גיליון מאי 2024 - מגזין באופן טבעי

פתח דבר

פעם,

לפני לא מעט שנים – (טוב נו, הזמן חולף מהר – אבל זה היה כשאני הייתי ילדה), הראשון במאי היה יום שבתון, בטלוויזיה נתנו מצעדים (סגנון הדיבור של פעם) ובכלל, זה היום בו הונפו דגלים אדומים ואפילו פרח האמרליס זכה לשמו העממי ה-"אחד במאי" – לאור פריחתו סביב אותו תאריך (נשכח לרגע משינויי מזג האוויר שגורמים לאמריליס לפרוח הרבה לפני שמישהו חשב על חג הפועלים)

 

התבוננות אל עבר ההיסטוריה מעלה בי את התחושה שפעם, התייחסו באופן שונה לעבודה בלשון המעטה...

זה עתה היללנו ושיבחנו את משה ואהרון שהוציאונו ממצרים מעבדות לחֵרות – משייכים לבני-ישראל את בניית הפירמידות אלא שאני לא משוכנעת לגבי העובדות האלו, ניתן לבדיקת עומק אצל היסטוריונים, ארכיאולוגים ושאר ידע(ו)נים.

אחר כך בא הצורר הגדול והניף באותיות מצמררות בגרמנית שהעבודה משחררת... הממממ

אני לא רואה שמישהו בישראל מתרגש מ-  עבודה וכבר מזמן כיסו שכבות גבוהות של אבק את המצעדים, התהלוכות או את הַפִּנְקֶס האדום והתלושים שהדביקו בו באדיקות והתמדה לאין קץ.

משהו השתנה במושג "עבודה" ובעידן המילניום רבותי, רובינו עובדים כמנכ"לי תעשיות כלום בע"מ, מככבים ברכבים מהעבודה ונושאים בנטל הבועה שמתפוצצת מדי כמה שנים בפנינו.

ובכל זאת, חודש מאי מאתגר אותנו יותר מכל חודש אחר בשנה (טוב, לא ידענו על מה אוקטובר יעולל לנו בשנית וגרוע מהפעם הראשונה) מול עבודה, מול "בחירות" ואני לא מנקדת ולא מדגישה – כדי להשאיר לכל אחד את ההזדמנות לְהֵגות את זכות הבחירה - זו שבאוקטובר ניטלה מאיתנו בזדון, בניבזות וחוסר אנושיות והייתי מאוד עדינה במילים שבחרתי, מול הצער, היגון והשמחה שמתחלפים באפס זמן – בדיוק כמו השחרור מעבדות לחרות ואני תוהה עם עצמי, איך יתכן שכבר חמשת אלפים שנה אנחנו משתחררים מעבדות לחרות ועדיין...לא חופשיים, איך כבר חמשת אלפים שנה באים עלינו לכלותינו – וזה עדיין לא נגמר, כל פעם נולד לו צורר חדש מטורף חדור שנאה והוא מצליח לסחוף אחריו עם ועולם נגדנו כדברי מילות השיר "העולם כולו נגדנו" של להקת פיקוד דיזנגוף   https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=1073&wrkid=1204

אני מבקשת להדגיש את זכות הבחירה, זו שמפארת את זכויות האדם שהופרו במחנות ההשמדה, בעזה וממשיכות להירמס ברגלים נבערות מדעת ברחבי כל העולם.

אז מה נשאר לנו?

נשארת לנו התקווה – לא הצליח אף צורר לאורך ההיסטוריה לקחת מאיתנו, לא נבוכדנצר, לא נאצר (ההוא שרבין חיכה לו אם מישהו שכח) לא המן, לא היטלר לא יאסר ערפאת וגם לא כל גדודי הפליטים המאורגנים והלא מאורגנים, כל חיזבאללה, נסארללה וכל אלו שבשם האלוהים שלהם רוצחים אנשים - כל יושבי עזה ומצידי, לבנון, סוריה, ירדן, תימן גם כל הסטודנטים הנבערים מדעת המסתובבים באוניברסיטאות הידועות בעולם ומנופפים בדגלי שנאת אדם ברחבי העולם – אף אחד מכם, אין לו הזכות או היכולת לקחת מאיתנו את התקווה, את הרצון והיכולת להיות העם החופשי בארצנו, ארץ ציון ובירתה הנצחית ירושלים –

זו התקווה שעושה אותנו עם אחר, עם שונֵה, העם הזה שבכל אסון לאומי – הוא הראשון להוביל להצלת חיי אדם וסיוע לשיקום מִפְגֵעי טבע.

זו התקווה שמייצרת בכולנו את רוח העם, את רוח צה"ל ומה שלכל צוררנו לא יהיה לעולם – זה נקרא בפשטות – אנושיות שפויה... מענטש בעגה האשכנזית

ואחרי כל אלו אני מבקשת לכולנו, - "תקווה" אינה מוצר מדף, לא רוכשים אותה בשום שוק או מרכול ברחבי העולם ובעיקר רבותי וגבירותי, מילים נבובות לא עושות רושם על אף אחד והבועה ההבטחה מתפוצצת ומתרסקת למיליוני נתזים של כלום ושום דבר – תקווה עובדת כשהיא מגובה בעשייה ברורה ורהוטה שאינה מָרְפָּה...

