פתח דבר
אוקטובר 2024 מארח רגשות אמביוולנטיים, פתחנו את השנה העברית בראשית החודש ומיד לאחר מכן, הונחה בפנינו האמת הכואבת – שנה שלימה חלפה, אנחנו עדיין במלחמה, 101 אנשים שנחטפו מחייהם עדיין נמצאים במחילות ומנהרות מי יודע באיזה מצב הם כעת ובאיזה מצב יהיו לכשישתחררו סוף סוף ואין יד משגת שמצליחה לעצור את הטירוף האנושי הזה, בין צום כיפור ליתד הראשונה לסוכה, טילים מכל החזיתות לכל רחבי ישראל בעוד המלחמה בצפון שורפת ומוחה כל חלקת חיים כל כך טובה, אוקטובר שכזה מעולם לא היה (גם אם הוא כל אחד מחודשי השנה בכל שפה אחרת)...
ישנן תחושות שמתפעמות חזק יותר ממילים שהוגי שפות באשר הם, עוד לא הצליחו לְהֵגוֹת בְּמוֹחָם..
אין לי מושג איך מתלכדות מילים לִכְדי מעשי טירוף ונבלה שראינו שנעשו לאנשינו, איך פועל מוחו של אדם שיוזם מעשים מפלצתיים בשם רעיון, בשם שנאה, בשם בצע, בשם אגו – ואני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יצטרך להבין או להסביר ושכל מה שהתרחש ב-7/10/2023, לא יחזור על עצמו בשום מקום בעולם – לעולם...!
אין כמו דְּבָר הטבע, כדי ללמוד משהו על החיים שלנו על פני הכדור: עונה עוֹלָה, שוכחת וגוועת - ועונה חדשה נמהלת בה עד שזו מופיעה במלוא הדרה וכך חולפים להם השנים. זורח הירח וגוֹרֵע בסופו של חודש – עוד לא נולד זה שיעצור את מכונת הזמן וכנראה שטוב שכך.
צבעי השלכת המפארים את נופי חודש אוקטובר נעים בין כתום, אדום וחום – צבעים חמימים המסמנים לנו להתכנס אל תוך עצמינו ולשמור על טמפרטורת גוף חמימה כי סתיו מתנשב לו בעליזות בחוצות.
באופן מופלא מזונות כתומים, הם אלו שפועלים על הטחול שְאָמון על מערכת החיסון ובפרט על תאי דם לבנים כמו לימפוציטים ומקרופאג'ים להעברת מידע בין התאים, ליצירת נוגדנים ואף להפקת תגובה של מערכת החיסון המתחדשת כמו פירוק חיידקים.
הטחול בראי הרפואה הסינית משויך לאלמנט האדמה, ממש כשם שאמא (אמא אדמה) היא זו שמזינה אותנו, כך אחראי הטחול בגישה הסינית לפרנס ולהזין את הגוף שלנו ליצירת Gu Qui אבן הבניין להפקת Qui - צ'י ודם הגוף.
עוד טוענים הסינים שהטחול הוא זה שמכניס מידע, מזון ומים לגוף וממיר אותם לצורה הדרושה לנו לניצול והפקת אנרגיה – אבל לא רק. חומרי הגלם שמגיעים עם המזון מתעכלים בקיבה ונטמעים על-ידי הטחול – הוא זה שתפקידו להפוך את המזון לדלק של הגוף והכוונה משותפת הן למזון לגוף והן למזון לנפש.
מול רוחות הסתיו והחורף, הטחול שמייצג את אמא אדמה מייצג גם את היציבות הפיזית והמנטאלית נפשית המאפשרת לנו לעבור שינויים בחיים, להחליף מקום מגורים, לעבור שלבים בחיים – טחול הוא זה שמביא את היציבות עם יכולת הגמישות והבשלות להסתגל ולהתמודד עם שינויים.
טחול הוא האיבר שמאפשר לנו להתרכז, להתמקד ולשפר את יכולת הלמידה. לעבד מחשבות, תפיסות ורעיונות חדשים ועד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא אנשים שנוהגים לשבת שעות ארוכות (למשל תלמידי ישיבות, נהגים, אנשי הייטק) הם אלו שסובלים מבעיות שמקורן בטחול בגלל למשל חוסר תנועה, למשל עודפי לחות. (מה שמזמן בדיקת מערכת היחסים שבין הטחול והריאות-אבל זה ממש למתקדמים אבל ברמז?, למשל קשיי נשימה אצל אנשים שסובלים מעודף משקל).
עוד חשוב לספר על הטחול בעיניים הסיניות שהוא האיבר שדואג להחזיק את האיברים במקומם. כלומר, אנשים שסובלים בעיות בכלי דם, צניחת איברים, שטפי דם.
עודף לחות (המהווה מקור הרגישות של הטחול) עשויה להוביל להיווצרות שומן שמתאסף בגפיים. כמו גם קושי בקואורדינציה ושמירה על הרמוניה וסדר.
נראה שלטבע יש הרבה מה ללמד אותנו – שווה להקשיב.
באותה נשימה, אני תוהה איך מתרגם הטבע את רעשי הפיצוצים, חומרי הנפץ ועשן השריפות באוויר, באדמה – ואיך כל אלו ישפיעו על החי, הצומח ועלינו גם יחד כשהטירוף יסתיים.
