גיליון מאי 2025 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

בעולם המערבי ובפרט ברבע המאה הראשונה למילניום, חוֹסר - אינו מושג רווח, מאמצע המאה הקודמת וביתר שאת מתחילת המילניום, אנחנו מנציחים בשלל דרכים את עידן השפע והשלכותיו.

רבות הפעמים בהן דיברנו על תרבות השפע ובוודאי על השפעתה על מחלות עודף בעידן זה של החיים.

אנחנו מכירים מחלות עודף שבאות לידי ביטוי בסוכרת והשלכותיה כמו השמנת יתר, יתר לחץ-דם, פרופיל שומנים גבוה,  התקפי לב, אירועים מוחיים – דומני שהבנתם את הרמז, הפעם הוא די עבה.

נשאלת השאלה מה לגבי תופעות  או מחלות חוסר?

תופעות חסר יכולות להתבטא במערכת החיסון, במערכת העיכול ולמעשה בכל אחת ממערכות הגוף והנוטריאנטים שמזינים את המערך הכולל של הגוף ומאפשרים לנו תפקוד תקין ובריאות לשמה.

כשמופעי חסֵר עולים ומתבהרים, הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא להבין למה..., מה בעידן השפע גורם לחסכים וחוסרים?

 

אחת הדוגמאות המעניינות לשאלת ה-"למה" עוסקת בערכי ויטמין D. נראה שבשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים שמתגוררים במדינתנו שטופת השמש, נמצאים עם חוסר ברור של ויטמין D – איך זה קורה ובעיקר – למה?, מה אנחנו עושים שגורם לערכי ויטמין D להתפוגג והרי כולנו גרים במדינה נדיבה בשמש?

 

אתם יודעים ודאי שאני משאירה פתח לחשיבה רחבה, אם קיים חסך בוויטמין מסוים, יש לוודאי השפעה רחבת היקף גדולה מזו שאנחנו חושבים או יודעים – זו מחשבה שנכונה כנראה לגבי חסכים בכלל ולא רק לוויטמין עליו הצבעתי כדוגמא – שווה מחשבה...

רבים מאיתנו יודעים להצביע על התחושה שמשהו בגוף שלהם לא עובד כתמול שלשום, אולי זו אינטואיציה, אולי חיבור והקשבה עצמית לדבר הגוף – אני מאמינה לגוף, גוף האדם יודע להגיד שמשהו לא מסתדר לו, שמשהו חסר או עודף – לרוב אלו אנחנו שלא מבינים את השפה או פשוט לא קשובים.

 

גיליון זה של המגזין באופן טבעי, ינסה להעמיד תשובות למצבי חסך וחֵסר ולאפשר לנו תוך כך, להביא את עצמינו לאיזון הנכסף שכבר אמרנו אינספור פעמים – איזון, הוא מילה נרדפת לבריאות, או המפתח עצמו לבריאות שמתבטאת באיכות חיים טובה.

 

עדיין בעיצומה של עונת אביב מאתגרת, ימי שרב מתחלפים ברוחות שכיוונן משתנה ומאתגר אותנו, את הטבע, את מערכת החיסון האנושית ואת זו שאמונה על כיבוי אש – קחו את זה הכי רחוק ורחב שהדעת מאפשרת לכם, כוחות כיבוי אש שמתמודדים מול חוסר יציבות אינם רק מכבי-אש, הם מצילי חיים במובן הכי רחב שניתן לפרוש עם תוספות על-יד...וכעת אם תירצו, תוסיפו דומיננטיות של ""מזג אוויר""  (הגדרה פתוחה להחלפה) לא יציב ותקבלו איום מתמשך שמפתיע אותנו כל פעם מזווית אחרת.

החטופים של כולנו חסרים בנו, חסרים במרקם האנושי הישראלי ובעיניי גם העולמי, חסרים במבנה האמון שנפרץ שוב ושוב ועוד כל כך הרבה שוב עד שישובו כולם...

15.5.2025 - 586 ימי שבי בתת-תנאים פיזיים ואנושיים

586 ימים שהאיזון חסר בהם מכל אספקט וזווית אפשרית ובכל מקום

 

ככולנו, מחכה ומקווה לשובם של כל החטופים הביתה,

כדי שנוכל כולנו, להתחיל תהליך שיקום מאפשר

אביב מאפשר לכולנו

 

שלכם באהבה,

 

תמר.

---

מינוס בחשבון מערכת החיסון

היום יותר מאי-פעם, המושג "מינוס במערך החיסוני" מעלה בנו הנהון שמכיר בעובדות אגב אוקטובר 23 ואין שוני גדול, בין מערך חיסון המדיני/צבאי לבין זה של חיילי צבא מערכת החיסון האנושית, פולש הוא אויב גם פה גם שם...

חסר חיסוני כפי שכולנו כבר יודעים, בא לידי ביטוי בכך שמערכת החיסון לא מצליחה לשמור עלינו מפני פלישת מזיקים חיצוניים או השפעה מכרעת של אלו שבאים מבפנים – מיקרוקוסמוס במיטבו...

חסר במערכת החיסון יכול להיות מופע מולד שנגרם בגלל פגם גנטי באחד הגנים שאחראיים על הבקרה על מערכת החיסון, שגורם בהמשך לייצור חסֵר או לקוי של אחד או יותר ממרכיבי מערכת החיסון.

דוגמא קיצונית לחסך במערכת החיסון הם ילדי הבועה ואם עד כה לא ראיתם את הסרט נער הבועה/ Bubble Boy בכיכובה של ג'וליה רוברטס, הרי שזו המלצה חמה – הסרט מתאים לצפייה לא רק לאנשים שנושאים בגופם לקות חסרה של מערכת החיסון.

