גיליון ינואר 2026 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

חודש חדש, שנה חדשה וזו לא סתם שנה, אלא שנה שמתחילה את רבע המילניום השני...

התחלות חדשות הן הזדמנויות ואלו נתפסות בעיניי כמתנות שהעולם, היקום, ואם אתם אנשים מאמינים, אז אלוהים – יהא אשר יהא, מעניקים לנו את מתנת ההזדמנויות לדברים חדשים, לאנשים חדשים בתוך חיינו, להתפתחות, התקדמות, להחלמה, להשקפות חדשות – דף נקי, דף חלק...

אנחנו מסיימים כל שנה בחגיגות חנוכה, יש שמציינים את הנוביגוד, קריסמס, סילבסטר – חגיגות זה כייף גדול, אלא שאליה וקוץ בה, התשלום הוא לא רק עבור כרטיסי הכניסה לאירועים גדולים, אלא גם על העומס של החגיגות הקולינריות שהופכות משנה לשנה הרבה יותר מיוחדות, מצטלמות נהדר, טעימות להפליא ו... כן,.. עומס סוכרים, חומרים משמרים, חומרי טעם והכל, כדי לקבל את מנת ה- WOW שעומדת בתקינת הרשתות החברתיות והשלכותיהן לטוב ולפחות...

כידוע, וואוו בחיי הקידמה, גם אם וואוו מחזיק דקותיים – לא נזלזל, זה המון זמן במושגים של היום. כן, WOW מלווה אותנו כנראה משחר האנושות, ההבדלים עומדים כנראה בקנה המידה, ברמת החשיפה, במשמעות שאנחנו בני-התמותה מעניקים ל-WOWים.

 

גיליון ינואר נותן הזדמנות הצצה לעומק התזונה שלנו – גם תזונה עשתה שינויים מרחיקי לכת בשנים האחרונות ובשנה האחרונה בפרט עם מהפך פירמידת המזון באדיבות ממשל טראמפ והיות והאדם צועד על קיבתו כך נאמר על כל גבר, חייל, איש, אישה וטף, יש על מה לתת את הדעת ובעיקר, לא לקחת דברים כמובנים מאליהם, תודו שזה מרשים לראות שמושגי יסוד מוצקים מתבררים כלא ממש מדוייקים במלוא העדינות, אולי זו אני שחובבת הפרכת קלישאות, ניפוץ מיתוסים ושאר טראנדים...  

 

אולי כבר הספקנו לשכוח שרק לפני חודש, אכלנו כל סופגנייה, דונאט, ספינג', לביבות, לטקעס אפשריים – מה כל כך תופס אותנו במאכלים שאודה ללא כל בושה שהם טעימים להפליא למרות ההבנה העמוקה של כולנו שבריא, זה לא ממש בלשון המעטה?... משהו במתוק הזה מעמיד אותנו בפני אתגרים אממממ לא הוגנים, לא קל לנו שם – לכולנו גם אם ואתם כמוני ששוקולד לא מדבר אליהם..

סבתי ע"ה נהגה לומר ביידיש, "מה שיושב על השיניים, יושב על העצמות" ואני מעמיקה ומחדדת, מה שעובר ונלעס בין השיניים, מבדיל בין בריאות וחולי.

 

המשמעות של הדברים כל כך עמוקה, היה זה הרמב"ם ובוודאי מוריו שהבינו שהתזונה שלנו, היא המקור, היא הדלק מתוכו ועל בסיסו אנחנו גדלים, צומחים ומתפתחים ומחקרים כיום, מלמדים אותנו שלא מדובר רק בתזונה שלועסים, אלא גם זו שמזינים בה את המחשבות, הרגשות, הדיבור והניגון הפנימי, התחושות והחלומות גם יחד, מה שנקרא – לא על הצלחת לבדה מתפתח אדם.

 

 

שתבוא עלינו שנה אזרחית מוצלחת, רכה ומאפשרת

שיירגעו כבר כל הרוחות הסוערות בעולם – ממזרח למערב וכל הדרך חזרה...

 

שישוב כבר החטוף החלל האחרון

ושנתחיל כולנו מסע שיקום כולל

 

חורף בריא ופורה לכולנו

שלכם באהבה,

 

תמר

---

דלקים למנוע אנושי

מה המקור לתזונה קטוגנית?, זה אמיתי? ומה ההבדלים שבין שימוש בתזונה קטוגנית לבין זו שמכילה גלוקוז והשפעתם על הגוף? – לא מומלץ לנסות לבד...

היה זה היפוקרטס שהבחין שחולי אפילפסיה שצמו צום ממושך, הראו שיפור במצבם, זו היתה ההתחלה.

חולי אפילפסיה שעברו לצום משמעותי, הראו הפסקה בהופעת התקפים – אם לא ראיתם עד היום התקף אפילפטי קטן או גדול, תצטרכו לסמוך עלי, זה מחזה לא נעים במיוחד גם למי שסובל מאפילפסיה וגם למי שמתלווה למופע.

לאורך המאה ה-19, רופאים שמו לב לכך שצום, מקטין את מספר התקפי אפילפסיה – יוצר רמיסיה (מרווח בין התקף להתקף) ולעומתו, אכילה מחודשת מחזירה את ההתקפים – אבל כמה אדם יכול לצום?

דר' ראסל ויילדר (Mayo clinic – USA) חיפש ומצא דרך. המוצָא היה, "לחקות צום – בלי צום" כלומר, תזונה עתירת שומן, דלת פחמימות, יצירת קֶטונים כמצב מטאבולי וזה בדיוק הבסיס להגדרה של מה שאנחנו מכירים היום כתזונה קטוגנית.

תזונה קטוגנית הראתה הצלחה משמעותית בקרב חולי אפילפסיה, מה שהתבטא בירידה בהתקפים של 50 – 70%  , חלק מהנבחנים לא חוו התקפים כלל.