מאחלת לכולנו סתיו מאפשר, התכנסות נעימה ומועילה,
שנזכה בקרוב להשיב את כל החטופים הביתה
לשיקומם, לשיקום הפצועים ומשפחותיהם
וכולנו גם יחד.
שלכם באהבה,
תמר.
כתום לי – חמימות סתווית
הזיכרונות הסתוויים שלי מימי ילדותי מעוטרים בפינוק שהכין אבא מדי שבת וזה כלל גזר טרי מרוסק עם מיץ תפוזים סחוט טרי – והתפוזים אצלינו בבית הגיעו מישירות מבית-האריזה בתוך ארגזי עץ עליהם היה נכתב באותיות ירוקות וגאות Jafa... (מהעץ המיוחד הזה הכין אבא שלי קופסאות נפלאות ששמורות אצלי עד היום)..
הצבעים החמימים הללו עליהם דברתי בפתיח לגיליון זה, הם הצבעים שמעטרים את הנוף הסתווי – אולי בארץ פחות, באירופה וגם בארה"ב יצא לי לראות מרבדי סתיו מרשימים ביותר וקסום בעיניי ללמוד שהטבע יודע לדקויות של פרטי פרטים, מה נכון לנו בכל עונה.
ממש כשם שצו האופנה משתנֵה בכל עונה ומתאים את עצמו לטמפרטורה (קצת פחות לעומסי הלחות – הנה הנחתי רעיון ליזמים שביניכם) כך בדיוק נוהג הטבע ולנו נותר ללמוד ולהפנים.
היה זה הרמב"ם שהעביר לנו בירושה את התובנה של אכילת פרי וירק בעונתו – מי מאיתנו רוצה לאכול אבטיח כשיורד שלג בחוץ?, זה הזמן לסיידר תפוחים חם, ליכולת החיטוי של פירות הדר (מי שרוצה ליהנות מרצפות מבריקות ונקיות, יכול לשמור חצאי לימון לאחר סחיטה, לבשל עד רתיחה ולהוסיף אותם עם מי ההרתחה למי-השטיפה), לניחוחות שמותירים פירות הדר בבית הסגור (מי שיש ברשותו קמין, יכול להשאיר קליפות הדרים על הקמין הבוער וליהנות מהניחוחות).
במצעד הקרוטנואידים ספקי הצבעים הצהובים/כתומים אדומים למזונות, נוכל למצוא לא רק כתומים:
גזר, בטטה, שורש כורכום טרי כמובן, מיני דלעת, תפוז, אפרסמון, מנגו, מילון, פפאיה, אבטיח, אפרסק, פסיפלורה, פאמלית, דובדבנים, גויאבה, שעועית ירוקה, אספרגוס, קייל, תרד, אספרגוס, ברוקולי, מלפפון, חסה, פטרוזיליה ופלפל אדום – מקווה שהקפתי את כולם...
מה שמייחד את הקָרוֹטֵנוֹאיִדִים הם נוגדי החמצון רבי העוצמה. נוגדי-חמצון או אנטי אוקסידנטים כפי שהם נקראים בלעז, הם חומרים טבעיים שמצליחים למנוע ולעכב תהליכי חמצון שמתרחשים בגוף דרך קבע.
במהלך הטבעי בו הגוף הופך מזון למטבעות אנרגיה, נוצרות באופן טבעי מולקולות בלתי זְוִויגוֹת – כלומר, הן פנויות לבן זוג – תקראו להן "רווקות", העניין הוא שהמולקולות הללו, אינן יציבות ועל כן הן מכונות "רדיקלים חופשיים" שיודעים לגרום לנו נזק בגוף עד רמת ה-DNA. היסוד הנדיב שמסתובב לנו בדם עם אלקטרון פנוי לזיווג הגון הוא לא אחר מאשר חמצן, (לאטום חמצן יש אלקטרון פנוי באורביטלה <<טבעת>> החיצונית זמינה לשיתופי פעולה וכך, נוצרת התחמצנות. אגב – זה הזמן לְסָבֵר את ההבנה בענייני כולסטרול בכלי-הדם ממנו מזהירים אותנו חדשות לבקרים – הבעיה אינה בכולסטרול עצמו ששוקע בכלי-הדם, אלא בהתחמצנות שלו והפיכתו ל-"פלאק" שחוסם את כלי הדם>> מולקולות בלתי זוויגות שכאלו נולדות בחשיפה לעשן, לעשן סיגריות, לזיהום אוויר, לשמש (בשעות הלא נכונות), כתוצאה מפעילות גופנית עצימה ולא מותאמת וסטרס רבותי – סטרס הוא אחד הגורמים הגדולים ליצירת מה שנקרא עקה חימצונית (Oxidative Stress), כלומר ייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים.