חסר נוסף של מערכת החיסון עלול להגרם כשמרכיב אחד או יותר של מערכת החיסון נפגע ע"י פולש חיצוני כמו וירוס או חיידק, בגלל תרופות שמטרתן לדכא את מערכת החיסון – בעיקר ער' השתלת איברים או כריתת טחול, טיפולי כימו או ביולוגיים, מחלות שונות וזקנה גם.

בין אם מדובר בחסך גנטי ראשוני או חסך שניוני שנגרם ע"י וירוס, חיידק או שאר טפילים ופרזיטים, טיפול תרופתי, כשתפקוד מערכת החיסון משתנה לרעה, נזהה תחלואה חוזרת ונשנית, התפתחות זיהומים חוזרים, התפתחות מחלות אוטואימוניות ואפילו סרטן.

תסמיני חסר של מערכת החיסון עשויים להתבטא בתסמינים לעיל:

·       דלקות חוזרות ונשנות

·       מופעים של מזהמים חריגים שאינם רגילים להופיע במערכת חיסון תקינה

·       משך מחלות ארוך במיוחד

·       זיהומים קשים כמו למשל דלקת קרום המוח, דלקת בעצמות

·       היענות חלשה של הגוף לטיפול אנטיביוטי

·       קושי לעלות במשקל – אופייני יותר לילדים

·       שלשול כרוני דלקתי שלא מגיב לטיפול תרופתי כמו במחלות מעיים דלקתיות (קרוהן/קוליטיס)

·       מחלות אוטואימוניות שלא מגיבות לטיפול

·       פריחה לא מוסברת, פצעים מוגלתיים, פטרת עקשנית שלא מגיבה טוב לטיפול

·       סיפור משפחתי של חסר חיסוני כמו למשל לופוס/זאבת

לא צריך להרחיק לכת לפגמים ראשוניים או שניוניים של מערכת החיסון. די בתת-תזונה, בתקלה של מערכת העיכול שגורמת לבעיות ספיגה (וכאן קשת המופעים העיכוליים רחבה, עצירות, שלשול, מחלות מעיים דלקתיות, מעי רגיז ורגיש, קושי בעיכול חלבונים ושומנים, דלקת בקיבה ואפילו גיל – בפרט כשמדובר בספיגה של ויטמין B12 ועל כך נרחיב בהמשך) וגם תזונה דלת נוטריאנטים מתועשת יכולה לגמרי לשבש את החומרים להם אנחנו זקוקים כדי לאפשר למערכת החיסון במיטבה.

בתקופת הקורונה הזכרנו רבות את ויטמין C, D ואת המינרל אבץ כקומפלקס של שלושה מרכיבים משמעותיים לתפקוד תקין של מערכת החיסון. לא רק אלו נדרשים, נדרשים גם ויטמין A, B, E, ברזל, סלניום, מנגן – שלושת אלו ידועים כמשפרי תגובתיות חיסונית.

וגם כאן נוסיף תזונה אנטי-דלקתית, עתירת ירקות ירוקים עליים, צמחי בלין, ירקות, פירות, שומנים בריאים כמו טחינה, שמן זית ואבוקדו.

עדיף לבחור חומרי גלם בעלי אינדקס גליקמי נמוך – כולנו כבר יודעים על מעלליו של סוכר בכל שמותיו ותצורותיו למערכת החיסון.

חשוב להקפיד על שנת לילה רציפה ואיכותית, כשאנחנו קמים בבוקר מסופקים משינה טובה, זה סימן מובהק לשינה טובה. כמו-כן, פעילות גופנית מתונה ובהתמדה.

ואחרי כל אלו נזכיר שניקוטין, עודפי קורטיזול בדם (ובוודאי לאורך זמן) באדיבות סטרס ואפילו פעילות גופנית עצימה יתר על המידה,  שוחקים ומחלישים את תפקוד מערכת החיסון.

את מילותיו של השיר "כשאת עצובה" אפשר בקלות לייחס למערכת החיסון, היא לגמרי זו ששומרת עלינו ושווה להילחם למענה – בעיניים שלי, שווה לעשות שלום עם הגוף למענה ולמען איכות החיים שלנו: הלוואי והצבא הכי חזק בעולם כך הוא צה"ל, "התקווה" והתקווה שלנו לחיים טובים, שלווים ומאפשרים

כשאת עצובה / עמיר בניון

בצבא הכי חזק שבעולם

אלחם למענך

את התקווה האמיתית שבחיי

שואב אני ממך

בבקשה, לעולם היי מחייכת

כי כשאת נעצבת

אני כמו לא קיים...

נסכם אם כך, המערך החיסוני, הוא הקו הראשון שלנו אישית ולאומית גם יחד המאפשר לנו חיים ואיכות חיים, יעשו כל אחת ואחד בחירות שואפות איכות חיים מאפשרת.

---

מגנזיום נמצא?

חסר מגנזיום הוא תופעה נפוצה בקרב האוכלוסייה ובפרט בשנים האחרונות מאז התחלנו להשתמש במי-שתייה מותפלים נטולי מגנזיום.

