גיליון ספטמבר 2026 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

הנה מגיע ספטמבר ופותח דלת להתחלות חדשות, חגים וכמובן את הסתיו הישראלי – סוף סוף.

נשאלת השאלה, איך כדאי לנו לקבל את כל ההתחלות החדשות, האם כדאי לנו להתכונן אליהן?, איך מתכוננים להתחלות חדשות ומה צריך בכלל להכין?

זכרונות הילדות שלי קשורים בכישורי העטיפה של אמא שלי. נייר ארונות צבעוני, זוג מספריים, דבק שקוף בבקבוק לחיץ וספוג מובנה דרכו עבר הדבק במינון מבוקר ואחרי כל המדידות לניצול מירבי של שטח הגיליון, הגזירות והידוק הפינות, הגיעה מדבקה עליה רשמתי את שמי ואת הכיתה בה למדתי.

רוב ההכנות היו של אמא שהכינה חולצת בית ספר משובצת מגוהצת למשעי, את הספרים והמחברות נעטפו ואת ההתרגשות בבית, ניתן היה לראות מסתובבת בין החדרים...

את ילדי שהגיעו בדור אחר לגמרי, כבר שיתפתי יותר. הקידמה הביאה איתה נוחות אחרת, המחברות נכנסו לאוגדן מחברות כך שנותר רק לעטוף ספרים ואת אלו, עטפנו יחד...

תיק בית הספר שלי היה עשוי עור חום מרופט שעבר בירושה משני אחי שנולדו לפני. את ילדי שלחתי לבית הספר עם תיק מובנה בתוך עגלת מנשא – איכשהו, משקל הספרים והציוד הנדרש לביה"ס הפך כבד עם השנים, משל המילים שנאספו בספרים והמחברות עלו במשקל...

לא משנה מה מכניסים ולאיזה תיק, כל שנת לימודים גם אם היא גן או אוניברסיטה, מביאה איתה התרגשות גדולה סביב התחלות חדשות, סביב תובנת הגדילה וההתקדמות – אפשר כמעט לאחוז את ההתרגשות בידיים וליהנות מהשמחה סביבה.

 

ספטמבר השנה מגיע בצפיפות, כמעט מיד אחריו מגיעים בזה אחר זה חגי ומועדי ישראל. אולי זו אני שאוהבת את הזמן לעכל ולעבד את ההתרחשויות, השנה אין זמן להכין את ההתרגשות, להתכוונן לאט לקליימקס, לשיא שמביא איתו ראש השנה, יום כיפור וכל החגים.

ובמקרים שכאלו, אני מעדיפה לשלוח לכם את גיליון ספטמבר מוקדם מהרגיל, שתהיה לכם ההזדמנות לשזוף עין בכתובים, להניח למחשבות לנדוד, להכין את עצמכם לקראת הבאות – כולנו יודעים ומכירים מקרוב את מעללי החגים והארוחות המשפחתיות לטוב וגם לקצת פחות...

 

גיליון ספטמבר לקראת ולכבוד התחלות חדשות

בתקווה שנתגייס כולנו איש ואישה למען ביתם

וכולנו יחד למען ילדינו ועתידנו

לשנה חדשה, טובה מקודמתה

בבריאות איתנה, שלום, בטחון ותקווה

שהלוואי ותתגשם במהרה בימינו אנו...

 

 

שנה טובה ומבורכת, שלכם באהבה

 

תמר.

---

 

המדריך להישרדות בג'ונגל הישראלי -ספטמבר 2026, מהדורת תשפ"ז, או מדריך לרוצים לסיים את עונת החגים 2026 עם מערכת עצבים תקינה (ולשמור עליה לאורך החודש המאתגר הזה)

אנחנו עומדים בפני שלושה חודשים מאתגרים בלשון המעטה. מה שנקרא "ישראל על טוּרים גבוהים".

הרי לכם מדריך הישרדות ישראלי לשנה החדשה, שבו נמצא הארות וטיפים לא רק איך לשרוד, אלא גם איך לצאת מהשנה הזו יותר בריאים, "שפויים" ומאושרים יותר – כי אין כמו אושר שמגיע כשאנחנו עומדים בתוכניות שלנו ומצליחים בהן...

כלל אצבע ראשון לכולנו:

לא כל דבר שמתרחש בישראל חייבים להיכנס לנו לגוף

ישראלה שלנו מדינה דינמית, אינטנסיבית – החדשות, המשפחה, מערכת החינוך, ויכוחים על כל נושא ועניין ובוודאי כשהפוליטיקה סוערת והבחירות בפתח – שימו לב ! האינטנסיביות של הסביבה, לא חייבת להפוך לאינטנסיביות הפנימית שלנו. (שכל אחד יבחר את המלחמות שלו).

