דובדבנים - גודגדנים

בואו נדבר על הפרי הנפלא הזה, דובדבן...

נעשה סדר ברשותכם: הפרי שאנחנו מתענגים מטעמו, פריחתו המאלפת וצורתו הנקשרת במוחנו לתשוקה ואהבה, נקרא גודגדן או בשמו הפורמאלי והמקצועי prunus avium...

קרוב משפחתו החמוץ נקרא דובדבן הלא הוא prunus creasus ממנו מכינים את הוישיניאק המפורסם.

שני הזנים משתייכים למשפחת הוורדניים ממש כמו משמש ואפרסק והם לחלוטין חלק מהתענוג שמתלווה לקיץ הישראלי.

גודגדנים, בין אם הם משתייכים לזן הצהבהב (רנייה) ובין אם הם משתייכים לזן האדום/בורדו -צ'ינוק) הם סיבה טובה מאוד להמתין שפירות הקיץ יבשילו ויביאו איתם את שלל הסגולות המופלאות שבם:

נתחיל בצבע הבורדו/סגול לפחות אני, לא יכולה להתעלם מנוכחותו הקסומה, שנלחמת בעוז ברדיקלים החופשיים שהגוף שלנו מייצר באופן טבעי וביתר שאת כשאנחנו בסטרס או חלילה חולים (בין שבמודע ובין שלא במודע).

נוגדי חימצון ככלל, הם בין הפעילויות והחומרים שאנחנו רוצים לצרוך תמיד בתפריט שלנו, הם מאיטים את קצב הזדקנות התאים ואותנו, הם נלחמים בפעילותם הסוררת של רדיקלים חופשיים שמקרבים אותנו למחלות, חומציות ולא עלינו התפתחות תאים סרטניים, הם מסייעים לשמור על מערכת כלי דם נקייה וחפה מהצטברות "פלאק" – הלא הוא הכולסטרול המחומצן שמצר את כלי הדם וגורם למחלות כלי-דם ולבביות, הוא גם משפר את רמת האנרגיה שלנו, הם אנטי דלקתיים ובמקרה של גודגדנים אדומים כאמור, הם גם משככי כאבים (נסו לאכול מנת דובדבנים בזמן כאב ראש וספרו לי איך זה עבד – מנה מונה כ-12 יחידות פרי). מחקרים שנערכו בהתייחס לסגולותיו של הגודגדן בנושא שיכוך כאב נמצא שאכילת כ-20 גודגדנים שוות ערך לנטילת שתי כמוסות אספירין למיגור הכאב. שווה בדיקה – לא?

אם כבר מדברים על אותם נוגדי חימצון בפרי הנפלא והמיוחד הזה, ראוי להזכיר שדווקא הזן החמוץ מכיל כמות גבוהה הרבה יותר של נוגדי חימצון מאשר הזן המתוק.

פנולים ואנתוציאנינים – צבענים/נוגדי חימצון למשפחת הפלבנואידים שבגודגדן ידועים בזכות יכולתם לשמור ולהגן על החיבורים בין הנוירונים במוח ולהגן עלינו מפני אלצהיימר.

אותם אנתוציאנינים (כולל קוורצטין) כאמור, הם גם חומרים נוגדי דלקת ואפיניים-יעילים לטיפול מיגור והקלה במצבים של דלקות מיפרקים שגרוניות או לא.

היתרון של הגודגדן בהתייחס לרכיב האנטי דלקתי, שכמות הגלוקוז בפרי נמוכה וכך אין ניגוד "אינטרסים" בין הרכיב האנטי דלקתי לבין מצע הגלוקוז לרמות חומציות גבוהות המאפיינות מצבים דלקתיים.

אם לא די בכך, הרי שגודגדן נחשב לפרי בסיסי המנוגדת כאמור לחומציות הנלווית לסטרס ודלקות ברחבי הגוף (זיהומיות או אינפלמטוריות). – דרך נעימה מאוד לשמור על איזון חומצה/בסיס בגוף, בפרט שהאיזון הנכסף, מקרב אותנו לבריאות מיטבית.

האינדקס הגליקמי של גודגדן עומד על 22, הנחשב לערך נמוך. ערך זה נמוך תודות הן לנוגדי החימצון בפרי והן לכמות הסיבים התזונתיים הידועים כמורידי ערכך גליקמי.

לפיכך, גם אנשים הסובלים מסכרת או מצבי טרום סכרת, יכולים ליהנות ממנת פרי טעימה ומכל שלל סגולות הפרי – אני מציינת במפורש את הסכרתיים, בשל העובדה שבעיות כלי-דם, הן מתופעות הלוואי של סכרת ולכן כל כך חשוב להקפיד על צירוף אותם נוגדי חימצון לתפריט בכלל ושל סכרתיים בפרט.

גודגדנים מכילים כמות נראה של אשלגן, יחד עם סידן הם מסייעים לשמור על איזון לחץ דם, תיפקוד תקין של תאים וגם הפקת אנרגיה. אשלגן בנוסף, ידוע כמרגיע שרירים לאלו מכם הסובלים משרירים מתוחים (או אחרי פעילות גופנית עצימה) או התכווצויות שרירים. כוס מיץ גודגדנים גם מרגיעה את השרירים וגם משרה שינה איכותית וטובה בשל הגברת ייצור הורמון השינה - מלטונין. (או שתכינו לבד, או שתרכשו מיץ גודגדנים נטול חומר משמר או תוספת סוכר).

כמות הסידן, זרחן ווטימין K, מסייעים לנו לשמור על תקינות מערך השלד, בפרט בתקופות גדילה, הריון ואחרי גיל 21 כשהגדילה מסתיימת, כמניעת אוסתיאופורוזיס.

ב-100 גרם גודגדנים מתוקים וטעימים להפליא יש:

63 קלוריות, 1.08ג' חלבון, 16.01ג' פחמימות, 0.2ג' שומן, 2.1ג' סיבים תזונתיים, 82.25ג' מים, 3 מק"ג ויטמין A, 0.466 מ"ג סה"כ ויטמינים ממשפחת B, 4 מ"ג חומצה פולית, 7 מ"ג ויטמין C, 2 מ"ג ויטמין K, 0.36 מ"ג ברזל, 11 מ"ג מגנזיום, 21 מ"ג זרחן, 0.07 מ"ג אבץ, 222מ"ג אשלגן, 0.1 מ"ג מנגן.

לא אסיים את הכתבה לפני שאספר לכם על סבתי ע"ה שהיתה נטורופתית בנשמתה מבלי שידעה זאת, אי שם במורד ארון האוויר (הוותיקים שביניכם ודאי זוכרים) היה מקום מיוחד לווישניאק שסבתא נהגה להכין מדי שנה. בילדותי, חיכיתי תמיד לאירועים המיוחדים בהם סבתא מזגה וישיניאק home made ואספתי מכל הכוסיות את הדובדבנים הקטנטנים שהיו בתחתית הכוסיות, עכשו שערו אתם בדמיונכם, מה קורה לילדונת שובבה אחת, עם קצב חיים מסחרר שאוכלת לכולם מהכוסיות את הדובדבנים רוויי האלכוהול...

לבריאות

---