top of page

גיליון אפריל 2026 - מגזין באופן טבעי

בכל מזג אוויר, בכל רוחות מלחמה, שרב וגשמים - הדגל שלנו מחזיק חזק.... ובתמונה, שרשרת דגלוני ישראל שנתפסה בצמרת עץ בשלכת

פתח דבר


נו?...

זוכרים את הפינה שהגיש שלמה ניצן בתוכנית "סיבה למסיבה" בהגשת רבקה מיכאלי?, הנה אני מניחה כאן את הפתיח של התוכנית כי זו היתה תכנית שהגישה לנו ריכוז הזוי של כל מה שנאמר במהלך השבוע בחדשות כשהיינו עסוקים ולא שמנו ליבנו לכל העובדות החדשות המתרחשות לנו מתחת לאף ואני איך לאמר, מרגישה תחושת דה-ז'אוו...


ביום הראשון של הפסקת האש, פתחתי את חלון הממ"ד כדי לאוורר את בליל התחושות והמחשבות שהסתובב במעגל אינסופי משך 40 יום ו-40 לילה והנה בוקר שקט, חלון פתוח ואין אזעקה ברקע, אלא שהחלון ששימר את הטלוויזיה בממ"ד, מכריז כל כמה דקות על ירי בצפון הארץ, על יישובי הגבול – הם לא חלק בהסכם שביתת הנשק, נפשי נזעקת – הם לא חלק מהעסקה?, הם לא חלק מהמדינה?, הם לא ממוגנים – זעקי קריית שמונה, מרגליות, מטולה, אביבים, אבירים, אדמית, כפר יובל, שתולה, שניר, שלומי ועוד כל כך הרבה יישובים נותרו מחוץ לגבול והם אלו שמגינים בגופם, חייהם ועיסוקם על המדינה כל הרבה שנות...


הימים חולפים ואנחנו עומדים בפני ציון יום השואה, ערב יום הזיכרון ואם מישהו חשב שמניינם של אלו יעצור יום אחד, הרי שמניינם עולה ולא עוצר נוכח אויבינו שבאים עלינו לכלותנו...


האיזון שבין חלקי המשווָאה האנושית והכל כך לא אנושית, נדרש לכל מי שרוצה לנהל חיים אפשריים, מאפשרים בכל גבול באשר הוא...


בהרצאה שלי על "רווחים ומרווחים" אני עוסקת באיזון הפנימי שבין הפנים והחוץ ולרגע אחד לא חשבתי שיבוא יום ואצעד לאחור כדי להגדיל את הספקטרום ואתבונן אל פני המציאות הנשקפת אל מול עיניי כדי לראות ולחוות את המרווח שבין הפנים אל החוץ. בין מה שקיים בתוכנו כפוטנציאל (כל מה שאמרה לנו כל גננת/מורה ומשקיע מחוץ) לבין מה שאנחנו מצליחים בפועל להגשים ולממש.

 

הנה חלפו ימים בהם פסחנו בחרֵבָה את דפנות הממ"ד והמקלטים כדי להציל את נפשנו וכעת, רגע לפני שנציין בכל קול את השחרור בין שואה אנושית (וכל כך לא אנושית), בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לרגעים בהם ייפתחו שערי שמחה ומעגלי הורה לחוג את עצמאותנו המתחדשת זה 78 שנה...

 

גיליון אפריל 2026 מסב את תשומת ליבנו לאיזונים העדינים, לתפרים הנאספים לכדי עם ואומה אישית וציבורית כללית ישראלית.

 

 

 

מי ייתן ויבואו ימים מאוזנים ומאפשרים

בהם יוכל כל איש בדרכו לאזן את חייו, מאווייו

מי ייתן ותשקוט הארץ, תימלא שלווה מאפשרת התאוששות

ותקומה....

 

 

המשך אביב נפלא ופורח,

קריאה מועילה

 

מזמינה אתכם לקרוא את גיליון אפריל וגיליונות קודמים של המגזין באתר הבית – באופן טבעי תמר תאומים. באתר הבית תוכלו להקשיב לפרקי הפודקאסט "כלים שלובים באופן טבעי" כמו גם בערוץ היו-טיוב, בספוטיפיי וכמובן ליהנות ממוצרי באופן טבעי שמלווים את כולנו ברגעי שמחה כאב וקושי בניחוחות מכילים ומאפשרים.

