פתח דבר
כבר?, כבר יולי 2024? – וואוו...
גיליון יולי 2024 פותח באופן רשמי את שנתו ה-14,
גיליונות המגזין משקפים דפים ביומן המסע שלי בקליניקה – וזו מוטבעת בי, בהוויה ובמהות שבי, הקליניקה איתי בכל מקום בעיקר משום שאני עוסקת במה שהכי מעניין אותי, זו המהות פנימית שלי שמחפשת תמיד את הדרכים המתאימות לכל אחד אישית להקל, לשפר, לשדרג, למטב את משעולי ונדבכי החיים.
הגיליון הקודם של המגזין (יוני 2024) עסק במחירים שכולנו משלמים על סטרס לאורך זמן וכעת מתבקש להבין ולדעת, איך מעכלים את כל זה?
גיליון יולי של המגזין עוסק בעיכול, אנחנו מכירים את מערכת העיכול, אנחנו מדברים אותה הרבה יותר ממה שאנחנו שמים לב, מערכת העיכול כמו מיקרוקוסמוס מבטאת ומשקפת את החיים שלנו, את אורחות החיים, את קשת הרגשות שלנו ואת ההתמודדות שלנו עם מה שהחיים מספקים לנו.
אנחנו מתקשים לעכל חדשות רעות, כבר תשעה חודשים שאנחנו בולעים צפרדעים שלא ממש נוח לנו עם הרעיון ובוודאי לא עם תהליך העיכול, הבטן מתהפכת לנו, הקישקעס מתהפכים ובוערים בנו, הבטן שלנו מדברת והאינטואיציה בוערת (כן, כן – היא שם ולא בִּכְדִי), אנחנו מזהים מרחוק מי שדבר אחד בפיו ודבר אחר בליבו, משתדלים להתרחק מלשון חלקלקה, שוברים שיניים בכל ניסיון חדש ובוודאי מילים מאתגרות, שפה חדשה וכל קושי, אנחנו מדגימים שלשול כשאנחנו לא מצליחים להחזיק מצבים קְשֵי התמודדות או לחילופין מדגימים עצירות כשאנחנו נתקעים – אנחנו אלופים בלהכיר את מערכת העיכול שלנו, אלא שיש לה הרבה יותר להציע ואם לדייק, הקשרים וההקשרים בין מצב חיידקי המעיים שלנו, הוא זה שמְמַטֵב את הבריאות שלנו, את השפיות שלנו ואפילו את הסקס שלנו – כן, כן... שווה ללמוד להקשיב לבטן – היא הרבה יותר קשובה מאיתנו...
והיות והחיים והתפקוד היומיומי של מכונת הגופנפש כל כך לא מובנים מאליהם, כדאי להודות - לומר תודה על מה שיש, לא פחות חשוב להודות על מה שאין – ומי שאומרת כל כך יפה תודה לחיים, היא לא אחרת מאשר מרסדס סוסה והפעם בקישור, מירי מסיקה בגירסה משולבת תודה לכולכן אחת אחת.
תודה לַחיים / גרסה עברית ל GRACIAS A LA VIDA מאת ויולטה פָּארה
תודה לַחיים, שנתנו לי הכול
שנתנו לי עיניים, רואות זריחה מתקרבת
מבדילות חושך מֵאור ולבן משחור
מגלות גן סודי בסמטה נעזבת
מזהות בהמון איש אחד שאני אוהבת
תודה לָחיים, שנתנו לי הכול
שנתנו לי צלילים כמו פנינים בשרשרת
ואת שפת המילים, להגיד בהן אמא
להגיד חבר שלי, להגדיר לי ארץ
ואת שפת הנשמה באמת נסתרת
תודה על הדרך - ארוכה ונמשכת
על הכוח לקום, לשאול וללכת
לטפס בהרים נוגעים בַּשמיים
לחצות עמק אבוד, בלי צל ובלי מים
עד שבאתי אליךָ, לחצר ובית
תודה לַחיים, שהעירו בי לב
בועט בסגור, מפרפר בַּפתוח
מתעופף סביב האש, מחפש חוף בטוח
ומוצא את עינך הצלולות כמו רוח
תודה לחיים, שנתנו לי הכול
שנתנו צחוק ובכי ואת כל מה שבּנו
כל כך הרבה צער, והאושר היכן הוא
ומֵהם בא השיר והולך איתנו
בא השיר שלי, בא השיר שלנו
מאחלת לכולנו המשך קיץ שפוי ככל הניתן,
התמודדות מאפשרת עם החום, הלחות וכל הבשורות המתרגשות עלינו חדשות לבקרים מצפון, דרום, מזרח ומערב
...שיהיו לנו כוחות העיכול ועוז-המעיים לשמור על עצמינו לעצמינו ולדורות הבאים אחרינו כי החיים כפי שתקראו ותשמעו בהמשך, הם מחול סימביוטי סינרגתי...