אנחנו מכירים מקרוב את התוצרים של רדיקלים חופשיים ועקה חימצונית, למעשה כל תעשיית האנטי-אייג'ינג נולדה כדי למנוע את התוצרים של הרדיקלים החופשיים והשלכותיהם. בפועל, ההתרחשות הרדיקלית הזו מתנהלת מבפנים החוצה – מה שאנחנו רואים בחוץ כקמטים, מתבטא בתוך הגוף, בתוך כלי-הדם, במערכת הלימפה ובוודאי באברים עצמם וביכולת התפקודית שלנו הרבה יותר מאשר במראֵה המתבגר ו/או המתקמט ואת התחושה, אנחנו מכירים היטב, אנחנו קוראים לזה "אני כבר לא כמו פעם – זה כבר לא אותו דבר".
חשוב לציין שמחלות רבות, הן תולדה ישירה של עודף חמצוני וחסר בנוגדי חמצון לפינוי הרעלנים המצטברים בגופנו וגורמים להזדקנות, האטה וירידה ביכולת ובביצועים מכל אספקט אפשרי – פיזיולוגי קוגניטיבי ומנטאלי גם יחד.
מה יש בקרוטנואידים לטובתנו?
· הם מביאים איתם כמות נאה של ויטמין C שחשוב לנו לחיזוק מערכת החיסון, לשמירה על בריאות הלב, העיניים ושלמות העור.
· חומצה פולית B9 מוכרת לנו כמונעת היווצרות מומים מולדים, מסייעת למניעת מחלות לב וכלי-דם, משמעותית למניעת היווצרות הומוציסטאין (תוצר ביניים בתהליך להפיכת ח.אמינו מתיונין ל-ציסטאין בתיווך B12, B9, B6), מניעת היווצרות סרטן של המעי הגס וצוואר הרחם.
· אשלגן – בהמשך לגיליון המגזין לחודש ספטמבר שם ניתן לקרוא בהרחבה על אשלגן, כאן נזכיר שאשלגן חיוני לתפקוד תקין של הלב, מפחית לחץ-דם סיסטולי (הערך הגבוה), ישנם מחקרים שמראים סבירות שאשלגן מסייע גם בהורדת עודפי כולסטרול מסוג LDL.
· סיבים תזונתיים – משמעותיים וחיוניים לנו לתחושת שובע ושמירה על משקל גוף תקין, לשמירה על איזון רמות סוכר, כולסטרול וכמובן תרומה לשמירה על מערכת עיכול בריאה ומאוזנת אגב תרומה למצע פרהביוטי להתפתחות פרוביוטיקה במעיים שאנחנו כבר מבינים שכ-80% ממערכת החיסון האנושית מתגוררת במעיים.
· קרוטנואידים יודעים להפוך לוויטמין A בגוף, אנחנו זקוקים לוויטמין A לראייה תקינה, לבריאות העור (מי שסבל מאקנה מפושט וסוער מכיר את פועלו של ויטמין A מקרוב), ויטמין A מסייע להתחלקות תאים תקינה, לחיזוק מערכת החיסון, העיכול, השתן ואפילו הרבייה האנושית.
אם כבר הרחקנו לכת עד כאן, חשוב להגיד מילה או שתיים על ויטמין A: צריכת ויטמין זה ממקורות מהחי, עלולה לגרום לעודפים וכמובן לסימני רעילות שעשויים להתבטא בכאבי ראש, בחילות, טשטוש ראייה, עלייה בלחץ הפנים גולגלתי לא עלינו. לעומת זאת, צריכת ויטמין A שמקורו מהצומח מלווה במנגנון עצירה כימי שמונע את ההצטברות העודפת של ויטמין A בגוף והשלכותיו המפורטות לעיל.
· ואחרי כל אלו, מזכירה שוב את פועלם של נוגדי החמצון שמְפָנִים את הרדיקלים החופשיים מהגוף ומאפשרים תפקוד יעיל וטוב.
בין הקרוטנואידים נמצא אלפא קרוטן, ביטא קרוטן, לוטאין, זיאוקסנטין (zeaxanthin), ביטא קריפטוקסנטין (beta cryptoxanthin). אנחנו מכירים בעיקר את ביטא קרוטן מהירקות הכתומים, אבל לא נשכח את הלוטאין (שיש בעגבניhה מבושלת או באבטיח למשל) שעוזרים לנו לשמור במישרין על בריאות העין ומניעת היווצרות קטרקט (יָרוֹד בעברית סחה).
עוד מילה על האנשים הכתומים. לא, לא הג'ינג'ים אלא אנשים שהתזונה שלהם מכילה כמות גבוהה של ביטא קרוטנואידים עד שצבע עורם הופך כתום – חפשו לראות אותם בעיקר בין הצמחונים והטבעוניים. תופעה ייחודית זו נקראת קָרוֹטֶנֶמְיָה או קָרוֹטֵנוֹזִיס, שמעידה כאמור על אכילה מרובה של קרוטנואידים בתפריט היומי (מעל 30 מ"ג ליום) לאורך תקופה ארוכה.
המקומות הראשונים להבחין בם בהפיכתם לגוון צהוב/כתום הם מקומות בהם העור עבה יותר כמו למשל בכפות הידיים, ברכיים, מפרקים וקפלים סביב האף למשל. זו נטייה אופיינית לאנשים בהירי עור ומעבר לבדיקה הפשוטה בנשקפת מלובן העין המהווה אינדיקציה לצהבת (אפשר תמיד גם בדיקות דם לתפקודי כבד למען הסר ספק), הרי שמדובר בתופעה תקינה שאינה מסוכנת וככל שמפחיתים צריכת קרוטנואידים בתפריט השוטף, כך התופעה יכולה לחלוף תוך מספר חודשים.
