top of page

גיליון ינואר 2019

עודכן: 3 במאי 2020

פתח דבר

ינואר חורפי שכזה, כבר מזמן לא ראינו ו/או חווינו בישראל, סוף סוף מנשבות רוחות החורף, עננים עמוסי גשמים נעתרו בעיתם בהתאם למילות השיר, אם ירצה שר החורף והחורף ימשיך להעניק לנו גשמי ברכה שכאלו, יתכן שקצה אפו של האי בכנרת ישקע ויוותר רק זכרונו – אמן !!! למרות שנחנו רגילים לסופות אבק בעונת האביב, החורף הזה מביא איתו רוחות דרום מערביות שבאדיבותן ר"ל, הגיעו סופות חול וזיהום אוויר חריג לעונה (יחסית). אלו מאיתנו שסובלים מבעיות במערכת הנשימה העליונה, מרגישים יותר את הזיהום וצריכים להתחשב בשינויי מזג- האוויר ו"להסתובב" פחות בחוץ, כדי לא לחוש בהחרפה של הסימפטומים הקשורים למחלות של מערכת הנשימה העליונה באדיבות זיהום האוויר החורפי.


עוד מבקשת להזכיר לכם את חשיבות הלבוש בחורף. מעבר לעובדה שקר בחורף וכולנו מתלבשים בשיטת הבצל (שכבות), חשוב לי להזכיר את חשיבותה של גופיה צמודה לגוף, שגם שומרת על חום הגוף (תרגישו את ההבדל כשתפשטו את הגופייה לפני המקלחת), גם שומרת ומגינה על הריאות והכליות בכלוב הצלעות, שתיהן לא "אוהבות" קור ורוחות – הקפידו להתלבש היטב, רוח שנכנסת לגוף שלנו, יודעת לחולל שָמות, לגרום לשרירים להיתפס, לגרום לרוח להסתובב בגוף ואיתה לכאבים נודדים ממקום למקום בגוף וכמובן, קור בפני עצמו לא מטיב עם הגוף.

למרות שקשה לנו לצאת מהבית כשקר וגשום בחוץ, יש חשיבות עצומה לפעילות גופנית כל ימות השנה ובחורף בפרט. אלו מאיתנו שסובלים מדכאון דֹב (שינוי בסוג ועוצמת האור באדיבות החורף) ירגישו שיפור עצום בצב הרוח אחרי כל פעילות גופנית. מעבר לכך, בחורף ובפרט בחורף משמעותי כמו זה שהגיע השנה, אנחנו נוטים יותר להישאר בבית, ספונים סביב מרכז החימום והמרקעים ולכן, כל פעילות גופנית תעזור גם לחימום הגוף, גם לאיזון מצב הרוח, גם בשמירה על משקל (כידוע, אנחנו נוטים לאכול יותר בחורף כדי להתחמם) וגם כמובן על זרימת הדם החשובה כל ימות השנה ובפרט בתקופה בה אנחנו ישובים יותר מאשר בתקופות אחרות בשנה. גם אם קשה לצאת החוצה כי קר וגשום, אפשר גם בבית למצוא אפשרויות רבות להפעיל את הגוף, על השטיח, על הכיסא או אפילו בריקודים ובפרט שנזוז, נניע ונשמור על איזון.



מבקשת להזכיר לכולנו את חשיבות השתיה, בחורף אנחנו מחממים את הבתים ולמעשה, מזג האוויר יבש יותר מאשר בלחות הקיצית בישראל. חלק מאיתנו מסוגלים להרגיש את השינוי ברמות הלחות שבאוויר על גבי עור הפנים והידיים, גם אם ואינכם מרגישים בשינוי, עדיין צריך לקחת בחשבון שמזגן או כל מקור חימום אחר, מכלה גם הוא את הלחות שבאוויר ולכן, חשיבות גדולה לשתות – חליטות למיניהן או אפילו מים חמים עם פרוסת לימון, מצויינים לשתייה ואינם מגבילים. שימו לב שאם בחרתם בספל תה מהביל, קחו בחשבון שתה עשוי להכיל קפאין, בידקו אם נכון לכם להמריץ את הדם בהתאם ללחץ הדם או אם אתם לפני שינה – פחות מומלץ להמריץ את הדם (באדיבות הקפאין).



