פתח דבר
איך פותחים גיליון בימים סוערים ומטורפים שכאלו ??
כל כך מוזר ואולי אפילו הזוי שאני כותבת מראש את הגיליונות - מראש ייעדתי את גיליון אוקטובר לעסוק בסערת הרגשות שאנחנו מרגישים בבטן – בפרט אחרי חודש ארוך של חג/שבת שמראש מביא איתו סוג של נפיצות באוויר... לרגע אחד לא יכולתי לתאר לעצמי כמה סערת הרגשות תהיה טלטלה עוצמתית כמו זו שכל אחד מאיתנו חווֶה נוכח המלחמה והזוועות שרק בני-אדם יודעים לעולל האחד לשנייה..
שורות השיר "מי ידע שכך יהיה, שבכמה לילות ללא אמא, תהפוך מנער ותהיה, לבחור מסתער קדימה"... אותן יודעים בעל פה כל אם ואב בישראל שילדם הגיע לגיל 18 ויצא אל הצבא, "
נכתבו בידי עוזי חיטמן ביולי 1973 - שלושה חודשים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים. 50 שנה חלפו מאז, עוזי כבר מזמן לא איתנו –ומילות השיר עדיין רלוונטיות, וודאי לאור המלחמה שפרצה לתוך ואת חיינו לפני כשבוע..
אני מרגישה שמשהו בוער בי, כנראה כמו כולנו שחיים בתוך עמֵנו ויודעים לאמר נכוחה יותר מכל אחד אחר, היכן המִשְגִים שלנו, של הממשלה הזאת או האחרת, השרים האלו והאחרים
– אתם מכירים אותי, לא יהיה כאן אזכור ובוודאי לא דיון פוליטי, זה לא המקום ודאי גם לא הזמן – יחד עם זאת, ישנם כמה מקומות שאני מבקשת להאיר לחשיבה נוספת או מחודשת – כי מחר כך הבטיחה סקארלט אוה'רה בסרט האלמותי "חלף עם הרוח", מחר תזרח שוב השמש והשיגרה תשוב אל חיינו ודקה אחת לפני שאנחנו מאבדים את המומנט, אני מבקשת להאיר כמה שאלות ותהית שעולות בי...
75 שנות ציינו להיווסדה של מדינת ישראל במאי האחרון, יותר שנים מכך, כך מספרים אנשים שעוד נותרו בחיים ובוודאי פרשנויות דפי ההיסטוריה מזנבים בנו מעצם היותנו, מתוקף בואנו לארץ ישראל האם השתנה משהו?
תתבוננו יחד איתי על ההיסטוריה לאורך השנים, בואו ננסה להתמקד כרגע רק סביב עזה של אחרי 1967, משהו השתנה בהתנהלותם של תושבי עזה, שלנו מצידה השני של עזה?
האם גם אתם כמוני מזהים ריטואל התנהגותי קבוע שחוזר על עצמו כל תקופה מסויימת? כן, פעם זה היה לוקח כמה שנים אלא שלאורך לפחות נאמר עשרים וחמש השנים האחרונות הקצב בין אירוע לאירוע גובר...
אני לוקחת zoom out ומתבוננת על ישראלה שלנו, מאמינה פעם אחר פעם להבטחות ארגוני הטרור בעזה שיהיה טוב, שהם יפסיקו לירות עלינו, שיפסיקו לשלוח בלוני נפץ ולזרוע הרס בשדותינו, שיפסיקו לשלוח טילים לכל חלקי מדינת ישראל מתוך כוונה לזרוע הרג והרס אזרחים – אני שואלת אתכם, תעזרו לי כאן בבקשה – האם משהו השתנה?
האם גם אתם רואים את הריטואל חוזר על עצמו – אנחנו מופגזים, צה"ל מנטרל ומוחק "מטרות" לא לפני "הקש בגג", ארגוני הטרור מסכימים להפסקת אש תמורת סחטנות זולה ועוד כמה טילים אחרי החתימה על הפסקת אש, ארגוני הטרור מקבלים פיצוי כספי וחומרי גלם, אישורי עבודה לתושבי עזה – שטוענים שהם יורים עלינו בגללינו ?!?–
כספים, חשמל, מים ומשאיות בטון אין סופיות נכנסות לעזה בונות מערך חדש של מנהרות (לא את בתיהם שניזוקו בהתקפות צה"ל), טילים וכלי נשק כדי להגיע לפעם הבאה ששוב פותחים עלינו באש כי מישהו אמר, מישהו חגג, מישהו ציין משהו בישראל וזה פגע ברגשותיהם וגרם להם ללחוץ על ההדק ולזרוע הרס תהומי בישראל –
אין לי ענין לבדוק מי צודק בריקוד הטנגו המוזר הזה, אני מבקשת לבדוק האם עדיין לא הבנו שאלו הם צעדי הריקוד והם חוזרים על עצמם למעלה מעשרים שנה?
היתכן שמדינה שלימה מתנהלת כמו ריטואל האישה המוכה? -שוב ושוב ושוב ושוב מחכה שמחר משהו ישתנה והדברים יראו ויתנהלו אחרת?
תזכירו לי בבקשה, מי היה זה שאמר שההגדרה של טירוף, הוא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לשינוי ?... (ברור שאני יודעת, אבל תבדקו – כדי שלא תשכחו את המשמעות הזה, זה חשוב !)
מה לדעתכם פרויד היה אומר ההתנהלות הזו שלנו? ועלינו?
– האם התובנה המתבקשת תצליח להאיר ולהעיר להתנהלות שונה שתייצר אינשאללה מציאות חדשה בחיינו?
הכי חשוב לי להאיר אותנו, עמְךָ.. האנשים ברחוב, כולנו, האנשים בִּשְדֵרות, מטולה, חדרה וגדרה – בסוף, ברגעי האמת שלנו כשאנחנו נדרשים לדגל או לאחדות העם? –
כולנו שם !
