גיליון יולי 2025 - מגזין באופן טבעי

צילום: אבי געש

פתח דבר

קיץ מתחיל להעמיק, אחוזי הלחות לתחושתי, הבילים מעבר לקו העליון המוכר, מטפסים מעלה ואצלינו החיים בישראלה, זה או סקנדל או פסטיבל – אין לנו רגע דל..

גיליון יוני של המגזין נתן לנו סוף סוף הסברים ממצים לעצבנות, לתזזיתיות הישראלית של חודשי הקיץ החם וההביל וסוף סוף, הסתברו לנו ההסברים לְמה שהרגשנו כבר שנים, החום והלחות לא מניחים לנו ומגרים את מערכת העצבים עד קצה גבול היכולת עם תוספות על יד... כמו שנאמר, אנחנו לא עצבניים, זה שמעצבנים אותנו – משפט ישראלי ראשון שלומדים 😊

בתחילת החודש 4.7.25, ציינה ארה"ב 249 שנות עצמאות וזו הזדמנות מצויינת עבורנו, בהפרש של 172 שנות עצמאות להתבונן בעין אחרת ממה שאנחנו נוהגים להתבונן... 172 שנות ניסיון מפרידות ביננו לפני ארה"ב ותקנו אותי אם אני טועה, אנחנו היחידים על פני הכדור שמצליחים חרף הוֶתק הצעיר שלנו, חרף הגודל הזעיר של ישראלה – אנחנו היחידים שמצליחים להתמודד עם מלחמה רב חזיתית ולעשות דברים שאף אומה אחרת לא הצליחה לעשות – טילים מכל סוג כבר קרעו את השמיים מכל כיוון אל עבר ישראל, תגידו עיראק, תימן, סוריה, איראן, לבנון ואנחנו יכולים להם, עם ולמרות האבדות הנוראיות...

אתמול (13.7.2025) החלו ימי בין המְצָרִים, (שנספרים מהיום בו נפרצו חומות ירושלים ועד ט' באב - היום בו חרב בית המקדש הראשון בשנת 586 לפני הספירה ונחרב שוב בית המקדש השני בשנת 70 לספירה).

 אין לי מושג מה הקשר שלכם לדת, אמונה או מורשת, חשוב לי להביא את דבר המורשת (זו שעושה אותנו יחד, עושה אותנו אנחנו) ולהזכיר שבדיוק בתקופה הזו נשברו לוחות הברית ע"י משה בעקבות חטא עגל הזהב, הופסק קורבן התמיד בבית המקדש והובקעו כאמור חומות ירושלים ע"י האויבים, עודנו כאן למרות כל הצוררים, האויבים שמכים בנו, מה שעוזר לנו באופן הזוי "להתאפס", להתאחד –ואני שואלת, עד מתי תגידו, מתי נלמד שאפשר לבחור באיפוס ואיחוד גם בלי לחטוף "זפטה" מצורר זה או אחר?

המסורת משייכת את ימי בין המצרים לזמן של חשבון נפש אישי ולאומי. תקופה בה חווה עם ישראל שבר היסטורי, ניתוק מקדושה ומה שנקרא ריחוק או אולי גלות רוחנית.

המסורת מזמנת את ציבור המאמינים לעבודה פנימית, התבוננות, תיקון והמעוניינים לתשובה.

בילדותי, אמרו דור הסבים והסבתות שליָם, הולכים רק אחרי תקופת בין המצרים, כלומר תחילת חודש אב.

אם תשימו לב, זו בדיוק התקופה שהמדוזות מתחילות נסיגה דרומה ומשחררות את חופי הים התיכון מצפון ועד דרום מנוכחותן – תירצו לקשור את הקשר – הרי הוא בפניכם...

ואם כבר אמרנו מילה על מדוזות, השנה הגיע גל מדוזות בעלות צבעים חזקים ושונים מן העבר

קרדיט לצילום: אבי געש

אביב גפן כתב והלחין את "עורי עור"

האימה האיבה

קולות המלחמה

ושנאת אחים

שבכל יום גוברת

הזיקנה מביכה

הם מתים פה מבושה

בקולם הם לוחשים

ואת שותקת

עורי עור

עורי עור

מולדת אהובה

כי אנחנו עייפים מאוד

זקוקים למנוחה

עורי עור

עורי עור

מולדת אהובה (חשוכה)

פעם בחיים אנו חיים

תתני קצת אהבה

אלימות, השפלה

גזענים לעלייה

ועוד ילד שפוחד לחזור הביתה

האימה האיבה

שירים של מלחמה

ושנאת אחים שבכל יום גוברת

עורי עור...

עוּרִי עוּרִי יִשְׂרָאֵל - עוּרִי יִשְׂרָאֵל 

מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: קובי אושרת שר:    יהורם גאון

לִבְשִׁי עוּזֵּךְ - לִבְשִׁי עוּזֵּךְ

מֵעָפָר הִתְנַעֲרִי

שָׁבִים בָּנַיִךְ לִגְבוּלֵךְ.

שׁוּבוּ שׁוּבוּ אֵלֵינוּ

שׁוּבוּ פְּדוּיֵינוּ

מִטַּף וְעַד שֵׂיבָה

נַעֲטֹוף בְּאַהֲבָה

וְנִקְשֹׁור בְּחוּט תִּקְוָה.