 

 

שלכם באהבה,

 

תמר


 

המפעל לביטחון לאומי

בתמונה מופיעה דמות גבר, מבט מהגב חוצה מחסום שמונח בכניסה למוסדות או בשדות התעופה או כניסה למקומות שמורים במיוחד. המחסום מואר באורות כחולים/אדומים וסורק את גוף האדם כמשל לחיים עם חיידקים

 

הימים האלו עלולים לבלבל את עיניי הקורא ואוזני השומע, המפעל המשמעותי והחשוב לכולנו, לא שוכן בתעשיות הביטחוניות המוכרות לכולנו, מחקרים עדכניים מראים שוב ושוב שתעשיות הביטחון, הבריאות והשפיות יושבים אצלינו עמוק במעיים – ואין זו קלישאה או טראנד מודרני, מדובר במדע שמוכח שוב ושוב והמילה האחרונה טרם נאמרה... בהחלט יש למה לחכות

 

אנחנו מדברים על חיידקים, לא סוד הוא שהאדם הוא רצף סימביוטי של חיידקים, בלעדיהם – לא היינו שורדים את העולם הזה.


גוף האדם מאכלס טריליוני מיקרואורגניזמים כמו פטריות, חיידקים, וירוסים וארכֵאונים – יחד, הם אלו שמהווים את אותו מפעל הבטחון האנושי המכונה מיקרוביום.


ארכאונים הם חיידקים קדמוניים, חסרי גרעין ואברונים וחרף אלמוניותם, הם מסקרנים את המדע והמחקר בתרומתם לגוף האדם.


רק כדי לשים דברים על דיוקם אומר שמספר תאי המיקרובים עומד בסדר גודל דומה (בלשון זהירה) למספר תאי הגוף האנושי – קחו דקה להריץ מחשבה רק על המשפט הזה ומשמעויותיו המתבקשות, כיאה למפעל לביטחון שאפשר לסמוך על פעילותו.


על גבי העור האנושי – הלא הוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, נמצא כ-1000 מינים שונים של מיקרואורגניזמים כשהמוכרים ביניהם הם סטיפולוקוקוס, קורינֵבקטריום, קוּטיבקטריום.

החיידקים המופיעים על גבי העור משתנים בין האזורים השונים בגוף לפי תנאי השטח כמו למשל יובש, לחות, שומניות .


יחד, הם יוצרים מעטפת הגנה ומעודדים תחרות מול פתוגנים, הם שומרים על וויסות מערכת החיסון המקומית, שמירה על PH חומצי של העור, ואמונים על פירוק שומנים והפקת חומרים אנטי-בקטריאליים.

כשמדברים על ריריות בגוף, מדובר במיקרוביום של חלל הפה שמתאפיין בלמעלה  מ-700 מיני חיידקים ואלו שונים מאדם לאדם. זו בדיוק הסיבה לחשיבותן של נשיקות, אם תירצו אומנות החלפת חיידקים, זו ההזדמנות להגדיל את מיני החיידקים ובכך להעלות את איכות השמירה על אבריי חלל הפה ומטה וכמובן, שמירה והגנה משמעותית על שער הכניסה לגוף, מה שמשפיע ישירות על מחלות מערכתיות כמו מערכת הנשימה, מערכת העיכול, לב, מוח, סוכרת... מעבר חיידקים בין הפה למעיים מתבצע דרך רוק ומזון כך שכל מה שמתחולל בחלל הפה, משפיע ישירות על המעיים וגם כל הדרך חזרה.


חיידקים ושאר פתוגנים מאמנים את מערכת החיסון ומונעים תגובת יתר שלה. הם עוזרים לנו להפיק אנרגיה מהמזון, מייצרים מוליכים חשמליים-נוירוטרנסמיטרים במוח (סרוטונין ודופאמין), הם מייצרים תחרות מול פתוגנים ומאזנים בין מצבי פרו למצבי אנטי דלקת שבתורם מפעילים את מערכת החיסון, מתקנים רקמות שנפגעו, לוחמה בזיהומים בקטריאליים/ויראליים.


אם תירצו, כך או אחרת אנחנו מערכת אקולוגית אחת – החיידקים ואנחנו, לאורך כל הדרך האדם, הוא סופר-אורגניזם, שילוב מוצלח של אדם וחיידקים.


אני בוחרת להאיר את העובדה שככל שאנחנו משלבים יותר זני חיידקים, כך מערכת הבטחון הלאומי האישית של כל אחד מאיתנו חזקה יותר.


די אם נתבונן על תינוקות קטנטנים שבמהלך שנת חייבם הראשונה נחשפים לווירוסים וחיידקים וככל שהם נחשפים יותר, הם מפתחים מערכת חיסון חזקה יותר שמזהה יותר פולשים ויודעת להתמודד איתם.


במקביל, קורצת לי התובנה שככל שאנחנו "התערבבנו", נולדו דורות חדשים יפים יותר, מוכשרים, מוצלחים ובריאים יותר... חלק מהיתרונות של כור ההיתוך הישראלי – יש מה ללמוד גם מחיידקים, וירוסים ושאר פתוגנים...