תרופות אנטי-אפילפטיות לא היו יעילות אז והשימוש בתזונה קטוגנית, הופנה בעיקר לילדים.

אין לי הסבר לעובדה שהשימוש בסוג זה של תזונה התפוגג למשך שלושים שנה ובינתיים הופיעו תרופות חדשות (פניטואין, לפרואט)  שנתנו מענה להתקפים אפילפטיים בעוד השימוש בתזונה קטוגנית נתפס קשה ליישום ונחשבה למושג לא מתקדם, לא מודרני. כמו כל טראנד, נעלמה התזונה הקטוגנית עד 1994 בזכות ילד העונה לשם צ'ארלי אברהמס שסבל מאפילפסיה קשה שלא הגיבה לתרופות. מה שכן עזר לצ'ארלי ועצר את ההתקפים, היתה תזונה קטוגנית.

מכאן, החל מסע שלקח על עצמו אביו של צ'ארלי, שהפיק סרט שעורר את המודעות הציבור ובאמצעות לחץ ציבורי, חזרה התזונה הקטוגנית לעולם המחקר המדעי.

היום לאור המחקרים אנחנו יודעים שתזונה קטוגנית משפיעה לטובה על מופעי אלצהיימר (שמחקרים מלמדים אותנו שאלצהיימר הוא סוכרת type 3), פרקינסון, מיגרנות, אוטיזם, דיכאון, טראומה מוחית, סוכרת type 2 ותנגודת מוחית לאינסולין.

עוד מראים המחקרים שקטונים (מיד נדבר עליהם), הם נוגדי דלקת (אינפלמטורית), הם משפרים את פעילות המיטוכונדריה (מפעלים להפקת אנרגיה בכל תא בגופנו) ובנוסף, קטונים מגינים על המערך העצבי שלנו.

המטרה של תזונה קטוגנית היא ייצוב פעילות מוחית עצבית שאחד מתופעות הלוואי של השימוש בתזונה זו, הוא ירידה במשקל.

בעשורים האחרונים חוקרים הבינו שקטונים, עוקפים אינסולין, מייצרים יותר מטבעות אנרגיה (ATP) מאינסולין, מעלים רמות GABA, מפחיתים רמות גלוטומט עודף, מורידים את תופעת העקה החימצונית "המניבה" רעלנים.

מה שחשוב לזכור הוא ששימוש בתזונה קטוגנית ובקטונים, היה שימוש טיפולי, זמני ועדיף בפיקוח רפואי מלא.

עד כאן הפן ההיסטורי לתזונה הקטוגנית שהפכה טראנד עצום שכתמיד מגיע אלינו מארה"ב, לא לפני שכוכבי קולנוע ושאר ידוענים חוו ירידה משמעותית באחוזי השומן ושינויים קיצוניים במראֵה קרי, ירידה בהיקפים.

המופעים הללו היו קיצוניים מספיק כדי להפוך את התזונה הקיטוגנית לטראנד החם של המילניום וכדאי לבחון לעומק את ההבדלים שבשימוש בתזונה עם גלוקוז לעומת תזונה נטולת גלוקוז או למען הדיוק רמות מאוד נמוכות שלו.

ראשית, יש לקחת בחשבון שיש הבדל בין תזונה קטוגנית טיפולית לבין זו המודרנית ואני מזכירה, תזונה קטוגנית מקורית, נועדה לטיפול, לטיפול במוח (לאפילפסיה עמידה לתרופות, למצבים נוירולוגיים קשים, לפרקי זמן מוגדרים ומוגבלים – שאינם בהכרח מתאימים לרוב האוכלוסייה) ולא למסע ירידה במשקל!

המאפיינים של תזונה קטוגנית מקורית מבוססים על יחס שומן: חלבון + פחמימה של 1:4 או 1:3, כלומר שימוש של כמעט אפס פחמימה, כמות חלבון נמוכה להפקת רמת קטוזיס עמוקה, מה שמחייב פיקוח רפואי.

תזונה קטוגנית "מודרנית"/"טראנדית" מביאה איתה כמה סגנונות. מדובר בתזונה פחות קיצונית, מבוססת כמות גדולה יותר של חלבון, גמישות פחמימתית, לעיתים ללא קטוזיס עמוק כשחלק מהבעיות הנפוצות של תזונת קיטו היא שימוש ברמות גבוהות של שומן, חסך בסיבים תזונתיים וההשלכות על יציאות, על יציבות המיקרוביום וסטרס זה המתבטא ברמות הקורטיזול בדם.

נעצור רק לרגע לדבר על המושג גופי קטון: 

גופי קטון (ketone bodies), הם מולקולות אנרגיה חלופיות שהגוף מייצר למצבים בהם אין זמינות גלוקוז מספקת או כשהגוף בוחר שלא להשתמש בגלוקוז כמקור עיקרי להפקת אנרגיה.

ישנם שלושה סוגים עיקריים של גופי קטון:

אצטואצטט, בטא=הידרוקסי בוטיראט (BHB) הסוג העיקרי הפעיל הוא אצטון שהוא תוצר לוואי שמתנדף דרך הנשימה וזה הבל הפה העוצמתי של אצטון של מי שנמצא בקטוזיס עמוק.

תהליך יצירת קטונים (קטוגינזה), מתרחש בכבד כשמתרחשת ירידה ברמות האינסולין ועלייה בו בזמן של גלוקגון (גלוקגון הוא הורמון שמיוצר בלבלב, תפקידו להעלות את רמות הגלוקוז בדם כשאלו נמוכות ע"י גרימה לכבד לשחרר גלוקוז ממאגרי הגליקוגן שבו. שימו לב שגליקוגן הופכי לאינסולין ומהווה טיפול חירום למצבי היפוגליקמיה שאנחנו מכירים כנפילת סוכר. במצבי היפוגליקמיה, משתמשים בהזרקת גליקוגן במידה והמטופל איבד הכרה כדי לעורר ולאושש את המטופל.