1)    בריאות – להתחזק לפני שהגוף צועק !!!

מה זה אומר?, לפני השנה החדשה, מחליטים שכל בני-המשפחה עושים סדרת בדיקות תחזוקה מונעת ולדוגמא: לחץ דם, בדיקות דם תקופתיות לפי הגיל ורמת הסיכון בהתאם. בדיקת רופא שיניים ובהזדמנות זו גם ביקור אצל השיננית, חיסונים ובדיקות סקר רלוונטיות. פעילות גופנית – איפה אתם על המפה. איך השינה, התזונה, משקל גוף והיקף מותניים בעיקר למבוגרים שבמשפחה.

אם עד כה ניהלתם את הבריאות שלכם לפי מה שלא בסדר, השנה הזו היא הזדמנות להתחיל לנהל אותה לפי מה שאנחנו רוצים שיהיה בסדר – כדי שהגוף שלנו, יהיה חזק יותר בשנה הבאה ובכל שנה בהמשך.

זה אומר הליכה, כוח, שינה, אוכל אמיתי, קשרים חברתים, פחות אלכוהול ועישון, פחות ישיבה, פיתוח הרגלים חדשים ובוודאי תחביבים חדשים או חידוש הישנים.

כושר ישראלי חדש – כוח לפני הכל !

הליכה היא אחת מהפעילויות היעילות והפשוטות שכל אחד יכול לבצע. אבל אל תסתפקו בהליכה, תוסיפו אימוני כוח. שרירים, אינם רק עניין אסתטי, הם קשורים גם לשמירה על תפקוד, שיווי משקל ועצמאות ככל שהגיל עולה.

תמשיכו לנוע...הגוף שלנו אוהב תנועה יומיומית.

שינה – לא להקריב את השינה על מזבח הווצאפ והרשתות החברתיות

בואו נסתכל לעצמנו בלבן של העיניים ונאמר את האמת, הגרסה הישראלית המודרנית ישנה עם הפלאפון ליד הראש, לפעמים אנחנו נרדמים תוך כדי גלישה – בואו נסכים שחדר השינה או הספה בסלון, אינם "חדר מצב", "אנחנו לא שר הביטחון", לא "חברי קבינט", אנחנו לא חייבים לדעת בכל רגע נתון מה קורה, להיות זמינים לכולם ולענות מיד. לא חייבים לקרוא כל הודעה – מחר גם יום...

2)    אל תיתנו לאלגוריתם לנהל לכם את מערכת העצבים

בשלוש השנים האחרונות ולאור המצב הבטחוני ואיך לומר בעדינות, החדשות הדביקו אותנו לכורסא, לספה והצמידו אותנו קרוב למרקע ולמסכים.

היות והבחירות עומדות בפתח וידוע לכולנו שהמצע יוצע ויוצג בפנינו בכל הזדמנות אפשרית (גם כשזו ממש כבר בלתי אפשרית)

בואו נקבע חלונות זמן וזמינות חדשים: 15-10 דקות בבוקר וגם בערב.

ש ח ר ר ו...

3)    בחירות – לבחור מפלגה מבלי להפוך אותה לדת...

הבחירות לכנסת ה- 26 יתקיימו ב-27 באוקטובר 2026.

הייתי מאמצת ארבעה כללים שישמרו עלינו:

1.. מותר לי לא להסכים איתך (תשלימו)

2.. אני לא חייבת לשכנע אותך

3.. האדם שמולי אינו המפלגה שהוא מצביע עבורה

4.. אני בודקת עובדות לפני שאני מעבירה הלאה

     זו עצה טובה לכל יום בשנה.

הכי חשוב?, אל תנהלו מערכת בחירות בתוך המשפחה !

שדודה תקוה תבחר ב- X ודוד משה יבחר ב-Y, אל תדאגו, ישראל מיומנת בספירת הקולות והם ידאגו לעדכן אותנו בכל שעה משעות היממה, לא חייבים לבצע את ספירת הקולות על שולחן החג –  גם כאן, שחררו...

4)    מערכת החינוך – תנו לילדים הזדמנות להתמודד...

