רקמה אנושית אחת
מילים ולחן: מוטי המר
כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו...
*
פתח דבר
איך מסכמים חודש מאתגר רגשית שכזה, איך נסביר את המהמורות האנושיות שבאות לפתחנו העם היהודי וכולנו כפריט אנושי אישי בתוכו?,
לא די לו ליקום הקם עלינו לכלותינו מקדמת דנאן ועודו? – משהו בנו מושך את אש ליבו של היקום?
אין לי תשובות, אני תוהה בדיוק כפי שיתכן וגם אתם תוהים - מה רוצים מאיתנו, מה יש להם מאיתנו, במה חטאנו שפשענו שרודפים אותנו ?
עוד לא סיימנו לייבש את הזרת מהיין האדום הממשיל את המכות שחטפנו אי-שם במצריים העתיקה, עוברים כמעט שבועיים ימים עד שאנחנו נקראים להיאסף רכוני ראש, כבדי זכרונות מבית ולימודים על מותם - סלחו לי, יש לאמר הירצחם של למעלה משישה מיליוני אנשים, כל מחשבה על השורה התחתונה ואלפי הסיפורים האנושיים שחלקם עדיין חיים בקירבנו, לא מצליחה להבהיר לי איך אפשר, איך יכלו – ולא אכפת לי באותם רגעים מלחץ חברתי ועוצמתו (נקודה למחשבה לכולנו) –
עולה בי תהיה בדבר הדיסוננס העצום שבין האנושיים שפתחו את ליבם וביתם וסיכנו את חייהם כדי להציל אנשים באשר הם, מול אלו שהעדיפו לדרוך על גוף חי כדי להציל את עצמם ועוד לפני שתגידו מילה, אני לא מעוניינת לשפוט!!!, זה כבר היה, תודה לאל הסתיים – אבל כל עוד אנחנו לא לומדים, מפנימים ומטמיעים את השינוי והתיקון... ימשיכו לשיר את יפה ירקוני וההיסטוריה שחוזרת... כאן, בסוריה, ברחבי אפריקה זה אצלינו (אצל כל אחד מאיתנו) בידיים...
משהו בנו, הצליח לצאת מהתופת, להתאושש ולממש את התקומה, להגשים חלום של למעלה מאלפיים שנה, לאושש שפה שלא דוברה, להגיע אל ארץ מולדת ולבנות אותה מההתחלה..
סבתי וסבי ע"ה, הגיעו מרוסיה (1923) היישר לעבודה בסלילת כבישים, בלי שפה משותפת, עם צניעות צרכים שגובלת בסגפנות, אבל עם חלום משותף אחד וכוחות אדירים ליצירה משותפת, היתה סיבה !!!
וכשיש סיבה.., מוצאים את הדרך והכוחות לעשייה – זו עוצמה בלתי מתפשרת.. אלו בדיוק הרגעים שאנחנו מצליחים להתאחד, לראות את טובת הכלל והחיילים של כולנו כשהגזרות כאן מתחממות.
בדרך אל ההצלחה, הדרכים זרועות נמשי כתמי דם שיבשו זה מכבר, מול אלו שמתחדשים כאן חדשות לפיגועים
המוות רבותי, לא בוחל בגזע, מין, צבע, אמונה – המוות כואב בכל לב אנושי, גם אם במחיר ההסטה הנסחטת מביאה אם להלל ולשבח את מות בנה – היא עדיין כואבת ותכאב כל עוד ליבה פועם בה ושוב,... המוות, הגעגוע, הפרידה האינסופית והפתאומית (גם כשאנחנו מוכנים לו) יודע לשבור לנו את הלב...
מתוך איזו עוצמה אנחנו מצליחים שנה אחר שנה לקום מהשכול אל התקומה, השמחות וכל המנגלים בכל פינה אפשרית על האדמה שספגה לקרבה כל כך הרבה קורבנות?