ובימים אלו של כל כך הרבה ימי מלחמה הזויה, של חודש שמתחיל בחג הפועלים, מנסה לעטוף את זכר קורבנות השואה שלא אלו שנותרו ובוודאי את זכרם של מיליונים שרק טירוף אנושי יכול לקחת... בין לבין אולי נרקמת לה עסקה – אולי מתחדשת הלחימה היישר ליום הזיכרון לכל הבנים, האבות והאנשים שדמם מהול באדמת מדינה צעירה כל כך ובהפרש של בקושי פעימת נשימה אחת, מתנפצים להם זיקוקים בשמיים (אולי גם השנה יוותרו על זה, אחרי ככלות הכל ראינו יותר מדי זיקוקי יירוטים לאחרונה) מבעד לעשן המנגלים בכל אי-תנועה ואי-אפשר ביום הכי מזהם משמחות של מטיבי לסת... כמה אתגרים בחודש אחד –

שנִצְלח את כל האתגרים אחד לאחד,

שיחזרו כבר כל החטופים – (זה כולל את כל העקורים, מְפוּנים ויתרת האזרחים שמשלמים כל אחד בדרכו את הטָרֶפֶת – כולנו משלמים, כולנו)

שיבואו עלינו ימים של שפיות ואם אפשר גם אחדות

בעיקר בשביל שנצליח לְגָדל ולגדול עִם ישראלה לשנים הבאות ולהגיע לגבורות (80-למען הסר ספק) בגבורה אנושית מעוררת הערכה והוקרה עצמית בראש והראשונה ולאחריה של כל מעגלי החיים באשר הם.

קריאה מועילה ונעימה

שלכם כתמיד,

תמר

ימים של שקט / לולה, מילים: ירדן בר כוכבא, לחן: אבי גרייניק

הנה הם באים ימים של שקט

אחרי הרעש הגדול והנורא

אפשר לנוח קצת על המרפסת

ולאסוף את שברי הסערה

הנה הם באים ימים של שקט

כבר שכחתי איך שהם נראים

אפשר עכשיו לפתוח את הדלת

לשלוח אל הרוח ציפורים

הנה הם באים ימים של שקט

נצא אל החלון לראות

אם כלו כבר המים

אולי כבר יש באופק אדמה

זוגות זוגות

נצא זוגות זוגות

נביט אל השמיים

נחכה ביחד ליונה.

הנה הם באים ימים של שקט

אחרי שכבר איבדנו את הכל

תשב איתי עכשיו על המרפסת

תבכה איתי ביחד על אתמול

הנה הם באים ימים של שקט

שנינו כאן ביחד על ההר

המים כבר ירדו ויש גם קשת

אפשר לקום, סוף העולם עבר.

---

כבר אמרתם למישהו בזמן שיחה (בפלאפון) - שאין לכם מושג איפה הפלאפון שלכם?

שנייה אחרי שמבינים שאתם מחזיקים את הפלאפון ביד והוא לא הלך לאיבוד, מרגישים פיק ברכיים ואת המבוכה שתוהה ברצינות ממש, אם משהו בזיכרון כבר לא עובד...

 

בואו נעשה סדר, כי הרגע הזה שאנחנו מבחינים שהזיכרון שלנו כבר לא ממש כמו פעם – הוא רגע מבהיל ומביך – בואו נוציא לרגע את שלושת כרטיסי הזיכרון האנושיים ונבדוק מה בדיוק יש לנו שם (רק בלי לחץ, לחץ הוא פרמטר מפוגג זיכרון).

בז'רגון הקידמה ניתן לאמר שהמוח האנושי מכיל שלושה סוגי כרטיסי זיכרון: זיכרון מיידי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון ארוך טווח. ככל שאירועים מעניינים, חריגים ומשמעותיים עבורינו, כך קל לנו לשמור וּלְשָמֵר את התוכן בכרטיסי הזיכרון לעיל, קיימים כמובן פרמטרים משפרי זיכרון ולהיפך כמובן גם.

זיכרון מיידי הוא הכרטיס זיכרון הראשון בו מאוחסן המידע אליו אנחנו נחשפים באמצעות החושים שלנו כשאחסנת המידע מתבצעת באזורים שונים במוח לפי החוש ממנו נקלט הזיכרון – שם הוא יעבור עיבוד ונשמר פאסיבית כך שרק המידע הרלוונטי אליו שמנו לב יישאר בזיכרון.

כלומר, דברים שאנחנו עושים מתוך הרגל קבוע לא יחרטו בזיכרון. אם נשנן נתונים או ניתן לדברים משמעות ותשומת לב נוספת דברים אלו, הם יעברו לכרטיס הזיכרון הבא בתור ויישמרו בזיכרון לטווח קצר.

כרטיס הזיכרון קצר טווח הוא פועל יוצא של קשרים זמניים בין תאי עצב במוח (אונה קדמית).

מדובר בכרטיס זיכרון יחסית קטן המאפשר זיכרון של כ-4/5 פריטים אך לגמרי ניתן לאמן את יכולתו ויעילותו של כרטיס זיכרון זה על מנת להגדיל את טווח הכרטיס. אחת הדוגמאות הטובות לבדוק את ביצועי כרטיס הזיכרון קצר הטווח הוא לבדוק זיכרון של מספרי טלפון (במידה ומישהו עדיין זוכר מספרי טלפון – זו הזדמנות טובה לבדוק האם אתם זוכרים/משתמשים בהקלדת מספרי טלפון או שמחקתם את התוכן שהיה מונח בכרטיס הזיכרון קצר הטווח ואתם משתמשים רק במיידי או ארוך הטווח....זה הזמן לאמן את כרטיסי הזיכרון) 

ככל שאנחנו זוכרים רצף מספרים (קבוצות של שניים/שלושה/ארבעה מספרים ולדוגמא: אם מספר הטלפון הוא 03914301 ואתם זוכרים 03-91-43-01 זה מעיד על זיכרון חלש... קבוצות של שלושה מספרים הוא הזיכרון שיש לרוב האוכלוסייה וקבוצות של ארבעה מספרים ויותר מעיד על זיכרון חזק יותר) גדול יותר במספר הטלפון לדוגמא, כך כרטיס הזיכרון שלנו פעיל ויעיל יותר.

קשרים זמניים הם מידע שנצבר אגב שינון, למידה או לחילופין מעבר של מידע תחושתי/עצבי מקושר באותו מסלול  כל התרחיש עצמו ייזכר ויעבור לכרטיס הזיכרון לטווח ארוך. שימוש לב שתהליך זיכרון קצר טווח נשמר עד כ-20 שניות אלא כאמור אם המידע עבר לכרטיס הזיכרון ארוך טווח.