זה אחד המקומות שבהם הייתי עורכת שינויים גדולים

הורים טובים –

לא חייבים לפתור כל בעיה,

לא חייבים להתקשר לכל מורה

לא חייבים לריב עם כל מערכת

לא צריכים לעשות לילד את שיעורי הבית והעבודות

לא צריכים להתכונן עם הילד לכל בוחן ובוודאי מבחן

לא צריכים לבדוק כל ציון

לא צריכים לנהל את מערכת השעות שלו

לא צריכים להזכיר לו כל דבר 17 פעמים

לגדל ילד מצליח אינו פונקציה של אמא בתפקיד מנהלת פרויקטים מוכשרת

המטרה היא לגדל ילדים שמסוגלים לנהל את עצמם בעצמם !!!

למידה ותרגול של אחריות מניבה פרסי חיים משתלמים במיוחד - אישית, משפחתית ובוודאי לאומית – תנו לזה דקה...

בית חרושת לציונים...

 מה?, קיבלת 60?

או...

איך קיבלת 60?!

במקום זה נסו... "בוא נראה מה קרה ומה אפשר ללמוד מזה"

תזכרו והעבירו הלאה, הציון מודד ביצוע של משימה מסוימת, הוא לא מודד את הערך שלנו כבני-אדם וזה הבדל עצום ! העצה הזו טובה גם למתבגרים והמבוגרים שבינינו, כולנו חיים בחברה הישגית ותחרותית.

מתבגרים וסטודנטים – תנו להם להתמודד...

         זו כנראה אחת העצות הקשות ביותר שאפשר לתת להורים

          לא תמיד צריך להציל ילד ששכח להגיש עבודה.

לא תמיד צריך להסיע ילד מאחר

השלכות הן מורה מצויין לחיים.

התפקיד שלנו כהורים הוא להיות רשת בטחון ולא כרית אוויר.... תחשבו      על זה...

לילדים ולמבוגרים כאחד – ללמד ויסות ולא רק הישגים...!!!

ילד שיודע לפתור משוואה, אבל לא יודע להתמודד עם תסכול, עדיין צריך ללמוד משהו חשוב בחיים. ובכל גיל.

אז שווה ללמד את הילדים (ובואו נודה על האמת, גם את עצמנו)

לנשום, לחכות, להיכשל, להתאכזב, לבקש עזרה, להציב גבול

להתנצל ולהתאושש

אלו כישורי חיים והם בונים אותנו...

5)    משפחתולוגיה – שטח ישראלי מסוכן

הגענו לכל אחת מארוחות החג ואז...

מישהו העיר על המשקל,

מישהו שואל למה את או אתה עדיין לבד

מישהו נותן עצה רפואית

מישהו פותח את נושא הפוליטיקה הבוער

מישהו אומר "אני רק אומר/ת את האמת"

התשובה השפויה שמכבה את הנושא ומאפשרת לתשפ"ז להיכנס מבלי לצאת לקרבות אבודים, שבהם יש רק מפסידים (כמו בכל מלחמה): אמצו בחום את התשובה הדיפלומטית:

"יכול להיות. עדיין – אני לא רוצה לדבר על זה" ובזה תם הדיון !

בלי נאום, בלי הסברים !!!

תזכרו – גבול טוב לא צריך כתב הגנה !!!

החגים ותחרויות אכילה

חברות וחברים, החגים ... אינם מבחן בו מודדים מי אכל יותר –

אפשר פשוט ליהנות ממאכלים מסורתיים.

כדאי לבחור מה באמת שווה את זה...

אפשר להגיד "אני רוצה רק לטעום ולא להתפוצץ"

והכי חשוב לזכור, שחג (ויש לא מעט חגים בדרך), מביא איתו כמה וכמה ארוחות, הוא לא חודש של "אוף...כבר הרסתי הכל"

גם כאן, גבול הוא אישי והוא שומר על מי שמציב אותו...

גבולות הכסף - בואו נתחיל שנה עם החלטות שהארנק שלנו יכול לעמוד בהן

שווה לבדוק לפני תחילת החגים :

הוראות קבע,

עלות שנת לימודים

להגדיר תקציב לחוגים

מנויים – האם עדיין צריך?

ביטוחים

ריביות והלוואות

להחליט מראש כמה מקציבים למתנות, בגדים – אל תקנו רק כי

"לא נעים", זוכרים שהוא מת מזמן בעיראק?

6)    שכנים ומשפחה – לא לכל סכסוך צריך פתרון

לפעמים, צריך פשוט להנמיך מגע.

