדם להתקדם הלאה.
הרפואה הסינית קושרת את מופעי הדליות לערך עצמי נמוך ובעיקר לפחד ו/או קושי להיות "נוכח" בתוך הסביבה והעולם האישי – אלו יחד יוצרים תקיעות ועמידה במקם שבתורה מתבטאת בדליות.
צמחי מרפא מהווים אפשרות תירפואטית משמעותית ואולי זה הזמן הנכון להזכיר שהתרופות הקונבנציונאליות בבסיסן, מבוססות על המנגנונים בהם משתמשים הצמחים, כל הרפואה האקלקטית שנאספה לאורך השנים ברחבי העולם, מנגישה את חכמת הטבע והשילוב הקסום שבין הטבע והאדם. קיימים לא מעט צמחי מרפא שיודעים לתת מענה לכל הפעילויות הרפואיות הנדרשות לטיפול במצבים של דליות ולא רק, מטבע הדברים נדרשות לא מעט פעילויות כדי לתת תמיכה ומענה: זרימת דם חלשה משקפת חולשה של שריר הלב ושאיבה לא איכותית, שבירות דפנות כלי-דם, חולשה לימפתית, שסתומי ורידים מוחלשים או לא תקינים, חולשת כבד מעידה על תקיעות דם בכבד שעומדת מאחורי דליות (טחורים) וגם בוורידים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדליות בתחתית הוושט:
Crataegus ber., Vitis, Centella, Achillea, Ceanothus (red root), Ruscus, Aesculus, Vacciniim, Astragalus – הם חלק מהצמחים שנותנים מענה נקודתי לוורידים, תכונתם טוניק לרקמת חיבור מאפשרת להם לשפר מצב הוורידים, את הטונוס, דפנות הוורידים וחלק מהצמחים ברשימה זו גם יעודיים לטיפול ושיפור מצב השסתומים בתוך הוורידים.
כמובן שישנם צמחים המסייעים לשיפור זרימת דם וורידי, מהווים מענה לאישוש שריר הלב, נוגדי לחץ, נוגדי קרישה, נוגדי דלקת וכמובן נותנים מענה נאות לפינוי לימפתי.
אחד החלקים המיוחדים בעיסוק ברפואת צמחי מרפא (הרבליזם) הוא היכולת לתת מענה אישי לכל אדם בהתאם למצבו, יכולתו להתמודד וכל מערך חייו האישי.
תוספי מזון אתם כבר יודעים זה מכבר שאני לא נוהגת להמליץ על שימוש בתוספים באופן גורף, גם לא כשמדובר במקרים ספציפיים כמו זה העומד לדיון בגיליון זה ולרוב א ב ל...כשמדובר בדליות יש הרבה מאוד מה לעשות כדי לשפר את המצב, לקדם בריאות:
היות ואני נוהגת לבחור במידת האחריות, אזכיר את אותם ביופלבנואידים (צבענים נוגדי חימצון איכותיים בעלי צבע אדום/כחול/סגול) היודעים לתת מענה נקודתי לכלי דם (הן ברמה התזונתית כפי שמופיע לעיל והן כתוסף)
ויטמין B3 יודע לשפר את מחזור הדם ולמנוע את תחושת הכבדות ברגליים, הוא עובד נקודתית על מחזור הדם ללא קשר ישיר למערכת העצבים כמו רוב משפחת ויטמיני B, הוא מסייע לאיזון פרופיל שומנים בדם (קרי כולסטרול) חיוני מן הסתם למטאבוליזם של חלבונים ושומנים ומשמעתי לבריאות העור.
אלא שלא כל אדם יכול להיעזר בוויטמין זה ובפרט לא אנשים עם בעיה מוגדרת בתפקודי הכבד.
ישנם תוספים נוספים שעשויים לסייע בפינוי, בהתמודדות עם דלקת, מתן תמיכה בקולגן וכלי-דם, סיוע נקודתי לעור שנוטה להתכהות ולהתקשות סביב דליות, חיזוק מערכת החיסון אבל שוב, הפניה לשימוש בתוספי מזון צריכה להתבצע נקודתית ואישית לכל אדם לפי מצבו הבריאותי ויכולתו להיעזר בתוספים מבלי לעורר חלילה נזק או התוויות נגד (במקביל לתרופות למשל או מצבים רפואיים קונסטיטוציוניים).
