פתח דבר
חודש פברואר נושק לרוב לחודש שבט, הוא החודש בו עורכים סדר טו' בשבט, סוג של אתנחתא קלה והוקרה לטבע ואמא אדמה ובאדיבותם מונח כל השפע על שולחנות סדר טו' בשבט..
המסורת - המנהג החל באדיבות חכמי צפת במאה השבע-עשרה ומאז סדר טו' בשבט מזכיר לנו להודות ולהוקיר את ארץ-ישראל ופירותיה של אדמת ישראל האהובה... אולי במילים אחרות, לזכור להודות על מה שיש ואני מזכירה להודות גם על מה שאין – תודה, תודה, תודה...
טו' בשבט 2024, מעלה בי הרהור בדבר האהבה לאדמת הארץ. סבי ע"ה שינן באוזניו של כל מי שהסכים להקשיב ואמר "אדמת ארץ הקודש רק קונים, לא מוכרים"...
את הבחירה הרהוטה שהיתה חקוקה בו ובני דורו, קיבלנו כנראה בירושה גנטית, ביום הדין אוקטובר 23 ניתן היה לראות את הבחירה באדמת הארץ הלכה למעשה, אם בלחימת צבא ישראל והעם, אם בהתגייסות העם לטובת החיילים, משפחות המפונים ובוודאי לטובת החטופים משפחותיהם, גם מיזם כמו "כלניות לפני הגשם" שהחל שתילת כלניות ברחבי הארץ שיימשך שנה שלימה ומתעתד לשתול 100,000 כלניות קרמיקה – אנחנו כבר לא רק דרום אדום, דם ליבם וחייהם של כל האהובים לדורותיהם מהול בכל מטר באדמת ארץ ישראל לדורותיה מקצה לקצה...
אם שאלתם את עצמכם על שום מה נאמר על ישראלה שלנו "ארץ זבת חלב ודבש", אם חלפה בכם אי-פעם המחשבה נוכח אכילת פרי או ירק בכל ארץ זולת ארצנו ושמתם לבכם להבדל העצום בריח ובטעם, הרי שהמחשבה שעלתה בי, בהחלט יכולה לתת מענה (רק שיפסיקו להעמיס הורמונים ושאר חומרים "מְמָטְבִים", בכולנו קיים געגוע לריח אותנטי של מלפפון, עגבנייה או אפרסק רחמנא ליצלן (טבעיים נטולי תוספים) לדוגמא.
ואחרי כל אלו, יש מקום לתת את הדעת לכל מה שנמצא על גבי אדמת ארץ הקודש ישראלה... תחשבו עלינו האנשים, הבניינים, הכבישים ותפליגו הרחק הרחק, בכל נדבך כי בסופו של יום, החיים הם סוג של מעגל קסמים שְמזין את עצמו ואת הנתון הזה כדאי לזכור (זה עובד נהדר עם פיסיקה פשוטה) אם זורעים מלפפון – גדל מלפפון – קחו את זה הכי רחוק שאפשר...
טו' בשבט נושק להילולת אהבה (Valentine's Day)של אמונה אחרת אמנם, אני ממליצה לשלב את הדברים הטובים שבאים אל תוך חיינו – ובעיני?, ההתגייסות של כל אזרח במדינה מצעירי הילדים ועד המבוגרים שבחבורה, החל מ-7.10 מדקלמים הלכה למעשה את הטיית הפועל א.ה.ב (כמילות השיר הנודע) כל יום וכל רגע, הוא הרבה מעבר לאהבת הארץ, האנשים והחיים – התקדשות של ממש.
כך, פקחנו עיניים השבוע ל-"הותר לפרסום" הכי מאפשר לנשום לרווחה והלוואי ותהינה לכולנו בשורות נפלאות רבות שכאלו (לפחות עוד 134 ואני בטוחה שכולנו מסכימים לקיצור)
מאחלת לכולנו לזרוע את הזרעים הנכונים, לנשום לעומק,
לטפח באהבה והנאה את גינת חיינו מקצה לקצה
ולקצור את פירות עמלנו לטובה.
שלכם בלב ואופק רחב ופתוח,
תמר.
חילופי מזג האוויר
חילופי מזג האוויר הם כמעט הזמנה למסיבות שעורכים שלל וירוסים וחיידקים במערכת הנשימה האנושית ודומה שבָּחלוף השנים, גם הווירוסים והן החיידקים, לומדים להתמודד מול מתקפות הנגד באדיבות חברות הפָרְמה ורק אנחנו, עוד לא למדנו את השיעור המתבקש...
גיליון נובמבר של המגזין "באופן טבעי", הציב בפנינו חשיבה רחבה על הגבולות שלנו ומה קורה לנו כשהם נפרצים. כל אחד יכול ומוזמן לקחת את הדברים למחשבות במסגרת גבולות חייו שלו.
יחד עם זאת קשה, שלא לראות מה קורה לנו, כשאנחנו לא משקיעים וּבַזְמָן בטיפוח גבולות מערכת החיסון וההשלכות על מערכת הנשימה, טרם בּואָה של עונת מעבר...
רוב האנשים סביב כך מסתבר, מקוררים ומצוננים ברמות ובדרכים שונות, חלק עם שפעת בשלביה השונים, חלק עדיין מארחים את וירוס הקורונה (ואני לתומי חשבתי שעברנו כבר את הפרעה הזה), ברונכיטיס ודלקת ריאות, דלקות שקדים וכמובן סינוסיטיס... אין מה לאמר, אנחנו מארחים למופת ולאורחים הלא קרואים אני מבקשת להזכיר, שפרטי ההסכם הלא כתוב אומרים "שבעה ימים ללא תרופות ושבוע עם תרופות," ולכן, האופורטוניסטים מתבקשים להיצמד להסכמים המוכרים ולהתפזר בטרם פקיעת תום מועד ההסכם... (יותר מדי אופורטוניסטים בבת-אחת בישראלה)...
כדאי לזכור שלמערכת הנשימה שני תפקידים עיקריים:
כשהעיקרי שביניהם הוא תהליך חילוף גזים, חמצן ופחמן דו חמצני CO2 בין הדם ובין האוויר החיצון, בין האוויר הנשאף לבין הדם הוורידי. תפקידה השני והפחות מוכר של מערכת הנשימה הוא ייצוב רמות החומציות PH של נוזלי הגוף, באמצעות ויסות אותו פחמן דו-חמצני CO2.
