top of page
beophentivey

גיליון יוני 2023 - מגזין באופן טבעי



פתח דבר


קיץ ישראלי מתחיל רשמית בתאריך 21.6 הוא גם היום הארוך בשנה ובהתאם, הלילה הקצר בשנה.


חלק מההבדלים שבין האביב והקיץ הם היציבות הקבועה של החום בקיץ אל מול האביב ההפכפך ובעיקר רמות הלחות שהולכות ומעמיסות לפחות על היכולת שלי לשאת את הקיץ ואגב כתיבת שורות אלו, לא נשכח את השרב, סופות החול והאובך שמלווים גם בגשמים – תסתכלו על גודל טיפות הגשם האופייניות לעונות המעבר (מדובר בטיפות עצומות בגודלן בשונה מטיפות גשם חורפי).


אני רוצה לאמר כולנו, אבל כנראה רק רובנו חוו את הגשם שהיה אתמול ובכלל בתקופה האחרונה, כל שרב מסתיים בגשם - לא טפטוף, מבול מכובד שכזה, שמעלה עד הקומה הרביעית לפחות את הניחוח הזה של אדמה חרֵבה שהגשם מרטיב 13.6.2023 איזה מבול היה כאן, אושר גדול...


זר לא יבין מה שישראלי טיפוסי יודע לספר על מעללי הלחות בקיץ, תחשבו אוטובוס צפוף בקו מישור החוף והשפלה – נכון, נכון שהיום כל האוטובוסים ממוזגים ועדיין, מדובר בחוויה מפוקפקת עד שאגלי הזיעה האחרונים מתייבשים באדיבות המזגן – במידה והאוטובוס לא צפוף מדי ויתרה על כן, עד שמים וסבון פוגשים את הגוף ומסירים מעליו את "ניחוחות" זיעת הגוף וגם על כך נדבר בגיליון זה, שפותח את הקיץ.


היות ומדובר בגיליון שפותח רשמית את הקיץ, נדבר על כל מה שקיץ ישראלי מציע לנו, כל הדברים החשובים לזכור לתת להם תשומת לב כשמדובר כאמור, בקיץ ישראלי




מאחלת לכולנו קיץ מהנה, שמח ובטוח

בבריאות איתנה ובשורות טובות,

תמר



 

לאן נעלם מיסטר D ?




תודו שזו לגמרי תעלומה מוזרה ומעניינת, איך יתכן שדווקא אנחנו, מדינה שמארחת יותר חודשי קיץ מכל עונה אחרת, מדינה שטופת שמש ובשנים האחרונות רובינו מסתובבים עם חסכים בוויטמין D ?...



מה עוד לא אמרנו על השמש, חלק מאיתנו אוהבים אותה עם הנץ השחר ואחרים אוהבים אותה דקות לפני שהערב עולה – כך או אחרת, נצטרך להסכים שבלי הגב' שמש, אין לנו חיים על פני האדמה... שהרי באדיבותה כי רבה אנחנו נושמים את החמצן שפולטים הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה – ההוא שבלעדי השמש,... לא היה כלל מתרחש


אני יוצאת מתוך הנחה שגם אתם כמוני לא זוכרים שאי-פעם מי מהורינו או הסבים והסבתות נדרשו להוסיף ויטמין D באופן מלאכותי לגוף, את הקטנטנים חשפו האימהות בעירום ל-"אמבטיית שמש" וכולנו הלכנו ממקום למקום, שיחקנו בחצר ונסענו לים (בלי מזגן ברכב) שם נתנו לשמש לעשות את מה שהיא יודעת לעשות כל כך בקלות.


אלא שמאז ועד היום, הן באמצעות הקידמה ובוודאי באדיבות ההתחממות הגלובלית של הכדור, השתנו כמה דברים בחיינו בני-האדם ורבים מאיתנו מסתובבים עם חסכים משמעותיים בוויטמין D ונאלצים להשתמש בתוסף על מנת לאזן את הקצובה היומית הנדרשת לבריאותנו.




למען הסדר הטוב נזכיר שוויטמין D בניגוד לוויטמינים אחרים, מיוצר ומסונתז מעצם החשיפה לקרני UVB סגולות באדיבות השמש, אם לדייק הרי שבמידה ונחשפנו די הצורך לקרני השמש, הן אמורות לספק לנו כ-80% מהקצובה היומית המומלצת כאמור ע"י ה-FDA האמריקאי.