אומנות לימפתית
פינוי, הוא אומנות בפני עצמה. כמו סוף מעשה – במחשבה תחילה, הוא כנראה המשפט הקולע לסיטואציה בה פתחי הניקוז חסומים ופני השטח מוצפים עד כדי יצירת מיני ונציה...
למזלנו, מי שהגה, חשב וייצר את המכונה האנושית גוף האדם, יצר אותה עם מערכת ניקוז נפלאה, דומני שיחסי הציבור שלה לא ממש מוצלחים כמו למשל מערכת שריר השלד, או הלב וכלי-הדם... עושים כבוד למערכת הלימפה...
בימים בהם התנדבתי לוועד הבית הקפדתי על ניקוי הגג ובעיקר בדיקת המרזבים עם תחילת עונת הסתיו. רוחות ערות האופייניות לעונת הסתיו והחורף לאחריה, מביאות איתן כל מה שיכול לעוף עם הרוח ולרוב אלו שקיות ניילון שיודעות לחסום את נתיבי המרזבים ולגרום לתקיעות מעבר חלק במרזבים ומכאן הדרך לנזילות וקריסות מתקצר. כך ובאותה המידה, קיימת חשיבות קרדינאלית לשמירה על מערכת הלימפה האנושית, כדי למנוע תקלות בהמשך הדרך והאמינו לגוף, היצירתיות במופעי תקיעוּת במערכת הלימפה מגוונות וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לארח בגופנו.
מערכת הלימפה נקראת מערכת "הובלה", תחשבו על מערכת משאיות שאמונה על הובלות מוצרי צריכה חיוניים מצד אחד ומאידך, תחשבו על ניקוז פסולת מהישובים השונים. לאחרונה אנחנו רואים ושומעים באמצעי התקשורת על בעיות לא פשוטות בפינוי והובלת פסולת וכפי שכתבתי כאן קודם, היצירתיות בפיזור פסולת על גבול המשיקה למופעים (ואהיה עדינה בבחירת המילים) שמתגרים בקצה גבול הסיבולת של הטבע לשאת את התרעלה האנושית – בחיי שהשתדלתי להיות עדינה.
לא יודעת אם יצא לכם לצפות בתוכנית הטלוויזיה העוסקת בהטמנת פסולת בדרום הארץ ומעלליה מתחת לפני האדמה היום – ואני ממש לא רוצה לחשוב איך תהיינה ההשלכות של המופע הזה בעוד 10 שנים מהיום, הרי לכם קישור לכתבה המלאה בנושא:
ועוד לא הזכרתי את מעורבות ארגוני הפשע בפינוי הפסולת מהערים והישובים, אני בוחרת שלא לצרף קישור, תירצו – תמצאו....זה שם !
איך זה קשור למערכת הלימפה? – ובכן, המראות של אשפה מתערמת המוסלקת תחת פני האדמה מבהירה עשרות מונים טוב יותר את חשיבות הפינוי היעיל. מערכת הלימפה האנושית היא זו שמקשרת בין כלי הדם ורקמות הגוף. ממש כמו כלי-הדם גם מערכת הלימפה מורכבת מצנרת וגם קשרי לימפה – ממש כשם שמארגנים ומסדרים את מערכת הניקוז בבית של כל אחד מאיתנו על פני הכדור, יש צנרת, הצינורות מישתנים בגודלם וכך למשל במקלחת תוכלו למצוא צינורות עבים ורחבים יותר כדי לנקז את כל המים במחדרים הרטובים (מקלחות). ממש כמו שבגוף יש קשרי לימפה (עליהם נדבר בהמשך) גם במקלחת נוכל למצוא קופסת ביקורת (בדיוק המקום מאחורי האסלה-מה שנקרא "ברך" עם פקק מתברג) או קופסת ביקורת שאת המכסה המאוורר שלה ניתן להבריג או לשלוף החוצה לניקוי וניקוז למקרה של חסימה.
מערכת הלימפה כמו כלי-הדם נושאת בנוזל לימפתי (דמוי נוזלי הפלזמה) חלבונים שונים, גלוקוז, אלקטרוליטים – מלחים שונים, תאי B ו-T של מערכת החיסון.
קיים קשר קבוע בין מערכת הדם למערכת הלימפה ולמעשה אחד התפקידים החשובים של מערכת הלימפה, הוא לנקז את הנוזל הבין-תאי מהרקמות ולהחזירו חזרה למחזור הדם. הנוזל הבין-תאי חודר לנימי הלימפה תחת לחץ שמופעל על-ידי הרקמות ותנועת השרירים בגוף וכאן חשוב שתזכרו את המופע, כיוון שככל שהשרירים שלנו פועלים יותר, כך אנחנו מסייעים בניקוז הנוזל הבין תאי חזרה לדם ונמנעים הן מבצקות ובעיקר ברגליים (אבל לא רק) ובעיקר נמנעים ממצב בו אנחנו מדומים לחיים בתוך ביצה. בגיליון ספטמבר של המגזין בו עסקתי בים-המוות, דימיתי את ים המוות לביצה שאין בה חיים, אלא מוות מכיוון שאין בה תנועה, אין יכולת ניקוז למעט אידוי מים ובשל כך, מצטברים כל החומרים בריכוז גבוה בימת הלשון הגדולה הלא היא ים המלח.