חלק מהגורמים לחסך במגנזיום מתבטא אצל אנשים שצורכים תרופות משתנות (מדללות אשלגן) ותרופות משלשלות, אנשים שמשתמשים בכל סוג של אינסולין, פעילות גופנית עצימה, תחושת חנק וקושי בבליעה – כמו גם קושי ללבוש חולצות גולף צמודה לצוואר, עוויתות שרירים ובפרט בשוקיים בשעות הערב והלילה, בעיות במערכת העיכול וירידה באיכות הספיגה, הפרעות קצב, אי-ספיקה לבבית, אי-ספיקה כלייתית, ירידה בקואורדינציה, חולשה, בלבול, עצבנות, התקרחות, נפיחות או פצעים ודלקות בחניכיים, דיכאון, שלשול כרוני – גם ער' מחלות מעיים דלקתיות, אלכוהוליזם, שחמת הכבד, דלקת בלבלב, אבניה כליה, פעילות גופנית עצימה גורמת לדלדול מגנזיום בגוף וגם מאכלים ותזונה מסוימת עוזרת לנו לאבד את המגנזיום בגוף... והכוכב העולה אחד מזללני המגנזיום הראשיים – ס ט ר ס

נתחיל מכמה עובדות מעניינות על מגנזיום: 70% ממשק המגנזיום נמצא יחד עם סידן וזרחן בעצמות. יתרת המגנזיום נמצא ברקמות רכות ובנוזלי הגוף.

חשוב לדעת שקיימת תחרות מתמדת בין סידן ומגנזיום. ספיגה מוגזמת של אחד מהם, תפגע באחר... המקום היחיד בו מגנזיום וסידן משתפים פעולה הוא במעגלי קרבס בואך מטבע האנרגיה   ATP. בכל שאר המקרים, סידן ומגנזיום מתחרים זה בזה.

מגנזיום הוא המינרל האחראי על "פתיחת השער" דרכו סידן נכנס לתאים, כמו גם על פעילות לב, ופעילות עצבית תקינה.

בדיקת מגנזיום בדם אינה משקפת את רמות המגנזיום ברקמות – בפרט אצל אנשים שמשתמשים בתרופות משתנות ו/או דיגיטליס לשמירה על קצב לב תקין.

רק 30% - 40% מהמזון נספגים בגוף כשהספיגה במיטבה...

אנחנו צריכים מגנזיום לסינתזה של חומצות גרעין וחלבון. ליצירת חומצת שתן, להרפיית שרירים ושמירה (יחד עם סידן) על טונוס/מתח שריר תקין. חיוני להעברה ופעילות עצבית, תוך שמירה על יציבות מוליכים חשמליים בתאים.

מגנזיום מפעיל את כל ויטמיני משפחת B, חשוב לוויסות טמפרטורת הגוף, לוקח חלק במנגנוני קרישת הדם, עוזר לשמור על אשלגן בתאים ובפרט בלב. שומר על הסידן בשתן במצב מסיס למניעת התפתחות אבנים (בפרט יחד עם ויטמין B6 וסידן).

מגנזיום מונע התפתחות אבני מרה או לפחות את הצבירה שלהן, מונע עוויתות של צנרת המרה. מגנזיום קריטי למידת הנוקשות של האמייל – החומר שמצפה את השיניים – אפשר לראות את הנזקים במצבים של הקאות מרובות אצל נשים הרות, בולימיה, כתופעות לוואי של טיפולי כימו.

זוללי מגנזיום:

מזון מהיר, מזונות עתירי שומן, צריכת אלכוהול ומשקאות מוגזים מדללים את מאגר המגנזיום בגוף בגלל תכולת פוספטים וקפאין – שימו לב לכמות כוסות הקפה שאתם שותים ביממה.

מאכלים מעובדים ובפרט פחממתיים, גורמים לאיבוד מגנזיום.

צלייה, אידוי ובישול – מדללים את המגנזיום במזון – מיד יגיע הסבר מה כן.

צריכה עודפת של ויטמין D (משמעותי אם אתם צורכים מזונות מועשרים בוויטמין D) תגרור דילול מאגרי מגנזיום.

שימו לב לכמות הקפאין, כפי שהבנתם קפאין מדלל את רמות המגנזיום בדם.

עם ההתחממות הגלובאלית של הכדור עליו אנחנו חיים, גם את מידת ההזעה יש לקחת בחשבון כמדללת את רמות המגנזיום שמתאדה עם ההזעה.

כאבים ובוודאי כאבים כרוניים, ללא שום קשר לגורם הפתולוגי גורמים לאיבוד מגנזיום מוגבר בגלל תפקידו העצבי (כאב מכווץ שרירים שצורכים מנות גדולות יותר של מגנזיום מול כאב).

אנשים שחולים במחלות של מערכת העיכול ובפרט קרוהן וצליאק, רגישים יותר לחסר במגנזיום.

כמוהם גם אלכוהוליסטים, חולי סוכרת type 2 וקשישים שסובלים מירידה ביכולת הספיגה של מגנזיום כשבמקביל, דווקא אוכלוסייה זו נוטה לצרוך תרופות שמשפיעות על משק המגנזיום בגוף.

אנשים שעוברים טיפולי שיניים מורכבים, ניתוחים, השתלות שיניים וניתוחים באופן כללי, נתמכים וזקוקים למערכת חיסון וכדוריות דם אדומות מוגבר ובמצבים אלו מתדלדלים מאגרי המגנזיום.

מה כן? - מקורות יעילים למגנזיום הם אגוזים (לא קלויים), שמרי בירה, כוסמת, סובין חיטה וקטניות. כמו-כן גם זרעים למיניהם, ירקות עליים (פטרוזיליה ושות') דגנים מלאים, בטטות, תפוחי-אדמה, תמרים וענבים. זה הזמן לציין שוב שתצורות בישול או נכון יותר חום הורס את המגנזיום ולכן, עדיף לצרוך מה שניתן מבין הרשימה בתצורתו הטבעית.

