פתח דבר
אהוד מנור כתב שיר נפלא אגב תהיה מה זאת אהבה, מה היא מבקשת,
את ימיו, את לילותיו ולא די
מה היא מחדירה כך לעורקיו שהוא יכול להמשיך כך כל חייו?,
הוא גם הסביר באופן מפורש וכל כך רלוונטי לימים אלו בשיר אחר,
שתכלס, נגמר לנו הכוח – בלי שום חוכמות מכל המלחמות
שנותר לנו כוח רק לאהבה, גם אם היא קשה, מכאיבה וחסרת כל תקווה.... – עוד מישהו מזדהה וחלפו בו המחשבות?
בשביל דבר אחד אין כוח /מילים: אהוד מנור, לחן: מתי כספי
מזמינה אתכם לחפש את השיר, לקרוא ו/או להקשיב לשיר, החלטתי שלא להביא את המילים כדי שחלילה לא אחטא באמירה פוליטית – אף שאני מביאה דברים בשם אומרם – חפשו, תיהנו מהשילובים שרק אהוד מנור ומתי כספי ידעו להעניק לנו באהבה
ולמרות שטו' באב כבר מאחורינו, עדיין בוער בי הרצון על גבול הכמיהה לצאת לרחובות כל המדינה ולרסס מעל כולנו נתזים של אהבה, כדי להחזיר קצת שפיות והרבה אנושיות לחיים של כולנו – כי מה בסך הכל כולנו רוצים – הא?
אני לא רוצה יום אחד בשנה לאהבה בטו' באב, או Valentin's day בלועזית – כל כך בקלות אפשר לפרוס ולפזר את פרודות (מולקולות) אהבה בכל רגע, כל הרף, כל דקה, כל יום – ויש בי הרושם שכולנו נדרשים לטיפות הללו, לנתזים – ונכון לעכשיו לנחלים ונהרות של אהבה כדי להרגיע את כל המהומה
רק תיראו איך העולם מדייק, והיו כל כך הרבה לפנינו שאמרו את זה קודם – דודו ברק כתב "נכון לעכשיו אני אוהב אותך" ודורון מזר שר בקול שלא דורש שום הגברה – איזו עוצמה ובחירה מושלמת בזמר לביצוע השיר...
ואז בא עברי לידר, כתב ושר את מה שלא כולנו נהיה מסוגלים לאמר – "זו תמיד אהבה, זה תמיד מסובך ונמאס"... או כמו שריק איינשטיין כתב ושר "מישהו שר את זה קודם"
גיליון אוגוסט מלא באהבה, בעיקר כי זו התרופה הכי טובה ומוצלחת שאני מכירה
ואם לא אספיק לברך את כל ילדי הגנים והתלמידים לתחילת שנת הלימודים,
מברכת כאן ועכשו בשנה מבורכת, מוצלחת
מלאת אתגרים, שמחות והצלחות לכל אחת ואחד בדרכו
שלכם כתמיד,
תמר
הכימיה של האהבה?
די,
ב א מ ת?
"מי לא יודע מה זאת אהבה ומה היא מבקשת" תודה אהוד מנור על זה... דעו, מדובר בכימיה במיטבה...
ואחרי הקדמה שכזו מתבקשים כאן הסברים ועשויים להגיע כמה אנשים שיאמרו שחוו, הרגישו, שהצליחו לגעת באהבה ולמשש את קירבה ואיפה כימיה נקשרת בכל פינה..
אז כן, כימיה – לא רק כימיה, אלא אסופת הורמונים שמאוהבים באהבה כמו שאני אוהבת לכנות אותם, וכשהם משחקים את משחק התפקידים שלהם במוח שלנו אנחנו עפים על עצמינו, מאבדים משקל (כן, גם שיווי משקל) וקשר עם אמא אדמה והמציאות, מגדלים כנפיים ועפים באוויר משל עוד לא נולד כוח הכבידה שיחזיק אותנו צמוד לאדמה – ככה?...
ככה, ככה בדיוק מרגישים במצב של התאהבות – ויש הבדל בין התאהבות לאהבה, יש תיזמון ומיקום בתוך מערכת יחסים להתאהבות וזמן לאהבה – וכמובן שצבא הורמונאלי מכובד, תומך בשתי התחושות האנושיות הנפלאות הללו.... אוחחח כמה זה נפלא
כי בכוחה של אהבה להזיז הרים – לא מזמן קראתי באחד מאתרי החדשות ברשת על אמא שהצליחה להרים ולהזיז מכונית לבד, כיוון שהבן שלה נתקע מתחת לרכב שלהם (מי אמר אדרנלין ונור-אדרנלין ולא קיבל מנה) – גם זאת עוצמתה של אהבה...