איך מרפאים לב שבור?, האם הזמן אכן מרפא את פצעי הנפש?, האם לב שבור הוא אכן פתולוגיה פיזיולוגית סדורה..?
כל התשובות, כל התהיות בגיליון זה של המגזין, בחודש שהכי קשור וקושר אותנו בפופיק להיותנו ישראלים ויהודים...
כולנו זקוקים לחסד
מילים: נתן זך
לחן: אילן וירצברג
כולנו זקוקים לחסד,
כולנו זקוקים למגע.
לרכוש חום לא בכסף,
לרכוש מתוך מגע.
לתת בלי לרצות לקחת
ולא מתוך הרגל.
שנדע ימים טובים,
שנמצא בליבנו אנושיות חמה
שנצליח תמיד לעמוד על רגלינו, תקומתנו והצלחתנו
באחדות, בריאות, שפיות והצלחה משותפת
שלכם כתמיד,
תמר.
מועדון הלב השבור – Takotsubo Cardiomyopathy
stress induced cardiomyopathy
כולנו טעמנו ולו פעם אחת, טעמו של לב שבור...
זה אמיתי?, זו תופעה מוכרת או שמא המצאה אנושית לתופעה כל כך כואבת?
אף אחד מאיתנו לא זקוק להסברים על לב שבור, היינו שם – כולנו, כל אחד בדרכו ובזמנו לפחות פעם אחת..
זו הגדרת סיטואציה?, זו תופעה רפואית מוכרת?, מה האמת לגבי לב שבור?
אני לא יודעת להצביע על ציר הזמן ההיסטורי, מתי ומה היה המקום והרגע בו שייכו את הלב האנושי למקום שמרגיש, למקום הכואב מחד והשמח מאידך, כך או אחרת הלב האנושי קיבל תפקיד מטאפורי להכיל את מכלול הרגשות האנושיים אף שלא בהכרח כולם רואים עין בעין את תפקידו זה.
הלב אמר לי, יש לו לב זהב, או לב מאבן, הם נמצאים בלב ים ובמרכז תשומת הלב, טוב לב, לב שבור, לב חם, לב רחב, כטוב ל יושב לו על הלב, ליבו, נמס ליבו, ליבו סמוך ובטוח, באומץ לב, שותת ליבו דם, אחד בפה ואחד בלב, בחירת ליבו, אין בליבו עליו, בינת ליבו, בלב ובנפש, בלב כבד, בלב קל או לב כבד, בלב שלם או בחפץ לב, גם גבה לב וגילוי לב, ליד דברים שבלב וחולי לב, אנשים חסרי לב או טובי לב, עם יד על הלב, יש בליבו על.. גיליתי לך מה שעל ליבי, בכאב לב, אני מדבר על ליבך, אל תהיה מוג לב, תחמם את הלב, תמשוך את הלב, רק אל תכביד את הלב, עדיף תמיד להמיס את הלב, מעומק הלב, להגשים משאלת לב, בלב מצודד, בנדיבות לב, כשזה נוגע ללב, הכי חשוב לזכור שיש דברים שנשכחו מהלב, מת ליבו בקירבו, בגלל איש ערל לב, הוא קנה את ליבי, כי פיו וליבו שווים, הוא אינו קשה לב ובעל שרירות לב... איש לבבי כלבבי... איזו תעבורה עמוסת רגשות מקצה לקצה עוברת בלב האנושי – פלא שהלב יכול להישבר?...
