פתח דבר
ספטמבר כבר כאן,
כמעט שנה שהכאוס הפסיק להזדחל בְּשֶׁקֶט בַּמִּנְהָרוֹת וּפָרַץ מִמַּעֲבֵה הָאֲדָמָה כְּמוֹ גַּיְזֶר וְעוֹדֶנּוּ מתיז לשונות שִׂנאה עלינו ישראל – וכל מה שאכתוב, אגיד ואומר כנראה נאמר וּכְבר נחווה בנפשותיהם של החטופים, אלו שנפצעו במלחמה וכל משפחותיהם וגם כולנו - אזרחי מדינת ישראל שֶׁחוֹוִים אֶת הדֵי מֶחְווֹת הַטּירוּף האנושי.
אין לי תשובות או רעיונות טובים יותר מאלו שהועלו ובוודאי מעלים האנשים האמונים על בטחון המדינה, או אנשים שחזרו מהתופת וראו דבר או שניים והבשילו להשכיל בדעתם דְרכים לפתור את הפְּלוֹנְטֶרִים – אך יש בי אופטימיות ותקווה על גבול הנצחית וככזו, עולות בי תהיות על גלגלי ההיסטוריה, על ההזדמנויות המתאפשרות לנו לָקוּם מתוך החורבות – כפי שעשינו לאורך ההיסטוריה וּתְהִיָּה גדולה אחת,... על החיים שמתוך ולמרות המוות...
דומה שגלגלי ההיסטוריה מכירים את הדרכים בעל-פה ואינם זקוקים למפה או הכוונה. כל משבר באשר הוא, מְזמן לנו שפע הזדמנויות לבחור מחדש את נתיבי פועלנו – בנקודות הללו ראינו את היהדות ואת עם ישראל כמקשה אחת, קמים בכל פעם מחדש למרות אלו שקמים עלינו לכלותינו – קמים מהחורבות כנגד כל הסיכויים לאורך סיפורי התנ"ך, השואה והגבורה (ולא בכדי צורפה הגבורה בנשימה אחת לשואה האיומה שהייתה וכנראה עודנה) ולאורך מלחמות ישראל – ואני תמיד תוהה, מה לא הבנּו – מה לא הבין העם היושב בציון, "במה זכינו" שניתנות לנו כל כך הרבה הזדמנויות משבר ללמוד שוב ושוב כדי לתקן את אורחות חיינו?, היתכן שזו המשמעות של "עם סגולה"?
גם הטבע בכלל ועל אדמת הקודש בפרט, הבין היטב את סודות התקומה.
חלק יראו בעונת האביב התעוררות מתוך החורף המקפיא – ודאי במדינות צפוניות על פני הכדור, הסתיו הנכסף הוא מוֹת וגוויעת ימות הקיץ. אולי מוות מְפַנֵה מקום לחיים חדשים?
ים המלח, המכוּנה ים-המוות מייצר מפעל חיים עצום המסייע לריפוי לכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם - מה עוד נבקש?
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים
מילים: אבי קורן, לחן: שמואל אימברמן
כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִדְּמָעוֹת
וּפִנּוּ כְּבָר נוֹתַר אִלֵּם בְּלִי קוֹל
מָה עוֹד נְבַקֵּשׁ?
אֱמֹר מָה עוֹד?
כִּמְעַט בִּקַּשְׁנוּ לָנוּ אֶת הַכֹּל
אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ
וּבָאָבִיב פַּזֵּר לָנוּ פְּרָחִים
וְתֵן שֶׁיַּחְזֹר שׁוּב לְבֵיתוֹ
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים
כְּבָר כָּאַבְנוּ אֶלֶף צַלָּקוֹת
עָמֹק בִּפְנִים הִסְתַּרְנוּ אֲנָחָה
כְּבָר יָבְשׁוּ עֵינֵינוּ מִלִּבְכּוֹת
אָמוּר שֶׁכְּבָר עָמַדְנוּ בַּמִּבְחָן
אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ
וּבָאָבִיב פַּזֵּר לָנוּ פְּרָחִים
וְתֵן לָהּ לִהְיוֹת שֵׁנִית אִתּוֹ
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים
כְּבָר כִּסִּינוּ תֵּל וְעוֹד אֶחָד
טָמְנוּ אֶת לִבֵּנוּ בֵּין בְּרוֹשִׁים
עוֹד מְעַט תִּפְרֹץ הָאֲנָחָה
קֳבָל זֹאת כִּתְפִלָּה מְאוֹד אִישִׁית
אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ
וּבָאָבִיב פַּזֵּר לָנוּ פְּרָחִים
וְתֵן לָנוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹתוֹ
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים
אֶת הַגֶּשֶׁם תֵּן רַק בְּעִתּוֹ
וּבָאָבִיב פַּזֵּר לָנוּ פְּרָחִים
וְתֵן לָנוּ לָשׁוּב וְלִרְאוֹתוֹ
יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים - יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים...
כן !!! – אנחנו כן צריכים, רוצים, מבקשים ומתפללים לשובם של כל החטופים הביתה, לשיקומם של כל הפצועים בגוף ובנפש ומשפחותיהם ולמנהיגות בֹּונָה, מייצרת, מכבדת ותומכת באזרחי מדינת ישראל.
מאחלת לכולנו חודש מוצלח, שנת לימודים (בכל אספקט אפשרי) מוצלחת
הלוואי ונארח שיגרה שפויה ומאפשרת חיים, סתיו מבורך.....
שלכם באהבה,
תמר.
ים המוות
מרחבי כל העולם, מגיעים אנשים דורשי שיקום ושיפור בריאות לים-המוות וזוכים להפוגה בחולי – איך ים-המוות מייצר בריאות?
הוא המקום הנמוך בעולם והוא ללא ספק תופעת טבע אף שלא נבחר לְהִיכָלֵל בין פלאי תבל – בעיניים שלי הוא לגמרי ראוי.