בנקודה זו צריך להזכיר את מה שרובינו כבר טעמו ולו פעם אחת לפחות – חשיפת יתר לקרני השמש או חשיפה ממשוכת בשעות הלא מתאימות, "נשרפנו" אנחנו קוראים לזה, אבל רובינו לא יודעים שחשיפת יתר לקרני השמש הורסת וּמְכַלָה לנו ובנו את מחסני החומצה הפולית – גם לה אנחנו זקוקים לשמירה על איזון תפקודי הגוף ובריאותנו – נרחיב על כך בכתבה נפרדת, היות ולחומצה פולית תפקידים רבים וחשובים דיים כדי להאיר את עיניי הציבור – רק זיכרו שאנחנו זקוקים לרמה מאוזנת של חומצה פולית ושחשיפת יתר לשמש, הורסת את מאגריה.


ודאי יעניין אתכם לדעת שהעור שלנו הוא זה שקולט את קרני השמש וממיר אותן באמצעות כולסטרול (בתהליך שדומה לפוטוסינתזה) לוויטמין D.


אבל זה לא סוף פסוק, אנחנו עדיין תלויים בהתנהלות הטבעית של האדם בטבע ולמה אני מתכוונת? – שימו לב, זה מרתק !



צבע העור וצבע העיניים שלנו נקבעים על-ידי כמות המלנין – הפיגמנט שאחראי על הצבעים שלנו.


לסקרנים שביניכם אספר שישנם שני סוגי מלנין – האחד צהוב/אדום (פֶאו‎מֶלָנִין) והאחר חום/שחור (או‎מֶלָנִין) – שני הסוגים מיוצרים בתאים שנקראים מֶלָנו‎צִיטִים.


ככל שיש לנו יותר מלנין כך גוון העור והעיניים שלנו כהה יותר. ללבקנים למשל, יש מעט מאוד מלנין אם בכלל, זו הסיבה שעור גופם בהיר כל כך ועיניהם גם, (אדומות כמו של ארנבונים בגלל כלי-הדם הנשקפים בעיניהם).




ועכשו מתחיל העניין... האחראי הישיר לשינוי צבע העור שלנו – שיזוף, היא לא אחרת מאשר בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) במוח, היא זו שמייצרת הורמונים שמעוררים את תאי המלנוציטים לייצר יותר ויותר מלנין שבסופו, אנחנו משתזפים...


עד כאן הכל טוב ויפה אלא...

אלא שאת המידע על אור השמש אנחנו קולטים באמצעות העיניים שלנו, הן אלו שמשדרות להיפופיזה שנחשפנו לשמש והיא מתבקשת לעורר את המלנוציטים לייצר יותר מלנין...



עכשו תעשו בדיקה עם עצמכם, מתי יצאתם לאחרונה לשמש מבלי לקחת אתכם משקפי שמש, לא רק משקפי שמש, אלא כאלו ממש משמעותיות שמסננות היטב את קרני השמש, כך שאף קרן UVB לא תחדור בטעות לעיניים העדינות והיפות שלכם? – כבר נפל לכם האסימון?



אם טרם אז אסביר, ככל שעצבי הראיה קולטים פחות אור, כך בלוטת ההיפופיזה מקבלת פחות עירור לייצר מלנין בתאי המלנוציטים וכך נולד חסר בוויטמין D.


אבל זה לא הכל,

כי אנחנו לא בדיוק חיים לבד על הכדור ואנחנו צריכים לקחת בחשבון את גידולי הבקר באוסטרליה ואת השימוש בארוסולים למיניהם – שניהם גורמים משמעותיים לחור באוזון ולהתחממות הגלובלית של הכדור.




מחקרים מראים שסוגים שונים של זיהום אוויר משבשים ככל הנראה מסלולים ביוכימיים בגוף הגורמים לחסך בוויטמין D על-ידי חסימה ישירה של קרני UVB מהשמש, החוקרים מניחים שמי שסופג את אותן קרניים נדרשות, הן דווקא מולקולות של אותם מזהמים שנמצאים באוויר – מה שבתורו גורם לנו לחוסרי ויטמין D.


חשיפה למתכות כבדות, קדמיום, עופרת (שנספגות בגוף שלנו באמצעות הריאות והנשימה) לוקחות חלק פעיל בחסכי ויטמין D, משום שהן פוגעות בתפקוד הכלייתי שלנו וכתוצאה מכך בחילוף החומרים של ויטמין D בגוף.


