top of page

גיליון מאי 2026 - מגזין באופן טבעי

  • beophentivey
  • לפני 7 דקות
  • זמן קריאה 15 דקות
תמונת אווירה של הימים שלקראת סוף הסתיו. החציר נאסף לקוביות מלבניות וממתין לייבוש סופי לפני המעבר להזנת העדרים.

פתח דבר


אם יש משהו שמאפיין את תקופת האביב, זו כנראה המהירות בה הכול משתנה.

זו אולי אחת מתכונותיו הבולטות ביותר של הזמן הזה בשנה – המעבר החד, הכמעט בלתי נתפס, בין ירוק רענן לבין יובש קייצי.

 

לא בכדי בחרתי דווקא בתמונת השער הזו. נאלצתי למהר כדי ללכוד בעדשה את הנוף המשתנה: מיום ליום התייבשו השדות, הירוק הפך לצהוב, הצהוב התייבש והפך חום, עד לרגע שבו נאסף החציר ונארז במלבנים מסודרים ובקרוב יפונה מהשדות. למחרת חלפתי שוב על פני השדה ובאלות החציר, כבר לא היו שם – הכל קורה מהר בתקופה הזו של השנה.

 

אם גם אתם כמוני, אוהבים את באלות החציר המפיצות ריח אדמה עמוק – ריח ילדות עבורי – אולי תתעניינו לדעת שבישראל, המתאפיינת במשקים חקלאיים יחסית קטנים ביחס לאלו הנהוגים במדינות אחרות ברחבי העולם, מקובל להשתמש בבאלות חציר מלבניות, החוסכות מקום אחסון. גודלן ומשקלן מאפשר הנפה לא ממוכנת. לעומת זאת במדינות רחבות ידיים כמו סקוטלנד למשל, נהוג לארוז את החציר בגלילים עצומים, שכן שם יש מרחב המאפשר אחסון שונה לחלוטין ומכונות עצומות הן אלו שאוספות את החציר לידי הגלילים העצומים.

 

באדיבותו של האביב הישראלי זכינו השנה למופע מגוון במיוחד: ימים חורפיים, גשומים, קרים ואף מושלגים, לצד לא מעט ימי אובך ושרב יבש ונטול לחות – ועל כך תודה. ועד שהטמפרטורות יתייצבו והקיץ יתבסס באופן רשמי ב־21 ביוני, עוד נותרו לנו כמה רגעי חסד של מזג אוויר נעים ומאפשר אם ירצה שר מזג-האוויר.

 

לא רק החציר נאסף אל האסם. גם עונות השנה נאספות אצל עצמן וגם אנחנו, בני האדם, נאספים לעיתים אל עצמנו — לתקופות של התכנסות והקשבה פנימית, בעיקר עם בוא הסתיו והחורף.

אני, כפי שאתם ודאי כבר יודעים, נוהגת להיאסף אל עצמי דווקא בתום האביב, עם תחילת והתייצבות החום והלחות של הקיץ. המזגן, המים והשקט מאפשרים לי להתכנס פנימה, להאט, להיטען ולהתחיל מחדש — לפחות עד שובם של הסתיו והחורף.

 

תקופות של התכנסות הן גם תקופות של הקשבה פנימית, למידה והעמקה.

אלו זמנים של תיקון, של בחינה מחודשת ושל חישוב מסלול מחדש.

 

וכך גם חג השבועות המתקרב, מביא עמו את מנהג “תיקון ליל שבועות”.

 

מדובר במנהג יהודי עתיק שמקורו בספר הזוהר: להישאר ערים בלילה הראשון של חג השבועות ולעסוק בלימוד תורה. המנהג מסמל הכנה רוחנית לקראת קבלת התורה בבוקר החג, והתיקון — כשמו כן הוא — נועד לקשט ולהכין.

 

לקט ה"תיקון" של שבועות כולל התחלות וסיומים של פרקי תורה, משנה, גמרא וקטעים מספר הזוהר. במסורת מתייחסים אל הלימוד הזה כאל תכשיטי הכלה — ובמקרה זה, הכָּלה, היא התורה עצמה המתקבלת מחדש במעמד מתן תורה.

 

על פי המדרש, בני ישראל ישנו בלילה שלפני מתן תורה, לא הביעו שום מנהג התרגשות ומשום כך, נולד המנהג להישאר ערים בליל שבועות — כמעין תיקון לאותה "תקלת" שינה, ומתוך רצון לבטא ציפייה, התרגשות והיערכות מחודשת לקבלת התורה.

 

תיקון שבועות אינו עוסק רק בלימוד ובקישוט רוחני. יש בו גם הזמנה לאיחוד — בין קהילות, בין תפיסות עולם, בין דתיים לחילונים, ובין אדם לעצמו. זהו זמן למפגש סביב ארון הספרים היהודי, סביב שיחה, מחשבה ויכולת להקשיב.

 

ואם מישהו עדיין זקוק לתזכורת בדבר כוחנו באחדותנו — אולי היא מונחת כאן, פשוטה וגלויה, לפנינו. - אם רק נבחר לראות ולהתנהל בהתאם – it's up to us .