חרף העובדה שאין כל חי או צומח שיכול לחיות בתנאי המליחה של ים המוות - (פי 10 ממי הים-התיכון), דווקא המים הללו שלא מאפשרים חיים ומכונים ים-המוות, הם אלו שמשקמים ומסייעים לרפא כל כך הרבה אנשים מכל הגלובוס.
תהליך היווצרות ים-המלח החל עוד לפני מה שאנחנו מכירים כ-"שבר סורי אפריקאי" שנוצר בגלל תזוזת לוחות טקטוניים – למעשה, תזוזת הלוחות היא זו שיצרה את בקעת ים-המלח אליה פרצו מי הים-התיכון ומילאו את הבקע הגדול שנוצר בשל תזוזת הלוחות הטקטוניים.
כ- 70,000 שנים לאחר מכן , התנתק ים-המלח מהים התיכון. ההתנתקות, גרמה להתפתחות ים-המלח כתוצאה מגבישי מלח שהיו בהר סדום הסמוך.
ים-המלח נקרא בעבר ימת הלשון והוא היה גדול מאוד. כמה גדול ? מאזור הערבה כיום ועד הכנרת שבצפון. שינויים באקלים היו אלו שגרמו לכך שימת הלשון הלכה והצטמצמה עד שהגיעה לגודלה הנוכחי או לפחות מה שנותר מים-המלח ההולך ומתפוגג בנגיסות גדולות של מכונות הקידמה או שמא זו תאוות בצע לשמה?
תהליך התאיידות טבעי של ים-המלח גורם לנסיגת חופי הים פנימה.
אם תהיתם מה גורם לתופעת הבולענים באזור, הרי שההסבר הגאולוגי לכך הוא שמתחת לים המלח, רוחשים מים מתוקים. הם עולים בדיוק באזורי נסיגת ים-המלח והופכים את הקרקע הסמוכה לים לספוגית ומבוקעת – והרי לנו בולענים – קריסת האדמה אל תוך פיה. - (למי המטאפורה מהדהדת?)
למרות המליחה שלא מאפשרת לחי ולצומח חיים ובנוסף תנאי מזג-אוויר קשים ובפרט בחודשי הקיץ הרבים במדינת ישראל – חרף כל אלו מוכר ים-המוות כאתר בריאות בינלאומי.
המלונות סביב ים-המלח מציעים מגוון טיפולים רחב המהווים עדות מכרעת לסגולות החיים העולים ממי ים-המוות והבוץ הספוג במינרלים המצויים באופן טבעי במי ים-המלח ושניהם יחד מנציחים את החיים מתוך המוות - אוקסימורון בהתגלמותו.
סוד סגולותיו של ים-המוות טמון במלח ובמגוון המינרלים המצויים במים באופן טבעי. כשהמינרלים הללו נספגים בעור שלנו בזמן שאנחנו צפים במי- ים-המלח או אם החלטנו להימרח בבוץ השחור הספוג גם הוא באותם מינרלים, הם אלו שתורמים לבריאותנו – כמובן שכל חופשה באשר היא מזמנת לנו שבירת שיגרה, ירידה ברמות הסטרס, שינה טובה וכמובן אם נוסיף גם תזונה טובה, הרי שקיבלנו מענה והסבר לסיבות בגללן כינו פעם את החופשה בים-המלח, נסיעה לבית-הבראה ומי כמוני טוענת להשבת עטרה ליושנה...
מי-ים המלח עשירים ב-26 מינרלים חיוניים לגוף האדם. נזכיר חלק מהמינרלים המוכרים וסגולותיהם לבריאות שלנו:
מגנזיום Mg –
מאז עברנו לשתות מים מותפלים, רבים מאיתנו סובלים מחסכי מגנזיום.
כ-70% מהמגנזיום בגוף האדם, נמצא בעצמות יחד עם סידן וזרחן (שאמורים לחיות יחד באיזון ברור ביניהם – זו בדיוק הסיבה שאין ליטול תוספי מזון ללא הפניה ממי שמתמחה בתחום).
הקצובה היומית של מגנזיום לאנשים מבוגרים עומדת על 350-300 מ"ג ליממה.
את מירב המגנזיום אנחנו סופגים מהמזון במידה ומערכת העיכול שלנו תקינה ומאפשר ספיגה וכמובן, במידה והתזונה שלנו נשענת על מקורות יעילים למגנזיום כמו למשל, אגוזים וזרעים, קטניות, שמרי-בירה, סובין חיטה, ירקות עליים, דגנים מלאים ובראשם כוסמת ירוקה, בטטות ותפוחי-אדמה, תמרים, ענבים.
חשוב להזכיר שבדיקות דם של מגנזיום משקפות את רמות המגנזיום בזרם הדם אבל לא את רמות המגנזיום ברקמות – בפרט אצל אנשים שנוטלים תרופות משתנות או דיגיטליס למשל לשמירה על קצב לב.
אתם ודאי יודעים שמגנזיום חשוב להרפיית שרירים ופועל יחד עם סידן לאיזון טונוס שרירים תקין (בעיקר אלו מכם שסובלים מתופעת הרגליים הלא שקטות-עצבניות לעת ערב, מה שמכונה Leg cramps).
מגנזיום חיוני להעברה אקטיבית ושמירה על יציבות פעילות עצבית בתאים.
משמעותי ליציבות חשמלית בתאים בשם פעילותו לשמירה על יציבות פעילות המוליכים החשמליים בתאים.
מגנזיום מפעיל ויטמינים ממשפחת B, C, E.
מגנזיום חשוב לוויסות טמפרטורת הגוף שלנו ובכל מקרה של טמפרטורת גוף נמוכה, חשוב לבדוק את רמות המגנזיום.
מגנזיום חיוני לתפקוד תקין של מערכת החיסון גם כחלק מיכולתו להעלות את טמפרטורת הגוף.
מגנזיום עוזר לשמור את האשלגן שיש לנו בתוך התאים, תפקיד משמעותי ביותר לפעילות לבבית תקינה.
