גיליון אוגוסט 2025 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

אוגוסט ושוב חם כל כך, אני מודה – אני מתלוננת, עומס החום והלחות יושב אצלי במגירה שמפריעה ומכבידה על היצירתיות שבי לפרוש כנפיים ולעוף בחדווה. אני נושמת טוב יותר כשהאוויר צונן, קריר, מעלה ניחוחות של אדמה חרבה נושמת לרווחה ומתענגת מכל טיפה מים מְחייָה שמבטיחה את המשכיות הדורות.

כך כל קיץ ובוודאי בשנתיים האחרונות החיים מערבלים בנו שמחות של קיץ עם תקוות לטיפות גשם שיקלו עלינו, מעבר לעומסי החום ומשחקי לחות ויובש שתורמים לשריפות ענק ושינויים בנוף האקולוגי שבתורו משפיע גם על הצומח, החי וכמובן עלינו, מתפרצים לחיינו וירוסים וחיידקים שיָשנו שנת ישרים עד שכל החום הזה הקיץ אותם משנתם והעלה את רף החשיפה למחלות ישנות.

החיים כנראה נעים (יותר מתרתי משמע) בקווים שבין הבריאות והחולי, מבקשת לדון ולתהות אתכם על מקורו של חולי ותרומתנו כולנו, בניגון הפנימי שלנו להפקת מנגינות חיים או לא עלינו חולי והמשכו...

תגידו מה שתגידו, אני בספירה מדוקדקת לאחור, גם אם ברור ונהיר לי שיהיו עוד חמסינים גם אחרי התאריך הרשמי של בוא הסתיו 23/9 אני מחכה ומצפה לניחוח הזה שיאשר סופית שהעונה החלה, שהטמפרטורות ומדדי הלחות ישובו לסקאלה יותר שפויה ומאפשרת.

החגים השנה מתחילים ממש מוקדם וכבר ב- 22/9 נציין את ראש השנה החדשה הבאה עלינו והלוואי ולטובה ולבשורות טובות שכולנו מחכים להן וכיהודייה כשרה, אני מעלה את ההזדמנות לקצת חשבון נפש והפעם, על הבחירה שלנו במה שמעודד בריאות לבין מסלולים אחרים יבחר כל אחד מכם איך לכנות אותם. אני נעזרת בהתבוננות כדי לאפשר לעצמי ולמי שמעוניין, לפַתֵח דרכי למידה והתפתחות ולטעמי, יש עניין בכך לכל אחד ואחת מאיתנו ובוודאי בעלי תפקידים משמעותיים שקובעים את טיב ואיכות חיינו.

גיליון מתהרהר בעצלתי וכבדות סופו של קיץ הביל

מאפשר ומזמין מאורות והבזקי חשיבה

ואולי מתוכם, בחירה במסלולי בניית בריאות ורווחה

מאחלת לכולנו המשך קיץ בריא ושמח,

מייחלת בכל רגע לשובם של כל החטופים שנותרו בעזה ולימים של שלווה וצמיחה אישית ולאומית.

שלכם באהבה,

תמר.

אסיף – מילים-איתמר פרת, לחן -נעמי שמר

אסוף את המעשים, את המילים והאותות

כמו יבול ברכה, כבד משאת,

אסוף את הפריחה, אשר גמלה לזכרונות

של קיץ שחלף בטרם עת.

אסוף את כל מראות פניה היפים

כמו את הפרי ואת הבר

האדמה היא אפורה מתחת לשלפים

ואין לה עוד לתת לך דבר

ואין יותר גבעול חולם על שיבלתו

ואין יותר נדרי ואסרי

רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו

עוד יכונן את עפרה בתום תשרי

---

ח צ ב ת - Measles

 

חצבת היא מחלה זיהומית ויראלית מאוד מדבקת, נגרמת על-ידי נגיף ה- מורבילי-וירוס Morbili virus. מדובר במחלה חריפה, המתפשטת במהירות בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות חיסון ואלו שאינן מחוסנות.

חצבת היא אחת המחלות העתיקות שקיימת ככל הנראה כבר מאות שנים אם לא למעלה מכך. הסברה גורסת שחצבת התפתחה מנגיף בקר דומה ועברה לאדם עם תחילת ביות בעלי חיים והתפתחות ערים צפופות.

תיאור של הרופא הפרסי הידוע אבן סינא כבר במאה השביעית בה הוא טוען שחצבת, היא מחלה מסוכנת יותר מאבעבועות שחורות שחיסלה אוכלוסיות ענק ברחבי העולם.

1757 הוכיח דר' פרנסיס הום שחצבת נגרמת מגורם מדבק ויש לציין שזה היה אחד הצעדים הראשונים להבנה והכרה במחלות נגיפיות.

בראשית שנות החמישים הצליחו לבודד את וירוס החצבת מתלמיד חולה בבוסטון ארה"ב ומכאן, הדרך לפיתוח החיסון, היתה קצרה.

1963 כבר ניתן חיסון חי מוחלש בארה"ב ומאז 1968, פותח חיסון משופר שכולנו משתמשים בו ברחבי העולם מאז ועדיין, אוכלוסיות מוחלשות כמו מדינות עולם שלישי, מדוכאי חיסון למיניהם אינם יכולים להתחסן והם חשופים להידבקות והדבקת החצבת.

