גיליון דצמבר 2025 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

דצמבר 2025 – הייתם מאמינים שהרבע הראשון של המילניום כבר מאחורינו?, איך כל השנים הללו חלפו כל כך מהר?, רק אתמול שלשום העולם עמד במתח מפני באג 2000... פתאום זה נראה כל כך רחוק ותמים משהו...

אי-שם בשנות השמונים כשהקידמה רק החלה להכנס לחיינו, מדד הרווחה היה כתוב באותיות של קידוש לבנה על לוחיות הרישוי של המכוניות, מכשירי הוידאו הוחלפו מהר במכשירי ה-DVD וגם אלו כבר פסו מן העולם... מי מבני הדור החדש יודע מה זה תקליט או קלטת – כל הקסטות שנמכרו בעשרה שקלים בתחנה המרכזית הישנה נעלמו מהעולם, רק שירו של קובי אוז נותר עדות לכך שמשהו כזה היה כאן, פעם... לפני לא כל כך הרבה שנים.

החיים חומקים לנו מבין האצבעות והזמן חולף מהיר מאי-פעם, משל מישהו מגלגל את כדור הארץ במהירות כזו שאף אחד מאיתנו לא עומד בה, כולנו בצורה זו או אחרת מתקשים להתאים את עצמנו לקצב - תחושה שחסר עוד זמן, עוד פנאי, עוד פניוּת ועוד רגע אחד לעכל את קצב התרחישים שפוקדים אותנו ועלינו...

תעצרו את הכדור לרגע, תנו לקחת אוויר ולהפנים, רגע לנשום, רגע להבין מה מתרחש ואולי גם להפנים ולהטמיע, ללמוד תובנה או שתיים, רגע לפני שהרגע הבא כבר מסתיים ואנחנו בפיגור של כמה וכמה רגעים מאחור...

ל א ט בבקשה...

לאן כולם ממהרים, למי לא ברור שהכל מתחיל מחדש, זה כתוב בכל השירים, בספר הספרים, אפילו קהלת אמר: דור הולך ודור בא וגם "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש"... – אני מזכירה שקהלת אמר זאת, הרבה לפני שמישהו העלה בדעתו שיש כדור ביקום ושהוא עגול...

העיקר לנוע, נהנה, כי הסטגנציה, התקיעות והקיבעון הן אם כל סוף והן מנציחות כל אחת בדרכה, את הבור (בחולם או בשורוק לבחירתכם) שנוצר תחת רגלי המדשדש במקומו.

פעם, כשהפנאי והפניות היו בידינו היה לניוטון זמן לחשוב מה גרם לתפוח ליפול על ראשו, לאדיסון היה פנאי להמציא את הנורה, לגרהאם בל להמציא את הטלפון ולאיינשטיין, היתה הפניות להסביר לנו את תורת היחסות..

הממציאים של הרבע הראשון של המילניום מייעלים תפקודים ומאפשרים לנו לקצר תהליכים שבעבר לקחו כוח וזמן רב לביצוע. עכשו נותר לבדוק, מה אנחנו עושים עם הפנאי שנוצר באדיבות החידושים וההמצאות – מה דעתכם?, שאלתם את עצמכם פעם מה הייתם עושים עם פנאי שכביכול אמור היה להתפנות לכל אחד מאיתנו באדיבות פלאפונים, מיילים, מכשירי חשמל למיניהם? – מזמינה אתכם לבדוק כמה זמן לוקח לצבי ישראל (דואר) להגיע אל מול צבי המידע של גוגל שרובנו מקושרים אליו בפופיק...

כך או אחרת, השנים חולפות, דור מעביר לדור ההמשך את התורה בכל דרך אפשרית, מי בדוגמא אישית, בתורה כתובה וזו שבעל-פה וכנראה שגם השתיקות עוברות בין הדורות. הטבע כך נראה, שותק ואומר את דברו בה במידה עונה אחרי עונה, יום אחרי יום, בכל שעה, רגע ושנייה – כדור הארץ משנה את זווית ונקודת הייחוס מול השמש והעונות חולפות, החיים מתגלגלים הלאה.

 

מעגלים נפתחים ונסגרים בחיינו, על חלקם יש לנו יכולת השפעה ועל רובם לא השאלה היא איך אנחנו מסובבים ומניעים את הגלגלים למקומות אליהם אנחנו רוצים לרווחתנו...

 

קריאה מועילה ומעניינית, שנה אזרחית טובה מקודמתה

עדיין מחכים לשובו של החטוף החלל האחרון

 

 

נשמח שתעבירו הלאה ותפיצו את המגזין – לאנשים שהמידע עשוי להועיל ולעניין אותם.

 

 

שלכם באהבה,

תמר

מעגלים / מילים ולחן: עידן רייכל

במקום שהיום נגמר

בזמן שהלב מתחיל

לילה חוזר ומתגבר

ונסגרים מעגלים

 

יש תנועה מדומה

ורכבות חוצות הרים

בחזרה לנקודה

בה נסגרים מעגלים

 

מעגלים, מעגלים

איך שאנחנו נשארים

בסיבובים של החיים

נאחזים באנשים

 

מעגלים, מעגלים

איך שאנחנו נשארים

מתעוררים ליום חדש

חוזרים ושוב מנסים

 

אולי הלילה נישאר

אם שוב תבואי לבקר

העדינות שלנו יחד

יש בה משהו מסנוור

 

להיזרק אל תוך הלילה

להשתכר מאור אחר

להתנפץ אל החיים

להאמין, לא לוותר  

---

מעגלים של החיים

ההיסטוריה לא יודעת לתת לנו מענה חד וחלק, מי היה זה שהמציא את הגלגל. גם אם אנחנו לא מודעים לזהותו של ממציא הגלגל, הרי שהעולם כנראה המציא את זה קודם ומשתמש בכך בעצמו.