מגנזיום שומר את הסידן בשתן במצב מסיס ובכך מונע היווצרות אבנים. אם אתם סובלים מאבנים במערכת השתן, מגנזיום בצירוף סידן וויטמין B6 עשויים לעזור – כמובן לא לפני שתבדקו את המנגנונים הפועלים עם מגנזיום ותזהו את מקור החסך. מגנזיום מונע היווצרות אבני מרה (כיס-מרה) כמו גם מונע צבירה של אבני מרה בגלל חוסר גמישות ועוויתות של צנרת דרכי המרה.
ככל שרמות הכולסטרול גבוהות יותר, כך הגוף נזקק ליותר מגנזיום במקביל לרמות החלבון, זרחן וויטמין D.
עוד חשוב לדעת שמגנזיום הוא חומר חיוני לשמירה על ציפוי האמייל של השיניים ולא סידן כפי שנהוג לחשוב. נתון זה משמעותי לאנשים שסובלים מהקאות מרובות בפרט לאנשים שסובלים מבולימיה, אנשים שסובלים מהקאות על-רקע טיפולי כימו, נשים הרות צריכות לדעת שנטילת מגנזיום עלולה להרפות את שריר הרחם ולכן צריכות לקבל מענה שונה.
מגנזיום תורם להתחדשות העור, מסייע לטיפול בקשקשים, מופעים קשים של אקנה וולגאריס מפושט (למגנזיום רכיב אנטי-דלקתי) וכחלק מטיפול בפסוריאזיס, ויטיליגו, ראומטיזם-דלקות מפרקים וטיפולים בקרקפת.
עוד חשוב לדעת שמזון מהיר, עתיר שומן, צריכת אלכוהול, משקאות תוססים למיניהם מדללים את מאגר המגנזיום בגוף (בגלל תכולת פוספטים וקופאין שבהם).
צלייה, אידוי ובישול, צריכת יתר של ויטמין D, צריכת קופאין מוגברת, הזעה מוגברת, ניתוחים גורמים לצריכה מוגברת של מערכת החיסון והתחדשות כדוריות דם אדומות יוצרת מחסור במגנזיום ואחרי כל אלו, כאבים כרוניים מכל סוג שהוא, גורמים להתכווצות שרירים שזוללים את מאגרי המגנזיום – כל אלו, מדללים גם את רמות המגנזיום דורשי איזון חיצוני קרי נטילת תוסף תואם.
עוד חשוב לדעת שאנשים שסובלים מהפתולוגיות והמצבים לעיל, זקוקים לחקירת רמות המגנזיום:
מחלות לב ואי-ספיקת לב, יתר לחץ-דם, הפרעות קצב, נשים שסובלות מכאבי מחזור עוויתיים
עוויתות אצל נשים הרות הסובלות גם מעצירויות, נשים שסובלות מרעלת היריון (מטופלת יחד עם B6)
מופעי עוויתות, טיקים וסימפטומים המשקפים חוסר שקט נוירו-שריריים, רעד וחולשת שרירים, רעד של הלשון, סכרת ונפילות סוכר – על רקע שיתון רב או חלילה חמֶצֶת, מחלות פסיכיאטריות – חסר במגנזיום מחדד סימפטומים מנטאליים, אפטיה, אסטמה, ורטיגו, מחלות מפרקים – מגנזיום מונע שקיעת סידן במפרקים - ורגע לפני שאתם רצים לקנות מגנזיום כדאי לדעת שישנן כמה תצורות מגנזיום ולא כל תצורה מתאימה לכל אדם על סך תסמיניו ובריאותו - אנא קבלו הפניה ממומחה בדבר, זה משמעותי.
חרף כל הפעילויות החשובות שמגנזיום משתתף בהן, יש לא מעט אנטגוניסטים הן במזונות והן בתרופות, אורחות חיים כמו למשל פעילות גופנית עצימה, שימוש בסמים או שימוש נרחב בקופאין – במילים אחרות, לא נוטלים תוספים ללא התייעצות עם מומחה בתחום וכמובן במקביל לבדיקות דם עדכניות ורשימת תרופות ותוספים בשימוש קבוע.
סידן Ca
הקצובה היומית לסידן עבור מבוגרים עומדת על 1200-1000 מ"ג ליום – הקצובה משתנה עבור נשים הרות, מניקות ונשים בגיל המעבר ל-1500מ"ג ליום.
המקורות הטובים לסידן הם אצות, ירקות עליים ירוקים, שקדים, שומשום, זרעים ואגוזים, חרובים, מולסה, שמרים, גבינות צהובות עתירות שומן.
גם כאן נזכיר כי ישנה חשיבות מכרעת לשמירה על היחסים שבין סידן לזרחן ובין סידן למגנזיום ולכן אם אתם כבר נוטלים תוספי סידן, הקפידו לוודא שהסידן מתוּסף גם בזרחן ומגנזיום.
רוב הסידן בגוף שקוע בעצמות ובשיניים והיתרה נמצאת ברקמות רכות כמו שרירים, דם ומערכת העצבים.
סידן ידוע כסותר חומצה ולכן נמצא בשימוש לאיזון תהליכי חומצה/בסיס.
חשוב לזכור שבעוד זרחן מחלב ניגר הוא זה שמפריע לספיגת הסידן, לקטוז (סוכר החלב) הוא זה שעוזר לספיגתו בגוף.
חלבון שומן סוכר בכמות גבוהה נקשרים לסידן ומונעים את ספיגתו – שימו לב
שימו לב שגם צריכה עודפת של זרחן (שמקורו לרוב במשקאות קלים) מונעת ספיגת סידן.
חוסר בפעילות גופנית ואפילו מתונה גורר סטרס ומסתבר, שסטרס בין אם מדובר בסטרס פיזיולוגי או נפשי מנטאלי, פוגע בספיגת סידן.
אגב, גם אנשים שלועסים מהר, או ממעטים ללעוס ובולעים את המזון מהר מדי, גורמים לתנועת מעיים מהירה מדי וזו בתורה, פוגעת בספיגת הסידן.