חורף מבורך לכולנו,

שלכם כתמיד,

תמר.


 

שוקולד

מה עוד לא נאמר בזכות או בגנות השוקולד, בנשימה אחת כבר היללו, שיבחו וגם רמסו עד דק את המתוק המתוק הזה והגיע הזמן לעשות קצת סדר. את ההחלטות אם, איזה וכמה – תצטרכו כתמיד, לקחת על עצמכם 😊

כאחת שלא חובבת שוקולד במיוחד, לקח לי שנים רבות להבין על מה אנשים מדברים כשהם מגלגלים עיניים בתחושת עונג עילאית כשמדובר בשוקולד, עד שיום אחד יצא לאקרנים הסרט המופלא "שוקולד" ונתן לי הזדמנות לראות הלכה למעשה, מה קורה במפגש הזה בין אנשים שלא מכירים שוקולד לבין המתיקות הזו,. נכון, זה רק סרט וככזה, הוא רחוק ממדע מדוייק ובכל זאת, אי אפשר היה שלא להתרשם ממעלליו של זה השוקולד בסרט המדובר – אם לא צפיתם בסרט, ממליצה בחום. בני שבט המאיה והאצטקים (מקסיקו) היו הראשונים להיתקל בפולי עץ הקקאו ולהפיק מהפולים משקה מר שנחשב בעיתו כמרפא למחלות שונות וספציפי לטיפול בכאבי בטן. מאז הימים הקדומים הללו ועד היום, עברו פולי הקקאו מרחק עצום וכיום התעשייה סביבם מביאה אלינו מגוון רחב של מוצרים. אין ספק שתהליך הפקת השוקולד ושלל המוצרים הנלווים מרתק ושווה להעמיק וללמוד את המסע שעשו פולי הקקאו החל מהשבטים הקדומים ועד להבאתם לאירופה (ספרד) ואילך – בהחלט מעניין.

בכתבה זו נעסוק בחומרים הגלומים בשוקולד והשפעותיהם עלינו.


החומר המעניין שקיים בפולי הקקאו, הוא תאוברומין. מדובר בסוג של אלקלואיד (קבוצת תרכובות שהמשותף להן, הוא בסיס חנקני). אלקלואידים נוספים שאנחנו מכירים (כחלק מקבוצת תרכובות הנקראת מתילקסנטין) הוא הקפאין מיודענו.


קפאין כידוע לכולנו, השפעות רבות על גופנו, חלקן טובות יותר וחלקן פחות:

בין השפעותיו החיוביות של הקפאין, במינון נמוך הוא בהחלט מסייע לנו "לדכא" תחושת עייפות ולהרגיש עירניים יותר, מסייע להגביר את קצב חילוף החומרים, מסייע להאט קצב התפתחות תאים סרטניים בגוף וישנם מחקרים המעידים שתאוברומין (המצוי בפולי הקקאו מהם מופק השוקולד) מסייעים להקל על שיעול עיקש שלא נגמר.

לעומת זאת, ידוע לנו שקפאין הוא חומר ממריץ וככזה, הוא ממריץ את פעילות הלב ואיתו, מעלה את לחץ הדם. קפאין מגביר את הפרשת הקורטיזול ואיתו גם את סבילות הגוף למינון קורטיזול – מה ישפיע על מינון כמות הקפאין שנזדקק לו על מנת לקבל את אותה התחושה של עירנות למשל. קפאין ידוע כחומר שגורם ומגביר תופעת חרדות ופאניקה, לחלקינו גורם לכאבי ראש ו/או בחילות ושימו לב – כמות גבוהה של קפאין גורמת לדלדול העצם (אוסטאופורוזיס) בפרט אצל נשים לאחר גיל המעבר.