על מנת שלא נקל ראש בחצבת כדאי שנדע שבשנת 2000, 500,000 איש נפטרו באדיבות חצבת ברחבי העולם. מאז אנחנו רואים ירידה בתחלואה אולם בעשור השנים האחרונות עולות התפרצויות במדינות רבות וכך גם בישראל, כולל סיבוכי מחלה שהביאו למקרי מוות.

חצבת אינה מחלה עונתית טיפוסית, בישראל נצפית עלייה בהתפרצותה סביב חודשי יולי ספטמבר והסיבה לכך נעוצה באורחות החיים והסביבה כלומר, בחודשים אלו נראה תנועה מוגברת בקרב האוכלוסייה לאור חופשת הקיץ והחגים. אנשים יוצאים לחו"ל, מחנות קיץ, כנסים, אירועים משפחתיים, טיולים בטבע, פארקים, בריכה, קניונים, פסטיבלים וכו'.

מטיילים שחוזרים ממדינות בהן מחלת החצבת פעילה כמו אוקראינה, הודו, ארה"ב עלולים לייבא איתם את וירוס החצבת לישראל.

וירוס החצבת מועבר באוויר ומספיקה נוכחות של חולה אחד במקום סגור כדי להגיע למֶגה הדבקה של הווירוס – חצבת היא אחת המחלות המדבקות ביותר.

משפחות שדוחות או לחילופין בוחרות שלא לחסן ילדים כנגד מחלת החצבת, מעלות את חשיפתם של הילדים ובני משפחותיהם להידבקות במחלה הקשה ולראייה, מספר הדיווחים על התפרצות המחלה בארץ ומספר החולים הקשים המאושפזים בבתי-החולים.

הנגיף מתרבה תחילה בחלק העליון של דרכי הנשימה, ולאחר מכן מתפשט לדם ולאיברים נוספים בגוף, כולל העור. תקופת הדגירה של הנגיף בגוף נע בין  12-10 ימים כשלאחרי תקופת הדגירה,  מופיעים תסמינים כמו חום, נזלת, שיעול, דלקת לחמית העין, ולבסוף הפריחה האופיינית.

אלו שנדבקו במהלך הקיץ, יחשפו במלוא הדרם בתחילת ספטמבר עם החזרה למסגרות החינוך לגל התפשטות והדבקה נוסף.

אומנות ההדבקה כאמור, נמצאת בטיפות המיקרוסקופיות שנפלטות מאיתנו בזמן שיעול, עיטוש ואפילו דיבור. נגיף החצבת האדון פאראמיקסו וירוס שורד עד כשעתיים באוויר או על משטחים כך שאדם אחד עם חצבת, בעל פוטנציאל הדבקה של בין 9 ל-18 איש שאינם מחוסנים.

וכעת, משהבנו את עומק הפוטנציאל, אפשר להעמיק במעללי הווירוס:

בשלב המקדים כיומיים עד ארבעה ימים,  נראה חום גבוה עד 40 מעלות, נזלת, שיעול יבש, דלקת של לחמית העין המתבטאת בעיניים אדומות ודומעות, רגישות לאור, כתמים לבנים בתוך הפה – תסמין זה הוא תסמין אבחנה ייחודי שנקרא נקודות קופליק Koplik's spots – מזכירה שזו רק ההתחלה.

בשלב השני מגיעה פריחה כמו זו שמופיעה בתמונה. פריחה אדומה כהה שמתחילה מאחורי האוזניים ומתפשטת לפנים, צוואר ומשם לכל הגוף. אל מופע הפריחה מצטרף גם חום.

חצבת מחלה מאוד לא נעימה, אנחנו בעיקר פוחדים מהסיבוכים שעלולים להתרחש כמו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח או דלקת המוח (אנסלופרליטיס encelophalitis), פגיעה בראייה, שלשולים והתייבשות בתוצאה מהם.

במקרים נדירים שכבר יצא לנו לשמוע עליהם בהתפרצות שארעה בתחילת חודש יולי היו מקרי מוות, בעיקר בקרב ילדים קטנים ואנשים מוחלשי מערכת חיסון. כל שנה אנחנו שומעים על אנשים וילדים שנפטרו ממחלת החצבת – זה כבר לא נדיר לצערנו.

לא קיים טיפול אנטי ויראלי ייעודי לחצבת זולת טיפול תומך שכולל: הורדת חום, הקפדה על שתיית נוזלים למניעת התייבשות, בידוד מהסביבה למניעת הדבקה ומחקרים מראים שתוסף ויטמין  A במינונים גבוהים,  הוּכחה כמפחיתה תמותה בקרב חולים במדינות מתפתחות.

מניעת הידבקות בחצבת מתאפשרת באמצעות חיסון משולש MMR חצבת, חזרת ואדמת שנמצא בשימוש בישראל החל משנת 1967 כשאלו שנולדו לפני שנה זו, נחשבים מחוסנים טבעית.

החיסון המשולש מגרה את מערכת החיסון לייצר נוגדנים לנגיף החצבת מבלי לגרום למחלה עצמה ובכך החיסון פעיל בגוף ומגן עלינו למשך שנים רבות ולעיתים גם למשך כל החיים. אנשים שחוסנו בחיסון לרוב לא נדבקים במחלה וגם אם כן, מהלך המחלה לרוב קל וללא סיבוכים.