זיכרון ארוך טווח יכול לאכלס כמות עצומה עד בלתי מוגבלת של מידע. למעשה, ככל שאנחנו נחשפים יותר למידע המאוחסן בכרטיס זיכרון זה, כך מתחזקים הקשרים הכימיים בין תאי המוח והזיכרון ישמר טוב יותר ולאורך זמן גדול יותר.

זיכרון ארוך טווח נחלק לשני סוגים/תפקודים:

·        זיכרון מפורש מאחסן (דֶקְלֶרָטיבי)מידע שניתן לשחזר ולשנן שוב ושוב כמו שפה, אירועים ותרחישי חיים (הסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו) ומידע שאנחנו אוספים לאורך החיים. הנתונים המפורשים נשמרים כזיכרון ברור שניתן לתאר בקלות ולכן קל לשלוף את פרטי הזיכרון בקלות.

·        זיכרון  מרומז (לא דקלרטיבי) הוא הזיכרון של המיומנויות שצברנו במהלך השנים כמו למשל שחיה או רכיבה על אופניים. סוג זיכרון זה לא נשמר על הכרטיס כזיכרון מילולי כך שנתקשה לתאר אותו אך כן נוכל לבצע אותו פיזית.

כעת, משהכרנו את סוגי כרטיסי הזיכרון המאופסנים במוח האנושי, קל יותר להבין את היכולת שלנו להשפיע על הזיכרון:

ככל שאנחנו עירניים יותר (יתרון לשעות הבוקר), משננים יותר, נוכחים בהתכווננות , חיוניים יותר, בעלי מצב-רוח טוב, שומרים על פעילות גופנית רצופה, בוחרים בתזונה עתירת נוגדי חימצון מסוג פוליפנולים וביו-פלאבנואידים, כך יש לנו סיכוי גבוה יותר ליהנות מזיכרון מהיר, שליף ולאורך זמן.

יחד עם זאת, נציין שחוסר פעילות גופנית סדירה ושוטפת (אורח חיים יושבני), חסר ויטמין B12, מחלות כלי-דם, סכרת, יתר לחץ-דם וכמובן פרופיל שומנים חריג קרי כולסטרול, סטרס עם הרבה הרבה ס', חרדות, עצבנות – חוסר שקט, עומס נפשי, בלוטת תריס לא מאוזנת, תופעות לוואי של תרופות קבועות הניטלות מדי יום, טיפוסים סגורים שממעטים לדבר או לחילופין אנשים מתבודדים (שלא שומרים על קשרים חברתיים)  – כל אלו ועוד, יביאו אתכם להרגיש שהזיכרון שלכם... כבר לא כמו פעם בלשון המעטה.

איך תזהו בעיית זיכרון? (הכתיבה מכוונת לכל אחד אישית או לאנשים שאתם מכירים או שחיים במחיצתכם)

·        שכחת דברים שקרו במהלך היום ואתמול כמו דברים שקראתם, שם של סרט או הצגה, מה אכלתם ומתי?

·        חסרות לכם מילים באמצע שיחה, מילים נשכחות (גרות על קצה הלשון)

·        ירידה בפעילויות חברתיות – גורמת לירידה בדיבור ושימוש בזיכרון

·        קושי להתמודד עם בעיות יום יומיות או ביצוע תפקודים מוכרים – אלו גורמים לשינוי באישיות, עצבנות ומן הסתם לקושי גדול יותר לזכור

·        ועוד מילה על זיכרון בעידן המילניום שאני מביאה היישר מרפואת הרמב"ם ותוכלו לראות את ההארה הזו מופיעה בכל האסכולות הבריאות הטבעיות והאמת?, אם תתבוננו על עצמכם, תוכלו לראות בעצמכם שככל שעושים יותר דברים בו בזמן, כך הקֶשֶב שלנו הולך ופוחת. אני רואה ונפגשת בקליניקה עם אנשים שאוכלים, מקשיבים לחדשות ובו בזמן בודקים את הפלאפון שלהם ברשתות החברתיות או מיילים חשובים מהעבודה, הודעה בווצאפ שנכנסה או משחק שמעסיק אתכם – כל אלו הם שודדי תשומת לב ויכולת קשב רהוטה ומטבע הדברים, ככל שהקשב שלנו לא במיטבו, יכולת הזיכרון כפי שהבנתם מכתבה זו, הולך ופוחת.

נסכם אם כך,... קחו את הזמן שלכם, עשו כל דבר בעתו ובנפרד, הקפידו על פעילות גופנית שוטפת, תזונה איכותית שמתאימה לכם, הקפידו על שתייה איכותית (מים), הקפידו על שינה איכותית, במידה ואתם מארחים מחלות כרוניות – טפלו, עשו הכל כדי לשפר את איכות החיים – זה שלכם – שווה את המאמץ.

---

 הגוף זוכר

הגוף זוכר - מילים ולחן: נעה סגל

כבר חשבת שהכל עבר ולא נשאר סימן

האמנת שהכל שקע בתוך ביצות הזמן

התפלאת כמה זה מרגיש רחוק

ואיך היה פשוט למחוק

אבל כל מה שהראש קובר

הגוף העקשן זוכר

הגוף העקשן זוכר

אז חשבת שהכל עבר בלי להשאיר חותם

האמנת שזה כבר שקָע, היית כל כך תם

אבל פתאום מגע מוכר העיר בך דבר נסתר

ומבקש כל תא בגוף רק להיות עטוף

שוב להיות עטוף

כי כל מה שהראש קובר הגוף זוכר

מה שהראש מדחיק הגוף מחזיק

מה שהראש שותק הגוף זועק

כן, הגוף העקשן זוכר

הגוף העקשן זוכר

אז חשבת שהכל עבר בלי להשאיר סימן

האמנת שהכל שקע בתוך ביצות הזמן

ונדמה לך שהתגברת, לא תחשוק יותר

וקיווית שנגמלת ולשם אתה לא חוזר

אבל כל מה שהראש קובר הגוף זוכר...

