פתח דבר
תגידו מה שתגידו, נובמבר לא מריח כמו אף חודש אחר בשנה.
הבקרים כבר צוננים, החשכה מצטרפת אלינו מוקדם ודומה שאווירת סתיו של ממש פָּשָה בארץ. ערב מתחיל מוקדם וזה זמן לסֶפר טוב, לתחביב ותיק או חדש, לפאזל מאתגר ומרק חם לצד לחם בית – ניחוחות של בית סתווי/חורפי כמו שאני אוהבת...
הקיץ מתאפיין בקצב Yang מהיר ועצבני, לעומתו הסתיו והחורף מאֵטים את הקצב ומאפשרים לנשום קצת יותר לעומק, לפתוח צמצמי ההתבוננות לעומקם של דברים – ממש כמו שאנחנו מבקשים "לישון" עם ועל מחשבה, כך שסתיו וחורף בוודאי, הם זמן טוב להתבוננות ולמידה.
בשנה החולפת קיבלנו כל כך הרבה שיעורים מאתגרים להתבוננות, מלחמה בכמה (כל) חזיתות, באופן ההתמודדות של כל אחד אישית ובוודאי כקהילה, כעם, כאומה, כאזרחי מדינת ישראל, כאוחזי דגל הציונות (מי כן/מי פחות או לא בכלל) – בנדיבותו של סתיו, יש לנו קצת יותר פנאי (לא בהכרח פְּניוּת) לשהות קצת עם המחשבות ולא פחות חשוב, להרים מבט ולהתבונן קדימה והלאה – הן חשובה הדרך לא פחות מהיעד – וחכמה הדרך מהפוסע בה... אולי זמן טוב לאיזון והיזון?
סוף אוקטובר ושעון החורף מתקתק בעצלתיים ואיתו הכמיהה לשיגרת חיים מאפשרת, אם אפשר בלי מלחמות, עם כל החטופים, העקורים בביתם, בהחלמתם של כל הפצועים ומשפחותיהם ונחמה עד כמה שניתן למשפחות שאיבדו את היקר להם מכל וכולנו גם יחד שזקוקים כבר לשגרה שלווה ומאפשרת – זו שיגרה זו?..
מה נותנת לנו שיגרה שכולנו כל כך כמהים אליה? – שקט, שקט לדעת שמחר שוב תזרח כאן השמש ולא יופר האיזון שמאפשר לנו לחשוב – זה נקרא ביטחון... לנשום לעומק, לתכנן דברים חדשים, להתבונן אל עבר האופק ולמלא את החיים עד לקו (המתרחק) במאוויים, בכמיהות, בחלומות ובעיקר בהגשמתם – כשהמציאות מאפשרת זרימה חלקה של החיים.
לכשיגיע השקט, אני לא משוכנעת כמה מאיתנו נחיה איתו בשלווה ובנחת ולא נחפש ריגוש חדש, משהו שיניד ויניע את הכבדות שהיא חלק בלתי נפרד מהשיגרה אולי האנדרלמוסיה הזו היא רישיון עם פלומבה לא לצלול לעומק ולא להתעמת עם קשיים ומכאובים.
למעלה מ-400 ימים חלפו מאז 7/10/23 ויותר מכל מרגיש לי שיש צורך לנקות את מדפי הנפש והנשמה אצל כולנו, המחשבות שלנו היטלטלו מצד לצד, הזוועות הותירו בכולנו תלמים עמוקים, סדקים וצלקות ויותר מכל אני רואה בקליניקה ומרגישה בעצמי שהמכון לטיהור הנפש והנשמה הפיזיולוגי של כולנו עובד שעות נוספות סביב כל היממות והזוועות – והגיע, הגיע הזמן לנקות, לשחרר, לְעַבֵּד, להפנים ולהטמיע גם את מה שאנחנו לא שלמים ומרוצים ממנו.
אני מזכירה לעצמי ולכולנו, שנדבך חשוב בבניית בניין הבריאות הוא היכולת לחיות בשלום עם הטוב והפחות טוב בחיים שלנו.
סתיו וחורף כאמור, באיטיות והמזג שבהם מזמנים ומאפשרים לנו לקחת את הזמן ולהתבונן פנימה, קדימה, לשים על כפות המאזניים תחושות, מחשבות, מאווָיִּים – קצת חשבון פנימי כל אחד ואחת על פי אמת מידותיו הפנימיות ואם כבר לשים על כפות המאזניים, אם כבר מכון לטיהור הנפש, אז צמד כליות מגייסות לנו אמות מוסר מבית ובכך יעסוק גיליון נובמבר.
מאחלת לכולנו סתיו וחורף מאפשרים,
חורף פורה ומפרה
ושקט באוויר, בים, על פני האדמה ומתחתיה גם
שלכם כתמיד,
תמר.
מערכת השתן
מערכת השתן האנושית בעלת תפקידים רבים ומעניינים במיוחד, זו כנראה אחת המערכות היותר מדויקות להן יש "חיישנים" משוכללים שתפקידם לשמור אותנו מאוזנים ומדהים לראות, להבין ואולי אפילו להשתמש בתובנות לבריאותנו הפיזיולוגית והנפשית גם יחד, בָּפַּּנים השונים של מערכת פיזיולוגית כל כך טכנית ובו בזמן עדינה, רגישה ומשקפת את מה שאנחנו עצמינו, לא תמיד רואים או רוצים לראות.....
מערכת השתן האנושית מנויה על משק הנוזלים בגוף האדם – זו מערכת ההפרשה. המערכת שבאדיבות הכליות מטהרת ומווסתת את הדם ומפרישה אל מחוץ לגוף את הפסולת שנאספה בתקשורת שבין הכליות ומערכות הגוף השונות איתן עובדות הכליות בסנכרון לא פחות ממושלם ומדהים.
זה הזמן שלכם לומר לי – רגע, את תמיד אומרת שהכבד הוא זה שמסנן את הדם – לא?