(אם תהיתם איך מגיעים אלינו קדמיום, עופרת או שאר מתכות כבדות, הרי שאלו יודעים להגיע משתיית מים מזוהמים בעופרת – בעיקר באזורי תעשיה, שריפת פחם ומזוט כמו גם שריפת פסולת ביתית או כזו של סוללות ומצברים – באיזור מגורי אנחנו סובלים מדי יום משריפת פסולת ביתית, פסולת מפעלים ובוודאי של צמיגים בשיטת "מי אמר זיהום סביבתי ולא קיבל" ואם חשבתם שזה משפיע רק על מי שגר בסביבתי, אז תהיו סמוכים ובטוחים שכולנו חולקים גם את זיהומי הארובות למיניהן ברחבי הארץ וכמוהן, את כל שריפות הפסולת למיניהן)


מזהמים נוספים שיודעים לגרום לירידה בספיגת ויטמין D הם חומרי הדברה ובפרט DDT המוכר והידוע – נכון שהשימוש בו אסור זה מכבר, אבל תהליכי הפירוק של DDT איטיים והחומר הצטבר זה מכבר בקרקעות גידולים כך שאני לא יודעת להצביע מתי השפעתם של חומרי הדברה אלו הסתיימה אם בכלל.




חלק מכם לא יאהבו לשמוע, אבל גםעישון אקטיבי או פאסיבי מקטין את ספיגת ויטמין D מהתזונה ומהווה חלק בתהליך הזדקנות תאי העור.


אנשים שעובדים בחוץ או אנשים שחיים בטבע ולובשים בגדים ארוכים ומונעים בכל את המפגש בין קרני השמש והעור – גם הם לוקים בחסכי ויטמין D.


לקינוח, ספיגת ויטמין D מתבצעת גם באמצעות התזונה וככזו, היא בהחלט מותנית ב- well being שלנו, ויטמין D מגיע עם המזון, מתעכל ונספג יחד עם יתר השומנים באותה ארוחה (ויטמין D מסיס שומן) ונספג בכבד שם חל בו שינוי והוא מועבר מהכבד לכליות שם מיוצר הורמון הקלציטריול ומשם אל העצמות, המעי והכליות – כשמטבע הדברים, כל פגם או ליקוי בדרך העיכול, הכבד והכליות יגרור בתורו ירידה בספיגת ויטמין D וכמובן השלכותיו.

כדאי לדעת שאנשים הלוקים באלכוהוליזם, חוסר איזון (היפו/היפר) של בלוטת התריס, אסתמה – ידועים כלוקים בחסכי ויטמין D.


אחרי כל אלו נזכיר למה בעצם אנחנו זקוקים לוויטמין D בגופנו?

· התינוקות שביננו זקוקים לוויטמין D על מנת לחזק את עצמות הגוף ולהמנע ממחלת רככת העצמות – שקיעת סידן וזרחן בעצמות.

· החל מתום גיל הגדילה שלנו לקראת מחצית שנות העשרים, אנחנו מתחילים תהליך של איבוד סידן, מה שמכונה אוסטאופורוזיס. היות וויטמין D הוא זה המסייע לספיגת סידן בעצמות, הרי שאנחנו זקוקים לוויטמין כדי לשמור על חסינות וחוזק עצמות השלד למניעת שברים.

· התמיינות תאי אפיתל במעי, תאים במוח ובעצמות

· משתתף בבקרה של התחלקות תאי לימפה, תאי מוח העצם ואף גידולים למיניהם

· מגביר הפרשת אינסולין לזרם הדם ובכך נתפס כמאזן גלוקוז ומונע סכרת.

· מסייע להחלמת פצעים ונגעים.


· משפיע על רמת חומציות ודלקות ברחבי הגוף

· תת פעילות של בלוטת הפרא תירואיד

· משמעותי לפעילות לבבית ולמערכת העצבים

· משמעותי לחולי צליאק, קרוהן, קוליטיס, סיסטיק פיברוזיס, אוסטאופורוזיס, קצב לב לא סדיר, כאבי ראש, טרשת נפוצה, פרקינסון, ויטיליגו וכמובן אוסטאופורוזיס...


כל אלו מתקשרים לבעיה בטאבוליזם של חומצות שומן, ריכוז יוני סידן והשפעתם על קרישת דם והתמיינות תאים.


ובכל זאת, אלו מכם שנוטלים תוסף ויטמין D, צריכים לתת דעתם לסימני עודף הגובלים ברעילות המתבטאים בסימנים הללו:

שיתון יתר, בחילות, הקאות, חוסר תיאבון, שלשול, הסתיידות, חולשת שרירים, סחרחורות, פגיעה בכבד במקרים בהם מראש קיימת בעיה בכבד.



מפריעים לספיגת ויטמין D - אנטגוניסטים

תרופות סותרות חומציות יתר בקיבה, תרופות נוגדות אפילפסיה/מיגרנות, גלולות למניעת הריון, סטרואידים וחוסמי תעלות סידן לטיפול ביתר לחץ דם ו/או הפרעות קצב.