לא כל שכן צריך להיות חבר

לא כל בן משפחה צריך לקבל גישה מלאה לחיים שלך

לא כל אדם שמכיר אותך, זכאי לדעת הכל עליך

פרטיות אינה ריחוק, היא היגיינה נפשית – גם כאן, קחו זמן למחשבה...

חברויות – להשקות את מי שמשקה אותך

שימו לב לאנשים שכייף להפגש איתם, ולחילופין - לאלו שאחרי פגישה איתם צריך עוד שלושה ימים להתאושש –

לא חייבים להתנתק מאנשים, אפשר וכדאי להתנהל במינון שנוח וטוב לכם.

ניקיון ולא רק בארון

לפני השנה החדשה כדאי לרענן, לבחון ולנקות

אנשים שמרוקנים אותך

מחויבויות מיותרות

קבוצות ווצאפ

חדשות מיותרות

אשמה

"צריך"

"מה יגידו"

מערכות יחסים חד-צדדיות

זה אולי הניקיון החשוב ביותר...

7)    "לא עכשיו"

השנה החדשה יכולה להיות השנה שבה אנחנו מפסיקים להגיב אוטומטית...

לא חייבים לענות לכל הודעה

לא חייבים להשיב לכל טלפון, ודאי לא מיידית

לא חייבים להיכנס לוויכוח

לא חייבים להיעתר ולהגיד כן

אפשר להודיע שאנחנו זקוקים לזמן לחשוב על זה ונחזור בחזרה עם תשובה – זה משפט מציל חיים בחיי...

לבחור את המלחמות

תבדקו – האם זה יהיה חשוב לי בעוד שבוע?

מה לגבי חודש או שנה? – כי אם לא,.... אולי זה לא שווה את הדופק...

8)    ליצור "אי-ישראלי" פרטי

בתוך כל הרעש, לכל אחד צריך שיהיה מקום שהוא לא ישראל:

הליכה,

ים,

גינה,

ספר,

מוסיקה,

בישול,

כלב,

פילאטיס,

חברה  טובה,

קפה בשקט,

מה שלא יהיה – משהו שבו אין חדשות, אין פוליטיקה, אין "נו, שמעת מה אמרו בחדשות"? – זו לא בריחה, זו טעינה... !!!

9)    העצה הכי ישראלית

הפסיקו לנסות לשלוט במה שאי-אפשר לשלוט בו:

במה שהממשלה תעשה,

במה שהאופוזיציה תגיד,

במה שהשכן יחשוב,

במה שהגיסה תגיד בארוחת החג,

בציון שהילד יקבל,

במה שהאלגוריתם יחליט לקדם,

במה שהאדם השני יעשה...

רק אנחנו:

יכולים לשלוט במה שאנחנו מכניסים לגוף

יכולים לשלוט במה שאנחנו מכניסים לראש

יכולים לשלוט בגבולות שאנחנו מציבים

יכולים לשלוט באנשים שאנחנו מקרבים לחיינו

יכולים לשלוט בדרך בה אנחנו מגיבים

ואנחנו יכולים לשלוט בכמה מקום אנחנו נותנים לרעש בחיים שלנו -    תחשבו על זה...

10)                       נסכם בעשרת הדיברות לשנת תשפ"ז:

1.    אל תתווכחו עם אדם שכרגע רוצה רק לנצח

2.    אל תיתנו לחדשות לנהל לכם את מערכת העצבים

3.    אל תיתנו לילדים את מה שהם מסוגלים לעשות בעצמם

4.    אל תיתנו למשפחה זכות וטו על החיים שלכם

5.    אל תתבלבלו בין דאגה לשליטה

6.    אל תוותרו על שינה בשביל עוד מסך או עוד ידיעה

7.    אל תוותרו על הגוף בגלל ש-"אין לך זמן"

8.    אל תקנו בגלל שלא נעים ...

9.    אל תישארו במקום שמקטין אותכם, רק כדי לא לאכזב מישהו

10.           אל תשכחו ליהנות

בסוף, אחרי כל הבחירות, החגים, הוועדות, המורים, הילדים, הוויכוחים, הווצאפים ו..."יש לי מישהו שמכיר מישהו"....

החיים עצמם עדיין קורים....

אולי המטרה שלנו לשנה החדשה היא לא לשרוד את ישראל,

אלא לחיות טוב יותר בתוך ישראל – מבלי לתת לישראל לחיות בתוכנו 24/7...

---

 

שנה חדשה – הרגלים חדשים

אל תבזבזו את הכוח הזה, תעשו איתו משהו...