האברים על מערכת הנשימה מתחילים באף, לוע, גרון, קנה-הנשימה, סימפונות, ריאות (וכמובן מעטפת הריאה עליה כבר סיפרתי לכם לפני שלוש שנים-תודה לאל שכל זה מאחורי), צלעות, סרעפת וגם השרירים הבין צלעתיים –
כל אלו, נוטלים חלק בתהליך סינרגטי של נשימה, כל אחד בדרכו... כשאנחנו מצוננים, מקוררים ומערכת הנשימה מעורבת, אנחנו מרגישים את רוב האיברים הללו, לעיתים איברים נוספים מצטרפים לחגיגה, ההצטרפות לחגיגה מותנית במצבנו הבריאותי טרום ההתקררות וכמובן עוצמת המופע, מחלות רקע ועוד..
ראוי לציין ובפרט בתקופה הנוכחית בחיינו, מערכת הנשימה מהווה סוג של גבול , גבול ביננו פנימה לבין העולם החיצון. קל יותר לראות את פני הדברים מול ילדים צעירים שרק יוצאים אל המעונות והגָנים, שם מאותגרת מערכת החיסון ובוודאי מערכת הנשימה כחלק מהאתגר של החשיפה אל עולמות חדשים זולת החממה ברחם של אמא ובבית החם והמוגן.
קטנטנים שמפתחים אסטמה בגיל צעיר, לרוב מבטאים קושי בגבולות במערכת היחסים שבין הילד ואימו – שווה לתת על כך את הדעת.
כך למשל, ילדים שסובלים מבעיות נשימה, יבטאו לא אחת את הקושי הנשימתי בשימוש בגוון מאוד ברור של צבע כחול, כמו הצבע הכחול הניכר סביב השפתיים במצבי חֶנֶק לא עלינו.
כל הנוזלים שאנחנו רואים ובוודאי מרגישים כשאנחנו מקוררים, הם חלק ממנגנוני ההגנה של מערכת הנשימה, הרקמות הריריות אחראיות לִשְמור על חום ולחות אופטימלית של דרכי הנשימה, מעורבים כאן גם תאים מפרישי ריר, מערכת הלימפה המנויה על הניקוז מעורבת וכמובן מערכת החיסון ובפרט נוגדנים ספציפיים לדרכי הנשימה כמו IgG, IgA שנמצאים בממברנות (מעטפת התאים) שלאורך צינורות הנשימה, מאקרופג'ים (תאים בולעניים כחלק ממערכת החיסון) והיכולת לדחוף החוצה ולכייח אותה אנחנו לומדים ככל שאנחנו גדלים ולומדים תעלולים חדשים באדיבות השרירים הבין צלעתיים, הסרעפת ועוצמתה של מערכת הנשימה.
בעיות של מערכת הנשימה נובעות לרוב מזיהום (בין אם הוא ויראלי או חיידקי) כל מה שהרופא יציין ומסתיים ב-"איס/טיס" יספר על מצב דלקתי... למשל לרינגיטיס, פארינגיטיס, ברונכיטיס (החלק הראשון של המילה יציין את האיבר הסובל, איס/טיס מעידים על נוכחות דלקתית)
היכולת לנשום מבטאת את היכולת שלנו לשאוף לקירבנו את החיים. לפיכך, כל פחד או סירוב לחוות את החיים במלואם מכוונים לקושי ותחושת "איני ראוי" לתפוס מקום או אפילו להתקיים כך לדבריה של לואיז ל. היי בסיפרה "רפא את גופך"
נעמיק ברשותכם צעד נוסף במערכת הנשימה, זו שאין לנו חיים בלעדיה וניזכר שכשאנחנו רוצים להניע/לדחוף/להרים/להניף משהו שמראש נראה לנו כבד ומאתגר, אנחנו משתמשים בכוח ובעוצמה של מערכת הנשימה.
אנחנו לוקחים נשימה עמוקה וסומכים על העוצמה המתפרצת שיודעת לצאת ממערכת הנשימה כדי להזיז משקל גבוה. אני משוכנעת שכל אחד כבר חווה את השימוש במערכת הנשימה מול אתגרים שכאלו, אנחנו משתמשים בעוצמה הזו גם כשאנחנו מאותגרים בתרחישי חיים רגשיים שקשה לנו להתמודד איתם ולוקחים נשימה עמוקה כדי שיהיה לנו מִרְוַוח, שהות לחשוב על הדברים, זמן גישה מְרוּוַח – כולנו כל כך מיומנים בשימוש ובאג'נדות השונות של השימוש במערכת הנשימה שאנחנו מכירים ומבינים את שפת הגוף הזו שאומרת "אני לוקח נשימה עמוקה" רגע לפני שאני פותח את הפה או לחילופין מחליט להבליג... אני שואף ולוקח יותר אוויר כדי להתמודד מול אני נושף את כל מה שאני בוחר שלא לאמר או לא להשאיר בתוכי...
ואחרי כל אלו, ישנם גם המקרים בהם אנחנו נעמדים, נעצרים, דום נשימתי קורה לא רק במצבי שינה, הוא מתרחש גם מול מצבים בהם פשוט נעתקת נשימתנו, אנחנו כל כך נבהלים שהנשמה שלנו נעצרת ובעקבותיה גם הנשימה. לא בכדי אני אוהבת לכתוב את המילה נש(י)מה כשהאות י' מכונסת בסוגריים, היא הניצוץ האלוקי של הנשמה המאפשר לנו את הנשימה. רוצה לאמר שהנשמה שלנו, מתבטאת באופן מושלם באיכות הנשימה – שווה בדיקה ומחשבה על פני הדברים אל מול תרחישי החיים השונים.