שלכם באהבה,
תמר.
שיתופי פעולה ואומנות ההישרדות
החיים, הם כנראה סוג של מסע סימביוטי ובתקווה גם הרמוני בין אדם לסביבותיו, החי, הצומח, הדומם וכל האנרגיות היוצאות מאיתנו וחוזרות אלינו בלבוש משתנה (כדרכה של אנרגיה).
בבסיס מסע החיים, בנוי גוף האדם מ-30 טריליון תאים שונים כשהשותפים הסימביוטיים שלנו למסע החיים, הם לא פחות מאשר 2 ק"ג חיידקים, 40 טריליון חיידקים משתפ"ים והאמונה כיום היא שחיינו לא היו חיים ללא אותם חיידקים.
המחקרים מראים שהיחס בין תאי הגוף לחיידקים עומד על 1:1 אף שהם רבים מהתאי הגוף שלנו (על כל תא גוף אחד – עשרה חיידקים והמחקר עוד לא הסתיים וישנם חוקרים שסבורים שישנם הרבה יותר חיידקים מאלו שכבר גילו).
התובנה העוצמתית הזו מביאה את החוקרים להמשיך לחקור ולעומק כדי להבין את פועלם ותרומתם של החיידקים בגופנו, את שיתופי הפעולה והסימביוזה המיוחדת הזו.
מחקרים שעלו עד כה מאירים את דעתנו בכך שהשוני שקיים ביננו בני-האדם, נעוץ בשוני שבהרכב המיקרובָּיוּם = הרכב אוכלוסיית חיידקי המעיים והשוני, מתחיל באיכות וטיב העיכול, הספיגה, השפעת מזונות שונים על אנשים שונים, השמנה, תגובה לתרופות והמחקרים מראים שקיים קשר ישיר ורציף בין המוח האנושי לבין "המוח" שקיים לנו במעיים – כן,... מוח שני !!
עוד הרבה לפני שמחקרים למדו על הסימביוזה שבין חיידקים לגוף האדם, משמעותם ואף חיוניותם אפשר לראות שהשפה העברית משתמשת במטבעות לשון ששגורים בפי כולנו הרבה שנים עוד לפני שמישהו חשב על שיתופי הפעולה בין החיידקים לביננו... אולי זה גם המקום הנכון להזכיר את היכולת שלנו לעכל מפגשים אנושיים ומצבי חיים – ניקח לדוגמא את ה-7.10.23 כמה זמן לקח לנו לעכל את התובנה שמתחוללת כאן מלחמה?, - זו בדיוק היכולת לעכל מצבים ותרחישי חיים כלומר העיכול, אינו רק במערכת העיכול אלא המושג עיכול, רחב עשרות מונים יותר ולכולנו ההזדמנות להעניק את התרגומים של "עיכול" פיזיולוגית, רגשית, מנטאלית ועוד...
אם כבר הזכרנו את "October war" כפי שהגדיר אותה מנחם בגין בשנת 1973, קיבלנו הזדמנות נוספת להבין את משמעות, מהות ועוצמת המושג "חדירות" במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023. נזכור שאוכלוסיית החיידקים ביקום בכלל ובגוף האדם בפרט (ולא רק במערכת העיכול) חיונית או כפי שמכנים היום פוליטיקלי קורקט "ידידותית למשתמש" ומבין אוכלוסיית החיידקים, כבר למדנו על בשרנו –מדי פעם, מסתננים לחיים שלנו גם חיידקים שהם על תקן "אויבים" כמו למשל סטרפטוקוק, סטפילוקוק, פנאומוקוק הידוע בשמו סטרפטוקוקוס פנאומוניה, סלמונלה ושאר מרעין בישין...
עושה רושם שגוף האדם ומערכת העיכול בפרט, הם מיקרוקוסמוס לעולם... שווה להקדיש לכך דקת מחשבה.