 

בין אם נבחר להשתתף בתיקון ליל שבועות ובין אם נתכנס איש במחשבותיו, אולי נצליח למצוא גם את הדרך לתיקון דרכנו — כאנשים, כחברה וכעם.

 

בהרצאתו של חיים שפירא, “טעויות, תהיות והטיות” בה השתתפתי לא מכבר, פתח שפירא את דבריו ודיבר על העובדה שבכל קבוצה בת שני אנשים לפחות, ניתן להשתמש בעיקרון שליטה פוליטית, חברתית או צבאית כשהגורם השלטוני מחליש קבוצה באמצעות פיצולה לקבוצות קטנות ומסוכסכות – הפרד ומשול נקראת השיטה המוכרת כאסטרטגיה רומית עתיקה Divide the impera.

ככל שקבוצת אנשים מאוחדת, קשה לשלוט בהם וכאשר הם עסוקים במאבקים פנימיים, הם פחות מסוגלים להתאחד מול הכוח השולט.


לא בכדי יצא הסלוגן "כוחנו באחדותנו" סביב ה- 7/10 ובעוד כמה חודשים, נעמוד שוב מול מערכת בחירות וכפי שכבר נאמר ובוודאי חלקים מאיתנו כבר הרגישו, זה יהיה מסע לא פשוט בלשון המעטה.

אין לי עניין בפוליטיקה ומעולם לא עניתי על חוקי הפוליטיקלי קורקט, כן יש לי עניין להנגיש הזדמנויות, אפשרויות להטיב את איכות החיים ומכאן, אני מעלה בפניכם את ההזדמנות להתבונן על תיקון שבועות, את ההתכוננות להכלה רוחנית למה שעומד לעבור עלינו בחודשים הקרובים, מבלי לשכוח לרגע אחד, את כל מה שעברנו עד כה מאז אוקטובר 2023.

 

 תיקון, הוא זכות ואולי גם חובה לאלו המעוניינים לשפר ולקדם. זו הארה בפנס אנושי, ולגמרי הזמנה להרים את הכפפה ולבחור במה שיועיל וישפר את המושגים הנשגבים של אחווה, אחדות, התקדמות – השמיים כך אני אומרת, הם קו הזינוק – האפשרויות נמצאות זמינות להנפה, נותר לנו לבחור ולעמוד בגאון בהחלטות והבחירות שלנו.

 


מאחלת לכולנו חג-שמח,

המשך אביב רגוע ויציב

בבריאות איתנה ובשורות טובות.

 

מזמינה אתכם לבקר באתר הבית, ברשתות החברתיות, בחנות האתר ומוצרי באופן טבעי – כריות ארומתרפיה המיוחדות, בערוץ היו-טיוב והספוטיפיי, כמו גם בקבוצת הווצאפ השקטה של הפודקאסט "כלים שלובים באופן טבעי"

 

שלכם באהבה,

 

תמר


 חלב על הזמן...


בתמונה, פרות במכון חליבה, מחוברות לצינורות שמנקזים את העטינים מהחלב

הציבור נחלק לאלו שאינם רגישים כהוא זה לחלב ומוצריו וחלקו השני, נע בין אי-סבילות, חוסר נוחות ועד אלרגיה של ממש הנשקפת מבדיקות הדם ומהתגובות לחלבון החלב.

שבועות, הוא החג הלבן וגם הזמן בו הסובלים מקושי בפירוק לקטוז ובעקבותיו נפיחות ביטנית ותופעות לוואי נוספות

 

תישאלו וודאי (תשאלו, תשאלו) מה הקשר בין אכילת מוצרי חלב להתנפחות הבטן?, בשורה התחתונה מדובר במיעוט באנזים שמפרק את הלקטוז – הלא הוא סוכר החלב.


ככל שאנחנו מתבגרים, כך הולכת ופוחתת כמות הלקטאז בגופנו, לקטאז נמצא שם עבורנו ככל שאנחנו יונקים וככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו אמורים להפסיק לינוק – כך ברא אותנו הטבע.

אלא שלא רק שאנחנו לא מפסיקים לצרוך חלב, מפעלים רבים (גם אם הם משפחתיים, או מחלבות בוטיק) מייצרים מוצרים נלווים לחלב כמו גבינות, חמאה, גלידות, שמנת, שמנת להקצפה ועוד כל כך הרבה מוצרים.

כשלקטוז (סוכר החלב) לא מתפרק היטב, החיידקים במעי הם אלו שמקבלים את פניו וקבל הפנים מתאפיינת בגזים, נפיחוּת בבטן, כאבי בטן, קולות של בטן לא מרוצה נשמעים ויש שסובלים גם משלשול.

שימו לב שאני לא מדברת כאן על חלב ניגר, זו קריאת תגר של ממש למערכת העיכול כשאין לנו מספיק לקטאז, אך גם גבינות לבנות, קוטג' שהוא למעשה מי-גבינה, גלידות, שמנות למיניהן וגבינות רכות מאוד קשות יותר לעיכול, כיוון שיש בהן יותר לקטוז.


פרמז'ן, פטה, גבינות עיזים, גבינות מיושנות ויוגורט איכותי מכילים פחות לקטוז כך שהם "מניבים" פחות קושי של מערכת העיכול להתמודד.