אז התשובה היא חיובית ולגמרי לא התבלבלתם, גם הכבד וגם הכליות מסננים ומנקים את הדם, אבל כל אחד מהם עושה זאת בצורה שונה ויש לו תפקידים ייחודיים בתהליך:
הכבד מסנן את הדם שמגיע ממערכת העיכול דרך וריד השער וכך הוא מסלק חומרים רעילים, פסולת, תרופות ורעלים. הכבד מפרק חומרים מסוימים (למשל אלכוהול, תרופות וכימיקלים), והופך אותם למרכיבים שהגוף יכול להפריש.
הכבד אחראי על ייצור חומרים חיוניים לדם כמו חלבונים שונים, ובהם חלבוני קרישה ואלבומין. בנוסף, הוא מסייע באחסון והמרה של חומרים כמו גלוקוז ושומנים.
חלק מתפקידי הכבד כוללים גם את יצירת מרה, שמסייעת בתורה לעיכול שומנים וחלבונים במערכת העיכול.
הכליות מסננות את הדם ישירות דרך יחידות סינון זעירות הנקראות נפרון/נפרונים.
הנפרונים מבקרים את כמות המים, המלחים וחומרי ההזנה בדם ושומרים על מאזן נוזלים, מלחים ורמת PH = רמת חומציות תקינה.
הכליות מפרישות את החומרים הלא רצויים והמים העודפים ליצירת שתן, שמופרש דרך דרכי השתן אל מחוץ לגוף. כך, הן מסלקות רעלים ופסולת מטאבולית שנוצרת בגוף.
בנוסף, הכליות מווסתות את לחץ הדם ומשחררות הורמונים מסוימים שמשפיעים על ייצור תאי דם אדומים.
במילים פשוטות, הכבד מתמקד בעיקר בסילוק רעלים ובהפקת חומרים חיוניים לגוף, בעוד הכליות מסננות את הדם ישירות כדי לווסת את מאזן משק הנוזלים והמלחים ולפנות פסולת מטאבולית בשתן.
המסלול של מערכת השתן הוא מסלול קבוע המתחיל מייצור במעטפת (קורטקס) הכליות שעובר לשופכן, הנוזל מצטבר בשלפוחית השתן ומשם בדרך ישירה לכיוון השופכה לפינוי.
שתן של אדם יכול להעיד עליו לא מעט, ברור שבאספקט הכימי העולה מההרכב הנשקף בבדיקות שתן, דחיפות ותכיפות מתן שתן, כמות הפעמים להשתנה במהלך יממה, השעות במהלך היממה בהן אנחנו מעוּרָרים לתת שתן, ולעומקו של שתן – גם צבעו, צלילותו, האם השתן מגומגם עד שהוא יוצא, האם קיים רצף ו/או קצף סביב קו האסלה ולא פחות חשוב קצב הזרימה, תחושת התרוקנות ושאר ענייני דליפות או עצירה הדורשת התערבות ובדיקת אינסטלציה לעומקה. לא נפסח על הפן הרגשי או אם תירצו הוליסטי המבטא את הקשר הישיר בין רגשות והביטוי שלהם באמצעות מערכת השתן.
רמת הרגישות של מערכת השתן פועלת בתיאום מושלם עם רמת הלחץ בכלי-הדם כך שככל שדופנות כלי-הדם נינוחים והמעבר חלק באין-מפריע וסמיכות נוזל הדם תקינה – המערכות שקטות ולא יחולו שום שינויים אלא אם...
אם כלי-הדם התכווצו כתוצאה מפחד, בהלה, סטרס חד פעמי ובוודאי לאורך זמן, תזונה, משקאות או תרופות – חיישני הכליות יצאו למערך שינויים בהתאם לידיעות המגיעות מכלי-הדם כדי לשמור אותנו באיזון מה שכנראה יריץ אותנו לשירותים יותר פעמים, אצל גברים נוכל ללמוד על מצבה של בלוטת הערמונית לפי האיכות המכנית של פעולת השיתון – מה שיתבטא למשל ביציאת שתן מגומגמת, בהשתנה לא מלאה שאינה תואמת את כמות הנוזלים הנכנסת או חלילה עצירת שתן.
מים, מייצגים את עולם הרגש ורגש כמו מים, אמור לזרום כדי לשמור אותנו במקום מאוזן. תקיעות נוזלים כפי שכבר דיברנו בגיליונות קודמים על ים המלח, הם מקור לצרות או היווצרות בִּיצָה שהיא התגלמות התקיעות.
מים (ובוודאי מים מאוזנים) מייצגים הרמוניה, רוגע ושלווה ובאותה נשימה, לא נשכח את המושג "מים שקטים חודרים עמוק" הבא לומר לנו שלא תמיד אנחנו רואים את הפעילות המתרחשת מתחת לפני השטח.
ככל שמים נמצאים בזרימה ובאיזון, כך אנחנו מצליחים לשחרר מעלינו, להתנקות מרגשות ולהקל על עצמינו.
נעצור רק לרגע, כי הדיבור הקולח על ההשוואה בין מים, רגשות ומערכת השתן כמכון לטיהור שפכים לא מספיק ברור – אבל מה עם אזכיר את המושג פחד או חרדה?
כמה מאיתנו כבר חוו לפחות פעם בחיים פחד או חרדה והרגישו שהם "עושים במכנסים"?, המושג הזה לא נולד סתם, הוא בא לבטא בדיוק חלק מהתופעות שמתרחשות כשאנחנו נבהלים, מפחדים ונכנסים ללחץ תהא הסיבה אשר תהא:
הקשר בין פחד לצורך לתת שעתן נובע מהאופן בו הגוף מגיב למצבי פחד, לחץ וכשאנחנו מרגישים מאוימים. ככל שהגוף שלנו מרגיש התראת איום או מה שנקרא "התראת מצב חירום" הגוף נערך לתגובה שכבר דיברנו עליה עשרות פעמים FFF Fight Flight Freeze מערך התגובה של הגוף האנושי להתראת איום מפעיל מערכת מורכבת של תגובות פיזיולוגיות הנשלטות בידי מערכת העצבים הסימפתטית. התגובה גורמת לגוף להפריש הורמונים כמו אדרנלין ונוראדרנלין שמכינה אותנו בדרכה לתגובה מהירה לאיום והסכנה העומדים לכלותנו.