כלומר, ככל שאורח החיים שלנו "יושבני" במהלך היום ואנחנו פחות נותנים את דעתנו לקום אחת לשעה ולהניע את מחזור הדם, הלימפה וכמובן הלב שמתפעל את המופע המשמעותי הזה, כך אנחנו מייצרים תקיעות בכל הגורמים הללו כשהפעם אנחנו נותנים דגש למערכת הלימפה.
צינורות הלימפה בנויים באותה הצורה בה בנויים כלי הדם שלנו ובפרט הוורידים שאמונים על החזרת דם ללב כלומר, הכיוון הוא כנגד לחוקי הגרביטציה וככזה, גם כלי-הדם וגם כלי הלימפה בנויים משסתומים לאורך הכלים שמונעים זליגת נוזל חזרה (עם כיוון כוח המשיכה כלומר כלפי מטה) ויצירת בצקות לימפתיות (lymphoedema ) מהם אנחנו מרוד רוצים להימנע.
קשרי לימפה פרושים על פני הגוף שלנו, אנחנו מכירים בעיקר את אלו המצויים מתחת קו הלסת אותם אנחנו מרגישים גדושים וכואבים כשאנחנו מקוררים כהוגן. קשרי הלימפה הם מחסנים אזוריים בהם נוכל למצוא לימפוציטים שמתרבים כתגובה למופע פתוגנים שמגיע לקשרי הלימפה באדיבות מערכת החיסון, מיד עם זיהוי הפתוגן מחולל המחלה, מתרבים הלימפוציטים בקשרי הלימפה והם תוקפים את הפתוגנים – זה התיאור הכי קרוב למה שמסביר את התנפחות קשרי הלימפה. קשרי לימפה קיימים לא רק מתחת לקו-הלסת משני הצדדים, אלא גם מתחת לבית-השחי, במפשעה וצוואר.
כאמור, חסימה לימפתית או ניקוז מוגבר הם מסוג הדברים שאנחנו לא רוצים לארח בגופנו. ככל שזרימת הלימפה חלקה במערכת, כך מערכת החיסון שלנו יעילה יותר ובכך אנחנו "קונים" לעצמינו בריאות ואיכות חיים טובים יותר.
הקושי הלימפתי כאמור, מתחיל כפי שתיארתי זאת קודם באורח חיים יושבני. זה מתבטא כמובן גם בטיסות ארוכות כשאנחנו יושבים הרבה שעות – או ישנים לאורך זמן ללא תזוזה. התופעה הזו מתרחשת משום שאם נפח הדם בכלים הוא בממוצע בין 3 ל-4 ליטר, נפח הנוזל הבין-תאי נע בין 10 ל-12 ליטר. – הפער ביחסים שבין הדם לנוזל הבין תאי משפיע על פינוי הנוזל הבין-תאי עליו אמונה מערכת הלימפה, כך שככל שאנחנו מנהלים אורך חיים יושבני, אנחנו בהכרח מייצרים תקיעות או מופעי בצקות ברגליים.
זה המקום להזכיר שוב שמירה על אורח חיים פעיל, והדגש הוא על אורח חיים ולא רק פעילות גופנית נקודתית פעם או פעמיים בשבוע. הרעיון הוא לשמור על תנועה מתמדת כדי להפעיל את השרירים שיתמכו בשסתומים שנמצאים גם בכלי הדם הוורידיים וגם בכלי הלימפה.
מעבר לכלי הלימפה והבלוטות, מערכת הלימפה כוללת גם את השקדים, הטחול, בלוטת התימוס והאדנואידים (מה שאנחנו מכנים שקד שלישי – שאנחנו ממהרים להסיר בניתוח כשאנחנו מזהים ילד היפראקטיבי עם נזלת תמידית) וכאן כבר קל יותר להבין את החיבורים של מערכת הלימפה למערכת החיסון.
בלוטות הלימפה הפזורות ברחבי הגוף קריטיות למערכת החיסון, לזיהוי ומאבק מול פתוגנים, התאוששות ממחלות, ריפוי פצעים באמצעות זיהוי הפתוגנים וטיפול לימפוציטים להתמודדות מול הפתוגנים השונים.
מה מעמיס לנו על הלימפה?
· סטרס רבותי, הוא כנראה אחד הגורמים הקריטיים לגודש במערכת הלימפה. ככל שאנחנו מצויים בסטרס ובפרט לאורך זמן (וכבר דיברנו על נושא זה בהקשר של קורטיזול), כך נוצרים בגוף שלנו יותר ויותר רדיקלים חופשיים (אותן מולקולות בלתי זוויגות) ואלו בתורם, יודעים לגרום למגוון צרות בריאותיות.
· מחלות כרוניות מייצרות דלקות (אינפלמטוריות) וכשהגוף שלנו מתמודד עם דלקות כרוניות וחיידקים, הוא מייצר יותר תאי-דם לבנים כדי להפעיל את המערך החיסוני – מה שגורם לעומס במערכת הלימפה ותקיעות.