נסכם אם כך כתבה זו, מערכת הנשימה היא לחלוטין הגבול הברור שביננו פנימה לבין העולם החיצון (וירוסים/חיידקים/דמויות מרכזיות בחיים) ובנוסף, מערכת החיסון זקוקה לאיזון בכל הקשור בין יובש מול לחות, חום מול קור – ואני מוכרחה להוסיף Yin/Yang - (גם אם המהות לא מוכרת לכם עד כלות או בכלל) במצבי חוסר איזון של אלו, ניפגש עם פתולוגיות מוכרות לכולנו. חילופי מזג האוויר (ובפרט ההתחממות הגלובאלית של הכדור) מתחוללים פעמיים בשנה בישראלה ומביאים איתם גל אופורטוניסטים המושפעים גם הם משינויי מזג האוויר המאתגרים בתורם את מערכות החיסון, הנשימה והעיכול ומן הסתם גם הפתוגנים השונים הופכים "אלימים" משמע חזקים ועמידים ככל שהאצבע על ההדק בשימוש האנטיביוטי קלה.
כמו כל מחלה, יש להקשיב לדבר הגוף, לגזור את התובנות המתבקשות – ובמקרה הזה, המדבר על המפגשים בין הפנים והחוץ, על גבולות, על הצבא הפנימי של הגוף האנושי בדמות מערכת החיסון.
זיכרו שמערכת הנשימה ובראשה הריאות, הן אלו שאמונות על "מפעל החיים שלנו" בפועל, מפעל הריאות מקדש את קבלת סם החיים (חמצן) והעברתו לכל תא בגוף שלנו, באמצעות מערכת הובלה מחוכמת ומשאבה שתודה לאל (כך אני מקווה) עובדת אצלכם כיאות... אלו מכם שרוצים להעמיק מחשבה מוזמנים לבדוק עם עצמם את איכות הנש(י)מה כשמצב הרוח ירוד, כשאתם מוטרדים, כשנזקקים לעוד מחשבה ושהות לפני שפועלים.
אסכולת הרפואה הסינית טוענת שהרגש המשויך לריאות הוא העצב, לא מדובר בסתם עצבות אלא מודבר על אֶבֶל ממש, יגון עמוק – ואני מאתגרת אתכם לבדוק עם עצמכם, מה הוא עומק הנש(י)מה שלכם, אתם זוכרים לנשום ולהנשים את הגוף והנשמה שלכם?
מה ההבדל אם כן בין התקררות, הצטננות לשפעת? - הצטננות מגיעה בהדרגה, עשויה להתחיל עם תשישות נמרחת שכזו, התעטשות מוגברת, דמעות שזולגות מעצמן, נזלת עשויה גם להצטרף לחגיגה - התחושה הכללית היא של רוח סערה שחולפת עליכם, שם אתם כבר מבינים שאתם מצוננים
שפעת מגיעה בהתנפלות שקטה מבפנים, מהעומק - בום - יש שמתחילים עם כאבי שרירים וזה ברור מהרגע הראשון שהכבדות, עם העייפות וכאבי השרירים מושכים אתכם כלפי מטה, זו שפעת - היא תוקפת מבפנים, מהעומק, עיקר התחושה היא כבדות.
השיעור שכדאי לנו ללמוד כפי שמוצע בכותרת? - השיעור עוסק באורחות חיים והתמדה, בחירה בכל רגע מחדש בבריאות שלנו ותיעדוף אורחות חיים שבונים ומחזקים מערכת חיסון חזקה שתיתן מענה ביום פקודה כשהאופורטוניסטים תוקפים. מה זה אומר בפועל?, שנת לילה טובה, פעילות גופנית מותאמת אישית, תזונה בונה ומותאמת אישית, סטרס מנג'מנט - במילים פשוטות, תמצאו תחביבים שמעניינים אתכם וממלאים אתכם עניין, סיפוק ומפוגגים מחשבות עודפות - אולי זה המקום להזכיר שאיכות החיים שלנו, נמדדת לא אחת באיכות המחשבות שלנו. . .
התקררות, הצטננות ושפעת
קיץ, סתיו, חורף ואביב בוודאי – כל עונה ומחוללי הצינון שלה
כל כך הרבה פעמים כבר התקררנו, הצטננו ואפילו הסתבכנו עם שפעות למיניהן, בואו נעשה סדר
התקררות, הצטננות ושפעת מתחילות לרוב עם חוסר נוחות במעלה האף, עודף הפרשות וגירוי מוגבר של ריריות האף, מה שמתבטא בהתעטשות מוגברת, נהרות נזלת לרוב שקופה, אדמומיות סביב האף (אגב קינוח באמצעות מגוון ניירות לֶטֶש) כשהשלב הבא בא לידי ביטוי בהתנפחות וכאב בבלוטות הלימפתיות בצוואר.
החמרת המצב באה לידי ביטוי בתחושת חולי כללית, לעיתים מלווה בחום, כאב ראש וגודש של מערכת הנשימה העליונה בתחילה גודש מיימי ובהמשך בהפרשה סמיכה, רירית (אם לא ידעתם, הפרשה זו מכילה כדוריות דם לבנות ואורגניזמים מתים וככלל, כדאי לדעת שהתחושה הקשה של חולי, נובעת מהפרשותיהם של פתוגנים (מחוללי המחלה-וירוס/חיידק) לזרם הדם או לחילופין, החומרים המפרישים פתוגנים מתים אלו).
חשוב לזכור שאנחנו מתקררים/מצטננים ונוחים לחלות בשפעת כשמערכת החיסון שלנו חלשה ולא מצליחה להתגונן ולתת מענה הולם למחוללי מחלה שנוחים להשפיע על מערכת הנשימה העליונה. זו סיבה מצויינת לזכור לשמור ולטפח את מערכת החיסון תמיד וביתר שאת קצת לפני חילופי עונות השנה המאתגרים את גבולות מערכת החיסון.
הגורמים המחלישים את מערכת החיסון:
· שנת לילה לא מספקת, לא איכותית מהווה גורם מכריע לאיכות פעילותה של מערכת החיסון.
