top of page

גיליון אפריל 2024 - מגזין באופן טבעי


בתמונה פרחי חרדל הראשונים לפרוח עם בוא האביב

תודה ל- אביבה גלברט עבור הצילום הנפלא בעיצומו של גל הפריחה הצהוב המעיד על בוא האביב


 


פתח דבר

סדר עולמי הוא לא רק שמה של פינה בחדשות הערב, אלא שסדר עולמי קיים ומשתנה לאורך ההיסטוריה.


סדר עולמי הוא על גבול דבר הטבע, חש ומגיב ראשון לשינויים, חווה אותם מתרגם ומעביר אותם הלאה אלינו, אל בעלי-החיים ולנו בני-האדם כחלק מהחי על פני הכדור העולמי.


בעלי חיים (כך נכחנו כולנו עם העמקת הסגרים בראשית הקורונה) הגיבו כמעט מיידית לעובדה שבני-האדם התפוגגו מהנוף והגיעו עד שפת הים – מקומות שלא נכחו בהם עשרות שנים – רוצה לאמר שאלו בעלי-החיים שמגיבים ראשונים לשינויים בסדר העולמי.


לצמחים אני מניחה, לוקח זמן רב יותר להצטרף לעֵדות השינוי, עדיין הם נזקקים לאתני הטבע ושאר דבורים וחרקים כדי להעתיק את מיקומם.

ואנחנו?

מתי והאם אנחנו מבינים שקיים סדר עולמי והוא לא פעם חזק מאיתנו?

 

 

תמונת שער גיליון אפריל 2024 שצולמה בידיה האמונות של אביבה גלברט ברוב כישרון, מביאה תיעוד אילם חד וברור של סדר עולמי שחוזר על עצמו לאורך שנים ארוכות ומעיד על שינוי עונתי.

הגל הצהוב הוא גל הפריחה הראשון שמביא איתו האביב, הצהובים שצילמה אביבה ואפשרה לכולנו בנדיבות ליהנות מקסמי הטבע, הם צמחי החרדל המבכירים לפרוח עם בוא האביב ומיד אחריהם, מצהיב הנוף, עולות ופורחות החרציות..


גל הפריחה הראשון שפורח עם בוא האביב הוא צהוב ועד כמה מפתיע שהצבע הצהוב נתפס כצבע חם, מרגיע, שמח, מעורר תקווה ואופטימי מחד ומנגד מעיד על קינאה, נרקיסיזם וצבע מחלת הצהבת..

סינים יפרשו את הצבע הצהוב ככוח – רק לקיסר הותר ללבוש בגדים צהובים. היפנים לעומתם מפרשים את הצבע הצהוב כצבע האומץ, ההודים מקדשים את הצבע הצהוב (גם את האדום) ואילו הסלנג האמריקאי יפרש את הצהוב כפחדנות והעיתונות הצהובה תביא את הפן השערורייתי והפחות איכותי.

הצבע הצהוב הוא הצבע הבולט מבין כל הצבעים, הוא הצבע הראשון שהעין שלנו מזהה ולכן קל להבין מדוע הפך הצבע הצהוב מזוהה עם התראה בכל מה שכרוך במערכות בטחון ואבטחה, אמבולנסים (בפרט נט"ן למיטב ידיעתי) וגם אוטובוסים של הסעות ילדים ובוודאי האפודים הצהובים שכולנו חייבים לשאת ברכב והראשונים ללבוש לפני שאנחנו יוצאים לטפל ברכב במקרה של תקלה בכביש.

אם תאמצו לרגע את הזיכרון, תוכלו לשים לב שגם זירות רצח או הסגר ויראלי ממוקד לא עלינו, נסגרות בסרט צהוב...

מישהו עצר לחשוב על צבע הסרט והסיכה הצהובים בהקשר לחטופים שנותרו בעזה?

 

ציפייה לאושר מילים, לחן וביצוע: אסתר שמיר

האביב הוא ציפייה דרוכה לאושר

כתמי צהוב פורחים כמו הבטחה

ומה שנזרע מניב חיים ויופי

דמעות כאב הופכות לדמעות שמחה

 

וזה מפחיד אותי לרצות לקחת חלק

אפשר להיפגע אפשר לכאוב

קצת אומץ לב לא יעשה לי נזק

האביב הזה ייקח אותי אל תוך הטוב

 

וגם אתה, כן גם אתה תקווה לאושר

היו לי הבטחות כאלה לא פעם בחיי

יש משהו שונה שמבשר לי:

הפעם יברך אביב את כל פרחי

 

תכלת עד האופק

צהוב של חרציות

כמה פשוט להיות

כמה פשוט לחיות

 

האביב הוא ציפייה דרוכה לאושר

אתה לוקח את ידי אל תוך שבילי ליבך

רגלי קלות לא מסרבות ללכת

וכך אני צועדת לצידך

תכלת..

 

 

מאחלת לכולנו, שיצהיב בנו אומץ, נחישות ואמונה בעצמנו ובדרכנו, להשיב את השפיות, הביטחון ומעל הכל, את כל החטופים חזרה אלינו...

 

שיהיה לנו אביב נפלא, סדר ותובנות מאפשרי התפתחות, לבלוב, שגשוג, פריחה, את שיבת כל בנינו ואנשינו לביתם חייהם בריאותם וחירות לִבְרוא בה חיים בבריאות איתנה...

 

פסח שמח,

שלכם באהבה,

תמר.


 

 

זה לא בסדר


תמונת אווירה ובה כתוב באנגלית ORDER ומתחתיה CHAOS מחוק בפס אלכסוני אדום

עד כמה משמעות הסדר מושרשת בסדרי הערכים שלנו, העולם נחלק לבסדר ולא בסדר...

 

איך אנחנו יודעים מה בסדר ומה לא בסדר?, מי בכלל קבע את גבולות הסדר הנכון של הדברים? – אני מכירה כל כך הרבה אנשים שרוצים להתחיל את חייהם במשרד מנכ"ל מדוגם מבלי לצעוד ולו צעד אחד בשבילי ההכנה לקראת מנכלות זו או אחרת...

 

מוכרחים פעם אחת להבין דברים לעומקם, המילון העברי מסביר לנו מה הוא סדר – (שימו  לבכם לדוגמאות שמביא המילון)

1.

מַצַּב דְּבָרִים הָעֲרוּכִים בְּאֹפֶן רָצוּי וְנוֹחַ, מַעֲרֶכֶת טוֹבָה וּנְכוֹנָה. הַהֶפֶךְ: בִּלְבּוּל, עִרְבּוּבְיָה.

"אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל, צַלְמָוֶת וְלֹא-סְדָרִים"

2.

מִשְׁטָר, אֹרַח, אֹפֶן עֲרִיכַת דְּבָרִים.