כשמערכת העצבים הסימפתטית מופעלת, היא משפיעה גם על שלפוחית השתן. במצבים של פחד קיצוני, עשויות להתרחש התגובות הבאות:
· הרפיית שרירי שלפוחית השתן – תחת לחץ עצום או פחד עז, שלפוחית השתן עלולה להשתחרר באופן בלתי-רצוני, מה שיכול להוביל לצורך דחוף להשתין או אפילו לתחושת ריפיון בשרירים שגורמת לדליפת שתן.
· שחרור רעלנים פסיכולוגי – הגוף מנסה להפחית את הלחץ על ידי ריקון פסולת. כחלק מהניסיון להקל על השרירים ולצמצם את תחושת המתח הפיזי – התחושה היא תחושת דחף להשתין.
· השפעת פחד קיצוני על מערכות הגוף – פחד חזק עשוי לגרום למערכת העצבים לפעול בדרכים שאינן נשלטות על ידינו באופן מודע וכתוצאה מכך, שלפוחית השתן עשויה להשתחרר בתגובה לא רצונית.
לכן, במצבים של פחד עוצמתי או תחושת איום וסכנה, הצורך הפתאומי להשתין או תופעת "בריחת שתן" הם חלק מהתגובות הטבעיות של הגוף כחלק מההתמודדות של הגוף עם מצבי לחץ, דחק, עקה ואיום.
דומני שאחת הדרכים הטובות יותר לראות את התופעה הזו מתרחשת אצל ילדים, אנחנו המבוגרים כבר למדנו "להחביא" את האמת הפנימית שלנו באמתלות כאלו ואחרות אבל ילדים, עדיין נקיים וטהורים מכדי להסתיר וכשהפחד עולה, נפתח הברז והם פשוט משחררים את הלחץ.
תשאלו בוודאי מה קורה אם נצליח להתאפק ונשמור את השתן בפנים? – ובכן, לאורך זמן השתן יאגר ויגרום לחוסר שקט פנימי, לפחדים, דאגות וחרדות.
ככל ששלפוחית השתן "מגורה" משל עובדת קשה יותר על איפוק וכתוצאה מכך מתנפחת, יתכן שמדובר באדם שחווֵה עומס רגשי רב. יתכן שהעומס הרגשי לא בא לידי ביטוי ופורקן. למעשה, שלפוחית השתן היא זו שמעידה על היכולת שלנו לשחרר, לְּפָרֵק וְלִפְרוֹק את הרגשות החוצה ולנוע הלאה.
אולי זה הזמן הנכון לבדוק עם עצמינו את מהות המושג "מוסר כליות" וכל אחד מוזמן לקחת את מחשבותיו למחוזותיו:
הקשר בין מוסר לכליות מתחבר לכך שכליות מייצגות טוהר, סינון והפרדה בין טוב לרע בגוף שלנו. תפקידים שבאופן סימבולי נקשרים גם לרעיון של מוסר. לאורך ההיסטוריה בתרבויות שונות לכליות, יוחס איכות של טוהר פנימי והבחנה בין טוב לרע. זו אגב התשובה לשאלה, למה בכלל קיימות שתי כליות אם ברור לנו שניתן לחיות רק עם כליה אחת, ובכן המענה לכך יושב בדיוק על הטוב והרע – משאירה את ההמשך לכל אחד והתובנות שלו.
בתנ"ך נוכל למצוא אִזכור לכך שהכליות, מסמלות את המקום בו טמונים הרגשות, הכוונות והמצפון. (תהילים ז' – י') - "בוחן כליות ולב" כלומר, הכליות הן הכלי שבוחן את טוהר האדם ואת מידת המוסריות שלו.
רפלקסולוגיה היא אחד הכלים המשמעותיים לטיפול ביכולת השחרור של שלפוחית השתן כמובן עם כל המשמעויות הנוספות של העולם הרגשי. אם נרצה להגיד לעשות, נצרף גם דיקור, צמחי-מרפא, פרחי באך וביו פידבק לשיפור יכולת ההזרמה והאיזון בהתאם.
למה לי צינית עכשיו?
גאוט – צינית – שיגדון , שייכת במקביל למחלות מטאבוליות ולמערך השלד. חוסר איזון מטאבולי ששוקע בשלד ויוצר שחיקה ודלקת במיפרק כאחד מהמופעים הסימפטומטיים שיודעים לעצור אותנו לבדוק, מה לא תקין בתפקוד הכליות שלנו...
גאוט, הוא סוג של דלקת פרקים שנגרמת כתוצאה מהצטברות של גבישי חומצת שתן – אוראה שהיא עצמה, מהווה תוצאה של חוסר איזון במטאבוליזם (חילוף חומרים) של חומצה אורית בגוף. הצטברות ושקיעת מלחי חומצה אורית במפרקים, בכליות וברקמות אחרות בגוף, הם האחראיים להתפתחות הדלקת ולהיווצרות הנזק הרקמתי.
חומצה אורית הלא היא חומצת שתן נוצרת כשהגוף שלנו מפרקים חומרים בשם פורינים. פורינים, נמצאים באופן טבעי במזונות מסוימים ובגוף עצמו.
במצב תקין, חומת שתן מופרשת מהגוף באמצעות הכליות דרך השתן. אך כשיש כמות עודפת של חומצת שתן, או כשהגוף לא מצליח להפריש אותה ביעילות, היא עלולה להצטבר במיפרקים ולגרום לדלקות כואבת.
ננסה בכמה מילים להסביר מי הם הפורינים, Purine היא תרכובת אורגנית שמכילה שתי טבעות חנקתיות. תרכובות ארומטיות המורכבות משתי טבעות הטרוציקליות המכילות חנקן. פירימידין וטבעת אימידאזול.
גואנין ואדנין שאנחנו מכירים את נגזרות הנקלאוטיד שלהן מאבני הבין של DNA ו-RNA. שני פורינים מוכרים נוספים הם חומצת שתן וקופאין.
ההשפעה הפיזיולוגית של קופאין נעוצה בזהות הכימית בין קפאין ואדנין. אדנין, משמש גם כמוליך עצבי חשוב במערכת העצבים. קופאין בתאי הגוף נקשר לקולטני אדנין וגורם לתופעות שנגרמות מצריכת מזון המכיל קופאין כמו שתיית קפה, קולה ואכילת שוקולד – אלו שגורמים לנו הן לשינוי במצב הרוח והן לערנות מוגברת ואם כבר קופאין, הרי שהוא גורם להשתנה מרובה.