אתם זוכרים שממש לא מזמן "צחקנו" (צחוק כאוב במיוחד לדעתי) מהסרטון של "שאולי" – בעניין מלחמת אזרחים – תכלס?
תכלס עד לפני כמה "רגעים" התחושה בקרב הציבור היתה כפסע מהנקודה הזו, פתאום הדברים של שאולי נשמעו לא מופרכים - ה א מ נ ם?, אנחנו לא מתאימים?
אנחנו הכי מתאימים, הכי יפים שאנחנו מעורבבים מזרח ומערב, לבן ושחור, שיער מקורזל ועיניים כחולות, שיער בלונדיני עם עיניים חומות ונמשים...
אנחנו הכי מוצלחים וחזקים כשאנחנו מעורבבים ואם תשאלו כל רופא ואפילו וטרינר תלמדו שככל שאנחנו מעורבבים יותר, כך אנחנו חזקים יותר – פיזית, גנטית, רגשית, מנטאלית יש בנו הכל מהכל – אנחנו רקמה אנושית אחת וכשצבא העם נדרש...
שם היופי הישראלי במיטבו מופגן החוצה, לא קיים עָם אחד ביקום שיודע לתמוך בחיילים ובאזרחים שלו, שיודע לפתוח את הלב והכיס ולשלם על ארוחה של פלוגת חיילים גם אם יש לו מינוס מרקיע שחקים בחשבון הבנק,
אף אמא ביקום לא יודעת לבשל ולאפות כמו אמא ישראלית מעורבבת כהלכה עם לב רחב כמו של עשר נשים לפחות מכל תפוצה אפשרית וכעת כשפינו ישובים שלמים מהדרום וחלקם הגיעו ליישוב בו אני גרה, תרם קבלן בניין (מעורבב כהלכה) דירות חדשות שטרם אוכלסו לטובת תושבי הדרום המפונים ותושבי היישוב בו אני גרה מילאו בתרומות ציוד לבתים וחיים שלמים, ממשחק ובגד ועד מקרר ותכולתו, מחולצה לתינוק ועד מצעים, כלי-מיטה וכריות – הכתפיים השמוטות הזדקפו והאנרגיה הזו, היא בדיוק העוצמה שלנו ואותה בדיוק, אני רוצה להעלות על נס, כיוון שזו אנרגיה שאינה מתפשרת על קטנות (כמו מדיניות הפרד ומשול), זו אנרגיה מרפאת ומנחמת (ואנחנו כל כך זקוקים לרגעים וחסדים של נחמה, אל אלוהים מה שהתחולל ועדיין) האחדות הזו, הלב הפתוח, הביטחון בהתנהלות אנושית – זה הכוח הישראלי והיהודי – והוא אחת העוצמות שלנו !!!
כן !, יש בנו הכוח לבחור נכון,
יש בנו העוז והאומץ להיות כנים ואמיתיים עם עצמינו תהא האמת מרה ככל שתהא, יש בנו היכולת להתמודד איתה.. נעשה קפה, נתווכח, נסכים, נאכל עוגיות שנאפו בהמון אהבה וחכמת חיים ונדע כולנו יחד, שאנחנו חזקים ויכולים, לקום ולהקים את עצמינו מחדש, מחוזקים, בוחרים באמת שלנו והולכים איתה קדימה... זה מה שאנחנו עושים למעלה מחמשת אלפים שנה
אני אוהבת את מדינת ישראל, אוהבת את האנשים בארץ הזו
אנחנו לא כל כך קוצניים כמו שנהוג לתאר אותנו, אבל ללא ספק אנחנו הכי מתוקים שיש מבפנים...
עם ישראל חי וימשיך לחיות תוך התעצמות, כי רק כשאנחנו לוקחים אחריות על חיינו, אנחנו מגובשים, מחודדים ומגיעים לתוצאות שאי אפשר להתעלם מהן – תבדקו אותי ברמה ההיסטורית, אל תאמינו לי או לכל אחד אחר...ת ב ד ק ו !!!
ליבי כואב ומזועזע עם כל תושבי הדרום שחייהם נרמסו בטירוף הזוי,
עם הפצועים פיזית ונפשית, עם החטופים, הנרצחים, ההרוגים וכולנו שנושאים את השלכות הטירוף של שנאה והסתה...
אני מאחלת לכולנו, אחד אחד – אחת אחת שנדע לקחת אחריות על חיינו, לבחור את המיטב עבורינו ולא להסתפק בפרורים שנותרו או הבטחות נבובות... יש כל כך הרבה אנשים טובים ומוכשרים במדינה שלנו – אם רק ניתן להם את ההזדמנות.
נטעה? – יתכן, - נצליח? – לא בטוח
אבל נדע בלב שלם שעשינו הכל ואת המיטב עבור עצמינו והדורות הבאים אחרינו, שילמדו מספרי ההיסטוריה אחדות ואחווה מה היא... זו, זו היא בדיוק המורשת והיא מוטלת לפתחנו ועל כתפינו...
מקווה בשביל כל אחד מאיתנו שחשבון בנק החוויות הטובות, העיסוקים הפרטיים והתחביבים שלו גדול מספיק כדי להוות משענת לתקופה המאתגרת שעומדת לפיתחנו –
השאירו את הגל השקט, התפנו לעסוק בתחביבים, בהקשבה למשפחה/חברים וזיכרו שבזמנים שכאלו, הכי חשוב לבצֵר את החלק הפנימי והרך שלנו, כדי שיעמדו לזכותנו הכוחות להם אנחנו נדרשים כדי להתמודד עם תקופות מאתגרות והשלכותיהן – הקשבה בלתי פוסקת לפרשנויות בכל כלי-התקשורת כמו גם צפייה בסרטונים, מחלישה אותנו מבפנים – בעיניי זו מלחמה פסיכולוגית שלא מטיבה איתנו ובמקום לחזק – מחלישה אותנו מבפנים...