כִּי אֲנַחְנוּ כָּאן אִתָּם

נְיַחֵל לְשׁוּב כּוּלָּם.

כִּי נִשְׁבַּעְנוּ - כָּל הָעַם

לֹא נֶחְדַּל עַד יוֹם שׁוּבָם

כִּי נָדַרְנוּ - לְעוֹלָם.

 וּלְכָל הַחַיָּלִים – לְכָל הַחַיָּלִים

תְּפִלָּה זַכָּה – תְּפִלָּה זַכָּה

שֶׁתָּשׁוּבוּ בְּשָׁלוֹם-

מִמִּלְחֶמֶת הַמִּצְוָה.

שׁוּבוּ שׁוּבוּ אֵלֵינוּ

שׁוּבוּ פְּדוּיֵינוּ

מִטַּף וְעַד שֵׂיבָה

נַעֲטֹוף בְּאַהֲבָה

וְנִקְשֹׁור בְּחוּט תִּקְוָה.

כִּי אֲנַחְנוּ כָּאן אִתָּם

נְיַחֵל לְשׁוּב כּוּלָּם.

כִּי נִשְׁבַּעְנוּ - כָּל הָעַם

לֹא נֶחְדַּל עַד יוֹם שׁוּבָם

כִּי נָדַרְנוּ - לְעוֹלָם.

*

עורי עורי ישראל נכתב בידי תלמה אליגון-רוז והתפרסם לראשונה בשנת 1973, הוצע לראשונה ע"י להפקת יקוד הצפון והפך לאחד השירים המזוהים עם מלחמת יום כיפור כשיר שמבטא את ההתעוררות והגבורה של העם היהודי.

מצטרפת בתקווה גדולה למילותיה של תלמה אליגון-רוז בתקווה גדולה

שישוחררו לאלתר - ללא שהות כל חטופינו

המשך קיץ בריא ושתבואנה בשורות טובות לכולנו.

שלכם באהבה,

תמר.

---

מעלליו של קיץ

קיץ ישראלי מתאפיין בחום כבד ורמות לחות גבוהות – אני קוראת להן בלתי נסבלות. הילדים רוצים לצאת וגם אנחנו זקוקים לצאת אל המרחבים לטייל ולאוורר את הנשמה אחרי החורף.

אלא שהתנאים בקיץ, מייצרים קרקע פורייה למגוון מחלות, פולשים אופורטוניסטים, מחלות ותסמינים עונתיים:

מחלות חום והתייבשות:

1)    מכת חום

מכת חום אינה מכת שמש כפי שאנחנו מכירים אותה אף ששתיהן נגרמות כתוצאה משהייה וחשיפה ממושכת לחום ולשמש.

במצבי מכת שמש נראה חום גוף מעל 40 מעלות, עור יבש ואדום, דופק מהיר, בלבול וכאבי ראש. כשנתקלתי לראשונה במצב של מכת חום הדבר הבולט היה ששום אמצעי לא הצליח באמת להוריד את החום, לא מקלחת/אמבטיה מים קרים, גם מיזוג לא הצליח להוריד את טמפרטורת הגוף הגבוהה.

החשש במצבים של חום גוף גבוה לאורך זמן (בין אם זו מכת שמש או כל סיבה אחרת) היא דנטורציה כלומר, פירוק חלבונים בגוף.

מכת חום היא מצב שמחייב התערבות רפואית דחופה וטיפול בצינון מיידי של הגוף (אמבטיית קרח) וכמובן הזנת נוזלים ורידית.

2)     התייבשות:

התייבשות מתבטאת ביובש בפה, עייפות ונטייה להירדמות (שיש להימנע ממנה), סחרחורות, שתן כהה, ירידה בלחץ-דם.

ילדים, קשישים וחולי לב או כליות הן אוכלוסיות הסיכון.

הקיץ שאנחנו חיים בו מייזע אותנו, גם שהייה בתנאי מיזוג מייבשת את הגוף ולכן, הקפדה על שתייה לאורך כל היום היא משמעותית מאוד.

3)    מצבים עוריים:

כוויות שמש:

אני משוכנעת שאני לא מחדשת לכם דבר, כוויות מהשמש זו חוויה לא נעימה, חום העור גבוה, הראש כואב, העור אדום, רגיש ושורף למגע וככל שחולף הזמן, העור מתקלף.

אישית אני פחות מחבבת מסנני קרינה בשל החומרים מהם הם עשויים, עדיף להיחשף לשמש בשעות שהשמש מאפשרת כלומר עד 11:00 ואחרי השעה 1700 אחה"צ – אף שיש לזכור שאנחנו בשעון קיץ ואישית אני מעדיפה להמתין עד השעה 1800 לחשיפה לקרני השמש.

באחת מהפעמים שכן נחשפתי לשמש בשעות לא מומלצות, לבשתי חולצת כותנה לבנה וחבשתי כובע רחב שוליים ועדיין, נשרפתי כהוגן.

שוב חוזרת למחוזות ילדותי, את מי שנכווה מקרני השמש, מרחנו באשל/לבן, זה הדבר הראשון שעזר לצנן ולקרר את העור הצורב. הרעיון הוא לשמור על לחות העור ולפיכך, במקביל לשתייה מוגברת, כדאי ללחלח את העור כדי למזער נזקים.