מסע התפתחות המעגל מתחילתו הוא ללא ספק מסע מרתק, אולי זו אני שמחבבת ומעריכה היסטוריה, אולי אלו העובדות בפני עצמן וברשותכם, לוקחת אתכם ישירות לנקודה – מי שהפרטים מעניינים לו, ימצא ודאי תוכן רב ברחבי הרשת.

אחד השינויים הראשונים שהתרחשו בעקבות המצאת הגלגל היא החיבור שלו לציר, חיבור מעגל לציר מאפשר תנועה חלקה ויעילה.

חיבור ציר למעגלים הוא זה שעומד במרכז התחבורה, חקלאות ובוודאי טכנולוגיה לסוגיה. לולא הציר, לא היו מתפתחות עגלות, מכוניות, שעונים, מנועים ואתם מוזמנים להפליג במחשבות היכן ניתן למצוא עוד מעגלים וצירים משתפים פעולה בחיינו, אפילו סביבון נכנס לרשימה.

ואם מחברים את ציר הזמן למעגלי חיים, אני רואה ספירלה וזו בתורה, נותנת לנו הזדמנויות רבות לבחון את עצמינו לאורך ציר זמן החיים שלנו ולמה הכוונה?

כל תהליך שאנחנו עוברים בחיים, חוזר על עצמו מספר פעמים מהולדתנו ועד יומנו האחרון במסע החיים – יש שאומרים שהגלגל הזה ממשיך הלאה, אלא שאני בגלגולי נשמות לא ממש מבינה...

ישנם לא מעט הסברים לתופעה המכונה דה-ז'אוו, לי התובנה מתחברת להמשלת תרחישי החיים לסוג של ספירלה. אנחנו נפגשים עם תרחישי חיים כאלו ואחרים מספר פעמים בחיים כשבכל פעם, אנחנו נמצאים במקום אחר על ציר החיים, בבגרות שונה, תובנות שונות ויכולות התמודדות שונות כך שבכל מפגש עם אותו תרחיש חיים שנראה שכביכול ראינו אותו כבר פעם בחיינו, יש לנו הזדמנות לעבד את המקרה בכוחות, השקפת חיים וכלים אחרים שלא היו שם בפעם הקודמת.

אל תלכו רחוק במחשבה בין מעגלים לספירלה, תחשבו על חדר מדרגות עגול – הוא גם עולה וגם יורד בה במידה, זו ספירלה מדוייקת.

ספירלות בטבע, מראות לנו שילוב תנועה מן החוץ פנימה – התכנסות ובמקביל תנועה מן הפנים החוצה להתרחבות – כל אחד יכול לבחור על איזה כיוון להסתכל ובאיזו תובנה לבחור.

ברמה ההוליסטית ספירלה היא סמל עוצמתי להתפתחות, לצמיחה, מחזוריות, התחברות ליקום ומכאן שספירלה, מייצגת מסע רוחני, פיזי, מנטאלי ורגשי.

ספירלה מייצגת עלייה ברמת התודעה, מתוך תהליכים איטרטיביים/מחזוריים שחוזרים על עצמם שוב ושוב להקניית למידה מתוך כישלונות ו/או הצלחות במסע להתפתחות ויצירת סדר קוסמי.

סדר קוסמי, מייצג את מחזורי החיים, המוות והלידה מחדש. את תנועת הכוכבים והגלקסיות בשביל החלב עליו אנחנו חיים ותבניות טבע כמו למשל סופות סיבוביות/ספירליות כמו ציקלון, טורנדו, טייפון והוריקן.

מעניין להתבונן על כיוון הספירלה, בזמן ההתכנסות יש איסוף "מידע" ובזמן ההתרחבות מ הפנים החוצה, נפטרים ממה שנאסף לאורך הדרך – נסו להתבונן על איסוף חפצים ואביזרים לחיים בתחילת דרכינו בספירלה והחיים לעומת הצורך להיפטר מהם בערוב ימינו...

גם מחלות, וירוסים וחיידקים שגורמים למחלות פועלים במעגלים או ספירלות, זה חלק טבעי מהאופן בו הגוף, הסביבה והמיקרואורגניזמים סביבנו משפיעים זה על זה:

קיימת מחזוריות של מערכת החיסון כשהגוף שלנו, לא תמיד מייצר את אותה רמה הגנה – זה ההסבר לכך שלא  תמיד אנחנו חולים כלומר, ככל שמערכת החיסון מאוזנת (מבוססת שינה איכותית ומספקת, פחות סטרס, תזונה איכותית מותאמת אישית) כך אנחנו פחות חולים והחולי מתאפשר כשמערכת החיסון יוצאת מכלל איזון.

מחזוריות עונות השנה משפיעה עלינו ועל מערכת החיסון שמגיבה בהתאם. וירוסים וחיידקים מופיעים במחזוריות תואמת את מחזוריות עונות השנה.

איך לדעתכם מפתחים חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות מבוססות חיידקים?, גם כאן מחזוריות חיי חיידקים עומדת בבסיס החיסונים, על בסיסה מפתחים את החיסון העתידי על פי מחזור חיים של חיידקים מחוללי שפעת ודלקת ריאות.