בואו נעשה סדר, כי יש הבדל בין התאהבות לאהבה – התאהבות היא זמנית, לא בהכרח מחייבת, אנחנו מוצפים אופוריה ואפילו אקסטזה, מלווה בערנות מוגברת ומוטיבציה בשמים – ההשתוללות ההורמונאלית שמתרחשת במוח האנושי בזמן התאהבות נקראת "טמטמת התאהבות" או "לימרנס" – שניהם מדברים על שלב ההתאהבות עצמו ומי שכבר התאהב לפחות פעם אחת, מכיר את התחושות, את הווייב, את המרץ ואת נחיל פרפרי ההתרגשות בכל מקום בגוף.
מה שקורה בפועל נחקר על סוג מכרסמים שנקראים "נברני ערבה", נברני הערבה מנהלים מערכות יחסים מונוגמיות, מגדלים יחד את הצאצאים ושומרים על נאמנות מונוגמית לאורך כל חייהם ומכאן הסיבה לבחירה בהם ולא בסוגים אחרים של נברנים שלא מתנהלים כך בתוך חייהם (כן, גם לא כל בני-האדם מתנהלים כך, אתם צודקים – יש מספיק סיפורים אנושיים שידווחו על כך, אבל זה לא העניין שלנו בהרבה מעבר לתרתי משמע)
נברני הערבה מלמדים אותנו על המופע ההורמונאלי המתרחש במוחם – ממש כמו אצלינו בני-האדם:
בט ראשון יותר מאשר בתכנית הטלוויזיה, הקשר המיוחד הזה בין אם לעובר שלה שזה עתה נולד הוא קשר ייחודי והוא נולד בו ברגע הזה – כמו גם כשאנחנו מתאהבים
במקביל להצפת הורמון האוקסיטוצין, מתרחש גירוי של מרכזי העונג במוח, במקום שנקרא "גרעין האקומבנס", גרעין זה הוא אחד מגרעיני הבסיס של המוח הגדול.
הגרעין הוא חלק ממערכת המָזולימבית, הדופָּמינֶרגית (השם שמרמז על השתתפותו של הורמון הדופאמין עליו דיברנו בגיליונות האחרונים בעניין מערכת הגמול במוח האנושי) והמערכת הלימבית עליה כבר דיברנו לא מעט פעמים סביב נושא הריחות שמשפיעים עלינו והיום נרחיב קצת את היריעה.
גרעין האקומבנס משתתף בעיבוד רגשי, קואורדינציה ומנגנוני חיזוק קשב ותשומת לב וכל זה באדיבות הורמון הדופאמין. אני מזכירה לכולנו שאותו דופאמין, הוא ההורמון שמנצח על מערכת הגמול במוח וגורם לנו לשביעות רצון, הוא זה שאחראי על המוטיבציה שלנו – גרעין האקומבנס הוא אחד ממרכזי ההנאה וההנעה (הנעה – כוונה למוטיבציה) וכשאנחנו מתאהבים, הגרעין מוצף בסכ"ס – (סקס, כסף וסמים) בכל מה ששלושת אלו עושים לנו.
נזכיר במשפט שגרעין האקומבנס לוקח חלק בוויסות שלל התנהגויות שמכוונות להפעלה של מערכת הגמול במוח ולכן הוא משמעותי וקרדינאלי לוויסות התנהגותי – תהיה ילד טוב – תקבל.... כל אחד מוזמן לגזור מהחיים שלו
ככל שאנחנו מצפים לגמול עבור משהו שעשינו, כך גרעין האקומבנס מוצף ביותר דופאמין ונותן לנו את תחושת התגמול לה ציפינו, לסיפוק הזה.