פריחות ופטריות:

פטריות אינן רק מנת חלקן של כפות הרגליים וליתר דיוק בין הבהונות, הן יודעות להגיע למפשעות, לבית השחי, לקפלים של המרפקים או אחורי הברכיים – כל מקום חמים שמאפשר רטיבות, הוא מצע נפלא להתפתחות פטרת ולכן, חשוב להקפיד על רחצה וניגוב/הספגה-ממש ייבוש של האזורים הרגישים, נכון יהיה ללבוש בגדים מאווררים על בסיס כותנה במקום בסיס סינתטי.

פריחה לרוב תלויה בגורם המדויק שלה, בלא מעט מקרים פריחה חולפת מעצמה או ניתנת לטיפול מקומי באמצעות משחות או תרופות אנטי-היסטמיניות. במידה והפריחה מלווה בחום או תסמינים נוספים, או לחילופין קירבה לריריות (אף/פה/עיניים) יש לפנות מיידית למיון.

4)    מחלות מעיים:

שלשולים והרעלות מזון:

חום ולחות כאמור, הם מצע מצויין להתפתחות ושגשוג של חיידקים ובעיקר סלמונלה, קמפילובקטר ו- אי קולי

חשבתי בעבר שאלו חיידקים שמסתובבים סביב מזון רחוב, או אכילה במקום שבו העובדים סביב האוכל לא מקפידים על היגיינה ונטילת ידיים איכותית ואז הבן שלי בגיל שלושה חודשים, הסביר לי שסלמונלה יודע להגיע גם בתצורות אחרות.

הקפידו על נטילת ידיים איכותית, אכילת מזון רחוב ובוודאי מטוגן בדוכנים שאינם מפוקחים פחות מומלצת.

הקפידו על שתייה מוגברת בגמיעות לאורך היום, מנוחה טובה ואפשרו למעיים להתקנות. במידה ואתם רעבים, תזונה קלה ולא מתובלת, תהיה מענה מאפשר לבני המעיים.

דיזנטריה:

שני החשודים העיקריים במצבי דיזנטריה הם שיגלה ואמבה. הם מסתובבים באוויר, הם עוברים בקלות (כמו אש בשדה קוצים ממש) דרך היגיינה לקויה – אנשים שלא שטפו יסודית ידיים אחרי שימוש בשירותים, כמו גם בהעברת חפצים בעיקר אצל תינוקות ופעוטות שעדיין מכניסים הכל לפה.

דיזנטריה זה שלב גבוה יותר משלשול רגיל, נראה שלשול דמי, כאבי-בטן קשים וחום.

שוב, היגיינה, היגיינה, היגיינה והקפדה על שתייה.

מחלות שמועברות ע"י יתושים:

קדחת מערב הנילוס:

קדחת מערב הנילוס מתבטאת בחום, חולשה, כאבי-ראש, לעיתים אפילו פגיעה נוירולוגית.

אחד הדברים הראשונים שיש לקחת בחשבון כשמדובר באלרגיות, הוא הרחקה מהגורם ככל הניתן ולכן, רשתות בבית זה בחזקת חובה – יש אומרים שבעיקר בשעות אחה"צ, הערב והלילה – אני מעדיפה שמירה הרמטית ומקפידה לשמור על רשתות סגורות. הקפידו לנקז מים עומדים לרוב בעקבות השקיה ושימוש בדוחי יתושים – אני מעדיפה כמובן את הדרך הטבעית מבוססת שמנים נדיפים – מוזמנים לפנות אלי לרכישת מוצרים כקרם או כנוזל להתזה סביב מפתחי חלונות, דלתות ווילונות.

אם לפתע (אחרי תקופת דגירה של בין 3 ל- 14 יום) אחד מכם מפתח מחלת חום לא ספציפית כלומר, חום, כאבי-ראש, כאבי-בטן, כאבי שרירים, פריחה ועוד, במצב זה כדאי לבצע בדיקת דם, שתן ובמקרים מסוימים ייבדק גם נוזל השידרה בהתאם למצב. קדחת מערב הנילוס יודעת לתת מופעים זניחים שאינם מטופלים כלל ולעומתם ישנם מופעים שמגיעים עד קרומי המוח והמוח עצמו כך שאין להקל ראש – להיות בתשומת לב ומעקב.

האוכלוסייה החשופה למחלה קשה של קדחת מערב הנילוס הם אנשים מבוגרים מגיל 50 ומעלה, מדוכאי חיסון מסיבה מולדת או נרכשת.

יתושות:

עקיצות יתושות הם אחד הדברים המטרידים – אין בכך ספק, ישנם אנשים רגישים יותר לעקיצות יתושות ואצלם נראה תופעות מקומיות כמו נפיחות, גרש ואפילו שלפוחיות – אלו תגובות אלרגיות ברמות שונות.

שוב, הקפידו על רשתות סגורות, התמרחו בתכשירים לשיפוטכם ואם כבר נעקצתם או מי ממשפחתכם, אפשר פשוט להיכנס להתקלח, אפשר להשתמש במגבת עם קובית קרח – זה מרגיע, וגם כאן מזכירה שתוכלו לפנות אלי לרכישת קרם נוגד עקיצות יתושות וגם מסייע להרגעת הגרד והצריבה.