סידן כאמור חשוב לנו לבניית עצמות השלד וכמובן גם השיניים. לא כולם יודעים שסידן חשוב להולכה עצבית ולהפחתת עודף פעילות עצבית במידה וזו קיימת.
סידן חיוני לתהליכי קרישת דם, משמעותי לוויסות קצב פעימות הלב, מקל על כאבים הנובעים כתוצאה מעודף חומציות בקיבה או אצל אנשים הסובלים מגאוט – Gout.
סידן יודע להרגיע את מערכת העצבים ולכן עשוי לסייע למצבי היפראקטיביות. מסייע לבעיות שינה, משמעותי למצבי טרשת נפוצה בשל השפעתו על מערכת העצבים ומערכת החיסון.
מי מכם שנוטל תוספי סידן יודע ודאי שסידן נספג טוב יותר בלילה, ספיגה יעילה במיוחד בשילוב ויטמין A, ויטמין C, כמובן ויטמין D, ברזל, מגנזיום, מנגן וזרחן.
חשוב שתדעו שירקות, מהווים מקור מצוין לסידן – מקור עדיף מאשר חלב ניגר ומוצריו.
תשומת לב נוספת לאלו מכם שהתפריט שלהם עתיר חלבון מהחי, תפריט מסוג זה נחשד בדלדול סידן – תבדקו.
נתרן Na
הקצובה הממוצעת לנתרן עומדת על 15 ג' יחד עם זאת, ישנם אנשים שצורכים כמות כפולה ליממה. בפועל, הכמות המספקת לתחזוקה ואיזון הכנתן בגוף עומדת על חצי ג' ליום.
מקורות הנתרן רבים, נמצא כמויות גדולות של נתרן במזונות מתועשים ומעובדים בפרט בגבינות, נקניקים, ירקות כבושים למיניהם, בסודה לשתייה ואבקת אפיה, רטבים ובפרט במקומות בהם יש מונוסודיום גלוטומט.
כן כדאי לדעת שישנם ירקות שמכילים כמות יחסית גדולה של נתרן והם: ארטישוק, סלק, גזר, סלרי, תרד, לפת, עלי מנגולד – כשאתם מבשלים עם ירקות אלו, בידקו בעדינות את כמות המלח שאתם מוסיפים לתבשיל.
נתרן הוא מינרל חיוני בגוף האדם ונמצא בכל תא בגוף ובעיקר בנוזל החוץ תאי – משמע בכלי-הדם, בוורידים ובעורקים, בנוזלי המעי ובעצמות. הכי קל לנו לזהות את הנתרן כחלק מהזיעה שלנו, בפרט אם זו הגיעה לנו עד העיניים וגרמה לתחושת צריבה או שהתגלגלה עד הלשון ונתנה לנו הזדמנות להרגיש את המלוח – כמו שהרגישו את ריח המלוח שעלה מדרום הכנרת לפני שפנה הלאה לדרכו לים המלח כפי שהטיבה לתאר נעמי שמר בשירה "חורשת האקליפטוס" ולא בטוח שהתכוונה כלל למליחה אלא למליחות שנותרה באוויר שנשמו כששבה לסכר להתייחד עם זכרם של שני חבריה הטובים שנהרגו במלחמות.
חשוב לדעת שספיגה וניקוז נתרן צורכים אנרגיה ושני תהליכים אלו מושפעים ומשפיעים בהתאם לכמות המים שאנחנו צורכים. זה בדיוק המדיד שלנו להבין את מידת רווית המים שאנחנו שותים שמגיעה בתורה לנוזל הבין-תאי במידה והשכלנו לשתות בגמיעות ולא בבת אחת כפי שאני מסבירה בכל הזדמנות. ככל שהנוזל הבין-תאי רווי, כך הזיעה שלנו פחות מלוחה – ועוד נשוב למקום הזה שמזכיר את הבחירה שלנו אם להיות צינור מעבָר אוֹ בִּיצָה, כשכמובן ככל שאנחנו מקפידים על היכולת לשחרר מאיתנו הלאה (וקחו את יכולת השחרור לכל נושא אפשרי ביקום) כך אנחנו שומרים לעצמינו את הזכות (כן, זו זכות גדולה) לאיכות חיים טובה יותר, זו ששומרת על איזון שבין לבין, במקרה הזה נתרן וכהרגלי, אני מזמינה אתכם לא להאמין ולבדוק את הרגלי האיזון בחיים האישיים של כל אחד מכם הקוראים והשומעים – שווה בדיקה.
אחד הדברים החשובים שנתרן עושה בשבילינו הוא האצת תהליך קילוף עור יבש, חדירה לרקמות תחתיו והענקת תחושה נעימה יותר. זו אחת הסיבות שאנשים שסובלים ממחלות עור, יודעים ליהנות ממי ובוץ ים-המלח.
ככל שאנחנו מוסיפים יותר מלח (נתרן) למזון שלנו, כך עודפי הנתרן עלולים להפריע לספיגה וניצול של חלבונים בתפריט (שימו לב שחלבון מהחי מכיל לרוב כמויות נתרן גבוהות בשל תהליך ההכשרה והשימור לאורך זמן).
תשומת לב נוספת לכמות הנתרן בגוף חשובה למצבים של הקאות ושלשולים מכל סיבה, אני מוסיפה פה גם הזעה מוגברת – שלושת מצבים אלו מגבירים את ניקוז ושחיקת רמות הנתרן בגוף. המודעות הזו עשויה לחסוך מכם תופעות לוואי של חסר (סמפטומי חסר נתרן עשויים להתבטא בחולשת שרירים, ירידה בזיכרון וביכולת הריכוז, ירידה ברמות הגלוקוז, דפיקות לב מואצות)
אשלגן K
אשלגן מהווה 5% מסך המינרלים בגוף האדם ועל-מנת לשמר רמה נאותה של אשלגן בגוף, נחשו מה.... לשם כך אנחנו זקוקים לרמות תקינות של מגנזיום.