שלושה שלבים לאהבה ומעניין לראות שיש שוני בהורמונים המעורבים בכל אחד מהשלבים:
שלב ההתאהבות הוא השלב הראשון והוא נמשך כחצי שנה, הוא מאופיין ברמות ריגוש גבוהות, תחושת אופוריה וכמובן גם מתח שאחראי על שינוי במצבי-הרוח. שלב ההתאהבות מציף ערכי דופאמין, ירידה ברמות הטסטוסטרון והסרוטונין
השלב השני הוא שלב האהבה התשוקתית המתאפיין בתחושת רוגע, בטחון ומחויבות – כל מה שאנחנו בונים ביחד או לפחות רוצים או אמורים לייצר ולפתח בזוגיות בריאה
ואם הצלחנו להחזיק מעמד בטוב בתוך השלב השני של האהבה, אנחנו מגיעים בשלב השלישי לאהבה חברית, סוג אהבה זה משקף ירידה ברמות התשוקה בין בני הזוג, אבל החברות בה מככבת ומזינה את בני הזוג, זה השלב של הורמוני אוקסיטוצין ו-ואזופרסין שמחזיקים את היציבות הרגועה והתומכת.
חוקרים שביקשו לבדוק על איזה אזורים הגוף משפיעים עלינו רגשות שונים מצאו שאהבה משפיעה על כל הגוף מהקודקוד ועד השוקיים....
למה לי אהבה? All you need is love
אני לא צריכה לשכנע אף אחד עד כמה נעימה לנו האהבה, לאורך ההיסטוריה נוכל למצוא אינספור תרגומים תרבותיים לאהבה, בספרות, שירה, מוסיקה, תיאטרון וכל האומנויות למיניהן וכמובן, גם המדע מעורב במקום הזה שידוע כמחולל בריאות משמעותי – תודו, שזה ממש מעניין
והיות והדברים הם לגמרי מדעיים, הגיע הזמן שנצלול לעומק כדי להבין ולראות מה עושה לנו האהבה ולבחור שוב ושוב ושוב ושוב אינספור פעמים באהבה...
לא יודעת אם יצא לכם להתבונן בפניכם במראה, אבל לבטח שמתם לב שהמאוהבים שמסתובבים ביננו נראים "מוארים" – אני מודה, קשה לי עם המושג הערטילאי "רוחְניקי" הזה, אבל ללא ספק, ניכר שמשהו בפָּנים של המאוהבים, קל לראות את "המשהו" הזה בפניהם של אנשים קצת יותר מבוגרים שנראים פתאום צעירים יותר, המקום הזה בולט מספיק בשביל לעורר את סקרנותם של חוקרים ומחקר שנערך עם 3500 משתתפים שנראו צעירים מגילם, גילה שהגורם המשותף להם היה שהם נמצאים במערכת יחסים אינטימית, פיזית, פעילה ואפילו מונוגמית שמושפעת מהורמון האוקסיטוצין מציף את הדם שלהם ושומר אותם צעירים. אפשר לראות את ההבדלים אצל אנשים שאינם נמצאים במערכת יחסים זוגית – זוגיות טובה ומאושרת כך מדווחים חוקרים, מעלה את הערך העצמי של בני-הזוג תודות למשובים החיוביים שהם חולקים האחד לשנייה – תחמיאו, תחמיאו – זה לגמרי בחינם ועושה טוב על הנשמה.
נקודה מעניינת היא העובדה שככל שאנחנו מאוהבים, הגוף שלנו מוצף בהורמון נוראדרנלין. מדובר במוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) שמגביר את השפעתו של אחיו המוכר לנו יותר אדרנלין (זה ההורמון שנותן לנו כוחות של לא פחות מאל כדי להציל את הילדים שלנו – בכתבה קודמת קראתם על אותה אם שהרימה והזיזה מכונית לבד, זה אדרנלין טהור) שוב, נוראדרנלין מגביר את ההשפעה של אדרנלין עלינו והמשמעות הפיזית מתבטאת ביכולת שלנו להיות יותר פעילים פיזית (תתרגמו את זה איך שתירצו), הוא מפחית את התיאבון ובמילים אחרות, פשוט גורם לנו לרדת במשקל או לחילופין, לשמור על משקל קיים...
חוקרים בדקו את הקשר שבין חיי אהבה לתפקוד מערכת החיסון ומצאו שככל שאנשים נמצאים בזוגיות אהובה ואוהבת, כך הם רגועים יותר, כך הגוף נזקק פחות להפריש את הורמון הקורטיזול ההישרדותי שמזנק ראשון בכל פעם שאנחנו מתרגזים, מתעצבנים, מרגישים מאוימים – הוא כמובן אחד ההורמונים המעורבים בגורמים להתפתחות מחלות לב וכלי-דם. Make love not war אמרו בפסטיבל וודסטוק ולגמרי צדקו...זה פשוט בריא ! – תתרגמו איך שתירצו
אנשים המעורבים במערכות יחסים אוהבות, נוטים לקחת פחות סיכונים ולשמור על עצמם יותר מאשר אנשים שאינם נמצאים במערכות יחסים או לחילופין, מערכות יחסים פחות בונות (הצלחתי לעדֵן את ההתבטאות?) – יש להם סיבה לחזור הביתה בשלום....