מאחלת לכולנו ימים טובים ומאפשרים יותר מאלו
שלכם כתמיד,
תמר.
מעי רגיז - Irritable bowel syndrome (IBS)
תסמונת המעי הרגיז היא אחת התסמונות הנפוצות בקרֶב האוכלוסייה. היא משתקת, גובה מחיר למפרע ובמזומן, מקְשָה על הרופאים לאבחן אותה ולמרות הכל, יש כל כך הרבה מה להציע כדי להקל על הסובלים ממנה...
תסמונת המעי הרגיז מביאה איתה מכלול סימפטומים שונים ובעיקר כאלו שיודעים להשתנות מה שמקשה על האבחון. למעשה, אבחון תסמונת המעי הרגיז מתבצע על דרך השלילה – כלומר, הרפואה הקונבנציונאלית בודקת, בוחנת ושוללת פתולוגיות הקשורות לסימפטומים המופיעים גם בתסמונת זו ורק לאחר ששללו את כל הפתולוגיות האפשריות, זה הזמן להכתיר את מה שקורה בגוף כתסמונת המעי הרגיז או הרגיש – האמת היא ששניהם גם יחד.
הסימפטומים הבאים לידי ביטוי בתסמונת המעי הרגיז, גורמים לחוסר נוחות ואי-תקינות של תפקוד המעיים אלא שבפועל, הליקוי עלול להתרחש בכל מקום לאורכה של מערכת העיכול, החל מהפה וכלה בפי-הטבעת.
למעלה מ-20% מכלל האוכלוסייה סובלת מתסמונת המעי הרגיז כשהתסמונת נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. התסמונת נוטה להופיע בתחילת גיל הנעורים או ראשית שנות העשרים, בעיקר בעקבות אירועי סטרס שונים. מחצת הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, ידעו להצביע על אירוע בחייהם שהתקשר להתקף הראשון של התסמונת. החשיבות היא הקשר בין מצבו הנפשי רגשי של המטופל לבין הופעת הסימפטומים במערכת העיכול – לכן, חשוב ללמוד מההתקף הראשון וממנו להקיש את המשמעויות וההשלכות על המטופל הסובל.
גורם אחֵר שיכול להתקשר להופעת תסמונת המעי הרגיז הוא דלקת מעיים (קרוהן/קוליטיס/זיהום חד-פעמי) אלו עלולים לגרום להפרעה מתמשכת על-רקע רגישות ב- ושל מערכת העיכול.
גורמים נוספים שיש לשלול או לאשש הם אלרגיות ואי-סבילות למזונות ויש לבדוק את כל רשימת האלרגנים.
סף כאב נמוך הנגרם מגזים לכודים המפעילים לחץ על דפנות המעי, גורמים לבטן להתנפח מה שבתורו לוחץ על מערכת העצבים החולפת באיזור מערכת העיכול וגורם בתורו לתנועתיות יתר של המעי ולתופעת התסמונת.
פלורת מעיים לא מאוזנת וכמובן קנדידה במעיים, פעילות כבד לקויה או תת ספיגה של מלחי מרה גם הם חשודים כמקור להופעת התסמונת ולכן צריכים להיבדק לאשורם.
יש לקחת בחשבון שלרוב הטריגר הנפשי קודם להופעת סמפטומי התסמונת. אף שלכאורה תסמונת המעי הרגיז אינה גורמת לנזק, מדובר בתסמונת מציקה, מעיקה שגורעת מאיכות החיים.
אחד הדברים המקשים על אבחון תסמונת המעי הרגיז הוא העובדה שהתסמינים (סימפטומים) משתנים בין אדם לאדם. הדבר תלוי בחלקים מהמעי המעורבים בתסמינים. הקושי גדל כשקיימים מספר מקומות בעיתיים בו בזמן.
רשימה חלקית של תסמיני תסמונת המעי הרגיז:
צרבות, קשיי בליעה, הפרעות עיכול שאינן מלוות בכיבים, תחושת מלאות גם לאחר ארוחות קלות, גזים והתנפחות הבטן לאחר האחרונה, רגישות יתר למגע בבטן, כאבי-בטן, דחיפות (עד כדי קושי באיפוק) ותכיפות להתרוקנות המעיים, תנודות בין עצירות ושלשול, החזר חומצה מהקיבה, כאב חד וקצר בפי-הטבעת, שכיחות גבוהה של כאבי-ראש, צורך תכוף במתן שתן ואף התפתחות שלפוחית רגיזה (בפרט בקרב נשים), תשישות, עייפות, הפרעות שינה, היעדר תיאבון, בחילות, דיכאון, שכיחות גבוהה של תסמיני חרדה ומצוקה.
רוב האנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז יודעים למנות את הדברים שיעדיפו שלא לאכול, כדי שלא לחוות התקף, כדי לגרות את המעיים שלהם למתקפת הסימפטומים, לצערי רק בודדים ישייכו את רמות הסטרס בחייהם לתמונה העולה מתגובת מערכת העיכול – או אם תירצו, חוסר היכולת לעכל סוג מסויים של תרחישי חיים שהופכים להם את הקרביים... כן, זה לגמרי שם...
הטיפול הנטורופתי יציע לבדוק רגישות למזונות אלרגניים (אלימינציה ולאחריה השבת מוצרי מזון בגישת האתגר), מניעה מאכילת מזונות חריפים, מלוחים, שומניים ומתובלים – ההמלצה תהיה לרכוש שקט בבטן, להרגיע את המעיים מפעילות ועצבוב יתר, להוריד למינימום את הגירוי של רירית המעיים, הם גם אלו שמונעים ספיגת נוטריאנטים לגוף.
מה כן?