שימו לב שישנם אנשים שאומרים שהם רגישים לחלב, כשלמעשה התגובה שהם חווים היא לסוכר החלב – לקטוז.

 

אם כבר דיברנו על תופעות נפיחות בבטן בכלל ובפרט סביב שולחן חג-שבועות, ניקח בחשבון את העובדה ששבועות מביא איתו אסופה עצומה של מאכלים כבדים שמכילים גם עומס של קמח לבן, גם מיני גבינות וגם סוכרים – המכלול הזה עשוי להתבטא בפסטות, בורקסים, פיצות, עוגות גבינה, לחמים, קינוחים למיניהם – כל העומס הזה גורם להאטת התרוקנות של הקיבה, זינוק בערכי הגלוקוז בדם, תחושת כבדות ומלאות – גם אכילה מהירה, בוודאי תוך כדי שיחה, התרגשות, לחץ או אכילה בעמידה גורמת לבליעת יותר אוויר והפרשה ירודה של אנזימי עיכול – עוד שלל סיבות לנפיחות של אחרי הארוחה.


כדי לא להגיע לארוחת שבועות מנפחת, כדאי לבחור פחות סוגי גבינות, גבינות שאינן מכילות הרבה לקטוז (הרשימה בפסקאות קודמות), גבינות עיזים, כבשים, גבינות מיושנות ויוגורט מותסס קלות יותר לפירוק מגבינות בקר רכות ו/או מתוקות.


נכון יהיה לשלב ירקות עליים ירוקים, אלו שאנחנו מכנים עשבי תיבול כמו רוקט, מיני חסות, נענע, שמיר, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, אורגנו טרי – ירקות עליים ירוקים מעודדים הפרשת מיצי מרה שמסייעים בפירוק שומן ומקלים על תחושת הכבדות.


חשוב לבחור את סוגי הקמחים בארוחה. במקום שימוש בקמח לבן או פסטה רגילה, אפשר לבחור בקרקרים על בסיס עדשים ומיני זרעים, פסטה על בסיס קטניות – אישית אני מעדיפה עשרות מונים פסטה מעדשים כתומות על פני כל פסטה אחרת, הוסיפו מנות אנטי-פסטי הן צבעוניות ומוסיפות טעם קליל ומגוון לארוחה.


אפשר להכין חליטות צמחים שיסייעו בספיחת גזים שיקלו על הנפיחות בבטן, קמומיל, שומר, נענע, ג'ינג'ר, הל, לואיזה – אפשר להגיש חליטה חמה ולגמרי אפשר לצנן את החליטה ולהגיש בקנקנים לבחירה.


לקינוח נהוג להגיש בשבועות יין מתוק ועוגה או מיני קינוחים כיד הדמיון והכישרון הטוב עליכם, זה הזמן להזכיר שיין מביא איתו כמות גדולה של סוכרים, כך שיהיה נכון להקפיד על כמות היין ולשתות הרבה מים בין לבין כדי לדלל את הכמות הנכנסת.

 

הרי לכם ערכת עזרה ראשונה לקראת החג: בפרט אם אתם סובלים מנפיחות וכאבי בטן, אם אתם רגישים ללקטוז, אם אתם אוהבי גבינות ומתקשים להתאפק...

 

ראשית יהיה נכון להכין את עצמכם לקראת הארוחה ולהכין משקה ממים פושרים, לימון טרי סחוט כפי יכולתכם, מעט ג'ינג'ר ומעט חומץ תפוחים אורגני איכותי. המשקה הזה מעודד חומציות תקינה של הקיבה, מעודד אנזימי עיכול והפרשת מיצי מרה – המשקה אינו מתאים לאנשים שסובלים מצרבות או הלוקים בכל סוג של כיב קיבה פעיל או HP.


הקפידו על אכילת ירקות עליים לפני הגבינות, הבצקים והפסטות. חפשו סלט של עלי רוקט, חסה, עשבי תיבול, צנוניות – הטעם המר מאותת לגוף שהארוחה עומדת להגיע וזה הזמן להתחיל לייצר אנזימי מרה לעיכול.


בארוחה עצמה, בחרו לכם גבינות קלות לעיכול כמו גבינות עיזים, פטה, פרמזן, פיקורינו, יוגורט עיזים, לאבנה איכותית. גבינות קשות לרוב קלות יותר לעיכול כיוון שתהליך היישון רוב הלקטוז מתפרק, החלבון משתנה ויש פירוק טבעי שמתבצע ע"י חיידקים ולכן, קל יותר לעכל אותן.


לבסוף, השאירו לכם מקום לקינוח קטן, או לפחות מיצאו לכם שותף או יותר לדגימת הקינוח/ים.

והיה ולמרות הכל, אתם מסתובבים עם בטן נפוחה ותחושת מלאות... קחו את עצמכם להליכה קלה של 15-10 דקות, הקפידו על נשימה איכותית כשהדגש הוא על אורך הנשיפה (הוצאת האוויר) שככל שהיא ארוכה, היא מסייעת לעצב הוואגוס ולמערכת העיכול.


הכינו לכם חליטה חמימה של שומר או קמומיל, נענע, כוכבי אניס, קימל כל אלו וכל אחד מהם בנפרד, בעלי תכונות ספיחת גזים במערכת העיכול שמקלים על חוסר הנוחות.