שימו לב לנתון הבא, ככל שמערכות היחסים בינכם לבין בין הזוג שלכם טובה יותר, כך ערכי לחץ-הדם שלכם בריאים וטובים יותר. לעומת זאת, ככל שמערכת היחסים שלכם אממממ... הבנתם – נכון?, כך ערכי לחץ-הדם טסים גבוה, (זה יתבטא בלחץ הדם הסיסטולי –הערך הגבוה יותר המעיד על סטרס ומצוקה)
ואם כבר הזכרנו את העובדה שמערכות יחסים מעורבות אהבה מחזקות את מערכת החיסון, הרי שמחקרים מראים שיפור משמעותי בריפוי פצעים לעומת אנשים שאינם מעורבים במערכות יחסים אוהבות
וגם באיכות הזיכרון נוגעת האהבה ומאפשרת לנו שיפור הקצב בו גדלים תאים במוח , זה בפני עצמו משפר את הזיכרון שלנו.
היות ואהבה כפי שניתן להבין מכתבה זו, היא הצפה הורמונאלית של המוח, לא נשכח את מעלליו של הדופאמין, אותו ההורמון המככב במערכת הגמול האנושית ומביא אותנו (כמו סם) לתחושת high, לתחושה של אושר ואופוריה
אהבה היא הסם היחיד שבונה ומטיב איתנו ועם האנשים סביבנו
איייי איייי רוזה...
מי היתה רוזה לה שר יהורם גאון את אחד השירים המזוהים עם הסרט הנפלא "קזבלן" שפרץ לאקרנים במאי 1973, לפני שהמצב הרוח הלאומי צלל לתהומות אוקטובר 1973 הא?
אני מודה, זו סקרנות ואולי אפילו סוג של חטטנות – כמה אפשר להקשיב ולשיר כזה שיר של אהבה ועשייה לכבודה מבלי לדעת מי היא אותה רוזה? –
אז חיפשתי, נברתי וכל מה שמצאתי הוא שגברת רוזה היא דמות ערטילאית או אולי האישה שאיתה רקד "קזה" במועדון ביפו, עוד מצאתי שזו עליזה עזיקרי שהרימה את המותג "פרצוף מלפפון חמוץ" – תבדקו, תבדקו... איייי אייייי אייייי רוזה, רוזה, רוזה, רוזה...
"קזה" שר לרוזה, "מיליון פרחים קניתי לך" כדי להביע את אהבתו ואכן, פרחים
מסמלים פריחה, טריות, רעננות, יופי, אווירה טובה, שמחות ו....אהבה כמובן. תמיד משמח לקבל זר פרחים, מישהו הקדיש מחשבה ותשומת לב (לפחות בסרט "אישה יפה") לסוג הפרח והצבע שלו – יש משמעות לסוג הפרחים, לבחירה בין פרח בודד לזר (ובאדיבות העלייה הרוסית למדנו שיש גם משמעות לכמות הפרחים בזר – ולאיזה אירוע) ובסוף גם לצבע הפרח עצמו:
לא בִּכְדִי שר ברוזה על הסיגליות ששלח באדיקות בתשיעי בכל נובמבר, סיגליות מסמלות אהבה אמיתית ונאמנות ומסירות לאין קץ.
לגמרי אפשר לכתוב ספר שלם על סוגי הפרחים ומשמעותם, על הצבעים וכמות הפרחים בזר וכמובן צורותיו המשתנות, אלא שהתכנסנו כדי לדבר על ורדים, להבין איך נפל דבר וורדים הפכו לפרח המזוהה ביותר עם אהבה, איך כל זה קרה?
חיפוש היסטורי מביא אותנו הרחק לשנת 500 לפנה"ס, שם מצאתי אזכור ראשון לוורדים, קונפוציוס המורה הנערץ מספר על גידול וטיפוח גינות הקיסרים בשיחי ורדים.
ורדים לא היו שם רק ליופי, עלי כותרת של הפרחים ומי-ורדים חיכו למיוחסים שבחברה באמבט ובמרחצאות – חייבים להודות שהיה להם טעם טוב.