למרות זאת, ישנו תוסף אחד משמעותי ביותר שעשוי לעשות עבודה גם חיצונית וגם פנימית על מצבים של דליות היות והוא ידוע כמשקם רקמות, תומך במערכת החיסון ובפרט במצבים של דלקות, מחזק את דפנות כלי הדם ואף תומך ומחזק פעילות של ביופלבנואידים על רקמת החיבור בכלי הדם. המדובר בתוסף "אבץ" – חיוני לפעילות של בלוטות שומן בעור ולכן יעיל מאוד לטיפול במקרים של מופעים עוריים באשר הם.
אבץ מהווה מרכיב חיני באלפי תהליכים אנזימתיים בגוף ובפרט בתהליכי עיכול וחילוף חומרים, ספיגת ויטמינים ומינרלים חיוניים, תהליך ניקוי (DTOX), סינתזה של DNA ו- RNA, וחילוף אלקטרונים בתהליך הפקת האנרגיה, משמעותי לתהליכי גדילה וצמיחה וכאמור, מחזק את פעילות מערכת החיסון ומשקם רקמת חיבור וריריות הן חיצונית והן פנימית.
אין שום בעיה להמיס כמוסת אבץ במים ולהשתמש בקסמים שאבץ יודע לבצע על פני העור, אבל ככל שהמצב חריף ואקוטי, ניתן להיעזר בתמיסות קיימות לשטיפות אבץ או לחילופין חבישות אבץ במידה ומדובר בדליות בשוקיים ובפרט במצבים קשים. זה הזמן להביא לידיעתכם שקיימת בכל קופת חולים מרפאה ייחודית לטיפול במופעי פצעים למיניהם – לרוב המרפאה ייעודית לטיפול ברגליים סוכרתיות, אך המיומנות של הצוות ומגוון החומרים העומדים לרשותם לטיפול, יודע לתת מענה למצבים רפואיים נוספים כשמדובר במופעים עוריים – שווה להתעדכן – (רלוונטי בעיקר למצבי כיבי ורידים).
נוגדי חמצון הם אחד התוספים המשמעותיים ביותר לנו, בסופו של יום אם נאסוף את כל רגעי הסטרס והמתח שצברנו, נבין עד כמה אנחנו זקוקים לנוגדי חימצון – ככל שרמות הסטרס נאספות בגוף שלנו, כך נוצרים יותר ויותר רדיקלים חופשיים והם בתורם, אלו שמהווים חלק נכבד ב"-מדורת" דלקת והעלאת רמות החומציות המתקשרות ותורמות גם הן למערך דלקתי – למעשה, כל הפרדוקס הצרפתי יושב על העובדה שחרף כל התזונה עתירת השומנים של העצם הצרפתי, הם דווקא אלו שסובלים פחות ממצבים של טרשת עורקים שהיא בפני עצמה תהליך דלקתי (אינפלמטורי כלומר, לא זיהומי אלא "מכאני") וכל זאת בשל אותה כוסית יין אדום שמצטרפת כנראה ללא מעט ארוחות של העם היושב בצרפת...
כשראו והבינו חוקרים ברחבי העולם שדווקא הצרפתים סובלים פחות מבעיות של כלי-דם ועורקים בפרט, בדקו ומצאו שנוגדי חימצון מסוג רזברטרול הם האחראיים לבריאותו של העם הצרפתי. אחד התוספים איתו אני נוהגת לעבוד הוא VINIA כל כמוסה מכילה כמות נוגדי חמצון מ-1000 ענבים, זו תשובה מצויינת לכלי-דם ורדיקלים חופשיים.