אחד הסודות שכדאי לזכור כשמגיעים לארוחות חג גדולות באשר הן, הוא בראש ובראשונה לא להגיע רעבים לשולחן החג. ככל שאנחנו רעבים, אנחנו אוכלים מהר מדי, הרבה מדי ופחות מקשיבים לגוף. זו המלצה חמה וטובה שתעזור לכם שלא לסיים את הארוחה מפוצצים ובתחושה מאוד לא נעימה.


לא נוכל לסיים את הכתבה מבלי להזכיר שכשאנחנו אומרים שחלב לא נעים לנו, או שחלב לא עושה לנו טוב, זו יכולה להיות אי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב), אלרגיה לחלבון החלב (קזאין), רגישות לחלבוני חלב, תגובה דלקתית/חיסונית, תגובת מעי עקיפה – זה לא משהו אחד, אלא יכול להיות כל אחת מהאפשרויות ואפילו כמה מהן גם יחד.


מזכירה שיש הבדל בין חוסר נעימות, אי-סבילות לבין אלרגיה של ממש. כשמדובר באלרגיה למשל לחלבון החלב, תגובת מערכת החיסון חזקה ובפרט אם אין זה מפגש ראשון של מערכת החיסון עם הגורם האלרגן. ככל שנוספים מפגשים, תגובת מערכת החיסון עלולה להיות קשה וקיצונית יותר – שימו לב לכך !!! הקשיבו לגופכם והתחשבו בעצמכם לבריאותכם.

 

 

 תיקוני מערכת...

 

בתמונה כרטיס מחשב בהשאלה לתיקון תאי, אברי ומערכות הגוף

תיקוני מערכת הם טקס שקיים בלא מעט תרבויות סביב הגלובוס וכולל מנהגים, מסורת שמטרתם לעודד ריפוי, ניקוי , איזון והתחדשות. בגוף האדם מדובר במערכת תיקון מורכבת שלמעשה, חלק גדול מהאנרגיה של הגוף מושקע בתפקודה, בתחזוקה, ניטור, תיקון והתחדשות מתמדת...

 

מעניין לראות שלמרות המרחקים הגיאוגרפיים בין התרבויות השונות, נראה שהתרבויות הגיעו באופן עצמאי לעקרונות דומים ליעילות תהליכי תיקון: כולם מדברים על מנוחה, צום, הזעה, תנועה קצבית, נשימה, שהייה בטבע, מים, מגע, תמיכת קהילה, תפילה, מוסיקה ושינוי תודעה.

 

נתחיל מההתחלה: לגוף שלנו יש צורך בתיקון מערכות. למעשה, חלק לא קטן מהאנרגיה שהגוף משקיע, נתונה לתפקוד וגם לתחזוקה, ניטור, תיקון והתחדשות מתמדת. כלומר, הגוף הוא "מכונה" דינאמית, מערכת חיה שמנטרת ומשפצת את עצמה ללא הפסקה.


בכל אגע נתון תאים מתים ומוחלפים, חלבונים פגומים מפורקים וחדשים נבנים במקומם, DNA מתוקן, דלקות מנוהלות, רעלנים מפונים, רקמות חדשות נבנות מחדש ואף קשרים עצביים משתנים ומתארגנים.

תיקון מתחיל ברמת התא, תאים ניזוקים מקרינת שמש, רדיקלים חופשיים, סטרס, עישון, דלקות, וירוסים ועוד. לתאים, יש אנזימים שסורקים את ה-DNA ומתקנים שגיאות וטעויות כך שבכל תא, מתרחשים אלפי תיקוני DNA במהלך יום.


אוטופגיה, היא ניקוי עצמי, תהליך זה הא אחד ממנגנוני התיקון המרתקים. התא מזהה חלבונים פגומים, מיטוכונדריה (מפעל להפקת אנרגיה בכל תא) לא תקינה, פסולת תאית וחלקים לא יעילים עוברים פירוק, מיחזור רכיבים שימושיים ובנייה מחודשת של חלקים תקינים – כמו מערכת ניקיון, מיחזור ושיפוץ עצמאית.

 

מה שמעניין לדעת הוא מה הם הדברים שמעודדים אוטופגיה – מנגנון שמייעל את התפקוד הפיזיולוגי שלנו והתשובה היא.... צום מתון, שינה טובה, פעילות גופנית, ירידה בערכי הגלוקוז בדם ומצבי מנוחה מטאבולית.


זה הזמן לקחת רגע פסק זמן מהקריאה וההקשבה ולהיזכר ביכולות המשתנות שלנו סביב אורחות חיים. תחשבו על תפקוד בזמן סטרס ולחץ אל מול תפקוד בזמן חופשה, סוף שבוע ארוך, התבוננו על יכולות הביצוע, על יכולת ההכלה, יכולת החשיבה קדימה – שם תמצאו את ההבדלים החיצונים שנולדים מעדכון המערכות.


מערכת החיסון האנושית מוכרת לנו מתפקידה לשמור עלינו מפני וירוסים, חיידקים ושאר פתוגנים. אלא שמערכת החיסון אמונה גם על תיקון רקמות כשאנחנו נפצעים וזה תפקיד מרכזי ומשמעותי.