ורדים נדדו מהמזרח הרחוק לאירופה והפכו כל כך יקרים שניתן למצוא שימוש בוורדים, שדות גידול ורדים וכמובן מי-ורדים סוג של "מטבע לסוחר" שניתן לקיזוז חובות. דקה לפני שנצלול לעומקו של ורד ריחני ויפהפה נזכיר שקיימים כיום 33,000 זני ורדים שונים ואני לגמרי מוכנה לחיות במקום שמאסף את כולם ולאהוב עד בלי די...
תהיו חביבים בבקשה, אל תקראו לוורדים שושנים – נכון, השם מזכיר, מצלצל מוכר – אבל שושנים הם שושן צחור – לא ורדים, מבלי להעליב ....
ורדים אוהבים לגדול בטמפרטורה יציבה, ובשל עדינותם ורגישותם של שיחי הוורדים, נהוג לשתול אותם סביב כרמים ומטעים כיוון שהם הראשון להעלות מחלות צמחי כאלו ואחרות, כך שיש מספיק זמן לחקלאים לאבחן את הוורדים ולהציל את עצי המטע רגע לפני התפשטות המחלה.
ורד בולגרי ו/או ורד מרוקאי הם שני הזנים היקרים ביותר ברחבי העולם ועד שלא התגלגלתי עד מרוקו (חשבתי לעצמי שאמצא ורד מרוקאי במחיר מציאה) לא הבנתי עד כמה יקר שמן ורדים מרוקאי – בלי להתבלבל 1200S לחמישה מיליליטר שמן ורד מרוקאי טהור... הלסת נשמטה לי
יחד עם כל היופי הקסום הזה, קיפול העלים המסתורי מעורר התשוקה והניחוח העמוק שקשה לעמוד בפניו, מדבר כל אחד מ-33,000 זני הוורדים על אהבה, התאהבות, על הרגשות העולים בין בני זוג במערכות יחסים השונות –
ורד אדום הוא הבחירה הקלאסית והוא הנבחר להביע אהבה רומנטית. יחד עם זאת, וורד אדום משמש גם סמל לסוציאליזם או של סוציאל-דמוקרטיה, לעיתים כאשר יד או אגרוף אוחזים בו.
ורד משמש סמל של מפלגות סוציאליסטיות בממלכה המאוחדת, אירלנד, צרפת, ספרד, פורטוגל, נורבגיה, דנמרק, שוודיה, פינלנד, ברזיל, ארגנטינה, הולנד, בולגריה ושל מפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות נוספות.
מקור סמל זה הוא בכך שמפגינים במחאת הסטודנטים במאי 1968 בפריז ענדו ורדים כסמל המאבק.
ורדים אדומים ללא קוצים מבטאים אהבה ממבט ראשון
ורד צהוב מסמל ידידות עמוקה ורגשות של אכפתיות והערכה, אם השתתפתם במריבה ואתם רוצים לגשֵר, העניקו או שילחו זר ורדים צהובים המסמלים התחלות חדשות וטובות יותר. ורד צהוב הוא הפרח הרשמי של אחוות הסטודנטים אלפא פי אלפא.
ורדים לבנים מסמלים תמימות, חיבור לקסם נעורים, אהבה בתולית ולידה – זר ורדים לבנים הוא בין הזרים האצילים ולכן הוא אחד הזרים הנבחרים עבור כלות ביום כלולותיהן. וורדים לבנים שימשו סמל לקבוצה לא אלימה בגרמניה, "הוורד הלבן" במהלך מלחמת העולם השנייה.
ורד אדום מפוספס (בלבן) מסמל התמסרות עמוקה ומוחלטת. 6 פרחים בזר מסמלים הוקרה ואהבה שיש להגן עליה. 11 ורדים הם אהבת אמת ואילו 13 ורדים בזר, הם זר שמגיע ממאהב או מעריץ מסתורי.... יש לנו מה ללמוד !!!
ורדים סגולים מסמלים כבוד ועושר וגם אהבה מתמשכת המבטאת מסירות לאין-קץ.
ורד אדום כהה (מה שנכנה בורדו) הוא הורד לחיזור, פיתוי והוא מסמל אהבה חדשה
ורד ורוד מביא איתו את מסר המתיקות, מתאים לימי-הולדת של בני-הנעורים הצעירים, בריתות או לאימהות צעירות
במאה הראשונה לספירה השתמש דיוסקורידס (רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני) בוורדים לטיפול בבעיות קיבה, כאבי ראש, בעיות גניקולוגיות, מחלות עור, פצעים, בעיות שונות בעיניים ובחניכיים.
