את פרחי התורמוס אני מכירה מנעורי, מי יכול להתעלם מהצבע הכחול/סגול היפהפה הזה?
לתורמוס בני משפחה נוספים בארץ ועוד כ-300 ברחבי העולם והוא מופיע לא רק בגווני הסגולים/כחולים (תורמוס ההרים), יש תורמוס צר עלים בגווני תכלת המשתנה לסגלגל עם ההפריה (משל היה צוואר הרחם הנשי המשנה צבעו לכחול עם כניסת אישה להריון), תורמוס ארץ ישראלי בפריחתו הבהירה, תורמוס צהוב, תורמוס שעיר, תרבותי וספרדי גם ואחרי כל אלו, אני כל כך סקרנית ומיד גם אתם תבינו למה..
בזיכרונות הילדות שלי אני שומרת חיבה יתרה לדוודים – כל מה שהגיע מבעבע בתוך דוד רחב מעלה ניחוחות וזוג אופניים ישנים מאובזרים בתחכום שיש רק לאנשי הרחוב, מעלה בי שמחה ועליזות יתרה....
כולנו זוכרים את דְּוָודֵי קלחי התירס, היה להם טעם שונה מהתירס שהתבשל בבית, כנראה בשל שעות הבישול הארוכות והעלים שהוכנסו אחר כבוד לסיר שנתנו לתירס את הטעם העמוק ששמור אצלי במערך החושים עד היום...
והיה גם תורמוס... דוּד התורמוס האחרון מצאתי בשוק של טירה כשעוד הרשתי לעצמי להסתובב שם חופשי. הפשטות הטבעית כובשת אותי פעם אחר פעם וכשזה מגיע עם זיכרונות ילדות, על אחת כמה וכמה... שוק טירה של פעם הציע גרגרי תורמוס חמימים, רכים אחרי המון שעות בישול ושפע לימון מלח ושמן זית מלמעלה... תענוג זו מילה עדינה
ואז, תוך שיטוט בין מדפי חנות הטבע האהובה עלי, מצאתי את התורמוס נחבא בין השקיות ומיד עלו וצפו הזיכרונות מהראש והלשון גם יחד... הלכנו בעליזות יחד הביתה...
ראשית השרייה, זה הזמן להזכיר שהשריית קטניות צריך סבלנות, אל תמהרו ותנו לתכולת מאגר הוויטמינים והמינרלים בקטנית להתעורר. אל תשכחו שאת מי ההשריה כדאי לשמור להשקיית עציצים או בגינה, גם הם נהנים משפעת הוויטמינים והמינרלים
שני טעמים יש לבישול תורמוס כשהראשון שבהם הוא מן הסתם העובדה שקטניות כדאי ורצוי לבשל עד ריכוך מלא. אם תטעמו זרעי תורמוס שלא בושלו במים תרגישו במרירות. מקור המרירות הוא בתכולת החומרים הנקראים אלקלואידים ואותם אנחנו הרבה פחות רוצים לארח בגוף שלנו (בלשון המעטה) הבישול מפוגג את השפעת האלקלואידים והמרירות ומאפשר לנו ליהנות מטעמם של התורמוסים.
כפי שאתם רואים, לא יכולתי להתאפק וחופן אחד מהתורמוסים ששרו במים טמנתי בעציץ והרי לכם עניין הסקרנות, מעניין איזה זן הוא התורמוס שאכלתי בהנאה רבה (אדע לפי התפרחת מן הסתם)
מילאתי סיר במים ומלח והכנסתי מחצית השקית לבישול ארוך, ארוך, ארוך... (תורמוסים מתבשלים לאט יותר משאר הקטניות, קחו את הזמן, זה בישול של כמה שעות או לחילופין, בסיר לחץ וגם זה דורש זמן).
יש שזורים כמון מלח ומעט פלפל שחור על התורמוסים המבושלים, אני בחרתי בחצי לימון על קליפתו ועוד מיץ מחצי לימון, מלח, פלפל חריף, 2-3 שיני שום ושמן זמן ואת כולם טחנתי בבלנדר מוט וכל הכבודה הזו הונחה ועורבבה אחר כבוד עם התורמוסים החמימים -
שימו לב לערכים התזונתיים ב-100ג' תורמוס מבושל: 15.57ג' חלבון, 9.29ג' פחמימות, 2.92ג' שומן, 2.8ג' סיבים תזונתיים, 71.08ג' מים, 240מ"ג נתרן, סה"כ ויטמינים ממשפחת ויטמיני B 0.938מ"ג, 1.1מ"ג ויטמין C, 51מ"ג סידן, 1.2מ"ג ברזל, 54מ"ג ברזל, 128מ"ג זרחן, 1.38מ"ג אבץ, 245מ"ג אשלגן
תורמוס נחשב קטנית מזינה ובעלת אינדקס גליקמי נמוך אם לא בין הנמוכים שבמזונות והוא בהחלט משהו שאפשר לאכול חמים ונעים בחורף שבא לבקר אותנו סוף ינואר 2024
הצילום שלי לא כל כך מוצלח הפעם, אבל היי.... התורמוסים כבר נובטים וזו שמחה גדולה... אז מה אתם אומרים, מה יהיה צבע תפרחת התורמוס?