רגע לפני שממשיכים חשוב לדעת שרמות גבוהות מדי של מגנזיום, עלולות לגרום לשלשול.

שימו לב, חסר מגנזיום עשוי להתבטא באובדן תיאבון, בחילות, הקאות, עייפות וחולשה.

מחסור קיצוני במגנזיום יכול להתבטא בנימול, התכווצויות שרירים, פרכוסים, בשינויים בהתנהגות ובשינויים בקצב הלב.

אנשים רבים מדלגים על החלק התזונתי ופונים לרכישת תוספי מגנזיום כדי להימנע מתופעות הלוואי של חסר מגנזיום.

קיימות כמה תצורות מגנזיום וכל אחת מהן, פונה לפעילות שונה ולכן אינה מתאימה בהכרח לכל מצב ואדם:

מגנזיום ציטראט – מתאימה לשיפור תפקוד מערכת העיכול, עוזרת למצבי עצירות, נפיחות ביטנית – יש לשים לב שלתצורה זו עלולה להיות תופעת לוואי המתאפיינת בשלשול.

מגנזיום גלצינאט – יעיל לאלו מכם שרוצים להרגע, לשפר את איכות ההירדמות והשינה, להרגיע חרדות ושיפור שיקום שרירים אחרי פעילות גופנית עצימה. תצורה זו של מגנזיום קלה למערכת העיכול ונוחה לשימוש על בסיס יומי.

מגנזיום L תריאוֹנֶט – משמעותי לפעילות המוח, תצורה זו של מגנזיום חוצה מחסום דם מוח. אם יש לכם עניין עם קושי בריכוז והתמקדות ו/או ענייני זיכרון, תחושת ערפול במוח וירידה קוגניטיבית, זו תצורת המגנזיום בשבילכם.

מגנזיום מלאט – חולשה כללית, חולשת שרירים, כאבים בכלל וכאבי שרירים בפרט.

מגנזיום אוקסיד – סוג זה של מגנזיום יעיל בעיקר למצבים של עצירות ונחשב לתצורה שנספגת הכי פחות בגוף.

שימו לב לדבר הגוף, אין ליטול תוספים על דעת עצמכם מבלי להיוועץ ברופא או מי שהוסמך בטיפול בתוספי מזון !

לסיכום נזכיר כי רק כשליש ממגנזיום נספג מהתזונה (במידה ומערכת העיכול משתפת פעולה) כשבמקביל, אורחות חיים ולרבות תזונה הם אלו שמדללים את רמות המגנזיום הנדרשות לתפקוד יעיל ותקין שלנו.

---

 

מה מבריח את הסידן?

99% מהסידן בגוף, נמצא בעצמות (כולל השיניים) והאחוז הנותר נמצא ברקמות רכות – שרירים, דם, מערכת העצבים וכו'. משקלו הכולל של הסידן בגופנו מגיע לכ- 1.5 ק"ג

הנה כמה עובדות מעניינות על סידן:

·       ספיגת סידן בדר"כ נמוכה, בין 20% ל-30%. נשים אחרי גיל המעבר סופגות רק כ- 7%. ספיגת סידן משתנה בהתאם לצורך ולזמינותו. לקטוז – הלא הוא סוכר החלב, מסייע לספיגת סידן. לעומת זאת, חלבון, שומן וסוכר שנצרכים בכמות מופרזת, נקשרים לסידן ומונעים את ספיגתו.

·       אנחנו מאבדים בין 100 ל- 200 מ"ג סידן דרך השתן וכ- 150 מ"ג דרך הצואה.

·       מוצרי חלב מוצרי חלב שמנים, מכילים כמות זרחן גבוהה וזו בתור, פוגעת בספיגת סידן

·       אם כבר הזכרנו את הזרחן, עודף צריכת זרחן פוגעת בספיגת סידן (נמצא לרוב במשקאות קלים).

·       גורם נוסף שמפריע לספיגת סידן הוא חומצה אוקסלית. הצטברות חומצה אוקסלית גורם לאוקסלטים שיודעים לייצר אבני כליה ואבני מרה – הארה זו משמעותית לנוטלי תוספי סידן שלא מעוניינים לעורר ייצור אבני אוקסלט (אנשים שנוטלים תוספי סידן צריכים לשקול נטילת ויטמין B6 ומגנזיום במקביל, כדי למנוע התגבשות אבני אוקסלט).

·       חוסר פע"ג  - אפילו מתונה, סטרס פיזי או נפשי, תנועת מזון מהירה מדי במעיים כמו במצבים של מעי רגיש, פוגעים בספיגת סידן.

·       חוסר חומציות בקיבה, פוגע במסיסות סידן ובספיגתו. סידן ברקמות שאינו קשור לחומצה, ישקע במפרקים או בשאר רקמות רכות ויגרום לנזקים. אם אתם סובלים ממחלות מעיים דלקתיות, צרבות, עיכול לקוי כדאי לערוך תבחין חומציות בקיבה ולהתעדכן בהתאם.

·       מינון גבוה או עודף של סידן, ללא תוספת מספקת של מגנזיום, יגרום להצטברות של סידן בשרירים, בלב ובכליות. כלומר, האיזון בין סידן ומגנזיום חשוב יותר מאשר סידן וויטמין D. זו הסיבה שרוב הפורמולות של מוצרי מדף (ותבדקו !!!) יכילו סידן ומגנזיום יחד.

·       השלמת סידן ממקור של דולומיט עלולה להופיע גם עופרת כגורם מזהם. זה קורה בעיקר בתוספים שמקורם במזרח – שימו לב !