מערכת הנשימה:

דלקות גרון ו/או ברונכיטיס

למרות שזו העונה החמה, המעבר בין החום שבחוץ לבין המזגנים המקפיאים במשרדים/קניונים/חנויות הוא מעבר פתאומי וקיצוני. מניסיונות עבר יכולה לדווח לכם שהתקררות ודלקת גרון בקיץ היא סיוט בפני עצמו, החום מעיק, המזגנים מייבשים את הגרון שגם כך כואב – השילוב הזה הוא לא משהו בלשון המעטה גם אם מדובר בדלקת בגרון וגם אם מדובר במצב מתקדם של ברונכיטיס או דלקת ריאות.

נראה מופע שיעול, כאבי גרון, גם חום יכול להצטרף למופע.

אם יש לכם השפעה על טמפרטורת המזגן, הרי שטמפרטורה סביב 24-25 היא המומלצת, השאירו חלון פתוח (שיהיה לווירוסים מאיפה לצאת), הקפידו על שתייה בטמפרטורת החדר, מנוחה ואין כמו מרק עוף של אמא/סבתא לגוף ולנשמה.

עיניים ואוזניים:

דלקות עיניים בתקופת הקיץ הן אירוע שכיח, זה אחד האירועים שמתפשטים ומדבקים כמו אש בשדה קוצים כשהמקור הוא ויראלי או חיידקי, דלקת עיניים יכולה להגיע גם על רקע אלרגי ואז אין חשש להדבקה.

תשאלו ודאי איך כל זה קורה ואיך נדבקים?, בריכה היא מקום מצויין להידבק בו, על אף כמות הכלור בבריכה, עדיין אפשר להידבק בווירוס או חיידק שגורמים לדלקת בלחמית העין.

נרגיש צריבה בעיניים, נראה עיניים אדומות ותהיינה גם הפרשות מהקנתוס הפנימי של העין.

הדרך היעילה להימנע מהדבקה בבריכה בדלקות עיניים היא או לא לפתוח עיניים בתוך המים או לחילופין להשתמש במשקפת אטומה ותמיד מומלץ להימנע משפשוף עיניים.

אני עוד שומעת את רופאת הילדים ולאחר מכן את רופאת המשפחה נואמת לי וגם לסבי להפסיק ללכת לבריכה כיוון ששנינו כל אחד בסיבותיו וגילו הוא, מדלקות אוזניים:

זה היה לגמרי נכון לגבי, בריכה היא אחד ממקומות הבילוי המועדפים עלי מגיל צעיר אבל סבי?... ועדיין סבל רבות מדלקות אוזניים.

מי שלא חווה דלקת אוזניים, לא יודע לאיזה רמות כאב הן יודעות לגרום..

מדובר בדלקת באוזן החיצונית, יש שמכנים אותה "דלקת שחיינים" בגלל מים שנלכדים באוזן והסביבה הלחה והחמימה, היא גן עדן לחיידקים.

יש שימנעו מלהכניס ראש למים, יש שיקפידו על ייבוש האוזן אחרי רחצה במקלחת או בבריכה/ים ויש שישתמשו באטמי אוזניים..

עוד נוהגת להופיע סביב הקיץ מחלת הפה והטלפיים שמתפשטת במעונות, גנים וקייטנות ומביאות מחלת חום, כאב וחוסר נוחות בלשון המעטה. חשוב לציין שגם מבוגרים עלולים ללקות במחלת הפה והטלפיים, לרוב מבוגרים בסביבת ילדים ומאותגרי חיסון.

מדובר במחלת חום יחסית קל, פצעים – אפטות בפה, חניכיים, לחי פנימית והלשון ופריחה אופיינית על גבי כפות הידיים והרגליים שנראית כנגעים אדומים קטנים, לעיתים שלפוחיות שאינם מגרדים מאוד כמו באבעבועות רוח. עוד נראה חולשה כללית, חוסר תיאבון וקושי לאכול בגלל הפצעים בפה, כאב גרון וריור מוגבר בגלל הקושי לבלוע.

הטיפול שעובר מאוזן לאוזן שולח את האימהות למצוא עז מניקה ולקחת ממנה חלב כדי למגר את האפטות והפצעים בפה – זה באמת כאב נוראי, יחד עם זאת לא כדאי להוסיף חטא על פשע ולקחת חלב מעז שאינה מטופלת כיאות וחלילה להעביר גם חיידקים נוספים למחלת הפה והטלפיים. אם כבר חלק עיזים, הקפידו לחלוב עז ממשק מבוקר עם אישור משרד הבריאות שהעדר חף ממחלות – אל תוותרו, ניסיתי כבר את חיידק הברוצלה ולא נעים, זו הגדרה מאוד, אבל מאוד עדינה.

תוכלו להשתמש בטחינה גולמית ישירות עם מקלון לניקוי אוזניים על האפטה, זה מרגיע מאוד. גם דבש חרובים עושה עבודה טובה – שווה בדיקה.

נסכם עם כך את מעללי הקיץ:

·        הקפידו על שמירת מזון במקרר/מקפיא, אל תשאירו בחוץ...