אני מעדיפה לִלְמוד זְכוּת על החיידקים המתלווים אלינו למסע החיים רגע לפני שנפרוש את משנתנו על מעלליהם בחיינו – אם כך, נזכור שחיידקים חיים איתנו בסימביוזה מופלאה על גבי העור ובואו, יש לנו הרבה עור, כ-2 מטר מרובע עור עוטף את הגוף שלנו. במצב תקין נמצאים על גבי העור שלנו למעלה מאלף חיידקים ממשפחות שונות והם מהווים חלק מקו החזית הראשוני שלנו, הנוכחות שלהם על גבי העור שלנו חיונית לשמירה על הבריאות שלנו ולמען הדיוק, שמירה על גבול ברור של מאפשר חדירה פנימה – היום למשפט הזה, יש משמעות ותובנה עמוקה יותר מאי-פעם ובעצם הימצאותם שם בשיתוף פעולה מלא איתנו, הם שומרים על חומציות (PH) קבועה של העור, הם גם מגינים עלינו מפני הִתְּרָבּוּת חיידקים פחות ידידותיים ופטריות על גבי העור שאינם משתפי פעולה עם גוף האדם.
סוג אחד של חיידקים נמצאים אצלינו בכפות הידיים ובעור הקרקפת (פאזה שומנית) והם תורמים לנו לשומניות על גבי האיזורים הללו באמצעות הפרשת חומצות שומן. החיידקים הללו מוסתרים ע"י שכבת שומן (בעיקר בכפות הידיים) שצוברת מעליה חיידקים איתם אנחנו נפגשים בכל מגע רנדומאלי, חיידקי הפלורה הטבעית על גבי העור שלנו, נחשפים רק אחרי רחצת ידיים בסבון ומים ובלעדיהם, היו חיידקים אופרטוניסטים/מזדמנים מצליחים לחדור את פלורת החיידקים הטבעית שקימת אצלינו על גבי העור.
את הפאזה הרטובה של החיידקים אנחנו מכירים מריח הזיעה למשל, חיידקים אלו נמצאים לא רק בבית השחי, אלא גם במפשעות ובין האצבעות והם אלו שאפשר לתלות עליהם את האחריות לריחות הפחות נעימים – כי בפועל כדאי לדעת, הזיעה שלנו נטולת ריח, מי שמייצר את הריח הנלווה לזיעה (אל תעקמו את האף) היא אותה אוכלוסיית חיידקים שתוצרי הפירוק והפרשות החיידקים הם אלו שיוצרים את ריח הזיעה האופייני לכל אחד מאיתנו.
בפאזה היבשה נמצא מעט חיידקים על גבי העור, הם אינם מזיקים לנו אלא אם הם חלילה יחדרו לרקמות שמתחת לעור כמו שקורה לנו בחתך או כל טראומה שפוגעת בשלמוּת ואחידוּת המעטה החיצוני – העור שלנו.
נעצור לרגע ונפתח את הצמצם כדי להגדיל את ההבנה והמשמעות של החיידקים בחיינו. החוקרים מדברים איתנו על הימצאותם של חיידקים לאורכה ולרוחבה של כל המעטה החיצוני שלנו משל היו ממונים על הגבול שלנו מול העולם כולו, או אם אפשר היה לכנות זאת משטרת הגבולות – מג"ב של ממש... רגע, ניקח עוד צעד אחורה כדי להגדיל את קשת התובנות – הסימביוזה הזו, שיתוף הפעולה בין חיידקים שהיו כאן הרבה לפני שאנחנו הגענו לולם, מצאו את הדרך להועיל לנו בעצם הימצאותם איתנו, עלינו, בחובנו כדי לשרוד הלאה ומן הסתם, זה בדיוק מה שהם עצמם (החיידקים) מספקים לנו, כבר היה לנו מספיק דוגמאות למה יכול לקרות לנו כשהגבולות שלנו פרוצים, זה קורה לכל אחד מאיתנו שלא ממש מגובש עם עצמו ובוודאי ברמה הלאומית – לא צריכים תזכורת – נכון?
עולם החיידקים
מאיפה הגיעו כל החיידקים אלינו?, במה נזין אותם כדי שיישארו עירניים ומפוקסים במשרתם לשמור על הגבולות שלנו?
הם כאן הרבה לפנינו, למעשה כך אומרים הם בין היצורים הראשונים שהופיעו על פני הכדור ומאז אפשר למצוא אותם בכל מקום, הם אפילו לא מתלוננים על תנאי מחיה ובעיקר, יש להם את הכישרון לחיות ביחסים סימביוטיים שונים – לא יודעת איך החיים שלנו היו נראים בלעדיהם – אם בכלל...
אל תסתכלו עליהם בעין חושדת, נכון, יש להם יחסי ציבור לא משהו, אנחנו תולים בהם כל אשם וחשד לכל מחלה ומחלת חום עיקשת בפרט– חלקם באמת יודעים לחולל בנו שָמות אלא שהאמת היא, שרוב החיידקים חיים איתנו במערכת שיתוף פעולה גאונית, מרהיבה ובפועל, הם יותר שומרים עלינו מאשר מזיקים לנו וכפי שהזכרתי בפתיח – יש מופעים של "מסתננים" וזו באמת שאלה מעניינת – מי האחראי הישיר למופע ההסתננות... (שאלה רלוונטית בימינו).