ולמה הבאתי לכאן את המידע על קפאין?, זאת משום שתאוברומין, אותו חומר הנמצא בפולי הקקאו מתנהג בדיוק כמו קפאין בגופנו, אך ברמות נמוכות יותר. כמובן שככל שכמות השוקולד שנצרוך תהיה גב

והה יותר, כך הסימפטומים הנלווים לקפאין/תאוברומין תהייה גדולות יותר ותורגשנה ביתר שאת בגופנו.

ובכל זאת, רובנו הולכים שבי אחריו ונהנים מהריח של שוקולד, מהטעם, מהמרקמים השונים מה יש בו בשוקולד שתופס אותנו חזק כל כך – האם שוקולד ממכר?


מעבר לתאוברומין שעל תכונותיו דיברנו בפסקה קודמת והזכרנו את יכולתו לאושש אותנו במצבי עייפות כמו קפאין.

הסוכר שקיים בשוקולד, ונמס בפה במהירות (שוקולד לבן ושוקולד חלב נמסים מהר יותר בפה מאשר שוקולד מריר) הופך את השוקולד למוצר בעל זמינות אנרגיה גבוהה מאוד, High הן במידת העירנות והן מבחינת מצב רוח (סוכר נוטה לתת לנו תחושה כמו של סרוטונין – הורמון המצב רוח) אבל, לא מעט אנשים אוכלים שוקולד דווקא בשעות הערב והלילה ו"משתמשים" בנפילת הסוכר שמגיעה אחרי ספיגת הסוכר לדם כמעיין "מגשר" להירדמות. נוסיף לתאוברומין ולסוכר גם את השומן שקיים בשוקולד, זה שמקורו בחמאת הקקאו כשהשילוב שבין כמות השומן והסוכר, הם אלו שיוצרים גם את ערכו הקלורי הגבוה של השוקולד ובנוסף, מסתבר שמזונות שמכילים רמות גבוהות של שומן וסוכר, גורמים למוח שלנו להפריש נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים במוח) שגורמת לנו תחושה של התעלות, תחושה טובה, תחושת סיפוק. אם נצרף יחד את הנתונים, הרי שגם ההפרשה המוגברת של דופאמין (נוירוטראנסמיטור) בעקבות אכילת שוקולד ובצירוף התנודתיות המתחוללת בדם בעקבות עליה מהירה וצניחה של רמות הגלוקוז – (שבפני עצמה גורמת לנו לכמיהה ל"מנה" נוספת) נוכל להבין מדוע נשאלת כלל השאלה, האם שוקולד ממכר.

בפועל, חוקרים אינם מוצאים קשר בין שוקולד והתמכרות אבל, באותה הנשימה, אחרי קריאת הפיסקה הקודמת, קל להבין מדוע אנשים גם אוהבים שוקולד וגם מוצאים את עצמם מתקשים למָ נ ֵן את כמות השוקולד שהם צורכים. ועוד לא אמרנו מילה על האנרגיה שמביא איתו השוקולד, ככל מוצר מזון (כמו גם כל חפץ ביקום) גם לשוקולד יש את האנרגיה שלו. אם תשאלו את עצמכם למה תקשר שוקולד, תיזכרו ודאי בקלות בחגים, ברצון להביע מתיקות (ולא בהכרח במקום של סוכר) כמו למשל בסוג של יחסים בין אנשים ואם לדייק, אז שוקולד לחלוטין מביא איתו אנרגיה של אהבה, כמה פעמים בחייכם קיבלתם או רכשתם שוקולד כמחווה לאהבה, לחיבה גדולה לרצון להביע שאתם חושבים על מישהו, כמה סרטים כאלו ראיתם שמביאים אל מרכז המרקע והתובנה ששוקולד, מתקשר באופן ישיר לאהבה...