בלבלתי אתכם?, כן – גלוקגון הוא ההורמון שמיוצר בלבלב ומעלה את רמות הגלוקוז בדם במצבי היפוגליקמיה ולעומתו הגליקוגן הוא מאגר הגלוקוז בכבד שנשמר למצבי חירום כמו למשל היפוגליקמיה.

הגוף מייצר גופי קטון אחרי צום ממושך כשאין הזנה חיצונית להפקת אנרגיה, תזונה דלת פחמימות (או תזונה קטוגנית), פעילות גופנית ממושכת ו/או עצימה, רעב ממושך או חסר/נפילת אנרגיה, סוכרת לא מאוזנת.

הגוף שלנו מייצר גופי קטון בראש ובראשונה כדי להגן על המוח במצבים בהם אין אנרגיה זמינה. המוח משתמש בגלוקוז להפקת אנרגיה ובמצבים בהם אין גלוקוז לאורך זמן, הגוף יגרום לתהליך קטוגינזה להפקת גופי קטון. גופי קטון חוצים מחסום BBB -דם מוח ומכאן הפקת אנרגיה זמינה למוח בלעדיה, אין לנו דרך לחיות.

עוד יפיק הגוף גופי קטון לחיסכון בחלבון שריר, פחות פירוק שריר לגלוקוז

להפקת יעילות אנרגטית גבוהה שעיקרה הפקת פחות רדיקלים חופשיים

לאיזון מטאבולי במצבי חסר, וכמקור להפקת אנרגיה יציבה שאינה תלויה בגלוקוז ומכאן מייצרת יציבות, שמירה על איזון מצבי רוח וכו'.

גופי קטון מופיעים כשרמות האינסולין יורדות, רמות הקורטיזול – הורמון הסטרס מתאזנות, מה שאומר שזה המצב בו הגוף עובר ממצב של אגירת שומן, למצב של שריפת שומן.

כעת יהיה ברור יותר להבין, למי מתאימה תזונה קיטוגנית:

לסובלים מסוכרת type 2, כמובן למי שסובל מתנגודת לאינסולין, למצבים של ערפול מוחי שהיא חלק מהמופעים הסוכרתיים (לא רק), תנודות – חוסר יציבות ברמות הגלוקוז בדם, עייפות אחרי האוכל, השמנה ביטנית שאופיינית לכבד שומני ורמות קורטיזול גבוהות, דלקות כרוניות ברחבי הגוף כמו סוכרת, דלקות מיפרקים וטרשת עורקים הן מצב דלקת.

אל תנסו את זה לבד אינו משפט סתמי, אלא משמעותי מאוד כיוון שאנשים שנושאים רמות סטרס גבוהות (ולא בהכרח מודעים לכך, מזכירה שאנחנו מבחינים בסטרס, רק כשהוא גובר יותר ממה שהיה עד כה), כמובן שרמות קורטיזול גבוהות בדם, תת-פעילות של בלוטת התריס, נשים בגיל-המעבר, פעילות גופנית עצימה וממושכת.

תזונה קיטוגנית אינה מתאימה לאנשים בתת-משקל, לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה, רמות גבוהות של סטרס של בלוטות האדרנל.  

אם החלטתם להתנסות בתזונה קיטוגנית, עדיף לבצע בדיקות דם מקיפות לפני שמתחילים על מנת לוודא שהתזונה אכן מתאימה לכם, זה משמעותי והאמת היא, שאנחנו לא תמיד מודעים למצב הבריאותי שלנו לאשורו ולכן, על מנת שלא להסתבך יתר על המידה, בצעו בדיקות דם, שתפו את הרופא שלכם במחשבה על תזונה קיטוגנית על מנת לוודא את כל הפרמטרים הדרושים לאישור התאמה ורק אז, בחרו מסגרת מלווה ותומכת בתהליך – אל תעשו את זה לבד, זה בהחלט משמעותי !

ואחרי כל אלו, מתבקשת השאלה במה לבחור. בכל מקום בו תמצאו מוצרים עתירי סוכר (גם אם מכנים את הסוכר בשמות אחרים ויש לא מעט שכאלו וזה בהחלט בלשון המעטה), תמצאו גם לא פחות המלצות לתזונה קיטוגנית ונשאלת השאלה מה עדיף?, מה נכון? – בהחרגת אותם אלו שתזונה קיטוגנית אינה מתאימה להם.

המטרה אינה להיות בקטוזיס, אלא לאפשר גמישות מטאבולית למוח

 זה הדגש !

לא אוכל להדריך דרך המגזין באופן גורף, זה לא אפשרי ובעיקר מאוד לא אחראי. יחד עם זאת, עצם החשיפה למשמעות של גמישות מטאבולית, דיו (כך אני מקווה) כדי לעורר בכם סקרנות ואחריות למצבכם הבריאותי, בעיניי, זה בדיוק מהות כתיבת המגזין לאורך כל השנים.

גמישות מטאבולית מתאפיינת בתזונה שמכילה גם וגם וגם כלומר, גם צום, הכוונה לצום שנעשה לאורך שעות הערב המאוחר והלילה, גם אכילת פחמימות מורכבות, מעט קטניות, ירקות, לעיתים דגן מלא בעיקר בצהריים, אחרי תנועה ושימוש כמובן בשומן איכותי (לא עודף) והכוונה כאן לשמנ"ז, אבוקדו, אגוזים ודגים.

למינונים של אבות המזון בתזונה קיטוגנית, יש משמעות מכרעת לכולנו ובפרט לנשים סביב גילאי 70-50 או נכון יותר, כשהמערך ההורמונלי מתחיל להשתנות סביב שינויים ברמות האסטרוגן בגוף האישה – עוד סיבה לבדיקות דם מקיפות, כולל פרופיל הורמונאלי מלא.

לא נסיים את הכתבה מבלי להזכיר שמצבים קיטוגניים לא מבוקרים ו/או קיצוניים, עלולים לגרום לעלייה ברמות הסטרס, לפגוע באיכות השינה, להאט את קצב חילוף החומרים וזו רק ההתחלה.