בהיותו של הלב שריר, קצת קשה להבין איך האיבר הזה "נשבר" ובכל זאת, הרפואה הקונבנציונאלית מכירה במקום ובמומנט הזה, אפילו נותנת לו שם מקצועי מוגדר ומובהק ומבחינה בעצמה בעובדה שהרגשות שלנו יודעים לנהל אותנו מקצה לקצה, מטוב ועד רע וכל הדרך חזרה... טקוצובו קרדיו מיפותיה – Takotsubo Cardiomyopathy וההגדרה הקונבנציונאלית מכילה בחובה את כל הסממנים שמי שחווה פעם שברון לב, יוכל לספר לכם:
קודם כל ולפני הכל - אם חלילה וחס, אתם מרגישים כאבים ותעוקה בחזה, לא מְשַחקים מִשְחקים עם הלב ומזמינים ישר אמבולנס שמתמחה בטיפול לבבי (נזהרת מפרסומות ואתכם הסליחה) אבל זיכרו שאם חלילה על דרך גם חוויתם שברון לב, ראוי וכדאי לציין זאת בפני צוות המטפלים באמבולנס כמו גם בבית החולים. (תמיד עדיף שיגידו שאני או אתם היסטריים מאשר שתחוו אירוע לב אמיתי ללא טיפול מיידי) !
אי-שם בשנות התשעים של המאה הקודמת, צוות רופאים יפניים שם ליבו לעובדה שצורתו הפיזית של הלב משתנה לאור מועקה נפשית חמורה, אנחנו מכנים את המצב הזה לב שבור, הרפואה הקונבנציונאלית מכנה אותו טקוצוּבו קרדיו-מיופתיה, השם לתרחיש נגזר מהצורה השונה שהלב מקבל כתוצאה משברון לב. הצורה הזכירה לרופאים היפניים סוג של כד מים ומכאן נגזר השם לתופעה.
מי שחווה שברון לב עשוי לחוש כאב משמעותי בחזה, יתכן ויהיה שינוי בבדיקת א.ק.ג, רמה גבוהה של הורמוני סטרס (אדרנלין למשל) בדם, ירידה בתפקודי הלב ואפילו סימנים לאי-ספיקה לבבית – מה שעשוי לעורר את צוות הרופאים לחשוב על אוטם שריר הלב.
מה שמייחד את תופעת שברון הלב ומבדיל בינה לבין אירוע לבבי ממשי הוא הצורה השונה של הקצה התחתון של שריר הלב המוזכר בפסקה קודמת ואם ממש מעניין לכם, הרי שקיימים ארבעה קריטריונים ברורים המבדילים בין אירוע לבבי לבין מופע שברון לב, אולטרסאונד וצינתור יתנו את התשובה הוודאית במה המדובר. חשוב לזכור שהאופציה הזו קיימת...
בהלה עוצמתית, פחד, שמחה גדולה מאוד, דאגות קשות, מוות של אדם אהוב, תאונת דרכים, אֶבֱל, בעקבות התעללות, פחד ודאגה בגלל מצב בריאותי או ניתוח שצריך לעבור, גירושין וגם אירועים משמחים ומפתיעים כל אלו וכנראה שישנם גם אירועים נוספים שיודעים לגרום לשברון לב – זה כנראה הכי אינדיבידואלי שיש, נאמר כבר מזמן שהמציאות, עולה על כל דמיון...
הבעיה מתחילה כשאנחנו מבינים שהלב לא מתאחה באמצעות דבק, פלסטר לא ממש עובד, גם חוט ומחט לא עושים את העבודה ונדרשת התייחסות שלימה ומלאה לסיטואציה... זה לא עובד בשיטת "נתעלם וזה יעלם", גם שיטת הפרמקולוגיה הסינתטית שיעילה אמנם במצבים מסויימים, במקרה של שברון לב, אני אישית פחות מאמינה בנוגדי דיכאון סינתטיים כטיפול בשברון לב.
בניגוד לכל מה שאנחנו חושבים, כל מה שלמדנו לשייך ללב האנושי, המחקרים מראים שהמוח הוא זה שגורם לתסמונת הלב השבור והתופעה אופיינית יותר לאנשים שחווים רגשות קיצוניים, הם מייחסים רגשות קיצוניים לתרחישי חיים וכך גם למה שגורם לב לשברון לב. מפתיע אתכם? – בואו נעשה סדר,
המוח הוא זה שמתרגם לנו את הרגשות, אלו אנחנו שהענקנו ללב את האחריות על שמחה, עצב, אהבה ושברון לב גם – זיכרו שמי שמושך כאן בחוטים הוא לא אחר מאשר המוח האנושי וככזה, ההתייחסות והטיפול אינם משויכים לבעיה לבבית, אלא אם היתה כזו קודם לשברון הלב ואלא נוסף מבוסס על משך הזמן ו/עוצמת השברון והנזק הלבבי שאדם חווה בעקבות השברון.
