החלטתם להוסיף דגים לתפריט שלכם? - החלטה מצוינת !!!
אבל איך תחליטו איזה דגים להוסיף?, לפי מה אתם בוחרים את הדגים שלכם? - הרי לכם אנקדוטה חשובה:
דגים הם רכיב החלבון מהחי האהוב עלי, הם מגוונים, טעימים להפליא, הם לא מכבידים יתר על המידה על העיכול ומשאירים אותנו נינוחים ולא עייפים אחרי הארוחה - עד כאן נשמע מצויין, אבל באיזה דגים להשתמש?
איזה דג נותן לנו יותר?
נתחיל בעובדות:
* חלבון מהחי שמקורו בעוף, הודו, בשר - מכיר כמות גבוהה של חומצת שומן מסוג אומגה 6, סוג זה של חומצת שומן מתפרק לחומצה ארכידונית ובהמשך, למתווך דלקתי (COX2 - ציקלו-אוקסי-גינאז 2) כלומר, ככל שהתפריט עמוס בחלבון מהחי כמפורט לעיל, כמות מתווכי הדלקת אופציונאלית גבוהה יותר, רמת החומציות בגוף גבוהה יותר וזו בפני עצמה ובפרט בתוספת עלייה במתווכי הדלקת, מעמיסים על הגוף וגורמים לנו לדלקות אינפלמטוריות (לא זיהומיות) כאלו שאנחנו מוצאים במחלות כרוניות ואוטואימוניות - למה הכוונה?, למשל
טרשת נפוצה, טרשת עורקים, סכרת ויש משמעות לתוספת אומגה 3 ללוקים בדיכאון או לחילופין מחלות מעיים
דלקתיות, דלקות מיפרקים, פסוריאזיס, ADD/ADHD ולקויות למידה גם. חשוב לציין שמעבר לחומצות שומן, דגים מכילים גם ויטמינים ומינרלים, חשוב לציין את מינרל יוד אבל גם כספית שהיא מתכת כבדה ואותה אנחנו פחות רוצים להכניס לגו שלנו.
היו תקופות בעבר שנמדדו רמות כספית גבוהות בשל מפגעים כאלו ואחרים בים ולאחריהם ביקשו מהציבור להמנע מאכילת דגי ים, לכן תמיד כדאי להיות עם האצבע על הדופק.
* דגים לעומת זאת, מכילים חומצות שומן מסוג אומגה 3 הידועות כנוגדות דלקת.
גם בתוך סוגי הדגים, יש הבדלים בכמויות חומצות השומן כאמור מסוג אומגה 3 ולמעשה, אנחנו מבקשים הוסיף לתפריט שלנו יותר ויותר אומגה 3.
ישנם הרבה מאוד סוגי דגים, דגי ים, דגי בריכות ודגים שחיים במים קרים. דגים שחיים במים קרים, זקוקים לשכבת שומן גדולה כדי להגן על עצמם מפני הקור, בדיוק את הדגים הללו אנחנו רוצים בתפריט שלנו, שכבת השומן שמגינה על דגים שחיים במים קרים, היא בעלת אחוז אומגה 3 גבוהה - שוב מזכירה, בעלת רכיב אנטי דלקתי.
כמה דגים צריך לאכול?
ובכן, המחקרים מראים שהכמות הנאותה לאכיל דגים לשבוע נעה סביב 350-300 ג'. ובכלל, כדאי שתדעו שגודל מנת החלבון שכל אדם זקוק לה לארוחה היא כגודל כף היד הפנימית, ללא האצבעות - נסו ובידקו
ואלו הם דגי הים הצפוני - מים קרים:
* סלמון
* סול
* דג טונה - נתח טונה לבנה/אדומה מצויינים, ואם כבר בחרתם בטונה מקופסת שימורים, העדיפו טונה במים, נקזו את המים ועכשיו הוסיפו שמן זית משובח, תוכלו להוסיף גם פטרוזיליה/כוסברה/בצל סגול/לימון וכו' - עדיף להוסיף שמן שאתם מכירים על פני שמן שאין לנו מושג על איכותו ובוודאי לא על תנאי השימור בו הוא עמד עד שהגיע למדף במרכול.
* הליבוט - דג לבן, מרקם עדין ורך, נוח מאוד לבישול, טעם עדין
* סרדינים פורטוגליים - טוב, זה דורש קצת מאמץ להגיע עד פורטוגל או מרוקו לחילופין, אבל מאמץ שווה
בהחלט. לסרדינים הללו יש טעם אפיני מאוד מיוחד. כן ניתן למצוא קופסאות שימורים
חלקן מגיעים לשוק המקומי משומר בשמן וחלקם מגיעים משומרים ברסק עגבניות
מוצר שמזכיר את מה שקראנו לו פעם "דגיר" - מי זוכר?, דגים ברסק עגבניות ושארית
ירקות ברוטב מפולפל משהו בעדינות.
*פילה מרלוזה (בקלה) - זו אחת האופציות הטובות להכנת קציצות דגים אפויות/מטוגנות או למרק דגים (אגב,
אם כבר מרק דגים, הקפידו להוסיף גם ראש דג למרק, הוא נותן הכי הרבה טעם מכל
חלק אחר). הוספתי בקלה בסוגריים, כדי להזכיר למי מכם שאלו הם נתחי ה-"בקלה"
שרובינו זוכרים ממפעלי ההזנה שהיו בבתי-הספר של פעם.
* מקרל - מקרל, הוא אחד הדגים היותר שמנים, זה הדג שנוהגים לעשן ולהכין ממנו מעושנים, עבורי זה כמעט
טעם של ילדות.
*הרינג - כן - לא התכוונתי להמליץ לכם על דגים כבושים והרי דגי ההרינג, לפני שהתחילו את תהליכי הכבישה,
היו דיירי מי-ים קרים ומטבע הדברים, מכילים בחובם כמויות אומגה 3 נאות. שוב מחדדת, דגי הרינג
בתצורתם הטבעית והלא כבושה.
לבריאות ובתאבון