"נִכְנַס רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶצְלוֹ וּמָסַר לוֹ סֵדֶר נְשִׂיאוּת"


אני לא יודעת איך אתם עם סדר או אי – "אי-סדר, עושה לי רעש בראש" כך בדיוק זה אצלי, כשדברים מונחים במקומם, יש לי שקט בראש, שקט שמאפשר לי לזרום קל יותר, בלי טרדות - תפקוד נוח ומאפשר ואפילו נשאר שם מקום פנוי לספונטניות קלה עד מתונה (יש מחיר ברור לספונטניות, זה להזדמנות אחרת)

 

 

לעומת זאת, קיימים לא מעט אנשים שחיים מצויין (בלשון המעטה) עם מה שנתפס בעייני לאי-סדר, לא זאת בלבד שלא מפריעות להם ערימות דברים לא קשורים מעורבבות, הם יודעים בדיוק היכן ממוקמים הדברים שלהם ומסתדרים עם המצב כפי שהוא ורק כך הם מוצאים את עצמם, סדר לדבריהם – מוציא אותם מאיזון (תבדקו עם מתבגרים, תקבלו תשובות מידיות).


אלא שסדר אינו רק סידור דברים במקומם, קיראו שוב את דבר אבן-שושן המסביר לנו סדר שאמור לבוא לידי ביטוי בְּמִשְׁטָר, בְּאֹרַח וּבְאֹפֶן עֲרִיכַת דְּבָרִים – אני מוכרחה להשאיר כאן לא מעט נקודות בתום משפט, עדי לאפשר לעין הקורא לקחת את הזמן לחשוב על הדברים.................


אם נצלול לרגע לתוכנו עמוק פנימה, נראה שסֶדֶר מנהל אותנו מגיל צעיר, אני רוצה לאמר ינקות, אבל משאירה את המיקום לכם הקוראים לסמן היכן ומתי הבנתם שהעולם נחלק לרגעים שאנחנו בסדר ולרגעים שאנחנו לא בסדר, למעשים שמגדירים אותנו בסדר וטובים ולעומתם למעשים שעושים אותנו לא בסדר וממש לא טובים –


יש בי הרושם, שלא יפתיע אתכם להבחין שהמקום שמבדיל אותנו בין היותנו בסדר ללא בסדר, מנהל לנו את החיים הפנימיים שלנו משך חיים שלמים


בדיוק במקום שאנחנו רוצים להיות בסדר ולקבל את תשומת הלב לה זוכה העשייה שעושה אותנו "בסדר" – שם אנחנו לא בהכרח בסדר עם עצמינו...


המרווחים שבין הנאמנות לעצמינו לבין עוצמת תשומת הלב הנדרשת לנו, מוציאה אותנו מהסדר הפנימי האמיתי שלנו אל האי-סדר – ואברך שוב גם כאן את כולנו... להיות בסדר עם עצמינו בכל מובן אפשרי...



 

 

שפת האגוזים


בתמונה מיני אגוזים שונים מונחים על גזירי עץ

היינו ילדים ולא רצינו שיבינו את הסודות שלנו אז השתמשנו בשפת ה-ב', אלא שעד שצברנו מיומנות דיבור שלא מאפשרת הבנה, היו שם בוגרים וגדולים מאיתנו שעשו את זה קודם וטוב מאיתנו בפרט שכבר שרו בכל מקום בעולם  אבניבי אובוהבב אובותבך....


רק שפת האגוזים הועילה לנו – מאתגר ויעיל למתמידים. אם רוצים להבין דבר או שניים בשפת האגוזים, מוכרחים קודם להכיר אותם מקרוב...

 

אגוזים הם פירות עץ ואדמה (בוטנים) נפלאים. בתבונתם כי רבה, הם שומרים על סגולותיהם פנימה (כבר אמרנו ששווה ללמוד הפרחים והצמחים?) הם ארוזים בקליפה שמסייעת להם לשמור על כל הטוב הזה והרי לכם הרבה מעבר לרמז עבה, עד כמה ההבדל בין פרי קלוף לפרי בקליפתו – מהותי למשתמש...

 

אגוזי מלך - Walnuts


בתמונה שקית עם אגוזי מלך רובם סוגרים ושניים פתוחים

אגוזי מלך הם דומני אחד ממיני האגוזים הנפוצים בארץ ובעולם. במקור הם מגיעים אלינו מאסיה מאזור הרי ההימלאיה ואיראן, משם הם התגלגלו לאורך ההיסטוריה לאירופה ובפרט לרומא העתיקה שם הם קיבלו את מלכותם – שמם המלכותי המחייב.

לא בכדי זכו אגוזי מלך במלכות, מחקרים רבים מראים לנו את תכולת האגוזים וסגולותיהם עוד הרבה לפני הטעם האגוזי הנקי הטבעי:


ב-100 ג' אגוזי מלך טבעיים נמצא (לא קלויים וללא מלח):

15.23ג' חלבון, 65.21ג' שומן, 6.7ג' סיבים תזונתיים, 4.07ג' מים, 2ג' נתרן, 1מק"ג ויטמין A, סה"כ 2.82מ"ג ויטמינים ממשפחת B, 98מק"ג חומצה פולית, 1.3מ"ג ויטמין C, 0.7מ"ג ויטמין E, 2.7מק"ג ויטמין K, 98מ"ג סידן, 2.91מ"ג ברזל, 158מ"ג מגנזיום, 346מ"ג זרחן, 3.07מ"ג אבץ, 441מ"ג אשלגן, 9.08ג' חומצת שומן אלפא לינולנית (אומגה3), 38.09ג' חומצה לינולאית (אומגה6), 8.79ג' חומצת שומן אולאית (אומגה 9) בנוסף נמצא באגוזי מלך גם נחושת ומנגן.

 

הכבודה הנכבדת שלפניכם, נמצאה מחקרית יעילה להפחתת כולסטרול מסוג LDL/VLDL וטריגליצרידים מה שאנחנו נוהגים לכנות (כולסטרול "רע") ומכאן ביחס ישר למניעת התפתחות מחלות כלי-דם ולב, חיזוק העצמות (שימו לב למינרלים-עצמות זה ממש לא רק סידן) ועוד נמצא מחקרית שתכולת אגוזי מלך יעילה לשיפור תפקודים קוגניטיביים.


שימו לב לכמות השומן הנכבדת שקיימת באגוזים בכלל וברשימת רכיבי אגוזי מלך, מדובר בשומן צמחי ובמקרה הזה כמו השומן שאנחנו מוצאים באבוקדו, טחינה, שמן-זית, שקדים, בוטנים (אגוזי-אדמה), גרעיני דלעת ושומשום מלא והמדובר בשומן מהצומח מסוג אומגה 9 שאנחנו רוצים לארח בגופנו.

אחת הסיבות שממליצים לנו לאכול פירות לצד (יחד) עם אגוזים היא תכולת הסיבים התזונתיים שבהם, המסייעים בתורם לאזן את האינדקס הגליקמי – זו הזדמנות להרים את כפפת ההמלצה הזו ולעשות לכם נוהג קבוע ולאכול פירות בליווי אגוזים – גם טעים וגם יעיל לבריאותנו.