כיום חיסוני חצבת ניתנים בשני גלים, לראשונה בגיל 9 חודשים עד שנתיים ובשנית בגיל 6.

אם תפסתם את החצבת בתחילתה, תוכלו להקל בטיפול תומך ולא פחות חשוב, למנוע הידבקות והתרוממות של מגיפה.

אם חלילה לא הצלחתם לתפוס את החצבת והיא כבר מפושטת בתסמיניה, סביר שתזדקקו למעקב רפואי כדי למנוע סיבוכים במידה והם טרם התחילו. תמיד שווה להיות עם אצבע על הדופק לפני שדברים מסתבכים ולמנוע הדבקה של אנשים נוספים.

---

ליסטריה מונוציטוגנס

עוד אחד מכוכבי הקיץ החום והלחות הוא חיידק הליסטריה, הגורם למחלת הליסטריוזיס Listeriosis  שגורמת לזיהום משמעותי ומסוכן בפרט למוחלשי חיסון, קשישים ונשים הרות

יתכן וכוכב הזיהום ליסטריה כיכב הרבה לפני שאיאן מונסי - חוקר בריטי חשף אותו בשנת 1926 כשחולל מחלה זיהומית בבע"ח וארנבות בפרט והעניק לו את שמו.

שלוש שנים לאחר כך כבר היה נפוץ כך שניתן היה למצוא אותו בכל מקום,  באדמה, במים, בביוב, במזון לבעלי חיים ובמערכת העיכול של בע"ח ובני-אדם גם יחד. 

ליסטריה בניגוד לחיידקים אחרים יודע לשגשג בטמפרטורות גבוהות דוגמת אלו שאנחנו חווים במחצית אוגוסט, 41 מעלות הן מצב קלאסי עבור הליסטריה. יחד עם זאת, מה שמייחד את הליסטריה היא יכולתו לשגשג גם בטמפרטורות נמוכות, אפילו ברמת מקרר – מה שמעיד על טווח שגשוג רחב ואופורטוניזם להרבה קורבנות אנושיים.

אנשים שנחשבים בריאים וידבקו בליסטריה, יחוו תסמינים קלים של חום, כאבי-ראש, כאבי שרירים, בחילות והקאות שיסתיימו תוך מספר ימים.

לעומתם, מוחלשי חיסון, קשישים, נשים הרות, חולי סוכרת או סרטן עלולים לחוות תסמינים קשים של ליסטריה שעלולים להתבטא בזיהום בדם – ספסיס, דלקת קרום המוח, הפלות או לידת עוברים מתים, ו/או פגיעות עצביות בתינוקות.

קשה לאבחן מצבים קלים של ליסטריה בפרט אם אין חשד ספציפי כשישנם כמה מקרים באותו הזמן והחשד בהדבקה מאפשר אבחון.

מצבים קשים יותר יבָּדקו באמצעות תרבית דם, תרבית נוזל שדרה ובדיקות מי שפיר אצל נשים הרות.

  זה הזמן לשאול מניין מגיע אלינו הכוכב הליסטרי ומעלליו כשלרוב, המקור מגיע דרך מזון מזוהם.

החשודים האופציונאליים הם חלב ומוצריו שאינם מפוסטרים, בשרם ונקניקים מעובדים, דגים מעושנים ובפרט כשמדובר בעישון קר (שלא עבר בישול), ירקות ופירות לא שטופים, מאכלם מוכנים שלא בושלו היטב (לא הגיעו לרתיחה שמחסלת את החיידקים), סביבה לחה כמו בכל מטבח בקיץ שאינו ממוזג ובוודאי במפעלי תעשיית מזון, או ביתני רחוב למכירת אוכל רחוב כפי שנהוג בארץ ולא נשכח להוסיף את חשיבות השמירה על היגיינה של כל מי שנוגע במוצרי המזון ובוודאי לאורך הכנתם.

והטיפול? –

בואו,

קודם צריך להבין שחיידק, זה לא וירוס.

הרפואה מאז תגלית הפניצילין באדיבות אלכסנדר פלימינג בשנת 1881 פיתחה  לא מעט סוגי אנטיביוטיקה כדי להתמודד עם זיהומים בדרגות ואפיניות שונות, כך  שלרפואה הקונבנציונאלית יש להציע טיפול אנטיביוטי בפניצילין ובמקרים קשים ישתמשו באנטיביוטיקות נוספות וכדאי, כדאי מאוד להקדים טיפול בחיידק כדי למנוע התפשטות וסיבוכי זיהום – ממש לא מומלץ

והרפואה הטבעית?...

כאמור, כל עוד ומדובר במצב קל, ישנם צמחי מרפא בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית רחבת טווח כולל נגד חיידקי גראם חיוביים כמו ליסטריה כמו למשל אליצין שבשום שיש לכולנו במטבח,

שמן אתרי אורגנו, קרבקרול באורגנו בעל פעילות חזקה כנגד חיידקים.