·        הקפידו על היגיינה, שטפו היטב ידיים בסבון ומים

·        לבשו בגדים קלילים ונוחים, שמתאימים לאקלים הישראלי המאתגר

·        הקפידו לשתות מים וודאו תמיד שהמים ממקור נקי וחף ממיני מזהמים – המילים ברורות, לא שותים מים שאינם בוודאות נקיים

·        המנעו מאכילת ירקות ופירות שאינם שטופים היטב, כך תימנעו מחומרי ריסוס

·        הקפידו לנקז כלים בהם מתווספים מים עומדים, זה מקור טוב לדגירה והתפתחות של יתושים

·        הקפידו על שינה ובה ואיכותית לפחות 7 שעות (תודו שאני מפנקת)

·        תזונה עשירה בפירות וירקות, הקפידו על מינון שפוי, לפירות קיץ יש נטייה לאינדקס גליקמי מרקיע שחקים לדוגמא, 12 ענבים הם מנת פרי...שימו לב

---

נחישות ועקשנות

כנראה שהמסלול שחולף בין נחישות לעקשנות, הוא מסלול ישיר לבריאות נפשית, לקבלת החלטות מדויקות וחיים משמעותיים...

אני רוצה לחשוב שכל אחד מאיתנו מארח גם נחישות וגם עקשנות ושתיהן גם יחד, מלוות אותנו לאורך החיים. היות ויצא לי לראות לאחרונה את שתיהן משתרגות בחייו של איש, חשוב לי להניח כמה תובנות שעשויות להועיל למי שירצה להשתמש בהן...

נחישות (Determination) היא היכולת להחזיק במטרה או ערך כלשהו לאורך זמן ולפעול למענם מתוך מיקוד, משמעת עצמית שמבוססת על אמונה בצדקת הדרך. 

לא, לא המדובר באובססיה ודאי לא באובדן שליטה, אלא בפעילות עקבית, עם דגש על מיקוד ופעילות עקבית מודעת, מתוך בחירה ומוכנות להתמודד עם האתגרים שבדרך להתגמש בהתאם לצורך.

נחישות היא לא מה שנקרא "לדפוק את הראש בקיר", אלא בנחישות למצוא את הדלת, את החלון והדרך שיאפשרו לצלוח את המהמורות שבדרך למימוש היעד.

מקורה של נחישות בחזון פנימי. כשלאדם יש מטרה חשובה, ערכית, אישית וגם רגשית, נוצר ה-"דלק" הפנימי שמניע את הנחישות ההתמדה והדבקות במטרה. מדובר באנשים בעלי כושר התמדה שלא מוותרים על מה שחשוב בעיניהם ושוב, יש כאן הליכה בעקבות הרעיון, מתוך שליחות עצמית ערכית.

לאנשים נחושים יש את היכולת להתמודד עם אי-ודאות המתלווה לדרך, יש בהם ויסות ובשלות רגשית המאפשרת להם את היכולת לשאת תסכולים ואת הזמן שלוקח עד המימוש וההגשמה הייעודית. 

אדם נחוש לוקח אחריות ומוביל את עצמו בתוך חייו מתוך בחירה ואינו קורבן של הנסיבות שהחיים מייצרים ומכאן, נולדים גם המיקוד והגם תחושת הכיוון שמתלוות למסע.

ההתמודדות עם הקשיים והעמידה בהם, היא זו שבונה חוסן נפשי, בטחון עצמי ומה שנקרא, עמוד שדרה רגשי, center מגובש.

בפן הבריאותי, נחישות היא חומר הגלם לכוחות ריפוי טבעיים, נחישות אפשר לאומר שמפתחת את כוח העמידות בפני מהמורות בריאותיות ופיתוח נתיבי ריפוי.

נחישות ועקשנות נראות דומות כשמתבוננים מבחוץ – קל להתבלבל ביניהן, בשני המקרים נראה אדם מתמיד בדרכו אלא שההבדל בין שני המצבים משמעותי, עמוק ובעיקר משפיע על התוצאה, על הבריאות  וגם על מערכות יחסים.

לעקשנות חשוב להחזיק בעמדה, דעה או דרך פעולה מסוימת. המחזיק בעקשנות יתמיד בה בכל כוחו גם אם ישנן עדויות ברורות שאין זו הדרך הנכונה לפעול בה או שהדרך בה נוקט העיקש, אינה מועילה או תואמת את המציאות. במקום בו התמדה, תשוקה מזוקקת ובנייה עצמית הן אלו שעומדות בבסיס הנחישות, אגו וצורך בשליטה עומדים כנר לרגליו של העקשן – גם אם אין שום היגיון בפועלו של העקשן.

במקום בו נחישות בונה ומשפרת את חייו ובריאותו של הנחוש, העקשנות הורסת כל חלקה טובה בקשת הפרמטרים בחייו של העיקש מקצה לקצה.

עקשנות נובעת לעיתים מחוסר גמישות מחשבתית או לחילופין, פחד משינוי. היא מבוססת על הרצון והצורך להיות צודק בניגוד לנחישות המתמקדת בתוצאות והשגתם בגמישות מחשבתית ומעשית.

אנשים עקשנים מפתחים התנגדות להקשיב לדעותיהם של אחרים, הם שואפים לשמור ולשמר שליטה וצדקנות.

עקשנות גורמת לנזקים עד כדי חיסול מערכות יחסים, נזקים בקבלת החלטות ואף בשמירה על הבריאות האישית. היא עלולה להוביל לתסכולים, בדידות, סטרס מתמשך ורמות קורטיזול גבוהות בדם שמחלישות בתורן את הגמישות הנפשית והפיזיולוגית וכל ההשתלשלות הפתולוגית שרמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן יודעות לייצר כפי שהזכרנו בגיליונות ופרקים קודמים.