למען הדיוק, יש להבחין בין קטוזיס תקין ומבוקר לעומת מושג שנשמע דומה ועלול לבלבל את הציבור, מצב של קטואצידוזיס סוכרתי שהוא מצב מסכן חיים, לרוב אופייני לסוכרת type 1.

---

לא על סוכר לבדו

מה עושה את המוצרים שאנחנו רוכשים במרכולים כל כך נחשקים?, מה יש שם שגורם לנו לרצות מהם עוד ועוד?

עידן המילניום מביא איתו שפע מוצרי מדף שמאפשרים לנו לעמוד בקצב החיים, אתם רעבים?, צריכים להאכיל את הילדים ואין לכם את הפנאי והפניות להכנס למטבח ולהתחיל לבשל? – אין בעיה, תעשיית המזון ממלאת את מדפי המרכולים מקצה לקצה במוצרים שפותרים את הבעיה – ואם אתם לא מפשפשים בתוויות המוצמדות לאריזות, אין לכם שום אפשרות לנחש, להבין ולדעת, מה באמת נמצא במוצר הזה, שסוגר לכם פינה.

על מנת שלא להתפזר יתר על המידה כיוון שמדובר בנושא רחב ואם לא די בכך, הרי שמעבדות ברחבי העולם עובדות סביב השעון כדי למצוא ולדייק את החומרים שבסופו של תהליך ייצור, יגישו לנו מוצרים טעימים, עם ניראוּת מפתה שעומדת בתחרות של עידן השפע וכמובן, אורך חיי מדף שמאפשר אפסנה בכל בית ושליפה בזמן אמת...

מסבה את תשומת ליבכם לעובדה שליקטתי רק שלושה גורמים בולטים שעומדים בפני יצרני המזון, אנחנו הצרכנים לא מסתפקים במוצרים פשוטים, כל תעשיית המזון והעיסוק במזון הפך עיסוק מרכזי בחיי האנושות ועל כך בכתבה נפרדת – זה בהחלט נושא מעניין ומשמעותי.

יוגורטים דיאטטיים, רטבים למיניהם, נקניקים ומוצרי בשר מעובדים, חטיפי בריאות/חטיפי אנרגיה, תחליפי סוכר, תחליפי קמח ושאר מיני קמחים ייעודיים, מזון תינוקות – זו רשימה חלקית של מוצרי מזון שתעשיית המזון משתמשת בם בחומרים שתפקידם לעבות, לייצב ולהוסיף "גוף" מה שמכונה bulk למוצרים.

אלו מכם שמקפידים על התזונה שלהם ובוחרים  באחד או חלק מהמוצרים המפורטים בפסקה הקודמת, ראוי שידעו שחלק מהחומרים המתוספים למוצרים אלו (ועוד) מכילים:

מלטודקסטרין – Maltodextrin,

Modified starch

 Starch hydrolystte

 Carbohydrate carrier

וגם, סירופ גלוקוז/סירופ פרוקטוז

עמילן תירס מבושל/מזורז

דקסטרינים

מה לנו כי נלין על מוצרי צריכה טעימים שנותנים מענה לרעב המזדמן?

ובכן תלונה אין לי, יש לי רצון ליידע כי לא כולנו יודעים מה משמעות השמות הארוכים שמופיעים על התוויות של מוצרי המזון וזה במידה והצלחנו לראות משהו וגם הצלחנו לקרוא במסע הקניות המציף גם כך...

החומרים הללו בנים למשפחת הידרוקולואידים, מעבים את המוצרים ומקנים להם גוף ונותנים לנו הנאה, הם קבוצת חומרים שתפקידה כאמור לתת עיבוי למוצר, ייצוב מלשון לייצב את המוצר שלא יתפזר, שיהיה לו גוף יציב, שיחזיק מעמד, חלק מהמוצרים נעזרים בתכונת הג'לציה – ממש כפי שאנחנו זוכרים ג'לטין מהילדות ונפח. נפח היא תכונה משמעותית למוצרים בפרט ביחס לגודל האריזה שלהם.

הידרוקולואידים שולטים במרקם הנכסף, בזרימה ובתחושה שאנחנו מקבלים כשאנחנו רואים ואוכלים את המוצרים האלו – יש כמובן קשר הדוק בין העין הצורכת לבטן המקרקרת וגם זו שלא ממתינה לקרקורי רעב אמת.

חומרים אלו בעלי אינדקס גליקמי גבוה מאוד כלומר, הם גורמים לעלייה חדה בערכי הגלוקוז ובעקבותיו האינסולין בדם.

חומרים נוספים הם עמילנים מעובדים מאוד – modified food starch, סירופ גלוקוז/פרוקטוז, עמילן תירס מבושל, דקסטרינים.

בואו נשים דברים על השולחן, מוצרים עליהם נכתב במפורש שהם דלי סוכר, אך מכילים אחד או יותר מהחומרים המפורטים לעיל, עלולים להיות בעלי השפעה גדולה וגבוהה מזו של סוכר בדם.

זה הזמן לתהות במהות הבחירה בין סוג אחד של מוצרים עליהם שוקדת תעשיית המזון לעומת מוצרים אחרים שלא נבחרים – מה לדעתכם עומד בבסיס הבחירה?

תעשיינים מחויבים להגיש לקהל מוצרים מושלמים מכל בחינה אפשרית במידה והם רוצים לשרוד כלכלית ובכלל.