נסכם את הכתבה בתובנה הראשונית המתבקשת והיא ששוקולד בפועל אינו ממכר אבל, ללא כל צל של ספק, שוקולד מאתגר את הכמיהה שלנו לתחושה הטובה שהוא גורם ברמה הביוכימית המתפרשת אצלינו כנחמה ואהבה.



 

ט"ו בשבט – חג הבנים

כמה ימים אחרי שתקבלו גיליון זה של המגזין, כל הגן ילבש לבן ונחגוג את טו' בשבט וגם את חג הבנים ובפרט, של אלו שמגיעים מתוניס והאי ג'רבה...


המנהג המיוחד והעתיק הגיע אלינו מיהדות תוניס והאי ג'רבה מקורו של המנהג התחיל לפני שנים רבות שרבים מילדי תוניס וג'רבה נפטרו ממגפת הדיפתריה.

יהודי תוניס מספרים כי המנהג השתרש דווקא בטו בשבט משום שהמגפה הסתיימה ו/או מוגרה בשבוע שבו גם חוגגים את טו בשבט וגם קוראים את פרשת יתרו בתורה.

עוד קושרת העדה התוניסאית את סעודת יתרו לטו' בשבט וחג הבנים בשל ההזדמנות הראשונה שניתנה לילדים הצעירים שלמדו ב-"חדר"/"כותאב" לקרוא את עשרת הדיברות.


המנהגים סביב חג הבנים מתייחסים לגילם הרך של הילדים ומכאן שמדובר באירוע צבעוני במיוחד, שמח ומביא אל השולחן את מיטב המאכלים, העוגות והעוגיות המסורתיים כשהכל, גם המאכלים וגם הכלים בם מוגש האוכל, הוא בגודל של הילדים הקטנים כלומר, כלים קטנטן. בין המזונות שהוגשו בסעודת יתרו הם מרק עוף, מדור לדור עברה האמונה שמרק עוף היה זה שבזכותו מוגרה המגפה. יונים ממולאות גם הן חלק מהתפריט בסעודת יתרו, יונה מציינת את ישראל. המנהג הוא להכין יונים ממולאות כמספר הבנים זכרים בבית. אל אלו מצטרפות צלוחיות קטנטנות עם שלל סלטים טריים ומבושלים של העדה התוניסאית ולקינוח עולות בזו אחר זו העוגות והעוגיות התוניסאיות המסורתיות (בדבש עשוי סוכר, מים ולימון), ממתקי מרציפן בשלל צבעים וכמובן עוגת הדגל שהפכה חלק מן המסורת (אף שמקורה בקונדיטוריה צרפתית) מגדל הפחזניות בדבש. למרות המנהג התוניסאי הקסום והמיוחד, לא נזניח את ט"ו בשבט ונזכיר כמה מילים בדבר הפירות היבשים שמעטרים כל דוכן וחנות בתקופה זו של השנה.

במהלך השבוע התגלגלה אלי הודעה בווצאפ בדבר פירות יבשים המיובאים מחו"ל. ההודעה מסבירה שפירות יבשים שמובאים מחו"ל, אינם נושאים פיקוח של תעשיית המזון ומכילים חומרים כמו גפרית, זרחן, צבעי מאכל, חומרי הדברה, עמילן, סוכרים מסוכנים (לשון ההודעה), שמן דקלים ועוד.

על מנת חלילה לא לחטוא או להשתמש בלשון רעה על מי מתעשיות הפירות היבשים, אבקש רק להזכיר לכם כיצד פירות יבשים טבעיים אמורים להיראות, כך שתוכלו להבחין: בפועל, כל הפירות היפים, בעלי הצבעים הזוהרים והזורחים, פירות חלקים נטולי "קמטים" הם אלו שיד אדם התערבה בצורתם החיצונית, כלומר אם תיקחו סוג פירות אלו לבדיקה במעבדה, תוכלו למצוא שם מיני חומרים שונים שגורמים לפירות להיראות מזמינים יותר, נחשקים יותר ושאורך חיי המדף שלהם ארוכים יותר.