כשאנחנו נפצעים, נוצרת דלקת ראשונית. תאי חיסון מגיעים לאיזור הפציעה, מנקים פסולת ותאים פגועים, משתחררים גורמי גדילה ומתחילה בנייה מחודשת כלומר, ללא תיקון שמתחיל בדלקת ראשונית, אין ריפוי.


חלק מהבעיות שלנו מתחיל כשתהליך הדלקת לא נפסק והופך עם הזמן למערכת של נזק, הרס של ממש.

תיזכרו בחודשי הקיץ, נחשפתם לשמש ונכוויתם מהשמש – העור מתחלף כל חודש. רירית המעי מתחדשת כל כמה ימים. הכבד הוא אחד האיברים בל יכולת התחדשות מרשימה ביותר – אברי ומערכות הגוף עוברים תיקון ושדרוג כל הזמן. נכון הוא וכדאי לקחת זאת בחשבון, שעם הגיל יעילות התיקון (בפרט מול דלקות כרוניות כמו טרשת עורקים, סוכרת ועוד) יעילות התיקון הולכת ופוחתת.


אגב, נשים לאחר לידה נשאלות על רצונן באיסוף ושימור דם טבורי. דם טבורי מכיל כמות גדולה של תאי גזע שמהווים אבני בנין ראשוניות בעלי יכולת התמיינות לתאי דם ומערכת חיסון שיכולים לשמש כתחליף יעיל להשתלת מח עצם לטיפול במחלות סרטן דם ומחלות גנטיות וחיסוניות חלילה שלא נזדקק, אבל חשוב להכיר ולהבין שהאפשרות הזו קיימת.


בעבר חשבו שהמוח לא משתנה ואילו היום, מחקרים מראים שהמוח משנה קשרים עצביים לאור למידה, תנועה, רגשות, טראומות, תירגול, נשימה ושינה. התחום נקרא נאורו פלסטיקה שמדבר על גמישות המוח והשינויים הנערכים בו.


בלילה, כשאנחנו ישנים שינה עמוקה, המוח מפעיל "מערכת שטיפה" נוזלים שוטפים את רקמת המוח, פסולת מטאבולית מתפנה, חלבונים מזיקים מסולקים כך שאם עד כה לא היתה ברורה חיוניות השינה העמוקה, כעת הדברים ברורים יותר וכפי שאני תמיד אומרת, תבדקו – אל תאמינו לי... בידקו את התפקודים והיכולות שלכם אחרי שינה עמוקה וטובה אל מול לילות בלי שינה מספקת או לא איכותית.

ואחרי כל אלו שפורטו באמת בתימצות גדול, קיימת מערכת האיזון הכוללת השומרות אותנו במה שמכונה ברפואית מדובר "הומיאוסטזיס":


הגוף שלנו כל הזמן מנסה לאזן סוכר, טמפרטורה, לחץ דם, PH, הורמונים, מלחים, נוזלים ואנרגיה והתיקון אינו רק תיקון נזקים, אלא מניעת יציאה מאיזון.

 

תשאלו ודאי, תגידי – אחרי כל מערכות הבקרה והאיזון המתוחכמות, איך יתכן שאנשים חולים?

ובכן, ככל שעוברות השנים ומצטברים בנו סטרס שהופך כרוני, חוסר שינה, עודפי גלוקוז בדם, חוסר תנועה, בדידות, טראומות, זיהום סביבתי, עישון, תזונה מתועשת ודלקתית, חוסר אור שמש ועומס רגשי מתמשך.... כך מערכות התיקון מתעייפות, קצב פעילותן יורד, מתחילות טעויות במערכת ומכאן הדרך קצרה להיווצרות דלקות כרוניות שהם הסימפטומים שלוקחים אותנו לרופא...

 

היות והמסר של גיליון זה עוסק בתיקון, בשינוי, ברצון לשפר את איכות חיינו מקצה לקצה, מתבקש שנדבר על מה הם הדברים שתומכים בפעילות תקינה של מערכות התיקון שלנו.

שינה רבותי, עומדת בראש הרשימה ומדובר בשינה עמוקה ורציפה, בחסות שעות החשיכה – הגוף יודע להבדיל בין חושך בחדר בשעות הבוקר לבין שעות חשכת הליל. השאיפה כיום עומדת על 8 שעות שנת ליל – אני יודעת שהרמתם גבה ושיתכן ובקעו מגרונכם גיחוך וצחוק ובכל זאת, תנסו... הלוואי ותהנו משינה רצופה וטובה עד כדי נחישות לשמור על הטוב הזה גם בלילה הבא... מבטיחה שלא תפסידו שום דבר.


תנועה – אורך החיים היושבני שפיתחנו בשנים האחרונות עומד בעוכרינו. הליכה, שמירה על גמישות, אימוני כוח וגם קפיצות עדינות עוזרים לנו לשמור על זרימת דם וחמצן באדיבותו למקומות הרחוקים (פריפריה – קצות בהונות ואצבעות)


תזונה – נו טוב, אתם יודעים שתזונה היא מרכיב חשוב ומשמעותי. ככל שהתזונה מעובדת שלא לומר אולטרה מעובדת, כך היא מהווה תזונה דלקתית, עתירת סוכרים והשלכותיהם


נשימה - עליה אנחנו מדברים רבות בגיליונות האחרונים, נשימה משפיעה על פעילות עצב הוואגוס וכל מערכת העצבים הפרא-סימפתטית והשפעתה המטיבה על סטרס, חימצון ודלקות.