שמן אתרי של טימין (תימול) אנטי-בקטריאלי חזק,

מרווה רפואית אנטי-מיקרוביאלית, וצמחים נוספים לתמיכה במערכת החיסון יהיו לדוגמא אכיניציאה שתיתן מענה למערכת החיסון באמצעות סיוע להתמודדות עם חיידקים, כך גם שורש ג'ינג'ר, כורכום וצמחים רבים נוספים שאפשר להתאים אישית לכל מקרה ואדם.

שימוש במיצוי (טינקטורה – מזכירה שוב, רק בהפניה של הרבליסט קליני) של צמחי מרפא כפורמולה (מותאמת אישית) עשוי לתת מענה, תוך תמיכה נוספת של חליטות טימין, אורגנו, מרווה, ג'ינג'ר, לימון. להוסיף שום לאוכל וכמובן את הצמחים המפורטים לעיל בהחלט יכולים לעזור

ברם וגם אולם !! חיידק זה לא וירוס וחיידק ליסטריה יודע לחולל זיהום עוצמתי שמתקדם מהר מאוד וכאן הצורך באנטיביוטיקה.

זו הזדמנות מצויינת לתת את הדעת על מימד הזמן ולקחת בחשבון שהחיים הם מקום שברירי להיות בו לעיתים,... הרף, רגע, מבדיל בין איכות חיים והחלמה לבין סבל ואיכות חיים ירודה והמקום השברירי הזה, יודע להבדיל בין חיים ומוות.

חיידקים יודעים לשגשג במהירות מסחררת וזה חלק מהיתרונות שלהם על המערכת הביולוגית פיזיולוגית של הגוף האנושי. זו הסיבה המדויקת בעטיה המלצתי להקדים ולגשת לטיפול קונבנציונאלי, כדי לעצור את רצף ומהירות שגשוג החיידק ומשפחתו.

יהיה בהחלט נכון לשלב בין רפואה קונבנציונאלית באדיבות אנטיביוטיקה ייעודית ולהיעזר בצמחי מרפא במקביל, חליטות, תוספת כל אלו שנקבתי בשמם לתפריט היומי, אפשר בהחלט להוסיף פרחי קמומיל להרגעת על מערכת העיכול ובמקביל, לדאוג לתמיכה חיסונית כוללת הן באמצעות מזונות פרוביוטיים תומכי מיקרוביום (זכרו ליטול פרוביוטיקה בכל שימוש באנטיביוטיקה, בהפרש של שעתיים זו מזו), הפחתת סוכרים שמהווים מצע לחיידקים ומזונות מעובדים שמפריעים בתורם למגר את החיידקי, שתייה מרובה לשטיפת הרעלנים שחיידקים מפרישים ומנוחה, מנוחה, מנוחה.

ואחרי שכל התרחיש המאוד לא נעים מסתיים, יש לערוך שיקום מעיים כולל תוך מתן דגש על חיזוק מערכת החיסון.

כמה אנקדוטות למניעת קטסטרופות בדרך:

נשים הרות, ילדים צעירים, קשישים, מוחלשי חיסון למיניהם – שימוש בשמנים אתריים רק בהמלצת ארומתרפיסטים שמתמחים בטיפול בשמנים במצבים אלו !!!

אני תומכת בלב שלם ומלא ברפואות טבעיות ויחד עם זאת, כשמדובר בחיידקים... לא משחקים, לוקחים אנטיביוטיקה ומשלבים כל מה שיש לרפואות טבעיות למיניהן להציע. בחלוף הסערה, אפשר לחזור לכל מה שיש לרפואה הטבעית להציע כדי לשקם חזרה את מה שניזוק בגלל החיידק.

אחרי כל אלו, יש לזכור שתמיד כדאי לעשות כל מה שביכולתנו כדי להימנע, רפואה מונעת מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. מניעה במקרה הזה מתורגמת לבחירה מושכלת והקפדה על מה אוכלים והיכן קונים, בפרט כשאין לנו שום יכולת לבדוק את רמת ההיגיינה ורמת התברואה מחוץ לבית, הקפידו על מוצרי חלב מפוסטרים, (לא ממליצה לבדוק את הלא מפוסטרים, ניסיתי, חוויה לא מרנינה בלשון המעטה), הקפידו על רמת היגיינה גבוהה אישית ובמטבח עצמו כולל כל מי שיש לו מגע עם הכנת האוכל והנגשת רכיביו, שימו לב לבישול עצמו, לטמפרטורה והשלמת הבישול (לאחרונה שמעתי על אנשים שעושים רק חצי בישול ומשאירים את התבשיל החצי מבושל במקרר... עד לכאן אני שומעת את הצחוק של חיידק הליסטריה, כאמור הוא משגשג גם בחום גם בקור), הקפידו על שטיפה איכותית של ירקות, פירות וכמובן ידיים. וכמובן שנשים הרות בכל שלב, צריכות להימנע מאכילת מזונות נאים, נקניקים ודגים מעושנים.

לא פחות חשוב הוא לבדוק את תאריך תפוגת המוצרים, לא להקפיא מזון/חומר גלם שהופשר.

מסתבר שבריאות היא גם רצף בחירות מושכל.

---

הבית של כוחות הריפוי

ברחובות והסמטאות שבין בריאות וחולי, נולדנו מצוידים  במנגנוני ריפוי טבעיים המגולמים כמערכות ביולוגיות מתואמות ביניהן וסופר מתוחכמות שפועלות ללא הפסקה לשיקום רקמות, הדיפת פולשים מזדמנים ושמירה על איזון פנימי - הומיאוסטאזיס בשפה המקצועית.