אנחנו נוטים לשכוח שכל מה שאנחנו עושים, ניתן לבחירה מחודשת בכל רגע נתון ועצם התובנה, שהכל ניתן לשינוי בכל רגע, מאפשרת לנו בסיס איתן לעמוד עליו ולהרגיש יציבות ובטחון, לנסות, להתנסות, להיכשל וגם להצליח פעם ועוד פעם ועוד אלפי פעמים, עד שהניסיון וההתנסות, הופכים לטבע שני בואך הרגל חדש שרכשנו.

כמה פעמים אנחנו תופסים את עצמנו נאחזים במשהו שכבר מזמן לא משרת אותנו?

אחד הקשיים הגדולים שלנו בני-האדם הוא לשחרר, להתנסות ולשפר עמדות – כל המילים היפות והמכובסות לכל מה שקשור בשינוי הרגלים.

בקליניקה, אחד המקומות הראשונים שאני רואה את הצורך בהיאחזות בהרגלים הוא סביב האוכל, את המשפט "רק אל תגעי לי בצלחת" כבר מזמן הפסקתי לספור, אני מניחה שחציתי את אלפי הפעמים שהמשפט הזה חלף לי בין האוזניים ואני מבינה, זה אחד המקומות הקשים לנו, גם כשאנחנו מבינים עד כמה נחוץ לנו לשנות הרגלים – אז איך עושים את זה ושורדים? או איך עושים את זה ויוצאים נשכרים big time?, איך לומדים את אומנות השינוי וממנה ההתפתחות והגדילה תרתי משמע?

ההתנגדות לשינוי תזונתי (לדוגמא) אינה בהכרח התנגדות למזון חדש. היא התנגדות למשמעות שהמוח מייחס לשינוי.

כשאנחנו משנים הרגל, אנחנו לא תמיד מרגישים שאנחנו משנים פעולה. לפעמים, אנחנו מרגישים שאנחנו משנים משהו עמוק יותר – את מי שאנחנו.

כשמטפל מציע לעזור לבחור מזון מתאים יותר עבורך, המוח של המטופל נערך ל-"אני רוצה לשנות את החיים שלך" או קשה לא פחות: "אני רוצה לקחת ממך משהו שאתה אוהב".

אם אותו אדם הגיע עם הבנה והסכמה להתפשר על הרגלי תזונה, באותו הרגע עולה האנטגוניזם לגבהים ומקשה על היכולת לשיתוף פעולה... אנטגוניזם הוא כוח עצום גם כשהוא מנוגד לכל הגיון.

כלומר, גם כשמטפל מציע שינוי קטן, המוח שלנו עלול לפרש זאת כאיום גדול. וחשוב להסביר שהמוח לא תמיד מתנגד לשינוי עצמו, הוא מתנגד לאיום שהוא מזהה בתוך השינוי ויש הבדל עצום בין שתי האפשרויות.

למדתי על בשרי עם השנים שכוחות שנוצרים בגוף ובנפש שלנו, ובמיוחד כוחות עוצמתיים שכאלה, אינם חייבים להישאר כוחות של התנגדות. הם יכולים להפוך מכוח מונֵע לכוח מניע.

כאן רבותי, בנקודת המֶחלף הזו, שבה אותו כוח יכול לקחת אותנו לשני כיוונים מנוגדים, עשויים להתרחש שינויים מרחיקי לכת שאני אוהבת לכנות אותם קסמים של ממש.

יכולתי לגמרי לפרוש בפניכם מסכת כללים וחוקים לעריכת שינויים, זה כמעט מתבקש אלא שאני רוצה להעביר מסר חשוב בהזדמנות חגיגית לכבוד השנה החדשה:

כי אולי השנה, לא צריך להבטיח לעצמנו שלא נחזור להרגלים הישנים, 

אולי מספיק לזכור, שאנחנו יכולים לבחור כל פעם מחדש.

כי כן, אנחנו אכן נאחזים במוכר והידוע,

וכן, שינוי קטן עלול להיתפס כאיום גדול,

וכן – האנטגוניזם עלול להרים את ראשו.

א ב ל – אותו כוח בדיוק, יכול להפוך מכוח שמתנגד לנו, לכוח שמניע אותנו וזה הרגע שבו מתחילים להתרחש לפעמים – קסמים של ממש.

לא כי הפכנו להיות מישהו אחר,

אלא כי גילינו,

שאנחנו יכולים ליצור לעצמנו מציאות חדשה.

אנחנו לא צריכים להילחם בהתנגדות שלנו לשינוי.

אנחנו יכולים להשתמש באנרגיה שהיא מייצרת.