אותה רשימת חומרים המופיעה בראשית הכתבה (עמילנים מעובדים ומלטודקסטרין וכו') הם חומרים מושלמים לצרכיהם. הם מתמוססים מיידית במים קרים וחמים, יוצרים נפח, סמיכות ותחושת "קרמיות" בפה של לקוח הקצה – קרי כולנו. אם לא די בכך, הרי שחומרים אלו גם מייצבים טעם, צבע וריח, מאריכים את חיי המדף, מחירם זול וזמין, הם אינם מתוקים כלומר, בעיניי לקוח הקצה במרכול, "לא מתוק = לא סוכר" שאינו מחויב להיות מסומן כסוכר אבל כן יאפשר לכתוב "ללא תוספת סוכר" או "דיאט", "דל פחמימות" – (אף שפיזיולוגית זה לא נכון) – רשימת החומרים לעיל, אינה נחשבת לממתיקים וככזו, אינה מחויבת פיקוח הדוק.

בפועל, אין לי עניין ברווחים של מפעלים אלו או אחרים, יש לי עניין רב במשמעות הפיזיולוגית של מוצרי צריכה, אני רוצה לבחור מתוך הבנה ברורה, איך משפיעים החומרים המובנים במוצרי צריכה, על הפיזיולוגיה של הגוף.

מזמינה אתכם להאיר ולהעיר את הסקרנות הטבעית ולקחת אחריות לבדוק בעצמכם, מלטודקסטרין לדוגמא יוצר קפיצת אינסולין מהירה ומטבע הדברים הפיזיולוגיה מדגימה מופע פיק ודיפ ממש כמו זה שיוצא ממכשירי סיסמוגרף המדגימים רעשי אדמה (ולא בכדי בחרתי בדוגמא הזו) כל אכילת סוגי מוצרים שמזניקים את הגלוקוז והאינסולין בדם, מהר מאוד מובילים לירידה חדה ובעיקר לרעב חוזר שמעלה צריכת מוצרים חוזרת שוב ושוב... במילים פשוטות, קבוצת חומרים אלו מייצרת קהל רעב שמגדיל את הצורך באספקה שוטפת של המוצר/ים הנחשקים לעיל.

אל מולם של חומרים אלו, יכולה היתה התעשייה לבחור בחומרים כמו פקטין, פסיליום, גואר גאם, קסנתן גאם שגם הם מייצרים את ה..."גוף" הנחשק למוצרים הנמכרים, אלא שמוצרים אלו אינם מעלים או מקפיצים את ערכי הגלוקוז ובעקבותיו האינסולין בעקבותיו.

חלק מהשינויים שחלו בפירמידת המזון ובתובנה העמוקה והאחראית יש לציין הם הפחתה משמעותית בתזונה מתועשת ומעובדת ואני מודה שבה במידה שאני שמחה על התובנה והשינויים שעקבותיה, הסקרנות מבעבעת בי כפי שתפגשו בהמשך את המשפט, מה בסופו של יום ינצח – הבריאות ואיכות חיי האדם תושב הגלובוס או הכסף.... ימים יגידו

לסיכום, למען ההגינות אציין שאין טוב ורע, חשובה בעיקר ההבנה העמוקה של המוצרים שאנחנו בוחרים להזין בם את הגוף שלנו והשפעתם על איכות החיים שלנו ויבחר כל אחד מכם את דרכו בדרכו.

---

סוכרת – את באמת כל כך מתוקה?

משרד הבריאות מסכם את שנת 2023 ומדווח שהחל מגיל 65, אחד מתוך שלושה אנשים מתמודד עם סוכרת.

מתמודדים עם סוכרת ילדים החל מגיל שנתיים !!! ובעיקר אנשים החל מגיל 35... רובם גברים (לתשומת ליבכם).

משרד הבריאות מדווח על 696,121 מתמודדי סוכרת בישראל נכון לשנת 2023 כשהגידול בקרב הציבור עולה מדי שנה בכ- 0.9%  - מתוק, זה ממש לא...

 

מה קורה למין האנושי – מה קורה לנו שכל כך הרבה אנשים מפתחים סוכרת?, האם רק סוכר עומד בבסיס הסוכרת? או שיש תוספות?

בגיליונות האחרונים למגזין "באופן טבעי", דיברתי על משברי אמון ומשמעותם עלינו. היתכן שמשברי אמון אינם מופע שטחי אלא רוחבי ומעמיק יותר ממה שחשבנו ו/או לקחנו בחשבון?

ובכן, התאוריה גורסת שלא רק אנחנו מאבדים אמון נוכח תרחישי חיים כאלו ואחרים, גם הפיזיולוגיה המתבטאת ביכולת קליטת והזנת הגוף והנפש שלנו עוברים טלטלה עמוקה. ואם בתאי הגוף עסקינן, הרי שתאי הגוף, מאבדים אמון באינסולין ומייצרים את מה שעומד כיום בקדמת הבימה הסוכרתית – עמידות לאינסולין, לב ליבה של הסוכרת.

כשאנחנו מדברים על עמידות לאינסולין, אנחנו אומרים באותו משפט גם קושי של הכבד והשרירים להקשיב, להפנים ולקלוט קצת יותר מתרתי משמע את אותות השפע וזו כנראה לא תקלה מקרית, אלא תגובה מסתגלת לעומס מתמשך ומתמשך... מופעי ההתמשכות גורמים לגוף שלנו לאבד את ההבנה בין מחסור לעודף, כלומר הגוף שלנו מתנהג כאילו שהוא במצב חֶסר, גם כשאנחנו עמוסים בעודף – סוכרת, היא ללא ספק אחת ממחלות העודף של האנושות.

אוקיי, אז את החסר והעודף הבנו – אבל לסוכרת זה לא מספיק, היא מגיעה עם תיאבון גבוה שטלטל ומערער את האיזון העדין שבין הורמוני הסטרס המסמלים את המערכת ההישרדותית האנושית (זוכרים את הורמוני הסטרס קורטיזול ואדרנלין?) לבין מערך השובע, העיכול והרגיעה עליהם אמונים לֶפטין, אינסולין ואוקסיטוצין.

כלומר, הגוף שלנו נמצא במצב "היכון" alerted גם כשאין שום סכנה מיידית – מוכר?