· גורם חשוב נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא חוסר איזון של מערכת העיכול שגורם לריבוי רעלים, חיידקים, חוסר איזון של פלורת המעיים וכמובן תופעת המעי הדליף. רוב מערכת הלימפה מקיפה את המעיים ברקמות שמקיפות את המעיים וכלן, ככל שהמעיים שלנו תקינים ואנחנו נהנים מיציאות סדירות כך למערכת הלימפה שלנו יש הזדמנות לתפקד ביעילות גבוהה יותר. ככל שאנחנו סובלים מעצירות, כך מערכת הלימפה מתפקדת פחות טוב בלשון המעטה בפינוי הרעלנים ממערכת העיכול.
· עוד לא דיברנו על שתיה, ברור לנו שהיות והגוף שלנו מבוסס כ- 60% מים. נזכור שוב שמערכת הלימפה עובדת על לחץ ותמיכה של השרירים, גם בשרירי הסרעפת הנשימה כדי לעורר תנועתיות חלקה וזורמת של הנוזלים במערכת הלימפה. ככל שהלחץ במערכת חסר, כלומר אם חלילה אנחנו לא שותים מספיק ומגיעים למצב התייבשות, כך אנחנו עלולים לגרום להאטה עד תקיעות של מערכת הלימפה.
· זיהומים חוזרים ונשנים גם הם מעמיסים על מערכת הלימפה ולמעשה מתישים אותה ובמקרים שכאלו, יש לבחון את מקור חולשת מערכת החיסון.
עומס לימפתי עשוי להתבטא בעייפות וחולשה, נוקשות וכאבי שרירים, כאבי מיפרקים ופיברומיאלגיה, בצקות, עלייה במשקל, נפיחות וגודש בחזה סביב המחזור החודשי PMS/C, עור יבש ומגורה שעלול להתלקח למופעי דלקות עוריות, ככל שהלימפה מתייבשת נראה תופעות ערפול, ירידה בזיכרון, כאבי ראש, בלוטות נפוחות, התקררות – הצטננות, נזלות כרוניות, כאבי גרון ואוזניים על רקע עודף נוזלים באוזניים – אוזניים סתומות, הצטברות צלוליט, חוסר איזון הורמונלי, עיניים דומעות שורפות ומגורות.
איך שומרים על לימפה זורמת?
ראשית כבר הבנתם ששתייה (מים) מתונה (לא בבת-אחת, אלא בגמיעות) המרווה את הנוזל הבין-תאי משמעותית לפחות כמו מערכת השקיה של שדות חקלאיים.
היות ומערכת הלימפה נתמכת ומסתמכת רק על השרירים שידחפו את הנוזל כנגד כוח הכבידה, הרי שככל שנקפיד על תנועה שוטפת, כך נוודא שמערכת הלימפה שלנו זורמת ולא נתקעת.
כל טכניקה שמסייעת לנו להפחית את רמות הסטרס, תאפשר למערכת השרירים לתמוך באופן שלם ומלא במערכת הלימפה כמו גם תאפשר למערכת הלימפה לנקז יותר רעלים כמו רדיקלים חופשיים האופייניים להיווצרות בעיתות סטרס.
נשימות עמוקות מסייעות להפעיל את הסרעפת ולהגדיל את רמת הלחץ בחזה, מה שיאפשר שיפור אספקת חמצן לתאים.
עיסוי לימפתי מעורר את מערכת הלימפה ברחבי הגוף לניקוז הפסולת שהצטברה.
כל כלי הצחצוח למקלחת דוגמת ליפה (ליפה ללימפה) מעוררת גם היא את זרימת הלימפה וניקוז הרעלנים החוצה מהגוף.
במצבים בהם מערכת הלימפה עמוסה, ניתן להשתמש בצמחי מרפא (למשל Arctium lapa וקיימים צמחים נוספים ספציפיים לעירור הלימפה) - ייעודיים שעושים עבודה מצויינת תוך שמירה על אברי הפינוי בגוף.
בפן הנפשי כפי שמתארת לואיז היי בסיפרה "רפא את גופך", בעיות בלימפה הן התראה ישירה מהגוף המסבירה שיש לרכז מחדש את המוח, בדברים החיוניים של החיים כמו אהבה וחדווה.
חשופים יותר למפגעי ותקיעות של מערכת הלימפה הם סוג האנשים הסגורים והמופנמים שלא חולקים ומשתפים בסגור ליבם.
הופ, הופ HOPE ….
"הוֹ תקווה'לה אהובתי,
את מפיחה בי רוח חיים
נושאת אותי למחוזות ורודים ומי אני בלעדייך,
את מייצרת בי חיים" (תמר תאומים)
זה לא סוד שאני ילידת חודש אוקטובר, אני לא מכירה את מונחי ותורת האסטרולוגיה, יחד עם זאת לגמרי יכולה להעיד על עצמי שהופ הופ גדלתי בשנה, ואם כבר הופ הופ... אז HOPE, כי התקווה, היא חלק מהותי בתוך חיי ובלעדיה, חיי היו נראים לגמרי אחרת ובנימה מאוד אישית אספר לכם שהדלק שדחף אותי לעמוד בטיפולי פוריות היתה התקווה ולא סתם תקווה, אלא תקווה נחושה ובלתי מתפשרת.