 

 

הפריצה לאלקטרז

 

במרכז התמונה האי עליו שוכן כלא אלקטרז שהיה הכלא השמור בעולם כהשאלה לציר מעי מוח המרתק

לא סוד הוא שאלקטרז נחשב הכלא השמור בעולם. גם המוח האנושי מבין אברי ומערכות הגוף, הוא האיבר השמור במכלול הפיזיולוגי המכונה אדם ולא בכדי...

 

ציר מעי-מוח הוא אחד התחומים המורכבים והמרתקים במדע והמחקר המודרני. מסתבר, שחיידקים משפיעים על מערכת העצבים המרכזית והמדובר במסלול דו-סטרי:


ציר מעי-מוח מחבר בין המעיים למיקרוביום האישי של כל אדם, לבין המוח ומערכת העצבים המרכזית, מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית – קרי ההורמונלית.

התקשורת מתבצעת דרך ארבעה ערוצים מרכזיים:

1)    עצב הוואגוס הוא כבל מידע עצבי ישיר מהמעיים למוח (היות ומדובר במסלול דו-סטרי, הרי לכם הסבר פשוט למופעי מעי רגיז/רגיש).

2)    מערכת החיסון באמצעות ציטוקינים (אותות דלקתיים)

3)    מטבוליטים חיידקיים כמו בוטיראט/חומצה בוטירית, חומצות מרה, SCFA  חומצה בוטירית (בוטיראט) היא חומצת שומן קצרת שרשרת שמיוצרת במעי הגס ע"י חיידקים ידידותיים מפרקי סיבים תזונתיים. מהווה מקור אנרגיה עיקרי לתאי המעי, מחזקת את רירית המעי, מסייעת בהפחתת דלקות, תומכת בתפקוד מערכות העיכול והחיסון.

 

SCFA הם תוצרי פסולת בריאים שמייצרים חיידקי המעיים, הם מתסיסים סיבים תזונתיים ומהווים מקור אנרגיה ראשי לתאי המעי הגס, מסייעים בהפחתת דלקות, מאזנים את מערכת החיסון ומשתתפים בוויסות תחושת שובע ומטאבוליזם.

4)    הורמונים ונוירוטרנסמיטרים (מוליכים חשמליים במוח) כמו: סרוטונין, דופאמין ו- GABA.

נעצור רגע כדי לתת את הדעה והתובנה לכך שלא כל חומר יכול להכנס למוח שלנו, לשם כך בדיוק נולד מחסום דם-מוח BBB-Blood Brain Barrier שתפקידו לסנן סינון ביולוגי ששומר ומגן על המוח.

ברוב המקרים, חיידקים שלמים אינם חוצים BBB תקין למעט שלושה מקרים:     


1)טראומה, זיהום מערכתי, סטרס כרוני, מחלות מטאבוליות – במצבים אלו   מתאפשרת חדירה של רכיבי חיידקים ולעיתים גם פתוגנים.

          2) חדירת רכיבי חיידקים כלומר, לא חיידקים שלמים. LPS (רעלן חיידקי)         חלבונים חיידקיים – אלו כן יכולים להגיע למוח ולהפעיל מצב של דלקת עצבית.

          3) תאי גישור – חיידקים משפיעים על תאי מערכת החיסון שחוצים בתורם את המחסום BBB ומעבירים איתותים

 

תשאלו ודאי, אם כך – אז איך המוח מוגן מפני חיידקים?

ובכן, ראשית קיים אותו מחסום BBB, שמורכב מתאי אנדותל צפופים וצמודים במיוחד.

CSF מחסום דם-נוזל מוחי, סינון נוסף בחדרי המוח


מערכת החיסון של המוח Microglia אם תירצו, אלו הם השוטרים – תאי משטרת המוח

ומערכת ניקוז גלימפטית שמסלקת רעלים בזמן שאנחנו ישני – והרי לכם הסבר נוסף לחשיבותה של שינה.

 

נעצור לרגע רק כדי לעשות סדר עם החיידקים. המוח אינו מכיל מיקרוביום קבוע כמו המעי במצבו התקין אבל, ישנם קשרים עקיפים:


·        מטבוליטים חיידקיים כן מגיעים למוח (הזכרנו אותם בראשית הכתבה בוטיראט/חומצה בוטירית, חומצות מרה, SCFA)

·        מולקולות חיידקיות משפיעות על נוירונים (תאי עצב במערכת העצבים המשמשים כיחידת התפקוד הבסיסית של מערכת העצבים)

·        מיקרוביוטה מווסתת פעילות מוחית מרחוק

 

נחדד שוב על מנת שלא תהיינה טעויות, אין חיידקי מוח ישירים, אלא ישנם חיידקי מעי שמשפיעים על המוח.