מעניין לראות שאנשים שלקו בשברון לב, מראים שהמערכת הלימבית במוח שלהם (זוכרים שדיברנו על המערכת הלימבית בהקשר של ריחות, תרגום וויסות תגובות רגשיות?) מראה רמת קישוריות נמוכה וזו בתורה, גורמת להם להתקשות בשליטה על תגובות פיזיולוגיות בגופם במצבי לחץ קיצוני, כמו גם לכאב רגשי גדול.
בהיותו של שברון לב, כאב רגשי גדול הרי שהדרך להקל על המצב נמצא במקום האנושי חברתי, זה הזמן לקבל את כל התמיכה האפשרית מחברים קרובים, משפחה ובעיקר למרות כל הקושי, חשוב לצאת, לצאת, לצאת מהבית ומהמלנכוליה אל החוץ – תנועה תמיד מסייעת לשחרור אנרגיה שנתקעה וכן, במצב של שברון לב, מדובר באנרגיה שנתקעה וקשה לנו לשחרר אותה – זכרו תמיד שתקיעות (מה שמכונה בז'רגון המקצועי סטגנציה, מדבר ישירות על כאב פיזי גדול.
ככל שתקפידו על קשרים והעמקת קשרים חברתיים, כך יהיה קל יותר למוח להשתקם מהמשבר ולחזור לעצמכם. cמקביל, זה הזמן להיעזר באנשי מקצוע – תבחרו על פי טעמכם ודעותיכם באיש שאתם סומכים עליו שילווה אתכם בתקופה הזו.
שוב מדגישה, זה הזמן לכל פעילות גופנית אירובית, הליכה, ריצה, שחיה, רכיבה על אופניים – אנדרופינים המשתחררים אגב פעילות גופנית אירובית, הם בפועל נוגדי דיכאון, משככי כאב טבעיים ויעילים ואתם קובעים את המינון ומרוויחים את חיזוק הגוף ומערכותיו, פינוי רעלנים מהגוף – רק טוב יש בפעילות גופנית (כשהיא מבוצעת בעצימות תואמת את היכולת של כל אחד באופן אישי).
אם למישהו סביבכם נשבר הלב, חבקו – (זוכרים את הורמון האוקסיטוצין?) חבקו בלב שלם, מכל הלב בהמון סבלנות וכל יכולת ההכלה הלא שיפוטית שבכם – חיבוק הוא תרופת פלא...
זנב הארי Leonorus Cardiaca (motherwort)
רפואת צמחי המרפא עוברת זה שנים מאב לבן – מאם לבת, ממטפל למטפל והיא נושאת בחובה את חכמת האדם והאדמה ובעיקר, את השילוב המופלא הזה המאפשר לנו את החיים ואיכותם...
לא בכדי בחרתי בצמח לאונורוס ברצף הכתבות לגיליון זה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שזה אחד הצמחים המנחמים לב שבור, אחד הצמחים המתאפיין ביכולת להרגיע מלנכוליה תוך חיזוק שריר הלב ושיפור מצב הרח.
הרפואה האקלקטית משתמשת לאורך ההיסטוריה בזנב הארי לטיפול בבעיות לב ומערכת העצבים, כשהמדובר בטיפול ממושך המאפשר קבלת מלוא ההשפעות של הצמח הנפלא הזה.