המערך ההורמונלי מתפקד במחזוריות אחת לחודש באופן קבוע ויתר על כן, מעניין לראות שישנן נשים שילדו את ילדיהן סביב אותם תאריכים בשנה, כלומר הפוריות שלהן בשיאה נמצאת תשעה חודשים קודם ללידה – מי ששוקלת הריונות נוספים, יכולה להיעזר בתובנה זו.

אם כבר הזכרנו את התחום ההורמונלי, שווה לראות את סיוון ספירלת ההתפתחות הן של נשים והן של גברים ובוודאי בילדים ובני-הנעורים לאורך השנים החל מהלידה, עבור בגיל הנעורים, מנופאוזה (שונה בתיזמון בין גברים לנשים).

ולפני שנסכם, אני מזמינה אתכם להתבונן על אנשים בתוך חייכם, יש שנכנסים לתוך חייכם פעם אחת ויש שנכנסים וחוזרים מספר פעמים, הם באים שוב למסע תיקון ולהמשיך הלאה.

נסכם איפה שהבריאות והחולי כמו החיים - כמו בטבע פועלים במחזורים ובמעגלים.

התנהלות מחזורית/ספירלית/מעגלית מאפשרת לנו את היכולת ללמוד, לצפות לבאות ולהיערך בהתאם.

ספירלה, היא צורה אוניברסלית, שמשלבת גם את הנסתר והמסתורי שבטבע עם תהליכי צמיחה והתפתחות, ומזמנת לנו את האפשרות לראות את החיים כמסע והרפתקה ספירלית, של גילוי וחשיפה מתמדת.

אני מזמינה אתכם להתעניין בספירלות בתוך חייכם וספירלות אחרות שנחקרו עד כה, משמעותן והשימושים שלהן – מרתק !

אגב, בכל פעם שהמושג מערכת החיסון משורבב, ניתן להמיר אותו בצבא ההגנה, כי מה ההבדל בין צבא ההגנה לישראל לבין צבא ההגנה לגוף שלי/שלך/שלנו?

---

  על התקווה

הלוואי ותקווה היתה מוצר מדף שניתן לרכוש במחיר מבצע ואפילו במחירים מופקעים של חנויות בוטיק, תארו לכם שניתן היה לרכוש 200ג' תקווה ולתבל בה את הסלט של הבוקר לעירור היום. . . איפה קונים תקווה או לפחות, איפה המפעל שמייצר אותה?

צר לי לאכזב, (אל תתאכזבו יתר על המידה, מיד נטפל בזה) תקווה אינה מוצר מדף שמייצרים במפעל זה או אחר, (רגע, אל תתעצבו יתר על המידה, כבר נדבר על תהליכי הייצור של התקווה והמפעל הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו)

תקווה, היא מצב עמוק שנוצר מתוך שילוב של חוויה רגשית, תודעתית, גופנית ופיזיולוגית גם יחד.

אנחנו יכולים לפתח ולטפח תקוה, לזמן אותה, ליצור לה תנאים טובים, כאלו שיהפכו את התקווה למשהו מעשי, שריר וקיים ולא רק משהו מופשט או אזוטרי.

אנשים מתארים תקוה כתחושה של אוורור, כניסה של אוויר למקום שהיה דחוס, צפוף ועמוס קודם.

תקווה מייצרת סוג של הקלה זמנית במצבי מתח, במצבים בהם הגוף מכווץ והתקווה מעוררת בדיוק במקומות האלו סוג של הקלה, סוג של ניצוץ שקט, אולי אפילו תחושה חמימה רכה בבטן ומכאן, שיפור רגעי והלוואי מתמשך, באיכות האנרגיה המתלווה אלינו.

תקווה היא זו שמאפשרת לנו להרגיש נוכחים, מובילים את עצמינו בתוך המצב הקיים.

ברמה הביוכימית, כל תחושת תקווה ואפילו הקטנה שבהן, מופרש דופאמין, דיברנו רבות על הורמון הדופאמין לאורך השנה האחרונה וגם כאן, כל הפרשת דופאמין, מעוררת בנו ציפייה, תחושת התקדמות, תקווה שמשהו טוב עומד להגיע. דופאמין הוא זה שמאותת למוח שלנו להמשיך, כי יש למה לחכות, יש סיבה.

הורמון האוקסיטוצין נקשר לתקווה דרך הפחתת תחושת בדידות, כל תחושת תקווה, גם אם אנחנו לבד בו בזמן, הפרשת האוקסיטוצין מעוררת תחושת קשר ושייכות ומפחיתה תחושת בדידות.

קורטיזול הורמון הסטרס יורד, תקווה מפחית חלק מהפעילות של מפל הורמוני הסטרס.

לאחר כל השינויים ההורמונליים שנוצרים באדיבות תקווה ולו אחת קטנה, המוח מאפשר לדמיון שלנו לעוף קדימה, לקחת החלטות שונות ובעיקר לאפשר לאדם לדמיין עתיד שונה.

תקווה מצליחה להוציא אותנו ממעגל הסטרס האוטומטי ומאפשרת לנו לצאת ממצב freeze  למקום שיכול לדמיין המשך ועתיד שונה מזה שמשתק אותנו במצבי סטרס. אגב כך, עם התקווה מגיע גם שיפור ביכולות מוטוריקה עדינה ובאיכות הנשימה שהייתה שונה במצב של סטרס בדגש על מצב עוררות להישרדות.

בית החרושת לייצור והפקת תקוות עובד נהדר על הצלחות קטנות. המוח האנושי לא יודע להבדיל בין תקווה גדולה או קטנה ולכן, הדרך לייצר תקווה היא ביצוע פעולה קטנה, אפילו קטנטונת וליהנות מזרימת דופאמין למוח ובעקבותיו כל שאר ההורמונים שפרטתי.