לעומתם, כל הפירות שתראו על גבי המדפים בחנויות והם פחות יפים (עניין של השקפה כמובן) יותר מקומטים הם סביר להניח פירות נטולי חומרים כימיים – אבל לא בהכרח ויש כמובן לבדוק.


יהיה לכם קל יותר להיות בטוחים אם תרכשו מוצרים באריזות סגורות המחייבות רישום על גבי התווית המוצמדת למוצר מה מכיל המוצר שבידכם. מזכירה לכם שהחומרים שתכולתם גבוהה במוצר, יופיעו ראשונים ובסדר יורד עד אחרון הרכיבים הקיימים במוצר המסמל כמות מועטה שלו.


חשיבות שניה היא לגבי אגוזים ושקדים, קליפה של אגוזים ושקדים אמורה להגן על האגוזים וככזו, סביר להניח שאגוזים שתרכשו עם קליפה יהיו טריים יותר וכאלה שפחות היו חשופים לאוויר ולחות שגורמים להתחמצנותם.


רגע לפני שנאחל חג שמח לגן, לילדים ולאילן מבקשת להביא לתשומת לבכם שגם פירות מיובשים טבעיים, אורגניים וגם אלו שמכילים חומרים נוספים מכל סיבה, כולם מכילים כמויות גבוהות של סוכר ולכן, איכלו במתינות, מדובר בכמויות אדירות של סוכר.


חג שמח לכולנו!😊


 

תאמיני לי, אני לא אוכל/ת כלום...

לא מעט מהאנשים שנופלת לידי הזכות ללוות אותם במסע לאיזון ושמירה על משקל, מתחילים את המסע עם המשפט המתסכל הזה, "תאמיני לי, אני לא אוכל/ת כלום" – אני לגמרי מאמינה !!!


בואו נדבר על התופעה המרגיזה והמתסכלת הזו, שמופיעה אצל אנשים שמבקשים לרדת במשקל, לא כגחמה, טראנד או לפני אירוע חשוב אלא מתוך מצוקה אמיתית שנשקפת אליהם מהבגדים בארון, מהמראַה, מהסביבה ומתחושה הפנימית – איך זה קורה שאני כמעט ולא אוכל/ת ובמקום לרדת במשקל, אני משמין/ה? אין ספק, מדובר במצב מרגיז ומתסכל, אנחנו יושבים יחד מול יומן התזונה וסה"כ המזון בו הוא/היא מפרנסים או אם תירצו מתדלקים את גופם, לכל אחד מאיתנו סימן שאלה גדול מול העיניים, אני תוהה איך הם עומדים על הרגליים עם תזונה דלה גם כמותית וגם ברמת האיכות וממולי יושב מי שתוהה איך יתכן שהוא כמעט ולא אוכל, אבל המימדים מדברים לגמרי אחרת?


אז מה קורה כאן?


אני ודאי לא מגלה לכם את אמריקה או סוד כמוס, אכילה מסודרת מאפשרת לנו לאכול ארוחות מסודרות, מתוזמנות בצורה כזו שמאפשרת לגוף הן לקבל כמות מזון איתה מערכת העיכול מסוגלת להתמודד (כמות מול איכות) ולעומתה אכילה לא מסודרת, ארוחות לא סדירות במהלך היממה לא רק שגורמות להשמנה, הן גם משמרות ומקבעות את המשקל העודף.