כל מה שמשבש את מאזן הנוזלים והחומצה/בסיס בגוף, בהכרח מבזבז את רמות האשלגן בגוף ופוגע במנגנוני שמירה והטמעת האשלגן בגוף – למשל:
הזרקת אינסולין, חמצת על-רקע סכרתי, צריכה מופרזת של נתרן שאינה מאוזנת ביחס לכמות האשלגן, זיהומים חמורים, התייבשות קשה, אי-ספיקה כלייתית כרונית, דימומים במערכת העיכול, צום, תת-תזונה, מתח נפשי וגופני – סטרס, צריכה לא מפוקחת של אספירין, סרטן פעיל (בגלל הקשר שלו לחלוקה תאית), אנשים בגיל השלישי, חולי קושינג או מחלות כבד, צריכה גבוהה ולא מבוקרת של שורש הצמח שוש קרח/גלייצרייזה לאורך זמן – מזכירה שוב, אלו זוללי אשלגן.
מקורות טובים לאשלגן יהיו בירקות עליים ירוקים ובפרט סלרי, חסה, לפת, כרוב, כרובית, דגנים מלאים, צימוקים, תפוזים, קליפת תפוחי אדמה, תמרים, מלפפונים, גרעיני חמניות, בננה ואפרסק.
אלו מכם שאוכלים בננה לפני השינה או אחרי פעילות גופנית עצימה כדאי שתדעו שאמנם בננה מצויינת כמקור לאשלגן, יחד עם זאת תפוח אדמה מכיל כפליים אשלגן ויחס האשלגן/נתרן בתפוח אדמה <בקליפתו> הוא 440 : 1 .
אנשים שהתפריט שלהם מבוסס מזון מלא ואיכותי (דגן מלא, ללא סוכר, שפע ירקות ופירות ללא תוספת מלח נתרן לתפריט) יכולים להיות רגועים לגבי הזנת מינון אשלגן בתפריט שלהם. הקצובה היומית של אשלגן עומדת על 2000מ"ג ליום ותמיד עדיף לאזן מינון אשלגן באמצעות תזונה ותוספים – אותם יש לבחור בקפידה על מנת להימנע מגרימת יתר לחץ-דם.
רוב האשלגן בגוף נספג במעיים ולכן עדיף וקל יותר לקבל אשלגן מהתזונה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שעם השנים והגיל, מאגרי האשלגן מתדלדלים.
לידיעת הספורטאים המקצועיים ואנשים שמבצעים פעילות גופנית עצימה למשך 3 שעות ביום, תצטרכו לקחת בחשבון שסוג התנהלות כזו עלולה לגרום לאיבוד של בין 600 ל=700 מ"ג אשלגן באמצעות הזיעה ועצם הפעלת השרירים.
אשלגן מופרש מהגוף בעיקר מהכליות וכל פגיעה או כל קושי מול הכליות עלול לפגוע באיזון שבין נתרן לאשלגן.
עוד חשוב לדעת שאשלגן מחזק את השרירים, את מערכת העצבים ומקל על הנשימה, מתבטא בפרט אצל חולי אסטמה.
גופרית Su
רובינו לא מודעים לעובדה שיש גופרית בגוף האדם ולא רק שיש בנו גופרית, אלא שגופרית הוא המינרל השלישי בכמותו בגוף, הרבה לפני סידן וזרחן. מחציתו נמצא בשרירים, בעור, עצמות, גידים, רצועות, מיפרקים והוא נחשב "סוס העבודה" של הגוף השלנו.
גופרית חיונית לכל היצורים החיים. חומצות אמינו ציסטאין ומתיונין מכילות גופרית מה שמעיד על כך שכל קשר בין שיירי ציסטאין הוא זה שמייצב חלבונים ומכאן כבר קל יותר להבין את משמעות הגופרית כאבן בניין לחלבונים בגופם של יצורים חיים – מי אנחנו ללא חלבון? – חייבת לציין שגם חומצות אמינו נוספות מכילות גופרית, אלא שציסטאין ומתיונין מובילות בתכולת גופרית.
בפועל נוכל למצוא ריכוזי גופרית בשרירים, גידים, מיפרקים, רצועות, שיער, עור ובציפורניים – מכאן ניתן ללמוד שגופרית חיונית לסינתזת קולגן. זו בדיוק הסיבה (יחד עם יכולות הפינוי DTOX שמוסברות בהמשך) להטבה שגופרית יוצרת בעורם של הסובלים ממחלות מיפרקים, פסוריאזיס, אקזמה ובפרט -גזזת.
גופרית משתתפת בתהליכי קרישה, נמצא אותה בְּהֶפָּרין.
גופרית חשובה לנו לתהליכי פינוי, גופרית נקשרת לחומרים מזהמים וגורמת לשינוי ברמת התא, אנחנו מכירים את הפעילות הזו כ-DTOX ניקוי רעלים. גופרית היא החומר שמשפעל את פעילותם של ויטמין B1 ו-ביוטין הלא הוא B7 ויטמין H. אותו ויטמין H מסייע גם באיזון רמות גלוקוז בדם ובנוסף, יחד עם תיאמין הלא הוא ויטמין B1 וויטמין B5 (חומצה פנטטונית) שלושתם יחד משמעותיים לשמירה על מערכת העצבים, מערכת החיסון ומהווים רכיב אנטי חיידקי משמעותי.
עוד חשוב לדעת על גופרית שהיא מהווה מרכיב באינסולין, למעשה ללא גופרית אינסולין לא יצליח לתפקד ולהכניס גלוקוז לתאים.
גופרית היא חומר אנטי חיידקי ולכן נמצא גופרית בתרופות אנטיביוטיות, אבל גם בתרופות לטיפול בסטרס, דיכאון, חום, כאבי ראש ודלקת הלחמית שבעין.
המקור הטוב ביותר לגופרית הוא תזונה עתירת חלבון, ביצים הן מקור מצויין לגופרית (אני משוכנעת שריח ביצים סרוחות מוכר לכולנו וזה בדיוק ריח שנוצר ממימן גופריתי), בשר, עוף, דגים, שום, בצל, כרובית, מלפפונים, ברוקולי, לפת, תירס ואגוזים גם.