הוא מרגיע, משפיע לטובה ומרגיע את מערכת העצבים תוך כדי חיזוק מערכת העצבים והקלה על ההתמודדות עם מצבי חרדות. מגביר פעילות הכבד והפרשת מיצי מרה לעיכול חלבונים ושומנים, סופח גזים, קרדיו-טוניק, טוניק-מחזק ומאזן את מערכות הגוף וצריך לזכור שהוא נוגד פעילות תירוקסין בבלוטת התריס.
משתמשים כיום בזנב הארי לבעיות לבביות המתקשרות עם הפרעות רגשיות (אפרופו לב שבור), עצבנות ומצבי טכיקרדיה (שינוי קיצוני בקצב הלב, גם על רקע חרדות).
זנב הארי מתאים לטיפול בדאגות, חוסר שקט, דפיקות לב מואצות (פלפיטציות), סטרס וכמובן יתר לחץ דם שנובע מאלו כמעט באופן טבעי. זנב הארי פועל ישירות על שריר הלב ומרגיע את דפיקות הלב המואצות.
מתאים לטיפול גם בבעיות הורמונאליות הבאות לידי ביטוי במופעי PMS לרבות כאבי מחזור, מחזור לא סדיר, עיכוב במחזור ומשמעותי לטיפול בתופעות גיל המעבר – מנופאוזה. יעיל להמרצת התכווצויות הרחם לשלב הלידה
לאור פעילותו נוגדת התירוקסין (הורמון בלוטת התריס) זנב הארי מתאים לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס או במצבים חמורים של רעלת על רקע של היפר חמור בבלוטה.
בהקשר של המוטיב המוביל בגיליון זה של המגזין והבחירה בהיכרות עם זנב הארי, נאמר על הצמח כי הוא מרחיק מלנכוליה מהלב ומשרה מצב רוח טוב בו בזמן. (קיים מוצר מרוכז של תמצית הצמח בטפטפת להרגעה וחיזוק מידיים – מינון נהוג עד 30 טיפול ברבע כוס מים X 3 פעמים ביום לפני האוכל).
לתשומת ליבכם !!!
הצמח אינו מתאים לשימוש במקביל לנטילת תרופות קרדיולוגיות,
לא במצבי היפו (תת פעילות) של בלוטת התריס
ולא במקביל לתרופות נוגדות קרישה.
ה ס ר ע פ ת
דיאפרגמה מכנים אותה בלועזית וכל הקונוטציות מדויקות להפליא, כך בדיוק עובדת הדיאפרגמה שהתחילה את דרכה ככובעון צווארי ולימים קיבלה עליה את שמה הנשי, האמריקאי והמעודן יותר "צעיף רחם" אלא שכאן המדובר בשריר, אחד השרירים הפעילים בגוף האדם והכי פחות מוכר לשימוש באופן מושכל או יזום
מניחה שגם אני כמוכם, לא הייתי נתקלת בקיומה של הסרעפת לולא לקחתי חלק בשיעורי פיתוח קול ושנים רבות לאחר מכן, מצאתי את עצמי עורכת היכרות מחודשת עם הסרעפת בואך בעיות שינה – זה הזמן שלכם להרים גבה... (יותר גבוה, עוד קצת...)
הסרעפת היא השריר שכולנו לא מכירים, לא מודעים לעצם קיומו ורובינו לא משתמשים בו באופן יזום ומודע, אבל השימוש בו נעשה כל הזמן. מדובר בשריר שמשויך ישירות למערכת הנשימה אבל כבר רומזת לכם שמערכות הגוף נוטות לעבוד בסמיכות ובשיתופי פעולה ובהמשך הכתבה, אשתף אתכם באחד מהמקרים מהקליניקה.
הסרעפת עושה את ההפרדה והחיץ בין מערכת הנשימה לחלל הבטן ולמעשה פוגשת בחלקה התחתון (לא פיזית, ישנה הפרדה) את המעי הרוחבי כשאנחנו נושמים נשימה עמוקה וגדולה ודוחסים את הסרעפת כלפי מטה.