החשיפה הראשונה שלנו בני-האדם עם חיידקים מתחילה עם לידת תינוק שעובר בתעלת הלידה ומגיח אל העולם ובהמשך אצל תינוקות שנהנים מיניקת חלב-אם ושימו לב לסימביוזה הכל כך מופלאה הזו, כיוון שהחיידק היחיד שיכול לשרוד במעיים של התינוק שזה עתה נולד ולהזין את עצמו מ-21% סוכרים ייחודיים שבחלב אם הוא חיידק הביפידובקטריום לונגום – כולנו מבינים שלתינוק שזה עתה נולד עדיין אין נוגדנים, אין עדיין מערכת חיסון והחיידק היחיד שיכול לפרק סוכר מחלב-אם הוא רק אותו חיידק ביפידובקטריום לונגום שמשגשג ומשתלט על כל המעיים ונמצא שם כקו ראשון להגנה על התינוק הקטן – מי שעסוקה בתהייה האם להניק או לא, מוזמנת לקרוא את השורות הללו ולהבין את המשמעות הקריטית של ההנקה.
המפגשים בין בני-אדם וחיידקים מתפתחים בהדרגה ומושפעים מאיכות התזונה – הגורם המכריע, רמת החומציות Ph, מיקום החיים שלנו על פני הכדור, אקלים, מצבינו הבריאותי וכמובן רבותי וגבירותי – אורחות החיים שסיגלנו לעצמינו.
בואו נחדד את המשמעות של הדברים כדי שנוכל להתקדם, כל הגורמים שפרטתי כמו תזונה, איזור מחיה ובוודאי אורחות חיים קובעים את סוג החיידקים שיחיו במעיים שלנו בניסיון להגיע לחיים סימביוטיים ככל הניתן, הם גם יהיו אלו שיקבעו את איכות הבריאות שלנו.
ככל שמערכת החיסון שלנו ש-80% ממנה נמצאת במעיים שלנו מכירה/נחשפה ליותר חיידקים, כך מערכת החיסון שלנו עוצמתית וחזקה יותר.
נסו להיזכר בשנה הראשונה של הילדים שלכם בגן, רוב הזמן הם בבית עם חולי כזה או אחר כשלמעשה, זו הטירונות של מערכת החיסון. כל אחד מהילדים בגן מביא איתו את החיידקים שלו ו...חולקים – כן, אני יודעת זה לא כל כך נחמד מסיבת החיידקים הזו, אבל זה כל כך חשוב ומשמעותי להתפתחות מערכת החיסון ובפועל ממש לאיכות הבריאות שלנו ושוב אדגיש, ככל שאנחנו נפגשים עם יותר חיידקים, כך מערכת החיסון שלנו איתנה ומשמעותית. ילד שלא נחשף לחיידקים יגדל לארח מערכת חיסון חלשה שלא מכירה חיידקים וכל מפגש יערער ויטלטל את בריאותו ותפקודיו הפיזיולוגיים.
החוקרים שמכירים בעובדה שהגוף שלנו מאכלס כאמור כשני קילוגרם של כ-1000 סוגי חיידקים שונים, מכנים אותנו בני-האדם "עננת חיידקים" תחשבו על כמות החיידקים שיש בגוף שלנו (כ- 40 טריליון) תחשבו על כמות ה-DNA של החיידקים בגוף שלנו ומכאן, אפשר יהיה להבין שחיידקים חיים איתנו די בשלום (עוד לפני שצללנו להבין את המשמעויות השונות של החיידקים בחיינו) ובוודאי להבין את המינוח של החוקרים אגב אותה "עננת חיידקים" – אין לנו מה להיעלב מהמינוח, זו המציאות בפועל.
רוב החיידקים בגופנו מרוכזים במערכת העיכול שם הם ממלאים תפקידים קרדינליים כמו הפלורה הטבעית של המעיים, אותה שכבת מגן שכולנו מאבדים אותה בכל טיפול אנטיביוטי והתוצאות ניכרות במיחושי בטן במצב קל ובשלשולים במצב מתקדם – התובנה הזו מאפשרת לנו להבין עד כמה נחוצים לנו חיידקי המעיים לעיכול ופירוק מזונות שאנחנו לא מצליחים לפרק בעצמינו ובאדיבות החיידקים אנחנו כן מצליחים לפרק ולהפיק אנרגיה זמינה לכל הפעילויות הפיזיולוגיות הכל כך מובנות מאליהן – הן הכי לא...