תרשו לי להציג בפניכם את החיידקים החשובים ביותר בציר מעי-מוח:

1)    לקטובצילוס – מגביר ייצור GABA שהוא מוליך חשמלי מרגיע, מפחית חרדה במחקרים בבני-אדם וחיות (הכלב שלי לא הולך למספרה/רחצה בלי גיבוי של GABA)

2)    ביפידובקטריום – מפחית דלקת, משפר מצב רוח ותומך בייצור SCFA  הלא הוא הנוזל החיוני המקיף את המוח וחוט השדרה שמשמש כבולם זעזועים, מגן על מערכת העצבים המרכזית ומסייע באיזון לחצים תוך גולגולתיים.

3)    פָאֶסליבקטריום - אחד מחיידקי המעי החשובים והנפוצים במערכת עיכול בריאה. ידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות, מסייע בייצור בוטיראט ושמירה על בריאות המעי. כשחיידק זה נמצא בכמות נמוכה במעי, מצבים אלו מקושרים למחלות מעי דלקתיות IBD.

4)    אקֶרמָניסה מוציניפילה – חיידק ידידותי במעיים, מהווה 1% מאוכלוסיית מיקרוביום בריא. חיוני לשמירה על רירית המעי, משפר חילוף חומרים ותומך בירידה במשקל ואיזון גלוקוז – לסקרנים שמבינכם, צריכת ברוקולי מסייעת להגברת נוכחותו והשפעתו במעי. – תאכלו ברוקולי ונבטי ברוקולי.

 

לאחר שערכנו היכרות משפחתית (לפחות עם הצד המשפחתי שאנחנו חפצים בייקרו) נדבר על המנגנונים בהם חיידקים משפיעים על המוח בפועל:


·        חיידקים יכולים לייצר או לעודד ייצור של מוליכים חשמליים נוירוטרנסמיטרים כמו סרוטונין (לידיעתכם, 90% מהסרוטונין מיוצר במעיים), דופאמין (משפיע בעקיפין), GABA ואצטילכולין.  עצם תובנה זו מסבירה לעומק, עד כמה תזונה משמעותית לנו בחיים בכלל ובוודאי במצבים בהם נרצה להשפיע על מצב רוח, על מופעי קצב וריקוד-הפרעות קשב וריכוז שכל כך זקוקים לדופאמין, מי אמר מצבי רוח ועד דכאון, חרדות ושאר רגשות?


·        חיידקי מעי ידידותיים מפעילים תאי ויסות חיסוני, חיידקי מעי מורידים TNF-a (ציטוקין חיוני במערכת החיסון שמקדם תהליכים דלקתיים ומגן מפני זיהומים. רמות גבוהות שלו קשורות למחלות אוטואימוניות ודלקתיות כרוניות) כמוהו גם IL-6 הוא ציטוקין שמיוצר במערכת החיסון ומשמש כמתווך מרכזי בתגובות דלקתיות חריפות, כרוניות ובהתגוננות מפני זיהומים.


·        ציר HPA – ציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, זהו רבותי אחד הצירים העסוקים, אם חשבתם על מופעי סטרס – הי שזה הציר המתופעל ביותר. ציר זה הוא מערכת התגובה ההורמונאלית העיקרית של הגוף ללחץ. הציר מקשר בין המוח למערכת האנדוקרינית – הורמונלית. הוא הציר שמווסת מצבי עקה/סטרס, שינה, אנרגיה ורגשות על-ידי הפרשת הורמונים כמו למשל קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה. פעילות יתר של ציר זה, עלולה להעיד על סטרס כרוני, דיכאון או הפרעות שינה – מי אמר סטרס ולא קיבל ישראל 2026? (רק בישראל יבינו את ההלצה שציר HPA מתוח יותר מציר פילדלפי)...


·        ייצור SCFA (בוטיראט) זה כאמור אחד החומרים החשובים ביותר. הנוזל מזין את תאי המוח, מחזק את מחסום BBB, מפחית דלקת מוחית.

 

אני לא מצליחה לעצור את עצמי מליידע אתכם שבראש רשימת המזיקים לציר מעי-מוח עומדים הדברים הבאים – ואני מזמינה אתכם לבדוק כתבות ובעיקר מחקרים של מוסדות אמינים (דודה גוגל תדע לכוון אתכם) כדי להיווכח בעצמכם, לעיתים זה מעודד נקיטת עמדה והתובנה, מאפשרת מסלולים קלים יותר מאשר איסור סתמי ללא הסבר:

קבלו אותם....