באגוזי מלך נמצא כמות משמעותית גבוהה יותר מאשר באגוזים אחרים של נוגדי חימצון מקבוצות פיטוסטרולים ופֶנולים. מחקרים מראים שנוגדי חימצון שמקורם באגוזי מלך, יעילים ומשפיעים לטובה על גופנו יותר מאשר אותם נוגדי חימצון ממקורות אחרים מהצומח – זו לגמרי אחת הסיבות הטובות לבחור לאכול אגוזים טריים מאשר אגוזים שעברו כל סוג של תהליך קלייה שפוגע בתורו הן בערכי הוויטמינים, המינרלים ובוודאי נוגדי החימצון.


תחילת הכתבה מביאה את עובדת גדילתם של אגוזים בקליפתם ועל תבונתו של הטבע בדרכו זו – זו גם הבחירה שלי, לרכוש אגוזים בקליפתם וליהנות הן מהקילוף והן מהעובדה שהאגוזים לא נחשפו לחמצן ולא התחמצנו – ודאי לא לכל התהליכים בדרכם הארוכה מהעץ אל הצרכן, ההמלצה תמיד היא לחסוך ככל הניתן במעברים מְשָנֵי ביוכימיה...

 

אגוזי פקאן pecan nut -


בתמונה אגוזי מלך ירוקים על העץ

אני לא יודעת אם יצא לכם לראות את עצי הפקאן במלוא תפארתם, זו הזדמנות מצויינת להבין עוצמתו של עץ מה היא, מדובר בעץ גבוה, חסון ומרשים שמגיע אלינו ממצפון מזרח אמריקה והתאקלם נפלא בארץ. אני זוכרת שבילדותי נהגנו למרוח את הקליפה הירוקה (חיצונית) של אגוזי הפקאן כדי לשוות לשפתיים צבע משל השתמשנו בליפסטיק – הצבע הזה החזיק כמה ימים טובים ושלא תהיינה שום טעויות, הנועזות שביננו הבנות נענשו כהוגן על התעוזה הזו (הימים ללא ספק היו ימים אחרים בשלהי שנות השישים)


ב-100ג' אגוזי פקאן טריים (לא קלויים או מומלחים) נמצא:

9.17ג' חלבון, 71.97ג' שומן, 3.5ג' מים, 9.60ג' סיבים תזונתיים, מק"ג ויטמין A, 3.052מ"ג סך כל ויטמינים ממשפחת B, 22מק"ג חומצה פולית, 1.1מ"ג ויטמין C, 1.4מ"ג ויטמיןE, 3.5מק"ג ויטמין K, 70מ"ג סידן, 2.55מ"ג ברזל, 121מ"ג מגנזיום, 277מ"ג זרחן, 4.55מ"ג אבץ, 410מ"ג אשלגן, 1.20מ"ג נחושת, 4.5מ"ג מנגן, 0.98ג' חומצת שומן אלפא לינולנית (אומגה 3), 20.62ג' חומצת שומן אלפא לינולאית (אומגה 6), 40.54ג' חומצת שומן אולאית (אומגה 9).


שילוב של אחוזי סיבים תזונתיים נכבד, אבץ  ותיאמין (ויטמין B1) הופך את אגוזי פקאן יעילים במיוחד למערכת העיכול ויכולתם להקנות לנו תחושת שובע לאורך זמן וכמובן כפי שהסברתי על פעילותם סיבים תזונתיים (מסיסים במים) במקביל לאכילת פירות או למעשה כל רכיב מזון בעל אינדקס גליקמי גבוה, נכון להוסיף למנה גם אגוזי פקאן ולהשתמש בסיבים התזונתיים לתועלתנו הבריאותית.


אגב, סיבים תזונתיים נחלקים לשני סוגים ובהם אלו המסיסים במים (אלו שנהוג להיעזר בהם להורדת אינדקס גליקמי) וסיבים תזונתיים שאינם מסיסים במים בהם נהוג להשתמש על מנת להעלות את נפח ה-בולוס נפח הצואה כדי להגביר את היציאות.


מעניין לראות את תכולת האבץ בפקאנים, אבץ הוא אחד החומרים שמשתתף בהרבה מאוד תהליכים אנזימתיים בגופנו, הוא מסייע לשמור על בריאותן של ריריות ורקמות בגוף ולכן, בכל פעם שפוגשים בו בכמויות נאות (כמו למשל בגרעיני דלעת טריים) רצוי ואף מומלץ ליהנות ממנו.


במאמר מוסגר אני מזכירה לגברים שביניכם הקוראים, אבץ הוא מינרל משמעותי בשמירה על תפקוד בלוטת הערמונית כמו גם עת ייצור זרע תקין – אם אתם חושבים על תכנון משפחה ותפקוד מיני ותפקוד פרוסטטה תקין – אבץ הוא המצרך בשבילכם ואם כבר אבץ מהטבע אז כאמור, גרעיני דלעת טריים ופקאנים טריים גם כן.


בראשית שנות התשעים פרסומות בטלוויזיה עשו שימוש במחקרים על פיהם אגוזי פקאן מכילים אחוז גבוה של שומן חד בלתי-רווי (שומן טוב) התורם אופציונאלית בתורו לבריאות הלב ומונע סיבוכים כליליים (המחקר דיבר על מנה המונה 30ג' אגוזי פקאן טריים ביום המשפרים את ערכי הכולסטרול HDL המכונה בלשון העם לכולסטרול הטוב).


חומצות שומן חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות נחשבות יעילות לשיפור תפקודים קוגניטיביים – מן הראוי לציין שפעילות זו אופיינית לכל סוגי האגוזים וביניהם גם אגוזי פקאן.

 

אגוזי ברזיל


בתמונה, אגוזי ברזיל קלופים

אגוזי ברזיל כשמם כן הם, מגיעים אלינו מיערות הגשם של ברזיל, ונצואלה, מזרח קולומביה, מזרח פרו ובוליביה שם הם גדלים על גדות נהרות האמזונאס, ריו נגרו והאורינוקו. מדובר בעץ שיכול להאריך חיים של כחמש מאות שנה והוא נחשב לאחד העצים הגדולים ביערות מדינות אלו.

 

ב-100ג' אגוזי ברזיל נמצא (לא קלויים וללא מלח)

14.31ג' חלבון, 66.43ג' שומן, 7.5ג' סיבים תזונתיים, 3.48ג' מים, 1.25מ"ג סה"כ ויטמינים ממשפחת B, 22מק"ג חומצה פולית, 3מ"ג נתרן, 0.7מ"ג ויטמין C, 5.73מ" ויטמין E, 160מ"ג סידן, 2.43מ"ג ברזל, 376מ"ג מגנזיום, 725מ"ג זרחן, 4.06מ"ג אבץ, 659מ"ג אשלגן, 1917מק"ג סלניום, 1.74מ"ג נחושת, 1.22מ"ג מנגן, 0.03ג' חומצת שומן אלפא לינולנית (אומגה 3), 20.54ג' חומצה לינולאית (אומגה 6), 24.22ג' חומצת שומן אולאית (אומגה 9).