כל הצלחונת קטנטונת, היא מפעל שמייצר עבורנו תקווה וכל ההשלכות שנזקפות לזכותנו בעקבותיה.

זו הדרך הבטוחה ללמד את המוח שלנו להאמין שיש דרך, יש מוצא, יש תקווה ואם נודה על האמת ובמבט לאחור לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, כנראה שיש בנו יכולת מובנית ליצירת תקוות חדשות למרות ועל אף כל מעללי צוררינו לאורך הדרך.

נדגיש – פעולה קטנה, מייצרת הצלחה קטנה, גורמת להפרשת דופאמין שבעזרתו המוח מאמין שיש אפשרות, יש עתיד, שאפשר...

תקווה, היא רגש של תנועה – היא תמיד עם המבט קדימה וזה בפני עצמו, נלווה לתנועה ולכן, יש חשיבות גדולה ומכרעת לתנועה כשהתקווה שוכחת ומתפוגגת.

די בתנועה קלה, הליכה איטית ואפילו לא ארוכה, נענוע קל של הגוף – כל מה שיוציא אותנו ממצב של תקיעות (freeze) יעזור לנו לנוע ועצם התנועה, תחבר אותנו לתקווה. נשימות עמוקות מסייעות גם הן (באמצעות חילוף מערכת עצבים סימפתטית בפארא סימפתטית – הקפידו על נשיפה ארוכה מהשאיפה).

לא טוב היות האדם לבדו כבר אמרו מכבר, קשרים חברתיים משמעותיים לפיתוח וטיפוח תקוות. די בשיחה קצרה ונעימה, די בהושטה פיזית של יד או אפילו כתיבה למישהו ובימינו שפע אפשרויות לכתיבה והתכתבות מיידית, אלו מעוררות תחושה שמישהו איתנו, יש לנו שותף למשא והמסע, תחושה של שייכות למעגל אנושי מעוררת הפרשת אוקסיטוצין שעוזר לנו להפחית את הפחד ולהעלות את התקווה.

יצירת חזון והדגש הוא על חזון קטן, אפשרי, קרוב – (חזון גדול עלול להיות מחניק, מאיים ורחוק מיכולת להגיע אליו). יצירת חזון – חלום קטן, מה הוא הדבר שיכול לגרום לך להיות בטוב יותר ב-5%?, הדגש הוא על דברים קטנים, מעשיים, אפשריים ומאפשרים לדופאמין לחלחל ולאפשר לנו לראות את התבהרות הנוף סביבנו = פיתוח תקווה ואז טיפוחה.

כל יציאה לכמה דקות מסיטואציות מקשות,

כל יציאה לטבע, לאוויר, לחיבור לבע"ח

כל בקשה לאוזן קשבת, לכתף חמה, לעיניים טובות –

כל הודיה על מה שיש

כל הקשבה למוסיקה ועיסוק בכל סוג של אומנות

כל אלו, הם כלי-עזר שמאפשרים לנו לצאת מתקיעות נטולת תקווה ליכולת לפתח ולו תקווה קטנה שכאמור,... הורמונלית נושאת אותנו ליכולת לטפח את הקיים.

תקווה אינה מותרות, היא מנגנון הישרדותי שהגוף יודע לייצר כשאנחנו מספקים ומאפשרים לו את התנאים ליצירתה – זה בידיים שלנו.

ברמה האנושית – בואו נהיה נדיבים ואדיבים לחברים ואנשים סביבנו, ככה, בלי שיפוטיות מכל סוג שהוא, רק הקשבה אנושית, רק עיניים טובות ואוזן קשבת, זו מתנה עוצמתית לנותן ולמקבל...

מבט להיסטוריה של העם היהודי ותלאותיו לאורך השנים נותן הסבר ותוקף משמעותי יותר להמנון "התקווה"... מקום למחשבה.

האמונה / ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן – הנביא

ואז ביקש זקן הכוהנים: ספר לנו על האמונה, ויען יאמר:

הדיברתי היום על דבר מה אחר?

האמונה, האין היא כל המעזים והמחשבות

ואשר אינו מעשה ואינו מחשבה

אלא פתיעות ופליאות המפכּות בחדרי הנפש,

גם עת תחצוב היד באבן או תארוג בנול?

מי יוכל הפרד בין גורלו לפעלו או בין אמונתו  לעיסוקו?

מי יוכל לפרוש שעותיו לפניו ולומר:

אלה לאלוהים ואלה לעצמי, אלה לנפשי ואלה לגופי?

כל שעותיך – כנפיים מעופפות מישות לישות.

הלובש את מוסרי רק כמחלצות חג – מוטב ערום יהא,

כי רוח וחמה לא יבקעו עורו,

הנוהג כמצות אנשים מלומדה כולא את ציפור שירו –

כי שיר הדרור לא ירון מאחורי סורג ותיל,

ומי שאך אשנב אמונתו, ברצותו פותח וברצותו נועל,

עדין לא דרכה רגלו במעון הנפש אשר חלוניו מזריחה עדי זריחה

יומך ועמלך הם מקדש אמותנך,

ועת תבוא עדיו קח כל אשר לך:

מחרשה וחרט, קורנס ונבל – דברים שעשיתם לך לצורך או להנאה

כי גם בעבדך את אלוהיך לא תגבה מעל רום השגיך

ולא תיפול משפל כשלונויך.

ואת כל בני האדם קח עימך

כי בהתעלותך לא תוכל לרום מתקוותיהם

ובהתבטלותך לא תוכל לימך מייאושם.