אור יום ושהיה בטבע - משפיעה גם היא על פעילות השעון הביולוגי שלנו, על רמות הקורטיזול בדם, על מערכת החיסון וכמובן על מצב הרוח שלנו.


לא פחות חשובים הם קשרים אנושיים ובטחון עצמי. בדידות לאורך זמן בכלל וכרונית בפרט קשורה ישירות לעלייה במרכיבי דלקת והזדקנות ביולוגית – קומו, צאו ואל תישארו לבד – זה משמעותי – זוכרים?, כוחנו באחדותנו אינו סתם משפט !!!

 

אני מזמינה אתכם להסיט את המחשבה מתאי, אברי ומערכות הגוף ולהגדיל את המחשבה הלאה לתהליכים שכולנו עוברים בשנים האחרונות, מי יודע, אולי תתעוררנה מחשבות ניקוי, תיקון והגנה חדשות שתהיינה לטובת כולנו?...


 

 אומנות הפינוי והניקוז


התמונה מתארת את חורי הניקוז המופיעים ברחובות, אליהם מתנקזים עלים יבשים, זרדים ושאר לכלוך ברחוב כהשאלה למערכת הלימפה האנושית.

 

מערכת הלימפה האנושית, היא אחת ממערכות הפינוי והתחזוקה המרכזיות של הגוף. זו המערכת שאוספת נוזלים, חלבונים, פסולת תאית, תאי חיסון וחומרים דלקתיים מהרקמות ומחזירה אותם למחזור הדם, דרך רשת כלי-לימפה וקשריות לימפה.

 

תחשבו על הרגעים לפני הגשם הראשון והמרזבים הניצבים לאורך גגות הבתים או בורות ניקוז המים ברחובות המתמלאים לאורך השנה בעלי שלכת ושאריות לכלוך – תארו לכם שלא היינו נזקקים להזמין את הביובית או את איש אחזקת הגגות והמרזבים לניקוי מערכות הניקוז והדברים היו מתבצעים אוטומטית מעצמם...


מערכת הניקוז הפנימית שלנו – מערכת הלימפה מנקזת עודפי נוזלים, מסננת דרך בלוטות הלימפה, מעבירה תאי-חיסון, משתתפת בספיגת שומנים מהמעי, עוזרת בוויסות דלקת וריפוי והכל, מבלי שננקוף אצבע או מחשבה לצורך העניין, אוטומטית לגמרי.


למרות שמערכת הלימפה עובדת אוטומטית גם מבלי שניתן על כך את דעתנו, אך המערכת אינה מחוברת למנוע או משאבה כמו הלב שמניע את הדם בכליו ולכן, מערכת הלימפה האנושית תלויה בתנועה, בנשימה, בהליכה, בכיווץ שרירים, בשינוי לחץ בגוף, בתנודות עדינות וככל שאנחנו זזים מעט, נמצאים בסטרס כרוני או אחרי מחלה, ניתוח, דלקת, ישיבה ממושכת לאורך זמן או עומס הורמונלי,.... כן, כל אלו גורמים לזרימה הלימפתית לרדת בתפקודה היעיל ולהיות איטית וכבדה.


ירידה בתפקוד מערכת הלימפה עשויה להתבטא בבצקות ובעיקר סביב הקרסוליים, תחושת כבדות, נפיחות, עייפות, התאוששות איטית, תחושת "תקיעות", גודש בסינוסים, כאבי שרירים, תחושת עור עמום ונטייה לדלקתיות יתר.


נחדד ברשותכם, ניקוז לימפתי לא מוציא רעלים מסתוריים, אלא אלו הכבד, הכליות, הריאות, המעיים והעור שמהווים אברי פינוי עיקריים ומערכת הלימפה, משתפת עימם פעולה ומסייעת בהעברת נוזלים ותאי חיסון.


אם אתם יושבים הרבה לאורך זמן, אם יש לכם בצקות ברגליים, אם אתם אחרי פציעה או ניתוח, חלילה אחרי כריתת בלוטות לימפה, אם אתם סובלים מעומס דלקתי כרוני, נשים עם שינויים הורמונליים סביב גיל המעבר, אם אתם מרגישים תחושת כבדות ועייפות ומי שכבר יודע שהוא סובל מלימפאדמה, לכם יהיה נכון לתת דגש לניקוז לימפתי.

 

הדרכים לניקוז לימפתי:

1)    הליכה ותנועה:

שרירי השוקיים במיוחד, פועלים כמו משאבה ללימפה. כך שכל הליכה, עלייה על בהונות ונענוע עדין מטה ומעלה, מתיחות, ריקוד, שימוש בטרמפולינה ואפילו קטנה יכולים לעזור ללימפה לנוע ולזרום.

2)    נשימות עמוקות:

הסרעפת מתנהלת כמו בוכנה וככזו, היא אחת המשאבות החשובות שיש למערכת הלימפה. לפיכך, נשימה איטית ועמוקה, משנה לחצים בבית החזה והבטן ומעודדת זרימה לימפתית.