בכתבות קודמות לאורך השנים ובפרט סביב המשמעות העמוקה של ניקוי רעלים מהכבד הלא הוא המסננת האנושית, הזכרתי את הרגשות המצטברים בכבד כמו תסכולים, כעסים - רגשות שגורמים בתורם לאיבוד יכולת הגמישות להתמודד עם מצבי חיים משתנים. בהמשלה והשוואה בין עץ קשיח לעץ גמיש בהתמודדות עם רוחות חזקות - (כאלו שהחיים יודעים לספק לנו חדשות לבקרים), מצאנו שעץ גמיש יכול להתמודד עם רוחות חזקות ולעומתו עץ קשיח ונוקשה עשוי להישבר

תרגילים פשוטים עשויים לפתח ולטפח מודעות עצמית, יכולת לדעת מתי לשחרר, הקשבה פנימית גמישות רגשית ומחשבתית, חוסן נפשי לבניית נחישות, הצלחה ובריאות.

---

מה שצועק חזק בחוץ, שותק חזק יותר בפנים

מה עוצמתי ויעיל יותר, תגובה שקטה או זו הקולנית?

מי מכם שעוקב אחרי גיליונות המגזין ו/או פרקי הפודקאסט, יודע ודאי שאני עוסקת בסקרנות ולמידה מתמדת על מעלליהם של אברי הגוף והנפש – אלו שאני מאמינה שאינם ניתנים להפרדה ולכן הם נכתבים גופנפש בנשימה אחת.

משפט העומד בכותרת כתבה זו מצאתי לאחרונה דומני באחת מהרשתות החברתיות וציינתי לעצמי לחזור למקום הזה שמבקש להניח נקודת איזון שמאפשרת איזון יעילות ושפיות בין הקטבים.

בפועל בחיינו כולנו, אנחנו מוצאים את עצמינו נעים על המנעד שבין תשובה שואגת בשתיקתה לבין זו הנשאת בקול רם ואני רוצה לחשוב ולהאמין, שכל אחד מאיתנו כבר צעד הלוך ושוב את המסלול המחשבתי שבין "למה שתקתי" לבין "למה שאגתי" – ככה אנחנו כולנו, אנשימים שכאלו.

על מנת שנוכל לגייס את היכולת לבחור נכונה בין שתי האפשרויות, כדאי שנבין מראש מה הם חומרי הגלם המייצרים כל אחת מהאפשרויות הללו:

בבסיס השתיקה עומד פחד, פחד מהתגובה שתתקבל, פחד מאובדן, פחד מכאב, לפעמים מדובר בבושה שמכווצת את יכולת הביטוי, כאב ישן ו/או טראומה המציפים אותנו בקיפאון freeze.

גם אשמה מובילה לשתיקה במקום לפעולה ויש שתחושת חוסר ערך היא זו שמולידה תחושה ששוללת את הזכות להשמיע קול כלל.

לעיתים מְקור השתיקה מגיע מהצורך בהגנה עצמית דרך נסיגה, לעיתים שתיקה מגינה על האדם מפני פגיעות, לעיתים מדובר בדיסוציאציה כלומר, ניתוק רגשי מהמתרחש כמנגנון הגנה ולעומת כל אלו, ישנם הבוחרים בשתיקה מתוך טקטיקה. שתיקה מביאה איתה עוצמה גדולה ואנחנו מכירים לא מעט פתגמים שמבטאים בדיוק את עוצמת השתיקה, נסו  "מים שקטים חודרים עמוק", "סייג לחכמה – שתיקה"  ופתגמים נוספים.

תגובה מתלהמת היא לרוב תגובה שמבקשת לפרוק מטעם רגשות באופן פחות מאוזן או באופן בלתי מבוקר כלומר, מדובר בתגובה אינסטינקטיבית.

תגובה קולנית עשויה להעיד על פחד מוסווה בכעס, תחושת השפלה המתבטאת בתגובת הגנה מתפרצת, ותסכול שהצטבר ולא קיבל ביטוי או מענה. כאב רגשי עמוק המתפרץ באמצעות התלהמות, תחושת איום או חוסר שליטה – כשאדם מנסה להחזיר ולגרוף לעצמו שליטה דרך קול רם או סגנון דיבור "מאיים".

תגובת Fight – הילחם, של מערכת העצבים  מעידה על כך שאותו אדם מגיב כאילו מדובר באיום ממשי.

אגו פגוע, עשוי להתבטא בהתלהמות שכביכול שומרת על תחושת ערך עצמי, כאשר אדם מרגיש כי הוא מותקף או מאוים.

לעיתים קרובות מדובר באדם שלא קיבל לגיטימציה לבטא רגשות בצורה בריאה ולכן הפנים את המצוקה עד רגע ההתפרצות המתלהמת.

לעיתים, תגובות מתלהמות מכל הסגנונות מעניקה נוכחות לאדם המשתמש בה, משל תראו/תשמעו אותי – אני כאן ! כל אלו כאמור, מעידים על חולשה ולא על עוצמה.

נשאלת השאלה מה ההבדל בין שתי התגובות שתיקה/התלהמות:

כיווּן האנרגיה של שתיקה הוא פנימה, כיווץ אצירה (שמירה) ועצירה, תוך ניסיון שליטה דרך מניפולציה שבשתיקה, ניסיון להחזיר שליטה דרך כוח.

שתיקה מונעת מהצד שמנגד לדעת מה מתחולל בך – לא מעט אנשים שבוחרים בשתיקה, משתמשים בקלף אי-הוודאות של הצד שמנגד כאלמנט מוביל שמאפשר להם יתרון אי-ודאות של הצד שמנגד.