חשוב לציין כי בים-המלח קיימים מינרלים רבים נוספים ואלו שבחרתי להציג, הם מקצת המדגם.
לסיכום, אני מעלה בפניכם תהיה ומזמינה אתכם לתת את הדעת על העובדה שדווקא מתוך ים-המוות, זה שאינו מאפשר חיים לבעלי חיים או צמחים, מתאפשר שיקום, הקלה והפוגה מסבל – האם מוות הוא חלק מהחיים?, האם מוות מאפשר וקורא לחיים חדשים?
אומנות המוות לחיים טובים
מה מבקשים החיים ללמד אותנו, באמצעות מנגנונים ראשוניים בגוף האדם?
"מת אב ומת אלול" עונה מסתיימת ואחת חדשה נולדת מתוכה – כשהקיץ גֹווע ונאסף, נפתחים שערי שמים ופורשים בפנינו את עונת הסתיו – המים משקים את האדמה החרֵבה מִיְמוֹת זעם החמה וחיים חדשים נולדים בְּעֵלְווָה ירוקה ורכה - זו דרכו של היקום – האם יש הלימה בין החיים והמוות?
כל דקה, חלקים מאיתנו מתים (כחמישים מיליארד תאים) ותאים חדשים נוצרים במקומם. אפשר לומר שהתהליך הזה נוצר כחלק מייעול תיפקוד המערכת. מערכת בקרה בגוף בודקת כל הזמן את פעילות ויעילות התאים, כך שבכל רגע נתון מתים תאים ותאים חדשים נולדים במקומם.
אולי נוכל למצוא תשובות מתוך גוף האדם, הגוף האנושי מתוכנת באופן קפדני (עוד הרבה לפני שמישהו חשב על המושג טכנולוגיה, קידמה, אבטחת איכות או בינה מלאכותית) לשמירה על איזון חיים ואם בגיליון הקודם למגזין הזכרנו את העובדה שגוף האדם יודע לרפא את עצמו גם בלי העזרה שלנו מבחוץ, הרי שאפופטוזיס, סוג של "התאבדות יזומה" - כחלק משמירה על בריאות ויצירת חיים טובים עד כמה שזה נשמע מופרך, סוג של מפעל יעיל למחזור חיים.
אפופטוזיס, הוא תהליך מובנה ומתוכנת מראש שסביר ולא היינו מצליחים להתקיים בלעדיו (תחשבו פיצוץ אוכלוסין). מדובר למעשה במפעל חיים תאי, שמבצע תהליכי בקרת איכות כל הזמן, בלי הפסקה ובכל רגע קיים. במהלך יממה חמישים מיליארד תאים מתים בנו וכך מדי יום, התאים המתים מפונים מתוכנו החוצה בדרכים המקובלות והמוכרות כדרכי הפינוי ומולם נולדים בכל רגע נתון תאים חדשים להמשיך לתת את התפוקה האנושית על פי החלוקה התאית ותפקידיה וכל התהליך הזה, מתרחש כל הזמן, חיים שלמים, מבלי שנקפנו אצבע או שידענו על כך.
אם הייתי צריכה להמשיל את התופעה הפיזיולוגית הזו, הייתי אומרת שכשהקיץ גווע, מתעורר הסתיו וכשהסתיו מסתיים מתחיל החורף וכך חלות על היקום כולו עונות השנה. מעניין לראות אגב שאפופטוזיס בלועזית משמעו "שלכת" – מישהו עשה עבודה מושלמת כשבנה את גוף האדם, את השפות ואת התובנות המתבקשות מכל מה שאנחנו עושים פה על פני האדמה – אולי גם בהמשך הדרך, אף אחד עוד לא חזר לספר...
אם אתם ממש רוצים לראות את המפעל העצום הזה פועל, תוכלו להתבונן בגלד שעולה על פצע בעור, תעקבו אחריו ותראו את שיקום העור כלומר, מותם של תאים פגומים ולידתם של תאים חדשים במקומם.
מקום נפלא נוסף לראות את התהליך הוא בביצוע תהליך פילינג, זה בדיוק המקום לראות הסרת תאים מתים וחשיפתם של תאים חדשים ומתחדשים – בדיוק מה שנותן לעור שלנו את המראה הזוהר והמתחדש.
חשוב להבין שתהליך אפופטוזיס מתרחש כל הזמן בגוף החי וזה נכון לא רק לגבי בני-אדם, אלא שהמדע מראה לנו שהתהליך הזה קיים גם בתולעים, זבובים, עכברים, חולדות וגם אצלינו בני-האדם, התהליך הזה קיים גם אצל עוברים בבטן אימם לאורך ההיריון ועד שהם יוצאים לאוויר העולם כפי שאנחנו מכירים אותם (לעוברים יש קרומים בין בהונות רגליהם שבמהלך ההיריון מתים כחלק מתהליך אפופטוזיס עד היפרדות הבהונות כפי שאנחנו מכירים אותן בכפות הרגליים שלנו).
נראה שהטבע הוא אחד המדריכים המצוינים לאלו שמעוניינים לחיות על פני כדור הארץ – ממש לא מכבר רכשתי עץ ליצ'י. כשלא השקתי את העץ די צורכו, קמלו העלים והחלו בתהליך התייבשות – הוראות המשתלה היו לגזום לחלוטין את העץ, להשקות היטב וראו זה פלא – העץ התאושש, היו בו כוחות מחודשים להעלות עלווה ואני מקווה לראות פרי בשנה הבאה.
כך בדיוק מתרחש תהליך אפופטוזיס, מעגל החיים והמוות אחד שלם וברור הוא – התהליך עד כדי כך ברור שעד היום, התהליך הזה ממשיך לפעול לאורך כל חיי האדם על פני-האדמה ומסתבר שגם החי והצומח מתנהל בהתאם.