---

מפעל האנרגיה של החיים – המיטוכונדריה

מפעל האנרגיה של החיים – המיטוכונדריה

מנין מגיע הכוח שמאפשר לנו לחיות?, להפעים את הלב, לנשום, לנוע? לאכול, ללעוס, לישון ולהתעורר מחדש?

 

בתוך כל אחד מאיתנו, פועלים מיליארדי תחנות כוח זעירות. הן לא שורפות עצים, לא מפיקות עשן, לא מבעירות אש ולמרות זאת, הן מייצרות את המטבע שבזכותו מתנהלים כל תהליכי החיים.

בזמן שאתם קוראים את השורות שהנחתי כאן, העיניים שלכם קולטות את האור, הרשתית מתרגמת את האור לאותות עצביים, הנוירונים מעבירים מידע, המוח מפענח את המילים, מקשר אותן למשמעות ומייצר מחשבות.

במקביל, הלב מתכווץ, הסרעפת עולה ויורדת, הכליות מסננות, הכבד פועל, אברי מערכת החיסון מסיירים, תאים מתחלקים, מתקנים, מפרקים ובונים מחדש ואף אחד, לא נתן להם הוראה עכשו, להתחיל לעבוד, הם פשוט פועלים ועובדים. - מנין מגיע הכוח לכל הפעילות הזו?

חלילה, לו ניטלה מאיתנו היכולת הזו לייצר מטבעות אנרגיה המכונים ATP כמה זמן לדעתכם יכולנו לשרוד?

התשובה רבותי, נותנת הזדמנות מצויינת להבין עד כמה גוף האדם מופלא ומזמינה אותנו להבין ששווה להשקיע בעצמנו, כדי שהמולקולה הנכספת, תשרת אותנו ביעילות לאורך שנות חיינו –

שניות ספורות היא התשובה !!!

אדנוזין טרי-פוספט - ATP או אם תרצו אדנוזין תלת זרחתי, הוא מולקולת האנרגיה המרכזית שמשמשת את כל היצורים החיים לביצוע תהליכים תאיים.

החיים שלנו כפי שאנחנו מכירים אותם, תלויים תלות אבסולוטית ביכולת המתמשכת של תאי הגוף לייצר ולמחזר את מטבעות האנרגיה ATP בזכותם אנחנו חיים.

ואני ברשותכם מבקשת לצלול לעומק מטבעות האנרגיה ולהבין מקרוב איך מפעל האנרגיה פועל. אני מקווה שגם אתכם הנושא מרתק ומסקרן, אחרי ככלות הכל, כולנו רוצים שהמפעל לייצור אנרגיית חיים יפעל בכל איבר בגופנו ולטובתנו, אם נחשוב על זה לרגע, זו כנראה התשובה לאריכות ואיכות חיים.

רק בשביל להבין את עוצמת משמעות מפעל האנרגיה שפועל ללא הפסקה בגופנו, תחשבו על תאי שריר הלב – אין להם הפסקה, אין חופשה, אי אפשר להוריד הילוך, זה מאה אחוז פעילות מהשבוע השלישי/רביעי להריון – הזמן בו מתפתח הלב האנושי ועד פעימת הלב האחרונה שלנו...

שרירי הלב עשירים מאוד במיטוכונדריות. מיטוכונדריה, היא אברון זעיר בתוך התאים שמשמש תחנת כוח והופך מזון וחמצן לאנרגיה של ממש.

כבר לפני כמה שורות הבנו שללא מיטוכונדריה פעילה ויעילה, ללא האנרגיה שנוצרת במיטוכונדריה, אין חיים.

המיטוכונדריה הופכת גלוקוז ושומן למולקולות ATP והן, הדלק שמעניק אנרגיה לכל מערכות הגוף.

המיטוכונדריה עוזרת לווסת את קצב עיבוד המזון ואת חילוף החומרים בתאים. וכן, יש בקרה תאית שמשתתפת בתהליכים של התחדשות תאים ומוות תאי מבוקר (אפופטוזיס).

ככל שתא צריך יותר אנרגיה, כך הוא זקוק למערכת ייצור אנרגיה עצומה יותר. כלומר, זה לא שהגוף הוא מכונה אחת, אלא הוא אוסף עצום של מכונות פעילות שלכל אחת מהן, צריכת אנרגיה שונה.

ננסה להתבונן רגע על כור אטומי לצורכי הבנה מעמיקה. בכור גרעיני מתרחשת שרשרת תהליכים שמאפשרת שחרור אנרגיה מהחומר בו משתמשים נגיד לייצור חשמל.