יש לתת את הדעת על נטילת ויטמין D עם רמה מוגברת של סידן או תרופות משתנות, כאמור ויטמין D מגביר את הסיכון להצטברות עודפי סידן ועל כן יש לְמָנֵן ויטמין D בהתאם למינון תרופות אלו.



מקורות תזונתיים לוויטמין D הם שמן דגים, כבד ובעיקר כבד דג קוד, חמאה, חלמון ביצה, שמרים

אם אתם כבר נוטלים תוסף ויטמין D, קחו אותו יחד עם מזון שומני כדי לשפר את הספיגה.



הנוטלים תרופה מסוג דיגיטאליס לאיזון קצב הלב (הן כצמח מרפא והן כתרופה קונבנציונאלית) צריכים להתאים מינון של ויטמין D שעלול ברמה מסוימת לגרום להגברת קצב לב לא סדיר.





 

הרדיאטור נפל לקרבורטור




אין הגדרה יותר ישראלית (חגיגה בסנוקר) למה שקיץ ישראלי יודע לעולל, הסצנה מחגיגה בסנוקר עדיין מצחיקה, אלו מאיתנו שסובלים מהזעה או הזעת יתר, אני לא בטוחה שזה כל כך מצחיק


למה אנחנו מזיעים, האם כולנו מזיעים? – מה עושים עם זיעת יתר... כתבה מיוזעת לפני שאחוזי הלחות מבטאים את יכולותיהם



רגע לפני שנצלול לעומק הזיעה ומשמעויותיה, חשוב שתדעו שיש הבדל בין סוגי זיעה שונים – כל עוד אנחנו מזיעים בגלל מאמץ, חום שבחוץ, סטרס – הכל בסדר, אנחנו צריכים להיות עירניים כשהזיעה מגיעה כשלא חם, כשלא עשינו שום מאמץ או כשזו זיעה קרה – שווה לדעת !!!




הזעה היא המנגנון של גוף האדם לצנן את עצמו ולפיכך, זיעה מופרשת ככל שטמפרטורת הגוף עולה מבפנים או מבחוץ (זוכרים שאנחנו מזיעים כל הדרך בהורדת חום כשאנחנו חולים?), זה בדיוק אותו מנגנון כמו של כלבים שמצננים את עצמם באמצעות הוצאת הלשון החוצה תוך כדי התנשפות מהירה – מה שנקרא בעברית סחה הַלְחָתָה.



זיעה היא גם מנגנון לפינוי מלחים מהגוף – אם לא טעמתם עד היום את הזיעה שלכם, הרי לכם הזדמנות לדגום כמה מלחים אתם מפנים מהגוף כשאתם מזיעים – שווה בדיקה.



מה שבפועל מצנן אותנו בני-האדם הוא תהליך התאדות הזיעה – (יעיל יותר לעמוד בחוץ וליהנות מרוח קלה מאשר לנגב את הזיעה)

כדי להפוך מים לנוזל כמו שאתם ודאי זוכרים משיעורי פיסיקה או כימיה אי שם בראשית שנות התיכון, יש להשקיע אנרגיה. הגוף שלנו מייצר אנרגיית חום בעיקר באמצעות השרירים.

כשאנחנו מזיעים, אגלי הזיעה – ה"מים" של הזיעה לוקחים איתם את אנרגיית החום וכשהחום עוזב אותנו, אנחנו מצליחים לצנן את עצמינו.


רוח תמיד עוזרת להגביר את תהליך האידוי והרי לכם המקור לניצוץ שהביא לנו את המניפות (להשיב את הנפש), המאווררים, הקולרים ולימים גם את המזגנים – הכל כדי לצנן את טמפרטורת הגוף.



הגוף שלנו מסתדר לא רע עם טמפרטורות של 35-36.5 מעלות, הגוף עצמו משתמש בהעלאת החום כדי למגר התקפות של פתוגנים (וירוסים/חיידקים ושאר מזהמים) כיוון שחלק מהם, לא עומדים בטמפרטורות גבוהות.

העניין הוא שלמרות שחום אכן יעיל להגנה מפני אותם מזהמים, חום לאורך זמן ובוודאי חום גבוה לאורך זמן, עלול לגרום ל- דֶּנָטוּרַצְיָה – שינוי והתפרקות המבנה המרחבי של חלבונים וחומצות גרעין ואם אתם זוכרים שחלקים נרחבים בגוף שלנו מבוססי חלבון ובוודאי חומצות גרעין, הרי שדנטורציה, היא תהליך שמצריך ליווי והשגחה צמודה של רפואה דחופה (זה בדיוק ההסבר לסכנה שבמכת חום <לא מכת שמש>)



רוח מצליחה לסייע לנו להוריד את טמפרטורת הגוף בכחצי מעלה פחות או יותר.