*

בין קווי התפר שמחברים בין הגוף והנפש, טמונים הרגשות שלנו מול רצף התרגומים שנתנו להם שמורים עמוקות בסמטאות נבכי המוח והגוף כדי לשרוד, כדי לא להתעמת עם מה שאין לנו הכוחות והיכולת להתמודד איתו בו בזמן.

בשעה שהמוח שותק כפי שמתארות מילות השיר, הגוף זוכר וכל דבר קטן מקפיץ את הזיכרונות ומציף אותם כלפי מעלה... וזה קורה לכולנו, מישהו אמר משהו, מישהו העווה פנים באופן מסויים, רעשים, טעמים, ריחות בוודאי (מזמינה אתכם לעיין בכתבה ובפרק 26 לפודקאסט שלי כדי להבין עד כמה הגוף מטמיע תובנות וערכים באמצעות הריח) –

אני לוקחת נשימה עמוקה כי במהלך שבעת החודשים האחרונים ביתר שאת הגוף שותק את האומֵר שנחנק בו מתוך הקושי, זה האֶלם שמתוך ההלם ועוצמת המכָּה או נכון יותר המכות שניחתו עלינו ועדיין מכות בנו ללא רָחֶם – מה מתוך אלו יזכור הגוף וכיצד הוא יבטא את שתיקת המוח ותחינת ההישרדות והפסקת הטירוף?

יכולים להעיד כל עמך ישראל לדורותיו מצפון ומדרום, ממזרח ומערב את התלאות שצברנו והם שותקים או כבר מוציאים כל אחד בדרכו – ולא על כך באתי לדבר אלא להבהיר, להבהיר את המקום בו גם כשאנשים שותקים את סגור ליבם וכאבם, הגוף מגיב לזיכרון מבלי כל יכולת לשלוט על הדברים...

להבדיל אלף אלפי הבדלות, זו בדיוק התשובה של נשים שמתלוננות עשרות שנים מאוחר מדי אחרי שהותקפו – משהו העיר בהן את אותה שתיקה ועכשו יש ביכולתן להתמודד אחרי כל השנים האלו.

ולא נלך רחוק כל כך, כי המקומות שהגוף זוכר יכולים להיות כל כך "קטנים" לעומת הדוגמאות שהבאתי לעיל – זו לגמרי יכולה להיות תנופת יד של מורה, זה יכול להיות מבט של הורה שגרם לנו להרגיש או להבין משהו אחר וחווינו טלטלה נפשית שלא יכולנו להכיל –

אני עוצרת לרגע את שטף ההסברים רק כדי לספר על לימודי NLP שלקחתי על עצמי לפני מספר שנים ובמהלכם, העלה כל אחד מאיתנו הסטודנטים בקורס את הרגעים השותקים האלו, ששמורים לנו עמוק בבטן, בנפש, בזיכרונות –

שימו לב, אלו דוגמאות אמת...ואני מניחה שגם לכם הקוראים והמקשיבים ישנם רגעים שכאלו (ומיד אסביר את ההקשרים) אחד סיפר שהיה הילד היחיד בבית שלקח על עצמו לעזור אך מעולם לא קיבל הערכה על עזרתו – אלא רק עוד תלונות ובקשות עזרה – עד שלא יכול היה להכיל את המקום הקטן אליו נדחק בלא כל הערכה לפועלו לאורך השנים לכל אחיו ואימו, אחת סיפרה על מורה שרמס וביטל במנף יד את ניסיונותיה להבין. אחת לא יכלה לחזור לנהוג אחרי שבטעות לחצה על דוושת המאיץ במקום על דוושת המעצורים וגרמה לתאונה כשכולם ברכב נפגעו זולתה היא עצמה, אחד אחר סיפר על התבודדות כי במשפחה צחקו מהבדיחות שסיפר כשניסה לתפוס מקום ולהישמע – נשמע לכם מוכר?

הישרדותית - אנחנו נוטים לשכוח מה שלא נוח לנו לזכור או מנכיח בנו זיכרונות קשים – ככל שהפער בין הגוף והנפש גדלים, ככל שאנשים מתרכזים רק בראש ושוכחים שהם גם גוף – כך הגוף נאלץ לאמר את דברו וזה בא לידי ביטוי בהתכווצות הזו שלנו, בכאבים פיזיים בלתי מוסברים, בדימוי העצמי שלנו וביכולת ההתנהלות במרחב קרי כמה מקום אנחנו תופסים במרחב עצמו נוכח ההתכווצויות ששמורות לנו או לחילופין חוסר הקשר שבין הגוף והנפש/מוח

כל הרגעים הקטנים האלו ובוודאי אלו הגדולים יותר שהם בבחינת טראומות ברורות (כשמדברים על הרוגים וחטופים – או על אלו שראו את מעשי הזוועות ושרדו) צבורים לנו בתוך הגוף והם באים לידי ביטוי למשל ביתר לחץ-דם, אצל אחרים נראה IBS-מעיים רגיזים, יהיו שיפתחו סוכרת, או כל מחלה אחרת – זה חלק מביטויה של שתיקה רועמת וזו רק ההתחלה, כשהגוף מתעורר עם או מזיכרון, ההתפרצות גדולה יותר.

אם הזיכרון התפרץ כשהיה ביכולתנו להתמודד ולהכיל את עוצמת הזיכרון – אנחנו עשויים לגדול ולהתפתח מהמקום הזה. רבים מאיתנו הולכים לאיבוד כשהזיכרון צץ והנפש לא יכולה עדיין להכיל – הפער גדול מדי והדעת לא יכולה לשאת זאת.