חומצת שתן היא פורין נוסף, אחד מתוצרי הפירוק של חומצות הגרעין שמורכבות מהפורינים אדנין וגואנין.
את כל ההקדמה הזו עשיתי על מנת שנוכל להבין מאיפה מתחילים הדברים וכיצד הם מתגלגלים לידי תופעת השיגדון – גאוט או צינית. בפועל, כשגאוט מתפתח, מגוון השמות שאנשים מכנים את התופעה הולך ומתרחב נוכח הכאב הבלתי נסבל – וגם על כך נדבר בהמשך, כיוון שיש הבדל בין התקף ראשון של גאוט לבין ההתקפים הבאים לאחר מכן – ממש כמו ההתנהגות של אלרגיה.
כמות נכבדת של פורינים נמצאת באיברים פנימיים כמו כבד, טחול, לבבות, בשר אדום, סרדינים, מאכלי ים וקטניות – בימים עברו נקראת תופעת גאוט מחלת האיש העשיר שרימזה על כך שאנשים שיש באפשרותם לרכוש מזונות מסוג זה, נוטים לפתח עודף פורינים ומכאן הדרך לגאוט – קצרצרה.
נתבונן רגע על הכליות ונזכור שתפקידן לסנן ולפנות חומצת שתן דרך הצואה והשתן ובכך לאזן את רמת חומצת השתן בגוף. פורינים מתפרקים בגוף בתהליך מטבולי שהופך אותם לחומצת שתן כלומר, חומצת שתן היא תוצר לוואי של פירוק פורינים.
אנשים עם נטייה לייצר גאוט, נוטים לצבור חומצת שתן בדם מסיבות שונות כמו למשל גנטיקה, חולשה קונסטיטוציונית של הכליות, חולשת מעיים, צריכת יתר של מזונות עתירי פורינים, שינויים הורמונליים, נטילת תרופות.
חדי העין מבינכם יגידו בוודאי...אהה.... גם עודף קטניות יכול ליצור גאוט? אז לא רק קרניבורים בעסק, גם צמחונים ושות' ובכן – מזון עתיר פורינים שמקורו מהחי מעלה משמעותית את ערכי חומצת השתן לעומת זאת פורינים שמקורם בצומח, לא מעלים בה במידה את רמות חומצת השתן כיוון שפורינים מהצומח מתעכלים באופן שונה מפורינים שמקורם מהחי ועדיין, גם צריכת פורינים מהצומח צריכה להיות מתונה על מנת להימנע מהצטברות פורינים לכדי התקף גאוט.
המזונות עתירי פורינים הם כאמור חלקים פנימיים: מוח, לב, כליות, טחול, כבד, שקדים, בשר אדום, אנשובי, סרדינים, מולים, שרימפס, רכיכות למיניהן, שתיה ממותקת הכוללת מיצים לא טבעיים, מוגזים (בלי שמות) אלכוהול לסוגיו פרט ליין אדום (עתיר רזברטרול – אבל זה שייך לנושא אחר), קופאין שנמצא כידוע בקפה, תה, קקאו, שוקולד וירקות עתירי פורינים כמו אספרגוס, פטריות ואצות מסוג נורי.
גאוט מתחיל בכאב פתאומי וחמור במפרקים. לרוב במיפרק הבוהן הראשונה ברגל, אבל המופע הזה יודע להגיע גם במיפרק אחרים כמו קרסוליים, ברכיים, מפרק שורש כף היד.
המופע מגיע עם נפיחות, אדמומיות וחום שנלווה לאדמומיות כיאה לדלקת חמה. בהתאם תהיה תחושת נוקשות במפרק שעשוי להגביל את התנועה.
כפי שהבטחתי, המופע הראשון של גאוט הוא המופע הרגוע ביותר מבין המופעים שיגיעו לאחר מכן. אני זוכרת את המופעים שראיתי אצל אבי ע"ה, הם הגיעו למצב בו גם סדין המונח על הרגל, היה הרבה מעבר ליכולתו לשאת את הכאב.
ואם תהיתם, אבי לא היה קרניבור או אכלן שרימפס, אבל הוא לחלוטין אירח אי ספיקה כלייתית באדיבות תרופות להורדת לחץ דם שניתנו לו לאורך זמן מבלי לבדוק את השפעתן ובדיקת תועלתן או נזקיהן – זו הזדמנות להזכיר שאם אתם נוטלים תרופות ובוודאי תרופות כרוניות, תמיד צריך להיות עם אצבע על הדופק מול האיבר שמפנה את התרופות (כליות/כבד) הם אלו שנושאים בנטל.
הרפואה הקונבנציונאלית מטפלת במופעי גאוט בתרופות נוגדות דלקת להקלה על הכאב ותרופות להורדת רמות חומצת שמתן בדם, עולל המלצה לשינוי באורחות החיים כמו הפחתת מזונות עתירי פורינים, שתיית מים מרובה, הקפדה על פעילות גופנית משמע תנועה, תנועה, תנועה (כפי שמוזכר בכתבה הראשונה על מערכת השתן). עוד חשוב שתדעו שעודף משקל מגדיל את הסיכון להצטברות חומצת שתן.
כמובן גנטיקה גם לוקחת חלק במשחק וגם כאן מזכירה, שגנטיקה אינה גזירת גורל ותמיד נשאלת השאלה מה עושים עם הגנטיקה – לא חייבים לסבול – זו לגמרי בחירה.
דיאטנית עשויה להפנות אתכם לבחירת תזונה דלת פורינים (תזונת גאוט) המבוססת על מזונות בעלי תכולת פורינים נמוכה. דומני שהסברתי מה פחות רצוי למקרי מופע גאוט ולכן אוסיף שפירות וירקות (למעט אלו המוגבלים) ביצים, אגוזים, זרעים, שקדים, גבינות 3% שומן, מרקים ללא בשר אדום, דובדבנים שחורים או רכז דובדבנים, שורש כורכום טבעי, תמצית זרעי/שורש סלרי, חליטות צמחים כמו זרעי סלרי, עלי סרפד, תלתן אדום, שן הארי, שומר.