· תזונה..., לא יעזור לאף אחד מאיתנו, הדלק בו אנחנו מזינים את מערכות הגוף שלנו, קובע באופן ברור ומוחלט את הביצועים התפקודיים של הגוף שלנו ולכן, תזונה עתירת סוכרים וקמחים למיניהם ובוודאי קמחים לבנים ומוצריהם, תזונה מתועשת עתירת שומן ובוודאי שומני טראנס
· סטרס... סטרס הוא גורם מכריע לתפקוד הגוף בכלל וכשמדובר במערכת החיסון, הרי שכשאנחנו בסטרס, בלוטת האדרנל משחררת יותר הורמונים לזרם הדם שמעכב בתורו את פעילותן של כדוריות הדם הלבנות, חומרים אלו מצמקים את בלוטת התימוס ושניהם גם יחד, מדכאים את איכות פעילותה ויכולתה של מערכת החיסון להגן עלינו
נחרוג לרגע לדבר על חום fever – חום הוא אחד ממנגנוני הגוף שלנו להתמודד עם פולשים מזדמנים לזרם הדם שלנו. נכון הוא שמדובר בחוויה לא ממש סימפטית, קר לנו כשעולה החום וחם לנו בליווי זיעה מרובה כשהחום יורד והטלטלה הזו לא נעימה במיוחד בלשון המעטה. יחד עם זאת כדאי לדעת שכשהחום עולה, הוא מבטא את יכולת הגוף לריפוי עצמי. מה שקורה בפועל הוא שחרור של אינטרפרון על-ידי תאי הדם הלבנים (תאי T), האינטרפרון בתורו מעודד חיסון ומעכב התפתחות ושגשוג וירוסים וחיידקים.
עכשיו כך אני מקווה ברור יותר שתופעת פיתוח חום טובה, זה סימן שמערכת החיסון שלנו פועלת במלוא המרץ בדיוק כשצריך אותה. תשאלו ודאי מה הדין לגבי אלו מאיתנו שלא מעלים חום, או לא מעלים חום גבוה? – ובכן, זה מעיד בהכרח על עוצמתה וחוסנה של המערכת האמונה לשמור עלינו – מערכת החיסון. ככל שמערכת החיסון עוצמתית יותר, כך החום שהגוף שלנו מצליח להעלות בזמן מחלה גבוה יותר ולחילופין בהתאם.
אישית אני נוהגת שלא להוריד חום במהלך היום כל עוד אנחנו ו/או הילדים שלנו עירניים וניתן לעקוב אחרי התפתחות המחלה ויכולת ההתמודדות של החולה, זו הזדמנות לתת לגוף להתמודד ולאפשר למערכת החיסון לבוא לידי ביטוי בזמן בו היא נדרשת.
היות וחום גבוה ובפרט לאורך זמן עלול לגרום למצבי דֶּנָטוּרָצְיָּה (פירוק חלבון) מצב שאנחנו רוצים להמנע ממנו ככל הניתן, אני מקפידה שלא לעבור את טמפרטורת הגוף מעל 39 מעלות ובוודאי לפני השינה כשאנחנו לא רואים איך מגיב החולה ומה מצבו. לפיכך אני נוהגת להוריד חום לפני השינה ולאורך שעות הליל, כמובן שאני מעדיפה להשתמש בשיטות טבעיות כמו חומץ ומים, דיקור, לייזע ואפילו מגבת קרה ישירות על כפות הרגליים (זו הדרך שלי לשחק "מחבואים" עם הגוף ולאותת לו שכדאי לחמם את הרגליים – המשחק הזה גורם לטמפרטורת הגוף לחזור לאיזון) וכל אחד יבחר בדרכו... כאמור, אני מספרת לכם על הדרך בה אני בוחרת ואתם מוזמנים לבחור בדרכים שלכם.
טיפול:
· שינה ומנוחה הם אחד השלבים המשמעותיים להתמודדות עם הצטננות, התקררות ושפעת, ברמות העמוקות של השינה, משתחררות תרכובות הידועות כמשפרות חיסון ותפקודים חיסוניים, זו בדיוק הסיבה שאיכות השינה משמעותית לעוצמתה של מערכת החיסון
· נוזלים – אני נוהגת להתבדח ולספר שווירוסים וחיידקים לא יודעים לשחות ולכן, אחת השיטות היעילות לטיפול במחלות שפתוגנים אלו מככבים בהן, היא פשוט להטביע את החצופים הקטנים. בפועל, כפי שהסברתי קודם לכן, הקרומים הריריים היבשים של מערכת הנשימה, הם המקום הנוח לווירוסים וחיידקים להתרבות (חום ולחות) צריכת נוזלים מרובה מסייעים לנו לשמור על לחות הקרומים ולדחות התפתחות זיהום. בנוסף, ריבוי נוזלים משפר את תפקודן של כדוריות הדם הלבנות על ידי הורדת הריכוז של החומרים המומסים בדם ולכן רבותי, אם אתם מקוררים, מצוננים או מארחים שפעת תשתו, מים, חליטות לא ממותקות, מרק שורשים וכמובן מרק עוף של כל אמא יהודייה הידוע כתרופה של ממש ברחבי העולם כולו Jewish chicken soup
· תזונה – ככלל כשאנחנו לא מרגישים טוב ובוודאי כשאנחנו חולים, התיאבון שלנו לא בשיאו והסיבה לכך היא שהגוף שלנו עסוק בלעודד את מערכת החיסון לפעילות מירבית ולכן העיכול באותה זמן נדחק הצידה לכשתתאוששו. לפיכך, זה הזמן לתזונה קלה המאפשרת למערכת העיכול לא לעבוד קשה (כמו בזמן פירוק חלבונים ושומנים). נקודה חשובה ומשמעותית נוספת היא מניעה מכל סוג של מתוקים כמו מיצי פירות או משקאות ומיני מתיקה – (סבתות של פעם נהגו לרפד את החולים במזונות ושתייה מתוקה ובפרט אצל הקטנטנים מתוך מחשבה שככל שילדים יצרכו את סוג המזונות הללו, החולי לא יבוא לידי ביטוי בירידה במשקל – מה שעלול היה להועיד על כך שהן לא סבתות מספיק טובות אם הילד יורד במשקל) סוכרים מכל סוג שהוא, מפחיתים את תפקודן של כדוריות הדם הלבנות הנדרשות לנו בכלל ובזמן חולי בפרט. מזכירה שוב גם כאן, מרק עוף בייתי נחשב תזונה מחממת ומחזקת, מנחמת את הנש(י)מה וזה בדיוק זמנה המושלם להזין בה את גופנו ונפשנו.
תוספים –
אני לא אוהבת להמליץ על נטילת תוספים באופן גורף, אלא אישית ונקודתית לכל מקרה ואדם, נטילת תוספי מזון אמורה להיות לתקופת זמן מוגבלת וברורה אגב בדיקה האם יש צורך להמשיך או להפסיק.