 

אתם מוזמנים להשתמש בכל תרתי משמע (ומעלה) שתמצאו לאורך כתבה זו

רבות ודאי כבר שמעתם אודות כוחות הריפוי הטבעיים, אלא שלא השאירו מפה כדי לוודא היכן הם נמצאים, היכן נמצא כפתור ההפעלה או הכיבוי שלהם וממה הם מורכבים ויתכן שמעניין לדעת איך להאיר ולהעיר כל כפתור אפשרי כדי להעיר ברגע האמת את כוחות הריפוי למען איכות החיים שלנו.

יתכן והדרך הפשוטה להסביר איך כוחות הריפוי הטבעיים פועלים הוא לשלוח אותנו לנבור בזיכרון בסרטים של מדע בדיוני בהם יכולנו לראות חתך/ כוויה או כל סוג של פציעה מקבל פקודה מהמפקדה הפנימית שבגוף ותוך שניות מספר, ראינו איחוי והחלמה של הפציעה.

נכון, החיים הם לא בדיוק סרט בדיוני (למרות שהמציאות עולה על כל דמיון) אלא שכך בדיוק פועל גוף האדם. בגיליונות אחרונים של המגזין דיברנו על עצב הוואגוס, אותו עצב ארוך שאמרנו שהוא מעביר מסרים בתוך הגוף וגם אחראי כמו מרגל מיומן להביא נתונים מבחוץ אל הגוף פנימה, אל המפקדה שבמוח, כדי לעורר את הפן ההישרדותי שלנו ולהיערך בהתאם לבאות. כך בדיוק ובהתאם, פועלים כוחות הריפוי.

בואו ניקח דוגמא פשוטה יותר מסרטי מדע בדיוני וניזכר בפעם האחרונה בה נחתכנו לדוגמא. מיד לאחר החתך (שאגב, הזמן שעובר בין החתך לבין תחילת הדימום הוא בדיוק עומק הטראומה שהגוף חווה כך שככל שלוקח לגוף יותר זמן להתחיל לדמם מהחתך, כך גדול ועומק הטראומה שהגוף חווה).

נחזור למה שקורה בתוך הגוף כתוצאה מהחיתוך, מטרת הגוף היא לעצור את הדימום, להרחיק מזהמים אופרטוניסטים ולהכין את הגוף לתיקון והחלמה.

בשפת הגוף, כלי-הדם מתכווצים ומתרחבים ומאפשרים בכך זרימת תאי דם לבנים (לויקוציטים) ליצירת בצקת מקומית, חום, אדמומיות וכאב – אלו הם סימני דלקת.

טסיות דם בשיטת "ערמת ילדים" יוצרות קריש (דם) לעצירת הדימום.

מאקרופאגים "אוכלים" תאים מתים וחיידקים ומכאן מתחיל תהליך השיקום שמטרתו לבנות תאים ורקמות חדשות על פני אלו שנפגעו.

פיברובלסטים (תאי רקמת חיבור שיוצרים את המבנה החוץ תאי של הרקמה) יוצרים קולגן, נוצרים כלי-דם חדשים (אנגיוגינזה) ועוד חדש מתחיל להתחדש כך שהאפיתל (שכבת העור החיצונית) נסגרת בהדרגה. כמובן שככל שהטראומה, החתך עמוק יותר, כך הוא עלול לערב גם שרירים, גידים, עצבים, עצמות ואברים פנימיים שם היערכות הגוף לשיקום גדולה יותר ומהגוף נדרשים כוחות גדולים יותר להתמודד עם פציעות קשות יותר.

ככל שהמצב הראשוני של הגוף בריא יותר לפני החבלה, כך יהיה קל יותר למערכת התיקון לעזור לנו להחלים.

כשאנחנו מדברים על וירוסים, זה הזמן של מערכת החיסון לתפקד במלוא הדרה: תאי מערכת החיסון NK מזהים תאים נגועים ומשמידים אותם.

קולטנים בתאים TLR מזהים חומר זר ומיידית מפעילים מקטעי DNA בתא שמקודדים לאינטרפרון. (אינטרפרון הוא אחד החומרים החזקים שמערכת החיסון האנושית מייצרת, כדי להגן עלינו מפני וירוסים, תאים סרטניים וגורמי מחלה נוספים). בשלב הזה מופעלים ציטוקינים (נאמר שהם משמשים כמולקולות תקשורת בין התאים). בשלב הבא יתבע שעתוק ותרגום והתא ייצר אינטרפרון שיצא בתורו מהתא אל הדם או לנוזל הבין-תאי ומשם יפעל על תאים סמוכים או רחוקים. המערכת הכל כך מדויקת ומיידית של הגוף באדיבות המנגנון שזה עתה פרטתי בפניכם ובאדיבות אינטרפרון, חוסמת התרבות וירוסים פולשים שמגינים עלינו מפני פולשים – כמו בצבא כבר אמרתי?