מגבונים מועשרים בכוהל הידוע כחומר מאוד נדיף, עשויים להיות יעילים יותר בצינון הגוף בגלל יעילות הנידוף של כוהל אבל זה מותנה ביכולת של כל אחד מאיתנו להתמודד עם החשיפה הישירה לכוהל על גבי העור..





לכל אחד מאיתנו פרושות כ- 2.6 מיליון בלוטות זיעה על פני העור וכשאלו פועלות בשיא התפוקה שלהן (כשחם לנו) אנחנו יכולים להפיק עד כדי 3-2 ליטר זיעה בשעה !!!




חלק מאיתנו סובלים ממצב של קושי בזיעה – הם כמעט ולא מזיעים מה שמכונה בשפה המקצועית היפו הידרוזיס – מה שנתפס שמצב מסוכן כיוון שלגוף אין מנגנון למיתון טמפרטורת הגוף – עוד הרבה לפני שחום הגוף מטפס מעלה כשאנחנו חולים, השרירים בגוף מפיקים חום (גם במצב מנוחה ובוודאי בתנועה) רק מהחיכוך שלהם כך שלמעשה, מי מאיתנו שלא מזיע, צריך להיות מודע לסכנה הכרוכה בכך ולהתייעץ עם רופא המשפחה.

המצב ההפוך להיפו הידרוזיס, הוא היפר הידרוזיס וכאן מדובר בהזעת יתר.



מכירים את האנשים שמזיעים מאוד?, זה יכול להיות בבית השחי, בגב, בכפות הידיים או הרגליים – ואני לא מדברת על הזעה רגילה, יש אנשים שהזיעה אצלם ממש קולחת כמו מברז.

הזעת יתר היא אחת התופעות הפחות נעימות לאדם עם עצמו ובוודאי כשיוצאים החוצה עם חברים/עבודה...



אנחנו מוצאים כספים רבים עדי למתן את הזיעה, כדי לְמָגֶר את ריח הזיעה (אגב, ריח הזיעה נקבע לפי כמות וסוג החיידקים שחיים על גבי העור בסימביוזה מושלמת ואין לדעת לאן היינו מגיעים בלעדיהם)


כיום מיוצרים בגדים ובעיקר חולצות מבדים נושמים המאפשרים להוריד את הטמפרטורה ולהתייזע פחות מלבישת בגדים עשויים בדים סינתטיים ואטומים.


חברות הקוסמטיקה למיניהן מייצרות עבורנו דאודורנטים מסוגים שונים, חלקם מכילים מלחי אלומיניוםו/או מלחי מתכות שמכווצים את בלוטות הזיעה לזמן מה ובכך מפחיתים את כמות הזיעה. אלכוהול בדאודורנטים מסייע להפיץ את הניחוח הנעים שבחרתם, אבל לא משפיע על כמות הזיעה שאתם מייצרים.


מה אנחנו צריכים לזכור?

· ראשית זיעה היא תהליך טבעי, חיוני וחשוב לגוף שלנו הן לאוורור והורדת הטמפרטורה הגבוהה והן לפינוי מלחים עודפים.


· פחדים, חרדות וסטרס הם מזרזי ומגבירי זיעה ולכן, חשוב לאמץ כמה שיטות נשימה ותירגול קבוע להורדת השפעת שלושת המעוררים לעיל.


· מזונות חריפים ומתובלים בנדיבות גורמים לנו להתייזע – תבחרו מתי והיכן אתם מוכנים להיות חשופים להזעת יתר


· קופאין – צריכה מוגברת של קפאין מרה את בלוטות הזיעה ומטבע הדברים גורמת לנו להזיע יותר


· כאמור, כשהזיעה היא זיעה קרה או אינה כפועל יוצא של מאמץ או טמפרטורות גבוהות, יש לפנות לרופא לבדוק את סיבות ההזעה הקרה – יתכן ומדובר באירוע לבבי, סוכרת (היפוגליקמיה או היפרגליקמיה), לא עלינו פעילות תאית משגשגת קרי סרטן ומחלות אוטואימוניות – אל תזלזלו, שווה בדיקה והתייחסות.



לרפואה הקונבנציונאלית יש כמה פתרונות להזעת יתר החל ממווסתי זיעה, הזרקת בוטוקס מקומית, שימוש בגלי מיקרו (מירה דריי), שימוש במכשיר יונטופורזיס (מעבר יונים באמבט לידיים) ועד ניתוחים לביתוק קצות עצבים.