·       גורמים חיוניים לתפקוד יעיל של סידן בגוף הם זרחן, ויטמין A, ויטמין C, ויטמין D, ויטמין E כשהיחסים ביניהם, משפיעים על מאזן בסיס/חומצה מה שיכול בתורו להשפיע על יכולת ספיגת הסידן בגוף.

·       סידן משפיע על מוליכים עצביים כמו סרוטונין, נור-אדרנלין ואצטיל כולין ולכן חשוב לדעת לאיזה עוד ויטמינים ומינרלים יש חיבור עם סידן.

לגוף ישנם שני הורמונים שמהווים מנגנון לאיזון רמות הסידן:

·       הורמון הפארה תירואיד PTH – הורמון זה מוציא סידן וזרחן מהעצמות לדם, מעודד הפעלה כלייתית של ויטמין D, מעודד ספיגה חוזרת של סידן מהתסנין בכליות, מגביר ספיגת סידן במעיים ומגביר הפרשת זרחן בכליות.

·       קלציטונין – מופרש מבלוטת התריס ופעילותו הפוכה מזו של הורמון ה-PTH. אנשים עם בעיות בבלוטת התירואיד, צריכים להיות עירניים לסימפטומים של סידן.

לסידן תפקידים משמעותיים בגוף:

·       אנחנו מכירים את תפקידו של סידן בבניית השלד, יציבות העצמות, חוזק השיניים.

·       סידן משתתף פעיל בהולכה עצבית

·       סידן הוא זה שגורם לכיווץ שרירים, הוא זה שמאפשר את טונוס/מתח השרירים. זה הזמן המדויק להזכיר שבעוד סידן מכווץ שרירים, חברו האנטגוניסט מגנזיום, מרפה את השרירים.

·       סידן חיוני לקרישת דם

·       משחק תפקיד חשוב בחדירוּת ממברנות/מעטפת התאים ומווסת מעבר מרכיבי מזון אל ומהתא (סידן הוא זה שמאפשר ספיגה חוזרת של ויטמינים ומינרלים כמו למשל ברזל).

·       משכך כאבים שמקורם בעודף חומציות כמו למשל בקיבה או מצבי גאוּט. ער' היותו בסיסי.

·       משמעותי לוויסות קצב הלב.

·       עוזר להפעיל מספר אנזימי עיכול המשתתפים בעיכול שומנים

·       משפר את תפקוד מערכת החיסון

·       חיוני לייצור של DNA, RNA.

ואחרי כל אלו כדאי לדעת שמשתמשים בסידן לטיפול והרגעת מערכת העצבים, לבעיות שינה, עודפי כולסטרול בדם, כאבי מיפרקים, היפראקטיביות, טרשת נפוצה, PMS כמאזן בלוטות הורמונאליות באופן כללי, מניעת סרטן המעי הגס (בליווי ויטמין D), מניעת קטרקט – ירוד, כחלק מטיפול בהרעלת מתכות ומצבי אלרגיה ע"ר עבודתו של סידן על מערכת החיסון.

חסר סידן עשוי להתבטא בהתכווצות שרירים עם תחושה של הירדמות ונימול בגפיים – זו לגמרי יכולה להיות בעיה עצבית ע"ר חסר בוויטמינים ממשפחת B ולכן יש לאבחן במדויק את שורש ההתכווצות והנימול.

שינוי צורת של עצמות שמבטא מצב חסר רציני עלול להתבטא ברככת את ילדים או מה שנקר אוסטיאומלזיה – רגלי "O" אצל מבוגרים.

כולנו מכירים את המושג אוסטאופורוזיס, הוא זה שמעיד על בריחת סידן וכאן נקשור את שני המנגנונים שפרטתי קודם, המסביר לאן בדיוק הולך הסידן (קלציטונין ו-PTH)

יתר לחץ-דם עקב עליה בנתרן (מלח רבותי), יש קשר ישיר בין רמה נמוכה של סידן ורמה גבוהה של נתרן מול יתר לחץ-דם, זה כנראה אחד המשפטים הראשונים שתשמעו מרופא המשפחה ובוודאי מקרדיולוג – "להפחית מלח".

איך מרגיש חסר סידן?

חוסר סידן עלול להתבטא בהפרעות קצב ער' השפעתו של סידן על מוליכים חשמליים במוח.

דמנציה

פרכוסים

נדודי שינה

ובאופן כללי, רגישות יתר של העצבים: רגישות יתר למגע עם חום/קור/כאב/מרקמים שונים (הרי לכם ההקשר של אנשים וילדים עם ADD/ADHD והצורך בוויסות חושי), כל מגע עדין, מגביר אינסוף גירויים עצביים.

פגיעה בהתפתחות, האטה בצמיחה

ציפורניים שבריריות

עמידות ירודה בפני עששת בפרט אם החוסר היה בגיל בו שיניים נוצרות.

דימומים ער' בעיות קרישה.

עודף סידן או מה שנקרא סימני רעילות (מעל 2500 מ"ג ליום), עשוי להתבטא בגזים ועצירויות – בעיות במערכת העיכול שם נספג הסידן.

ירידה ברמת קרישת הדם (זו אגב יכולה להיות גם תופעת חסר)

נוקשות שרירים

פעילות עצבית לא תקינה

ירידה בספיגת ברזל ואבץ.

היווצרות אבני כליה

ואני חייבת להוסיף כאן שהשלמות סידן ללא איזון מול מגנזיום, עלולות להביא לחוסר מגנזיום על השלכותיו – בכתבה קודמת.