3)    ניקוז לימפתי ידני:

טכניקת מגע עדינה, שונה מעיסוי רגיל. המטרה היא לעודד זרימת לימפה לכיוון קשריות הניקוז כלומר, נגד כיוון הגרביטציה. ניקוז ועיסוי לימפתי מתבצע על ידי מטפלים שהוכשרו בכך, בעיקר למצבי בצקות ולימפאדמה.

4)    יובש בעור והברשה יבשה:

יש מעט עדויות מחקריות על תועל הברשה יבשה לטובת לחלוח העור, יחד עם זאת אנשים רבים מדווחים על  תחושת קלילות ושיפור זרימה שטחית. הרעיון הוא לבצע תנועות עדינות מלמטה לכיוון הלב מבלי לגרות את העור – די דומה למה שמתרחש בניקוז לימפתי.

5)    מים ותנועה יחד:

לימפה מורכבת ברובה מנוזל לפיכך, התייבשות וחוסר תנועה יחד, מאטים את הזרימה ממש כמו מה שמתרחש במערכת היחסים שבין הכנרת וים המלח בחורף שכון.

 6)    חום/סאונה

אלו עשויים לעזור באמצעות הרחבת כלי-דם, הזעה ושיפור זרימה אך שימו לב, הם אינם מתאימים לכולם, ודאי לא לאנשים עם מחלות לב, לחץ דם או לימפאדמה פעילה.

 

לתשומת לבכם,

ככל שאנחנו בסטרס כרוני, הנשימה שלנו הופכת שטחית, השרירים מתכווצים, זרימת הדם והלימפה משתנה ולא לטובתנו ולכן, נשימה, שינה, רגיעה עמוקה ותחושת בטחון משפיעים על תחושת זרימה בגוף לא פחות מעיסוי ובוודאי בעזרתו גם.

 

אם החלטתם על ניקוז לימפתי, קחו בחשבון שבזמן זיהום פעיל, חום, קרישי דם, אי ספיקה לבבית בכלל ולא מאוזנת בפרט, קוצר נשימה לא מוסבר, סרטן פעיל מכל סוג, כאב חד ונפיחות פתאומית – הם אינדיקציות שלא לבצע ניקוז לימפתי מכל סוג.

 

נסיים את הכתבה בתרגיל פשוט שכל אחד מאיתנו יכול לבצע לעידוד זרימה לימפתית כחלק מהמסע לשמירה על איכות החיים:

·        10 נשימות עמוקות תוך הקפדה על נשיפה ארוכה משמעותית מהשאיפה.

·        עלייה וירידה על בהונות הרגליים גבוה ככל הניתן למשך דקה.

·        נענוע עדין של הידיים והרגליים

·        סיבובי כתפיים לאחור וקדימה, הטיית צוואר לצדדים בעדינות

·        הליכה קצרה


זה לא הרבה, אבל זה המון – ואלו הן בדיוק הפעילויות שמערכת הלימפה שלנו אוהבת – תנועה מחזורית עדינה ועקבית. כך שאם תבצעו את התרגילים הללו פעם בבוקר ופעם בערב – אתם לגמרי בכיוון הנכון.


 

 אמבטיית יער


תמונת אווירה של שביל הליכה ביער, כיאה לכתבה העוסקת באמבטיית יער המומלצת בידי הרופאים היפניים

תרגול רחצה באווירת היער, הוא תרגול שמקורו ביפן Shinrin-yoku עליה ימליץ לכם רופא יפני כשיזהה עומס יתר מכל סוג שהוא בגופכם וחייכם:

 

אל תיבהלו, לא מדובר במסע כושר גבוה, אלא בדיוק להיפך.

אמבטיית יער מזמינה אותנו להליכה איטית, תוך הקפדה על נשימה איכותית, הקשבה לצלילי היער, מגע בעצים ובאדמה תוך תשומת לב לריחות, לאור ולתנועה.


מטרת אמבטיית יער אינה להגיע למקום מסויים או בתיזמון מסויים, אלא לאפשר למערכת העצבים לצאת ממצב של עומס ודריכות לרגיעה.


אמבטיית יער משפיעה חזק מאוד על מערכת העצבים ומצליחה להוריד את מערכת העצבים ממצב הישרדותי לרגיעה.


כל הטוב הזה מתרחש כשסביבנו פחות רעש מלאכותי, פחות מסכים, פחות עומס של עודף מידע.

מחקרים מראים ששהייה בטבע קשורה לירידה ברמות הקורטיזול בדם, ירידה בדופק ובלחץ הדם, שיפור מצב הרוח, ירידה ברומינציה שהיא מחשבות שחוזרות על עצמן ללא הפסק.


אזורים במוח שקשורים לעומס רגשי וחשיבה שחוזרת על עצמה (רומינציה), נעשים פחות פעילים בטבע. אפילו צפייה בעצים דרך חלון או בהייה בנוף של יער, נמצאה קשורה להפחתת סטרס ושיפור התאוששות.


בזמן שהייה בטבע, נמצא שאנשים נושמים לרוב עמוק יותר, לאט יותר ובאופן הרבה פחות מכווץ. כל אלו משפיעים ישירות על מערכת העצבים האוטונומית.