במיטוכונדריה, אין ביקוע גרעיני, אין אורניום, אין תגובת שרשרת גרעינית אבל יש משהו שמזכיר את הרעיון הכללי של תחנת כוח: נלקח חומר עתיר אנרגיה, מתרחש רצף מבוקר של תהליכים שבסופו נוצרת אנרגיה זמינה לשימוש.

בניגוד לכור אטומי, מיטוכונדריה לא מייצרת חשמל במובן בו תחנת כוח מייצרת חשמל. המיטוכונדריה מייצרת מפל אלקטרוכימי על פני הממברנה (מעטפת) הפנימית שלה ומשתמשת בו, כדי להניע את האנזים ATP synthase – מעין מכונה מולקולרית שמייצרת ATP.

קחו רגע, קחו נשימה, לגימת מים....

בתוך התאים שלנו, יש מכונות מולקולריות שמסתובבות. אותו אנזים ATP synthase, פועל במידה מסוימת כמו מנוע סיבובי זעיר שבו זרימת פרוטונים דרך המתחם, מניעה שינויי מבנה שמאפשרים את יצירת ה- ATP.

תחשבו על זה,  כור גרעיני הוא מערכת שבה אנרגיה עצומה מנוהלת תחת תנאים מבוקרים והמיטוכונדריה, היא מערכת שבה אנרגיה כימית מהמזון, הופכת בהדרגה לאנרגיה שהשימוש בה, אפשרי לכל תא.

כור גרעיני נוצר בתכנון ובנייה של בני-אדם. המיטוכונדריה היא מערכת שהתפתחה במשך מיליארדי שנים.

המיטוכונדריה, בכלל לא התחילה כחלק מהתא שלנו. לפי התיאוריה האנדוסימביוטית (התיאוריה מסבירה כיצד התפתחו אברונים יוצרי אנרגיה בתוך תאים בעלי גרעין-אאוקריוטיים כמו מיטוכונדריה למשל. כשתא קדמון בלע חיידקים קטנים מבלי לעכל אותם. השותפות הזו, הפכה קבועה ומועילה לשני הצדדים כך שהפכה לחלק בלתי נפרד מהחיים האאוקריוטיים = בעלי גרעין תא).

למעשה, אנחנו נושאים בחובנו עדות חיה לשותפות בת מיליארדי שנה !!!

אני עוצרת לרגע, נותנת לתובנות להסתדר בשורה רק כדי לתהות יחד אתכם בשאלה המתבקשת – כי אם יש לנו מיליארדי תחנות כוח זעירות בתוך הגוף, שהביאונו עד הלום, מה קורה לתחנות הכוח הללו כשאנחנו מזדקנים?

ואולי זו השאלה המשמעותית שעומדת בפני האדם והאנושות כולה בעידן המילניום ובכלל?

איך נשמור על מערכות האנרגיה של התאים שלנו ברמת תפקוד גבוהה ולאורך זמן?

או במילים אחרות, מי אמר לונג'ביטי ולא פתח את הדלת לתובנה הבאה?

---

לונג'ביטי באזורים הלא כחולים של הגלובוס

למען הסר ספק, זו לא הקידמה ובוודאי לא אלופי השיווק שהפיחו חיים במושג לונג'ביטי שהפך לאחרונה לטרנד של ממש, איך עושים את זה?

אנחנו כנראה מכירים את המושג לונג'ביטי ממצבו ההפוך, מהתקופות בהם התלוונו להורים, חברים או קרובי משפחה בתקופות הפחות פשוטות לעיכול הרבה מעבר לתרתי משמע.

אנחנו רצים על מסלול החיים, לפעמים מזנקים מעל מהמורות, את חלקן אנחנו עוקפים ויש כאלו שאין ברירה ואנחנו נדרשים להתמודד איתן פנים אל מול פנים ובחלקן, למרות כל הקושי, אנחנו מצליחים להתמודד עם הדברים והחיים...חוזרים למסלולם וגם אנחנו, אין כמו שיגרה שאנחנו מכירים ורגילים אליה כדי להירגע ולהתרפק בזרועות המוכר והידוע.