תמצית זרעי ענבים עשירה מאוד בביו-פלבנואידים נוגדי חמצון, המסייעים למניעת נזקי רדיקלים חופשיים בגוף בכלל בכ"ד בפרט. חיונית לשמירה על שלמות כלי הדם ומניעת התקשחותם והתנוונותם כתוצאה מעבודה הכרוכה בעמידה ממושכת, ממחלות שונות כמו סכרת, יתר לחץ או מגיל. במידה והמצב מאפשר, ניתן להשתמש בתמצית להשריית קומפרס או שטיפה – כתמיד יש לנקוט משנה זהירות ולבדוק תגובת הגוף לתמצית במקום פחות סובל ורק לאחר קבלת תגובה טובה, אפשר להמשיך ולהשתמש בה.
שימוש בשמנים נדיפים (ארומתרפיה) עושה עבודה מצויינת על דליות המופיעות בפי הטבע או בלשון העם טחורים. שטיפות הממליס, או שימוש בקרם (על בסיס מים או ג'ל) הממליס עושים עבודה טובה כמו גם שמנים ספציפיים שיודעים לתת מענה נקודתי לטחורים – (אתם כבר יודעים שאני לא מצביעה על שמנים נקודתיים, כדי שלא תגרמו לעצמכם בעיות ו/או תחריפו את המצב)
לסיום, מזכירה שאין להשתמש ו/או ליטול צמחי מרפא, ויטמינים או מינרלים ללא הפניה מבעל מקצוע מומחה בתחומו (ותבדקו היטב...)
קרסוליים ענוגים... ליפאדמה ולימפאדמה
קרסוליים עדינים, צרים ודקים הם כמעט שם נרדף לחזות מלבבת שלא לאמר נשית או רחמנא ליצלן סקסית, אלא שלא כולנו ניחנו בזוג קרסוליים (במצב טוב) דקים, צרים ונאים שכאלו – מה זה אומר עלינו?, יש מה לעשות עם זה?
לכל דור ודור יש את אמרות השֶפֶר או הסלנג שלו –
פעם יכלו לקרוא להן "גזעיות" ולצחקק מאחורי הגב, כל רגע גזע...
בארה"ב השוו אותן ל"רגלי עגל - cankies", מטבען של רגלי עגל, אין שוני ברוחב הרגל מלמעלה למטה, לכן מיהרו האמריקאים לטבוע את המושג "רגלי עגל" לאותן נשים שקרסוליהן אינם דקים וצרים יותר מהמשך השוק, "רגלי עגל" הוא מושג עדין לעומת "רגלי פיל" שאומץ במחוזות אחרים על פני הכדור
לא משנה איך נכנה את התופעה, מדובר בתופעה שעשויה להיות אחת משתי תופעות פיזיולוגיות, או אפילו על שתיהן גם יחד: ליפאדמה ו/או לימפאדמה:
1) ליפאדמה – Lipedema
ליפאדמה נראית כמו בצקת ברגליים, עשויה להופיע סביב הקרסוליים, ברגליים ובאיזור הירכיים בואך ישבן.
הרגליים עשויות להיראות כרצף אחד של הרגל ללא היצרות סביב הקרסוליים או מראה הפרדה סביב הברך – לכך בדיוק התכוון המושג "רגלי עגל – cankies ".
הרבה מאוד אנשים חושבים שסוג זה של מופע, הוא מנת חלקם של אנשים שמנים, אבל לא בהכרח מדובר בבעיית עודף משקל, תוכלו לראות שישנן לא מעט ספורטאיות (שאינן סובלות מעודף משקל) ועדיין יהיו עם מופע ליפאדמה, חלק תחתון של השוקיים מוגדלות ועור עם נטייה לפגיעות גבוהה.
ליפאדמה מתרחשת בשל חלוקה לא סדירה של תאי שומן בגוף, בפרט בפלג גוף תחתון. אחד מסימני ההיכר הבולטים לכך הוא מבנה פלג גוף עליון צר (S) למשל מול פלג גוף תחתון (אגן ומטה) L/XL.
ככל שתאי השומן הולכים ומצטברים סביב איזור הקרסוליים ופלג גוף תחתון, כך הם חוסמים את מערכת הלימפה מלזרום, מה שגורם בתורו לבעיית ניקוז שלם ומלא של הלימפה, מה שיוצר מצב של בצקת לימפתית.