המערכת משוכללת יותר ממה שהצגתי בפניכם עד כה, יש המשך למנגנון החיסון, ההמשך מפעיל תאי חיסון, מגביר פעילות של NK, מאקרופאגים, לימפוציטים מסוג תאי T, הגברת הצגת אנטיגנים כך שתאי החיסון מזהים טוב יותר את הפולשים, ויסות דלקת ושמירה על איזון בין תגובה יעילה לבין נזק עודף לרקמה, זיהוי והשמדת פולשים זרים, תיקון רקמתי לריפוי פצעים ע"י קולגן, ושיקום רקמות עצביות או שריריות, ניקוי רעלים בכבד, כליות, מערכת הלימפה, העור והריאות וזה לא עוצר כאן, גם מערכת העצבים מעורבת לאיזון בין תגובת סטרס לבין מנוחה והתחדשות (סימפתטית/פארא-סימפתטית) וויסות הורמונלי תוך שמירה על רמות אנרגיה וויסות דלקת.

אם תהיתם מתי אני אזכיר את המיקרוביום, את החיידקים הידידותיים הרי שזה הרגע, ככל שהמיקרוביום שלנו מאוזן, כך אוכלוסיית חיידקי המעיים תומכות בחיסון, עיכול ולא פחות חשוב גם במצב הרוח ותיקחו את זה הכי רחוק שאתם יכולים.

בכל תא בגוף יש מערכת תיקון מובנית, אברוני האנרגיה המיטוכונדריות מתחדשות והאנזימים מתקנים.

כל התהליך הזה, מתבצע 24/7, 365 יום בשנה מהרגע שיצאנו לאוויר העולם (ויש כאן מקום רחב להתפלספות על שלב העוברות מחד ושלב הטירונות של מערכת החיסון והחשיפה בפני מיני וירוסים ואלרגנים שמתרחש ככל שתינוקות נחשפים לעולם הרחב, תשאלו כל אמא צעירה, כמה ימים מתוך שנת לימודים התינוק שלה היה במעון וכמה בבית, התשובה תגיע מיידית).

ואחרי כל אלו, אני שואלת שוב – אז איפה הם כוחות הריפוי הטבעיים?

ובכן, אלו שפרטתי על קצה המזלג ממש הם כוחות הריפוי הטבעיים ויש כאן גם נדבך נוסף והוא משמעותי.

לפני מספר שנים פרסמתי במסגרת המגזין כתבה העונה לשם "מלחמה ושלום" המסבירה את ההבדלים של השפעה הורמונאלית המבדילה בין בריאות וחולי כלומר, ככל שנצא למאבק מול מצב בריאותי, הגוף ייצר יותר הורמוני סטרס למלחמה ולעומתם, הורמוני שלום מרגיעים מחוללי בריאות כלומר ומבלי להכנס לכל המערך ההורמונלי, רק אזכיר אנקדוטלית שכל קשת הרגשות שלנו מקצה לקצה, כל האמונות הפנימיות שלנו, כל המחשבות והזיכרונות שלנו נשלטים בידי הורמונים. 

נסכם עם כך, שמירה על אוכלוסיית חיידקי מעיים מאוזנת, עיבוד רגשי, שחרור מתחים, אמונות, גמישות פסיכולוגית, שמירה על תדרי אנרגיות טובים (בין אם אנחנו מתחברים לפן הזה או לאו) הם אלו שמנתבים את מערכי הכוחות הפנימיים שלנו להתגייסות או כניעה מול פולשים באשר הם.

בתחילת הכתבה המלצתי להרחיב את המנעד המחשבתי כדי להתבונן לא רק נקודתית על וירוס/חיידק או תא סרטני אלא על גם לרוחב ועומק החיים עצמם. לבחירות שלנו, להשקפת החיים והביצוע בפועל, יש השפעה עצומה על איכות החיים שלנו.

איך עוד נעורר את צבא הגנה לגופנפש האדם?

תזונה עתירת סיבים תזונתיים, פירות וירקות טריים (תשתדלו פחות מהונדסים), חלבון איכותי, נוגדי חימצון שמספקת לנו אמא אדמה.

הקפידו על תנועה, תנועה מותאמת לחייכם, קומו מאורך חיים יושבני והניעו את זרימת הדם והלימפה.

הקפידו ממש על שינה איכותית, לשינה איכותית השפעה מכרעת הן על התפקוד הפיזי שלנו ולא פחות על התפקוד הרגשי נפשי מנטאלי.

תפגשו את השמש ולא רק מבעד לחלון לוויטמין D קשר ישיר לציר ההורמונלי שלנו, ואוסיף גם נהלו את הסטרס בחיים, זה אולי נשמע פחות רציני אך לגמרי כבר מגובה מחקרית, כל מדיטציה, שבות בטבע, הליכה ברגליים יחפות, ביצוע נשימות מבוקר, נותן לנו את הכוחות להירתם ולאזן את המערכות שלנו.

מילה ברשותכם בעניין התזונה, ישראל של שנות האלפיים עוסקת המון בתחום התזונה ולא בכדי, יש לכך הסברים מדוייקים. אני מבקשת להצביע על השלמות של המזונות המוצעים לנו, הן במרכולים, בשווקים, במסעדות ודוכני אוכל ברחוב, החומרים בהם משתמשים חקלאים (וזה כולל כמובן גם את ענף הדגים, עוף, בקר) הם חומרים זרים לגוף האדם, זה חלק מהסיבות לאלרגיות, למצבי אי-סבילות וגם מחלות בגלל הפער בין החומרים שהגוף מכיר ומסוגל להתמודד איתם לבין אלו שלא וגם פסקה זו, באה כדי להרחיב מחשבה ורכישה מושכלת.