ראשית, כולנו כבר טעמנו ודאי את טעמה המשתנה של השיגרה, דברים (תודה לאל) לא נמשכים לנצח והכל בחיים זמני – גם אנחנו. ואחרי שצלחנו את המדריך להישרדות בג'ונגל הישראלי, אחרי שהבנו שאפשר להתרגל קצת אחרת ולטובת שיפור חיינו, אחרי שנשמנו את עוצמת מפעלי תחנות הכוח בתאי הגוף האנושי, אפשר לתת את הדעת על מה ובעיקר איך, אנחנו רוצים את ההמשך, בסופו של דבר – אלו אנחנו שמציירים את נתיבי חיינו בעצמנו ובכל רגע נתון בחיים, אנחנו יכולים לעצור לרגע ולתהות איך אנחנו רוצים הלאה, לצייר לעצמנו את נתיבי הדרכים בהם נרצה להמשיך כי בפועל, כל אחד הוא האדריכל של מתווה חייו.

המחשבות הראשונות שחלפו בי על איכות ואריכות ימים היו כשעמדתי קרוב לאמבולנס שלקח את סבתי מביתה לדיור מוגן. משפט אחד נאמר במעמד הזה והוא זה שהצית את כל המילים שיבואו בהמשך הכתבה והמשפט היה:

 "לזקנה, אין בושה" ואחר כך היה שקט...

מקור המונח לונג'ביטי Longevity בשפה הלטינית. הוא נולד משילוב של שתי מילים longus – ארוך והמילה aevum שמשמעה גיל או תקופת חיים.

המשמעות הלטינית של המושג מדברת על משך חיים או אריכות ימים ובעבר, כוונת המושג היתה שנות תוחלת החיים של אדם. כיום, משמעות המושג מתרחבת לאיכות החיים:

כאן רבותי, אני עוצרת לרגע בעיקר כדי לגלגל מחשבה כי מה שנתפס בעיניי לאיכות חיים, לא בהכרח איכותי בעיניכם – וכבר אמרנו קודם, שכל אחד משרטט קווים ושבילים במסלול חייו.

לונג'ביטי אינו מוצר מדף שניתן למצוא בחנות או מרכול. מדובר במסע, מסלול שניבנה מחומרי גלם של החיים כשבראש ובראשונה הם הגוף והנפש שלנו.

הבריאות, החוויות, היכולת הפיזיולוגית לתפקד, טווח התנועה, היכולת לתפקד ולשרת את עצמך באופן עצמאי, הלמידה, ההתפתחות, ההנאות מפרח פורח ועד מסע לירח, זו השמחה להיות, הנוכחות בו בזמן, הנחיצות בחברה/משפחה/קהילה, כל אלו הם חומרי הגלם שבונים את מה שמכנים בסופו של תהליך לונג'ביטי.

זה זמן טוב לעצור שוב ולתהות איך אתם רוצים לראות את המשך הדרך?, מה אתם רוצים לצקת למסלול עליו אתם פוסעים בשבילי החיים?

כאן חשוב להדגיש כי מה שחשוב הם היסודות שיוצקים לאורך הדרך והם כמובן שונים מאדם לאדם לפי השקפת החיים והרצונות השונים או מידת החשיבות שאדם מגדיר לחומרי הגלם שתיארנו קודם

הנה מתחילה לה שנה עברית חדשה ונקודת הזמן מהווה הזדמנות נהדרת לעצור לרגע, להתבונן ולבחור את הדגשים הייחודיים לכל אחד אישית במסע חייו.

יש מי שיבחר בסוג תזונה מסויים, סוג פעילות גופנית, חברים לדרך, פעילות קהילתית, תחומי עניין לעסוק בהם...

לכל אחד ואחת מאיתנו, יש תרגום שונה ללונג'ביטי שלו ואת אלו, בונים לאורך הדרך.. ומשתדלים ליהנות בכל רגע נתון מהדרך ותוצאותיה

---

 

לסיכום גיליון ספטמבר,

רוב קוראי המגזין באופן טבעי, חיים בישראל שאינה נמנית על האזורים הכחולים סביב הגלובוס ואולי בזכות עובדה זו, קל יותר להבין שעוצמת הבחירה הנתונה בידינו, היא זו שבונה באופן אישי לכל אחד את מה שהוא מעצב כלונג'ביטי שלו.

אין תוקף ללונג'ביטי, ניתן לשנות את הדרך בכל רגע נתון, אין חוקים נכונים או לא נכונים ללונג'ביטי – כל עוד הדרך נכונה למי ומה שאתם ומניח את דעתה של נשמתכם

 

שתבוא עלינו שנה טובה ומבורכת,

שנת התפתחות והשתבחות

בריאות איתנה, בשורות טובות ורוב נחת מפועלנו

 

שלכם באהבה,

 

תמר.