סוכר מעובד !!!

מזון אולטרה מעובד !!!

סטרס כרוני !!!

חוסר שינה !!!

טיפול אנטיביוטי חוזר !!!

אלכוהול !!!

דלקות כרוניות !!!

 

המרכז האומנותי לשמירה על מעיים מאוזנים הוא מוסד שכל אדם מנוי על אחזקתו טיפוחו ושימורו האישי... כפי שאתם ודאי מבינים לאור כתבה זו, זו השקעה משתלמת לטווח איכות חיים טובה לאורך זמן – אם רק תבחרו בכך...

 

צריכת סיבים מגוונים פרה-ביוטיקה – שום, כרישה, בצל, אספרגוס, ארטישוק ירושלמי, בננות מעט ירוקות, שיבולת שועל, תפוחים וזרעי פשתן.


צריכת ירקות ירוקים ועליים בפרט, פוליפנולים ממקור תה ירוק, רימונים וצריכת אוכמניות ושימוש בעמילנים עמידים כמו בטטה, אורז קר (לא טעות - אוכל שבושל והתקרר ורק אז נאכל, הבדל עצום בהרכב העמילנים והשפעותיהם) וקטניות.


ואל תשכחו את אומנות ההתססה של כל מה שעולה ברוחכם: כרוב לבן/סגול, מלפפונים, גזר, כרובית, שום, סלק, פלפלים מתוקים/חריפים, ג'ינג'ר, עגבניות ירוקות – אתם לגמרי מוזמנים להוסיף לאלו תבלינים כמו זרעי חרדל, זרעי קימל, סלרי, לימון – תחגגו לטעמכם.


ואם כבר לעזור, אז בהחלט לעבות תוספי פרוביוטיקה המכילים לקטובצילוס rhamnosus ו-plantarum, ביפידובקטריום לונגום


נדגיש את חשיבות של שינה, שינה קריטית להפעלת מערכת הניקוז של המוח ולכן, שינה בחסות הליל והחשיכה, כמובן שמדובר על שינה שלימה ורצופה של לפחות 7 שעות – הקדימו לישון, זה קריטי ומאוד משמעותי.


וסטרס.......מה עוד לא אמרנו במהלך השנה האחרונה על סטרס?.... הקפידו על נשימה כפי שדיברנו, דגש על נשיפה ארוכה מהשאיפה, נסו 478 – דיברנו על כך, וחשוב שנזכור, ככל שנפחית את רמות הקורטיזול, כך נראה שיפור בתפקוד BBB.


לא נסיים את הכתבה מבלי להסביר איך נשמרים מפני השפעות שליליות של חיידקים... ובכן, ראשית חשוב שנבין שלא מדובר במלחמה, אלא באומנות האיזון. מושג המפתח לבריאות הוא איזון.


אם כן, הקפידו על תזונה עתירת סיבים, דאגו לרמות אומגה 3, אבץ וויטמין D תקינות כדי למנוע מופעי מעי דליף/חדירות מעיים


דאגו לאיזון מערכת החיסון והפחתת דלקות כרוניות ואני מבקשת להזכיר שמצבי טרשת עורקים או סוכרת, הם מצבי דלקת כרונית – קחו בחשבון.


ובשורה התחתונה חשוב לומר, המיקרוביום אינו אורח אלא שותף חשוב ומשמעותי בהחלטות ביולוגיות שהגופנפש שלנו לוקח כל רגע, כל הרף כל הזמן!

 


השתלות בשביל להיות... FMT

תמונת אווירה שמביאה את סוגי אוכלוסיית חיידקי המעיים. הכתבה מדברת על השתלת צואה

עולם המחקר הבין זה מכבר שאוכלוסיית המיקרוביום היא זו ששומרת עלינו מזליגה מהגבולות הנוחים או הבריאים לנו וככזו, היא מפרידה בין בריאות וחולי –

ואלו מאיתנו שלא מצליחים להגיע לאיזון, מה עליהם?


בואו ניישר קו ראשוני ממנו ניתן יהיה להתחיל להבין את משמעות הקיצור הלועזי שהנחתי בכותרת הכתבה FMT – תמים לכאורה, אך מהפכני ממש.


FMT – Fecal Microbiota Transplantation ככה, בלי הרבה הקדמות בצלילה ישירה לעומק המחקר

לאורך הכתבות בגיליון זה ובוודאי לאורך שנות כתיבת המגזין, אני משתדלת בכל מאודי להסביר את המשמעות המכרעת של בריאות המעיים מבפנים.