אנחנו לא בוכים על תאים שמתו בנו, אבל בכל אחד מאיתנו רגשות קמים צפים ונעלמים, מחשבות קמות וחולפות, רצונות נולדים ומשתנים וגם אנשים בתוך חיינו – באים, ממלאים את תפקידם בחיינו או אנחנו בחייהם וכולנו ממשיכים הלאה לתפקיד הבא – לא תמיד זה קל, קיים בנו פחד מובנה מפני הלא נודע (על כך בדיוק כתב והלחין בגאונות דני סנדרסון את השיר "הלא נודע") ולבסוף, כולנו רקמה אנושית אחת וכשאנחנו מתים,... משהו מת באנשים שנותרו אחרינו ואותו אנחנו נוטים למלא בזיכרונות, געגועים ולא מעט תובנות.
מסלול החיים ברור לכולנו, אף אחד לא משלה את עצמו ומצפה לחיים כשל מתושלח, המוות עצמו לא מפחיד אף אחד, מה שמפחיד אותנו הוא הסבל ואזלת היד עד לרגע האחרון וכולנו מבקשים לעצמינו מוֹת נשיקה.
רִקְמָה אֱנוֹשִׁית אַחַת / מִלִּים וְלַחַן: מוֹטִי הָמֶר
כְּשֶׁאַמּוֹת, מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי, מַשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי
יָמוּת בְּךָ, יָמוּת בְּךָ.
כְּשֶׁתָּמוּת, מַשֶּׁהוּ מִמְּךָ בִּי, מַשֶּׁהוּ מִמְּךָ בִּי
יָמוּת אִתְּךָ, יָמוּת אִתְּךָ.
כִּי כֻּלָּנוּ, כֵּן כֻּלָּנוּ
כֻּלָּנוּ רִקְמָה אֱנוֹשִׁית אַחַת חַיָּה
וְאִם אֶחָד מֵאִתָּנוּ
הוֹלֵךְ מֵעִמָנוּ
מַשֶּׁהוּ מֵת בָּנוּ -
וּמַשֶּׁהוּ, נִשְׁאַר אִתּוֹ
אִם נֵדַע, אֵיךְ לְהַרְגִּיעַ, אֵיךְ לְהַרְגִּיעַ
אֶת הָאֵיבָה, אִם רַק נֵדַע.
אִם נֵדַע, אִם נֵדַע לְהַשְׁקִיט אֶת זַעְמֵנוּ (אִם נֵדַע לְהַשְׁקִיט)
עַל אַף עֶלְבּוֹנֵנוּ, לוֹמַר סְלִיחָה.
אִם נֵדַע לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.
כִּי כֻּלָּנוּ...
פסטיבל המתים
אני כנראה לעולם לא אשכח את התובנות ש- "קוקו" הותיר בי ובוודאי לא את כמות הדמעות שהצליחו סופסוף להשתחרר לדרכן..
קצת לפני שנפרשת בפנינו שנה חדשה וברכותיה ובפרט השנה הזו, נפתח צמצם רחב ככל הניתן אל עבר המסורת המקסיקנית והתייחסותה לחיים והמתים.
יום המתים הוא במקור חג מקסיקני שנשען על מסורת קתולית המקדשת את זֶכר האנשים שנפטרו מעוֹל העולם ופרשו לדרכם, לעולמות אחרים.
היום, בראייה לאחור אני נוטה לחשוב שזה היום בו מזכים את האנשים בחיינו שנפטרו ופעם בשנה, מכבדים את עצם היותם כאן איתנו לתקופה מסוימת במסע החיים.
כשאבי ע"ה נפטר (כחצי שנה לפני שראיתי את "קוקו") ויצאנו לחפש מצבה לזכרו, מצאנו את עצמינו נבוכים מול איש המצבות שהבטיח לנו מבלי להניד עפעף "אחריות לכל החיים" לאיכות האבן והכיתוב על הקבר – נו באמת,.. זו לחלוטין הייתה אמירה שחרגה את קצה גבול היכולת שלי לספוג ואת כל הצער, הכאב, הגעגוע, המבוכה וכל בליל הרגשות שהציפו אותי באותו עד אותו הרגע, לקחתי החוצה והתגלגלתי מצחוק – גם זו דרך לזכך מבוכה וקושי...
לו אבי היה שם מול איש המצבות, סביר להניח שהפגישה הזו הייתה מסתיימת בכאבים ברורים בשרירי הלחיים והפָּנים, לאבי היו מגוון שפות וכישרון להניח כל מושג בראי ההומור ובוודאי את המוות שכנראה רק בזכות גדיעת החיים הפתאומית (תמיד פתאומית – גם כשאנחנו רואים, יודעים ומבינים שהסוף קָרֶב) יצא לעולמות הבאים מבלי להותיר עוד הוללות צחוק נוספת.
הסרט למי מכם שלא צפה בו, מביא את הסיפור העומד מאחורי המסורת הדרום אמריקאית. סרט ילדותי, צבעוני, תמים ומאפשר הצפה רגשית רכה ואנושית ובעיקר, אִפשר לנו לפרוק את הקושי, הפחד, הגעגוע, הפחד וכל בליל הרגשות הנלווים לפרידה מהסוג הזה.
יותר מכל מנכיח ומנציח קוקו את החיים מתוך המוות - אנחנו נוהגים לומר שבמותם, ציוו לנו את החיים ונותרים עם האחריות להנחיל חיים לדורות הבאים. וכנראה שלעולם לא נוכל להבין את המוות שנותר בחזקת נעלם ולא ידוע ממנו איש לא שב.
עַל הַמָּוֶת / ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן – "הנביא"
מִתְאַוֶּה אַתָּה לָדַעַת אֶת סוֹד הַמָּוֶת,
אַךְ כֵּיצַד תִּגְלֶנּוּ בְּלֹא לְחַקְּרוֹ בְּלֵב הַחַיִּים?
עֵינֵי הַלַּיִל שֶׁל הָאוֹחַ הָעוֹרוֹת בַּיּוֹם, לֹא יוּכְלוּ גָּלוֹת אֶת מִסְתְּרֵי הָאוֹר.