אנטגוניסטים לסידן – מפריעים לספיגת סידן / וגם למה סידן "בורח"

סידן כאמור "בורח" דרך השתן, הגוף מפריש סידן דרך הכליות והשתן, הוא השביל המרכזי לאובדן סידן.

תזונה עתירת נתרן (מלח) מגבירה הפרשת סידן, נתרן "סוחב" איתו סידן החוצה

צריכת חלבון (מהחי) גבוהה מדי, ער' חומציות גבוהה מדי גורמת להפרשת סידן מוגברת.

עודף קפאין או אלכוהול, מגבירה השתנה ואובדן סידן.

אם הספיגה במעי אינה תקינה ער' למשל מחלות מעיים או חוסר ויטמין D, חלק מהסידן מופרש בצואה ולא מגיע לעצמות.

הורמון התריס גורם להשתנה מוגברת של סידן, אספירין, תרופות להורדת ערכי כולסטרול בדם, אלומיניום, הֶפָּרין – פוגע בהפעלה כלייתית של ויטמין D, ניאומיצין (סוג של אנטיביוטיקה), תיאזידים – תרופות משתנות מאיצות הפרשת סידן בשתן, כל מצב רגשי קיצוני כלומר, כל קשת הרגשות שבאים עם סטרס החל מהתרגשות ועד דיכאון.

ספיגת סידן טובה יותר בשעות הלילה ויעילה במיוחד בשילוב ויטמיני A, C, D, ברזל, מגנזיום, מנגן וזרחן.

בורון (מינרל) מסייע למניעת אובדן סידן

ירקות, מהווים מקור טוב לסידן יותר מאשר חלב ומוצריו

גם לסידן כמה תצורות תוספים, אציין את התצורות שנספגות טוב יותר:  סידן גלוקונאט, סידן לקטאט וסידן ציטראט – עשו לעצמכם טובה של ממש ואל תבחרו לבד בסוג תצורת תוסף תזונה, לימדו את הנושא ויחד עם הרופא או כל מטפל שהתמחה בתחום תוספי תזונה תבחרו בתוסף שמתאים לכם אישית – זה משמעותי !

אחת מתופעות הלוואי השכיחות לנטילת סידן היא עצירות ונפיחות ביטנית. יש להרבות בשתייה ולהוסיף מזון עתיר סיבים שבפני עצמו דורש שתייה מתוּספת בגמיעות ולא בבת אחת. אם אלו לא עוזרים, יש לשקול החלפת סוג ופורמולת הסידן הניטלת.

מקורות טובים לסידן:

אצות, צדפות, ירקות עליים ירוקים, כרוב לבן, שקדים, שומשום, פרג, טחינה, זרעים ואגוזים, חרובים, מולסה, שמרים וגבינות שמנות.

---

להיכן נעלם ויטמין D?

באופן טבעי החסך שמתבקש לדון בו לאור קודמיו בגיליון זה הוא ויטמין D.

מעניין ומוזר שמדינה שטופת שמש כישראל  מציגה כל כך הרבה אנשים שסובלים מחסר ויטמין D?

ויטמין D, אחד מארבעה ויטמינים מסיסי שומן, אחראי לשמירת רמות תקינות של סידן וזרחן בדם. למעשה, מה שאנחנו מכנים ויטמין D, לא באמת ויטמין כיוון שהגוף שלנו מסוגל לסנתז אותו עצמאית. ויטמין הוא חומר שיש לצרוך במזון. כך או אחרת זו טעות שמקורה בעובדה שבעבר לא היתה ידועה והטעות השתמרה.

מתוך חמש תרכובות שמסומנות כוויטמין D5-D1, החשובות לנו הן D2 ארקלציאול שמיוצר בצמחים, פטריות וחיידקים ו- D3 קלציאול שמיוצר בבע"ח.

הגוף שלנו מסוגל לייצר בעצמו ויטמין D מנגזרת של כולסטרול (זו אחת הסיבות לחשיבות רמה מאוזנת של כולסטרול בגוף), שמצויה ע"ג העור בהשפעת קרינת אולטרה סגולה מהשמש. ויטמין D, הוא חומר מוצא להורמון קאלציטריול שמופרש מהכליה ולכן, ויטמין D נקרא לעיתים פרו הורמון. אם לקחתם את המחשבה קדימה להבדלים שבין כהי לבהירי עור באשר לספיגת סידן מאור השמש, אז כן... כהי עור מסוגלים לייצר פחות ויטמין D באדיבות השמש.

מקורות טובים לוויטמין D הם שמן דגים, כבד דג קוד, חמאה, חלמון ביצה, שמרים וכללית מזון שומני – מזכירה שוויטמין D מסיס שומן. כל מי שמפנה שומן מהגוף, מפנה בהתאם גם ויטמינים מסיסי שומן (A,D,E,K) פינוי זה אופייני לשימוש בתרופות משלשלות על בסיס שומני, בעיות בכיס מרה ו/או בכבד.

תפקידי ויטמין D:

·       משפר ספיגת סידן במערכת העיכול, מסייע לשקיעת סידן וזרחן בעצמות באדיבות ההורמון קלציטריול המיוצר מוויטמין D.

·       קלציטריול משתתף בתהליך התמיינות של תאים, בזמן בניית עצם, גם בתהליך פירוק עצם וגם בהתמיינות של תאי אפיתל במעי הגס ותאי מח עצם.

·       משתתף בבקרה של התחלקות תאי לימפה והתמיינות של תאים אחרים כולל תאי מח עצם ובשלושת סעיפים אלו עולה משמעותו של ויטמין D למערכת החיסון.