שני דברים משמעותיים יש לציין בדבר צריכת אגוזי ברזיל: הפנו את תשומת לבכם לתכולת חומצות השומן שבאגוזי ברזיל – שימו לב שערכי חומצות השומן מסוג אומגה 3 הנחשבות כרכיב נוגד דלקת שואפים לאפס ולעומתם חומצת שומן מסוג אומגה 6 הנחשבת לזו המתפרקת בגוף לחומצה ארכידונית וזו בתורה ל-ציקלואוקסיגינאז 2 הידוע כמתווך דלקתי (אתכם הסליחה על המילים הארוכות) בכמות רבה כלומר, כל עוד אינכם מעוניינים להעלות את ערכי המתווכים הדלקתיים בגוף שלכם, הקפידו על מינון מתון של צריכת אגוזי ברזיל או לחילופין, אזנו אותם עם מזונות עתירי אומגה 3 ו-9.


דבר שני שאגוז ברזיל מבקש מאיתנו להתייחס אליו הוא כמות הסלניום המובנית מראש באגוז – סלניום מתפקד בגוף האדם כנוגד חימצון יחד עם ויטמין E. כמות מאוזנת של סלניום עשויה להועיל לשמירה על איכות הזרע אולם, אכילת מינון גבוה של סלניום עלולה לגרום בדיוק ההיפך לזרע הגברי ולפגוע בו.


לא רק גברים צריכים לשמור על מינון מאוזן של סלניום בגופם, סלניום מצטבר ברקמות בגוף ועלול לגרום למצב רעילות מה שמכונה סלנוזיס העשוי להתבטא בבעיות נשימה ובעיות לבביות גם כן – זו בדיוק הסיבה שאפשר לאכול אגוזי ברזיל – יש שאומרים שמותר לאכול עד שלושה אגוזי ברזיל ביום – לאור תכולת הסלניום והקצובה היומית המותרת ע"י ארגון ה-FDA, ניתן לאכול אגוז ברזיל אחד ביום.

 

צנוברים - פיניונס


בתמונה, צנוברים קלופים טריים

צנוברים, הם זרעי האצטרובל וגם הם כמו כל האגוזים מגיעים ארוזים בקליפתם בתוך האצטרובל ומשום מה נמצאים בשולי משפחת האגוזים, אולי משום שפרי האצטרובל הוא למעשה זרע ומעצם היותו עטוף בקליפה, השתלב עם משפחת האגוזים.

ישנם 20 מיני אורנים ומסתבר שלאורך ההיסטוריה, ציידים לקטים אספו את הצנוברים ומאז, צנוברים לוקחים מקום נכבד במטבחים שונים הן לבישול והן לקינוחים.


ב-100ג' צנוברים נמצא: (לא קלויים וללא מלח)

13.68ג' חלבון, 68.37ג' שומן, 3.7ג' סיבים תזונתיים, 6.44מ"ג אבץ, 597מ"ג אשלגן, 2מ"ג נתרן, 0.7מק"ג סלניום, 16מ"ג סידן, 5.53מ"ג ברזל, 575מ"ג זרחן, 251מ"ג מגנזיום, 1.32מ"ג נחושת, 8.80מ"ג מנגן, 2.5מ"ג ויטמין C, 4מ"ג ויטמין B1.


שימו לב לפער בין כמות השומן בצנוברים לבין כמות הסיבים התזונתיים. ואחרי כל הערכים הנפלאים יש להודות של צנוברים, נשאלת השאלה למה הם כל כך יקרים? – ובכן, לעולם בעידן הקידמה אין זמן בכלל ובוודאי אלף אחד אין פנאי להמתין שהאצטרובלים יסיימו להבשיל וייפלו מהעץ מה שמעיד על הבשלתם. לפיכך, האצטרובלים נקטפים ידנית ועוברים תהליך ייבוש כדי לגרום להם להיפתח ולחשוף את הזרעים הנחבאים בחובם ורק אז ניתן לפצח את קליפתם ולשלוף את הפרי בשלמותו.


שימו לב לעובדה שצנוברים רגישים ללחות וברגע שהם נחשפים ללחות, הם מתעפשים והופכים לא טעימים ובעלי ריח אופייני למוצרים מעופשים.

 

אגוזי מקדמיה


בתמונה, אגוזי מקדמיה בקליפה חיצונית ופנימית

אגוזי מקדמיה מגיעים אלינו ממזרח אוסטרליה, אינדונזיה, הוואי, קליפורניה, ברזיל, בוליביה, קניה ודרום אפריקה. למעשה רק בחמישים השנים האחרונות ניתן למצוא גידול עצי מקדמיה בישראל. לולא גדל שיח/עץ שכזה בחצר בית הורי סביר להניח שלא הייתי זוכה לעסוק בחיפוש האגוזים הבשלים שנופלים אל הקרקע כמו כל משפחת האגוזים – אבל זה האתגר הקטן כשמדובר באגוזי מקדמיה ושווה להשקיע באתגר פיצוחם כיוון שהטעם שלהם אמנם הכי שמנוני לטעמי מבין האגוזים, אבל בהחלט עדין וטעים.

 

ב-100ג' אגוזי מקדמיה לא קלויים וללא מלח נמצא:

7.91ג' חלבון, 8.6ג' סיבים תזונתיים, 1.36ג' מים, 4.87מ"ג סה"כ ויטמינים ממשפחת B, 11מק"ג חומצה פולית, 1.2מ"ג ויטמין C, 0.54מ"ג ויטמין E, 85מ"ג סידן, 3.69מ"ג ברזל, 130מ"ג מגנזיום, 188מ"ג זרחן, 1.3מ"ג אבץ, 368מ"ג אשלגן, 0.20ג' חומצה אלפא לינולנית (אומגה 3), 1.29ג' חומצה לינולאית (אומגה 6), 43.75ג' חומצת שומן אולאית (אומגה 9).


כמו כל האגוזים, רמות מגנזיום, אשלגן וסידן נאות ומתאימות לאכילה לפני הלילה לאלו מכם שסובלים מ  .leg cramps –


אגוזי מקדמיה מגיעים עם כמות שומן גבוהה מאוד וטעים מאוד להכין מהם חמאת מקדמיה ועל בסיס זה להכין קינוחים לטעמי מושחתים ביותר, לפחות אתם יודעים שמקור השומן בקינוח בריא וטוב... אם זה מעודד?


והקליפה המאתגרת? – ניסיתי פָּטיש, ניסיתי צבתות כאלו ואחרים – NADA.. הקליפה כל כך חלקה ומושלמת שהיא פשוט מחליקה מכל צבת אפשרי... בסופו של דבר מסתבר שיש כלי פיצוח ייחודי לבקיעת הקליפה החיצונית של אגוזי מקדמיה ואותה ניתן למצוא ברחבי הרשת... אם אתם אוהבים אגוזי מקדמיה, שווה לחפש.