דיקור ובמידת הצורך הקזת דם מהווים מענה כמעט מיידי להורדת החום בדם כלומר רמת הדלקת, רפלקסולוגיה ומריחת תמצית שמנים אתריים להקלה על הכאב וטיפול בדלקת המקומית עושים עבודה ברמה של חסד עם הסובלים.
דלקת בשתן
דלקת בשתן היא אחת התופעות הנפוצות במערכת השתן ובפרט אצל נשים. הדלקת עצמה יכולה להתרחש בכל אחד מחלקי המערכת כלומר בשופכה, בשלפוחית עצמה, בשופכנים או חלילה לא עלינו לטפס ולהגיע עד הכליות – האמינו לי, שומר נפשו ירחק.
לפני הכל רק אסביר מדוע התעכבתי לסייג את הגברים ולהבליט את הנשים בכל מה שקשור בדלקות שתן: המבנה האנטומי של מערכת השתן זהה אצל גברים ונשים למעט אורך השופכנים.
ההבדל משמעותי משום שמערכת השתן של גברים נחשבת פנימית שפחות חשופה לחיידקים רנדומליים ואילו מערכת השתן הנשית, קרובה בשל אורך השופכנים, מה שגורם לנשים להיות חשופות יותר לדלקות שתן ולגברים הרבה פחות.
הכלבה שלי ע"ה והכלבה של השכן כל הזמן חלו לסירוגין בדלקת בשתן. כשהבנו שיש כאן חפיפה שאחת מסיימת והשנייה מתחילה, החלטנו להפריד את נקודת ההשתנה המשותפת לשתיהן ובא לציון גואל והסבל הסתיים אצל שתיהן.
כחמישית מהנשים סובלות לפחות פעם בשנה מאי-נוחות בדרכי השתן. נשים בעלות היסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן, סובלות מדלקת שכזו לפחות פעם בשנה וככל שנשים צעירות יותר, המקרים יכולים לחזור על עצמם כל ארבעה חודשים. אצל מחצית מהנשים הסובלות מדלקות שתן חוזרות, תתעורר בסופו של דבר בעיה בדרכי השתן העליונות קרי בכליות.
כשלגברים יש דלקת בשתן וכפי שהסברתי מדובר במקרים פחות שכיחים, לרוב מדובר במום מיבני או זיהום בבלוטת הערמונית. כלומר, כשגבר לוקה בדלקת בשתן, מן הראוי הוא לבדוק גם את מצב בלוטת הערמונית כדי להבין את המקור לבעיה ולטפל במקור.
כ-85% מהזיהומים בדרכי השתן, נגרמים כתוצאה מחיידקי E.Coli חיידקים אלו נמצאים באופן טבעי במעיים וסביב פי-הטבעת. החיידקים נודדים מפי-הטבעת או מהפרשות וגינאליות לתוך השופכה ומשם הדרך לשלפוחית השתן קצרה, שם נצמדים החיידקים לדפנות שלפוחית השתן וזה המקום המושלם מבחינתם להתרבות (תזכרו את הנתון הזה, מיד נחזור אליו).
זיהום חיצוני נגרם בעקבות היגיינה ירודה או לחילופין ניגוב בכיוון הלא נכון.
חסימה בדרכי השתן עלולה להיגרם כתוצאה מחול/אבנים בגורמות
לעימדון/סטאזיס וזה כפי שכבר הבנו, כמו מים עומדים, כמו ביצה, באין זרימה חופשית נוצר מצע גידול מצויין לחיידקים והדרך לדלקת קצרה.
יחסי מין גם הם גורם להתפתחות דלקות בדרכי השתן ולכך מספר סיבות:
· פחד מקיום יחסי מין מהווה גורם משמעותי יותר לדלקות חוזרות מאשר יחסי מין עצמם
· קיום יחסים בתדירות גבוהה עלול לגרום לקרעים בריקמה המזמנים לעצמם קינון חיידקי ודלקת, בפרט כשעוצמת המין חזקה לא רק התדירות.
שימוש בקוטלי זרע עלול לגרור גירוי של הרירית, יכול לגרום לדלקת סטרילית כלומר, שאינה על רקע זיהומי.
נשים בהריון חוות שינויים תפקודיים נורמאליים בדרכי השתן כחלק מהסתגלות הגוף להיריון. זרימה איטית ונוכחות סוכר בשתן (בפרט אצל נשים הסובלות מסכרת הריונית GDM) מעלים את השכיחות לדלקות בדרכי השתן בהיריון פי 2.
אוכלוסיית אנשים הסובלים מסוכרת, חשופה יותר לדלקות שתן הן בגלל ריבוי הסוכרים והן בגלל התרופות המפונות דרך מערכת השתן.
לסיפא אני מוסיפה נשים שרמות האסטרוגן בדם שלהן יורד (מנופאוזה ובהמשך) ירידה האסטרוגן בדם גורמת להידקקות הרקמות כך שחיידקי E.Coli מצליחים "לשבור מסך" ולעבור לכיוון מערכת השתן ולחולל מופע דלקתי.
דומני שלא צריך לתאר את הסימפטומים המופיעים במקביל לדלקות בשתן ובכל זאת, נזכיר את תחושת הצריבה והעקצוץ בעת מתן שתן, את הדחיפות והתכיפות לתת שתן גם אם מדובר רק בשתי טיפות שתן. עלולים להופיע כאבים בחלק העליון של המפשעה, ריח לא נעים שנלווה לשתן המעיד על אירוע חיידקי ובשלבים מתקדמים יותר (מקווה שאתם עוצרים הרבה לפני, כי עם מערכת השתן לא משחקים) עלולים להופיע חום, צמרמורות וכאבי בצידי הבטן ובגב התחתון המעידים על כך שהדלקת, טיפסה לכיוון הכליות.
הרפואה הקונבנציונאלית מחלקת את סוג הדלקות על פי מיקום הדלקת – שקלתי מספר פעמים האם להביא פירוט של סוגי הדלקות השונים או רק להזכיר את קיומן וההחלטה היא רק להזכיר את קיומן. ההחלטה מבוססת על כך שדלקות בשתן צריכות לקבל מענה מיידי. זה סבל נוראי לכולם – לילדים, נשים, גברים והנזק שעלול להיגרם, לא שווה את הידע העודף.