המנגנון ששומר על ההישרדות האנושית פועל על פרוטוקול ברור במצבי סטרס, ומפריש סוכר באופן מתמיד ומתמשך מהכבד מה שמתבטא באגירת שומן ובפרט שומן בטני, גורם לעייפות שלא לומר התשה של הלבלב.

בעומקם של הדברים, עומד הקושי הכל כך אנושי להתמודד עם קבלת מתיקות מהחיים, מדובר בעומס המתמשך, בפער שנוצר בין נתינה מול קבלה שלא עומדת באותו קו אל מול הנתינה, מדובר בדיכוי צרכים אישיים לאורך שנים, מדובר על חיים של "צריך" במקום למילוי רצונות ומאוויים – עומס מתמשך של אלו גורם לגוף שלנו להבין שאם אין "מתיקות" רגשית קיומית, בלית ברירה הגוף מייצר את אותה "מתיקות" נדרשת בעצמו ברמה הביוכימית.

אנשים שמתמודדים עם סוכרת והכוונה היא לסוכרת type 2, מתקשים להציב גבולות ברורים, הגבולות שלהם רכים וגמישים והם לא יודעים מתי להניח את הגבול. יש להם נטייה חזקה להחזיק אנשים על חשבונם עצמם ולא מדובר "רק" ברמה כספית גרידא, אלא לכל המכלול הרגשי, מנטאלי ופרקטי גם יחד – זה כמו לחיות חיים של אנשים אחרים במקום לחיות את החיים שלך עצמך. המקום הזה, לא מאפשר לאנשים ליהנות ממה שיש להם ובאין ריק, וואקום בחיים, המתיקות הביוכימית ממלאת את החסך וזה לגמרי עוד דוגמא מובהקת למקום שמסביר עד כמה גוף ונפש שלובים זה בזה ובלתי ניתנים להפרדה.

לא נוכל להתעלם מקצב החיים שלא תואם את צרכי הגוף האנושי, כמה מכם באמת מתפנים לאכילה שקטה, בתשומת לב ללעיסה מבלי לצפות במסך או שניים בו בזמן, מבלי לנהל דיונים ושיחות בעבודה, כמה מכם מגיעים לא שקטים ורגועים (באמת בלשון המעטה) לארוחה ואוכלים חלק מהמנה בעמידה, בדרך אל השולחן ובחוסר תשומת לב? – אני קוראת לזה אכילה לא נוכחת וזו הזדמנות לתרגם לעצמכם את המשמעות, זה עשוי לעורר בכם תובנות ובחירה בשינויים.

נוסיף למחול השדים את הלחץ הכרוני של כולנו – כולנו בעולם ובישראל בפרט, מי אמר תקיפה באיראן בחצות ולא קיבל?

ובמצב כזה בכלל ובאדיבות איתני הטבע בדמות החורף השנה והרעמים שאפילו אותי הצליחו להעיר מהשינה ולהפר את השינה הטובה שכולנו זקוקים לה, זו שינה מרפאה ומשקמת, זו השינה שהקטנטנים שלנו גדלים בחסותה וכולנו זקוקים לה, שנת ליל ארוכה ללא יקיצות חוזרות...

אלו, והאמת שעוד תרחישי חיים נוספים גורמים לגוף שלנו לנֶתק, נתק מהקצב הביולוגי הטבעי לו אנחנו זקוקים – בו אנחנו, גופנו הפיזיולוגי במיטבו – אם תהיתם איך יתכן שדווקא השנה השפעת כל כך אלימה?, אם תהיתם איך יתכן שרק החלמתם מסבב התקררות אחד והנה שוב נפלתם לחולי – הרי שיש להם הסבר מצויין לדיסוננס שבין קצב חיים מאפשר החלמה ושיקום לבין סטרס גבוה לאורך מן ונתק הולך וגדל מהקצב הביולוגי לו אנחנו זקוקים.

אחרי כל אלו, אפשר להבין שתחושת הבטחון הבסיסית בקיום נפגעת. כשהעולם נחווה כמקום לא בטוח, רמת הסטרס הבסיסית עולה, הגוף עובר למצב אגירה, המוח שלנו שומר סוכר – אפרופו סוכרת type 3 הלא היא מחלת האלצהיימר ואלו תאי הגוף שלא משחררים אנרגיה במצב של אגירה הישרדותית כי הגוף חייב להחזיק, לאגור ולשמור – כי אי אפשר לסמוך - אולי כי אין על מי ומה?

תגידו אתם, האם החברה בעידן המילניום מקדשת את המאמץ או את ההנאה?, האם ההנאה מקורה בתחושות הפיזיולוגיות מקומיות אישיות או שהיא נשענת על מה יגידו, מה תאמר הסביבה וכמה לייקים יתווספו כאמת מידה הישרדותית שנגוזה בחלוף פחות מהרף?

עושה הרושם שאיבדנו קשר והֶקְשר מהתזונה הנדרשת לגוף ולנשמה, אנחנו מתוגמלים בעיקר באמצעות הקרבה עצמית והתגמול... מזערי לעומת הצורך, הלכנו שולל ואיבדנו את המשמעות האמיתית של מתיקות מול סוכר ולבסוף, זה הגוף שלנו שמתרגם את האג'נדות בתוכן אנחנו חיים לביולוגיה, כימייה פשוטה

סוכרת, היא מופע גרנדיוזי של עודף שליטה וחוסר קבלה. מופע אימתני הייתי אומרת של דריכות יתר וחוסר הזנה רגשית, מופע של איבוד משמעות של ערכים אנבוליים (בונים) לעומת קטבוליים (הרסניים)

ומתוקף הגמישות שהמערך ההישרדותי האנושי מציע, אפשר בכל רגע מחדש לבחור אחרת, לבנות ולהיבנות אחרת – הכל עניין של החלטה בכל רגע מחדש וזה לגמרי אפשרי... ואת זה כדאי מאוד לזכור!