 

 חג ביצים שמח


בתמונה תבנית ביצים חומות קליפה


כמה ביצים קניתן לקראת החג – הא?, מן הידוע הוא שפסח הוא חג הביצים, איך שלא נסובב את זה ולא משנה אם השולחן שלכם רואה קטניות בפסח או לא, פסח, שבועיים ימים של חג אפילו לביצי החופש – אז מה הוחלט סופית – מי באה קודם, הביצה או התרנגולת?

 

אחד ממנהגי הנצרות סביב חג הפסחא הוא לשלוח את הקטנטנים לחפש ביצים שהושקעו בהן טכניקות ושעות אגב ריקון וצביעה ועדיף מקורית וייחודית ככל שתהא.


אצלינו בחג הפסח לא צובעים את הביצים, אבל היות והמצות יבשות כל כך, ביצים הן אחד הדברים שבפשטות ובקלות מאפשר לרכך ולהעביר בגרון מבלי לשרוט את הקנה את שברי המצה. שלרגע אחד לא תחשבו שזה נאמר בגדר אמירה – לא, זה קורה כל שנה, מישהו שורט את הקנה מבפנים כשהמצה יבשה מדי והביס גדול מדי שלא נלעס כיאות – אל תנסו את זה בבית – חבל...


רגע לפני שנעבור לפטפוטי ביצים (שמם המקורי שנתנה סבתי לשקדי מרק שנהגה להכין במיוחד לפסח) אספר לכם שביצים - זה לא רק תרנגולות, נכון – הן הגידול הנוח והרווחי מבין הדגרניות המטילות, הן אלו שעושות את רוב העבודה ובחגים, הן עובדות כפל כפליים כדי שנוכל ללבב לביבות בחנוכה או להכין מציות בפסח, אבל גם ביצי שלו שם – אם עוד לא טעמתם חביתת עין מביצת שלו קטנטנה – שווה בדיקה והשלב הבא, הוא האתגר בהכנת ביצי שלו כבושות ומי שלא צעד 40 שנה במדבר עד היציאה מעבדות לחירות, מוזמן לבוא לעזור בקילוף שתי תבניות ביצי שלו קטנטנות החלק מהכנה לכבישתן – וזה מאוד מאוד טעים ושווה את המאמץ וחוץ מביצי שלו קטנטנות שקליפתן מוכתמת משל היתה צ'יטה לפחות, יש גם ביצת שלו שיכולה לספק ארוחה משביעה למשפחה שלימה...

 


בתמונה, שתי קליפות חצי ביצה וביניהן חלבון שקוף ומערכת כלי דם להזנת החלמון

צר לי, אבל הביצה שאנחנו אוכלים מבלי לתת על כך את הדעת, היא מבנה שבתוכו מתפתח עובר של תרנגולת (במקרה הזה ושל בעלי-חיים נוספים בכלל) הביצים שמגיעות אלינו לצלחת הן ביצים לא מופרות, ביצים עקרות שתרנגולות הטילו כחלק ממחזור הרבייה שלהן ואם תהיתם אם מעורבים בכך הורמונים – הרי שהתשובה בגוף השאלה.

ביצים מהוות מזון קל וזמין לכולנו, בפרט שאנחנו רגילים לתור אחר חלבון זמין ומהיר שיבנה אותנו – חביתה/ביצה היא פתרון מהיר וקל וכולנו – רובנו למען האמת רגילים מה שנקרא לסגור פינה בארוחת בוקר/ערב עם חביתה או ביצה קשה.

למרות כל הסופרלטיבים ונוחות השימוש בביצים כפתרון מהיר וזול יחסית, עדיין הדעות לשימוש בביצים חלוק ואנחנו לא סגורים מאה אחוז האם ביצים טובות לנו או לא – בואו נעשה סדר:

 

ברמה התזונתית ממליצים לנו לאורך שנים לאכול את החלבון של הביצה ולא את החלמון – אף שדווקא החלמון הוא זה שמכיל חומרים שאנחנו רוצים לתפקוד המוח למשל (לציטין) עדיין, הרופאים האמונים על בריאות כלי-הדם שלנו ומניעת טרשת עורקים, מבקשים מאיתנו להמנע כלל הניתן מאכילת חלמוני הביצים כדי להמנע מהעלאת כמות הכולסטרול שמקורו מהחי בכלי-הדם, עודפי הכולסטרול זה שנהוג לכנות אותו הכולסטרול "הרע" הוא זה שנוטה בשל צפיפות המשקל הסגולי שלו לשקוע בכלי הדם והראשון אותו מסמנים רדיקלים חופשיים (מולקולות בלתי זְווִיגות)  שמסתובבות בכלי-הדם עם מולקולה אחת בלבד של חמצן שמחפשת אטום חמצן נוסף כדי לממש את הפוטנציאל שלה) – כמקור לְחמצֵן – זה בדיוק התהליך ממנו מנסים רופאים והעוסקים בתזונה ותהליכי ריפוי להמנע – זה התהליך שיוצר את הסתימה בכלי-הדם, מה שנקרא טרשת עורקים במצב התחלתי ובעיות לבביות ומפרצות בהמשך בין אם מדובר בכלי הדם, לב ומוח – כל מה שאנחנו לא רוצים להגיע אליו.


אז מה אנחנו צריכים לדעת כשאנחנו אוכלים ביצים?, כמה ביצים נכון לנו לאכול ביממה?, איזה סוג ביצה טוב לנו ואיזה סוג ביצה פחות טוב לנו?


ראשית כדאי שנדע ביצה מורכבת משלושה חלקים ברורים, הקליפה אותה אנחנו לא אוכלים ומיד נדבר גם על סממנים שיש לתת את תשומת הלב כשהם מופיעים על גבי הקליפה, חלבון הביצה (החלק הלבן) והחלמון החלק הצהוב – הוא שככל שצבעו כתום יותר, הוא מעיד ראשית על איכות תזונת התרנגולת חלמון הביצה (הצהוב) הוא זה שמכיל את רמות הכולסטרול מהן אנחנו מעוניינים להמנע כדי שלא לייצר תהליך טרשתי בכלי-הדם והשלכותיו, יחד עם זאת חלמון הוא החלק בביצה שמכיל את המינרלים שאנחנו רוצים בגוף שלנו....


זה הזמן לספר לכם שלאורך השנה אנחנו הישראלים נהנים מתוצרת לולים ישראליים, אבל בחגים או בימי מלחמה כמו הימים הלא אפשריים שעוברים עלינו, ישראל ניזונה בעיקר מביצים מיובאות וגם זו קושיה בפני עצמה ובפרט בימים אלו (תגדילו ראש ותחשבו מנין מגיעות הביצים שאנחנו אוכלים)...