עצים וצמחים פולטים חומרים נדיפים שנקראים פיטונצידים, מדובר בחומרים כימיים, תרכובות אורגניות נדיפות שצמחים ועצים מפרישים כדי להגן על עצמם מפני מזיקים, חרקים, חיידקים ופטריות.

מחקרים מראים שיפור פעילות תאי NK של מערכת החיסון, ירידה במדדי סטרס והמקרים עדיין מתפתחים.

 

אז איך עושים את זה בפועל?

הולכים לאט,. זה לא אימון, לא מודדים צעדים, קחו את הזמן להתבונן, להריח, לגעת במרקמים השונים של עצים והעלווה הייחודית לכל עץ.


התפנו להקשבה, היער מציע מגוון רחב של קולות שמגיעים מבחוץ וגם כאלו שמתרחשים ביער עצמו.


התבוננו בגוונים השונים של העצים והצמחים, נסו להריח את הריחות שהיער מציע וזיכרו אותם – יתכן שתירצו להשתמש בזיכרונות הללו כשתהיו רחוקים פיזית מהיער ותזדקקו לכמה דקות אוורור ורגיעה.

ואחרי כל אלו, תמצאו לכם פינה נחמדה לטעמכם ופשוט שבו !


שבו בלי פלאפון, בלי מטרה, בלי משימה, בלי תוצאה – פשוט הניחו לעצמכם להיאסף בנחת לתחושות שיש בטבע. קחו את הזמן, אל תמהרו.


ואם אין יער בסביבתכם המאפשרת, נסו את הפארק הקרוב, חורשה, חוף הים, גינה ציבורית, עץ ברחוב או עץ מוכר לכם ואפשרו לעצמכם פשוט להיות.


נכון, יש הבדל בין יער לפארק ציבורי, עדיין מרחב הזמן, ניחוחות הטבע והריחוק מהמולת היום יעשו את עבודתם.


ביפן, קיימים מרכזים ומסלולים רשמיים לתרפיית יער – אולי כדאי לנו לאמץ. מחקרים מראים שאמבטיית יער לא רק מרגיעה, אלא מחזירה אותנו לקצב של מחזוריות טבעית ואנשים מדווחים על מחשבות פחות צפופות, נשימה שנפתחת, התפתחות פרופורציות וזרימה של רגשות שהיו תקועים באדיבות השהייה ביער.

 

אמצו לכם עץ, חורש, יער – אולי אפילו תירצו לחבק עץ וליהנות מתועלתו...



 

 

לסיכום,


המסר שחשוב לי להעביר הלאה הוא היכולת שלנו לתקן את עצמינו ולעצמינו את החיים, את הבריאות, את העיסוק, את ההתנהלות, ההתנהגות, הרצונות –


חשוב שנדע ונזכור שהכל, הכל, הכל בר שינוי ותיקון ואולי זה חלק ממסע החיים בו אנחנו מתחילים מנקודה אחת, משנים ומשתנים לאורך הדרך בהתאם למצע החיים, ללמידה, להתפתחות והיכולת האישית הנבנית במהלך השנים.


גם מחשבות ורגשות משתנים עם הזמן או ההתפתחות ואולי גם שניהם יחד, זאת נקודת הארה חשובה ומשמעותית מעצם היותה, היא מאפשרת לנו לזכור שיש באפשרותנו לשנות, כדי להטיב את המשך הדרך.


כשאנחנו זוכרים, שכל מה שקורה בתוך חיינו מבוסס בחירה, קל יותר להתכונן ולנווט את השינויים בתוך חיינו לטובתנו – נשמע מופשט?, מוגזם?, לא אפשרי? – תבדקו את ההיסטוריה לאורכה, התבוננו למשל בתומאס אדיסון שדגל בנחישות לביצוע מה שנתפס דאז לבלתי אפשרי וכולנו נהנים מאור באדיבות נורות, תחשבו על קפטן נמו בנאוטילוס, על האדם הראשון שהגיע לירח (אחרי גיל 21) וכל מי שמאמין בבלתי יאומן והצליח לעשות את הבלתי אפשרי – משפטים של אנשים שפרצו תקרות זכוכית והביאו אותנו עד הלום.


תיקון הוא חלק נכבד ששומר עלינו, עוזר לנו להתפתח ולהגיע קדימה והלאה רחוק יותר ממה שידענו כלל שניתן – אחת הבדיקות הכי משתלמות שקיימות לזכותנו...

 


מאחלת לכולנו את הגמישות לשנות ולהשתנות בזרימה הולמת לטובתנו


שלכם באהבה,


תמר

 

 

תגובות


פרטי התקשרות

טלפון
דוא"ל

המידע המופיע באתר זה  לרבות בכתבות, מגזין, פודקאסט ומתכונים מובא לידיעתכם בלבד ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות כלשהן. המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.

 © כל הזכויות שמורות לתמר תאומים , אין להעתיק ולהשתמש במידע המופיע באתר ללא אישור בכתב יד ובאישור חתימה של תמר תאומים.

האתר עוצב ע"י גלי קרס- עיצוב ומיתוג gali.gdesign@gmail.com

bottom of page