כאמור, חיידקי המעיים הם קו ראשון של מערכת החיסון, הם אלו שמלמדים את מערכת החיסון שלנו לזהות ולתקוף אורגניזמים מזיקים, הם מעודדים צמיחת תאים.
אם כבר הזכרנו טיפול אנטיביוטי, כדאי שנדע שאנטיביוטיקה היא כמו פצצה גרעינית במעיים, אנטיביוטיקה לא מבחינה בין חיידקים אלימים לבין אלו בני בריתנו והיא פשוט מוחקת את כל אוכלוסיית החיידקים במעיים – מה שמסביר את כל תופעות הלוואי של סוגי אנטיביוטיקה ובפרט אנטיביוטיקה רחבת טווח ובמקביל את הצורך בשילוב מוצרים פרהביוטיים ופרוביוטיים לשיקום הפלורה הטבעית של המעיים וחיזוק מערכת החיסון.
נזכיר שבגוף שלנו יש כל מיני חיידקים, חלקם חיים איתנו בשיתופי פעולה מרשימים וחלקם אלימים – כל הרעיון הוא שככל שהחיידקים הידידותיים במעיים שלנו בכמות גדולה יותר מהחיידקים האלימים, כך אנחנו משיגים שקט ובריאות ומיגור פעילויותיהם של החיידקים האלימים – עניין של איכות וכמות הוא זה שגוזר את איכות בריאותנו וחיינו.
כך תהרסו את חיי אוכלוסיית החיידקים הטובים במעיים...
תזונה כך אמרנו היא הגורם המכריע להתפתחות ושגשוג חיידקים ידידותיים לפיכך, ככל שהתזונה קלוקלת דלת סיבים ונוטריאנטים, מתועשת, חומצית – מטוגנת, מכילה חומרים שהגוף שלנו לא מכיר כמו מוצרים מהונדסים, תוספי צבע, ריח, טעם, אורך חיי-מדף ושינויים מולקולריים, זיהום אוויר, עישון, קרינה - כך אנחנו הורסים את הפלורה הטבעית של המעיים.
לשינה איכותית יש השלכות מכריעות על רבים מהתפקודים שלנו וגם על תקוד חיידקי המעיים, כמוה גם פעילות גופנית, שימוש בתרופות כרוניות ובפרט אלו המתפרקות במערכת העיכול וכמובן ס ט ר ס... שבתורו מעלה את רמות החומציות, מעצבב את המעיים באופן שונה וכמובן, היעדר חשיפה לעולם – אם חשבת לשמור את הילד שלכם בצמר גפן ולמנוע ממנו מפגשים מהסוג הבקטריאלי – ממליצה לכם לחשב מסלול מחדש.
השורות הקטנות בחוזה שביננו...
אוקיי, הבנו – החיידקים הידידותיים במעיים, ברור – אבל מה הקשר למצב רוח?
רגע,
בואו נוודא שאנחנו רהוטים וברורים בהבנת משמעותם של חיידקי המעיים בפעילותה של מערכת החיסון – המשמעות מספיק חשובה כדי שנוודא שוב...
חיידקי המעיים הידידותיים הם אלו שבפועל מסייעים לפרק את המזונות שאנחנו לא יכולים לפרק בעצמינו על מנת לייצר אנרגיה. בנוסף והרי לכם קו ראשון ומשמעותי למערכת החיסון, חלק מתפקידי ידידינו דיירי המעיים הוא ללמד את מערכת החיסון להבדיל בין אוהב לאויב כלומר, לזהות אורגניזמים מזיקים פולשים (כולל חיידקים מזיקים) – אבל זה ממש לא מסתיים כאן..
אם אתם תוהים מנין קופצות עליכם מיני אלרגיות "באופן פתאומי" באמצע החיים, הרי שברוב המקרים מקור הבעיה מבוסס בחוסר איזון קריטי של אוכלוסיית החיידקים במעיים (מה שנקרא בז'רגון המקצועי "מעי-דליף") אם בגלל נטילת אנטיביוטיקה (וכמובן שככל שהאנטיביוטיקה רחבת היקף, כך הפגיעה בפלורה הטבעית של המעיים עוצמתית יותר = כלומר, מצע החיידקים הידידותיים המהווה קו ראשון למערכת החיסון שלנו נפגע קשות), אם בגלל חוסר איזון בחומציות (ph) מכל סיבה אפשרית (תזונה/סטרס/תרופות כרוניות)
תזונה דלת סיבים שגורמים לפגיעה במחסום המעי ומערכת החיסון עוברת למצב של גירוי יתר – או מה שאנחנו חווים כתגובה אלרגית כמו למשל תגובה אלרגית אופיינית לתקופות מעבר כמו לאבקני פריחה, מזונות, קדחת השחת – כלומר, כל שיקום מעיים איכותי ומשמעותי עשוי לסייע לאיזון תיפקוד מערכת החיסון או במילים פשוטות – פחות, הרבה פחות אלרגיות – ובמצבי שיקום מושלם, אלרגיות יכולות פשוט לחלוף – להיעלם...!