חלק מהמצע הקונבנציונאלי יעיל וחלק יעיל לתקופה קצובה (כמה חודשים) או לחילופין גורם להזעה מפצה – כלומר, ההזעה במקום ספציפי תפחת, אך תופיע באיזור אחר בגוף שאין אפשרות לצפות היכן.




ומה לאסכולות הטבעיות יש להציע?

ובכן, מניעה מגורם היא תמיד ההמלצה הראשונה –


· ברמת התזונתית, הימנעו ממזונות, תבלינים ושילובי מזון שגורמים לכם להזיע


· כבר הבנתם שריבוי קפאין מעורר את בלוטות הזיעה לפעילות יתר – זה אומר שאם אתם סובלים מהזעת יתר, יהיה נכון לכם להפחית משמעותית את כמות הקפה שאתם צורכים.


· סטרס מנג'מנט נדרשת על מנת להוריד את המוטיב שמעורר בכם את פעילות ההזעה העודפת – אם אתם מתקשים מול פחדים, חרדות, עודף מחשבתי ובמילים אחרות סטרס על נגזרותיו, יהיה נכון לכם למצוא את גישת הסטרס מנג'מנט המתאימה לכם אישית להורדת רמות הלחץ והזעת היתר כפועל יוצא.


· צמחי מרפא יסייעו לכם להביא לאיזון הורמונאלי


· מבין המקרים בהם אני טיפלתי בהזעת יתר, מצאתי שהשילוב של תזונה, סטרס מנג'מנט, צמחי מרפא לאיזון הורמונאלי ודיקור, היו התשובה המשמעותית לאנשים עם הזעת יתר.


· כמובן, תוכלו למצוא דאודורנטים טבעיים, שאינם מכילים מלח אלומיניום ו/או מתכות שאינם יעילים לאנשים הסובלים מהזעת יתר – בהם תוכלו להשתמש או להכין לעצמכם בבית לפי הניחוח המועדף עליכם.



זיכרו שבכל הזעה אנחנו מאבדים נוזלים אותם יש להשיב ולאזן את משק הנוזלים בגופנו




 

מה יהיה עם המדוזות?



אני לא יודעת מה עבר בראשו של מי שהביא לעולם את המדוזות, בטח יש להן איזה שהוא תפקיד, אני עדיין לא מצאתי אותו – אבל אתם לגמרי מוזמנים לעדכן אותי אם אתם יודעים משהו, על הערך שמביאות המדוזות לעולם....




הן הגיעו לעולם ולים כנראה הרבה לפנינו, יש להן נוכחות אממממ... בלתי ניתנת להתעלמות – אם לא ראית אותן – לבטח תרגיש אותן ודאי כשאתה שוחה במי-הים ואם לא, תוכל למצוא כמה מהן שנפלטו אל החוף – זהירות – לא לדרוך !, בוודאי להמנע ממגע ישיר עם חלקן הפנימי...



המדוזות בישראל מגיעות אלינו מהים השחור, מהאוקיינוס השקט ומהאוקיינוס ההודי, לרוב אלו הן החוטית הנודדת הלבנה או המצויה כחולת השוליים, ג'לי פיש... הן מגיעות הנה להתרבות כשהמים בקצה המזרחי של הים-התיכון מתחילים להתחמם



אמנם למדוזות אין מוח – עובדתית, אבל הן הישרדותיות ומייצרות ארס שאותי אישית מרחיק ממי הים כל עוד הן כאן – לא נעים לי בלשון המעטה... המדוזות משחררות את הארס שלהן על מנת לצוד לעצמן את הארוחה הבאה שלרוב מבוססת על סרטנים ומיני דגיגונים.


גם אם אתם לא רואים את המדוזה בשטח, עדיין במים תוכלו למצוא (ברוב המקרים תוכלו יותר להרגיש מאשר לראות) זרועות של מדוזה שניתקו ממנה והן, גם כשהן מתניידות להן על גלי וזרמי המים, משחררות את הארס.


ארס המדוזה כפי שרובינו ודאי יודעים גורם לנו לצריבה, כאב חד, אדמומיות על גבי העור, לפעמים גרד ובמקרים קיצוניים גם לשלפוחיות ושטפי דם.


תגובות קשות יותר לארס המדוזה באות לידי ביטוי בחום, עייפות ואפילו כאבי שרירים. מקרים קשים אלו דורשים בדיקת רופא שימו לב לכך !!!



אני מניחה ששמעתם והתנסיתם בלא מעט שיטות וגישות להתמודדות עם הצריבה של מדוזות, חשוב שתדעו מה הוא הפרוטוקול המומלץ:


· אם נשארו חלקי מדוזה על גבי העור שלכם, השתמשו במקל כלשהו או צמרון לניקוי אוזניים כדי להרחיק את הגורם הצורב מעל פני העור.