אל תרגישו שלא בנוח בתוך העומס המחניק, מקפיא ומכווץ הזה – רובינו נמצאים שם בצורה זו או אחרת במדרגים שונים, אחרי ככלות הכל לכולנו היה מורה/הורה/עובר אורח זה או אחר שזרק עלינו את מה שלא היה יכול להכיל בעצמו והותיר בנו – נקרא לילד בשמו – טראומות גדולות כקטנות...

חשוב לזכור שלכל תקלה ובעיה יש פתרון אחד לפחות והיצירתיים שביננו ימצאו שלל פתרונות.

אחת השיטות הטובות להתמודד עם מצבים שכאלו ואני נוטה שלא להגדיר אותם – אולי כדי לא לקבע, לא לתת להם הזדמנות להישאר כמו אורחים לא קרואים שנתקעים ומעלים ריח רע כמו דגים לא בסביבתם הטבעית – תנועה, תנועה מייצרת חיים ממש כמו ההבדל בין ביצה לנחל זורם, כמו ההבדל בין ואדי צחיח לפלגי נחל. תנועה משחררת תקיעות מחשבתית, מאפשרת להתבונן על דברים מזוויות שונות – וגם על זה כבר נאמר "דברים שרואים מכאן – לא רואים משם" ולכן ברור הוא שכל סוג של פעילות גופנית המייצרת תנועה ובפרט פעילות אירובית, תעזור לכם לשחרר תקיעות והפרס המיידי מגיע בתצורת אנדורפינים המשתחררים ומסייעים להקל על מכאובים באשר הם...

כפי שציינתי בתחילת הכתבה, גישת NLP מצויינת להתמודדות עם תחושות, תפיסה מסויימת של אירועים שמקרקעת אותנו ומכשילה אותנו מהתקדמות, רגשות תקועים ואמונות מגבילות – לכשיתאים לכם, מזמינה אתכם לְזַכּות וּלְזַכֵּך את נשמתכם וגופכם ושל סביבתכם מהמקומות שבסופו של יום, מנהלים את מסע החיים – חומר למחשבה.

---

הטבע בשירות הזיכרון

בכל פעם מחדש מפעימה אותי התובנה שצמחים מייצרים מזור ותרופה לכל הפטנטים שהאנושות ממציאה לעצמה – הפעם, נביט אל עבר חידוד ושיפור הזיכרונות...

אחת הדרכים לפתרון בעיות, היא להגדיר לעומק את הבעיה ובעיקר להבין את השורש, את המקור, הסיבה העיקרית שיוצרת את מופע הקצה וכשאנחנו מדברים על בעיות זיכרון, חשוב על אחת כמה וכמה לבדוק למה זה קורה:

כשאנחנו מדברים על שינויים בזיכרון (הגדרה עדינה) ישנם לא מעט גורמים שעשויים לעמוד מאחורי הגדרת האחריות לשינויים כמו למשל –

חבלות ראש

תזונה לקויה או בעיות ספיגה הגורמים לחסר ויטמינים ובפרט ממשפחת ויטמיני B ו-B12  בעיקר. גם חֶסר וגם חוסר איזון מינרלים יודעים לגרום לבלבול ובעיות זיכרון

בעיות שינה או היעדר שעות שינה איכותית ומספקת

כמובן סטרס, עומס רגשי ודיכאון בדרגות שונות – שימוש בנוגדי דיכאון

רמות כולסטרול גבוהות ובעיות לב וכלי-דם העשויים להפריע לזרימת דם למוח

שינויים בתיפקוד בלוטת התריס, ככל שיש ירידה בקצב חילוף החומרים, ישנה השפעה גם על תהליכים נוספים כמו על פעילות המוח.

סיבוכים של מחלות כמו הרפס, דלקת קרום המוח, איידס.

מחלות נוירולוגיות ובהן טרשת נפוצה, אפילפסיה, פרקינסון, אלצהיימר.

ובואו נודה על האמת – אני חוזרת שוב על דברי כדי לחדד אותם, ככל שאנחנו עושים כמה דברים בו בזמן ובמקביל, כך איכות הזיכרון שלנו יורדת בגלל תשומת לב ירודה.

הפתרון הקל ביותר הוא להתחיל להפריד בין אכילה ופלאפון/טלוויזיה/קריאה/שיחה – לרווֵח ולאפשר לעצמינו לעשות כל דבר בְּעִתו, באופן מפתיע התוצאות עשויות להיות איכותיות יותר כשתשומת הלב ממוקדת.

יצירת מסגרת ברורה של עשיה קבועה – שחוזרת על עצמה, מייצרת בטחון ומורידה רמות לחץ שבפני עצמן יודעות להוות גורם לבעיות זיכרון

קיימות תוכנות ייעודיות לחיזוק הזיכרון, ממליצה לערוך חיפוש אצל דר' גוגל ולהתעניין במגוון הרחב שקיים ולהקפיד על תירגול קבוע.

המוח האנושי הוא סוג של שריר שככל שמאמנים אותו, כך הוא פועל טוב יותר. תוכלו להשתמש במשחק ילדות כמו "מה במשבצת" שמאפשר חשיבה וזיכרון משולבים עושה עבודה מצויינת לאנשים עם בעיות זיכרון – מה המשותף לטנדר, אופנוע, ומשאית? - סוג החשיבה משפר את הזיכרון.

אפשרות נוספת היא עבודה עם זיכרון וקצב בשיטת השינון ושימוש בחרוזים כדי לזכור רשימת מטלות למשל - יעיל מאוד לאנשים שמארחים הפרעות קשב וריכוז.

ניתן להשתמש בפתקים עם שאלות או הכוונה דוגמת (שמתי את הטלפון בכיס החלוק הפרחוני – תודה יוסי בנאי ורבקה מיכאלי) או להפעיל תזכורת בפלאפון כדי לא לשכוח לכבות את הכיריים ולמנוע אסונות מיותרים.