לא יכול היה דני ליטני לומר את הדברים באופן מדויק יותר, גם לכתוב, להלחין ולשיר גם יחד... אתם לגמרי מוזמנים להמשיל את מערכת היחסים לזו של כל אחד עם הגוף והנפש של עצמו, דומני שזה יבהיר היטב את כל הכתבה כולה.

משבר אמון / מילים, לחן ושירה: דני ליטני

למה את אף פעם לא שמחה

אין לך מנוחה

תמיד רוצה הכל בבת אחת

למה את נבהלת מכל שטות

פוחדת מטעות

תמיד את מוכרחה

להיות בטוחה

אז אתן לך אותי בכמה דוגמאות

ותוכלי אז לבחור אם לצחוק או לבכות

אני אדע לפחות שעשיתי הכל בשבילך

כן, אתן לך אותי בכמה דוגמאות

ותוכלי אז לבחור אם לצחוק או לבכות

אני אז אדע, עשיתי הכל בשבילך

סיפרת שמילדות את כבר דפוקה

רצית להיות מלכה

תמיד נשארת הבת של השכנה ממול

לקחו אותך תמיד די בקלות

חיכית להזדמנות

איבדת את הראש

סיפור נדוש

אז אתן לך אותי...

עכשיו את יכולה להיות שמחה

קחי לך מנוחה

אני איתך עובר את המסע

נסי לתת בי קצת יותר אמון

נמצא את הכיוון

הדרך ארוכה

ואת מלכה

אז אתן לך אותי...  

---

ה פ י ר מ י ד ה – משחק החיים

 

פירמידת המזון הגיעה אלינו לראשונה משוודיה (1972), הכוונה המקורית של השוודים היתה להושיט עזרה לאזרח השוודי להתמודד עם יוקר המחיה.

שני עשורים חלפו עד שמחלקת החקלאות האמריקאית USDA אימצה את הפירמידה ופרסמה אותה כפי שהכרנו אותה – בין אם אהבנו אותה ובין אם לאו

ועוד שלושה עשורים וקצת, לסדר את מדפי הפירמידה מחדש...

אז מה היה לנו שם כפי שנהגו לצחוק הגששים, אל תדאגו – גם האלמנט שם תחליטו אתם במה להמשיל אותו...

פירמידת המזון הציעה חלוקת המזון לקבוצות לפי החלוקה של דגנים בבסיס הפירמידה, מעליהם פירות וירקות, בקומה הבאה הוצעו חלב, בשר ומוצריהם, מעליהם שומנים וכמו  תמיד לקינוח – כל המתוקים בראש הפירמידה.

ארה"ב כמו ארה"ב, שמה דגש על קידום מוצרי חקלאות אמריקאים – אמנם לא מופע חדש, אלא שבזכות הביקורת שספגו האמריקאים על קידום עצמי, נולדו גם מודלים חלופיים כמו פירמידת התזונה הים-תיכונית (1993) שהציעה תזונה בריאה ופשוטה יותר, מבוססת תזונה בריאה עם דגש על שומנים בריאים, פירות, ירקות וקטניות שהראו אחוזי תחלואה נמוכים אצל הניזונים באזור.

הפירמידה המוכרת לנו הנחלקת לנדבכים אנכיים מוכרת לנו משנת 2000 ארה"ב וגם היא עברה שינויים ולמעשה, פירמידות המזון משקפות מעבר להמלצות בריאות ממוקדות, מבוססות מחקרי תזונה חדשים תוך הדגשת איזון והפחתת מזונות מעובדים כגישה למניעת מחלות כרוניות.

מילניום חדש, למעלה משלושה עשורים חלפו וארה"ב מובילה מהלך שעושה שינוי בפירמידת המזון והמסר האמריקאי לעולם הוא "תאכלו אוכל אמיתי"

שימו לב למסרים של משרד הבריאות האמריקאי והרי לכם הציטוט: "עוגיות מזיקות יותר מצלעות, סוכר גרוע מחמאה. מזונות מעובדים, סוכרים מוספים ותוספים כימיים הם ה-"רעל" שאחראי למשבר המחלות הכרוניות בארה"ב, מדינה בה כמעט 90% מהוצאות הבריאות, מופנות לטיפול במחלות שניתן למנוע באמצעות תזונה"

עוד קורא משרד הבריאות האמריקאי לציבור להפחית משמעותית צריכת פחמימות מזוקקות וסוכר מוסף, להימנע ממזונות אולטרה-מעובדים, להגביל צבעי מאכל וממתיקים דלי קלוריות ובמקומם להעדיף בשר אדום, שמן זית או חמאה, חלב מלא וביצים.

זה עוד לא הסוף, אחד השינויים הבולטים בהנחיות הוא המלצה שלא לאפשר לילדים לצרוך סוכר מוסף עד גיל 10 – לעומת המלצת הפירמידה הקודמת הגבילה עד גיל שנתיים כשכולנו זוכרים שהגיל הקריטי להתפתחות ילדים מדבר עד גילאי 7/8 (והכוונה היא להתפתחות המוח עוד הרבה לפני השפעות סוכרים על המטאבוליזם והתנהלות הגוף). ההמלצה היא להגביל עד עשרה ג' סוכר מוסף לארוחה. למרות ההמלצות המגבילות סוכרים בתפריט, לא טרח משרד הבריאות להגביל שתיית אלכוהול אלא רק להניח בקשה לשתות פחות – אולי זה הזמן להזכיר שאלכוהול מופק מתסיסת סוכרים.

והחלבון?, ההמלצות החדשות עומדות על 1.2 – 1.6 גרם צריכת חלבון יומית מול 0.8גרם חלבון כפי שהציעה הפירמידה הקודמת – פער של כ- 100% שמציב את החלבון כשווה ערך לירקות ופירות בתפריט היומי.