המעיים הם אלו שעומדים על השער, הם אלו שמבדילים בין בריאות לחולי ואני ממש מתפתה לכתוב ולומר שהם גם מבדילים בלא מעט מקרים (אני אוסיף במשנה זהירות את המילה המצילה "לכאורה" בין שפיות לאיבוד הדרך בעדינות)

ודאי תאמרו – עד כדי כך?, לא הגזמת?


מסתבר שלא!, אני יכולה להעביר דברים כלשונם מהקליניקה, לתאר מקרים בהם אנשים שהמיקרוביום שלהם לא מאוזן והם סובלים מאיכות חיים ירודה בלשון המעטה, קושי לצאת מהבית, יציאות לא סדירות, כאבי בטן, התפתחות מחלות אוטואימוניות, מצבי רוח משתנים ואפילו דכאון וזה רק חלק מהרשימה... תאמרו מעי רגיז – עצירות/שלשול, מעי דליף, דיברטיקוליטיס, חדירות מעיים גבוהה, תגידו מחלות מעיים דלקתיות – אין רגע דל זו ממש אמירה שמתארת את הקושי להתמודד עם בעיות מעיים וזה עוד לפני שהתבוננו על השלכותיהם של צרות מעיים על מערכת החיסון, על גבי העור – לא חסר...


הקושי העומד בפני הסובל והמטפל מרוכז לרוב בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, החיידק (גראם חיובי) יוצר נבגים וגורם לדלקת מעי גס זיהומית כשהזיהום, מתפתח לרוב אחרי טיפול אנטיביוטי רחב היקף וכחלק ממנו, מערער את האיזון באוכלוסיית חיידקי המעיים וכאן, איך נאמר – מתחיל מה שנקרא "סיפור מהתחת" תצטרכו לסלוח לי על תרגום הבדיחות הלא ממש מצחיקות של אבי ע"ה... קלוסטרידיום דיפיצילה גורם שלשולים, חום וכאבי בטן שאתם לא רוצים להכיר.


חלק מהבעיה של הרפואה היא העובדה שמדובר בחיידק עמיד, שעלול להביא את הסובל ממנו עד לכדי אשפוז בבידוד בביה"ח. אם לא די בכך שמדובר בחיידק מאוד עמיד בפני אנטיביוטיקות, הרי שיכולת ההישרדות שלו בסביבה לאורך זמן בצורת נבגים שהוא עצמו מפיץ, עלולה לגרום לזמן החלמה ארוך מלווה בבידוד בתנאי היגיינה מחמירים.


כידוע לכם, אין עשן בלי אש ומסתבר שהמציאות הזו קיימת זמן רב יותר ממה שאנחנו חושבים. שיטת הטיפול בהשתלת צואה, התפתחה משיטת טיפול סינית עתיקת יומין בה השתמשו בחיידקים מתורם בריא לנתרם חולה.


בעשורים האחרונים שיטת השתלת צואה עברה פריצת דרך מדעית כמענה לטיפול בזיהומים כרוניים של קלוסטרידיום דיפיצילה, אצל אנשים שסובלים ממחלות מעי דלקתיות, מלנומה ואפילו..... כטיפול בהשמנה.


אני יכולה לתאר לעצמי איזה פרצופי גועל עולים בכך למקרא ומשמע הרעיון המהפכני המתחדש, קחו רגע לחשוב על הרעיון ותגיעו בוודאי למסקנה שמדובר בפתרון גאוני.


תחשבו על עציץ או על הגינה הפרטית שלכם, איך תבריאו את הצמח?, לא תדשנו?, לא תשתמשו בתולעים ייחודיות שעושות את העבודה עבור האדמה עצמה ובעקבותיה מטיבות את צמיחת כל מה ששתלתם? –


גם אני מתקשה להבליג מהעובדה שחרף כל יתרונות הרפואה המודרנית וכל נפלאות מדע הפרמקולוגיה, אליה וקוץ בה – שהרי החיידק מתפתח בדיוק אחרי טיפול אנטיביוטי של לפחות 5 ימים (זה לגמרי יכול להיות על רקע דנטאלי או כל מופע דלקת אחר ברחבי הגוף), מה שאני מבקשת לציין ולהאיר הוא שאנטיביוטיקה, מערערת שלא לומר מוחקת מיידית את פלורת החיידקים הטובים במעיים – זה בדיוק הזמן בו הגוף ומערכת העיכול מגיבה בשלשול וכאבי בטן מהגיהינום.