בימי הביניים כבר הפיקו שמן מוורדים ושמן ורדים הפך בסיס לתרופות רבות באותה תקופה.
כיום כולנו יודעים שוורדים ובעיקר פקעות ורדים עשירים בוויטמין C ולכן יעילים לחיזוק מערכת החיסון לפני ובמקרים של התקררות ולמצבים שאנחנו זקוקים לגיבוי ויטמין C.
יחד עם זאת, מהחומר הפעיל המעניין בפקעות ורדים נקרא טילירוזיד ופעילותו חשובה לטיפול במצבי היפֶּרְמיָה – (היפרמיה פעילה מציגה זרימת דם מוגברת לרקמות ואילו זו הסבילה משקפת מצב של תקיעות/חסמת זרימת דם) – קל לראות מצבי היפרמיה בפנים אדומות, חלקים סמוקים וכמובן קופרוזים סביב האף (לרוב מתקשר עם יתר לחץ דם, אלכוהוליזם או קור עז). טילירוזיד הוא ביופלבונואיד, נוגד חמצון בעל אפיניות להפחתת היפרמיה, יעיל למצבים של רגישות יתר על פני העור המתבטאים באדמומיות.
עוד נמצא בפקעות ורדים ויטמין A, ברזל, סלניום ומנגן.
השילוב של טילירוזיד עם ויטמין C, מעודד פעילות תוך תאית של חמצון ובכך מייעל את הפעילות האנרגטית של התא – אם לקרוא לזה במילים פשוטות יותר, זו דרכן של פקעות ורדים לתת מענה להשמנת יתר בכלל וסוכרת בפרט.
מעניין לראות שוורדים הפכו סמל בין השנים 1487-1455 למה שנקרא בדיעבד "מלחמת שושנים"/"מלחמת בני-הדודים" (כולם צאצאיו של מלך אנגליה – אדוארד השלישי) בין שושלת יורק (ורד לבן) לבין בית לנקסטר (ורד אדום).
ואחרי כל הטוב הזה שיש לוורדים להציע, נתייחס לשמן המופק מוורדים, במאמר מאוד מוסגר אומר לכם שעל מנת להפיק 5 מיל' של שמן ורדים, יש צורך בלפחות 2000 ורדים, זה אמור להסביר את המחיר האסטרונומי של שמן ורדים אבסולוט
שמן ורדים מדבר על אהבה (נקי), אהבה אבסולוטית, אהבה ללא תנאי, אהבה עצמית (ועוד נדבר על כך בהמשך).
שמן ורדים מרגיע, אנטי בקטריאלי, נוגד דיכאון, אפרודיזיאק – מעורר מיני, אנטיספטי, ממריץ את מערכת העצבים, את מערכת העיכול, את הכבד, הטחול, את מחזור הדם, מכווץ נימים (זוכרים את נוגד החימצון טילירוזיד מהפסקה הקודמת?), מסדיר מצבים של טכיקרדיה (הפרעת קצב המתבטאת בקצב לב מהיר) והיפר ונטילאציה (נשימות מהירות לא אפקטיביות – לרוב במצבי היסטריה/פחד).
ועבור נשים במיוחד, שמן ורדים מנקה, מטהר, מווסת, ממריץ ומחזק את שרירי הרחם.
מסייע להפחתת דימום במחזור חזק ושוצף.
מסייע להחזיר צניחת רחם, מחזור לא סדיר, סטרס, דיכאון, עצבות, בעיות נפשיות שמקורן במיניות ופוריות, דיכאון לאחר לידה, לב שבור על רקע ניתוק יחסים, חשש מחוסר מיניות או קשיים ביחסים אינטימיים או במילים פשוטות פריג'ידיות – קרירות מינית.
אצל גברים לעומת זאת מטפל שמן ורדים באימפוטנציה וגביר ייצור זרע.
שמן ורדים הוא השמן לטיפול בלב השבור, באובדן – גם של איבר בגוף, של ילד או בן זוג.
שמן ורדים יעיל לטיפול במצבים של חוסר אהבה, קינאה, כעס, תיעוב עצמי, חוסר ערך עצמי, במצבים של הריון לא רצוי – ניחוח ורדים מסייע לחיזוק הקשר בין האם לעובר ובהמשך לתינוק שייוולד.