·       שומֵר ומגביר הפרשת אינסולין לדם

·       חשוב לקרישת דם, פעילות לבבית ושל מערכת העצבים (בהקשר כמובן של רמה תקינה של סידן בדם וגם למטבוליזם של חומצות שומן)

בפועל, נשתמש בוויטמין D:

מצבי דלקת (כיבי פה, פצעים מודלקים, דלקת לחמית העין, דלקת שלפוחית השתן, דלקת עורית, דלקת שד, דלקת במוח, דלקת עצב השת, דלקת נרתיקית – הבנתם.. דלקות פעילות בגוף אך גם למצבי דלקות אינפלמטוריות שאינן זיהומיות כמו למשל סוכרת)

אלכוהוליזם, בולימיה, שחמת הכבד, עצירות, אי-סדירות של המרה, צליאק, קרוהן ומחלות מעיים דלקתיות נוספות

בעיות ראיה וקטרקט

הצטננות, אמפיזמה, ציסטיק פיברוזיס, שחפת

רככת, דיכאון, אוסטאופורוזיס, קצב לב לא סדיר, כאבי ראש, טרשת נפוצה, פרקינסון, ויטיליגו, סרטן  "ידו" של ויטמין D נקשרת למטבוליזם של חומצות שומן, ריכוז יוני סידן, קרישת דם והתמיינות תאים וזו הסיבה שחסר בוויטמין נקשר בכל הפתולוגיות לעיל.

חסר ויטמין D:

בראש ובראשונה חסר ויטמין D אופייני לאנשים שסובלים ממחלות כבד, מחלת כליות ואלכוהוליזם. פעילות יתר של בלוטת התריס או תת-פעילות של בלוטת הפרא-תירואיד.

גברים שסובלים מסרטן בבלוטת הערמונית במצב מתקדם, אנשים מבוגרים ער' ספיגה מופחתת במעיים ופעילות ירודה של הכבד.

חסר ויטמין D מתבטא באוסטיאופורוזיס, אוסטיאומלזיה המתבטא בעיוות עצמות ער' חסר סידן – מה שאנחנו מכנים רגלי O. רככת נחשבת מחלת חסר בוויטמין D.

עודף ויטמין D מתבטא בראש ובראשונה במערכת העיכול בחילות, הקאות, חוסר תאבון, שלשול וחסך גדול יותר יתבטא בהסתיידות, חולשת שרירים ער' חוסר איזון ביוני סידן וסחרחורות.

לתשומת ליבכם, אלכוהול, גלולות למניעת היריון, סטרואידים, תרופות נוגדות חומצה, תרופות מכילות אלומיניום, תרופות לטיפול באפילפסיה, תרופות להקלה על כאבים ושלשול לחולי קרוהן, תרופות מונעות פרכוסים מפחיתות ספיגה של ויטמין D.

תרופות חוסמות תעלות סידן (יתר לחץ-דם עם הפרעות קצב) כמו גם תרופת דיגיטליס (או כצמח מרפא) לא נותנים יחד איתם ויטמין D 

לסיכום, ויטמין D חסר לישראלים רבים למרות שאנחנו חיים במדינה שטופת שמש. חלק מההסברים לתופעות החסר נקשרות במודעות ל-"נזקי חשיפה" לשמש ובשימוש בקרם הגנה. ((בסוגריים כפולים אני מבקשת להזכיר שהאנושות לאורך ההיסטוריה - לפני שנות החמישים של המאה הקודמת, למיטב ידיעתי לא השתמשה במסנני קרינה למיניהם או סבלה מנזקי שמש))

העירור לספיגת ויטמין D מתחיל בעיניים חשופות ממשקפי שמש – תבדקו אותי בבקשה

רוב האוכלוסייה עובדת במקומות בחללים סגורים כמו משרדים למיניהם ללא חשיפה לאור השמש אלא שימוש בתאורה מלאכותית.

נוסיף את אלמנט התזונה שהשתנתה וכיום רוב התזונה אינה מכילה ויטמין D אלא יותר על תזונה מעובדת ומתועשת.

וסטרס רבותי, אנחנו חיים באזור שמספק לנו רמות סטרס גבוהות שגובות בתורן את המחיר באיכות הבריאות שלנו.

---

מי מבזבז את ה- B12 שלנו?

אחד הדברים הייחודיים לוויטמין B12 הוא העובדה שהוא מיוצר רק ע"י חיידקים במעיים הדקים של בע"ח, שאכל חלקי צואה (כן, אני מודעת לכך שזו לא ידיעה נעימה) לפיכך, ויטמין B12 זמין לנו בני האדם מהחי.

·       ויטמין B12 מתחבר לחומצה פולית על מנת שתהפוך לקו-אנזים. (קו-אנזים הוא מולקולה שמסייעת לאנזימים בתפקודם כזרזים) B12 מהווה קו-אנזים לסינתזה של DNA, זה אחד מתפקידיו החשובים.

·       ויטמין B12 קשור לתפקוד תאי-עצב ויש לו תפקיד במעטפת של תאי מערכת העצבים ההיקפית (מיאלין) ומכאן אחד מתפקידיו העיקריים של הוויטמין בתשדורת עצבית.

• בי12 עוזר לוויטמין סי, משפיע על עבודה עם ציטוקינים שאמונים על התקשורת בין תאי מערכת החיסון, מחזק את השדרים שלהם ובכך, מחזק את פעילותו של ויטמין סי.

·      

אנחנו נעזרים ומשתמשים בוויטמין B12 לטיפול בבעיות נוירולוגיות, פיזיות ונפשיות. כל הדרדרות מנטאלית, עייפות, דיכאון, בלבול, הירדמות ונימול של הגפיים או אפילו ניסיון התאבדות מחייבים בראש ובראשונה בדיקה של B12 בדם.