ראשית כדאי שנדע שחלבון שמקורו בביצה, מתעכל ונספג בקלות במערכת העיכול שלנו וככל שהביצה מבושלת והיא ביצה קשה, השפעתה בסיסית בקיבה, מה שאומר שניתן בהחלט להשתמש בה כסותרת חומצה לאנשים שסובלים מצרבות (מזכירה שצרבות יכולות להגיע בה במידה מעודף ומחוסר חומציות בקיבה-כדאי לדעת את הנתון הזה ולבצע תבחין פשוט לפני החלטה על שימוש בסותרי חומצה שלהם בפני עצמם יש השלכות מרחיקות לכת על הגוף הוויטמינים והמינרלים) – כהרגלי, אני מזמינה אתכם לא להאמין לכתובים ולבדוק על בשרכם מה עושה לכם ביצה קשה, האם היא מעוררת בכם צרבת או האם היא מרגיעה את הקיבה....


אם כבר עצרנו לבדוק את תצורת בישול הביצה, הרי שטיגון ביצה, הוא החלק שמעלה את ערכי הכולסטרול – כדאי לדעת את הנתון הזה כיוון שאתם ודאי מודעים להגבלה הרווחת בקרב רופאים ומטפלים בדבר מינון צריכת ביצים – בואו נעשה סדר כבר כאן ועכשו, ב-100ג' ביצה אנחנו עשויים למצוא כ - 372מ"ג כולסטרול ושוב אני מדגישה, כולסטרול הוא לא הבעיה שלנו, אלא ההתחמצנות שלו בכלי הדם! – הייתי ממש רוצה לבדוק את ערכי הכולסטרול של תושבי ישראל מפונים מבתיהם מצפון/מדרום וכל מי שחווה אמש את מופע הכטבמי"ם באדיבות איראן – מזכירה שוב, מנגנון ההישרדות המיידי מעלה את רמות הכולסטרול בגוף (מתוצרת עצמית באדיבות הכבד) בכל רגע בו אנחנו מרגישים איום ו/או סטרס... (אנחנו עוד נשמע על השלכות חרבות ברזל פיזיולוגית, מנטאלית ורגשית גם יחד-על זה נדבר בהמשך..)


אנחנו זקוקים לכולסטרול – לא יכולים להתקיים בלעדיו, הוא זה ששומר על כל מערכת העצבים שלנו יעילה ובעלת תגובה טובה, כולסטרול הוא חומר המוצא לייצור והפקת הורמונים בגוף ובלעדי אותו כולסטרול, תוכלו לראות למשל נשים שסובלות מאנורקסיה כשרמות הכולסטרול שלהן שואף לאפס, הן מאבדות את המחזור – כי אין חומר גלם להפיק ממנו את הורמוני המין.


קליפות ביצים:

·        לא שוטפים ביצים, על מנת למנוע חלחול של חיידקים לתוכן הביצים פנימה.

·        ביצה סדוקה מקומה בפח ! – לא לוקחים צ'אנסים, מי שלא סבל מסלמונלה (אחד החיידקים שנוטים להתארח בביצים) לא יכול להבין עד כמה זה לא נעים ובעיקר מיותר – חבל על הנזקים הנגרמים למערכת העיכול והסבל הרב הנגרם מחיידקי סלמונלה.

·        עבדתם במטבח והוסתם ביצים לתבשיל/עוגה? – שטפו היטב ידיים, כל החיידקים הנמצאים על גבי הקליפות זה לא עניין למשחק – עדיף לשמור על היגיינה ולא לארח חיידקים.

·        ולמרות זאת, וזו לגמרי לא המלצה תוכלו להסתכל על כלבים שחסר להם סידן, הם יבחרו לאכול קליפות ביצים כמענה מיידי לחסך הזה. ישנם אנשים שמאמינים שריסוק קליפת ביצה בכוס מים ושתיית התכולה, משפרת עשרות מונים את רמות הסידן בדם. אני מודה שלא פגשתי מידע מחקרי מוחלט על הנושא הזה ולכן, מביאה לידיעתכם ואשמח אם מי מכם יוכל להעשיר אותנו במידע מדעי מוכח בנושא.

·        לפני שאתם לגמרי שוללים את רעיון שתיית קליפות ביצים מרוסקות ו/או טחונות, נסו את הרעיון הזה על הצמחים שלכם והשקו אותם במים עם שברי ביצים או קליפות ביצים טחונות. תכולת הסידן בקליפות הביצים מסייע לחיזוק דפנות תאי הצמחים, שומר על רמות החומציות ומשפר את חלחול המים באדמה מה שבתורו, מגביר את עמידות הצמח מפני מחלות. עלים מסתלסלים, כתמים צהובים/חומים על גבי העלים, צמיחה איטית או ריקבון סביב שורשי הצמח או באדמה עצמה, הם חלק מהסממנים המעידים על חסכי סידן לצמחים. ישנם אנשים שמשתמשים בקליפת חצי ביצה נקייה כעריסה לרוע בה זרעים עדינים ומסתבר שזו חממה אישית לזרעים.


על החלבון והחלמון:

חלבון הביצה הוא החלק הלבן שבביצה, הנוזל הצהבהב שקוף ולמעשה, מדובר בתא עצום בגודלו השומר על החלמון הנמצא בחובו, אם הייתי צריכה להמשיל את חלבון הביצה למה שאנחנו מכירים מגוף האדם, הייתי ממשילה אותו למי-שפיר (מתנצלת אם קלקלתי לכם את התיאבון)


ב-100ג' חלבון ביצה נמצא:

10.9ג' חלבון (ברובו אלבומין), 0.17ג' שומן, שימו לב – 0 כולסטרול !!! (זו הסיבה שמנחים אותנו לאכול את החלבון ולוותר על החלמון) 87.57ג' מים, 0.74מ"ג ויטמינים ממשפחת B, 4מק"ג חומצה פולית, 7מ"ג סידן, 0.08מ"ג ברזל, 15מ"ג זרחן, 0.03מ"ג אבץ, 163מ"ג אשלגן.

 

חלמון ביצה, עשוי היה להיות המזווה הפרטי של העובר שאמור היה להתפתח בתוך הביצה, תוכלו להמשיל אותו לשליה שמספקת לעובר את כל צרכיו עד צאתו לעולם.

חלמון הביצה, הוא זה שמכיל כולסטרול ותכולה נכבדת של וויטמינים ומינרלים (אלו שמבקשים מאיתנו להמנע מצריכתם – תעשו חשבון)


ב-100ג' חלמון ביצה נמצא:

15.86ג' חלבון, 23.54ג' שומן, 1085מ"ג כולסטרול, -0-סיבים תזונתיים, 52.31ג' מים, 48מ"ג נתרן, 381מק"ג ויטמין A, 4.216מ"ג סך כל ויטמינים ממשפחת  - Bביניהם ניאצין שכל כך חשוב לתפקודים קוגניטיביים, 146מק"ג חומצה פולית, 1.95מק"ג ויטמין B12, 5.45מק"ג ויטמין D, 2.58מ"ג ויטמין E, 0.7מק"ג ויטמין K, 129מ"ג סידן, 2.73מ"ג ברזל, 5מ"ג מגנזיום, 390מ"ג זרחן, 2.3מ"ג אבץ, 109מ"ג אשלגן, 0.10ג' חומצה לינולנית (אומגה 3), 3.538ג' חומצה לינולאית (אומגה 6), 10.70ג' חומצה אולאית (אומגה 9).