אם המדובר באיזור הקרסוליים, נראה מופע דו-צדדי סימטרי בשתי הרגליים (בין אם מדובר באיזור הקרסוליים או הירכיים), בתחילה תחושת המגע תהיה כמו "גומי" אך בהמשך, נוכל להרגיש כמו גושים קטנים באיזור הבצקתי. אם נלחץ באצבע אחת על האיזור הנפוח, לא יישאר "חור" או "שקע" סביב המקום בו הנחנו את האצבע. כמו-כן לא נראה התנפחות של כפות הרגליים.
הגורמים לליפאדמה ברוב המקרים הדיופטית – משמע, לא ידועה אך, עשויה להיות מופע גנטי בין אם לבת וברוב המקרים, קיים קשר לשינויים הורמונאליים, כלומר תיתכן החרפה סביב שינויים הורמונאליים בגיל ההתבגרות, הריונות, לידה, התערבות כירורגית גניקולוגית ובגיל המעבר.
2) לימפאדמה - Lymphedema
לימפאדמה לעומת זאת, היא כבר מופע בצקתי לימפתי, נראה נפיחות סביב אזורים בהם יש הצטברות נוזלי לימפה. לא תמיד נראה נפיחות משמעותית, לעיתים מדובר בנפיחות מינורית ומטה, מה שמן הסתם מקשה על האבחון.
בעוד במצבי ליפאדמה נראה מופעים דו סטריים בשתי הרגליים בו בזמן, בלימפאדמה נראה רק רגל אחת (יותר רגל שמאל). ישנם מצבים בהם נראה לימפאדמה מופיע בשתי הרגליים בו זמנית (מצב ראשוני) הרי שהנפיחות לא תהיה סימטרית בין שתי הרגליים. הדרך לאשש או לשלול לימפאדמה הוא מבחן סטמר stemmer, אבל נראה גם שקע שנשאר זמן מה לאחר שהופסק הלחץ על הרקמה.
במקום בו נלחץ עם אצבע על המקום הבצקתי, תחושת המגע בעור תהיה קשה למגע.
לימפאדמה מתאפיינת בכאבים, לעיתים תחושת נימול (כמו שהרגל "נרדמת") איזורים חמים לא רציפים – (חום מעיד על דלקתיות), תחושת כבדות ומשקל זרוע למשל, עור מתוח, קושי לענוד תכשיטים – תחושה שהפכו קטנים יותר, כפי שקורה לא מעט אצל נשים לקראת לידה.
לפני שאתם רצים להזמין תור לעיסוי, או עושים איזה שהוא שינוי תזונתי, ראשית יש לבדוק ובעיקר לשלול מצבים של אי-ספיקה לבבית, אי-ספיקה ורידית, תופעות לוואי של תרופות, חסר חלבון (מופיע גם אחרי אישפוז ממושך – אופייני למטופלים עם בעיות ספיגה במעיים, תזונה ייעודית , עשויה לתת מענה מצויין במקרים אלו) בעיות של בלוטת התריס – את כל אלו יש לבדוק רגע לפני כל שינוי ו/או טיפול.
למרות השוני בין שני המצבים לעיל, הטיפול בם דומה:
שינוי תזונתי לטובת תזונה אנטי דלקתית (מניעת חלבון מהחי בתפריט, למעט דגים עתירי אומגה 3 הנחשבת כאנטי דלקתית) כמובן ששמירה על משקל תואם ומאוזן תפחית את הלחץ על הרגליים ותקל על המצב (במידה וזה חלק מהבעיה)
פעילות גופנית מתונה אך יש להקפיד על התמדה – יש לבדוק את הצורך בחבישת לחץ (גרבי לחץ או ביגוד שנותן אפקט של חבישת לחץ – כל אלו נועדו לשפר זרימת דם ורידית והורדת לחץ ממערכת הלימפה – אל תרכשו סתם מוצרים, קבלו הנחייה מפורשת מהרופא או המעסה אצלו אתם מטופלים) .
רפלקסולוגיה ועיסויים לימפתיים יעודיים עשויים לעזור לפתיחת חסימות סביב מערכת הלימפה וכלי דם בהתאם.