אם תניחו את כפות הידיים קצת מעל המותניים תוכלו להרגיש את החיבור העליון של הסרעפת בקו הצלעות התחתונות תוכלו להרגיש את מה שהסרעפת מבצעת בהכנסת האוויר לריאות ובהוצאתו.
הסרעפת צמודה לחוליות המותניים בצידו האחורי של הגוף ויש לה שלושה פתחים לוושט, לאבי העורקים, לוורידים, למערכת העצבים, לכבד ולתעלות בית החזה – לא הייתי מתעכבת לציין זאת לולא לסרעפת היתה השפעה מעניינת ומרתקת על האברים והמערכות בהן נוגעת הסרעפת....
רוצים דוגמאות? – בבקשה...
מטופל בן 3, נולד פג, כמובן שהוא רזה, חלש, חיוור ואנמי גם, בעיות עיכול המתבטאות בעצירות ( כ מ ו ב ן – תיכף תיראו גם אתם את ההקשר) בלע מטבע של חצי שקל (דווקא הוא), היות ויש עצירות וחולשה של מערכת העיכול והנשימה שלו שטחית וירודה כי היה מונשם עד גיל שנה (נולד בשבוע 26 לפני שהריאות מסיימות תהליך התפתחות והבשלה לנשימה עצמונית) – המטבע נתקע בכפף הטחול במעיים ולא זז...
מתחיל חום, רגישות ואדמומיות באיזור בהמשך גם כאב והרופא מפנה לניתוח – כך אני מקבלת את הפעוט...
המחשבה שלי היתה להשתמש בחכמת הגוף ובאותה הזדמנות, תוך כדי משחק והנאה, לגרום לחיזוק הריאות וכפועל יוצא גם לחיזוק מערכת העיכול – ליתר דיוק את תנועתיות המעיים....
את השעות הבאות הקדשנו למשחק בהפרחת בועות סבון מוכנות והמשכנו לקשית עם מים וסבון כמו שהיה לי כשהייתי ילדה – מה שדורש נשימה עמוקה יותר, כלומר דחיסה חזקה יותר של הסרעפת שתניע בתורה את המעי הרוחבי ותגרום לתנועתיות במעיים ולדחיסה של המטבע החוצה.
את החכמה הזאת יודע בעל פה כל מי שאי פעם עישן, כי אחרי השאיפה מהסגריה הראשונה בבוקר כבר הרגיש את פעילות המעיים המתרגשת בבטנו...
בתובנה משתמשות גם הרפואה הטבעית, בוודאי הרפואה הסינית וגם היהדות – כן, כן... הזמן המומלץ בבוקר לשבת על המיטה לפני שקמים, לאפס את זרימת הדם, לנשום עמוק (ואם אפשר גם להימתח) הוא זה בדיוק שגורם לנו לקחת נשימה עמוקה ולדחוס לעומק את הסרעפת כלפי מטה ולעורר את פעילות המעיים הראשונה של הים החדש שזה עתה נולד.
מה הקשר ליהדות? – זה בדיוק הזמן שלוקח לאדם לאמר את ברכת "מודה אני" בבוקר – הכל מתחבר להכל – מיוחד ומעורר לא מעט מחשבה.
מי מכם שסובל מעצירויות, זה הזמן לקחת את נושא הנשימה לבדיקה בתוך החיים שלכם.
הבדיקה הזו נכונה גם לאנשים שסובלים מיתר לחץ דם, מבעיות שינה, מתפקודי כבד לקויים (הן בהסתכלות קונבנציונאלית, נטורופתית וסינית גם יחד).
הסרעפת לוקחת חלק גם בהקאות (נסו להיזכר בתחושה) וגם החיבור לחוליות הצוואר דרך מערכת העצבים יזכיר למי שסובל מכאבי ראש ומיגרנות על רקע גרמי חולייתי ומערכת עצבים את הסיבה שהקאה משחררת את הכאב. אם הגענו עד כאן רק נזכיר שנשימה לא חלקה ותקינה תגרום לגיהוקים – אבל גם שריר סרעפת שלא פועל היטב יעשה את אותה הפעולה.