שמן ורדים הוא השמן למצבים של חוסר אהבה, גם בין אדם לעצמו, פתיחה ועירור רגשות, יכולת נתינה ואהבה ללא גבולות כמו בין הורים וילדיהם.
שמן ורדים יעיל לקרמים ומשחות סביב אנטי אייג'ינג, עור יבש רגיש ומבוגר, לטיפול בהרפס, יעיל לדלקות עיניים (תתייעצו, אל תנחשו לבד), טיפול בשעורה ומחלות ויראליות.
במילים אחרות, שמן ורדים הוא המולקולה שעושה את ההבדל ומייצרת את התבלין המיוחד הזה שעושה את החיים worth leaving.
אהבה עצמית
המשפט הרווח על אהבה טוען שאם אתה לא אוהב את עצמך, אין ביכולתך לאהוב אחרים כלל...
מי ומה את "אהבה עצמית" או כמו שאהוב מנור שואל, מה את מבקשת?
אולי גם אתם דור ה-X בני גילי פחות או יותר, מכירים את המשפטים האלו מהבית שחיסלו אצל רבים מאיתנו את היכולת להיות שם בשביל עצמינו בחשד והאשמה גורפת שאנחנו אגואיסטים...
היינו ילדים וזה היה מזמן (כל הזכויות שמורות ליוסי בנאי) ואהבנו באמת ובתמים את החיים, החברים, המשחקים וגם את עצמינו – ממקום בונה, מקום שמאפשר לכל ילד לשמור על עצמו, על מרחב המחיה העצמי שלו שמאפשר לו ללמוד על עצמו את הגבולות הנכונים לו ומשם, ללמד את הסובבים לו את הגבולות של עצמו – את הגבולות הנחוצים לו כדי לחיות בשלום עם הסביבה –
בדיוק במקום הזה הגיעו אותם מבוגרים [חשבון מהיר יביא אתכם לדור ראשון לשורדי השואה-אם חיפשתם הסברים ולא רק..] שהיו צריכים לגדל ולשמור על שניים, שלושה וגם הרבה יותר ילדים וחלק מהמקום שניסה לשמור על אולי שפיות, אולי מהמקום של פחד רבים מול אחד, אולי ממקום של צורך בשליטה או סדר, שקט ושלווה ואולי אפילו מתוך מקום שרצה להקנות לנו הקטנים ערכים אנושיים ולמידה – מהמקום הזה נולדו משפטים שמתוך כוונה אין לי עניין לכתוב אותם, כיוון שכל אחד מביא איתו בתרמיל האישי של נפשו את המשפטים שאפשרו לו לגדול ואלו שהותירו אותו במקום ששולל ממנו את ההזדמנות לייצר לעצמו את מרחב המחיה הפנימי – או כמו שאני מכנה זאת היום הגבולות הטבעיים האפשריים, אלו שמאפשרים לנו לחיות עם עצמינו באהבה לעצמינו – כזו שמאפשרת לנו פשוט להיות, להיות עם עצמינו בטוב, ברע, בשמחות ובקושי – פשוט להיות, כדי ללמוד להיות עם עצמינו ומשם לצאת מתוך עצמינו אל ולהיות עם שאר העולם שמחוץ לנו
המקום הפנימי הזה הוא must לכולנו, הוא המָבּוּע הפנימי, המקום שממנו אנחנו באמת יכולים לאפשר לעצמינו להעניק את האהבה שבנו, את ההקשבה, הנוכחות, השלווה, מבלי לוותר על מי ומה שאנחנו, זאת היכולת לתת מבלי לפרק את הגבולות להם אנחנו זקוקים בשביל עצמינו – רק במקום הברור הזה, יכולה להינתן אהבת אמת שמשאירה מקום לנותן מבלי לפגוע, לחסוך או לגרוע במהותו ובצרכים הפנימיים הראשוניים שלו.
תשאלו איפה עובר קו הגבול בין אגואיזם לבין אהבה עצמית? – שאלה מצויינת ואפילו נדרשת על מנת להבחין בין שני המושגים בעיקר מתוך מקום שמאפשר לבנות ולהיבנות מתוך אהבה...