לפני שאומר מה כן, חשוב לי להבהיר שמעי רגיז הוא תולדה של היכולת או נכון יותר הקושי שלנו להתמודד עם אירועים רגשיים כאלו ואחרים, נקרא לזה סטרס במילה אחת.
עצָב הווָאגוּס עליו דיברנו כל כך הרבה פעמים, חוצה את מערכת העיכול לאורכה והוא הראשון להגיב למצבי סטרס ועקה שלנו וככזה, התגובתיות העודפת של העצָב – המשקפת את התגובה שלנו לאירועים כאלו ואחרים היא בדיוק זו שמפעילה יתר על המידה את המעיים או לחילופין משתקת את תנועתם – קרי עצירות.
מעי רגיז יודע להתבטא גם בעודף יציאות וגם בעצירות ואין ביכולתנו לצפות כיצד יגיבו בני-המעיים שלנו לכל תרחיש, זולת אותו אדם עצמו שמכיר את גופו.
הקשר בין התגובה שלנו לסטרס לבין השפעת העצב על פעילות המעיים שיתכן שתוך דקות ספורות מהרגע בו שמענו או היינו מעורבים באירוע שקשה לנו להתמודד איתו עד שהמעיים שלנו יגיבו לכך – בעיקר ירגישו את זה אותם אנשים שמבטאים את המעי הרגיז בעודף פעילות מעיים, זה עשוי להתבטא בקושי להתאפק עד שמגיעים לשירותים להתרוקנות – מה שמסביר באופן רהוט את הירידה באיכות החיים באדיבות המעי הרגיז.
ובכן נקפיד על ארוחות קטנות, לא גדולות מדי שמעמיסות על מערכת העיכול,
בחירת המזונות צריכה להיות מושכלת ורהוטה לכל אדם באופן אישי, מה שנכון למעיים שלי, לא בהכרח נכון ומתאים למעיים של מישהו אחר ולכן, יש לערוך רשימת מזונות "שעוברים בקלות" במעיים לעומת אלו שמתקשים לעבור במערכת העיכול איתם כדאי להמתין עד שיקום המצב.
לרוב מזונות בסיסיים, מזונות מבושלים (ירקות) קטניות קלות (מיני עדשים, מאש או שעועית אזוקי) יהיו נוחים יותר למעיים מאשר קטניות קשות כמו שעועית יבשה או חומוס למשל.
אנשים שהמעי הרגיז שלהם מתבטא בעצירות יהיו אלו שיצטרכו להקפיד על שתיית נוזלים מושכלת ומדורגת בגמיעות. אלו אנשים איתם אבדוק כיצד ירקות טריים משפיעים עליהם ובמקביל ובמידה ונוח למעיים שלהם עם ירקות ופירות טריים, נוסף נוזלים – שתייה על מנת לאזן בין כמות הסיבים התזונתיים וכמות הנוזלים על מנת שלא להחריף את תמונת העצירות.
הדגש הטיפולי החשוב בכל הקשור למעי רגיז הוא בראש ובראשונה הפן הרגשי והיכולת להתמודד עם תרחישי חיים – אותם אלו שמעוררים את המצב מלכתחילה ולכן, נכון יהיה לכל אחד באופן אישי למצוא מה היא הפעילות המאפשרת לו לפרוק מתחים ולהתמודד נכון וטוב יותר לעצמו עם סטרס.
יש שיעזרו בנשימות מודרכות, דמיון מודרך, מדיטציה, פעילות גופנית מותאמת אישית והאפשרויות הן אין סופיות – הרעיון הוא באמת להקדיש לנושא תשומת לב על מנת מראש לאזן את התגובה העצבית המוליכה כאמור לרגישות יתר של מערכת העיכול.
היות ומדובר במעורבות של מערכת העצבים, הרי שאחד התוספים החשובים לנטילה במצבים אלו הוא קומפלקס ויטמיני B ובעיקר B12 הידוע כתומך מערכת העצבים ויתרה על-כן, ידוע שוויטמין B12 נִזְלָל במצבי סטרס (גם אם אנחנו לא מרגישים אותם במערכת העיכול או בכלל).
איזון חיידקי פלורת המעיים נדרש גם הוא, אלו מכם שאינם רגישים למוצרי חלב יוכלו להיעזר ביוגורט, ניתן גם להיעזר במוצרים מותססים כמו מי-התססה של כרוב (כבוש) תמיד ההעדפה היא לכבישה בייתית. ניתן בהחלט להשתמש באחד ממוצרי פרוביוטיקה מקופסלים וכאן ישנן שתי הארות חשובות: הקפידו על מגוון רחב של סוגי חיידקי המעיים במוצר, ככל שמגוון החיידקים הידידותיים גדול יותר, כך יתכן והמוצר יכיל בדיוק את החיידקים הנדרשים לכם באופן אישי – למעיים שלכם והצרכים שלכם.
הארה חשובה שניה מדברת על עיתוי נטילת פרוביוטיקה. אני מודעת למה שכתוב על קופסאות המוצרים או בעלון הנספח אליהם ובכל זאת מציעה להשתמש בהיגיון פשוט – ככל שהמעיים אינם עסוקים בעיכול וספיגה, כך מידת הפניות שלהם לקבל כמות גדולה של חיידקים ידידותיים גדולה יותר כלומר, הדבר הנכון לעשות הוא ליטול מוצרי פרוביוטיקה כשהמעיים שלכם ריקים, כשעתיים אחרי האוכל לפחות ובכך לתת יתרון עצום לחיידקים הפרוביוטיים לפעול באופן טבעי.
כמובן שיש לקחת בחשבון שבחירת מזונות המהווים מצע לסביבה תומכת התפתחות חיידקים ידידותיים במעיים משמעותית וקריטית תמיד ובפרט כשנוטלים מוצרים פרוביוטיים – נסו סיבים תזונתיים הקיימים באופן טבעי בירקות ופירות, מוצרים מותססים כאמור ופטריות מרפא. אגב כך, דבש למשל מפריע להתפתחות והתבססות של חיידקים ידידותיים במעיים – שווה לזכור.