נשאלת השאלה האם תקווה היא באמת "תוסף" שניתן ליטול ולהשתמש בו למקרי הצורך?, זה מוצר שמייצרים במקום כלשהו?, מי מבטיח לנו שתקוות אכן מתממשות ומתגמשות? ומה היא בכלל אותה תקווה'לה?
ובכן, המילון העברי מתאר את התקווה כציפייה להתרחשות של משהו טוב, אמונה שדבר חיובי יקרה בעתיד, בהמשך – משהו טוב יותר מהמצב הנוכחי .
תקווה כוללת רגש של ציפייה, והיא חובקת גם מצבים רגשיים רוחניים וגם גשמיים חומריים ומופשטים.
לולא נכחתי והרגשתי מה עושה ומחוללת בי התקווה הנחושה, לא הייתי מעלה בדעתי לבדוק איך מגולמת תקווה הלכה למעשה בפיזיולוגיה האנושית:
מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין תקווה לעלייה ברווחתו של האדם. כמוה גם בתחום יחסים בין אישיים, בשביעות רצון מהחיים והיכולת למצות את מלוא הפוטנציאל של האדם ואלו תוצאות גורפות לגבי סוגי האוכלוסייה שנבדקו: תלמידים, ילדים, מתבגרים ומבוגרים בגילאים שונים. כלומר, תקווה משחקת תפקיד משמעותי לרווחת האדם וזו בתורה, משפיעה על הבריאות.
מחקר נוסף סקר 33 מחקרים שונים בנושא תועלת התקווה לבריאות פיזיולוגית. המחקרים מדדו תקווה באמצעות סולמות התקווה והתוצאות מראות שינויים בריאותיים ספציפיים המתבטאים בשינוי בכאב ורמיסיה של מחלות כרוניות לרבות סרטן. מסקנת מחקר זה מראה שהממצאים הכללים מצביעים על כך שתקווה, ממלאת תפקיד חשוב בבריאותנו.
בקישור הזה, תוכלו למצוא תמצית מחקרים שנערכו באופן ספציפי על השפעת התקווה על מצבי חיים כמו פוסט טראומה, על הורות, מתבגרים, חרדות, סרטן, מות ועוד.
תישאלו ודאי מה נזכרתי דווקא עכשו בכוחה של תקווה?, ובכן – מעבר לחגיגה הפרטית שלי, אנחנו למעלה משנה במלחמה ומלחמות, לא בוחלות באמצעים, הם לא מודדות את סוגי האנשים וככל שמשך הזמן מתארך, כך תשים הכוחות שלנו לשאת את הקושי הפיזי, הנפשי, המנטאלי, ודאי לאור החטופים במחשכי עזה, הטילים והכטבמ"ים הבלתי פוסקים לכל מקום בארץ וחוסר הנוחות שכולנו מרגישים במעבה הקישקעס – מול הלא נודע, חוסר האהבה העולמית ובוודאי של מדינות ערב המקיפות אותנו וכיפופי הידיים הדיפלומטיים. אני מאמינה באמונה שלימה שככל שהתקווה והאמונה שלנו העם היושב בעורף באשר הוא (נכון להיום כל ישראל מהווה חזית) ובכל זאת, ככל שאנחנו רותמים את התקווה והעשייה למען החיילים באשר הם, כך אנחנו מעבירים כוחות עוצמתיים לחיילים עצמם, למפקדים שלהם ובוודאי למנהיגים שכולי תקווה שיבינו וייקחו בחשבון את עוצמת אחדות העם – זה בעיניי כלי לחימה עוצמתי !
בכל מקום ולאורך המלחמה אנחנו רואים ושומעים על אנשים שמתנדבים לטובת החיילים, להצלת עסקים כחול לבן, להקמת בתים פתוחים ברחבי הארץ, לרכישת מוצרי כחול לבן והתנדבות לטובת משלוחים לחיילים עצמם באשר הם בחזיתות השונות בצפון, בדרום וביו"ש – נתינה ובוודאי נתינה מתוך אמונה ותקווה היא אנרגיה עוצמתית אותה אנחנו רוצים שתלווה את החיילים הבנים והילדים של כולנו... תנו כתף... כל יד נוספת משפיעה והעיקר שכל החטופים והחיילים שלנו יחזרו שלום לבתיהם ומשפחותיהם.
הכן גופך לחורף
הסתיו מתחיל רשמית ב-23/9 ואיתו מתחילות רוחות הסתיו הבדלי טמפרטורות שמאתגרים את מערכת החיסון שלנו.
חשוב להכין את הגוף שלנו לקראת החורף, ובפרט בהמשך ישיר לכתבה העוסקת במערכת הלימפה בגיליון זה:
הפעם, נתחיל מבחוץ פנימה בעיקר משום שככל שנקדים להוסיף סוודר קטן לתיק או לחילופין גופיה הדוקה לגוף מתחת לחולצה החיצונית, כך נקדים לעטוף את הגוף שלנו ונצליח להימנע מפגיעה של רוח קרה שמתחילה בעונת הסתיו.