וְאִם אָכֵן תְּבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בְּרוּחַ הַמָּוֶת,
פְּתַח לִבְּךָ לִרְוָחָה אֶל גּוּף הַחַיִּים,
כִּי הַחַיִּים וְהַמָּוֶת חַד הֵם, כְּמוֹ הַנָּהָר וְהַיָּם שֶׁהֵם אֶחָד.
בְּמַעֲמַקֵּי הַתִּקְוָה וְהַתְּשׁוּקָה שׁוֹכֶנֶת יְדִיעַת הָעוֹלָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר,
וְכִזְרָעִים הַחוֹלְמִים תַּחַת מַעֲטֵה שֶׁלֶג, חוֹלֵם לְבָבְךָ עַל אֲבִיבוֹ.
שִׂים אֱמוּנְךָ בַּחֲלוֹמוֹתֶיךָ כִּי בָּם חָבוּי שַׁעַר הַנֶּצַח.
פַּחְדְּכֶם מִפְּנֵי הַמָּוֶת כָּמוֹהוּ כְּרַעַד נַעַר רוֹעִים לְנֹכַח מֶלֶךְ
טֶרֶם יָשִׂים הַמֶּלֶךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ לְאוֹת כָּבוֹד.
הַאֵין שִׂמְחָה בְּזֶה הָרַעַד, שִׂמְחַת נַעַר הָרוֹעִים לָשֵׂאת אֶת אוֹת הַמֶּלֶךְ?
וּמַהוּ לָמוּת, אִם לֹא לִהְיוֹת עֵרוֹם בָּרוּחַ וּלְהִמֵּס אֶל תּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ?
וּמַהוּ לַחְדֹּל מִנְּשֹׁם, אִם לֹא שִׁחְרוּר הַנְּשָׁמָה מִמּוֹסְרוֹתֶיהָ
לְמַעַן תָּרוּם וְתִתְעַלֶּה וּתְבַקֵּשׁ לְלֹא מְצָרִים אֶת אֱלֹהִים?
רַק לְעֵת תִּלְגֹּם מִנְּהַר הַדְּמָמָה, תּוּכַל לָשִׁיר בֶּאֱמֶת
וְעֵת יַחֲזֹר גּוּפְךָ אֶל חֵיק הָאֲדָמָה -
רַק אָז תְּחוֹלֵל
בייבי בּוּם
לא אנחנו הישראלים המצאנו את התופעה המייצגת גל עלייה גבוה מהממוצע בעקבות ולאחר מלחמות, דפי ההיסטוריה מראה לנו ולא מעט זיכרונות מלמדים אותנו על גלי ילודה מתוך הכאב והשכול.
יש כמה אנשים שאנחנו מכירים שנולדו ב-19 השנים שאחרי מלחמת העולם השנייה בין ינואר 1945 ועד סוף דצמבר 1964 חלק מילדי דור הבייבי בום שאנחנו מכירים הם 14.6.1946 דונאלד טראמפ, 6.7.1946 ג'ורג' בוש, 19.8.1946 ביל קלינטון, 4.8.1961 ברק אובמה – מעניין מה יצקו הוריהם של ארבעת ילדי הבייבי בום המפורסמים בעולם שהוביל אותם לתפקיד נשיא ארה"ב.
לא היינו צריכים להרחיק לכת עד ארה"ב כדי להכיר את תופעת גל הילודה המוגבר בתום תקופת משבר, או מלחמה קשה, אנחנו יכולים להתבונן בהיסטוריה שלנו עצמינו ולראות גלי ילודה גדולים בשנות הארבעים ובהמשך אחרי מלחמת העצמאות, פליטים שהגיעו מאירופה אחרי השואה והקימו משפחות.
הגל הבא שאנחנו מכירים היה בשנת 1973 אחרי מלחמת יום הכיפורים וההדים לגל הזה הביאו איתם את התקוה והמשאלה שיום אחד, נחזה ביונה עם עלה של זית ולא נזדקק עוד ללכת לצבא.
גל ילודה נוסף התרחש אחרי מלחמת המפרץ ואני זוכרת את גל הבדיחות שעלה אחרי כל הסתגרות בממ"ד שחזה את גל הילודה הבא תשעה חודשים לאחר עידן הסקאדים מעיראק.
גם מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 האירה את גל הבייבי בום שלה וגם היום כפי שיתכן ושמתם לב, גם מלחמת חרבות ברזל מעלה גל תינוקות חדשים, חלקם נולדו במהלך המלחמה שנמשכת כבר כמעט שנה וחלקם ייוולדו בחודשים הקרובים – טבע האדם או מדויק יותר יצר ההישרדות האנושי, חזק ומשמעותי אצל כולנו, הוא זה שמביא אותנו לרצות להשאיר משהו אחרינו, שיזכרו את עצם קיומנו וחלק מדורות ה-"בייבי בום" הם התגלמות ההישרדות בחיים.
אין לי דרך אחרת להסביר את יכולת משפחות החטופים להתמודד עם האיום המתמיד והדאגה ליקיריהם, את כוחות האדירים שאנחנו רואים אצל הלוחמים לאורך שנה ארוכה בתנאים לא פשוטים בלשון המעטה, מול טרוריסטים שאני מתקשה לכנות אותם בני-אדם-אלו שמעדיפים ומקדשים מות על פני החיים, את כוחות העל של הפצועים ומשפחותיהם להחלים, להתאושש אל החיים חרף כל מה שחוו ועברו – ויחד עם כל אלו, עם שלם מביט – מביט כחולם (מתוך שירו של שמוליק רוזן ואפי נצר – "שוב לא נלך")
התקווה שנבחרה כנראה לא בכדי כדי להיות ההמנון של העם היהודי היושב בארץ-ישראל, מלווה אותנו שנים רבות וכולי תקווה, שנוכל כולנו להיאסף אל הכוחות הפנימיים הטמונים בכולנו ומתוכם, להקים את הדורות הבאים, את המדינה הזו שכולנו חיים את חבלי הקמתה לתקווה ובתקווה להצלחת הדור הבא.
Comments