יחד עם זאת, כשאנחנו מקוררים, זה הזמן שנדרשות לגוף שלנו רמות נכבדות של ויטמין C שמשפר את תנגודת הגוף או במילים פשוטות יותר, ויטמין C מעודד את פעילותה של מערכת החיסון. בנוסף, מעודד ומשפר ויטמין C יצירת כדוריות דם לבנות ומגביר את רמות האינטרפרון והגברת הפרשת הורמוני בלוטת התימוס (תאי T).
אם אתם בוחרים להכביר את רמות ויטמין C ברמה התזונתית, הרי שגויאבה, פלפל אדום/צהוב, ברוקולי, כרוב ניצנים, תותים ורק אז פירות הדר ידועים כעתירי ויטמין C. במידה והספיגה שלכם במעיים ידועה כטובה, זה הזמן להכביר במזונות אלו.
אבץ הוא קורט מינרל חיוני לכל תא מתאי מערכת החיסון האנושית. אבץ משתתף בהרבה תהליכים משמעותיים בגוף, החל ממעגלי קרבס המנויים על הפקת האנרגיה בה אנחנו משתמשים וחלוף בספיגת ויטמינים, התייחסות לבלוטת הערמונית וויסות טסטוסטרון בערמונית, ויסות תדירות המחזור, שיקום רקמות סיוע למצבי שברים, תהליכי עיכול וספיגת מינרלים אחרים, משמעותי לסוכרתיים ובוודאי לגברים סוכרתיים – הייתי אומרת שאבץ מתפקד על תקן קו-פקטור בתהליכים אנזימתיים ומכאן מאוד משמעותי בגוף האנושי.
אם הגעתם למצב בו אתם נדרשים לטיפול אנטיביוטי, מזכירה שבכל פעם שנוטלים אנטיביוטיקה, צריך גם ליווי של פרוביוטיקה (אנטיביוטיקה נוטה להוציא את מערך חיידקי המעיים מאיזון)
מצבים של התקררות, הצטננות ושפעת הם מצבים בהם פתוגנים (וירוסים חיידקים וכו') נוטים להתרבות במקומות רטובים, לחים וחשוכים כמו למשל במערכת הנשימה העליונה (נזלת/כיח). עוד אנקדוטה מעניינת היא סביב חוש הריח, אבץ משתתף בתקינות חוש הטעם והריח (טעם וריח משולבים זה בזה) אנקדוטה חשובה למי שעדיין חולף בשדרות הקורונה.
מקורות טבעיים טובים לאבץ הם גרעיני דלעת לא קלויים, דגנים מלאים, קטניות, אגוזי פקאן ואגוז ברזיל (רק עד 3 יחידות ליממה), זנגוויל, פלפל אדום, פלפל שחור, צדפות (עשירות במיוחד), כבד בקר.
כמה מילים מבהירות:
1) אינטרפרון – אינטרפרונים הם קבוצת חלבונים שמופרשים מהתאים כתגובה לחדירת פתוגן (וירוס/חיידק/פרזיט או כשחלילה תא הופך סרטני) אינטרפרון שייך למשפחת הציטוקינים שתפקידם הוא לווסת את פעילותה של מערכת החיסון. אינטרפרונים מתמיינים לשלוש משפחות (אלפא, ביתא וגמא) בהתאם לקולטן אליו הם נקשרים. מה שעושים אינטרפרונים, הוא השריית סביבה "עוינת" מותאמת אישית לפתוגן ולכמות שחדרה מולה נתקלים האינטרפרונים. אינטרפרון מסוג אלפא וביתא מופרשים מרוב סוגי התאים בגוף כשהגוף מבחין במצב של סטרס, סוגים אלו משמעותיים לנו בתגובת מערכת החיסון למופעים ויראליים, אינטרפרון אלפא מופעל גם כנגד תאים סרטניים לא עלינו. אינטרפרון גמא מופרש רק מתאי מערכת החיסון (תאי T שכבר נדבר גם עליהם בהקשר של בלוטת התימוס). אינטרפרון מסוג גמא לוקח תפקיד מהותי במצבי זיהום קרי תהליכי דלקת על רקע ויראלי, חיידקי, טפילי וגם כנגד תאים סרטניים ממאירים.
2) בלוטת התימוס ותאי T: בלוטת התימוס נמצאת בבית החזה ולמען הדיוק, היא יושבת בדיוק במקום בו גורילות מתופפות על החזה כאקט טריטוריאלי ולא בכדי אני מכוונת אתכם למקום – מיד נסביר...
בלוטת התימוס פעילה בשנות חיינו הראשונות בהתפתחות מערכת החיסון. (לימפוציטים) עם השנים, פעילותה של בלוטת התימוס מגיעה לשיאה סביב גיל ההתבגרות ומשם ואילך הולכת ופוחתת.
אלו מאיתנו שרוצים לעורר את פעילות בלוטת התימוס כדי לעורר מערכת חיסון חלשה, יתנהלו כגורילות ויתפחו על מיקום בלוטת התריס ויעודדו הזרמת דם וחיילי מערכת חיסון לבלוטת התימוס להתמיינות כתאי T (המציינים את מקורם) Thymus וחיזוק מערכת החיסון.
טיפ משמעותי ויעיל לזכור הוא הרמת מראשות המיטה בזמן התקררות, צינון ושפעת. הניחו כרית מתחת למזרן (זה לא אותו דבר כמו הנחת כמה כריות, אנחנו מחליקים ומאבדים את אפקט הרמת פלג גוף עליון), עצם הרמת מראשות המיטה מאפשרת כניסת אוויר חלקה יותר לקנה הנשימה מחד ומונעת התגלגלות נזלת שקופה לקנה הנשימה הגורמת בתורה לגירוי לשיעול והפרעת המנוחה.