מזכירה גם כאן שככל שאנחנו חווים פחות חשיפה למיני חיידקים – נוטים להיגיינת יתר ואף הימנעות מחשיפה, כך מערכת החיסון שלנו פחות מיומנת, ממש כמו צבא שלא התאמן ולא נחשף למצבים בהם הוא עשוי להיתקל (חומר למחשבה)...
למזלנו, מדענים הם טיפוסים סקרניים ובאדיבות מחקרים חדשים נמצא שחיידקי המעיים עצמם, מייצרים נוירוטרנסמיטרים -מוליכים עצביים (ספציפיים) ואלו בתורם, יוצרים קשר עם תאים במערכת העצבים.
כלומר, נוירוטרנסמיטרים שמופרשים על ידי חיידקים במעיים, יכולים לעכב פעילות של תאי עצב (נוירונים) – העיכוב הזה, יגרום למארח להישאר רגוע במצבי סטרס – תודו שזו חדשה מרעישה וזו רק ההתחלה.
ממש כשם שחיידקי מעיים יכולים להשפיע על ההתנהלות שלנו במהלך סטרס, כך יש ביכולתם להשפיע על מצבי-רוח, על דפוסי שינה ואפילו על רמת התיאבון שלנו – קחו רגע להפליג במחשבה ולו על מנת להבין עד איפה אנחנו יכולים להיעזר בחיידקי מעיים – כך למשל סבורים חוקרים שאנשים שסובלים ממצב רוח ירוד מה שאנחנו בלשון העם נכנה דכדוך או דיכאון, יתכן שמקור הבעיה נגרם על-ידי חדירות גבוהה של מחסום המעיים כך שהם חודרים למחזור הדם דרך אותו מחסום מעי וגורמים שינויים באותם תאי מערכת עצבים שיוצרים ירידה במצב הרוח ועד דיכאון... בואו רק נחדד שלא בהכרח בכל מקרה של מצב רוח ירוד זו הסיבה, ודאי לא במצבים של דיכאון – עדיין, אם זה הגורם לדיכאון ושינויים התנהגותיים כאלו ואחרים, זו בהחלט ידיעה והבנה מרעישה המאפשרת טיפול יעיל, קל ויחסית מהיר. אגב, חיידקי מעיים מסוג זה נקראים חיידקים פסיכוביוטיים – בואו נפתח עוד קצת את חלון ההזדמנויות והמעוף, רק כדי להבין לאן הולכת הרפואה.. אם נחבר אם טיפולי השתלת צואה וחיידקי מעיים יחד איתה, ניתן יהיה להציע מגוון רחב של טיפולים גם למצבים אחרים מאשר מצב רוח ירוד או דיכאון – תפליגו, תפליגו...
חיידקי המעיים יודעים להוריד את רמת הדלקתיות (יד ביד עם רמות ה-ph עליה כבר דיברנו קודם) – חשוב לדעת שלרמת הדלקתיות יש קשר ישיר להיווצרות מצב-רוח ירוד וגם כאן אתם מוזמנים להפליג על תובנת המצב-רוח וסערות רגשיות מקצה לקצה כלומר, אנשים שסובלים ממצב רוח ירוד על גווניו ודרגותיו למעשה יכולים להצביע על אותה חדירות של מחסום המעי – "מעי דליף" – שוב נזכיר שכשהמעיים דליפים, החיידקים חודרים למחזור הדם דרך מחסום המעי ומעוררים מצבים דלקתיים ברחבי הגוף (כאן אמור לצלצל פעמון שמדבר על כאבים נודדים ואפילו הייתי פוזלת לכיוון פיברומיאלגיה) – במקביל, כדאי לדעת שחיידקים ידידותיים כמו ביפידוס ולקטובצילוס (תוכלו למצוא אותם רשומים ברשימת החיידקים במוצרי מדף פרוביוטיים) עושים בדיוק את הפעולה ההפוכה כלומר, הם אלו שמעכבים גורמים מעוררי דלקת בגוף בכלל ובמוח בפרט כיוון שרמות דלקת גבוהות במוח הן חלק מהמנגנון הראשוני להיווצרות מצבים נפשיים כמו למשל חרדות ודיכאון – אתם מוזמנים לקרוא שוב את הפיסקה החשובה הזו ולהפיץ אותה הלאה לאנשים בחייכם שסובלים מחוסר יציבות בלשון עדינה במצב הרוח ובוודאי לאלו שסובלים מחרדות ודכדוך לדרגותיו השונות, אגרסיות, פרפקציוניזם, אינטואיציה ומצבי תודעה (וגם כאן אתם מוזמנים להרחיב את יעדי הפלגת החשיבה) כמו גם אנשים שסובלים ממעי רגיש/רגיש או אלו שמודעים לקיומה של תופעת המעי הדליף ולפני שנניח נקודה בסופו של המשפט ומהותו העוצמתית, תוסיפו גם את השפעתם של חיידקי המעיים על אחת המגפות הגורפות בעידן השפע – השמנה.