רק אומר שהדלקת השכיחה ביותר היא דלקת של שלפוחית השתן בין אם היא מלווה בסימפטומים ותלונות ובלעדיהם.
הרפואה הקונבנציונאלית תבצע בדיקת שתן על מנת לוודא את סוג החיידק שהדליק את מערכת השתן והטיפול יהיה טיפול אנטיביוטי לקטילת החיידק ובמקביל, כדורי סֶדוֹרל שבמקביל לצביעת השתן בצבע אדום/כתום זרחני, יקלו כבר מהמנה השנייה לנטילה על תחושת הצריבה הנוראית.
נטורופתיה תמליץ על הקפדה תזונתית והרחקה עד כמה שניתן מכל סוג סוכר כיוון שסוכר, הוא מצע מצויין לגידול חיידקים.
בזמן דלקת במערכת השתן יש להגביל אכילה/שתייה של פירות הדר שמעלים את רמות ה-PH כלומר, מבסיסים את השתן.
הימנעו מקופאין ואלכוהול – אלו מכילים לרוב סוכר ועל כך כבר הסברתי ובנוסף, הם מתישים את מערכת החיסון ויכולים להביא להתייבשות פנימית עד מניעה של הליך הפרשה תקין.
זה הזמן להגביר שתייה שעיקרה מבוסס מים, אפשר להיעזר בחליטות צמחים משתנים כמו סלרי, פטרוזיליה, סרפד וזקן תירס.
אם החלטתם לצרוך מיצי פירות וירקות – תנו קדימות לכמות הירקות, העדיפו רימון הנחשב לנוגד חימצון חזק ו/או מיץ חמוציות ללא סוכר בכלל – עדיפות.
פרוביוטיקה חוזרת גם כאן ובפרט אם אתם משתמשים באנטיביוטיקה. זה הזמן לתת יתרון כמותי לחיידקים הידידותיים שירגיעו את המסיבה שמתחוללת אצל אלו שאינם ידידותיים ובמקביל, ישפיעו על מערכת החיסון לטובה.
הקפידו להוסיף שום לכל מקום שתוכלו – זכרו, שום הוא האנטיביוטיקה של הטבע.
חמוציות (שימו לב שאתם בוחרים בחמוציות שאינן מסוכרות בכלל, גם לא ברסק תפוחי עץ כלומר, הן באמת חמוצות – תצפו לזה, שלא תופתעו) עושות עבודה משמעותית על דלקת בשתן ומונעות התקשרות חיידקים נוספים לאיזור המודלק.
למעשה, כפי שהסברתי לכם קודם והבטחתי לחזור, חמוציות מונעות מחיידקים להיצמד לדפנות הריריות של דרכי השתן כלומר, היא לא מאפשרת לעוד חיידקים להתרבות ובמקביל מאפשרת את סילוקם היעיל של החיידקים באמצעות השתן.
במקביל, מוצר נוסף שעושה עבודה זהה נקרא D-מאנוז או פֶמינוז כאמור, שני התכשירים הללו מונעים את ההיצמדות של החיידקים לדופן שלפוחית השתן ובכך מונעים את המשך המופע הדלקתי ומורידים את הלהבות.
ומילה אחת לקהל הנשים או הגברים שחסים על הנשים שאיתן – צריכת מוצרים פרוביוטיים, מסייעת בהגנה על נשים מפני דלקות בדרכי השתן.
רוב הפירות הגרגריים ובפרט חמוציות ואוכמניות, עשירים בפלבונולים המעכבים היצמדות של חיידקים קוליפורמים לתאים. צמחים מייצרים פלבונולים בתגובה לזיהום ע"י חיידקים. צריכה תכופה של מיץ חמוציות ו/או אוכמניות מפחיתה את הסיכון ללקות בדלקות חוזרות בדרכי השתן.
צמחי מרפא הם בעיניים שלי בגדר MUST כשמדובר בטיפול בדלקות שתן. קיים מגוון רחב של צמחים המתאימים לטיפול בשלל התופעות הנלוות לדלקות בשתן, החל מתחושת הצריבה והטיפול בה, שיתון, וכמובן התייחסות לחיידקים וסילוקם ממערכת השתן.
במקרים קשים אפשר להשתמש בשמנים אתריים בתוך אמבט או גיגית בה ניתן לשבת ולצרף שמנים שהם ספציפיים יסיעו להרגעת המצב הדלקתי ובכלל, מים חמימים מרגיעים את תחושת הצריבה – חשוב לדעת. (אתכם הסליחה שאיני מצרפת את שמות השמנים, חשוב שתיפנו למי שמתמחה בארומתרפיה כדי לקבל המלצה והפניה מדויקת למצבכם ובריאותכם).
גם כאן חייבת להזכיר את עוצמתם הטיפולית של רפלקסולוגיה ודיקור - שווה לשלב, דלקת בשתן היא סבל נוראי.
מחצבה אנושית
המחצה האנושית
כשהגוף מייצר חול או חמור מכך מתגבשות אבנים, המחשבה על יציאתן מהגוף דומה בעיניי ללידה ללא אפידורל – תשאלו אנשים שחוו...
יצור אבנים בדרכי השתן ו/או בכליות, היא בעיה מוכרת כבר אלפי שנים. האבנים מתפתחות בעיקר בכליות או בחלק העליון של דרכי השתן. מחקרים מראים שאצל בין 12% ל-15% מקרב אוכלוסיית העולם המערבי תתפתחנה אבנים בדרכי השתן או בכליות לפחות פעם אחת בחיים והנתונים איך לומר, לא מרנינים כשמבינים את עוצמות הכאב.
רוב האבנים בכליות מורכבות ממלחי סידן, מחומת שתן וסטרוּביט (מינרל).
מספר הגברים שסובלים מאבנים בכליות כפול ממספר הנשים שסובלות - לרוב כתוצאה מאורחות חיים.
אבנים בכליות נוצרות מחומרים מומסים בשתן כמו סידן, אוקסלט, חומצת שתן ופוספט -זרחן. כשחומרים אלו מרוכזים יתר על המידה, הם עלולים להתגבש לגבישים מוצרים שאנחנו קוראים להם אבנים.