כמובן שישנם ויטמינים ומינרלים נוספים שעשויים לסייע לשיקום מערכת העצבים ומערכת העיכול אבל אלו צריכים להיבחר באופן אישי לכל מצב – לכל אדם.
יחד עם כל אלו, רפואת צמחי מרפא היא אחת הדרכים הזמינות והיעילות לטיפול תוך התאמה אישית לסובלים ממעי רגיז, רפואת צמחי מרפא היא בבחינת must והתגובה לרוב, מהירה ומאפשרת שיקום שתי המערכות המעורבות בתסמונת.
במקביל כאמור, כל פעילות גופנית שאינה עצימה יתר על המידה, מאפשרת שחרור והקלה על מערכת העצבים וכפועל יוצר שחרור מערכת העיכול.
לא נשכח להוסיף את התועלת של רפלקסולוגיה, סיוע של שמנים נדיפים וכמובן דיקור סיני – שלושה כלים משמעותיים במקביל לאכילה מושכלת תוך בחירת המזונות, עריכת הארוחות לאורך היממה ואיכות הלעיסה כולם כולם משפיעים ומכריעים על איכות החיים כשמדובר בתסמונת המעי הרגיז.
מעי דליף - Leaky gut Syndrome
חדירוּת מעיים, היא התופעה המתארת ומעידה על מערך החיסון הפנימי שלנו וכל מי שההקבלה וההארה בין מעיים דליפים למצב הבטחוני נעורה בו – שאפו...
מערכת העיכול האנושית מתחילה בלעיסה באמצעות הפה ואבריו, עוברת בוושט לכיוון הקיבה ומשם למעיים הדקים, הגסים ומסתיימת בהפרשת הפסולת והחומרים המיותרים דרך פי-הטבעת, יש המתבוננים על מערכת העיכול כצינור בעל פתח כניסה ופתח יציאה כשלמעשה, המעיים הם אלו האַמוּנים על מיפוי ושמירה על החומרים שהגוף זקוק להם מאלו שמופרשים החוצה אל מחוץ לגוף – אם תירצו, המעיים הם קו החסינות, הם מערכת החיסון בפועל, הם הצבא ששומר על הגבולות שלנו ושומר עלינו מפני מזהמים, מפני פתוגנים (וירוסים/חיידקים/פרזיטים)
לא קיים אדם בישראל של אוקטובר 2023 שלא מבין את המשמעות הקרדינאלית של גבול שלם ולא פרוץ, כולנו ראינו, רואים ומרגישים את עוצמת המשמעות של גבולות שנפרצו ושלא תהיינה שום טעויות, כך בדיוק מרגיש אדם שהמעיים שלו נפרצו ותוכן מתוך המעיים זולג לזרם הדם שלו.
מערכת הביטחון והחיסון של המעיים האנושיים בנויה כך שהמעיים מאפשרים ספיגה של חומרי מזון ונוטריאנטים כשבמקביל, מונעים המעיים חדירה של חיידקים ושאר פתוגנים ורעלנים מזיקים שהגוף לא יכול להשתמש בם לתועלתו או שהם מוכרים ומקודדים כאנטגוניסטים לצרכי ההישרדות של הגוף – ניתן לאמר שכ-80% ממערכת החיסון האנושית, נמצאת במעיים שלנו.
מבנה ושטח הפנים של המעיים כאמור, הם המחסום הגדול ביננו פנימה לבין הסביבה החיצונית שלנו כשהמבנה הפנימי של המעיים היכול להתפרש לגודלו של מגרש טניס לפחות, הידוע כגדול יותר מכל העור המכסה ומגן עלינו, בנוי שכבות תאים הפועלים יחד למען שמירה והגנה עלינו מבפנים.
כך מסלקים המעיים חומרים מזיקים מתוך המעיים אל מחוץ לגוף, כך מאזנים המעיים תהליכים דלקתיים שמתלקחים כנגד חומרי מזון למיניהם וחיידקי מעיים, כך נשמר איזון בין סוגי חיידקי המעיים מתוך מטרה לְמָטֵב את פעילות המחסום הגדול בגופנו הקיים על מנת לשמור ולהגן עלינו.
לחיידקי המעיים תפקיד חשוב לעיבוי מערך החיסון הפנימי שלנו, שיפור העיכול וספיגת המזונות, ייצור ויטמינים וכמובן שמירה על איזון מול חיידקים מזיקים/לא ידידותיים.
חשוב להבין שמחסום מעיים פגום, עלול להיות גורם ישיר להיווצרותן של מחלות. ככל שקיימת חדירות מעיים פעילה, כך נצפה לראות תגובות אלרגיות טיפוסיות לשלל מזונות ואף למרכיבי פלורת המעיים הטבעית.
מעיים דליפים נגרמים על – ידי חשיפה לחומרים הפוגעים ישירות ברפידת המעיים, הפלורה הטבעית, או במילים ברורות – מערכת החיסון שלנו.
מי הם הגורמים השכיחים יותר לגרום לנזק באחדות ושלמות המעיים?
זיהומים, אלכוהול, תרופות ובפרט מסוג NSAID's, תרופות כימותרפיות, גלוטן (בפרט לאלו מאיתנו שאינם מסוגלים להתמודד עם המולקולה שכל כך השתנתה עם השנים), חוסר איזון של חיידקי המעיים (דיסביוזיס) וסטרס רבותי, סטרס משתתף גם כאן בפעילות הרסנית משמעותית.
הגורמים לתסמונת המעי הדליף גורמים לשחרור חלבון המכונה זונולין, הגורם בתוך לשינוי בצפיפות והידוק תאי ציפוי המעי כך שמחסום המעי נפתח וחומרים מחלל המעי זולגים וחודרים לזרם הדם, מעוררים דלקת אינפלמטורית ובמילים פשוטות מחלישים את מערכת החיסון שלנו.