לא נסיים את הכתבה המרתקת הזו מבלי להוסיף "משה של פיקנטי" כמו שלימדו אותנו הגששים ובכן,... לאור החידושים והמשמעויות המתבקשות מממצאי המחקרים, המשיכו המדענים לחקור ומצאו, שכל מה שחשבנו עד היום על משיכה שבינו לבינה – הוא נחמד, אלא שמה שבעיקר משפיעה על ענייני משיכה, הוא התזונה – רגע, זה לא הסוף...
המחקר נערך על זבובים שניזונו ממזונות שונים ומסתבר, שזבובים שניזונים מאותה תזונה, נמשכים זה לזה.
גם כאן המסע לא הסתיים ומסתבר שהבחירה או המשיכה, עוברת הלאה לדורות הבאים – עשרה דורות שמרו הזבובים על הבחירה והמשיכה המינית שלהם במעבדה.
השלב הב היה לבדוק מה יקרה אם יחסלו את אוכלוסיית חיידקי המעיים, מה תהיה ההשפעה על המשיכה? – לאחר מתן אנטיביוטיקה לזבובים, הזבובים איבדו כל העדפת משיכה ובחרו את בנות הזוג שלהן באופן אקראי – רגע לפני השימוש באנטיביוטיקה על הזבובים כחלק מהמחקר, הוציאו החוקרים מראש חיידקים מגופם של הזבובים כך שאחרי שלב האנטיביוטיקה וההזדווגות הרנדומאלית, החזירו החוקרים את החיידקים לזבובים ונחשו מה קרה? –
כן,.. כל ההעדפות והמשיכה הברורה שהייתה שם גודם – חזרה לקדמותה כלומר, זה לא שהזבובים בחרו את הנקבות עליהן הם נמשכו, אלא החיידקים הם אלו שמושכים את הזבובים למי שיש את אותם החיידקים כלומר, ככל שזבובים שניזונים מאותה תזונה מזדווגים, כך הם מחזקים גם את הדור והדורות הבאים כחלק מההישרדות על פני הכדור.
אני לא יודעת מה בין זבובים ובני-אדם ברמה הגנטית, אם אנחנו דומים לזבובים ברמת המשיכה לבני ובנות זוג, אני מודה שהמחשבה על כך, מעלה בי לא מעט חיוכים וצחוק – תפליגו...תפליגו...
ואחרי כל התובנות העולות מכתבה זו - אנשים יקרים, תעברו שוב ושוב על רשימת כל אלו שהורסים את איזון אוכלוסיית המעיים ותעשו בדק בית, האיזון הנכסף, מגיע עם פרס עצום ועוצמתי בדמות איכות הבריאות והחיים... ש ו ו ה
לפני שהאורחים מגיעים...
רגע לפני שהאורחים מגיעים, כדאי – רצוי ואף מומלץ להכין את הבית המארח – אם אנחנו חפצים בייקרם של ידידי המעיים שלנו, בואו נכין להם אחסניה כזו שהם ירצו להישאר בה, להכריע ובהחלט להשפיע על בריאותנו...
נכון לומר שתזונה עומדת בקווים הראשונים לתמיכה בבנייה או הרס אוכלוסיית חיידקי המעיים הידידותיים, יחד עם זאת ראוי ורצוי לוודא שכל מערך העיכול נמצא בפניות ומוכנות לאפשר לאוכלוסייה הזו להרגיש מספיק בנוח כדי להישאר שם בשבילנו – הסימביוזה הזו כפי שקראתם לאורך כל כתבות גיליון זה, משתלמת לנו ועשויה לזכות אותנו באיכות חיים ובריאות.