יחד עם זאת, יש מחיר משמעותי לבחירה בשתיקה וההתכנסות או למען הדיוק היאספות פנימה תוך צמצום ביטוי מילולי ורגשי גם יחד,  הדחקה, איפוק, הימנעות, ניתוק קשר עין עד כדי בידוד רגשי וחברתי. למסע הבידוד הרגשי מחיר הוליסטי ופיזיולוגי עוצמתי ולא בהכרח חיובי:

בתהליך בו אדם פורש אל עצמו מהחברה, מרעשים חיצוניים וגירויים פנימיים גם כן, נראה היבטים פיזיולוגיים, רגשיים נפשיים והוליסטיים כאחד:

בפן החיובי של הדברים נראה רגיעה שמקורה ירידה בגירויים ועוררות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית כפי שנוכל לראות אצל נזירים שפורשים לטובת חיי  ביטוי רוחני, שם נראה הגברה בפעילות של מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, תמיכה בעיכול, שינה טובה והתחדשות רקמות אם תירצו, תקראו לכך אנטי אייג'ינג.

רמות נמוכות של הורמון הסטרס קורטיזול, משפיעה על ירידה בערכי דלקת כרונית אינפלמטורית שבתורה מחזקת את תיפקוד מערכת החיסון ותמיכה בפוריות.

נראה שיפור ברמת הגמישות פיזית ורגשית מנטאלית, הקשבה פנימית , יכולת ריכוז גבוהה, מודעות גבוהה המאפשרת עיבוד רגשי וחשיבה יצירתית לשיפור תובנה עצמית תוך שיקום מערכת התגמול המובלת בידי דופאמין, תוך חידוש מסלול תגמול מוחיים שנשחקו על רקע גירויים חיצוניים עודפים – מה שיוליד בתורו תחושת סיפוק פנימית שאינה תלוית התמכרות.

ברם אולם, יתכן והשתיקה היא שתיקה רועמת, שתיקה שמתבטאת בקיפאון Freeze כחלק מהתמודדות עם מאבק או בריחה הנשלטים בידי מערכת העצבים האוטונומית.

תגובה שקטה לא תמיד מעידה על שלווה, לעיתים זו התנתקות רגשית שנובעת מהצפה רגשית או חוסר בכלי התמודדות עם מצבים רגשיים שונים.

גם תגובה מתלהמת לא בהכרח מעידה על עוצמה, לעיתים מדובר במצוקה עמוקה ותחושת איום או  לחילופין טקטיקה שתפקידה לטלטל את הצד שמנגד – מי לא מכיר את האנשים שמשתמשים בקול בס ועמוק ו/או גודל פיזי כדי להשפיע על האנשים מולם?

שתיקה שמקורה בקושי, בתחושת "לא נעים", "אין לי קול", "מחנק", "אני בוחר/ת שלא לדבר עכשו" היא לרוב שתיקה שמקורה בפגיעה וזו, מגיעה יד ביד עם מתח בלסת, בבטן ו/או בגרון. רעד פנימי ודופק מואץ – תחושה של "בליעת גוש של רגשות" מה שעשוי להתבטא גם בקוצר נשימה.

שתיקה שמקורה בעוצמה מתבטאת בנשימה יציבה, נינוחות בגוף, תחושת קרקוע ו/או שקט פנימי מתוך חיבור למהות – "אני לא חייב להגיב כדי להיות" זה בהחלט מקום עוצמתי.

המחשבות שמלוות שתיקה מתוך פגיעה יהיו "אני לא יודע מה להגיד", "אף אחד לא יקשיב לי", "אני לא מוכן/רוצה להיפגע שוב"

ולעומתן המחשבות המלוות שתיקה מתוך עוצמה תהנה: "אני שומע", "אני שוקל", "הכוח שלי אינו מותנה בהוכחה", ."התגובה שלי מדויקת כשהיא מבשילה"

רואים את ההבדל?

פגעי הזמן המושפעים משתיקה מתוך פגיעה יתבטאו בתחושת תסכול, הצפה, חרטה על מה שלא נאמר, תחושת החמצה.

לעומת זאת הזמן משפיע על התפתחות תחושת בגרות, הבנה מעמיקה של המציאות וחיזוק הבטחון העצמי כשהשתיקה נובעת מתוך עוצמה.

בידקו את עצמכם ברגעי שתיקה – האם אתם נוכחים או מכווצים?, האם השתיקה מגינה עליכם או משרתת את ההתפתחות שלכם?, לו היה לכם בטחון מלא, האם עדיין הייתם שותקים כעת?

לשתיקות מכל סוג כמו גם לתגובות ספונטניות מתלהמות יש מחירים פיזיולוגיים ורגשיים כאחד ונראה שהתשובה חוזרת תמיד למנגנוני שמירה על איזון וגמישות מאפשרת שינויים וזרימה.

---

תודה...

תודה - עוזי חיטמן, לחן: דאלארס

תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על אור עיניים

חבר או שניים

על מה שיש לי בעולם

על שיר קולח

ולב סולח

שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על צחוק של ילד

ושמי התכלת

על אדמה ובית חם

פינה לשבת

אישה אוהבת

שבזכותם אני קיים

תודה על כל מה שבראת

תודה על מה שלי נתת

על יום של אושר

תמימות ויושר

על יום עצוב שנעלם

תשואות אלפיים

וכפיים

שבזכותם אני קיים.