מריחת הגוף מלמטה כלפי מעלה מדי יום, בקרם או שמן לבחירתכם (או בהמלצת המטפל בהתאם למצבכם) ברמת השגרה היום-יומית, עשוי להועיל הן מבחינת מניעת חסימות לימפתיות, הזרמת דם, שמירה על הגיינה ומניעת התלקחויות זיהומיות וגם ליחוח העור ומניעת התייבשות. יתכן ותקבלו הנחיות מהמעסה כיצד ובאיזה קצב לעסות את עצמכם כתגבורת לטיפול.
קינזיוטייפינג, עשוי לעשות עבודה מצויינת – פנו למומחה בדבר.
במידה והרקע לתופעה מבוסס על אי ספיקה ורידית, ניתן להיעזר גם בדיקור ובצמחי מרפא יעודיים (ראו כתבה בהמשך).
הרמת רגליים במצב מנוחה (מעל גובה הלב במצב שכיבה) במידה ומדובר במופע על רקע אי ספיקה לבבית ו/או ורידית.
ערמוני הסוס – Aesculus Hypocastanum - Horse Chestnuts
תגידו מה שתגידו, השילוב היפה ביותר בין טבע ואדם, עומד לזכותנו ולמזלנו, ההתאמה הקסומה הזו, מצילה אותנו פעם אחר פעם, שימו לב מה מעניק לנו הטבע בטוב ליבו ונדיבותו..
העץ היפהפה המכונה בעברית ערמוני הסוסים, מביא איתו מגוון פעילויות תרפואטיות – מוכחות שיודעות לעשות שיקום לכל מה שמתקשר לוורידים ול-"הנעה אחורית" כפי שאני נוטה לכנות את פעילותם של הוורידים בגוף האדם.
מדובר בעץ נשיר, מרשים וגדול המתנשא לכ-25 מטרים ואף יותר, מגיע אלינו מארצות הבלקן באירופה, איזור הרי הקווקז ועד יוון, אך לאורך השנים האחרונות אפשר למצוא את יפי פריחת העץ בשדרות ברחבי אירופה.
הרפואה האקלקטית עושה שימוש בזרעים/אגוזים של עץ ערמוני הסוס, בעלים ובקליפת העץ.
הרבליסטים קליניים יודעים להפיק ולעשות שימוש ייעודי בחומרים הפעילים שבחלקי העץ השונים, פעילויות אלו, עושות שיפור משמעותי בתפקוד הוורידים כמו למשל: טאנינים, סטרולים, קומרינים, פלבנואידים וסאפונינים כמו aescin אותו נזכיר בהמשך.
משתמשים בערמוני הסוס (שימוש פומי/פנימי) לטיפול במצבים של אי-ספיקה ורידית, ורידי רגליים תפוחים וכואבים, לדליות וטחורים, לחיזוק כלי-דם, לשיפור מתח הווריד על ידי הגברת יכולת הכיווץ של הסיבים האלסטיים, להפחתת בצקות בגפיים תחתונות (הן על רקע של גודש לימפתי והן ממקור דלקתי), לשיפור זרימת דם, להפחתת דלקת, להצרת כלי-דם ושיפור תפקוד שסתומי הוורידים, לנירמול טונוס דפנות הוורידים והקטנת חדירות הדפנות ותפקודים אחרים כמו למשל : דימום לא תקין מהרחם לרוב לטיפול בווסת כבדה, הפרשות וגינאליות, דלקת הערמונית (פרוסטטה), ראומטיזם, קרישת יתר,
להנעה והמרצת מיצי מרה ואחרי כל אלו, ניתן להשתמש בצמח גם כמרכיב להפקת משחות, מירתח וקרמים לשימוש חיצוני.
מדובר באחד הצמחים היעילים ביותר להגברת תנועתיות בכל הקשור במערכת הוורידים, לטיפול כאמור בחולשת ורידים, חיזוק כלי-דם, למניעת שבירות וחדירות של כלי דם וטיפול בפקקת ורידים.
החומרים הפעילים עליהם דיברתי בתחילת הכתבה (סאפונינים ובפרט Aescin) פועלים ישירות על הקרומים (ממברנות) החיצוניים של כל נימי דם ובכך מווסתים את חדירות כלי הדם.