ברשימת המוצרים המחולקים למשפחות המופיעה בהמשך הכתבה תוכלו לראות שסיבים תזונתיים הם אלו שמככבים בראש רשימת המצעים הנחשקים לטעמם של חיידקי המעיים הידידותיים והשילוב שלהם עם מוצרים פרוביוטיים מכונה סינביוטיקה, מגביר את חיידקי המעיים הידידותיים ומחליש את החיידקים המזיקים. זו בדיוק הנקודה בה אני כותבת לכם פעם אחר פעם לבחור במוצר פרוביוטי עם מגוון רחב של סוגי חיידקים, ככל שנעשיר את סוגי החיידקים הידידותיים במעיים, כך אנחנו מפחיתים את הסיכון להתפתחות תהליכים דלקתיים ומחלות בהמשך.
· דגנים מלאים – עתירי סיבים תזונתיים המשמשים מצע מצוין להתפתחות ושגשוג חיידקי מעיים.
חיטה מלאה (כן, יש לי השגות על איכות החיטה נכון לשנת 2024 שאינה דומה כלל ועיקר לאם החיטה ד'רבינו אהרון אהרונסון זצ"ל), דוחן, קינואה, כוסמת, גריסי פנינה, גריסים מלאים, טף, אורז מלא, שיבולת שועל מלאה, שיפון, שעורה.
· פירות וירקות – אלו כידוע מכילים סוגי סיבים שכאמור מזינים את החיידקים ולכן כל כך חשוב להרחיב את מגוון הירקות והפירות שאנחנו אוכלים מדי יום. בנוסף כל קבוצת ירקות ופירות מביאה איתה סוגי ויטמינים ומינרלים שונים שאת כולם אנחנו רוצים בבניית גופנו.
· אגוזים וזרעים – מעבר לסיבים התזונתיים המובנים באגוזים וזרעים, הם מביאים איתם שומנים בריאים שמעודדים שגשוג חיידקי מעיים.
· המותססים למיניהם – דיברנו רבות אודות מזונות מותססים לאחרונה ותרומתם לשגשוג חיידקי המעיים. מעניין לראות שההמלצה הגורפת לאורך ורוחב הגלובוס בעמים השונים היא לצרוך את המזונות המותססים על הבוקר, על קיבה ריקה – כמו מים של כרוב כבוש או מלפפונים כבושים - סבי ע"ה הביא את ההרגל מביתו שבעמקי רוסיה, יוגורט, מרק מיסו על הבוקר אצל הסינים (מיליארד סינים לא טועים), טמפה, קפיר ואפילו גבינות עשירות במושבות חיידקים (איך חשבתם שנוצרים החורים בגבינה אם לא באמצעות הזרקת חיידקים ישירות לגבינה?)
ואחרי כל אלו אנחנו יכולים ליהנות גם מאוכמניות, יין אדום, תה ירוק ושוקולד מריר כמקור לפוליפנולים (נוגדי חמצון, מפחיתי דלקת ובעלי השפעה מיטיבה על שלל מערכות ואיברים בגוף).
נדגיש כי פרה-ביוטיקה הוא המצע ממנו ניזונים חיידקי המעיים הידידותיים מורכב בעיקר על סיבים תזונתיים למיניהם, חלקי מזון שאנחנו לא יודעים לעכל אבל החיידקים הידידותיים שלנו יודעים לנצל לתועלתם.
חיידקים ידידותיים מסייעים למערכת העיכול שלנו, למערכת החיסון, לפן הרגשי מנטאלי, בהנחה שיש לנו משהו משותף עם זבובים אז גם ענייני משיכה הם תולדה של אדיבותם הידידותית. הם גם מסייעים בספיגת סידן, מגנזיום וברזל ומסייעים בייצור חומצה פולית (משמעותי לאנשים המוגדרים כ-MTHFR הומוזיגוטיים), ביוטין ו - ויטמין K.
הסייפא של גיליון זה, מתווספים שני קישורים לשני מחקרים מעניינים בנושא המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים הידידותיים במעיים.
קחו את הזמן – ממליצה בחום, אני מניחה שאתם עשויים להיות מופתעים ביכולותיהם מרחיקות הלכת של החיידקים הידידותיים שלנו, אם בכך עזרתי ולו לאחד מכם הקוראים והשומעים לעשות בדק בית ולבחור בקפידה את התזונה תומכת שגשוג חיידקים ידידותיים – דייני.
(2022 Mar 2., The gut microbiome and mental health: advances in research and emerging priorities-PubMed)
Comments