מעיים דליפים יכולים להוות גורם ראשוני להופעת אלרגיות (המתבטאות בבדיקות דם בניגוד למצבי אי-סבילות) ולהופעת מחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו.
חדירות מוגברת של המעיים, עשויה להוות גורם מרכזי ו/או להיות תוצאה של מחלות ע"י תגובה של מערכת החיסון: ליקוי בתפקודי כבד, אי-ספיקה של הלבלב, מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן/קוליטיס), דלקות מפרקים, קישיון מפרקים המכונה אנקילוזינג ספונדיליטיס - ankylosing spondylitis, מופעים עוריים כמו אקנה, אקזמות, פסוריאזיס, דלקת עור דמויית הרפס (dermatitis herpetiformis), ארתריטיס כרוני, איידס, תסמונת המעי הרגיז IBS, היפראקטיביות בפרט בקרב ילדים, אוטיזם וכמובן רגישות ואי-סבילות למזונות וכימיקלים שונים.
עייפות ותחושת חולי, כאבי מפרקים, כאבי שרירים, חום גבוה ללא סיבה מוכרת וידועה, אי-סבילות למזונות, כאבי-בטן, בטן נפוחה, שלשולים, כאבי ראש ומיגרנות, אקנה, פריחה על פני העור, תחושת רעילות, פגיעה בזיכרון ובפעילות קוגניטיבית, קוצר נשימה ואף סבילות ירודה לפעילות גופנית – אלו הם חלק מהסימפטומים של מעי דליף.
קיימות שתי גישות לאבחון מעיים דליפים, הראשונה והקלה שבהם מתבצעת על ידי נטילת 5 ג' של חד סוכר Mannitol ספיגתו או נכון יותר הכמות המופרשת בשתן של חד סוכר זה, מעידה על ספיגתו או זליגתו מהמעי.
בדיקת דם למדידת נוגדנים מסוג IGg יעידו על הימצאות אנטיגנים בדם.
נטורופתיה יודעת לתת מענה למעיים דליפים וחדירים אגב איזון אוכלוסיית חיידקי המעיים, שימוש בוויטמינים ומינרלים, בחירת תזונה מוקפדת הנמנעת ממזונות אלרגניים, שימוש ברפואת צמחי מרפא המכוונת ישירות הן לאיזון אוכלוסיית חיידקי המעיים והן לתפקודי הכבד, חיילי מערכת החיסון וכמובן התייחסות אישית לסימפטומים המתבטאים אצל כל אחד באופן אישי.
פרהביוטיקה
אומנות איזון מצע שגשוג חיידקים ידידותיים
בעוד פרוביוטיקה, מוגדרת כתוספת חיידקים ידידותיים חיים בעלת השפעה מטיבה על האיזון המיקרוביאלי של המעיים האנושיים, פרהביוטיקה, מנגישה חומרי מצע לגדילה בררנית של חיידקים חיוביים שכבר גדלים במעיים שלנו.
פרהביוטיקה מוגדרת כקבוצת רכיבים תזונתיים לא נעכלים, אשר להם השפעה מטיבה על המעיים המארחים באמצעות סטימולציה (שגשוג) סלקטיבית של מיני בקטריות שנמצאות במעיים המשפרות את בריאות המעיים והאדם המארח.
הקריטריונים להגדרת רכיבי מזון פרהביוטיים:
1. רכיב שאינו עובר פירוק או ספיגה בחלק העליון של מעכת העיכול.
2. מהווה מצע גידול בררני למספר מוגדל של סוגי חיידקים ידידותיים וגורר לעירור/שגשוג או הפעלה מטאבולית וכתוצאה מכך, משפר את הרכב המיקרו-פלורה של המעיים הגסים.
3. עליו להשרות השפעה כלל מערכתית בגוף, שמטיב עם בריאות האדם בכללותו.
הגישה הנבחרת היא שילוב בין פרוביוטיקה ובעיקר עזו המכילה סוגים רבים ככל הניתן של חיידקי מעיים ידידותיים לבין מוצרים פרהביוטיים כרכיבים סימביוטיים, המשפיעים לטובה על האדם מה שמבטא בפועל שיפור ההישרדות ויכולת שגשוג של חיידקים מוספים, ע"י עירור בררני של גדילה ו/או הפעלה של מטאבוליזם של חיידקים ידידותיים וכתוצאה מכך, שיפור ישיר של בריאות אותו אדם.
גישת השילוב בין פרוביוטיקה לפרהביוטיקה עשוי הלהתבטא לטובה במצבים של זיהום ו/או דלקת בלבלב, במצבים של התפתחות עמידות לזיהומי פרזיטים/חיידקים/וירוסים/פטריות ובעיקר חשיבות בזמן נטילת טיפול אנטיביוטי לשיפור תוצאות הטיפול והפחתת תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול (מחיקת פלורת המעיים המתבטאת בכאבי-בטן ושלשול).
נזכור ששימוש בתרופות דוגמת אנטיביוטיקה, תרופות למערכת העיכול מפרות את האיזון המיקרופלורי, כך גם טיפולים כימותרפיים, צריכה מרוב של מזון מעובד, צריכה מרובה של מזונות מכילי סוכרים פשוטים (פחמימות פשוטות), צריכת משקאות מוגזים או דיאטטיים, מים מוכלרים (מוספי כלור) וכמובן גם סטרס, מכלים את הפלורה הטבעית של המעיים וכמובן את האיזון הנכסף שבין כלל אוכלוסיית המעיים.