מכאן ואילך ההתייחסות הטיפולית מופנית ישירות למקור בעיות הזיכרון, בין אם מדובר בבעיות ספיגה במעיים וחסר ויטמינים ומינרלים, או אם מקור הבעיה בזרימת דם לקויה על רקע עודפי כולסטרול והתחמצנותו בכלים או אם הבעיה מתחילה בגלל חוסר איזון של בלוטת התריס.

ברמה התזונתית חשוב להבין שריבוי רדיקלים חופשיים ושאר רעלנים שמסתובבים לנו בגוף, מחריפים בעיות בכלל ובעיות זיכרון בפרט ולכן, נכון יהיה להקפיד על תזונה נקיה וחפה מחומרים מתועשים – תזונה מתועשת, תזונת רחוב, במקומה נעדיף תזונה עתירת נוגדי חימצון מכל סוג אפשרי ובמצבים מסויימים נעדיף ליטול תוספים לתגבורת במידה וזיהינו שמדובר במצב מורכב מעודף רעלנים.

נקפיד על ריבוי דגים ובפרט דגי ים-צפוני ששחו במים קרים הלא הם עתירי אומגה 3 כמו סלמון, הליבוט, טונה אדומה, מקרל, הרינג (לא כבוש), סרדינים פורטוגליים, סול.

נעדיף תזונה בייתית פשוטה עתירת ירקות ובפרט ירקות עליים ירוקים ופירות ללא שימוש בחומרי צבע/ריח/טעם ושאר משפרים שהגוף שלנו לא יודע איך להתמודד איתם. רצוי להעדיף מזונות עתירי סיבים תזונתיים (ירקות, קטניות, פירות) כדי לוודא שכלי-הדם שלנו יאפשרו זרימת דם חלקה והגעת חמצן סדירה למוח.

שמנים נדיפים כמו רוזמרין, אקליפטוס, סנדלווד, מליסה, אורן, הל, אשכולית, ברגמוט מסייעים לריכוז, חיזוק וחידוד קוגניטיבי. (מוזמנים להכיר את המוצרים שלי – בחנות האתר www.beophentivey.com  – ולבחור לכם מוצרים עליהם תוכלו לטפטף את השמנים המועדפים עליכם ולשאת אתכם את המוצר עליו טפטפתם שמנים לכל מקום  -  יעיל מאוד)

צמחי מרפא הם הדרך המועדפת עלי בטיפול בכלל ובבעיות זיכרון בפרט (אני מודה ומתוודה שאני פשוט אוהבת צמחי מרפא ונוטה להשתמש בהם לא מעט-שווה ממש) נזכיר כמה צמחים ייעודיים שניתן להיעזר בהם:

לבעיות זיכרון אני אוהבת להשתמש בג'ינסנג סיבירי אף שהוא אינו ספציפי לבעיות זיכרון, הוא בהחלט ממטֵב את פעילויות הגוף, הוא אדפטוגן – ממטב מטבעו ואפשר להשתמש בו לאורך זמן.

ג'ינסנג סיבירי – Electrococcus senticosus

מחקרים מראים שאנשים שנטלו ג'ינסנג סיבירי והיו חשופים לתנאי סטרס שונים  הראו שיפור בביצועים פיזיים ומנטאליים כמו שיפור בשמיעה אצל אנשים שעבדו בסביבה רועשת, הארכת חיים אצל עכברים שנחשפו לתנאי חוסר חמצן, הגנה מפני רעלים ביולוגיים, כימיים וקרינה, שיפור פוריות, שיפור פעילות היפוגליקמית, עיכוב (אגרגציה) צימוד טסיות דם, שיפור יעילות תרופות נוגדות סרטן קונבנציונאליות, הפחתת תופעות לוואי של טיפולים נוגדי סרטן, הגברת פעילות אנטי סרטנית של מעכת החיסון.

ג'ינסנג סיבירי מגן מפני מחלות לב איסכמיות וטרשת עורקים, מאזן לחץ דם (יעיל גם להורדת לחץ דם), אדפטוגן עדִין יעיל לאנשים שחיים עם רמות לחץ גבוהות כמו למשל סטודנטים שגם זקוקים לרמות ריכוז גבוהות במקביל לרמות הסטרס הגבוהות, אנשים עם חולשה וחוסר אנרגיה, אנשים שמתקשים להסתגל לשינויי אקלים, מתאוששים מהליכים כירורגיים, ספורטאים לשיפור יכולת פיזית.

אני נוטה להשתמש בג'ינסנג כדי לאושש ולנרמל מצבים פיזיולוגיים שמביאים למצבי פְּלָאטו כלומר, מיישרים קו ומאפשרים לשלול סיבות נוספות לבעיות זיכרון.

גינקו בילובה – Ginkgo biloba  - Maidenhair tree

לעלי עץ הגינקו עלים יפהפייה בצורת לב ויש להם אפיניות לתאי עצב, מוח ולעיניים.

מחקרים מראים שחומרים פעילים כפלאבנואידים בעלים, פעילות אנטי אוקסידנטית חזקה המעכבת חמצון שומנים על ממברנת תאים. כמו כן, פעילות ואזו-דילטורית (הרחבת כלי-דם ספזמוליטית).

טָרפֶּנים לָקְטונים – מגבירים זרימת דם ועיכוב שחרור PAF (שגורם לצימוד טסיות דם) כלומר, טרפנים לקטונים מונעים היווצרות קרישי דם.

מיצוי גינקו GBE המכיל את כל המרכיבים הוא היעיל ביותר:

·        שיפור זרימת דם בעיקר במוח ובכלי דם פריפריאליים (המקומות המרוחקים מהלב קרי כפות רגליים – משמעותי מאוד לסוכרתיים).

·        פעילות אנטי אוקסידנטית במוח, ברשתית העין ובמערכת הקארדיו-ואסקולרית.

מחקרים שנערכו על בני-אדם הראו שיפור סימפטומים של אי-ספיקת כלי דם בגפיים תחתונות. שיפור רמת הכאב בזמן הליכה והגדלת טווח ההליכה.