נשימה סרעפתית - נשימת בטן, מרחיבה את בית החזה, מרחיבה את חלל הבטן. היא הנשימה הבסיסית ביותר (תוכלו לראות אותה היטב אצל תינוקות וילדים) ועדיין אנשים לא מבצעים אותה כמו שצריך ומחמיצים את היתרונות הרבים שלה.
בעיקר אנחנו הנשים מאבדות את תצורת הנשימה הזו עם הרצון לסחוט את הבטן פנימה כדי להיראות בעלות בטן שטוחה וכשמגיע ההריון, השרירים כל כך משתנים שאנחנו מאבדות את התחושה של נשימה ביטנית – אלא אם אנחנו עושות עבודה מודעת על נשימה כמו למשל ביוגה, פילאטיס ושאר פעילויות גופניות משולבות CORE.
באחת ההרצאות שלי לבני כיתה ו' לפני המעבר לחטיבת הביניים, נתתי לשתי בנות לעמוד האחת מול השנייה כשקו מתוח על הרצפה בגיר צבעוני –
האחת רזונת ונמוכה והשנייה גבוהה ומלאה. ההנחיה בתרגיל היתה לנסות למשוך את זו שממול אל מעבר לקו –
לפני תחילת התרגיל לחשתי באוזנה של כל אחת כמה מילים, הרזונת קיבלה הנחיה ברורה לנשום מהבטן בכל הכוח ובאופן מפתיע, היא זו שניצחה את מי ששוקלת לפחות 20 קילוגרם יותר ממנה וגבוהה ממנה ודאי בראש לפחות.
אם תעמדו אל מול המראה בעמידה שהכי נוחה לכם, בין אם חזיתית ובוודאי צידית (פרופיל) תוכלו לראות אם הנשימה שלכם היא נשימת סרעפת אל הבטן או נשימה עילית שתתבטא באיזור הכתפיים כך שתוכלו לראות שהכתפיים הן אלו שזזות בעקבות הכנסת/הוצאת אוויר – שזו הנשימה המועדפת והיעילה לנו, היא נשימה סרעפתית לבטן.
שכבו על הגב, הניחו ידיים על הבטן ולנשום עמוק מספיק כדי לראות את כפות הידיים עולות ויורדות באדיבות פעולת הסרעפת. במהלך היום נסו לזכור לבדוק האם הנשימה מעלה ומורידה את הכתפיים או הבטן – כשברור שהבטן היא זו המועדפת, המשתמשת בסרעפת ומניבה את התוצאות הרצויות בכל החלקים כאמור הנוגעים בסרעפת כמוסבר לעיל.
קנו לכם בועות סבון מוכנות או אתגרו את עצמכם עם קשית של מים בכוס מים וסבון נוזלי ותיהנו מהיתרונות של ה-"שעשוע" באופן אישי, משפחתית עם הילדים ובוודאי אם יש לכם כבר נכדים ואיכות הנשימה שלכם לא כפי שהיתה פעם...
לא אסיים את הכתבה מבלי לצרף קישור לקטע מוסיקלי שאני אוהבת במיוחד גם בגלל המוסיקה הנהדרת וגם בגלל שהכלי נגינה, הוא סוג של מפוח – צפו במסך מוגדל ותוכלו לראות את היכולת השליטה של המנגן באפשרויות השונות של ה- "מפוח" (ברור לכם שאני בוחרת שלא לציין במפורש במה המדובר – נכון?) היות וגם אני השקעתי לא מעט שנים בנגינה על הכלי המיוחד והמופלא הזה, אני רואה לעומק את המשמעות, קחו לכם את הזמן...קטע מוסיקלי וירטואוזי נפלא וגם משכיל... (אגב, הכלי נקרא בִּיאָן)
שימו לב לאורך המשפט המוסיקלי שפתיחת המפוח מאפשרת... זה בהחלט מלמד דבר או שניים על איכות נשימה והפרט כשזו, סרעפתית...
https://www.youtube.com/watch?v=GnyAgOWhMnk
ת ר ז ה - Tilia Spp. (lindon flowers)
החודש הזה הביא לפתחי לא מעט מקרים המבקשים שקט, רגיעה מחוסר השקט הגורם בתורו למתח והתכווצויות בגוף.