אלו לא סתם מילים שמילאו תבניות צלילים וחברו לשיר ומנגינה, כולנו אומרים תודה – כשאנחנו זוכרים, הפעם מדובר בהודיה שלימה ומלאה ממש, לא תודה אגבית, אלא כזו מלאת כוונה ישירות מעמקי הנשמה – מהקישקעס אני קוראת לה.

הודיה היא תחושת הערכה והכרת הטוב שקיים בחיים שלנו ולא בהכרח כתוצאה מנסיבות אלו ו/או אחרות, אלא ממש בחירה ברורה לחפש ולמצוא את הטוב ועליו להודות לעומק.

אנחנו לומדים לומר תודה רק כשהחיים מנכיחים את שבריריותם, כנראה ששנייה לפני כן, קשה לנו לתפוס את העוצמה של עצם קיומנו כאן, עצם הצלחתנו להתעורר בבוקר, לאסוף את אסופת הגוף הפיזיולוגי והנפשי לכדי יקיצה ותפקוד – זה רק נראה לנו ברור מאליו ולאורך כל שנות לימודַי, אני נפעמת פעם אחרי פעם, עד כמה הדברים הם בבחינת נס של ממש, כל תיפקוד באשר הוא מקצה לקצה.

בואו נניח את התובנות שלנו בצד וניגע בלב הביוכימיה והביולוגיה של החיים שלנו וזה כנראה משמעותי יותר מכל שיעור חיים באשר הוא ושוב, כל מי שהחיים לימדו אותו על המרחק השברירי והבלתי נתפס שבין החיים והמוות, יכול להבין את עומקם ועוצמתם של דברים: קחו אוויר זה משפט ארוךךך...

הודיה מפחיתה דיכאון וחרדה, מגבירה תחושת סיפוק ומעניקה לנו משמעות ומהות לחיים ואולי זה העיתוי המושלם להעמיק, תודה על כל דבר בתוך חיינו, מעלה את ערכי הדופאמין בזרם הדם ובכך מעלה את הערך והביטחון העצמי, מפתחת אופטימיות וחוסן נפשי, משפרת מערכות יחסים, מעוררת ומעודדת חמלה, נדיבות וסליחה, משפרת תקשורת, מחזקת תחושת חיבור חברתי, משפרת מיקוד, נוכחות being, זיכרון חיובי ובאותה נשימה, מפחיתה את העודף המחשבתי בואך חפירות שליליות. – ככה, תודה מהלב, באמת ובתמים

ובשביל לסגור מעגל או לפתוח אחד חדש בתוך החיים באמצעות הודיה, הרי שהודיה מורידה רמות קורטיזול  (הורמון סטרס)גבוהות בדם ובכך מרגיעה, מעלה כאמור רמות דופאמין ובכך את מערכת התגמול האנושית שאמונה בין היתר על מוטיבציה ושמחה, מעלה רמות סרוטונין המעורב בוויסות מצב הרוח, מורידה דופק ולחץ-דם ומאפשרת למערכת הפרא-סימפתטית להוביל וזה לא מסתיים כאן..

מחקר שהתפרסם ב- Davis University of Californiaמראה שאנשים שכתבו יומן תודה במשך שלושה שבועות, חוו שינה איכותית וטובה מבעבר ובהתאם ביקרו פחות אצל הרופא והתמלאו תחושת חיוניות מוגברת.

הודיה פותחת את הלב לנוכחות, הרפיה, יכולת קבלה ומחברת אותנו מעבֵר לאגו ותחושת מחסור – מסייעת להתמקד במה שיש.

דת באשר היא, היא אחת הדרכים להתחבר למה שמכונה אור, לאמונה, להשגחה אלוקית ונראה שבכל דת סביב הגלובוס, נמצא מזמורי הודיה ובעיניים שלי, עם או בלי קשר לאמונה, אלא מהמקום שיודע להעריך ולתת דגש למה שיש מבלי להדגיש את מה שאין.

שרק נדע להודות ...

---

 

 לסיכום גיליון יולי 2025,

גיליון זה מציין 14 שנות כתיבה אחת לחודש וממשיך בהתמדה והודיה גדולה על היכולת להנגיש למעוניינים הקוראים והמקשיבים לפודקאסט "כלים שלובים באופן טבעי" מידע שבעיניי חיוני לשמירה על בריאות מכל פן אפשרי.

חשוב לי להעביר הלאה את העובדה שיחד ובשילוב עם הרפואה הקונבנציונאלית שכבודה במקומה, ישנן דרכים נוספות שיודעות לשפר את איכות החיים ובפרט כשהדגש הוא על טיפול בשורש הבעיה באשר היא.

גיליון זה מלווה מחשבות שעלו בי במהלך השנה האחרונה בה נפלה לידי הזכות ללוות את אבי ילדי שחלה קשות ונפטר ביום שני 14.7.2025 בהיותו בן 65.6 מתוך בחירה והתמודדות נחושה בחיים וגם כאן, מקום להודיה על החיים שהיו, על סיום הסבל שחווה ומצרפת קישור לשיר הנפלא של מרסדס סוסה – "תודה על החיים"

היה איש ואיננו עוד...

 

https://www.youtube.com/watch?v=jAlKfFLFnRI