· שיטפו את המקום במי-ים ולאחר מכן, שיטפו במי-ברז שניתן למצוא בכל החופים.


· הרעיון הוא להמנע ככל הניתן משפשוף/גירוד המקום שעלול לעורר את הצריבה ואת מערכת החיסון להגיב בהתאם


· אם ממשיך לגרד ולצרוב לכם, פשוט המשיכו לשטוף במי- ברז קרים ככל הניתן וזה ירגיע את המקום


· אם התמזל מזלכם ויש לכם קוביות קרח, הכניסו אותן לכל בד (חולצה/מגבת) ופשוט הניחו (מבלי לשפשף) על המקום הצורב – זו למעשה הדרך המהירה והיעילה להעביר את תחושת הצריבה והגרד


· אם אתם מחזיקים אתכם שמנים נדיפים (אתריים) דעו שטיפה אחת של שמן קמומיל או שמן לבנדר, תעזור לכם גם כן להקל על הצריבה והגרד.



מה הסיפור עם החומץ?

טוב, את המיתוס הזה נצטרך לשבור, צר לי – אך שטיפת מקום הצריבה בחומץ עלולה אפילו להחריף את מצב הצריבה.... מים רבותי, פשוט מים ואם אפשר אז קרח.



לסיכום ובוודאי כמשנה זהירות, אם מדוזה שילחה בכם את הארס שלה וכעת אתם סובלים מקשיי נשימה, חלושס, נפיחות בגרון, חלילה הכחלה של המקום הנגוע – שימו לב, מדובר בתגובה אלרגית חריפה לארס המדוזה המחייבת התערבות רפואית דחופה חברים, זה הזמן להגיע בדחיפות למיון!








 

ספנופאלטין גאנגליונאוראלגיה – Brain Freeze



אין,

אין כמו מים קרים, משקה ברד, שייק קר, אייס-קפה, קרטיב או גלידה לפוגג נפשו של המתייזע בקיץ הישראלי למעט...


למעט אם פתאום תקפה אתכם מכת ברק עצבית שמיידית הקפיצה לכם כאב ראש חד ועוצמתי שמשתק אתכם עד יעבור זעם..


קיפאון מוחי, או מה שמכנים באנגלית brain freeze היא תופעה לא נעימה בלשון המעטה שנגרמת ממפגש של מזון או משקה קר עם החך העליון והיות ומדובר במופע עצבי, הכאב הנגרם מהמפגש הזה, מתנהל בדיוק כמו כל כאב עצבי ברחבי הגוף משמע – חד, מיידי, כואב באופן מוגזם עד כדי משתק אותנו

זה בדיוק התיאור של כאב הראש העוצמתי שנגרם מהתכווצות מהירה ועוצמתית של עורק הדם הקדמי של המוח, התופעה יחסית חולפת די-מהר (כעשרים שניות) עם התחממות העורק, אבל החוויה המפוקפקת הזו, משאירה טעם שאפילו גלידה טובה לא מעבירה.

הכאב שמופיע בא לרוב לידי ביטוי בחלק התחתון של המצח, בין העיניים או משני צידי הראש באיזור הרקות.


הקור הדרמטי של המשקה או הגלידה הקרים שבחרתם לעצמכם הוא זה שגורם למוח שלנו להתנגד לכניסה של משהו קר כל כך, כדי למנוע את התקררות הדם שעשויה לפגוע בתפקודו של המוח – הגוף שלנו מתוכנת היטב לשמור על ההישרדות שלנו בכל דרך ובכל מחיר.


אז מה עושים?

ראשית, תמיד מניעה מגורם – או נסו לפחות שלא לזנק על המשקה או המאכל הקר, על תמהרו לבלוע את המשקה או המאכל, כיוון שפעילות הבליעה היא זו שמעלה את הלשון כלפי מעלה לכיוון החך העליון וגורמת למפגש הדרמטי שמקפיץ את המוח למגננה מכאיבה.


שנית, היה והמקרה כבר קרה, הכניסו מיידית את הבוהן שלכם לתוך הפה והצמידו את הבוהן לחך העליון משל הייתם תינוק שמוצץ אצבע – בפועל, חום הבוהן שלכם יפשיר מיידית את הקיפאון וישחרר אתכם מהכאב הנלווה – הפשטות תמיד כובשת אותי...