ובבקשך את האלוהים, אל נא  תהא חוקר במופלא

רק התבונן סביבך – הנה ישתעשע עם ילדיך,

למרחבים הבט – הנה יתהלך בענן,

זרועותיו נשלחות בברקים ונופלות בגשם.

ראה, הנה הוא מחייך בפרחים וידיו נעות בצמרות.

---

להתחיל מבראשית 

להתחיל מבראשית / מילים ולחן: נעמי שמר

ולפעמים

החגיגה נגמרת

כיבוי אורות

החצוצרה אומרת

שלום לכינורות

אשמורת תיכונה נושקת לשלישית -

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

 

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב

לשיר אותו בכוח, לשיר אותו בכאב

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל מבראשית.

 

מבראשית

את עולמך בבוקר תמיד לברוא:

האדמה, העשב וכל המאורות

ואז מן העפר, בצלם אנשים

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

 

לקום מחר בבוקר...

 

גם אצלך

החגיגה נגמרת

ובחצות

הביתה את הדרך

קשה לך למצוא

מתוך החשכה אנחנו מבקשים -

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

היה זה דר' סוס שכתב את אחד הספרים היפים, השימושיים והמשכילים לאלו מאיתנו, מקטן ועד גדול שרוצים להתקדם, לפתוח מעגל חיים חדש, תקופה חדשה ולא ממש יודעים את הדרך.

אני נוטה להאמין שכל אחד מאיתנו רוצה לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב, שמשאיר מאחור את כל מה שלא משרת אותו יותר, מה שלא מטיב איתו יותר ולפתוח דף חדש, פרק חדש במסע החיים, פרק טוב ומטיב.

אנחנו לא חייבים להמתין לאירוע מסוים, חג מיוחד, תחילת שנה יהודית, סינית או אזרחית כדי לפתוח מעגל חדש במסע חיינו, זו החלטה פנימית ומקורה עולה מהתת מודע, עבור במודע ומכאן הדרך להתכווננות מחודשת ומדוייקת יותר עבורינו.

עצם התנועה (עליה דיברנו בכתבות קודמות), היא זו שמאפשרת וקוראת לנו להתקדם הלאה, ללמוד, להתפתח ולדייק לעצמינו את הסביבה הפנימית והחיצונית גם יחד.

אנשים חולפים בתוך מסע חיינו, באים לתקופה לא מוגדרת מראש, מביאים איתם "מתנות" וממשיכים הלאה לדרכם וגם אנחנו בהתאם.

אני מניחה שהמושג "מתנות" מעלה בכם קולות או העוויות פנים כאלו ואחרות, קחו מחשבה מעמיקה, שחררו את הרגשות שעולים בכם נוכח אותם אנשים והתבוננו רק במה שלמדתם מהמפגש עם האנשים שבאו וחלפו בתוך חייכם. גם כשהמפגש מסתיים באופן פחות מוצלח ממה שרציתם/קיוויתם/תכננתם, עדיין המפגש האנושי (או פחות) מוליד תובנות, מלמד אותנו מה כן ומה לא וזה בפני עצמו, מתנת חיים גדולה (בעיקר כשאנחנו מצליחים להתבונן על פני הדברים מבלי לערב רגש).

מפגשים מהסוג האנושי והאמת שלא רק, מלמדים אותנו ליצור את החוסן והחסינות שלנו – אם להמשיך את הקו של גיליון נובמבר 2025 שהעלה להתבוננות מעמיקה על מערכת החיסון.

מערכת החיסון אינה נפרדת מהחוסן הפנימי שלנו. השקפות החיים שלנו הן אלו שבונות או חלילה הורסות את החוסן הפנימי ובאותה נשימה את זה הפיזיולוגי – לא ניתן להפריד בין גוף ונפש, לא בכדי רבים מאיתנו כותבים במילה אחת את המושג גופנפש ובעיניים שלי, גופנפש הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם והמשפט הזה, שווה מחשבה מעמיקה, כיוון שהוא נוצר בחובו תובנות מרחיקות לכת באשר לרווחת החיים שלנו, הבריאות הפיזית והמנטאלית רגשית כאחת.

מעגל חיים חדש בכלל ומדויק יותר עבורינו לא מתחיל ביום אחד, מדובר בסדרת פעולות קטנות, עקביות, מדובר בשיח של הגוף, הנפש והתודעה גם יחד.

כשהחיים מביאים לפתחנו את התובנה והמודעות שמעגל חיים מסוים עומד להסתיים בתוך חיינו, זו התובנה המודעת שמעוררת אותנו לחשיבה. אם ניקח את התובנה ונפליג איתה קדימה באמצעות שאלות מכוונות ייעודיות, נוכל לקדם את עצמינו לסגירה טובה ונכונה עבורינו שהיא עצמה, הכנה לפתיחת מעגל חיים חדש, נכון ומדויק יותר עבורנו.

חשוב לציין שעל מנת להתחיל מעגל חדש, עבדה חדשה, כל סוג של מערכת יחסים חדשה, יהיה נכון לסגור את הפרק ולגזור ממנו תובנות אישיות לפועלנו, חלקנו, למידת הגבולות שלנו והמאוויים שלנו, עדי לפתוח מעגל חדש נכון וטוב יותר עבורנו.

נשאל את עצמינו:

·        מה כבר לא משרת אותי?

