הבוקר כך התוודעתי מצרור סטיקרים מצייצים, מציינים את יום המשפחה - כן, כן...היום ההוא שהיה פעם בכל 16.2 יום האם, הפך בשנים האחרונות ליום המשפחה, בסדר, בסדר....אני לא מלינה אז לא צריך יום האם, משהי אמרה לי היום, שיש תשעה באב, אז יש שוויון רחמנא ליצלן...
משהו בהשקפתי לאורך השנים האחרונות השתנה, לא שאני רואה משפחתיות באור שונה - נהפוך הוא, הדברים דווקא התחדדו בעיניי וכתמיד, משפחה עבורי היתה, עודנה וכנראה גם תהיה ערך עליון - ערך מקודש ממש !!! - השנים האחרונות הראו לי שלא בהכרח קירבת דם היא זו שמהווה ערובה למשפחתיות ובוודאי לא למשפחתיות שלימה, טובה ומתומכת - רוצה הגורל והתברכתי במשפחה אוהבת ותומכת שאינה מקרבת דם כלל וכלל, אך לחלוטין הרבה מעבר !!!
במשפחה בה גדלתי, שריקה משפחתית היה עניין בפני עצמו - זה ברור שלכל משפחה יש שריקה משפחתית ואצלנו במשפחה, היתה שריקה משפחתית למשפחה של אמא, למשפחה של אבא ושריקה שהפכה לימים לשריקה המשפחתית שלנו, אותה הורשתי לילדי - אלו שהצליחו ללמוד לשרוק אם להודות על האמת, אבל עדיין, בהישמע השריקה המשפחתית, האוזניים ידעו לזהות אותה ולמצוא את השורק...
שריקות מלוות אותנו לאורך ההיסטוריה, בחלקים מסויימים ברחבי העולם הן הפכו שפה בה משתמשים אנשים שעובדים במרחבים, כל סוג שריקה הפכה למשפט מוסכם ובכך מנעה את הצור לשאוג ולצעוק בקולי קולות מצד אחד לצד שני ובמרחבים גדולים שהקול הצועק כבר לא נשמע מספיק ברור, אך השריקה - חדה וברורה. אני זוכרת באוזני שריקה ברורה ששרקו ליפהפייה שחולפת ברחוב וכיום היא נחשבת פחות חביבה, אך לא אסורה כמו שריקה בחדר מכונות של כל כלי שיט, נפטון (פוסידון) לא אוהבת שמצפצפים עליו....אל תסתבכו
בימי ילדותי של שנות השישים, שריקה ושריקות היו חלק מההוואי - אנשים שרקו להנאתם, השקיעו בסגנונות שריקה וגם לקחו את זה קדימה לתחרויות ואליפות שריקות, ברור שיצורף קישור - אתם פשוט מוכרחים לראות את זה קורה במו עיניכם כדי להאמין שאפשר להגיע לרמה שכזו.
אני זוכרת את שתיים מדודותיי היו אלופות בשריקות, שורקות נעימות שלימות ומטבע הדברים, זה גרם גם לי להתאמן אינסוף פעמים עד שהשריקה הראשונה יצאה מפי ומאז שריקות הן חלק ממני.
כל סוג של שריקה מבין אלו המוכרות לנו, היא פעולה פיזית שאנחנו מייצרים בשילוב שבין מ(לרוב) נשיפה דרך מרווח צר שנוצר באמצעות מנח הלשון בחלל הפה. מנח הלשון יוצר מעין צינור צר כך שהאוויר שעובר דרכו מסתלסל במערבולת החוצה ונשמע באוזנינו כשריקה, תתאמנו תתאמנו - זה לגמרי אפשרי...
עם או בלי שריקות, מבחינתי יום המשפחה נחגג כל רגע, כל שעה, כל יום, חודש ושנה - אלו הם רגעי האמת שאנחנו נמצאים בשביל אלו שאנחנו מחשיבים כמשפחה והם אותנו, הם אלו שיהיו שם בשבילנו ואנחנו נהיה שם עבורם ברגע הצורך שאני מכנה אותם רגעי האמת - תעשו לכם שריקה, מנגינה שבלב ובנשמה שתהיה שפה מובנת לשילוב שאתם...
ותודה כמובן לאם העלייה הגב' הנרייטה סאלד שהכל כאמור, התחיל בזכותה.
https://www.youtube.com/watch?v=8XVRpotGsO0 - הקישור הזה להתרשמות מיכולות השריקה
https://www.youtube.com/watch?v=LA1c-xl7oxo והקישור הזה, הוא עבור אלו מכם שעוד לא יודעים לשרוק