תרזה הוא צמח שנותן מענה לפן הרגשי, אך יש לו התייחסות שונה ויעילה – היות והוא מוזכר אינספור בסדרות הנצפות באתרים השונים (בלי פרסומות) ומעלה את הסקרנות, הרי הוא לפניכם...
שדרות ארוכות מעוטרות עצי תיליה/תרזה מפארים את אירופה, לא בכדי מרגישים את האפקט המרגיע מלווה ביופי הקסום הזה... זה אחד הצמחים הבטוחים לשימוש, אפילו בקטנטנים שביננו (יש אומרים שעבורם, תרזה יעילה מאנטיביוטיקה).
הסיבה שאנחנו רואים בסדרות כאלו ואחרות את השימוש הנרחב בחליטות ותה טיליה/תרזה, היא שבראש ובראשונה הפרח (ושני העלים הצמודים לפרח אם לדייק), משפיעים על הרפיה כללית של הגוף וזה כולל גם שריר חלק העוטף את כלי-הדם, מעברי הנשימה ודרכי עיכול ושתן כלומר, השימוש בצמח, גורם לזרימה טובה של דם אל הפריפריה מה שעשוי לבוא לשימוש ויעילות לאנשים הסובלים מזרימת דם לא "מושלמת" אם להיות עדינה – אנשים מבוגרים, אנשים הסובלים מרמות סטרס גבוהות, סטרס, טרשת עורקים, דאבת השרירים – פיברומיאלגיה ושאר דלקות אינפלמטוריות ברחבי הגוף.
האפיניות של טיליה/תרזה מופנית למערכת העצבים, הלב וכלי-הדם, זו הסיבה שהצמח נוח לשימוש לטיפול בחרדות, דאגות וטרדות, לחץ מתמשך, חוסר שקט כללי הגורם בתורו לכיווץ שרירים ומתח בגוף.
אם אתם סובלים מקושי להירדם ונדודי שינה, חלומות רעים, אם אתם מתעוררים באמצע הלילה – זה הזמן לחליטת תיליה.
נשים הרות שחוששות מהלידה הקרבה – תיליה...
מנופאוזה ואתן סובלות מגלי חום?, בעיות שינה?, דפיקות לב מוחשות (פלפיטציות)? – תיליה...
כאבי ראש על רקע דאגות וסטרס? – תיליה...
חוסר שקט במערכת העיכול? מתינוקות ועד מבוגרים – תיליה...
כאבי מחזור?, עצבנות סביב המחזור? – תיליה...
דליות ברגליים? טחורים? – תיליה...
עומס בשרירי הצוואר והכתפיים על רקע מתח? – תיליה...
עברתם אירוע לבבי? – (כולל שברון לב) – תיליה כחלק מהשיקום...
פעילות יתר של בלוטת התריס? בפרט זו המלווה בחוסר שקט – תיליה...
הצמח ידוע כמייזע, רלקסנט – מרגיע, נרוויין – מרגיע את מערכת העצבים, נוגד כיווץ בפרט לכלי-דם, במקביל, משקם כלי דם עורקים וורידים, היות והצמח מרגיע, הוא מוריד גם ערכי כולסטרול , מוריד לחץ דם ואפילו יעיל לטיפול בנזלת אלרגית שקופה.
הקישור המצורף, מביא את מילותיו של ביאליק על תרזה...
https://www.youtube.com/watch?v=PXkuCK3nGQM