·        איזה דפוסי התנהגות מלווים אותי, שגוזלים ממני אנרגיה? – קחו את הזמן, בשאלה הזו טמונות תובנות משמעותיות ואלו מכם שיקפידו על יותר מתשובה ראשונה שמזנקת מהתודעה, יוכלו להרוויח את פרס ההתפתחות האישית שתטיב ותאפשר התקדמות בחיים, ראשית בפן האישי ומשם הלאה למעגלי חיים נוספים

·        האם למדתי שיעור, האם סיימתי ללמוד את השיעור או שיש לי עוד מה ללמוד

את ההידברות הפנימית הזו אפשר לכתוב או לשוחח שיחה קולית של כל אחד עם עצמו, זו שיחה אינטימית עם האדם שהכי מכיר אתכם ויודע כנראה הכי טוב מה נכון ומה פחות נכון עבור עצמכם. ואם כבר בחרתם בשיחה עם עצמכם, אל תשאירו אותה בלחש במסדרונות המחשבה – נהפוך הוא, הוציאו אותה את החוויה המילולית, אל השמיעה כי עצם היכולת לשמוע אתכם אומרים בקול את המחשבות שלכם, מסייע להבין, להפנים, להתמודד ולנוע קדימה תוך זיקוק המחשבות לכדי פתיחת מעגל חדש ומדויק יותר במימד הזמן הנוכחי.

חשוב להזכיר שהחיים מהווים תנועה בציר הכרונולוגי, לא בכדי פתחתי את השיח בגיליון זה על המצאת הגלגל וההתפתחות שחלה ביום בו שולב ציר למעגל שמאפשר את ההתקדמות.

לא בהכרח מה שהיה נכון לנו בעבר, עדיין נכון לנו היום. הצרכים שלנו משתנים בהתאם לציר הזמן במעגל החיים והם אלו שמציינים ומאפשרים לנו את ההתקדמות במסע וככל שנקדיש לכך תשומת לב ופעילות מזקקת (מתוך השאלות הפשוטות שהצגתי) הרי שנוכל לקדם את עצמנו נכונה לצרכים והרצונות שלנו.

תינוקות וילדים (והאמת שגם אנחנו המבוגרים מוצאים שלווה ובטחון בוודאות שחוזרת על עצמה) לומדים ומייצרים הבנה ובעיקר בטחון או אם תירצו חוסן/חסינות רגשית מנטאלית ונפשית גם יחד, מתוך וודאות שחוזרת על עצמה.

קל לראות ולגזור תובנות מתוך התבוננות על שגרת חייהם של קטנטנים, תינוק שגדל במסגרת ברורה מה מגיע אחרי מה – למשל קריאת סיפור והורדת אנרגיות מהיום הארוך, אמבטיה ולאחריה, בקבוק אחרון ופרישה לשינה – עצם הוודאות הזו, מקנה לו שקט, שלווה וביטחון.

אני מאמינה שמה שנכון לתינוק בן יומו ומאפשר לו להתפתח, נכון גם לנו המבוגרים יותר לאורך כל הגילאים. גם אם לעיתים אנחנו רוצים וזקוקים לשבירת שיגרה ויצירת שינויים כאלו ואחרים – אלו נולדים מתוך הצורך שלנו לנוע קדימה, הלאה למה שנכון ומדויק יותר עבורנו.

מעבר לאמונה האישית והפרטית שלי, מחקרים מראים שחזרתיות, שיגרה ברורה ועקבית, משדרת מסרים ברורים למערכת העצבים הסימפתטית שאפשר להרגע, יש רצף והמשכיות ואין צורך כרגע להילחם על הישרדות שזה מטבע הדברים בדיוק תפקידה של מערכת העצבים הסימפטית.

נכון יהיה לייצר שיגרת בוקר שתואמת את היכולת וכורח המציאות מאפשר, סוג של טקס בוקר שמסיים את הלילה ופותח בוקר מתוך מיטב האנרגיות והיכולת שלכם על מנת להתמודד עם היום החדש.

יש שיבחרו במדיטציה/נשימות/מקלחת/פעילות גופנית/עבודה בגינה/ארוחת בוקר מדויקת לצרכים שלכם/שתיית מים ומגוון ההתאמות רחב ומאפשר לכל אחד לבחור את העוגן שמאפשר להתחיל יום חדש במיטב התנאים, בגירסה הטובה ביותר של כל אחד באופן אישי.

זה הזמן המדוייק דומני לציין שככל שיש לנו יותר עוגנים, כך אנחנו יותר מדוייקים, מה שמייצר עבורנו חסינות רגשית מנטלית גבוהה יותר ונזכיר שככל שהרוגע, הבטחון והשלווה מלווים אותנו, כך הבריאות הפיזיולוגית שלנו טובה יותר - מקום טוב להשקיע בו.

אני ממינה אתכם לחפש ברחבי הרשת על אוקינאוו'ה או כל אזור כחול אחר ברחבי הגלובוס. מושג נוסף שעשוי להיות רלוונטי הוא איקיגאי – Ikigai. איקיגאי היא הסיבה לקום בבוקר. לא מדובר ביעדים מרחיקי לכת או גרנדיוזיים אלא צעדים קטנים שיוצרים תחושת ערך יומיומית, לתחושת היכולת להיות מועיל, חלק מקהילה, להעביר מידע (לא צהוב) הלאה לסביבה וגם לדורות הבאים.

אוסף הפעילויות היומיומיות הללו, מייצרות הגנה של ממש על הנפש וזו בתורה, מגיעה על הגוף. מזמינה אתכם שוב לחזור ולקרוא את גיליון נובמבר של המגזין באופן טבעי ולהעמיק את התובנות האישיות של כל אחד בהתאם לצרכי ההגנה האישיים הקיימים ואלו הנכספים בתוך חייו ולהקיש מתוך כך, מה יהיה נכון להוסיף לחיים, למעגלים חדשים שישפרו את איכות החיים האישית.