בתרבויות מסוימות ברחבי העולם מאמינים שכוונה מודעת, יכולה להפעיל כוחות ריפוי דרך המוח (אני קראתי לכם מלחמה ושלום והבדלים הורמונליים והשפעתם על הגוף והנפש שלנו)ואתם לגמרי מוזמנים להוסיף כאן כל נשימה מודעת, מיינדפולנס, דמיון מודרך, מדיטציה, ביו אנרגיה וכן הלאה והמסר הוא שיש לנו היכולת להשפיע על המערך ההורמונלי ובעקבותיו על בריאותנו ואיכות חיינו.

לאלו מכם שמבקשים להתעניין בתחום, פסיכו-נוירו-אימונולוגיה הוא אחד התחומים המרתקים והנחקרים ואתם לגמרי מוזמנים.

---

לא דיברנו עוד על אהבה

 יום האהבה צוין לפני מספר ימים ולאהבה למיטב ידיעתי ובחירתי האישית, אין מועד מסוים חד פעמי. אנחנו רוצים את האהבה כל הזמן, היא מניבה את המיטב שבנו וגם משפרת בנו לא מעט נדבכים...

מה זאת אהבה?

מה היא מבקשת?

את ימי את לילותי ולא די.

מה זאת אהבה?

מה היא מחדירה לעורקי

שאוכל כך להמשיך ללא תנאי.... והתודות מעמקי הלב לאהוד מנור שכתב, למתי כספי שהלחין וריקי גל ששרה ברגישות וכשרון.

לא בכדי אני מבקשת להעלות את דבר האהבה בכלל ובפרט ככתבה שאוספת ועוטפת גיליון זה אחרי ככלות הכל, אהבה אמנם מבקשת מאיתנו ובו בזמן מעניקה בנו ולנו הרבה יותר – בדיוק כמו נתינה וקבלה.

אלו לא רק מילים שעושות טוב בנשמה אלא, זה מכבר הבינו חוקרים שאהבה, היא אחת מתרופות העל שקיימות ומעבר לנועם (והרבה מעבר) שהיא מביאה איתה, מדובר במוצר טבעי, חינמי בעל פוטנציאל תירפואטי והישרדותי עוצמתי.

כל סוג של אהבה בתוך חיינו תורם לנו מטבע משמעותי של ביטחון ובטחון  בתורו מפעיל ומאפשר רגיעה (המכונה rest and digest). כשרמות הסטרס יורדות, הן מאפשרות לנו להגביר את תחושת החיוניות והשייכות (זה רגע נכון לעצור, לחזור לאחור ולקרוא/לשמוע שוב את הכתבה על צְבא מערכת החיסון והקשר הראשוני שבין אהבה ובריאות.

כל לידת תינוק מלווה בהורמון אוקסיטוצין, הוא זה שבאדיבותו צירי הלידה שמסייעים ללידה להתקדם ובמקביל, הוא ההורמון שמייסד ומחזק את הקשר בין האם לתינוק שזה עתה נולד, זו אהבה שנוצרת ברגע אחד ונמשכת חיים שלמים.

דיברנו זה מכבר על אוקסיטוצין ונזכיר כאן שוב שהורמון זה נקרא הורמון החיבוק והאהבה, הוא ההורמון שמתלווה לחיבוק, למגע, לאמון, לאינטימיות, מגביר ומעודד קשר רגשי, מוריד לחץ דם ומחזק את מערכת החיסון.

אוקסיטוצין ואנדורפינים מפחיתים את רמת הדלקת ומגינים בתורם על תאי הגוף. עצם הורדת רמות הסטרס, מאפשרות לגוף להתפנות לתיקון וריפוי שהוא יודע לעשות כשאנחנו נרגעים ומאפשרים לעצמינו...

את הורמון הדופאמין האמון על מערכת התגמול (ולא רק) אנחנו פוגשים בשלב ההתאהבות, זה ההורמון שמציף אותנו באהבה רומנטית, בתחושת הישג, הערכה, הוא זה שמגביר הנאה, הנעה – מוטיבציה ואת תחושת הערך העצמי שלנו.

סרוטונין הורמון האושר, מספק לנו יציבות רגשית ולא פחות חשוב מכך, תחושת שייכות. הוא משפר מצב-רוח, משפר שינה ותיאבון. רבים מאיתנו משתמשים בסוכר כדי לדמות הפעלה מחודשת של מערכת התגמול במוח (יחד עם דופאמין), זה מעגל קסמים שעולה ויורד ויוצר התמכרות, מניחה שהרגשתם לא פעם את החשק והצורך במשהו מתוק כשעצובים וכל קשת הרגשות המעיקים, זה אף פעם לא מסתיים בקוביית שוקולד אחת.... we all know it

אנדורפינים משתחררים בזמן מאמץ גופני, כאב, לחץ רגשי וכשאנחנו נהנים. אנדורפינים חוסמים את המעבר של כאב ובכך מקלים עלינו ובמקביל, הם מעלים את תחושת העונג, שמעניקה לנו סוג של אופוריה קלה. עוד נקשרים אנדורפינים לצחוק, חיבוק, פעילויות משותפות, הם מעלים מצב רוח – תתבוננו סביבכם ותראו כמה אנשים רצים, רוכבים, מקפידים על פעילות גופנית גם בחום וגם בקור בשביל מנת אנדורפינים באדיבות תוכנת הגוף...