אגואיזם יבוא תמיד על חשבון מישהו אחר וחשוב להדגיש שאגואיזם מוגבר או קיצוני הוא למעשה נרקיסיזם. לעומת זאת אהבה עצמית היא המקום שמכיר ביכולות הפנימיות של אדם מתוכן מתאפשרת נתינה
אנשים בעלי אהבה עצמית בריאה לא זקוקים לתדלוק חיצוני עבור עצמם, יש להם את המבוע הפנימי שלהם, הם שלמים עם מה שיש להם ויש ביכולתם את היכולת לראות את החוזקות והחולשות של עצמם מבלי לשפוט, אלא מתוך הכרה פשוטה ביכולות שלהם והתחשבות בה.
לעומתם, אנשים שאינם בעלי אהבה עצמית בריאה יהיו תלויים תמיד בחיזוק חיצוני, בתשומת לב מבחוץ, במשוב ורצוי חיובי מבחוץ של כמה שיותר אנשים בעיקר משום שאין להם את המקום הזה מובנה מתוך עצמם – לכן הם ניזונים ממקורות חיצוניים.
אלו בדיוק האנשים שיבקשו (וחשוב לדעת שפחד הוא זה שמככב אצל אנשים אלו) "תרימו לי", ימשכו בכוח את תשומת הלב שלכם, את המחמאות, התגובות (אפילו פחות טובות) והעיקר שיקבלו את תשומת הלב לה הם זקוקים – בגלל שלא בנו את עצמם מבפנים, בגלל שלא הציבו גבולות ברורים קודם כל לעצמם ומהמקום הזה, גבולות ברורים כלפי הסביבה, גבולות ברורים שיאפשרו להם להיות הם עצמם – הם עצמם בטוב עם עצמם, מאפשר את היכולת למסור באהבה מבפנים החוצה כל אנרגיה באשר היא.
אהבה עצמית היא זו שמטפחת את הערך העצמי שלנו, מה שיוצר את החוסן העצמי שלנו, מה שיוצר ומזין את מערכת החיסון הבריאותית פיזיולוגית שלנו.
שמן ורדים עליו דיברנו בכתבה הקודמת, הוא בדיוק השמן שמאפשר בנייה מבפנים של גבולות – קירות תומכים (מעולם הבנייה) לאני העצמי של כל אדם.
מזמינה את כולנו לקרוא בפעם המי יודע כמה את המילים שכתב צ'ארלי צ'אפלין למסיבת יום הולדתו ה-70... לא חייבים להגיע לגיל 70 כדי להבין את הרמז ולפעול למען עצמינו...
אהבה עצמית – צ'ארלי צ'אפלין:
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון,
בשעה הנכונה ובדקה הנכונה ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי הם
רק אזהרות שאני הולך נגד האמת הפנימית שלי.
היום אני יודע שקוראים לזה "אותנטיות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים והתחלתי
לראות את כל המתרחש כתרומה לצמיחתי.
היום אני יודע שזה נקרא: "בגרות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להבין כמה מעליב זה ללחוץ על מישהו לעשות
את מה שאני מבקש, למרות שידעתי שזה לא הזמן או שאותו
אדם עדיין לא מוכן. אפילו כאשר האדם הזה הוא אני.
היום אני יודע שלזה קוראים: "כבוד".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
התחלתי להשתחרר מכל מה שאיננו בריא עבורי,
מאכלים, אנשים, מצבים, כל דבר שמשך אותי מטה.
בהתחלה לבי קרא לזה- "גישה אגואיסטית".
היום אני יודע שזה: "אהבה עצמית".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
חדלתי להתייסר על הזמן החופשי, הפסקתי לעשות
תכנונים גרנדיוזיים, ממש נטשתי את ה"מגה" פרויקט של עתידי.
היום אני עושה את מה שאני רואה לנכון, מה שאני אוהב,
בקצב שלי, היום אני יודע שקוראים לזה: "פשטות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת הפסקתי
לרצות להיות תמיד צודק
וכך טעיתי הרבה פחות
היום גיליתי שלזה קוראים: "צניעות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג כל הזמן למה שיהיה בעתיד.
עכשיו אני חי את הרגע הזה, כי כאן מתרחש הכול.
היום אני חי כל יום ויום, ולזה קוראים "שלמות".
כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבחנתי שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי מאוד,
אבל כאשר אני מגייס אותה לשירות לבי,
היא פוגשת פרטנר חשוב ואמיתי, ולזה קוראים: "לדעת לחיות".
לא חייבים לפחד מהעימות המתקרב ביני לבין עצמי או ביני לבין האחרים.
אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם ואז נולדים עולמות חדשים.