מזכירה שוב גם כאן (וגם בכתבה על המעי הרגיז) נטילת פרוביוטיקה יעילה מתבצעת כשהמעיים ריקים ומאפשרים ספיגה נוחה של החיידקים הידידותיים המגיעים בכמוסות – בלילה, כשאנחנו הולכים לישון והמעיים ריקים, הם פנויים לספיגה יעילה יותר של הכמוסות. כאמור, נכון יהיה לבחור כמוסות המכילות זנים רבים ככל הניתן זאת על שום העובדה שזני המעיים משתנים מאדם לאדם ולכן, יש להעדיף מוצרים עם ריבוי זני חיידקים ידידותיים.
ישנם כמובן מזונות פרהביוטיים שיועילו להתפתחות ושגשוג חיידקי המעיים הידידותיים:
יוגורט – חפשו את הגירסה הטבעית ביותר של יוגורט, או הכינו את היוגורט שלכם בבית – זה פשוט וקל גם אם היוגורט מוכן על בסיס חלב או על בסיס קרם קוקוס, חף ונקי מסוכרים פשוטים המפריעים להתפתחות חיידקים ידידותיים. גרסת הוואי ליוגורט היא המוצר פוי שהתושבים המקומיים מכינים בבתיהם, הגירסה מתוספת בפירות ולכן מכילה סוכרים פשוטים שכבר הבנתם שפחות מתאימים לטיפול מצע זמין ויעיל לשגשוג חיידקי מעיים ידידותיים. גרסה נוספת היא הגירסה ההודית המכונה לאסי – לאסי עשוי ממים, יוגורט ופירות וכאמור, מכיל כמות גבוהה של פרוביוטיקה. גם הגרסה ההודית ליוגורט המכילה פירות, באופן טבעי מכילה גם סוכר ושאר ממתיקים ולכן פחות יעילה להתפתחות הזנים הידידותיים של חיידקי המעיים.
קָפיר – משקה חלב מותסס עשוי מסורתית על בסיס חלב, אך קיימות גרסאות של גרגרי קפיר מותססים, עשירים בזני חיידקים ידידותיים כמו ביפידוס ולקטובציליוס, בנוסף מכיל קפיר נוגדי חמצון
רוסל – רוסל הם המילה ביידיש המתארת את המים של כרוב כבוש, מדובר בפרהביוטיקה טהורה ויעילה במיוחד. אני זוכרת שסבי ע"ה היה שותה רבע כוס מי רוסל לפני כל ארוחה, נכון – צריך להתרגל לטעם וזה בהחלט מאתגר, אבל באותה נשימה גם בהחלט משתלם.
זיתים מוחמצים בבית – עוברים תהליך תסיסה טבעית ובאופן טבעי מכילים שני זני חיידקי לקטובצילוס (pentosus, plantarum) הידועים ביכולתם לסייע למצבים של נפיחות בבטן וכמובן גם לאיזון אוכלוסיית חיידקי המעיים ובפרט של אנשים הלוקים מתסמונת המעי הרגיז IBS.
מלפפונים חמוצים – הם הטעם הבייתי לפחות במטבח הפרטי שלי, גם המלפפונים או הירקות החמוצים עצמם וגם הנוזלים שבצנצנת (כמו בכרוב כבוש) הם בעלי ערך מיקרוביאלי ולכן יעזרו לאיזון אוכלוסיית חיידקי המעיים ומטבע הדברים לשפר את חוסנה של מערכת החיסון (יעיל כל השנה ובפרט בעונות מעבר ותקופות מאתגרות סטרס כשמערכת החיסון מאותגרת).
קימְצ'י – היא הגרסה האסייתית לכרוב כבוש. מדובר במוצר חמוץ וחריף כך שניתן לצרוך ממנו כמויות מדודות ומזעריות. קיימים מעל 300 סוגי קימצ'י שמעבר לחיידקי המעיים שהם מציעים בשפע, הם מכילים גם ברזל, סידן, בטא קרוטן, ויטמינים ממשפחת B, A, C
מיסו – מרק מיסו מבוסס שעורה מותססת, שעועית, שיפון ו/או אורז. מדובר בחומר מרוכז שאפשר להוסיף ככף ממנו להכנת למשל מרק ירקות שורש. אוכלוסייה במזרח הרחוק שותה מרק מיסו על הבוקר ונהנית ממוצר שמחמם את הבטן, טעים ומשביע ומספק השפעה נוגדת סרטן ערמונית, שד, מעי והריאות. כמו-כן מפחית מיסו יתר לחץ-דם.
טֶמְפֶּה – טמפה הוא מוצר שלרוב משתמשת בו אוכלוסייה במזרח הרחוק וצמחונים . מדובר בפולי סויה מותססים, מכילים B12, אשלגן, מגנזיום, סידן, ברזל וויטמין B6 גם.
גבינת קוטג' – הגרסה הביתית של גבינת קוטג' (לא מוצר מדף מהמרכולים) פשוטה להכנה ומביאה איתה חיידקים ידידותיים למעיים. גבינות רכות מתיישנות כמו צ'דר, גאודה או פרמזן מצוינות גם הן ככל שהן מתיישנות יותר, כך הן מכילות כמויות גדולות יותר של חיידקים ידידותיים למעיים.
אפונה ירוקה - נחשבת לאחד המזונות עתירי חיידקים פרוביוטיים. החיידקים הידידותיים שבאפונה ירוקה נחשבים לחיידקים חזקים במיוחד Leuconostoc mesenteroides
שוקולד מריר – ידוע לנו ששוקולד מריר והפרט זה המכיל אחוזים גבוהים של מוצקי קקאו, מכיל כמויות גבוהות של נוגדי חמצון אך מהווה גם מקור מצויין לפרהביוטיקה. מסתבר שהתוצרים הפרהביוטיים בשוקולד מריר מסייעים להמיר שוקולד לתרכובות אנטי דלקתיות עוצמתיות וזאת על סמך תהליך ההפקה המותסס של שוקולד מריר. היות ושוקולד מתוק ומטבע הדברים מכיל סוכר, תוכלו פשוט להוסיף כף או יותר של קקאו אורגני איכותי ולהגדיל בכך את כמות וזני החיידקים הידידותיים במעיים.