נזכיר את האסטרוגן והטסטוסטרון שהם שני ההורמונים העיקריים שמייצגים את הישרדות הזן האנושי – שניהם יחד אמונים על המשיכה שבין המינים, הם אמונים על חיוניות (נשים וגברים) וכל מה שבינו לבינה וכל הדרך חזרה.

נסיים עם ואזופרסין, הורמון של קשור יותר לשליטה במשק הנוזלים בגוף באדיבות בלוטות האדרנל ומעניק לנו בתורו, הגנה על קשרים וההורמון שעוזר בשמירה על קשרים ארוכים ולו באדיבות הגברת הנאמנות שבין השניים.

לשם עוצמת ועומק מהות השפעת האהבה עלינו אזכיר שללא מקור אהבה קבוע ויציב ככל הניתן, משתבש האיזון ההורמונלי שלנו והגוף עובר אוטומטית למצב הישרדות. יש לי הרושם שהמשפט הזה עשוי להאיר כמה נורות אצלכם הקוראים והקשובים לפודקאסט, מדהים להבין עד כמה אהבה כל כך חיונית לחיים שפויים.

זה ברור לנו, אני רק לא משוכנעת עד כמה לנו ולא מובן מאליו שבלי אהבה, אנחנו נחלשים, מאבדים מהחיוניות שלנו, הופכים יותר חשדניים וקלים לאבד אמון, חווים ירידה במוטיבציה וגולשים במדרון החלקלק בואך מירמור ודכדוך לעומקיו ומכאן, הדרך לעלייה משמעותית וכאמור לאורך זמן בערכי הקורטיזול בדם, מנגישה את הגוף לערכי דלקת גבוהים, עייפות ופגיעה משמעותית במערכת החיסון – בואך חולי.

תגידו מה שתגידו, אנחנו רוצים שכל ההורמונים האנאבוליים, הבנאים של הגוף, אלו שכיניתי אותם מעוררי שלום בכתבה "מלחמה ושלום" יציפו בנו אהבה 24/7, 365 יום בשנה.

התחושה שלנו כשאנחנו אהוּבים (ולא רק מאוהבים שזה נשמר לבערך חצי שנה מההכרות) בין אם זו אהבה עצמית מאוזנת ובוודאי מעבר לכך, משפרת ומייצבת את הדופק ולחץ הדם, מגבירה את החוסן הרגשי ובמקביל מקטינה את המדרון החלקלק בואך דיכאון וחרדות ובסוף, מחקרים מראים שאנשים שנמצאים בזוגיות ובאהבה לאורך שנים ארוכות או אולי נכון לומר בגילאים מבוגרים, מאריכים שנים הרבה מעבר לאנשים שנותרים ללא זוגיות, ללא אהבה ובוודאי בבדידות.

יסלחו לי כל חברות הקוסמטיקה והפרפומריות ביקום, אף אחת מהן עוד לא הצליחה ליצור סומק טבעי ויפה יותר מלחייה של אישה אוהבת, עוד לא נולד המוצר הזה שגורם לנו לניצוץ מלא חיוּת בעיניים אוהבות, אפילו העור נראה זוהר, חלק ובוהק יותר כשאנחנו אוהבים – תסתכלו באלבומי התמונות של פעם, טרם פרוץ תוספות השיער, פעלולי בוטוקס ושאר פעלולי פילטרי צילום ותראו בעצמכם איך אהבה נראית וקורנת בלי שום אמצעים טקטיים נלווים.

---

אהבה, love, amore ובכל שפה סביב כל החי והצומח ביקום היא הבסיס הקיומי של החיים, היא התבלין שמשפר את החיים.

אנחנו נראים, מתפקדים ומאפשרים בריאות ואיכות חיים באדיבות האהבה וכמו שנאמר, ככל שמחלקים אהבה, היא חוזרת אלינו בכפולות וזו המשוואה הכי משתלמת שאני מכירה.

ואת החכמה הזו למדו והבינו זה מכבר משוררים רבים בכל השפות, מאחלת לכולנו להנות ולהטות את הפועל א.ה.ב ולחבוק את הריבית העולה מאליה.

מאחלת לנו המשך קיץ מאפשר,

הבנו את עניין גלי החום, אישית אשמח שאותות הסתיו

יפעמו ויפעימו במהרה, בפרט הטמפרטורות ואחוזי הלחות...

שנת לימודים מוצלחת לכל הילדים בגילאים השונים והשנה באופן מרגש במיוחד, מצטרף גם הנכד שלי למעגל היוצאים אל המעון בתחילת ספטמבר - כמה מרגש..

מייחלת לשובם של בנינו כולם לבתיהם במהרה ואם אפשר,... לו ניתן היה, אז קודם, הרבה קודם.

בריאות איתנה

ונשמע בגיליון הבא

שלכם באהבה,

תמר.