בואו,

הרי לא בכדי העליתי את נושא הביצים השנוי במחלוקת – בסופו של עניין, הדעות חלוקות והציבור מבולבל – בריא וכדאי לאכול ביצים?, כמה ביצים מותר לאכול?, רק החלבון? רק החלמון?

אם תגללו לאחור – הצבתי רמז אל מול עיניכם הקוראות או אוזניכם השומעות לבחירתכם, כמות הכולסטרול שקיימת בחלמון ביצה אחת הוא כאין וכאפס לעומת רמות הכולסטרול שהכבד האנושי מייצר בכל דקה אחת של תחושת איום או סטרס... בפועל, רוצה לאמר לכם שההשפעה של כמות הכולסטרול הקיימת בחלמון ביצה, לא היא האשמה ברמות הכולסטרול הגבוה שיש לנו בדם, אלא אורחות החיים שלנו הם האחראיים הישירים לכמות הכולסטרול הגובה – סטרס רבותי, אם זה לא היה ברור מספיק.


אז נסכם ברשותכם,

חלבון ביצה אינו מכיל כולסטרול – אבל אם תטגנו ביצת עין, תקבלו כמות טריגליצרידים גבוהה באופן ישיר מהטיגון עצמו !


חלמון ביצה הוא זה שמכיל כולסטרול, מקווה שהצלחתי להבהיר שגוף האדם מוכרח לקבל כולסטרול כדי להפיק ממנו חומר בידוד וסיכוך למערכת העצבים, למיפרקים ובוודאי להפקה וייצור של הורמונים – מזכירה שוב שההתנהלות שלנו – כולנו, מבוססת הורמונים וכשאנחנו יוצאים מאיזון הורמונאלי, בלשון המעטה לא פשוט לנו.



אני מבקשת להשאיר לכם בנקודה זו חומר למחשבה, תהיה ובדיקה ברמת האחריות האישית של כל אחד מכם הקוראים והמאזינים: -

כשבדיקות הדם מראות שרמות הכולסטרול שלנו גבוהות, רופא המשפחה ממליץ על נטילת תרופות מסוג סטטינים שמנגנון הפעולה שלהם גורם להפסקת ייצור כולסטרול אנדוגני (ייצור פנימי/עצמוני) – במקביל, יפנה אתכם הרופא לדיאטנית שתמליץ על הקטנת צריכת כולסטרול מהחי (אני יכולה להתעלף ממוצרים שרשום עליהם "כולסטרול 0" כשברור הוא שכולסטרול מקורו מהחי – שימו לב לדברים...

אני שואלת אתכם שוב, אם סטטינים מפסיקים את ייצור הכולסטרול בגוף והתזונה המומלצת נדרשת לצמצום צריכת כולסטרול מהחי לרבות בשר, עוף וביצים – מנין יגיע כולסטרול לתחזק את מערכת העצבים?, לאפשר ייצור הורמונים? – דומני שזה הזמן להזכיר שאינסולין, הוא הורמון – אבל אם אין מספיק כולסטרול בגוף האדם לייצר אינסולין, מה יהיה השלב הבא?

נסיים את הכתבה הזו בשני נושאים ברשותכם:



זיכרונות ילדותי הפגישו אותי בלול של דודַי לאה ושמעון. שמעון דודי היה אמון על מיון הביצים בלול, אלא ששמעון היה עיוור מגיל יחסית צעיר – כך שהיכולת שלו ללמד אותי למיין יחד איתו ביצים היה ברמה התחושתית בלבד.

עד שנת 2008 ביצים מוספרו לפי גודלן 1 – 7 כך שביצים גדולות שנחשבות היום XL היו מספר אחת וביצים מספר 7 הקטנטנות לא מגיעות כלל לשוק הצרכנים הביתיים, הן מגיעות ישירות לתעשיית המזון במפעלים השונים. דווקא את הביצים הקטנטנות האלו, אהבתי לדגום – הן היו קטנטנות וחמימות והיו מדויקות לגודל כף ידי אי שם בילדותי.


הכתבה הבאה שלנו עוסקת באלרגיות המתעוררות עם בוא האביב ומתבקש להזכיר ולו במילה את אחת האלרגיות המוכרות היא – אלרגיה לביצים:


אלרגיה לביצים מיוחסת לחלבון עצמו של הביצה. התסמינים לאלרגיה לביצים עשויים להתבטא בפריחה, קשיי נשימה עד קוצר נשימה, בחילות, הקאות או שלשולים. לרוב מתחילים לתת לתינוקות לטעום ביצים סביב גיל חצי שנה – חשוב לזכור שכשמכניסים מזון חדש לתפריט ואין זה משנה אם מדובר בתינוק או בגיל מבוגר, רצוי לקחת מרחב של כמה ימים לראות את תגובת הגוף לאותו מוצר מזון כדי לשלול ערבוב תסמינים וביניהם תסמיני אלרגיה.


 

 אביב פריחות


בתמונה, אישה מקנחת אף בגלל אלרגיה לפריחת אביב

תנו לעצמכם כמה דקות להתבונן אל המרחב, אל האופק רק לצוף אל ההוויה ואז, בתוך השקט... תוכלו לראות את המולת האביב בטבע...

כל אמא ביקום תוכל לספר לכם איך אביב נראה, איך נראה ארון בגדים של ילדים ועל ההבדלים בין שנה שעברה לעכשיו או לחילופין, זה האביב שמנכיח את הזמן שחלף ומשקף לנו כמה גדלו לנו הילדים...


אלא שכשהאביב מגיע, לא רק הילדים הם אלו שאנחנו רואים שהם גדלו וצמחו, זה בדיוק הזמן שמתרחשים דברים רבים בטבע וככאלו, גם הטבע מגיב לשינוי אקלים למשל, מה שיודע להתבטא בהשפעתו על צמחים, על חרקים, בעלי-חיים וכמובן גם עלינו בני-האדם ודאי תסכימו איתי שהקיץ בשנים האחרונות חם ולח יותר ממה שאנחנו זוכרים שקיץ היה בילדותנו – זה חלק מהביטויים של השינויים שחלים בטבע – שינויי אלו משליכים גם עלינו.