*
את הסיפא לכתבה זו אני מבקשת לסיים בהארה מעניינת לתשומת לבכם והיא משמעותית: גוף האדם בוחר להשתמש בדרכים שונות כדי לאותת שמשהו לא פועל כשורה ואלו אנחנו שאמורים להקשיב, להיות מחוברים וכל מילה שתבחרו. לצורך העניין אני מבקשת להאיר את תשומת לבכם שאם חל שינוי סביב האף, נכון יותר סביב הריריות, פתאום יש יותר נזלת, או לחילופין ריריות האף יבשות – זה חלק מדרכיו של הגוף לאותת על יציאה מאיזון ועכשו נותר לנו לבדוק, על מה בדיוק הוא מדבר והיכן חוסר האיזון מתחיל.
אומנות השיעול
שיעול, הוא סימפטום שמלווה כמעט כל מחלה של מערכת הנשימה. הוא מהווה ביטוי לחסימת דרכי הנשימה אבל לא רק...
שיעול הוא רפלקס ומטרתו הישרדותית, שיעול נועד לסלק כל גורם מפריע וכל חסימה מדרכי הנשימה (ליחה, ריר, זיהום <וירוס/חיידק בקנה הנשימה>, גופים זרים, מזון שנשאף בטעות, אבק, עשן) יחד עם זאת, שיעול בלתי פוסק יכול להוות בעיה בפני עצמה ולגרום נזקים לא פשוטים.
כתבה זו מתייחסת לשיעול על רקע מחלות של מערכת הנשימה וכשמדובר בשיעול, קיימת חלוקה ברורה בין סוגי השיעול: שיעול יבש ושיעול פרודוקטיבי (לח/רטוב/ליחתי)
שימו לב, שיעול שמקורו בהתקררות, צינון או שפעת חולף אחרי מספר ימים עד שבועיים, שיעול חריף עשוי להימשך כשלושה שבועות, שיעול טורדני נבחני עשוי להימשך בין שמונה לשנים–עשר שבועות ואילו שיעול כרוני עלול להימשך מעל שניים עשר שבועות.
לא הייתי מציינת את הדברים לולא היתה להם משמעות מכרעת. שיעול שלא הסתיים אחרי שבועיים ממש מבקש לבדוק את הריאות ולהיות במעקב קבוע אחת לשבוע עד שהשיעול חולף לגמרי – זה משמעותי !
שיעול יבש – שיעול יבש בא עם תחושת דגדוג, גירוד וגירוי בעומק הגרון <סמוך מיתרי הקול>מקום שאנחנו מתקשים לגרד. העניין בשיעול יבש הוא שאין תפוקה לשיעול כלומר, אין הקלה בשיעול, אין תפליט שיוצא ומקל או משחרר את תחושת הגירוי בעמקי הגרון ולכן, הרבה פעמים שיעול יבש מגיע כמסע ניסיונות לא יעילים חוזר ונשנה כמו סחרחורת שיעולים. מדובר בשיעול טורדני שמעורר גירוי חזק מאוד של הריריות וכמובן כאב ותיסכול משיעול לא יעיל.
שיעול יבש יודע להיות חזק אף עוצמתי ולגרום כאב ובמקרים קשים לכאב באיזור הצלעות ובמקרים נדירים לסדיקה/שבירת צלע מעודף שיעול חמור. ראוי לציין שכאב באיזור הצלעות עלול להצביע על דלקת ריאות או על דלקת של קרום הריאה.
שיעול יבש ונבחני, מאופיין גם הוא באותו גירוי באזור מיתרי הקול ויתכן גם צפצופים בזמן שאיפה (הכנסת אוויר).
סטרידור Stridor הוא שיעול יבש נבחני. הצליל הנבחני נוצר כתוצאה מהיצרות דרכי הנשימה בזמן כניסה/הוצאת אוויר. תופעה זו אופיינית לתינוקות ועד גיל חמש לערך, אני מכירה מצבים כאלו באופן אישי סביב גיל הנעורים וראיתי לא מעט כאלו גם אצל מבוגרים.
לואיז היי כותבת בסיפרה "רפא את גופך" ששיעול הוא סוג של תשוקה לנבוח על העולם בקריאה רמה "תיראו אותי", "תקשיבו לי".... ת ב ד ק ו
שיעול יבש כרוני, עשוי להצביע על הימצאות סביב זיהום אוויר משמעותי, או לחילופין על תופעות לוואי של תרופות. במצב של זיהום אוויר רצוי להשתמש במסכה כמו זו שהכרנו באדיבות הקורונה ובמקרה של תופעות לוואי של תרופות, כדאי לגשת לרופא לבדיקה והחלפת התרופות.
אישית, כמי שסבלה סביב גיל הנעורים ממופעי סטרידור מאוד לא נעימים יכולה לאמר לכם שהמושיע המיידי היה תמיד הכנסת הראש לתא ההקפאה תוך שאיפות עמוקות של אוויר קר ויבש. קור כידוע מכווץ ובכך מאפשר זרימת אוויר נוחה יותר ומרגיע את המצב. עם הילד שלי כשהיה צעיר, יצאנו לטייל בלילות הקרים לבושים ועטופים כשהוא גם היה מכוסה בשמיכת פוך כך שהוא לא סבל מהקור, אבל האוויר קר הקל על תהליך הנשימה והגירוי האינסופי ותחושת המחנק שסטרידור יודע לגרום.
שיעול פרודוקטיבי/ליחתי, לרוב מצביע על זיהום בדרכי הנשימה שגורם לליחה/ תוכן – ששיעול מצליח לשחרר ומכאן שמו – פרודוקטיבי/יעיל.
שימו לב לצבע ומרקם הליחה (תפליט) היא מעידה על מצבכם. ככל שהליחה בהירה ונוזלית מצבכם קל. ככל שהליחה סמיכה, צמיגית ובעלת צבע צהוב ועד ירוק לא עלינו, מדובר בדלקת של ממש שכדאי לטפל בה.
התייחסות נטורופתית לשיעול תבחן כמובן את מקור וסיבת השיעול ואת מרקם וצבע התפליט.
בצל קצוץ עטוף בדבש עוזר לשיעול פרודוקטיבי (בצל סופח לחות)
סירופ אגסים מרכך ומסכך את הגרון (בישול אגסים על קליפתם ללא הליבה) בסיר מכוסה.