נסיגה בסימפטומים הנגרמים עקב זרימת דם לקויה למוח  למצבים כמו ורטיגו, כאבי-ראש, טיניטוס, זיכרון קצר מועד, תנודות במצב הרוח, שיפור משמעותי בזיכרון

הקטנת הרגישות לחומרים אלרגנים (באמצעות הגברת סינטזה של פרוסטגלנדינים טובים וע"י עיכוב PAF <שכאמור נמצא בתאים המשתתפים בתהליכי דלקת> שחרור PAF גורם להתלכדות טסיות ומתווכים דלקתיים הגורמים בפני עצמם מצבי דלקת, אלרגיה והתכווצות ברונכי).

שימושים של גינקו בילובה:

לשיפור זרימת דם היקפית למוח ולגפיים.

להגברת ספיגת גלוקוז וחמצן ע"י תאי מוח,

אנטי אוקסידנטים עם אפיניות מיוחדת למוח ולתאי עצב

אנטי אלרגי

משפר סינתזת נוירו-טרנסמיטורים במוח (השפעה ספציפית על אצטיל-כולין המקושר למצבי אלצהיימר)

אנטי קואגולנט – נוגד קרישה

למצבים של אי ספיקת דם למוח

למחלות כלי-דם היקפיים (מוריד סיכון משמעותי ללקות בשבץ)

למצבי טיניטוס (טינטון), סחרחורות, ורטיגו, אובדן זיכרון לטווח קצר, קשיי ריכוז, סניליות, עייפות, כאבי-ראש, דיכאון, חולי אלצהיימר בשלבים הראשונים עשויים לעכב/להאט את תהליך ההידרדרות.

עיניים – כל מחלה הנגרמת ע"י פגיעה של רדיקלים חופשיים, רטינופתיה סוכרתית, קטראקט (ירוד), התנוונות כתמית העין (דגנרציה מקולארית).

גפיים – טרשת עורקי הרגליים (מחקרים מראים יעילות גבוהה יותר מתרופות קונבנציונאליות), קשיים בהליכה, צליעה לסירוגין על-רקע חסימת כלי-דם, שיפור מצבי מחלת "רנו" (חוסר הגעת דם לפריפריה), שיפור זרימת דם במקרים של דלקות ורידים.

ובנוסף, שיפור מצבי אימפוטנציה מבוססי רקע של כלי-דם וזרימת דם, אלרגיות – הקטנת רגישות אלרגית, אסתמה – מתאים אפילו לשימוש אצל ילדים, מפחית הצטברות נוזלים ורגישות בשד האופייניים לפני מחזור (PMS).

חשוב להזכיר שאין להשתמש בצמח זה במקביל לנטילת תרופות מדללות דם ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

רוזמרין – Rosmarinus Officinalis

מיצוי החומרים הפעילים של עלי רוזמרין נמצאו ממריצים, מחזקי דפנות נימים, קוטלי חרקים, נוגדי כינים ונוגדי חימצון (אנטי אוקסידנט).

רוזמרין נחשב טוניק של מערכת העצבים – השפעה אנטי דיכאונית (המרצה עדינה), משפר חולשה ונטייה להתעלפויות, שימש בעבר לטיפול באפילפסיה, משפר זרימת דם לראש ומכאן משפר זיכרון וריכוז, כאבי-ראש בהקשר של לחץ דם נמוך ומיגרנות. כמו-כן, רוזמרין מסייע להתאוששות ממחלות כרוניות או תשישות שלאחר תקופת מתח ממושכת.

עוד ניתן להשתמש ברוזמרין שימוש חיצוני לגרגור במצבים של דלקות בגרון, להרגעת שרירים כואבים (בעיקר בשמן נדיף), לחיזוק השיער וכמובן נגד כינים.

שימו לב שאין להשתמש ברוזמרין בזמן הריון ואני מוסיפה גם לא בזמן הנקה.

כמובן שישנם צמחים נוספים שעשויים להועיל לשיפור ריכוז וזיכרון (ציפורן, סנטלה-גוטו קולה, טולסי-בזיליקום קדוש, כורכום, תה ירוק מאצ'ה)

כאמור, העניין הוא להתאים אישית את פורמולת הצמחים לאדם על כל המצבים הפיזיולוגיים והרגשיים הנלווים לשינויים בזיכרון.

ברמת אורחות חיים חשוב להזכיר שאפשר להיעזר בלמידה, למידת שפה, למידת נגינה, למידת תווים, פתירת סודוקו ושאר תרגילי מתמטיקה וחידות היגיון כדי לאמץ את המוח להתפתחות וחיוּת – מחקרים רבים מראים שאפילו האזנה למוסיקה על בסיס יום יומי קבוע, משפרת את הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים – שווה לזכור את זה.

---

 ספר זיכרונות

"על החלון ישבתי וזיכרון לך כתבתי,

פתאום נפל העיפרון ונגמר הזיכרון"...

יש מישהו שלא קרא או כתב זיכרון שכזה בספר זיכרונות בסוף ביה"ס יסודי/חטיבה/תיכון או בתום תקופות מוקצבות וידועות?

ספר הזיכרונות הפרטי של כל אחד מאיתנו מורכב גם מהזיכרונות שנכתבו לנו בספרי הזיכרונות לאורך השנים, הפעם נתבונן על מה שאנחנו כותבים וחורטים במסדרונות הזיכרון שלנו עצמינו ומה משמעות הכתובים:

נתחיל הפעם מהסוף אל ההתחלה כי לאורך מסע החיים, אנחנו נשענים ושואבים כוחות מחוויות החיים שלנו וכאן הבחירה עומדת לפיתחנו – מתוך מה אנחנו רוצים ויכולים לשאוב כוחות ללכת הלאה, מתוך מה אנחנו רוצים לשאוב שמחות קטנות, למה להתגעגע?