אם כבר הגעתם עד כאן ואתם מודעים להשפעות הלא ממש מטיבות של כמויות הסוכר במשקאות (כן, כן בעיקר בשייק פירות שמאבד את כל הסיבים שאמורים לאזן את העומס הגליקמי ומשאירים את השותה עם כמויות פרוקטוז עצומות מעל ומעבר לכל דמיון), חומרים משמרים, חומרי צבע, טעם – לא נסיים מבלי להשאיר כאן כמה מתכוני קרטיב וגלידות מרווים, מצננים וגם מאפשרים לחיות בשלום עם הלבלב ושאר תפקודי הגוף שלנו:

על הדרך, זו פעילות נפלאה להגדלת היצירתיות והפעלת הילדים והנכדים בחופשות, שכולם יכולים ליהנות ממנה גם בעשייה וגם בטעימה:



קרטיב:

בילדותי, ארטיק הכי פשוט היה להכין מיץ מתרכיז, מים להשאיר את הכפית בכוס ולהכניס לפריזר. לרוב היינו מכינים את הקרטיב הזה ממיץ פתל או מיץ לימון בתוך כוס אשל מפוספסת של פעם, אבל – זה המון קרטיב, לקח המון זמן לסיים את הקרטיב הזה או לחילופין, להסתכן בנזילות פתל על הידיים, סביב הפה ובוודאי החולצה במקרה הטוב ובמקרה הפחות נחמד, לאבד חלקים נרחבים של הקרטיב שפשוט נמסו ונפלו:


היום בכל חנות לכלי-בית ניתן למצוא תבניות להכנת קרחונים או גלידות כך שהגודל שפוי ומאפשר לסיים את המעדן לפני שהוא נמס או מתפרק לנו בידיים


עדיין תוכלו להשתמש במרשם הישן של מיץ, למרות שכל תרכיזי המיץ התעשייתיים נתפסים בעיניי כפחות מומלצים מול רשימת הרכיבים המוטבעת על גבי הבקבוק – אתם בוחרים...


אני מעדיפה להשתמש בחליטת פירות או חליטה של עשבי תיבול, לצקת לתוך התבנית וליהנות.

רוצים להגדיל ראש?, הכינו חליטה ומיזגו אותה לקוביות קרח. תוכלו להוסיף חתיכות של תפוח עץ ירוק, מלפפון, פתל, אוכמניות, דובדבנים, לימונים – כל מה שאתם אוהבים וכל מה שנותר לכם הוא למזוג מים לכוס או לקנקן וליהנות מהטעם וגם מהיופי הטבעי הזה...





גלידות

אי אפשר להימלט מהעובדות, גלידה זה מעדן ואם אתם יצירתיים, אפשר עם מעט יצירתיות להגיע לתוצאות לא פחות ממדהימות:


1 גביע יוגורט, חופן פירות יער (טרי או קפוא) ועלה או שניים של נענע – הגל לבלנדר ומשם לתבניות גלידה


תוכלו להחליף את פירות היער בכל פרי אחר שאתם אוהבים ואתם לגמרי יכולים להוסיף חתיכות פרי לגלידה עצמה.

אם אתם אוהבים שוקולד, תוכלו לצפות בשוקולד מומס את הקלידה שלכם ולהקפיא יחד

(זה הזמן להזכיר שניתן להכין שוקולד בייתי איכותי מקקאו, שמן קוקוס וסירופ מייפל או סירופ אגבה או סילאן – קל ופשוט וטעים להפליא, בפרט אם אתם אוהבים קוקוס)


את הגלידות האחרונות הכנתי לערב שבועות והן בהחלט כבשו את הסועדים:

2 קוטג' 9%, 2 בננות, 1 קופסת תותים והכל לבלנדר – אני הוספתי תותים חתוכים לקוביות וזה היה פשוט נפלא.


והגלידה האחרונה בעיניי הטעימה ביותר, מביאה איתה זיכרונות של ארטיק ילדות שמאוד אהבתי – ארטיק שוקו בננה –



2 בננות ממש בשלות (בדיוק אלו שאם המתכון הזה לא היה צץ, הייתם משליכים לפח), 1 כף גדושה של קקאו איכותי – למעוך את הבננות, לערבב היטב ולהקפיא – לא פחות ממעדן !!!











לסיכום,


מוזמנים להכנס לאתר שלי בכתובת www.beophentivey.com

יש מידע רב, יעיל ומשמעותי בכתבות, במגזין, במתכונים – שם גם תוכלו להגיב, להשאיר הודעות, ליהנות מגלריית התמונות שאני מצלמת, או לבקש להעלות נושאים ותכנים קרובים לליבכם – אני זמינה אליכם בכל הפלטפורמות האפשריות, פייסבוק, אינסטגרם, ווצאפ ובפלאפון... דברו איתי


מאחלת לכולנו קיץ שלו, רגוע, שמח ובטוח

בבריאות איתנה ושלל שמחות.





 












Comments


bottom of page