זה זמן טוב להזכיר לכל מי שנוטל טיפול אנטיביוטי באשר הוא, מכל סיבה שהיא, לזכור לאזן את אוכלוסיית המעיים הן בשימוש בתזונה מותאמת, הן באכילת מזונות מותססים כפתיח על קיבה ריקה, או שתיית מי ההתססה – ראו כתבה ישנה שלי המכונה "רוסל/ROSEL" השם היידי למי ההשריה של כרוב כבוש בו השתמש סבא שלי ע"ה משך כל חייו הבוגרים ובנוסף, להקפיד על נטילת תוספי פרוביוטיקה תוך הקפדה על זני החיידקים הנדרשים לעידוד אוכלוסייה פרוביוטית טובה ומגוונת לעיל. כמובן יש לזכור להפריד לפחות שעתיים בין נטילת אנטיביוטיקה לפרוביוטיקה – שימו לב לכך וזיכרו שתמיד עדיף ליטול פרוביוטיקה על בטן ריקה למעלה משעתיים לפני השינה וליצור יתרון כמותי בולט של חיידקים ידידותיים במעיים.


טיפול בהשתלת צואה כבר צבר בישראל תאוצה והוא מבוצע בגישת לפרוסקופי באמצעות קולונוסקופיה/אנדוסקופיה או קפסולות שמאפשרות את החדרת החיידקים למעי הגס.


השתלות צואה מתבצעות במרכזים רפואיים מובילים ברחבי הארץ כשהמדע והמחקר ממשיכים ליעד הבא שמתעתד לפתח "קוקטייל" שלם ומדויק לכל אדם וצרכיו אישית.

תהיו נחמדים עם האנשים סביבכם, לעולם אין לדעת מי יתרום ומי הנתרם 😊



 בין מציאות ודמיון, בין אסון לששון

 

בתמונה, שרשרת דגלוני ישראל מלופפת סביב גזע עץ בשלכת

אני לא יודעת להניח את האצבע במקום המדוייק בו התחילה היכולת והכישורים לעבור מאסון לששון במחי הרף, ללא שהות... עוד לא למדתי סופית אם הדבר בעוכרנו או לטובתנו – מה אתם אומרים?

 

השנה האחרונה היתה בין השנים היותר מטלטלות רגשית ובוודאי פיזית משנים אחרות שאני זוכרת על אף 60 שנותיי.


בכל שנה אנחנו עומדים, עוצרים את החיים לשתי דקות התייחדות עם ששת המיליונים ודווקא מאז 7.10.2023 מספר הקורבנות קשה יותר לעיכול – אולי זו רק אני?


שבוע לאחר מכן והשנה בפרט בצל טילים וכטבמ"ים נעמוד שוב בערב יום הזיכרון וביום הזיכרון עצמו, נעצור את החיים מלכת, נרכין ראש ונזכור אותם, את כולם – השאגה הזו עוד מהדהדת בי במדרון שבין התובנה והיכולת לעכל את הטירוף שחווינו-שאנחנו חווים שוב, למרות ההבטחות של כל דור "לא עוד"...


אני משתפת אתכם במחשבות שעולות בי נוכח הפערים, המרווחים שבין המציאות והדמיון (אולי המילה המתאימה יותר היא טירוף) אל מול היכולת שלנו העם היהודי לעבור מאסון לששון בכל שנה מחדש עם תום יום הזיכרון ופתיחת חגיגות עצמאותנו – מי יכול לגשר בין הפערים ומה הוא המחיר הנלווה להם?

אם דיברנו בכתבות קודמות לגיליון זה על ההשפעות החיצוניות והפנימיות על איכות תיפקוד הגבולות הפנימיים שלנו, מפעל הבטחון הפנימי – האישי של כל אחד מאיתנו, הרי שמתבקשת מחשבה מעמיקה על היכולת שלנו כיחיד, בדיד ובוודאי כעם ואומה לשפר עמדות, לחזק את המסדרונות הצרים מלהכיל את התלאות שאנחנו חווים – קחו את זה 5000 שנה אחורה ובוודא שביתר שאת מאז אוקטובר 23 ובוודאי בשנה האחרונה.

לא נוכל להתעלם מההזדמנות שניתנה לנו ללמוד זכות על שיתופי פעולה ואיחוד כוחות, אנחנו יכולים לומר מילים רבות על מדינות ומדיניות, פנימית ובוודאי של מדינות אחרות, אבל על שיתוף הפעולה עם ארה"ב – לעניות דעתי המתבוננת, עשה דרך היסטורית שוודאי עוד תמלא את ספרי ההיסטוריה ואנחנו עדיין לא יודעים איך ולאן כל זה ממשיך...

 

אולי זה לא פוליטיקלי קורקט להציע כאן זווית התבוננות נוספת על החיים, אלא שההזדמנות הזו עומדת כאן וממתינה למי שרק ירצה לעיין בה – בעיקר משום שאף אחד מאיתנו לא שונה מההתרחשויות הקוסמופוליטיות, אחרי ככלות הכל, כל אחד מאיתנו הוא מיקרוקוסמוס קטן ואם אנחנו מבינים את הצורך בשמירה מהודקת על איכות החיים האישית של כל אחד ובני מעיו, ליצירת בריאות ואיכות חיים, קל להבין את המכלול הרחב גלובאלית מול היקום כולו – מתבקש, לא?