רגע לפני שאתם אורזים את עצמכם כדי לעבור לגור ולחיות או נכון יותר לעשות חיים באוקינאוו'ה, יהיה נכון להבין שאפשר לאמץ את העקרונות שבונים איקיגאי שאנשי אוקינאוו'ה מממשים בחייהם לבניית איכות חיים:

בניית מעגל אנושי תומך (אחד לפחות), אכלו בפשטות ונוכחות – (בלי הפרעת מיני מסכים/חדשות ושות'), בחרו בתזונה פשוטה, רחוקה ממוצרים תעשייתיים, הקפידו על תזוזה יומיומית עדינה, אין צורך לזנק על מכוני כושר ומכשירים אימתניים, עיתוי מושלם להתבונן ולהתעניין בתאי צ'י למשל, יוגה. היו שלמים עם העשייה שלכם, האטו את הקצב ובעיקר הימנעו מרגשות אשם – הקידמה יודעת לייצר בנו כאלו למכביר כשאנחנו בוחרים שלא לנהור בקצב בכלל ו/או בזרם בפרט.

---

כך מרבעים מעגל

מעגל, היא צורה אינסופית, שמתחילה ומתכנסת אצל עצמה ברצף אינסופי שלא עוצר.

אם אתם מאלו שרוצים לצאת לרגע מהמעגל, לשבור שיגרה, להתחיל מהתחלה – הכתבה הזו לגמרי בשבילכם !

כל מפקד טוב ישמח לתאר באוזנכם שעל מנת לשנות את מה שמתחולל בגזרה, ראשית יש להגדיר ולהכיר את הגזרה על בוריה.

אם חשקה נפשכם לערוך אי אלו שינויים במעגלי החיים שלכם שחוזרים על עצמם שוב ושוב ועוד הרבה שובים, קחו דף ועט וראשית, הגדירו את הגזרה שלכם, את החיים שלכם כעת – היום, כמו שהם סמכו עלי, הדף סובל הכל ועדיף שהדף יספוג את המציאות כפי שהיא ויאפשר שיקוף שממנו ניתן יהיה לפרוץ קדימה במקומות בהם תבחרו.

שימו הכל על הדף, את המציאות כפי שהיא – אל תחוסו על הדף והניחו את המציאות כפי שהיא, ככל שתהיו אותנטיים על גבי הדף, המסלולים יהיו קלים יותר לאבחון ובחירה. כל מה שתכתבו לגבי מצבכם נכון להיום, מאפשר להבין את המצב לאשורו כיום. לפעמים, עצם היכולת להשקיף על המצב בכללותו, עושה סדר שמאפשר ממנו לצאת קדימה.

כעת, אחרי שכתבתם את עצמכם ואת מצבכם נכון להיום, דרגו את רמת שביעות הרצון שלכם מחייכם כך שמספר אחת יסמל את חוסר שביעות רצונכם ואילו עשר, יסמל את מירב ומיטב שביעות רצונכם בחייכם. תתייחסו לקריירה, משפחה, חברים, בריאות, התפתחות אישית, למידה, התקדמות וגם מצבכם הכלכלי. אם אתם מוצאים נושא נוסף, הוסיפו – ככל שתרבו להוסיף נושאים, תהיה להם ההזדמנות לשיקוף של מצבכם והיכולת לבחור מה לעשות על מנת לקדם כל נושא בפני עצמו.

הדירוג משמעותי והוא מהווה כלי עבודה בהמשך הדרך וככל שתשתמשו בסולם שביעות הרצון, תוכלו ליהנות מהתוצרים שלו – כן, יש לו תוצרים שכולנו רוצים ברמה גבוהה בחיים שלנו (דופאמין), נדבר על כך בהמשך.

 כעת, כשהכל כתוב ובהתייחסות נקודתית לכל הנושאים בתוך חייכם, תוכלו לבחור את הנושאים שחשוב לכם לקדם – כל אחד בוחר את הנושאים הקרובים לליבו, או אלו שהוא מרגיש שהם טעונים שיפור.

וכעת, ניקח את המבט וההשקפה קדימה, לאן אתם שואפים להגיע, איך אתם רוצים שהחיים שלכם יראו בהמשך הדרך, לאן אתם שואפים?, איך אתם רוצים לראות את עצמכם בהמשך החיים בכל אחד מהתחומים שבחרתם כיעד לשפר את איכות החיים שלכם עצמכם – החלק הזה מהווה את החזון שלכם לעצמכם והוא מאוד משמעותי.

בשלב הבא, ניקח את ההתבוננות אחורה, על מנת למצוא את הפעולות הנדרשות על מנת לקרב אתכם למימוש החזון שמקנן בכם. לכו על הפרטים הכי קטנים, כל צעד קטן הוא צעד משמעותי בדרך להשגת היעדים וזה נכון לגבי התפתחות אישית, שיפור איכות חיים ברמה הבריאותית ועד ארמסטרונג שגזר את המשפט והתובנה "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות".

אחת הדרכים היעילות לייצר מדרגות במסלול המוביל להצלחה, היא לבנות הרגלים ברורים, הרגלים זה משהו שקיים לכל אחד מאיתנו ולכן, נכון יהיה לפרט את הדרך באמצעות הרגלים. ההרגלים, מאפשרים לנו לראות את הדרך ולמטֵב את התוצאות – אני קוראת להם מפתחות לדרך והחשובים שבהם:

תזונה, פעילות גופנית, קריאה ו/או למידה ושינה. אלו הן אבני מפתח בתוך החיים של כולנו ולכן כדאי לבחור כמה הרגלים לכל אחד מהמפתחות ואיתם לצעוד קדימה.