אנחנו כנראה מסדרים לנו את מסדרונות הזיכרונות שלנו לפי נושאים, לפי אב-סוג (המילה העברית לקטגוריה – הנה התחדשתי במילה). יש את מסדרון השמחות, מסדרון האנשים שאינם, רגעים ובים שחווינו לאורך הדרך, כל הרגעים שטלטלו אותנו וגרמו לנו להיפגע – שמורים היטב ואנחנו נוטים להיאחז ברגעים האלו, המחשבה היא שההיאחזות בכל מה שפגע בנו, תניב בהמשך הגנה ושמירה מפני פגיעה נוספת בדיוק במום הזה – נשאלת השאלה האם זה נכון?

זו כנראה תשובה שכל אחד צריך לתת לעצמו ולמיטב הבנתי והניסיון שצברתי במהלך המסדרונות – מצאתי שככל שנאחזים במסדרון הפגיעוּּת, כך אנחנו מייצרים תקיעות ולא מאפשרים לעצמינו להתקדם קדימה, להתנסות שוב אפילו באותן סיטואציות כדי לגדול מהן, להגיב באורח שונֵה – ללמוד וללמד את עצמינו להתגבר על מהמורות בדרך.

כל מה שנצרב ונחרט לנו בזיכרון הוא המעיין ממנו אנחנו שואבים את ההתנהגות הנוכחית – תודות לאותה היאחזות לעיל.

התובנה ודאי כבר מבצבצת בכם, ככל שההיאחזות שלנו במסדרונות הכאובים, הבלתי נסלחים, אלו שמזינים את המרירות הם אלו שרשומים ביומני מסע החיים שלכם ומשם אתם ניזונים ומתנהלים בחיי היום יום – אלו המעגלים שתמיד תמשכו אל תוך חייכם – אלו המשקפיים דרכן אתם מתבוננים וזה בדיוק מה שתגישו לסביבה שלכם, לחברים, לילדים זו ההזנה שלכם את עצמכם..

אלו מאיתנו שיכולים להניח את ההיאחזות בצד, לקחת אותה בחשבון – לא למחוק אותה, היא נמצאת שם כדי להגן עלינו, אלא שחשוב לקחת אותה במינון נכון, להשתמש בנתונים לבחינת המצב לאשורו תוך מתן הזדמנות לדברים חדשים לקרות לנו בחיים, הזדמנות לגדל בדיוק מהמקומות שהכאיבו לנו פעם ובכך לחזק לאין ערוך את הביטחון העצמי ועמוד השדרה הרגשי שלנו.

תוכלו בכל רגע נתון לבדוק את ספרי הזיכרונות שלכם, לבדוק מה אתם זוכרים ביתר שאת – האם אלו רגעים מצחיקים?, האם אלו רגעים מביכים?, האם אלו רגעים עצובים ומפחידים?

אחת התובנות שמעניין לבחון מזכירה לנו שעל כל מעגל, יש 360 נקודות או מעלות, כל מעלה או נקודה מאפשרת נקודת השקפה שונה מזו שנמצאת 45 מעלות/נקודות אחורה או קדימה – ההבנה הזו, מאפשרת לנו להבין שלא בהכרח מה שהבנו באותו הרגע – היה אמת מוחלטת לעד

זו היתה האמת שלנו באותו הרגע הנתון, זו גם היתה האמת של מי שעמד מולנו באותו רגע נתון וברור כבר שהגיוני ששני אנשים לא יראו אותו דבר באותה נקודת זמן ולו בגלל המיקום השונה שלהם.

הסכמה זו, מאפשרת לנו לקבל את העובדה שהאמת שלנו לא בהכרח אבסולוטית ושיתכן שהאמת של מישהו אחר נכונה לא פחות משלנו. מה שחשוב כאן היא ההזדמנות לנקות את הזיכרון שמעורר בנו תקיעות/מרירות/כעס/פגיעות ולאפשר למקום במסדרון הזה להתנקות – זה ההסבר הלוגי שיכול להסביר לנו את העובדה שסליחה, נועדה עבור עצמינו עוד הרבה לפני שהיא ניתנה והוגשה למי שפגע בנו – אלו אנחנו שאחראיים לניקיון הנשמה שלנו, אנחנו אחראיים לסוג הזיכרונות שלנו – מהם אנחנו שואבים את הכוחות לראות את החיים, ההזדמנויות לתקן לנו ולארגן את ספר הזיכרונות ממנו נוכל להזדקן בנחת ולחייך בעדנה אל מול הדרך שעשינו בחיים.

לא חובה להגיע לגיל מבוגר כדי להתבונן לאחור ולשמוח עם הדרכים בהם בחרנו ללכת, אפשר לגמרי לקחת את ההחלטה הזו בכל גיל ולהגדיל את ההזדמנויות במשא ובמסע החיים.

*

נסיים את הכתבה בציטוט מדיאלוג שבין אליס לחתול צ'שייר מתוך הספר     "אליס בארץ הפלאות" /לואיס קרול

"התואיל להגיד לי בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

חלק מההזדמנות להיות חופשיים, בני-חורין, עצמאיים היא היכולת לבחור בעצמינו את נתיבי חיינו וההתנהלות שלנו בתוכם. רצף הבחירות שלנו היא זו שמעצבת את האופי והנוכחות שלנו.

המציאות היומיומית היא סוג של מראָה שמשקפת את המצב הרגשי שלנו. אם האנשים סביבנו מגיבים אלינו בחום ומעריכים את העשייה שלכנו, זה מעיד על כך שהנפש שלנו כנראה במצב טוב. יחד עם זאת, אם החוויה שאנחנו מקבלים מבחוץ תגובה שלילית, כמו למשל קוצר רוח, ביקורתיות וכעס זה מעיד על כך שאנחנו עצמינו במצוקה.

איכות החיים מתחילה באיכות המחשבות שלנו והדברים שמתויָקים אצלינו במסדרונות הזיכרון

שרק נדע לבחור נכון לעצמינו ונזכור, שתמיד אפשר להתבונן שוב על פני הדברים ולהסכים לראות אמיתות אחרות...

---