בשנים האחרונות כשהסבלנות הולכת ומתקצרת נוכל לראות בשווקים ובמרכולים על מדף אחד עומדים ראשי ארטישוק (ירק חורפי) יחד עם אבטיח עסיסי הידוע כפרי קיץ (אפילו לא אביב). המשמעות של האוקסימורון הזה הוא שימוש בחומרים סינתטיים הגורמים לפירות והירקות להבשיל מוקדם מעונתם המקורית. אולי זה נחמד וכייף לסיים ארוחת פסח עם אבטיח מתוק, אלא שלא בהכרח אנחנו מסוגלים לעכל ולחיות בשלום עם החומרים בהם הוזן אותו אבטיח שהבשיל הרבה זמן טרם זמנו.


אני מעלה סוגיה זו כיוון שחלק מהאלרגיות שאנחנו רואים בשנים האחרונות נובעות משימוש ישיר של החקלאות ותעשיות המזון בחומרים שגוף האדם לא חי איתן בשלום – ובחרתי בלשון עדינה כדי להמחיש את התופעות. דוגמא מצויינת לכך היא חיטה ואלרגיה או אי-סבילות לגלוטן (דיבקה בעברית).

כבר אמרתי פעם שאם אבשלום פיינברג היה רואה לאן הגיעה אם החיטה שהיתה בת טיפוחו, היה מת במקום ולא מאלרגיה...


מזונות מעוררים בנו שני מקרים מוכרים: האחד מהם נקרא אי-סבילות

 

רגישות ואי-סבילות למזונות מוכרת לנו בעיקר מחיטה ובעיקר לגלוטן, קזאין חלבון החלב, לחומרים משפרי טעם, צבע, אורך חיי מדף, טריות כמו למשל MG מונוסודיום גלוטומט.


אי-סבילות למזון עשויה להתבטא באופן שונה אצל אנשים ולהופיע באיברים ומערכות שונות. אי סבילות עשויה להופיע ביתר שאת ככל שנצרכה כמות גדולה מהחומר מעורר אי-הסבילות.

תסמיני אי-סבילות עשויים להתבטא בשינויים במשקל (עלייה), עייפות, עצבנות, הצטננויות חוזרות ונישנות, עיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים, כאבי-שרירים, עייפות קשה אחרי ארוחה גדולה, אקנה, שינויים במערכת העיכול המשתנים בין עצירות ושלשול המלווים בחוסר נוחות בבטן, צרבות, גיהוקים.

עוד לא כתבתי סטרס – ודאי שיש  קשר גם לסטרס שיודע להגביר בתורו את התסמינים.


אלרגיה, היא עירור קיצוני של מערכת החיסון. זו בתורה חורגת מגבולותיה ומראה לנו איך בדיוק עובדת מערכת החיסון:


המפגש הראשון בין אלרגן למערכת החיסון הוא המפגש הקל ביותר שבין השניים. הפגישה הבאה תהיה תגובה חזקה של מערכת החיסון וככל שהמפגשים מתקדמים, כך תגובת מערכת החיסון תהיה חזקה יותר.

כך בדיוק קרה לי כשאכלתי אפרסמון ולא הרגשתי טוב, אבל בשום אופן לא חשבתי לשייך את התחושה הלא טובה לאפרסמון כי – "אף פעם לא היתה לי בעיה עם אפרסמון" (המשפט השגור ביותר בפיו של מי שסובל מאלרגיות ומופתע כל פעם מחדש מעוצמת המפגש עם האלרגן). שנה לאחר מכן כשאכלתי פחות מרבע אפרסמון, מצאתי את עצמי סובלת מתסמינים קשים של תחושת הרעלה של ממש – ככה בדיוק מתנהגת אלרגיה.


המפגש הראשון מלמד את מערכת החיסון לייצר את האנטיגן ובמפגש הבא, תרגישו התקפה משמעותית של מערכת חיסון (אני מתקשה להתאפק מול פיתוי ההשאלה המתבקשת למופע האיראני שחווינו אמש 13.4.24). מופעי אלרגיה יתבטאו היטב בבדיקות דם ויהיו אלו שיפנו אותנו לאלרגולוג לזיהוי החומרים מעוררי האלרגיה.


תאמרו ודאי, מעולם לא היתה לי אלרגיה או בעיה כלשהיא עם אותו מוצר שעורר בכם את האלרגיה – איך זה קורה?

ובכן, הגוף שלנו לא נשאר אותו דבר כל הזמן, ממש כשם שיהיה קל להבין שיש בלאי ופחת לרכב.. הגוף משתנה, הביוכימיה שלנו משתנה ובהתאם גם משתנים תפקודי הגוף ובוודאי מערכת החיסון שהיא מערכת פעילה שלא מפסיקה ללמוד לרגע אחד.


במקביל, מתרחשים שני תרחישים נוספים שיש לקחת אותם בחשבון כשהאחד הוא העובדה שהקידמה משתמשת בחומרים חדשים שלא הכרנו קודם ולא בהכרח מתאימים לגוף האדם. התרחיש הנוסף מופנה לתחזוקת אברי הגוף שלנו ובעיקר למערכת החיסון שמתחילה במעיים שלנו. ככל שאנחנו שומרים על היגיינת מעיים המתבטאת באיזון בין החיידקים הידידותיים לאלו שאינם, כך אנחנו מתרחקים ממופעים אלרגיים.


תישאלו מה ההמלצה הטובה ביותר להתמודדות עם אי-סבילות למזונות או אלרגיות? – הרחקה מגורם רבותי, כל כך פשוט... אתם יודעים שמוצר או רכיב לא מטיב אתכם? – הימנעו מהשימוש בו, תבדקו מה מכילה המנה לפני שאתם נוגסים ולא פחות חשוב, ידעו אנשים ובוודאי מסעדות שאתם רגישים/אלרגיים למוצרים שמפריעים לכם.


עוד חשוב להזכיר שבעוד אי-סבילות עשויה לגרום אי-נעימות ואפילו מורגשת, אלרגיה יכולה להיות מופע מסכן חיים ולכן, אם אתם אלרגיים, דאגו ליידע את הקרובים אליכם בכל דרך אפשרית.

למה דווקא באביב עולות ומתעוררות האלרגיות ומופעי אי-הסבילות?, ראשית באביב מתעוררים מתרדמתם אורגניזמים שונים כמו וירוסים וחיידקים שגם הם נתונים להשפעת שינויי האקלים. שנית, באביב אנחנו פוגשים פירות וירקות שלא ראינו תקופה ארוכה – המפגש עשוי להפגיש אותנו עם חומרים חדשים שהונדסו בירקות ופירות, חומרים שלא בהכרח הגוף שלנו מסוגת לספוג ו/או לשאת.

זו אחת הסיבות שכשמתחילה עונה חדשה, ההמלצה היא לא לאכול כמה פירות וירקות חדשים בעונתם כדי לבודד את השפעתו של כל פרי/ירק בנפרד. המתינו כמה ימים בין חשיפה לחשיפה כדי שתוכלו לדעת בוודאות איזה מן הפירות הוא זה שמעורר את מערכת החיסון שלכם.



 


פוסטים אחרונים

הצג הכול

תגובות


bottom of page