תשאלו ודאי איפה נפלו בחשיבה המאחדת כוחות האיראנים?, חיזבאללה?, או לחילופין קלוסטרידיום דיפיצילה שמחולל שמות במעיים האנושיים?


אין לי תשובות חדשות להציע זולת מה שכולנו כבר יודעים, אני כן אשתף אתכם במחשבה שעולה בי בעניין מה שמתחולל ברווחים שבמרווחים.


תנו עוד דקה לשורה הזו לגעת בכם עד בפנים כי בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו פועל כדי להגדיל את הרווחים של עצמו באשר הם, אלא שכשכל אחד דואג לרווחים שלו, נפערים מרווחים ביננו... רואים את התמונה?


כאן, בדיוק בנקודה הזו, אנחנו כעם ואומה בכל פעם מחדש מתאחדים, קמים ועושים מעשה, דואגים לחיילים, למילואימניקים, לנשות ומשפחות החיילים באשר הם או במילים אחרות ואני אגדיל ברשותכם את הפונט ואטעים את השורה


“בין אזעקה לשקט, בין חיידק לבריאות, בין זיכרון לעצמאות —

שם, במרווחים האלו, אנחנו לא נשברים. שם בדיוק אנחנו נבנים.”



לסיכום אומר, שהתפרים והתכים שאנחנו רוקמים בחיינו, הם אלו שמאחדים, והופכים אותנו לרקמה אנושית אחת.


חיינו משורגים  באסונות ושמחות ששלובים זה בזה לאורך כל ההיסטוריה. אלו הם פעמי חיינו, אלו שעושים אותנו – אנחנו.


אנחנו אולי עוקצניים מבחוץ, חסרי סבלנות, קופצניים ותזזיתיים, אולי סובלניים מדי לידו הקפוצה/מושטת של הדוד סאם ותשורותיו, אבל הלב שלנו מחובר לאדמה הזו של ארץ זבת דם, חלב, תלאות ודבש...

 

מאחלת לכל אחד מאיתנו לבחור ולדעת לאזן, לרקום את עתידנו בתבונה מושכלת

להצלחותינו כולנו ובוודאי עתיד הדורות הבאים אחרינו

 

 

עקבו אחרינו באתר הבית www.beophentivey.com לכתבות נוספות, מתכונים, מוצרים בחנות הבית, הרצאות, סדנאות ומבצעים משתלמים.

תוכלו למצוא את הפודקאסט "כלים שלובים באופן טבעי" באתר הבית, בפייסבוק, באינסטגרם, יו-טיוב וספוטיפיי – תמיד נשמח לתגובת אימוג'י מחממת לב.

 

 

קריאה מועילה – שלכם באהבה,

 

 

ת מ ר




סוכת שלום / מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר קלינגר

 

עמוק עמוק אני עוד מבקש לי

סוכת שלום וצל התאנה

אבל כעת אינני מתעקש עוד

אם לא עכשיו - אולי בעוד שנה.

 

שרק יהיה מה שהיה עד הנה

בין הזמנים המשנים פניהם

שרק אדע לחוש עוד את האושר

בדברים המובנים מאליהם.

 

שרק יהיה מה שהיה עד הנה

זה לא הרבה אך זה כמעט הכל

רק שאוכל עוד להתגעגע

אל המחר ולא אל האתמול.

 

שרק יהיה מה שהיה עד הנה

שיישאר לי פתח לחלום

כשהאהבה חמה עודנה

כילד קט שבעיניו התום.

 

עמוק עמוק אני עוד מבקש לי

סוכת שלום לנוח בצילה

אך מאמין כי המעט שיש לי

גם הוא הרבה יותר מכל תפילה.

 

שרק יהיה מה שהיה עד הנה

זה לא הרבה אך זה כמעט הכל

רק שאוכל עוד להתגעגע

אל המחר ולא אל האתמול.     

 

 







תגובות


פרטי התקשרות

טלפון
דוא"ל

המידע המופיע באתר זה  לרבות בכתבות, מגזין, פודקאסט ומתכונים מובא לידיעתכם בלבד ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלות כלשהן. המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.

 © כל הזכויות שמורות לתמר תאומים , אין להעתיק ולהשתמש במידע המופיע באתר ללא אישור בכתב יד ובאישור חתימה של תמר תאומים.

האתר עוצב ע"י גלי קרס- עיצוב ומיתוג gali.gdesign@gmail.com

bottom of page