יש בה כל מה שיודע לחולל מהומות מקצה לקצה, היא אדומה (צבע המהפכות וההתנגדות - אגב, עגבניה היא סמל המהפכה הצרפתית), היא עסיסית ומדושנת והקונוטציות שהיא מעלה במתבוננים בה ובוודאי באוכליה ואוהביה, גרמו מחד לכנות אותה אהבי'ה, תפוח אהבה ובעברית משורש ע.ג.ב - עגבנית קרא לה ביאליק (אם אתם מכירים את אורחות חייו של המשורר הלאומי, תוכלו ודאי להבין את כינוי החיבה שהצמיד לה)... למרות כל מה שמלעיזים עליה, היא גם סמל למאבק בעושר וחוסר שוויון - תגידו אתם בעצמכם, היש משהו טוב מלחם טבול במיץ עגבניות שמן זית ומלח? - נו טוב, אפשר איזה עלה בזיליקום, אולי גם שום ואפילו כמה זיתים - אין, אין כמו עגבניות...
העגבנייה עברה מסע ארוך ופתלתל מאז יצאה לדרכה ממקסיקו, הסתובבה לה במדינות דרום אמריקה ומפרו, הגיעה לאירופה. גם שם לא בדיוק קיבלו אותה בסבר פנים יפות ורק במאה ה-16 היא הצליחה להשתרש בדרום איטליה ומאז, מאז נפוצה ברחבי העולם ולא תאמינו, המדינה שמגדלת הכי הרבה עגבניות בעולם, היא דווקא סין.
שלא ישוויצו הסינים, גם לנו הישראלים יש מילה בענייני עגבניות, החל בעגבניות תמר שפותחו בדרום הארץ שכבר מזמן לא בידינו ועבור בעגבניות שרי שפותחו בשנות התשעים - אם זה לא מספיק אז הרי לכם וידוי, אני מאוהבת קשות בעגבניות שרי תמר - סוכריות של הטבע, בחיי...
תיראו את השפע הזה, - (נדמה לי שחסרות כאן המנומרות)...
כישראלים, אנחנו מכירים עגבניות בתפריט הקבוע שלנו, רובינו מוסיפים עגבניות לסלט הירקות, לרטבים, לתבשילים והיות וישראלה שלנו היא מיזוג גלויות מכל קצוות תבל, כבר קשה למצוא מזרח אירופאי אחד שלא מחזיק במקרר איזה גירסה כזו או אחרת של מטבוחה - לא ככה?... (זה חלק מהחן המיוחד שבנו)
כך או אחרת, מעניין לראות שיש הבדלים ניכרים בין עגבניות טריות לבין אלו המבושלות - כמובן שההבדל המעניין הוא כמובן הליקופן, אותו נוגד חימצון עוצמתי, בן למשפחת הקרוטנואידים, הוא הצבען שמביא את כל קשת הצבעים מצהוב ועד אדום לעגבניות וכמובן לפירות וירקות אחרים.
בטבלה שתמצאו בהמשך הכתבה, תוכלו לראות את ההבדלים שבין כמות הליקופן בעגבנייה טרייה לבין זו המבושלת. יחד עם זאת, לא תמיד מה שחשוב הוא הכמות, אלא יכולת הספיגה - בפרט כשמדובר בתזונה - משמע, האיכות ! מסתבר, שדווקא עגבניות מרוסקות מחזיקות בשיא יכולתו של הליקופן להיספג בגופינו, לאחריו עגבניות מבושלות ובסוף הליקופן שבעגבניות טריות. מה זה אומר לנו? - לשמור על מגוון, לאכול גם וגם וגם... הרי לנו הזדמנות ליהנות מכל קשת התצורות והטעמים שמביאות איתן האדמוניות העגבניות.
100 גרם עגבניות מבושלות 100 גרם עגבניות טריות
קלוריות 18 18
חלבון 0.95ג' 0.887ג'
פחמימות 4.01ג' 3.923ג'
שומן 0.11ג' 0.2ג'
סיבים תזונתיים 0.7ג' 1.2ג'
מים 94.35ג' 94.5ג'
ליקופן 3.041מ"ג 2.573מ"ג
ויטמין A 24מק"ג 42מק"ג
סה"כ ויטמיני B 0.811מ"ג 0.834מ"ג
חומצה פולית 13מק"ג 15מק"ג
ויטמין C 22.8מ,ג 12.7מ"ג
ויטמין E 0.56מ"ג 0.54מ"ג
ויטמין K 2.8מ"ג 7.9מ"ג
סידן 11מ"ג 10מ"ג
ברזל 0.68מ"ג 0.27מ"ג
מגנזיום 9מ"ג 11מ"ג
זרחן 28מ"ג 24מ"ג
אבץ 0.14מ"ג 0.17מ"ג
אשלגן 218מ"ג 237מ"ג
ועוד כמה מילים חשובות שמעניין לדעת על עולמן של העגבניות: ראשית, הן בנות למשפחת הסולניים. באחד הגיליונות הקודמים של המגזין, דיברתי על משפחת הסולנין ומשמעותו כרעלן.
בעגבניות, הסולנין נמצא בעלים, בגבעולים וגם בזרעים הקטנטנים שבתוך העגבנייה עצמה - זו התשובה לשאלה ששאלתי אינספור פעמים את חמותי ע"ה, למה היא מקפידה לסחוט את העגבנייה - ובכן, הרי התשובה אלא מאי? - יפה היתה הבחירה שלא לאכול את זרעי העגבנייה, אבל המיץ עצמו של העגבנייה, מכיל הרבה מאוד ויטמין K (תסתכלו בעצמכם על הטבלה ובוודאי על עמודת העגבניות הטריות כשמדובר על ויטמין K, שמשתתף פעיל ומשמעותי בדילול הדם - שוב, המיץ הטבעי של העגבנייה הוא לגמרי מדלל דם - נכון, בזעיר אנפין ועדיין - תודו ששווה לדעת.
אז אם אנחנו מחפשים לעשות פשרת ביניים, הוציאו את זרעי העגבנייה, ממש קל יותר להניח אותם ע"ג נייר מגבת ולזרוע אותם בעציץ/אדנית או באדמה בגינה - אצלי, העגבניות מטפסות נפלא על רשת היונים בקומה הרביעית - נסו ותיהנו.
ואם כבר ליהנות, אפשר לגמרי להניח עגבניות ע"ג מגש ולהכין לעצמכם עגבניות מיובשות. לפרוס ע"ג מגש על נייר אפיה בשמש ישירה ולא לשכוח להכניס אחה"צ המוקדמים חזרה הביתה כדי למנוע את הלחות ע"ג העגבניות. למחרת, יש להחזיר לשמש עד תום תהליך הייבוש. ניתן לשמור בצנצנת אטומה בשימוש של שמן זית.
לבריאות