סתיו בראי הרפואה הסינית קשור לאלמנט המתכת והריאות המייצגות אלמנט זה. אלמנט המתכת מייצג תכונות של סדר וארגון, הגדרת גבולות ברורים והגנה עליהם – רלוונטי נכון?
סתיו כפי שכתבתי בפתיח לגיליון זה, היא העונה להתכנסות פנימה, זמן טוב להמשיך ולסיים תהליכים שהתחלנו קודם לכן כך שנוכל ליהנות מתוצאותיהם.
הכתבה על הירקות והפירות הכתומים כמו גם הכתבה העוסקת במערכת הלימפה, שתיהן מהוות הכנה טובה לקראת הסתיו והחורף העומד בפנינו ובפרט כשהרוח שלנו לא במיטבה וככזו, היא לחלוטין משפיעה על איכות ועוצמת מערכת החיסון. זו לחלוטין הסיבה שצרפתי את הכתבה על משמעות התקווה על הפן הפיזיולוגי של הגוף שלנו והמחקרים הנלווים המראים את הקשר שבין השניים.
רוח קרה בראי הרפואה הסינית (והאמת היא שגם רוב האנשים שלא מכירים את המונחים הסיניים, עדיין מכירים מקרוב את התחושה של רוח קרה ומעלליה), חודרת ותוקפת את פלג הגוף העליון ומתבטאת בכאבים נודדים וסימפטומים שמשתנים במהירות – כמו גם באים והולכים במהירות.
חוסר יציבות, העדר שיווי משקל, תוסר תיאום, עצבנות, נזלת שקופה, כאבי שרירי פלג גוף עליון (צוואר/כתפיים), כאבי ראש, נוקשות בצוואר, אף גדוש, צמרמורות וחום הם חלק מהסימפטומים הנלווים לרוח קרה שיודעת לתקוף ולחדור דרך העור בעונת הסתיו והחורף ולכן, זה הזמן להתעטף בשכבה נוספת – עם העדפה ברורה לגופיה הדוקה מתחת לחולצה.
ברמה התזונתית ואני מקווה שאתם מגיעים כמוני עם געגוע גדול לתבשילים חמים, מרקים, נזידים וכמובן לחמין (בני הבית הפרטי שלי יספרו לכם שבסוף הקיץ כשקצה גבול היכולת שלי מתחיל להבהב בגעגועי סתיו, אני מקפיאה את הבית עד שהילדים מדווחים שלהקת פינגווינים חצתה את הסלון) וזה בדיוק הזמן להוציא את החמין הראשון לעונה שמחכה לו בתנור...
במקביל, חשוב לבחור את הירקות והפירות שמתאימים לאכילה בעונת הסתיו – ממש כשם שממליץ הרמב"ם לאכול פרי בעונתו: בטטות, גזר, בצל, כרוב, ג'ינג'ר, שום, צנון, כרישה, ארטישוק, שומר, ברוקולי, סלרי, תפוחי עץ, אגסים, קטניות, תבלינים חמים כמו קינמון, כמון, הל, אניס, ציפורן, אגוזים ושקדים.
גם בעונת הסתיו והחורף חשוב להקפיד על שתייה – שתיית מים בגמיעות כפי שהסברתי את משמעות המים במרחב הבין-תאי בכתבה על מערכת הלימפה וביתר שאת בעונה הקרה בה אנחנו מרגישים פחות את הצמא למרות שתנורים, מזגנים ושאר כלי חימום מייבשים אותנו ולכן, הקפידו לשתות – מים בטמפרטורת החדר לפחות ובוודאי מים וחליטות להתחממות ושמירה על איזון משק הנוזלים בגוף ושמירה על מערכת לימפה ערנית ובזרימה חלקה. סתיו הוא בדיוק הזמן להכנת חליטות צמחים ובוודאי סיידר תפוחים וקינמון חם.
גם בחורף חשוב מאוד להקפיד על תנועה שוטפת ובוודאי על שמירה על אימונים רגילים ובוודאי פעילות אירובית כמו הליכה/ריצה/שחייה/רכיבה על אופניים – אחרי קריאת גיליון זה החשיבות ברורה לכולנו ושווה להקפיד, אף אחד לא נהנה להיות חולה ובוודאי לא מווירוסים וחיידקים של חורף (למען האמת, הם לא נחמדים בשום עונה וממש לא אורחים קרואים)
נסיים בשינה, כולנו יודעים שיש משמעות גדולה לשעות שינה רצופות בחסות החשיכה וסתיו ובוודאי חורף, מספקים את התנאים האולטימטיביים לשינה ארוכה ומספקת ובונה – קחו את זה בשתי ידיים והרוו את גופכם בשינה בריאה. שנת לילה של 6 שעות מינימום זה טוב ובוודאי 7 ו-8 שעות רצופות עדיפות.
מאחלת לכולנו סתיו חמים ומאפשר
בריאות איתנה ובתקווה גדולה לשחרור החטופים
שמירה והגנה על כל חיילנו בכל החזיתות
והחלמתנו כולנו משנה ארוכה של לחימה.
שלכם באהבה,
תמר.
Comments