יצרו לעצמכם גירסה קצרה שמשפרת את ההרגלים שלכם ככלי שיוביל אתכם להגעה ליעדים שהצבתם לעצמכם. החכמה היא לייצר הרגלים קצרים שמאפשרים את ההתגמשות הנדרשת לרכישת הרגלים חדשים שאתם בחרתם וזאת, על מנת לשפר את איכות החיים שלכם ו/או להגיע ליעדים שהצבתם לעצמכם, כך שבכל פעם שאתם מממשים את ההרגלים החדשים, תתקדמו צעד נוסף בדרך למימוש החזון האישי.

כל פעם שתצליחו לעמוד בהרגלים החדשים שלקחתם על עצמכם, מיידית תעניקו לעצמכם פרס והוא מנה הגונה של דופאמין – ההורמון הנכסף שכולנו רוצים שיטפטף לנו במוח מנה נכבדת, זה ההורמון שנותן לנו גמול, שביעות רצון מעצמנו וכמובן גם מוטיבציה להמשיך הלאה.

עם הזמן, ככל שתעמדו בשינויים הקטנים שבדרך, תרגישו צורך להעלות את הזמן שאתם מקדישים לכל אחד מהמפתחות שייצרתם לעצמכם – לדוגמא, תקראו יותר שורות בספר או למשל תבחרו להוסיף עוד כמה דקות להליכה היומית – לא מדובר בשינויים גדולים, אלא בכיבושים קטנים שמאפשרים ועושים מקום לשביעות רצון להשפיע עלינו.

נדבך חשוב לא פחות, הוא ליצור רשימה של דברים שאתם בוחרים שלא לעשות, אלו בדיוק הדברים שרק אתם יודעים עד כמה הם עומדים ביניכם לבין השגת המטרות שלכם ולכן, אני בוחרת שלא לפרט – כל אחד יודע בדיוק מה מפריע לו להתקדם.

מיצאו וזָהו בתוך החיים שלכם מה הם הדברים שאתם עושים במהלך יום שמבזבזים את זמנכם. אל תבחרו את כל הרשימה, קחו רק את השלושה העיקריים והשתדלו להמעיט בכל אחד מהם – כל יום שתפחיתו בשלושת זוללי הזמן והאנרגיה שלכם, תרגישו יותר שליטה בחיים שלכם – זה בפני עצמו, מספק חיוך רחב שמחזיר אתכם למרכז ומעלה את רמות שביעות הרצון מפועלכם למענכם.

לבסוף, יהיה נכון לבדוק אחת לשבוע או עשרה ימים באופן קבוע את מצבכם, איפה אתם יכולים לשפר, היכן אתם מצטיינים – הבדיקה היא זו שמעודדת אותנו להתקדם קדימה ומאפשרת לנו ליהנות מהשינוי שכבר עשינו.

החלומות, השאיפות – הם הדרך שמובילה לשיפור ואיכות החיים שלנו ושל כל אלו שמתבוננים בצעדים שלנו או כפי שאני נוהגת להזכיר לעצמי ולכל מי שסביבי, הילדים והסביבה לא מקשיבים להסברים, טיעונים והסברים, כולם לומדים מהצעדים שאנחנו עושים בפועל ...

---

בדרך אל האור מילים: חיים חפר, לחן: קובי אושרת

באמונה שבליבי,

באהבה ללא גבולות,

בצדק אשר בקרבי

ובתקוות הכי גדולות

ובמוסר שבנפשי

הרם מכל העלילות -

היום אני נשבע.

גם אם ארוך מסע הפרך

ואם רבים כושלים אחור,

ביחד נמשיך ללכת

בדרך אל האור.

ובקומי ובלכתי

קורא שלום במלחמה

מול השומעים זעקתי,

מול כל המבקשים דמה,

עם אלה ההולכים אתי

בין אגרופי המשטמה

היום אני נשבע

גם אם ארוך מסע הפרך...

ובחיי ובמותי,

בייסורי המלחמות

והקברים באדמתי

ואזכרת הנשמות

ובני ביתך ובני ביתי

בין רסיסי החלומות

היום אני נשבע.

גם אם ארוך מסע הפרך...

בסייפא של גיליון דצמבר 2025,

שנה אזרחית מסתיימת – עוד מעגל חיים ובעיקר הזדמנות נוספת לסיים פרק ולהתחיל פרק חדש מתוך תובנות ובחירות טובות עבור כל אחד מאיתנו והלוואי שאלו יצטרפו לשנה טובה ומאפשרת ברמה הישראלית הכללית והאנושית גם יחד.

אופטימית מדי?

יתכן, יתכן שלא – לא ניתן לדעת מה היא האמת אם לא נבדוק אותה לאשורה.

חג חנוכה, נדליק הערב נר ראשון להפיץ אור ואמר על כך רבי נחמן מברסלב, "האמת, היא האור שעוזר לך לצאת מהחשכה – הדלק אותו"

הרב קוק אמר – "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל, מפיקים אור נעים"

וגם "צריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו"

כולנו באנו חושך לגרש, כל אחד הוא אור קטן וכולנו....אור איתן

חנוכה מאיר ושמח,

זכרו לבחור מתוך ההבדל שבין תאים (תאי הגוף) וטעים (בין לעטקעס לסופגניות) – זו הבחירה המושכלת בכם, באיכות חייכם...

שלכם באהבה,

תמר