לפני שנמשיך, תרשו לי להעלות את נושא ארוחת הבוקר. כן, אני יודעת וגם מודעת, כולנו קמים בבוקר לסדר פעולות מחוייב המציאות שכמובן מתבצע בלחץ של זמן להביא את הילדים בזמן לגנים ובתי הספר, לעמוד בפקקים ולהגיע בזמן לעבודה – אני מבינה ומכירה מקרוב, בפועל? – בפועל הגוף שלנו עדיין זקוק על הבוקר למנת הגלוקוז שלא על מנת להפעיל את כל הפעולות עליהן הוא מנוי, בין אם נאכל ארוחת בוקר ונעצור את הצום שאנחנו מצויים בו מהארוחה האחרונה ובין אם הגוף יצטרך לערוך "מניפולציה הישרדותית" בפירוק שריר או שחרור גלוקוז מהמאגר בכבד (גלוקוניאוגינזה) – הבעיה היא שלאורך זמן, יש הבדל בהשלכות על הגוף ויעילותו ובריאותו אם אנחנו עוצרים את הצום עם הקימה ואוכלים (עד שעה מהקימה) או אם אנחנו שותים קפה בדרך ושוכחים שהיינו רעבים (אם כבר הרגשנו את הרעב במידה או שרמות הסטרס שהגענו אליהן בבוקר דחקו את תחושת הרעב הטבעית) – ההבדל כאמור, לאורך זמן נותן את אותותיו כשחלקן, מתבטא בתופעה המרגיזה והמתסכלת של חוסר יכולת לרדת במשקל.


אחת התופעות שמתרחשות כשאנחנו רעבים ואין לנו את הזמן לאכול או שדחקנו את האכילה וצמצמנו אותה לעוגייה שחטפנו בדרך מכאן לשם (כי אנחנו באמת בפיגור בזמנים והעבודה, והילדים וכל הסיבות המוצדקות שבעולם) בפועל, כשהגוף שלנו "רעב" ואנחנו לא אוכלים, או לא אוכלים נכון, או מספיק, הגוף עצמו, הרקמות וכמובן כל מערך ההורמונים בהתאם מתרגמים את המצוקה למגננה ברורה כך שהגוף "שומר" לעצמו את מה שאכלנו במאגרי השומן ולא יאפשר לנו ירידה במשקל, כי לא ברור מתי תגיע הארוחה הבאה.


בהמשך היום יש חשיבות גדולה לארוחות הבאות. ככל שנקפיד על אכילה מסודרת וברורה בזמנים קבועים, כך נצליח להרגיל את הגוף לכך שהארוחה מגיעה, שאין צורך להכנס למצב של "סטרס" ולשמור את מה שכן אכלנו במאגרי השומן. מעבר לכך, כשאנחנו לא אוכלים ארוחות סדירות בזמנים קבועים, אנחנו פותחים מרווח גדול בין ארוחה לארוחה ומפתחים רעב גדול, כזה שכשאנחנו כבר מגיעים לכמה דקות שמאפשרות לנו להיזכר ו/או להרגיש שאנחנו רעבים, הרעב כזה גדול שאנחנו מחפשים אוכל שיספק אותנו מהר ככל האפשר וגם אותו, אנחנו אוכלים במהירות, בכמות גדולה מבלי לחשוב אם מה שבחרנו לאכול אכן בריא לנו, מתאים לנו, מתאים לשעה, להמשך הפעילות שלנו במהלך היום – כשאנחנו כבר מרגישים את הרעב, אנחנו אוכלים כמות גדולה יותר לעומת מצב בו היינו מקפידים על אכילה מסודרת אחת לשלוש שעות למשל.