כמו בוקס בבטן הרכה. . .
דווקא כשאנחנו מכונסים אצל עצמינו, מסתבר שדווקא כשאנחנו חלושס משהו, דווקא אז אנחנו מרגישים ביתר שאת את הדברים שלא טובים לנו...
אחרי שקראתם על מערך האיזון שבין חיי חיידקי המעיים הידידותיים ואלו שאינם, קל להבין את חדירות התחושות שלנו ונפילת החוסן הפיזי והרגשי כאחד...
אני תוהה על הצטרפות המקרים (אף שאני מאמינה באמונה שלימה שאין צירופי מקרים ביקום – הכל סוג של..."מָכְּתוּב" והאנרגיה ביקום מסתובבת עמו על צירה של ספיראלה וחוזרת לבדוק הזדמנויות חוזרות ונישנות כמו שנאמר, "קארמה איז א-ביץ' אנד שי איז קאמינג באק...."
כך בדיוק יש לנו הזדמנות לבדוק את הבטן הרכה שלנו, אתם מוזמנים לצקת אל תוך המושג הזה ("בטן רכה") את כל הרגשות הסוערים שאינם סגורים, ברורים ומטופלים אצלינו, אלו שבוודאות (באדיבות סטרס הנולד בנו כשאנחנו לא שלמים עם עצמנו – במצב טוב) יודעים לגרום לנו למעי דליף ושאר מחלות ותחושות לא טובות, ובעיקר רבותי, במבט על לגרום לשבירות וחדירות בעמוד השידרה שלנו, לא ...לא הכוונה לחוליות (למרות שחוסר החלטיות ברורה לגמרי מרמזת על חוסן ובריאות עמוד השידרה), אלא על הנפש שלנו פנימה.
אנחנו מרגישים רע (בלשון המעטה) כשנוגעים או פוגעים לנו ובנו בבטן הרכה, יש לנו הזדמנות נוראית להתבונן וללמוד עליה וממנה מכל מה שמתחולל בארץ שלנו אגב המלחמה, כל הטילים, הזוועות באזרחים חסרי ישע, חדירת מחבלים דרך הים והיבשה, חדירת רחפנים – מי אמר חדירות מעיים ומערכת החיסון ולא קיבל דוגמא מפורטת למה כל זה גורם...
מי לא התרגש עד כלות מההתגייסות הכל כך ישראלית ויהודית לטובת העם, לטובת הצבא, לטובת אנשים שפונו מבתיהם וחייהם כדי לשרוד?
אני מבקשת להאיר שוב את העובדה שככל שאנחנו ממלאים ושומרים על החסינות הפנימית שלנו, כך גם אנחנו פחות מתפשרים על החוסן הלאומי שלנו – זה הולך יחד, יד ביד ולב אל לב...
תזונה לקויה מחוללת מחלות אינה רק המזון שבצלחת או זה הנרכש אגב הליכה ברחוב, אלא התזונה הרגשית, מנטאלית, קוגניטיבית שאנחנו מכניסים לקירבנו וממנה ניזונים...
חודש אוקטובר עדיין איתנו ויש שאומרים כך שמעתי באוזן שלישית פעם, שברכת חתימה טובה נמשכת עד חודש אחרי שמחת תורה, זה אומר שיש לנו עוד זמן והזדמנות לחשבון נפש, להחלטות טובות יותר שיועילו לכל אחד מאיתנו אישית ויחד כעם ואומה – וזו לגמרי שעת רצון, זו לגמרי השעה הנכונה המשקפת לנו את מיקומנו, יכולתנו והמקומות אליהם אנחנו רוצים להגיע...
כמעט ושכחנו, אבל ממש בקרוב בחירות לרשויות המקומיות, ממשלת חירום כבר הונחה והונכחה– יש לנו אחריות אישית, ארצית, לאומית ומורשתית לבחור מה שיועיל ויבנה אותנו נכון וטוב ממה שהיה עד כה – לא עוד ריטואלים חוזרים, הגיע הזמן לתת לרוח השינוי של עונת הסתיו והעיתים בהם אנחנו מצויים לתת אותותיהם והזדמנויותיהם.
עוד מילה משמעותית לסיכום וסגירת מעגל הרגשות המצויים בבטן הרכה שלנו פנימה היא היכולת האינטואיטיבית.
ודאי ברור כעת אחרי קריאת גיליון זה שאינטואיציה היא תולדה של הקשבה עצמית לקול הפנימי, זה שאנחנו יודעים שבא לנו מהקישקעס – מעיים ביידיש.
ככל שאנחנו מגוייסים לטובת עצמינו, מזינים את עצמינו בתכנים שבונים אותנו, כך אנחנו קשובים לקול הפנימי שלנו, בו אנחנו יכולים להיעזר כשאנחנו נדרשים לבחור את הדרכים בחיינו, בה במידה כשאנחנו מזינים את עצמינו במה שהורס בנו כל חלקה טובה ותרחיבו את היריעה הזו מהתזונה הלא מותאמת, עבור בעיסוק/משלח יד שלא מתאים להוויה שלנו, חלוף באנשים שנמצאים בתוך חיינו, התחביבים שאנחנו עוסקים בם אם בכלל (טלוויזיה/אינטרנט זה לא ממש תחביב בעיקר משום שמדובר בעיסוק פאסיבי לא יצרני) כך בדיוק נסתם הגולל על האינטואיציה והחיבור לעצמינו...
כולי תקווה שגיליון זה מעורר ומאיר חשיבה והשראה
להתפתחות, התעצמות וגדילה
כל אחד על פי מידותיו, צרכיו וחייו...
*