מגבירים את זרימת הדם בוורידים תוך הגברת טונוס ורידים כשעצם שתי פעולות אלו, תורמות באופן ישיר להפחתת מצבים של בצקות ממקור לימפתי ו/או דלקתי.
קיימות תופעות לוואי לשימוש בצמח, הן עשויות להתבטא באי-נוחות בבטן, בחילות, כאבי-ראש, ישנוניות.
יש לשים לב מול אנשים הסובלים מרגישויות למיניהן במערכת העיכול ובפרט למצבים של שלשול ו/או בחילות – במקרים אלו אין להשתמש בצמח.
לגבי נשים הרות ו/או מניקות קיימות של אסכולות כשהאחת טוענת לכך שניתן להשתמש בצמח בזמן הריון ו/או הנקה אך בליווי צמוד והאסכולה השנייה שוללת את האפשרות לשימוש בצמח בזמנים אלו ולפיכך מטבע הדברים, כל מקרה לגופו.
חשוב לציין שישנם צמחים נוספים שתומכים בוורידים בשרירים שמסייעים בתורם לזרימת דם במעלה הגוף ופעילויות נוספות הנדרשות לגוף מאותגר בקשיי זרימת דם בוורידים, כך או אחרת יש לקחת בחשבון את מכלול הבעיות הרפואיות של אדם הסובל מבעיית זרימת דם בוורידים על מנת לתת מענה שלם ומלא לכל התרחישים המבקשים התייחסות.
שוב ושוב אציין, אין ליטול תוספי מזון ו/או צמחי מרפא ללא ליווי או הנחיה מפורשת של מומחה בדבר (נטורופת/הרבליסט קליני)
כיבי ורידים
לאורך כל שנות העיסוק שלי באסכולות השונות לרפואה טבעית ובתוך חיי בכלל, הגישה בעיניי לפתרון בעיות עומדת בראש ובראשונה על זיהוי נכון של הבעיה, אני חושבת שהמקום הבולט והברור לראות את חשיבות מציאת מקור הבעיה הוא נזילה במקלחת למשל - ברור לנו שעד שלא נמצא את מקור הבעיה, היא גם תחזור על עצמה וגם מטבע הדברים תחריף.
ובכן, זה התיאור הכי מדויק בו אני יכולה להשתמש כדי להבהיר את המשמעות של זיהוי ואבחון מדוייק ככל הניתן של פתולוגיות בכלל ובכיבי ורידים בפרט:
אבל כאן לא עוצר העניין ומתבקשת הארה נוספת: כשאנחנו נוסעים מדרום לצפון למשל על כביש 6 C (כמו כל יום חמישי ר"ל), אנחנו מוצאים את עצמינו עומדים בפקק ארוך מתיש ומיגע. טיפול ב
העניין הוא שבמקביל לכביש 6 הפקוק מדרום לצפון, אנחנו נמצא שגם כביש 2 וכביש מס' 4 גם הם תקועים ופקוקים, זה לא רק כביש 6 אלא באופן בולט הכבישים מדרום לצפון.
וזה בדיוק מה שאני מבקשת להביא לידיעתכם. כשיש תקיעות אחת בגוף האדם, חפשו את התקיעות הנוספת כי לרוב תקיעות, לא מגיעה לבד:
בהתייחסות פרטנית, ככל שנוצרים כיבי ורידים וככל שהמצב הולך ומחריף, זו לרוב לא תקיעות יחידה, יש לבדוק את הוורידים, העורקים, את הלב, תפקודי הקרישה, את מערכות הפינוי – לוודא שאין תקיעויות ופקקים נוספים שמקשים על הטיפול והריפוי של כיבי ורידים
כיבי ורידים יודעים להיות מצב כרוני ולא חד פעמי בעיקר משום שהאבחון לא היה מדוייק, או לחילופין האבחון ישן וכבר לא תואם את המידע החדש, התובנות והטיפולים החדשים הקיימים היום בנושא ספציפי זה.
בשנים האחרונות קיימת התקדמות משמעותית ומכרעת בכל הקשור לכיבי ורידים כך שבעבר מי שסבל מכיבי ורידים, נאלץ להסתפק בטיפול במשחות למיניהן ואילו היום, הגישה והבדיקה לאבחון מהווים שוני ראשוני ולאחריו כמובן גם הטיפולים המוצעים בהתאם.