כל המופע הזה מתרחש כאשר יש עודף של חומרים אלו בשתן ובאין מספיק מים שידללו אותם, הם מתחילים להיצמד זה לזה וליצור גבישים קטנים שעם הזמן עשויים לגדול ולהפוך לאבנים קשיחות ולמופע האימים המכונה התקף אבני כליה.
תזונה רבותי או כמו שסבתי ע"ה נהגה לומר ביידיש משובחת – "מה ששמים על השיניים, יושב על העצמות או בגוף" תבחרו אתם..
תזונה עשירה בסידן, אוקסלט (נמצא בירקות עליים ירוקים כמו תרד, כרוב, סלק, נבט חיטה, סויה, תה שחור, שוקולד), סוכר, חלבונים, נתרן – אלו עלולים להגביר את ריכוז החומרים הנזכרים מעלה בשתן ובכך ליצור את הסיכון להיווצרות אבנים.
במקביל, ככל שכמות השתייה והכוונה היא למים או חליטות טבעיות אינה מספקת, ריכוז החומרים בשתן עולה ויחד איתו, עולה הסיכון להיווצרות אבנים. יחד עם זאת וכאן אני מעלה ניסיון מהקליניקה, ככל שזרימת הדם לכליות לוקה, כך תפקוד הכליות לוקה בהתאם. היות והכליות מסננות את הדם, הן זקוקות לאספקת דם שותפת כדי לבצע את המשימה המוטלת עליהן. זרימה לקויה על רקע פגם מבני או כתוצאה מחבלה או דלקות חוזרות במערכת השתן עלולות להוריד את תפקוד הכליות ולהגדיל את ההיארעות של מופעים אלו.
אוכלוסייה נוספת שעומדת בפני סיכון להיווצרות אבני כליה היא כמובן סוכרתיים ואנשים שסובלים מהיפרתירואיד הגורמת בתורה לאיבוד סידן רב בשתן, כמוהם גם חולי קרוהן.
ברמה הגנטית ידוע שאנשים להם בני-משפחה עם היסטוריה של אבנים בכליות, נמצאים בסיכון גבוה יותר.
קיימים כמה סוגי אבנים בכליות:
אבני סידן - נחשבות לסוג האבנים הנפוץ ביותר. סוג זה של אבנים מורכב מסידן ואוקסלט או לפעמים גם מפוספט (זרחן).
אבני חומצת שתן – נגרות לרוב בגלל תזונה עתירת חלבון שמקורו מהחי או בשלל ריכוז חומציות גבוה בשתן.
אבני סטרוביט – קשורות לעיתים לזיהומים כרוניים בדרכי השתן ומן הסתם, סוג זה של אבנים נפוץ בקרב נשים.
אבני ציסטין – אבנים אלו נדירות יותר. הן נגרמות לרוב בגלל גנטיקה שמובילה להפרשה מוגברת של ציסטין בשתן.
בואו נשים דברים על השולחן, התקף של אבנים בכליות מכונה גם עווית כלייתית וכשמדובר בעוויתות, מדובר באחד הכאבים העזים ביותר שאדם יכול לחוות. כבר שמעתי ממטופלים על קושי לעמוד על הרגליים, על התעלפויות מעוצמת הכאבים ועוד מופעי כאבים כהנה וכהנה שאני מעדיפה לחסוך מכם. הכאבים מתרחשים כשאבן נעה בתוך הכליה או נתקעת בדרכי השתן ובכך חוסמת את זרימת השתן. תנועה זו של האבן יוצרת לחץ על דפנות דרכי השת, מה שמוביל בתורו לכאב חריף ועוצמתי ומכאן העווית.
התקף אבנים בכליות כאמור, מתאפיין בכאב עז חד ופתאומי ואם הייתי צריכה לְדָמות את הכאב, הייתי משווה אותו לצירי לידה.
הכאב לרוב ממוקד באזור הגב התחתון, צידי הגוף או במותניים. הכאב יכול להתפשט לאזור הבטן התחתונה והמפשעות ככל שהאבן נעה בדרכי השתן.
הכאב ידוע ככאב שמגיע בגלים כלומר, הוא מתגבר ונחלש לסירוגין. כל גל יכול להימשך בין מספר דקות לשעה לא עליהו ואחריו תחושה של הקלה זמנית לפני התגברות הכאב מחדש.
ככל שהאבן מתקרבת לשלפוחית השתן, אנשים עשויים לחוש צריבה או כאב בזמן מתן השתן. במקרים מסוימים, יופיע צורך תכוף ודחוף להטיל שתן למרות שיוצאת כמות קטנה בלבד כמו למשל בדלקת בשתן.
השתן עצמו עלול להיות עכור, בצבע ורדרד/אדם או חום (הֶמָטוריה) בשל דימום כתוצאה משריטה או פציעה שגורמת האבן בדרכי-השתן.
תופעות נוספות לקרנבל האימים הזה עלולות להיות בחילות, הקאות בגלל הכאב העז. חום וצמרמורות מופיעים לרוב כשהאבן עצמה גורמת לזיהום בדרכי השתן – מה שדורש טיפול מיידי בביה"ח.
אם אתם חלילה בהתקף, הקפידו לשתות המון מים. במידה והאבן קטנה יחסית – שתייה מוגברת עשויה ליצור זרימה חזקה בשתן באמצעותה השתן פשוט תצא החוצה מהגוף.
ללא כל צל של ספק, אתם תחפשו להיעזר במשככי כאבים, עשו זאת בהנחיית רופא ולא על דעת עצמכם.
במידה והחום עולה ומלווה בצמרמורות, דם בשתן או כאב בלתי נסבל – אל תבזבזו זמן יקר ופשוט התפנו לביה"ח ויפה שעה אחת קודם.
במצבים בהם האבן גדולה מדי או חלילה חוסמת את דרכי השתן, הרופאים ימליצו על טיפול בריסוק אבנים בגלי הלם במידה ומיקום האבן מאפשר סוג זה של טיפול (כשהצלעות אינן מסתירות את האבן), יתכן ויוצע ניתוח או שימוש בצנתר לשליפת האבן (ציטוסקופיה - יש לי צמרמורת רק מהמחשבה על התהליך עצמו).