כל מצב קרדיו ואסקולרי המתבטא בקוצר נשימה – (ער' אנמיה), אנמיה מגלובלסטית (ער' סינתזה לא תקינה של DNA וייצור כד"א גדולות מהרגיל).

רגישות יתר לפגיעות עצב הראייה שמתבטא בעיקר (לא רק) אצל סוכרתיים.

מחלות לב, שבץ מוחי, מצבי קרישת יתר.

למצבי שלשול, אובדן תיאבון, כאב בלשון (מאוד אופייני, תחושת שריפה ודקירות) אלו מבטאים תת ספיגה במעי הדק.

למניעת פגמים מולדים בעובר ומניעת הפלות טבעיות – נקשר גם בחסר חומצה פולית ובעיות קרישת דם.

מי מבזבז לנו את ויטמין B12?

·       בעיות ספיגה – אצל רוב האנשים חסר בוויטמין B12 נגרם ער' ספיגה לקויה (למעט הנמנעים מאכילת מזון מהחי, בעיקר בקר)

·       חוסר באינטרנזיק (Intrinsic factor)פקטור המופרש בקיבה, נקשר לוויטמין B12 ומוביל אותו לאורך המעי עד לאתר הספיגה בקצה הטרמינלי של החלחולת (בואך פי-הטבעת). כל שינוי בחומציות הקיבה, דלקות, HP או גיל (מעל גיל 60) מדלדלים רמת IF וכפועל יוצא את ספיגת B12

דלקות בקיבה (גסטריטיס), מחלות מעיים דלקתיות, צליאק, נוכחות פעילה של הליקובקטר פילורי HP פוגעים בייצור חומצות קיבה הנחוצות לספיגה.

לפיכך, שימוש בתרופות נוגדות/סותרות חומצה בהכרח מפריע לספיגת B12

·       אלכוהוליזם פוגע בכבד ובספיגה של ויטמינים מסיסי מים כמו ויטמינים ממשפחת B, C

·       שימוש בתרופת מטפורמין לטיפול בסוכרת type 2, נקשר לפגיעה בספיגת B12 בפרט בשימוש ממושך.

·       ניתוחים בריאטריים, ניתוחי מעקף קיבה, כריתת קיבה או ניתוחי מעיים גורמים לחסר B12

·       תזונה דלת B12 בעיקר אצל אנשים שאינם ניזונים מחלבון מהחי בפרט בקר, ביצים, דגים ומוצרי חלב.

·       גלולות למניעת היריון שוחקות את ויטמין B12 ולכן נשים שנעזרות בגלולות, צריכות להשלים את הוויטמין.

·       תפריט עתיר פחמימות פשוטות

·       ס ט ר ס... אחד הזללנים הגדולים לוויטמין B12

סימני חסר לוויטמין B12

·       אנמיה (ישנם כמה סוגי אנמיה שמשמעותם הסיבה לאנמיה עצמה כמו גודל כדוריות אדומות וכו').

·       ברמה ההתנהגותית נרגיש עייפות, בלבול, קושי בריכוז, קשיים בהירדמות, הפרעות זיכרון, שינויים במצב-הרוח (יכול להגיע לשינויים קיצוניים)

·       קור בגפיים, נשירת שיער

·       סימנים נוירולוגיים כמו נימול ועקצוץ בגפיים, איבוד תחושה, הירדמות, דקירות, שריפה, כאב בלשון, פסיכוזה וחסר B12 

קיצוני ולאורך זמן עלול לגרום לשיתוק וזה מצב בלתי הפיך.

·       שכיחות גבוהה למחלות לב וכ"ד ער' עלייה ברמות הומוציסטאין (B12+B9+B6)

עודף B12

כהות חושים בקצוות הגפיים. מצב זה עלול להתרחש כשערכי B12 בדם נמצאים מעל 1500 מק"ג, מצב זה עלול להתרחש רק בעקבות זריקות B12

אשר לתוספי B12, קיימות שתי נגזרות מוכרות האחת ציאנו-קובלאמין והשנייה המועדפת לשימוש נקראת מתיל-קובלאמין.

לוקח בין 3 ל-6 חודשים למלא את מאגרי B12

יש להרחיק נטילת תוסף B12 מקפאין.

אם אתם סובלים מעייפות וסימנים נוירולוגיים נוספים כמוסבר לעיל, מומלץ לקחת את התוסף בבוקר כיוון שהוא מעורר (להרחיק מקפה).

אם אינכם סובלים מסימנים נוירולוגיים, מומלץ ליטול את התוסף עם הארוחה הכבדה של היום (לרוב בארוחת הצהריים).

---

לסיכום גיליון מאי של המגזין,

נראה שבעיות חסֵר הופכות בקלות למשוואות רבות נעלמים שנוטים להצטבר בשיטת "חבר מביא חבר", מתחילים בחסך אחד שגורר אחריו חסך/חסכים בהמשך.

*

תסמיני חסר יודעים להיות דומים זה לזה ולא אחת יפטרו אותנו במנף יד, באמתלה זו או אחרת, מה שחשוב הוא להיות קשוב לדבר הגוף – כמו כל צבא (מה שמקשר אותי למסר בפתח דבר הפותח גיליון זה), חסר במסמר או תפקודו משפיעה על המערכת כולה.

שנהיה בריאים וקשובים לעצמינו,

שלא נוותר על איכות חיים משתבחת ככל הניתן

שיגיעו סוף סוף כל חטופינו הביתה ואז שתוכרע כבר המלחמה.

שלכם באהבה,

תמר.