כן חשוב לקחת בחשבון שחלק מהמצב של כיבי ורידים מהווה בפני עצמו אבן נגף המפריעה לעמידה, להתניידות, להליכה, ליכולת של אדם לשרת את עצמו ומכאן שנוצר מעגל קסמים של תקיעות שמזינה את עצמה ומאתגר בלשון המעטה לפרוץ את מעגל הקסמים הזה.
אם חלילה מישהו מכם קוראי סובל מאיזו שהיא תופעה, בלי שום קשר לוורידים ואולי גם עם קשר, קחו בחשבון שתופעות חוזרות על עצמן ומלוות אתכן לאורך תקופות ארוכות שלא לדבר על שנים, מהוות תסמין מובהק לתקיעות והן הרבה מעבר למאותתות על משהו לא תקין... רק תחשבו שלא הייתם יכולים לצאת לנסיעה לו הרכב שלכם היה מאותת שחסר אוויר בגלגלים א בגלגל מסויים – בסופו של יום, בלתי ניתן לנסוע עם תקר בגלגל – אולי נסיעה מוגבלת... עצם התובנה הזו, מבהירה את העובדה שפקקת ורידים או כיבי ורידים שהם תופעה כרונית שחוזרת על עצמה לאורך תקופות ארוכות, מלווה גם בתקיעות רגשית או מחשבתית – חשוב להבין את הדברים.
כשמבינים שתקיעות מחשבתית או רגשית, או כזו המופיעה בגוף ואינה מתבטאת רק בוורידים, קל יותר להבין ולגייס גישה טיפולית יעילה יותר שנותנת מענה למגוון התקיעויות מהן סובל אדם באשר הוא.
כשמבינים שלא רק הוורידים הם אלו שמבטאים תקיעות אלא גם עצירות, גם בעיה לבבית או מחלות רקע נלוות כמו סכרת, דלקות מיפרקים או כל פתולוגיה אחרת המתלווה עם או בלי קשר למצב הוורידים, קל ונכון יותר לתת מענה למכלול התסמינים והמצבים מהם סובל אדם, קל יותר למצוא את שביל הזהב המחבר בין המצבים השונים ולתת מענה כולל, מכוון וקרוב יותר למתבקש.
בעיניים שלי, המענה ההוליסטי הנותן מענה כולל לכל מה שמתרחש בגופנפשו של אדם, הוא מחויב הן כלפי המטפל עצמו ובוודאי כלפי האדם-המטופל ועל אחת כמה וכמה גישה זו חשובה כדי לתת מענה ופתרון יציב שלם ומלא לאתגרים הפיזיולוגיים באשר הם (ובפרט כמובן, כשמדובר בהתכייבות וורידית).
כיבי ורידים נוטים להופיע ברגליים, הם יודעים להופיע החל מכף הרגל ומעלה – ישנם מצבים בהם הם מופיעים גם בבטן.
כשמדובר בכיבי ורידים, מדובר במופע לא ממש סימפטי כי להזכירכם, מדובר בפצע פתוח, כלומר לא מדובר בפצע על פני שטח העור, אלא פצע שכבר חדר לרקמות פנימה. ישנם מצבים בהם הפצע סוער ודלקתי וישנם מצבים בהם יש רמיסיה, רגרסיה, נסיגה של סערת המקום וכאמור, ישנן דרכים כיום שמאפשרות הגדלת טווח הזמן שבין התקף להתקף והופעת כיב חדש כמו גם טיפול מניעתי וטיפול בכיבים עצמם.