כמו תמיד, עדיף להיעזר ברפואה מונעת, משמע עדיף תמיד להקפיד על שתיה מאוזנת, בעיקר של מים וחליטות צמחים. מזכירה שוב שרק אתם רואים את צבע השתן והאיכות שלו כלומר, ככל שהשתן בהיר יותר, כך הוא רווי נוזלים. בנוסף, השתן אמור להיות צלול לחלוטין. במידה והשתן הופך עכור או בעל צבע שונה מקשת צבעי השתן הצהובים המוכרים – זה אמור להדליק לכם נורה אדומה ופגישה אצל הרופא.
הקפידו על תזונה מאוזנת, על כמויות נתרן, סוכר, חלבונים ומזונות עתירי אוקסלט (כמו אלו המפורטים בתחילת כתבה זו) ובפרט אם ידוע לכם על גנטיקה לענייני כליות, מערכת השתן במשפחה – הקפידו ותהיו תמיד עם אצבע על הדופק.
אסיים את הכתבה הזו עם סיפור מהקליניקה. זו היתה השנה השלישית ללימודי נטורופתיה וכחלק מהלימודים, הופעלה קליניקה לקהילה כך שאנשים יכלו ליהנות מטיפול נטורופתי בליווי נטורופתים מוסמכים וכמובן לאפשר לנו הסטודנטים להתנסות.
הגיע אלי מטופל בדיוק אחרי שיצא מביה"ח אחרי התקף של אבנים בכליות. האבן עדיין היתה בכליה ולמעשה הוא המתין לכך שהאבן תזוז בצורה כזו שיתאפשר טיפול בריסוק בגלי הלם כמוסבר במסגרת הכתבה.
בתשאול, הסתבר שהמטופל נוטל תרופה בשם טֶגְרֶטול על רקע תאונת דרכים וכאבי ראש קשים בנוסף לאיבוד זיכרון שטופל.
התרופה לדבריו נועדה ללוות אותו לכל החיים, כשהחשד היה שלאור כאבי הראש העזים מהם סבל הם על רקע שינויים בבדיקת EEG. לכם אני אומרת שלרוב בדיקה זו יעילה מהבדיקה השניה ואילך כלומר, כשהאפשרות להשוות בין הבדיקות הי זו שהופכת את תוצאות הבדיקה מהימנות. רוצה גורל וזו בדיקת ה- EEG הראשונה של האיש, אבל לעומת בדיקות רגילות המוכרות לרופאים, ההחלטה היא לטפל בתרופה המכונה טגרטול כאמור שאמורה להרגיע את כאבי הראש העזים מהם הוא סבל ולדבריהם, התרופה אמורה ללוות אותו לכל חייו.
עד כאן אין שום בעיה למעט העובדה שהתרופה טגרטול מחסלת כל זכר של ויטמין B12 וויטמין D ובאין ויטמין D בגוף שלנו, הסידן מסתובב חופשי ומופרש דרך השתן. אם קראתם עד עכשו ברור לכם ודאי שאבני סידן הן אלו הנוצרות כפועל יוצא מכמויות גבוהות של הצטברות סידן בשתן והרי לנו מופעי אבנים בכליות.
המטופל קיבל הנחיות תזונתיות, הפניה לגמילה מטגרטול באופן מפוקח ובליווי רופא, הפניה לפעילות גופנית (זה ממש חובה – אל תדלגו) צמחי מרפא וכמובן תוספים שיאפשרו יחד כולם ריסוק טבעי של האבן והרחבת צנרת השתן כדי לאפשר לאבן לצאת החוצה מבלי שריטה, פציעה או כאבים נלווים ל...."לידה הגברית" הזו.
כך אכן קרה, המטופל הוזמן לצילום להראות היכן האבן מונחת כעת לפני הליך ריסוק והאבן רבותי – נעלמה... ואיתה גם הכאבים וכל התופעות הנלוות לכאבים מהסוג הבלתי אפשרי.
עד כאן הכל טוב ויפה אלא... שהמופע חזר על עצמו. בנקודה הזו רמת הסקרנות שלי הלכה וגדלה כיוון שמדובר במטופל שהוא הרבה מעבר לאדוק בביצוע ההנחיות שהונחה ולא הצלחתי להבין מה הסיבה להיווצרות אבן נוספת כשההנחיות היו כאלו שלא השאירו מקום להיווצרות אבן חדשה.
שוב הזמנתי את מהטופל ושוב תישאול חדש כי ברור היה לי שמשהו בדרך הלך לאיבוד ולא קיבל את תשומת הלב המלאה, מה שגרם למופע חוזר של אבנים בכליה (וזו תמיד אותה כליה). זה היה תהליך תישאול ארוך ומתיש לשנינו, אבל הייתי מוכרחה להגיע לשורש הבעיה ובהתאם, למטופל עצמו היתה מוטיבציה גבוהה להיפטר אחת ולתמיד מהמופע הנוראי הזה.
כך הסתבר ששנים קודם לכן המטופל החליק בבית על רצפה רטובה וזכר שלקח לו זמן עד שהצליח להוציא קול מהגרון והתמזל מזלו שהדלת היתה פתוחה ועובר אורח, ראה את הנפילה ונכנס להציע עזרה – לכם אני מציינת שהיה זה עובר אורח שלא הכיר את המטופל, משמע שהוא ראה נפילה עוצמתית והבין שהאיש ודאי זקוק לעזרה.
מעניין לשים לב שהאירוע נשכח מליבו ורק כשחפרנו לעומק הצליח להיזכר בו.
הפניה לאוסתיאופט כולל הנחיות מדויקות של האוסתיאופט למנחת הפילאטיס מכשירים היו אלו שעזרו להזרים דם מחודש למקום שספג מכה הגונה בגללה זרימת הדם לכליה הפכה לא סדירה ופגעה בתפקודי הכליה ובצירוף הטגרטול – נולדה החוויה המפוקפקת של אבן בכליה
הסיפור הזה הובא הנה על מנת להביא לידיעתכם שכל פרט שתוכלו להביא לידיעת הרופא המטפל עשוי לעזור לכם ולרופא המטפל לסייע לכם בטיפול במופע העכשווי ובעיקר, במניעת הישנות התקפים נוספים.
Comments