ואם כל זה לא מספיק ואתם או מי מיקירכם משתעל את עצמו לדעת, הגירוי יכול להגיע עד פגיעה בריריות מה שעשוי להתבטא בפצע של ממש – תוכלו לראות דם טרי יוצא עם התפליט והשיעול – אני מודה, זה מלחיץ ומבהיל, כי למדנו לדעת ששיעול דמי מתקשר ישירות לחלילה ולא עלינו שחפת – אבל אל תמהרו לגזור את דינכם. אם אתם סובלים משיעול יבש וטורדני שלא מניח לכם, תוכלו להשרות כף זרעי פשתן או כף זרעי צ'יה בכוס מים (מכוסה) למשך כמה שעות (כמה שיותר – טוב יותר) ולשתות את המים יחד מסוננים – זרעי פשתן/צ'יה, בסביבה מימית מפרישים חומרים המכונים מוצילגיים ואלו בתורם, יודעים לסכך את החיכוך בקנה הנשימה שמגרה ומכאיב לכם.
וכמובן חליטות או סירופ טבעי של סמבוק שחור יודע להקל על השיעול.
ברשותכם, תה עם דבש זה בהחלט מאוד טעים - יחד עם זאת כדאי שתדעו שדבר בטמפרטורה גבוהה, מאבד את כל הסגולות שלו, אז לא אומרת אל תשתו תה בדבש, רק אומרת שתה עם דבש לא עושה שום פעילות לה נהוג לצפות.
עוד חשוב לציין שבמקרים של שיעול ליחתי על סיבוכיו, (זה נכון גם לגבי מחלות חסימתיות קשות כמו אמפיזמה/COPD) כדאי להיעזר בפיזיותרפיה לריאות כדי לסייע לשחרר את עומסי הדלקת/ליחה מהריאות. (אולי התמונה מוכרת לכם מפרסומים שהיו פעם על חולי סיסטיק פיברוזיס), המדובר הוא בטפיחה על צידי הריאות ובגב מלמטה כלפי מעלה כשכפות הידיים מכונסות לכדי כפות ליצירת ואקום שיודע בתורו לשחרר את הליחה הצמיגה מהריאות ולאפשר שחרור והקלה של ממש).
כשאתם בתחילת ההתקררות ונהרות נזלת שקופה מתגלגלת לכם בגרון ובפרט במצב שכיבה, זה הזמן להרים את מראשות המיטה ולא לאפשר לנזלת השקופה לגרום לגירוי שלא מניח לכם. הניחו כמה ספרים או כרית גדולה מתחת למזרון עד שתגיעו למצב של חצי שכיבה יציבה (כך נקרה המנח- זו כמעט ישיבה) אל דאגה, בתחילת הצטננות אנחנו כל כך עייפים ומותשים שלא תהיה לכם שום בעיה להירדם במנח המוזר הזה.
במצבים של ריבוי ליחה, כדאי להתנזר ממזונות מעוררי ליחה עד ההחלמה ואלו הם: פחמימות פשוטות ובעיקר קמח/סוכר לבנים ומוצריהם, תזונה קרה (כריכים/גלידות), חלב ניגר ומוצריו, מזון שומני ובפרט מזונות מתועשים כמו נקניקים למיניהם, עודף שומן על רקע מזונות מטוגנים אך גם עודף אגוזים, בננות, תפוזים וכמובן אלרגנים במידה ואתם מודעים לאלרגיות למוצרי מזון.
אחרי כל אלו, חשוב לזכור שדברים שנמשכים לאורך זמן ולא חולפים, לא מטופלים הם סימן שמשהו לא תקין מתרחש בגוף.
שיעול כרוני (בהגדרתו מעל שלושה שבועות) הוא בראשו ובראשונה מטרד ומעל לכך, הוא מסמל על קושי של הגוף להתמודד עם גירוי – זו קריאת הגוף בבקשת עזרה כדי לאזן ולטפל במקור וסיבת השיעול הראשונית – אל תזניחו, שווה לטפל בדברים כשהם קלים ולא ממש כדאי להמתין ולדחות את הקץ לסיבוכים מורכבים (עצת זהב למגוון נושאים רחב בחיים ולבריאות בפרט).
על איזה "לא רק" דיברתי בפתיח לכתבה? ובכן, שיעול יכול להעיד על עישון כבד, אלרגיות, בעיות במערכת העיכול ובפרט בקיבה, בעיות של בלוטת התריס, תופעות לוואי של תרופות לטיפול ביתר לחץ-דם ומחלות לבביות. בשורה התחתונה תשומת לבכם נדרשת, עברו שלושה שבועות ואתם עדיין משתעלים?, גשו להיבדק... שיעול כרוני הוא לגמרי דבר הגוף על שיבוש וחוסר איזון שצריך לבדוק את מקורו.
דלקת הגתות – סינוסיטיס
מי שטרם חווה מופע גתות דולקים, עלול לחשוב שכל השיניים בלסת העליונה קמו והתעוררו למִפְגן רבתי מֵדיר שינה ומרקיע שחקי כאב לגבהים שטרם הרגשתם עד כה...
דלקת הגתות או כפי שרובינו מכנים אותה סינוסיטיס, היא דלקת של הקרומים הריריים במערות האף. הדלקת מתבטאת בגודש, נזלת צמיגה (המעידה על תקיעות – חייבת לציין שכבר ראיתי סינוסיטיס ללא <תחושה> שיש נזלת בכלל) אל החגיגה הזו מצטרפים כמובן כאבי ראש, תחושה שהפָּנים בוערות, יוקדות ודולקות מבפנים וכמובן חולשה כמו שרק כאבים שמרוכזים לנו בפָּנים יודעים להתיש אותנו.
הכאבים האופייניים לסינוסיטיס, מופיעים באיזור המצח ועצמות הלחיים ומוחמרים במיוחד עם כל התכופפות הוא הורדה של הראש כלפי מטה. אם אתם חווים גם חום וצמרמורות, זה הסימן להודיע לכם שהסינוסיטיס שלכם חמור וכדאי לגשת לרופא אף אוזן גרון או לחדר מיון.
סינוסיטיס מתפתח לרוב בעקבות זיהומים בדרכי הנשימה, הצטננות שהסתבכה, שפעת. זיהום של מערכת הנשימה העליונה אופייני לחורף ולכן אלו מהווים גורם עיקרי להתפתחות סינוסיטיס.