אם עד ראשיתו של הרבע השני למילניום דגנים היו הבסיס לתזונת האנושות, הרבע החדש של המילניום מעלה את קרנם של חלבונים ושומנים ודוחק לאחור את הפחמימות – דגנים מלאים

בשפה תזונתית פשוטה לעם הרעב בציון ובעולם, זה אומר שרבע מתכולת הצלחת המוצעת יהיה מבוסס חלבון – בשורות טובות לקרניבורים ואני לא משוכנעת שזו בשורה טובה לגלובוס (אני מתקשה שלא להניח כאן את מחשבה על  צער בעלי-חיים וכל תעשיית השפע של חיי מי שמספקים את החלבון מן החי וגם על תוצאות החור באוזון באדיבות נפיחות בקר ברחבי הגלובוס, דיה לצרה בשעתה).....

בעיניי, כמי שהגוף שלה לא מצליח להתמודד עם מזונות מעובדים, חומרים משמרים עתירי מונוסודיום גלוטומט ושאר חומרי צבע, טעם ושאר מתחלבים וממצקים, הבשורה המשמעותית של הפירמידה החדשה היא להימנע ככל הניתן ממזון מעובד ושאר סוכרים למיניהם ואני מודה ומתוודה שאני סקרנית לראות את המהפך מתהווה והשפעתו מחד על תעשיית המזון ובעיקר על בריאות הציבור מקצה לקצה.

מה לדעתכם יוביל בתחילתה או סופה של פירמידת המזון 2026, הכסף או האג'נדה הבריאותית?

מה יאמרו קרדיולוגים על תזונה עתירת חלבון מהחי ועלייה בצריכת שומן רווי בכלל ועתיר נתרן בפרט? – מה יאמר גוף האדם על אלו וכיצד יגיב?

אישית אני מחבבת את התזונה הים-תיכונית, בחלוף הזמן נראה שזו האפשרות המאוזנת והשפויה לפחות לתושבי האגן התיכוני – אני מקווה בכל ליבי שקרנה של החקלאות הישראלית תעלה – לטעמי זו עשויה להיות החלמה בריאותית, כלכלית וחברתית גם יחד.

נראה שנצטרך למצוא את שביל הזהב, את דרך המלך ולזכור שאיזון ואחריות אישית, הם מושגי מפתח לחיים בכלל, לאיכות חיים, בריאות ובוודאי כשמדובר בתזונה. המדע מביא תוצאות ברורות על השפעותיו של סוכר וחומרים נוספים בהם משתמשים בתזונה מתועשת, עושה הרושם שנותר לנו – לכל אחד באופן אישי למצוא את נקודות ההקשבה לגוף, מה עושה לנו טוב, מה לא נעים ובוודאי מה מזיק – אולי המהפך הזה, יביא אותנו לבחור באיכות חיים טובה יותר – אני אופטימית חסרת תקנה?

נזכור שהמדע מתפתח, נזכור שהכל זמני בחיים – (כ, גם החיים עצמם) הפירמידה החדשה תימדד שוב בשנת 2035 והלוואי ושילוב הנתונים אל מול שיטות וכלי המדע יתפתחו לתת לנו נתונים ברורים וטובים יותר שיקנו לנו איכות חיים ובריאות.

---

נסכם איפה את גיליון ינואר 2026 שפותח את השנה האזרחית ונאמר שלא בכדי בחרתי לעסוק במתיקות של החיים, אחרי שנתיים עמוסות וצפופות בקשיים איך לומר, בלתי מתקבלים על הדעת האנושית, עמוסים וצפופים במלחמות מכל סוג אפשרי - כאלו שעדיין ניתן לחוש באוויר ובאווירה את מלחמות הכוח ורמות הטסטוסטרון באוויר ובאווירה על כל השלכותיהן כשאלו, לא מאוזנים...

כן דיברנו כאן על סוגי תזונה, על המשמעויות הפיזיולוגיות הרגשיות שעומדות בבסיסם של החיים בשנים האחרונות (כל אחד מכם מוזמן לבדוק עם עצמו בכמה שנים באמת מדובר) ובפרט בשנתיים האחרונות.

חשוב להדגיש שאין כאן המלצות לסוג תזונה זה או אחר, בבסיס הנטורופתיה והגישות הטבעיות לבריאות עומד האמונה של התאמה אישית לכל אדם והצרכים האישיים אל מול המערך הכולל של חייו וזו האמונה שלי, אנשים אינם מוצר מדף ! כל אחד ייחודי בדרכו וזה חלק מהיופי האנושי המתאסף למארג אחד מתוך השונות אל יחד שלם ומלא.

מאחלת לכולנו לקחת לפחות תובנה או שתיים מגיליון זה, לאמץ בחום ובעיקר לשמור על קשר וקשב רציף ומאוזן בין הגוף והנפש האישיים של כל אחד מאיתנו שלאמונתי, עשוי "בהכרח" ליצור מקום טוב יותר לחיות בו, אחרי ככלות הכל...הכל נתון להחלטתנו... זה מכבר נדרשת אחריות אישית ובוודאי זו שקובעת את איכות החיים שלנו, ההישרדות שלנו האישית ובמעלה בכל מעגלי החיים כאן על פני הכדור..

מזמינה אתכם לאתר הבית www.beophentivey.com

לחנות הבית המביאה את החיבור הנפלא בין הצרכים הרגשיים של כולנו לבין אמא אדמה וקסמיה, לפודקאסט כלים שלובים באופן טבעי, לקבוצת הווצאפ השקטה של הפודקאסט, לטיפול אישי או בסדנאות/הרצאות, לכתבות נוספות, למתכונים, לגלריית התמונות ולא פחות חשוב מכך, תוכלו להפנות אלי שאלות ו/או בקשות לעסוק בנושאים קרובים לליבכם באמצעות המייל המופיע בכל הפרסומים.

הזמינו את חבריכם כדי שגם הם יוכלו ליהנות מהתכנים, השאלות הנשאלות הפותחות דלת לאיזון, לבחירה, לחיים איכותיים עבור כל אחד בדרכו.

המשך חורף פורה, בריא ומאוזן

שלכם באהבה

תמר