מכירים את הבדיחה בעניין מזון ציפורים "ירצו יאכלו/לא ירצו – לא יאכלו"?, יתכן וזו בדיחה שסיפרו על דוחן..
דוחן לא רק נראה כמו מזון לתוכים או ציפורים אחרות, הוא באמת כזה, כלומר אחד הזנים (הקטנים) שלו הוא בהחלט מזון איכותי לציפורים, גם הם נהנות מהערכים שדוחן מספק, אז עד הגלגול הבא, לאלו מאיתנו שיחזרו כבעלי ובעלות כנף, כמה מילים על דוחָן בשבילנו – שווה ממש...
ובכן דוחן הוא דגן מלא שאינו עמילני, אחד הדגנים העתיקים שקיימים עד היום, נפוץ במדינות אפריקה ואסיה ולמעשה, הוא קרוב משפחת של TEF אותו דגן ממנו מכינים את הלחם האתיופי אינג'רה – אני כבר רואה שחלק מכם מעקם את האף, חייבים לעשות סדר עם האינג'רה בכלל ועם קמח טֶף בפרט, זה אחד הקמחים היותר איכותיים שקיימים ושווה להכיר – מבטיחה להכין כתבה נפרדת אבל עד אז, חייבת לחלוק אתכם את עינוגי הדוחן מהמטבח הפרטי שלי..
אם עד היום לא הכרתם את הדוחן, תרשו לי לאמר לכם שמדובר בדגן מלא וטעים ממש, נטול גלוטן (וזה משמעותי), מכיל חלבון, כמות נאה של סיבים תזונתיים, ויטמינים B1, B2, B3, B5, B6, B9 וויטמין E, סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן, אבץ ואשלגן. שימו לב - דוחן כך מסתבר, מכיל יותר חומצות אמינו מכל דגן אחר וכל הטוב הזה, מלווה בנוגדי חימצון משמעותיים להתמודדות מול רדיקלים חופשיים, אותן מולקולות עליהן דיברנו בהקשר של התחמצנות בכלי-דם ויצירת "פלאק" החוסם את מעבר הדם בכליו. אם כן, דוחן מכיל נוגדי חימצון רבי עוצמה (תרכובות פנוליות וביניהן חומצה פרולית וקטכינים).
דוחן נחלק לשתי קבוצות עיקריות וביניהן דוחן גדול – הוא הנפוץ יותר ובפרט דוחן פנינה (וגם זנב שועל, פרוזו לבן, אצבע/ראגי) וקבוצת דוחן קטן (חצר האסם, גינאה, קליפה חומה, פוניו, אדלאי <דמעות איוב>)
מה יועיל לנו לאכול דוחן?
ראשית הוא טעים להפליא ובעל מרקם נעים
מעל לכך, דוחן עשיר בסיבים תזונתיים שאינם מסיסים במים (המושג המתקשר בהתמודדות מול כולסטרול-קרי מוריד כולסטרול) ורב סוכרים שאינם עמילניים, המשמעות היא שמדובר בפחמימה שמסייעת לשמירה על רמות סוכר, כלומר פחמימה בעלת אינדקס גליקמי נמוך שמומלצת לאלו שמעוניינים לשמור על רמות סוכר מאוזנות ובוודאי לסוכרתיים type1,2,3 כן, כבר יש type3 ועל כך בכתבה נפרדת..
קיימים מחקרים מעניינים לגבי תזונה מבוססת כ-20% דוחן שכאמור מצביעה על ירידה ברמות הסוכר בדם (בצום) כמו גם על ירידה בערכי טריגליצרידים וכולסטרול, כמה מחקרים נוספים מצביעים על עלייה בערכי כולסטרול מסוג HDL המכונה בפינו הכולסטרול הטוב), כפי שאתם מבינים ובוודאי אם קראתם את גיליונות המגזין האחרונים, להצטברות כולסטרול מחומצן באדיבות רדיקלים חופשיים יש השפעה מכרעת על לחץ דם ומצב טרשתי בכלי-הדם כך שהמידע לעיל, הופך את דוחן למוצר שבהחלט כדאי להכניס לתפריט השבועי.
ואחרי כל זה, כפי שאתם יודעים – אני מעבדה ניידת, לקחתי את הדוחן למבחן טעימות במגרש המשחקים הפרטי במטבח שלי ואני חייבת לציין, מדובר במוצר טעים להפליא..
בחרתי שלא להשתמש בשום תבלין למעט מעט מלח הימליה, רק כדי להבין את הטעמים והיכולות שלו ואני מודה ומתוודה, היצירתיות שלי בענייני מטבח היתה עסוקה מאוד אחרי שכל כך נהניתי מהדוחן המבושל...
יש לי כוונה מאוד ברורה לקחת את הדוחן ולדגום אותו כפלאפל אפוי, כחלק מגרנולה ובוודאי קינוחים שפויים, או כחלק מלחמים ללא גלוטן – בקיצור,...יש עם מה לעבוד ואתם לגמרי מוזמנים להתנסות – שווה ממש !!!
דוחן יש לבשל ביחס של 2:1 כלומר, על כל כוס דוחן, יש להוסיף 2 כוסות מים. ככל שתוסיפו יותר נוזלים, תקבלו תוצר יותר "מושי" ואם תוסיפו הרבה נוזלים....תקבלו דייסה – אם אתם מאוהבי הדייסות ביום קר, הרי לכם רעיון למוצר שמאפשר אכילה בריאה ושפויה (הסוכרתיים שביניכם מוזמנים להוסיף קינמון וליהנות מכל העולמות)
אחרי כל הטוב שסיפרנו על דוחן, יש גם לדוחן את הפן הפחות ידידותי למשתמש וזאת משום שדוחן מכיל גם תרכובות אנטי נוטריאנטיות (כמו חומצה פיטית למשל) שמפחיתות עד כדי מונעות יכולת ספיגה של חומרים מזינים, כך שאם התזונה שלכם מבוססת על דוחן מבלי לשמור על תזונה מאוזנת עתירת ויטמינים ומינרלים ללא קשר, הרי שאכילת רק דוחן, עלולה לגרור חסרים תזונתיים. הדרך היעילה להמנע מהשפעה אנטי נוטריאנטית של דוחן היא להשרות את הדגן במים או יתרה על כן, להנביט לפני הבישול/אפיה
לתשומת ליבם של הרגישים או הלוקים בחוסר איזון של בלוטת התריס, דוחן מכיל פוליפנול גויטרוגני העלול לגרום להתפתחות גויטר (זפק) – חשוב להדגיש שגויטר עלול להתפתח בעקבות תזונה מבוססת פוליפנולים מרובים קרי, למעלה מ-70% מהתזונה.
לבריאות ובתיאבון