מעניין לראות שאצל רוב האנשים הסובלים מסינוסיטיס, יש גם אלרגיות ברקע כשלמעשה, הוא זה שמראש פוגע במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף. ככל שמופעי סינוסיטיס חוזרים על עצמך, ההמלצה היא לצאת למסע חשיפת אלרגיה או אי-סבילות למזונות שמראש מערערת את המנגנון הטבעי של הגוף.
החשש בסינוסיטיס הוא התפשטות הזיהום לכיוון מערכת הנשימה התחתונה (ריאות) וכשמדובר בילדים ואנשים צעירים (פחות שכיח-אבל קיים) הזיהום עלול להתפתח ולפגוע בעצמות הפָּנים ואפילו להגיע למוח.
כשהגעתם לכלל הבנה שהמדובר במופע סינוסים דולקים (הרבה פעמים התחושה היא שמדובר בעניין של שיניים –תמיד שווה לבדוק שזה לא גם וגם) רצוי לשים לב לכמה דברים:
1. אל תזינו את האויב (למה זה נשמע לי מוכר?...) הוציאו מהתפריט קמח, סוכר לבנים ומוצריהם (עד החלמה – בעיניי לתמיד, אבל זה כבר עניין שלכם) מתישים את מערכת החיסון ומנגד הם מחזקים ונותנים דלק לפתוגנים
2. היות ודיברנו על הקשר לאלרגיות או אי-סבילות למזונות, כדאי להתרחק מהגורמים האופציונאליים שמראש מערערים כאמור את המנגנון הטבעי של הגוף – תפוזים, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, שומשום, אגוזים – מה שאתם נוהגים לאכול הכי הרבה או לאהוב ממש, הוא לרוב הגורם שנתפס לבסוף כמחולל אלרגיות ושלל מהומות ברחבי הגוף – שווה לשים לב ולבדוק.
3. במצב של התקף סינוסיטיס, כדי להמנע מירקות סולניים כמו פלפלים לסוגיהם, חציל, תפוחי-אדמה ועגבניות שיודעים גם להחריף עוד יותר.
4. הקלה יחסית מיידית מספקים שמנים נדיפים, אנחנו מגיעים לחומרים הפעילים שבשמנים נדיפים מתוקף הרחה שלהם – טפטפו כמה טיפות לתוך מבער או על גבי טישו והניחו סביבכם. רוצים להגדיל ולעשות?, תוכלו להשתמש באחד השמנים הנדיפים שאפרט מהולים בשמן בסיס (אפילו שמן זית/שמן שקדים/שמן זרעי ענבים) ועשו את המקום הכואב, זה מן הסתם אמור לכאוב אך עצם העיסוי עצמו של המקום, עשוי לעודד תנועה וזרימה, מה שבתורו יפוגג את התקיעות ויאפשר התאוששות וריפוי. אם יש ברשותכם גו אה שה – gua sha (כלי לפיזור תקיעות סיני, עשוי קרן איל, אך תוכלו להשתמש באצבעות שלכם או כל מוצר שיעזור לכם להחליק על השמן שתבחרו ובכך לפזר את צמיגות הנזלת ולהתחיל תהליך ריפוי).
השמנים האופציונאליים לטיפול בסינוסיטיס הם: לבנדר, אקליפטוס, עץ התה, רוזמרין, לימון, מיורן, מנטה, לבונה, טימין. שימו לב שמדובר בחומרים פעילים ואין להשתמש בהם ללא שמן בסיס/שמן נשא. נסו לעבוד רק עם 3 טיפות של שמן אחד מתוך הרשימה ולמהול אותו בשמן בסיס.
תוספים אופציונאליים לשימוש:
כשמדובר בסינוסיטיס קשה וצמיגי, אפשר לעבוד עם חומצה אמינית ציסטאין, חומצה זו מתפקדת כנוגד חימצון עוצמתי, שפעול בתורו להפחתת צמיגות הנזלת והליחה. ההשפעה מאוד מהירה כך שככל שתקדימו להשתמש בחומצה אמינית זו, הנזלת תתחיל כבר למחרת היום לצאת החוצה והכאב יופחת משמעותית. מזכירה שתקיעות/סטגנציה=כאב.
אבץ פיקולינט הוא מינרל משמעותי במקרה זה, אבץ לוקח חלק במנגנוני חיסון רבים, מעלה את כמות תאי T ומעכב צמיחה של נגיפים ולכן מסייע לטיפול בזיהומים של מערכת הנשימה העליונה ומקצר את משך ההצטננות.
גם ויטמין C ובפרט עם ביופלבנואידים מפחיתי רמת ההיסטמין בתאים, מסייעים בייצור תאי מאסט ובכך מביאים להקלה כשמדובר בסינוסיטיס על רקע אלרגי – שימו לב, זה משמעותי. כלומר, אם מופע הסינוסיטיס אינו מבוסס רקע אלרגי, ויטמין C הוא מצויין, אך יהיה פחות רלוונטי למצבים אחרים.
ויטמין A משמעותי מאוד לפעילות תקינה של ערכת החיסון, חיוני להתחדשות של תאי הריריות של מערכה הנשימה ושמירה על שלמותם – ובמקרה הזה גם של רקמות הריריות באף.
אם קיבלתם קורס אנטיביוטי מהרופא שלכם, זכרו ליטול גם פרוביוטיקה, בהפרש של שעתיים מהאנטיביוטיקה כדי לא לבטל/להחליש פעילות אנטיביוטית.
צמחי מרפא עושים עבודה מצויינת בכלל ובוודאי עם מערכת הנשימה, ישנם מוצרי מדף מתאימים לצורך סינוסיטיס וישנה אפשרות להיעזר בהרבליסט קליני או נטורופת בעל אפיניות לצמחי מרפא ולקבל ממנו הפניה לפורמולה מותאמת אישית.
דיקור, רפלקסולוגיה בהחלט מסייעים במקרה הזה וכמובן שתייה מרובה (צריך איך שהוא לדלל את הבִּיצָה) ובשורה התחתונה, כשהסינוסים דולקים, אי אפשר לעשות הרבה, כל מה שרוצים זה לנוח, עדיף לישון עד יעבור זעם הסינוסים – אז אפשרו לעצמכם לנוח, הקפידו על שתייה וכל מה שעושה עבורכם את ההקלה...