לרוב הסובלים מכיבי ורידים הם אוכלוסייה מבוגרת בגיל השלישי, אבל כ-20% מכלל הסובלים מכיבים אלו ברחבי העולם, הם צעירים סביב שנות ה 40-30 לחייהם. כשאני כותבת לאורך כל גיליון זה שבעיות ורידים משקפות תקיעות, זו בתורה מתחילה בקושי תנועתי, בישיבה לאורך שעות, בעמידה על הרגליים בלי תנועה לאורך שעות – המשמעות הזו חייבת להיות ברורה !!! זה יכול להיות תופעה של אנשים שעובדים בעמידה לאורך שעות ארוכות, או לחילופין אנשים שיושבים לאורך שעות ארוכות מבלי לקום ובוודאי שתוספת של מחלות רקע נלוות (כפי שהסברתי בפסקאות קודמות – יתר לחץ דם, בעיות לבביות מכל סוג, פרופיל שומנים לא תקין, סכרת, דלקות מפרקים ועוד) .
עוד חשוב שנבין שכל מופע כיבי ורידים במקורו, מתחיל מחולשה של כלי דם, התפתחות דליות, אי-ספיקת ורידים ולמעשה, 80% ממקרי כיבי ורידים הם תולדה של אי ספיקה ורידית.
כמו בכל מצב רפואי מכף רגל ועד ראש (אנחנו מכירים את המשפט ובעיקר את הכאב הכפול <<גם בשן וגם בכיס>> מרפואת השיניים, ככל שנקדים לאבחן ולטפל במצב, כך נמנע מעצמינו את החרפת המצב והגעה לסיבוכים כמו כיבי ורידים) – רפואה מונעת מהווה תמיד הדרך הפשוטה, הקלה והיעילה להמנע ממצבים שאין לנו שום רצון להגיע אליהם, שווה מחשבה וגיבוש גישה לאורחות חיים מחוללי בריאות ואיכות חיים.
כל ההסבר וההקדמה הארוכים משהו הם סביב הנושא של האבחון המדוייק או אם לדייק, אז ההבנה הברורה באיזה סוג של כיב מדובר, על רקע מה הוא התפתח. האם יש כאן רק בעיה ורידית?, האם יש גם בעיית עורקים?, בעיות לבביות ידועות (או לא)?, מחלות רקע שעשויות להחריף את המצב – וכבר פרטתי מצבים אלו ואחרים לאורך הכתבה והגיליון.
כן חשוב להבין שיש הבדל בהתייחסות הטיפולית בין הסיבות והגורמים השונים למצבי כיב. כלומר, אם לדוגמא כיבים נוצרים על רקע בעיות לבביות ידועות, הרי שעד שלא ניתן פתרון הולם לבעיה הלבבית, בעיית הכיבים לא תיפתר – כך גם לגבי בעיות קרישה, סכרת, השמנה, וכו'...
אחרי כל אלו, ישנם גם מצבים של כיבים שאינם "מתרצים" – לא מחלימים ולא מגיבים וגם למצבים כאלו יש תשובה ומענה.
לאור הסיבות והגורמים השונים שיכולים להוביל למצבים של כיבים ובוודאי כיבים כרוניים, אחת הפתרונות המושכלים הוא לפנות למרפאה שמתמחה בכיבים, מרפאה שהיא רב תחומית ולרוב עוסקת במצבי רגליים סוכרתיות, נוירופתיות של הרגל – מרפאה שכזו יש בכל קופת חולים ומומלץ להגיע למרפאות אלו ולהיעזר בידע הרב שמצטבר שם מכל הגורמים והדיסציפלינות השונות.
כל מקור בעיה כאמור, יקבל תעדוף שונה בבחירת האיבר ו/או הפתולוגיה הראשוניים אצל כל מטופל באופן אישי כך שאין ביכולתי להתחיל ולפרוש בפניכם משנה על גבול האינסופית. יש הבדל עצום בהחלטה לכיוון הטיפול בין כיב על רקע סכרתי לבין כיב על רקע ורידי עם מעורבות לבבית למשל.
האפשרויות הן אינסופיות כמעט הן מבחינת הצירופים בבריאות המטופל ובן מבחינת אפשרויות הסיוע הטיפולי בהתאם כמובן למצב, הרקע והמחלות הנלוות, מצב מנטאלי, כוחות ריפוי טבעיים ויכולת להתמודד עם תהליכי ריפוי כאלו ואחרים – שוב, המצב הזה מורכב מאוד ושוב.... אל תמתינו, גשו למרפאות הייעודיות, יש ביכולתן לסייע !!!