לאורך כל השנים בהם אני מתלווה לתהליכי איזון ושמירה על משקל, עולה שוב ושוב המסקנה בתום כל תהליך, "כשלא אכלתי – השמנתי, כשהתחלתי לאכול – התחלתי לרזות". תאכלו, הקפידו לעצור את הצום של הלילה, הקפידו על ארוחת בוקר כשעה מהיקיצה, תבחרו לכם את המזונות הטובים והבריאים, הכינו לכם אוכל טעים – מתכונים לא חסרים ברחבי האינטרנט ולא תאמינו כמה טעים לאכול בריא – בעצם, אני מעדיפה שלא תאמינו לי ופשוט תבדקו, לפי הטעם שלכם, לפי ההעדפות שלכם – רק הקפידו לאכול ארוחת בוקר טובה, איכלו בשלווה ובנחת, בישיבה (לא בדרך אל...), הקפידו על ארוחות מסודרות ועל מרווחי זמן קבועים בין הארוחות. כן, ללא ספק יש נתונים נוספים שמפריעים לירידה במשקל, יש משמעות גדולה מאוד למערך האמונות שלנו והדיבור/הסיפור הפנימי שלנו לעצמנו, המחשבות שלנו כמו גם נתונים נוספים כמו איכות השינה, פעילות גופנית, תיפקוד מערכת העיכול, שלילת מצבים פתולוגיים ברקע – לכולם יש משמעות על היכולת של הגוף ליכולת שלנו לשמור על משקל מאוזן ותקין לעצמינו, השאלה עולה שוב ושוב, כמה מקום אנחנו לוקחים בתוך החיים של עצמינו, איפה המקום שלנו ומה חנו מוכנים לעשות בפועל למען עצמינו ובריאותנו.


 

ארטישוק, ִקנְ ֵרס, חֻ ְרשָׁף או בשמו המדעי Cynara scolymus

ארטישוק טעים יותר או בריא יותר?


אני מחכה לארטישוק לפחות כמו שאני מחכה לחורף, מהלך כל חודשי הקיץ הישראלי ההביל, תהיו סמוכים ובטוחים שמהרגע הראשון שמגיע הארטישוק לשווקים ועד הארטישוק האחרון שמגיע לשוק, אני מבשלת אותם במים ולימון, ממלאת אותם בכל פעם במילוי אחר, מכינה מהם סלטים, אופה אותם בתנור בשמן זית ולימון ומתענגת מהירק המופלא הזה בכל פעם מחדש – אז מה אתם אומרים, ארטישוק יותר טעים או יותר בריא?


גם אם אינכם אוהבים ארטישוק כמוני, עדיין מדובר בירק מיוחד בטעמו וברשימת סגולותיו המכובדת לכל הדעות, קחו הרבה אוויר.... כל הרשימה המפוארת הזו בירק אחד.


בארטישוק כמות סיבים תזונתיים גבוהה, תוכלו להרגיש את כמות הסיבים ככל שהירק "מזדקן" תוכלו ממש לחוש בהם. סיבים תזונתיים מסיסים במים מסייעים לנו לעיכול טוב יותר, מגדילים את נפח "בולוס" ואם אתם שותים מספיק, סביר להניח שלא תסבלו מעצירויות. הם מורידים את הערך הגליקמי של מזונות, כלומר מאטים וממתנים את קצב עליית הגלוקוז בדם, מסייעים למנוע שקיעת כולסטרול בכלי הדם (לארטישוק גם נוגדי חמצון מגוונים אשר מונעים התחמצנות כולסטרול שכבר שקע בכלי הדם) ומהווים מצע מצויין לאוכלוסיית חיידקי המעיים הידידותיים – או במילים אחרות יעילים לאיזון, שיקום ושימור פעילות המעיים שלנו.

אחד החומרים הפעילים המיוחדים בארטישוק הוא Cynarin , מרכיב ייחודי זה ממריץ ומגביר ייצור והפרשת מיצי מרה ובכך מסייע לשפר את איכות העיכול בפרט של חלבונים ושומנים הנזקקים לסיוע מיצי מרה לפירוקם. בארטישוק קיים ריכוז נכבד של נוגדי חימצון שמסייעים לנטרל רעלנים בדם אך מסייעים גם להגן ולשמור על רקמת הכבד עצמה, על כן בכל מצב בו קיימת פגיעה ברקמת הכבד, נכון הוא להשתמש בארטישוק על מנת לאפשר לכבד התאוששות והחלמה. זה הזמן להזכיר שלכבד תפקידים רבים – נזכיר את חלקם: סינון הדם וסילוק רעלנים, סינתוז והפקת מיצי מרה לעיכול, מחסן ברזל, גלוקוז (גליקוגן) וויטמינים מסיסי שומן A,D,E,K, אחראי על סינתוז גורמי קרישה, נמצא ביחסי גומלין עם הכליות, הסינים משייכים את ביטוי הכבד לעיניים כך שחוסר איזון בתפקודי הכבד יתבטאו בעיניים, קואורדינציה כבר אמרנו? – ואלו הם רק חלק מהתפקידים בהם לוקח הכבד חלק ומכאן החשיבות לשמור על הכבד פעילויותיו.

הארטישוק מצטיין בכמות נכבדת של נוגדי חמצון וביניהם ה פלבנואידים אפיגנין Apigenin ולוטאולין Luteolin שניהם מסייעים כאמור לנטרל רעלנים, נטרול חמצון כולסטרול בכלי הדם ופעילות אנטי דלקתית, אנטי אלרגית ופעילות משמעותית כאנטי סרטני.


ב-100 ג' ארטישוק נמצא:

5.4 ג' סיבים תזונתיים, 3.5 ג' חלבון, מ"ג זרחן, 95 מ"ג נתרן, 354 מ"ג אשלגן, 1 ג' ויטמין B3, 89 מק"ג חומצה פולית, 177 יחב"ל ויטמין A, 13 מ"ג ברזל, 14.8 מק"ג ויטמין K.

אחרי שקראתם על סגולותיו ואיכויותיו של הארטישוק, קל יהיה להבין עד כמה חשוב וכדאי לשלבו בתפריט ככל הניתן.

הרפואה הטבעית לסוגיה השונים משתמשת בארטישוק לטיפול בכל המחלות הכרוניות למיניהן (לרבות מחלות דלקתיות אינפלמטוריות וזיהומיות כאחד), לטיפול ביתר לחץ דם ובעיות של כלי-דם (ואסקולריות), עודפי כולסטרול וסוכר, אלכוהוליזם ושאר חומרים ממכרים, בעיות עיכול לרבות עצירות ובעיות כבד וכיס מרה וכן לבעיות זיכרון וקוגניציה.


תוכלו לבשל את הארטישוק במים בתוספת מיץ מלימון שלם – אישית אני משאירה את הלימון במי הבישול – אל תשליכו את מי הבישול בהם התבשל הארטישוק, תוכלו לשתות אותם וליהנות מסגולותיהם הן של הארטישוק והן של הלימון.

תוכלו למלא את הארטישוק אם בגריסים מלאים (האופציה הפונקציונאלית המומלצת ביותר ברמה התזונתית), לאפות חצאי ארטישוק פרוסים לאורך בשמן זית, מלח ים אטלנטי גס ולימון – לא תאמינו באיזה מעדן מדובר וכמובן תוכלו להוסיף את הארטישוק לכל מאכל ותבשיל, ללא ספק תרגישו את טעמו המיוחד של הארטישוק נותן את הטון לתבשיל. סלט מבושל של ארטישוק, שומר ולימון הוא בבחינת מעדן – שווה, שווה, שווה - גם בריא וגם טעים.


לתשומת לבכם !!!

ארטישוק אינו מתאים לאלרגיים למשפחת המורכבים, ארטישוק עלול להפריע לייצור חלב אצל נשים מניקות. אלו מכם הסובלים מחסימות בדרכי המרה מכל סיבה שהיא, נדרשים לפנות לנטורופתים/הרבליסטים קליניים המתמחים בתחום ולא ליטול על דעת עצמם תוספים או מוצרי מדף המכילים ארטישוק כמו גם לא להכביר באכילתו, כל עוד דרכי המרה חסומות מכל סיבה שהיא.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

コメント


bottom of page