פתח דבר
"איך שיר נולד" / יהונתן גפן
איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק...
https://www.youtube.com/watch?v=hUK21JN8JX8
גיליון המגזין הראשון יצא לאור ביולי 2011 מתוך צורך עמוק לחלוק ולהעביר הלאה את מה שאני קוראת לו עד היום "קסם פלאי הטבע", הלא הוא המידע, התובנות והדרכים הטבעיות הפשוטות והמוכרות לגוף האדם
בהתמודדות עם מצבי חסר/עודף שונים בחיינו, חלק מאיתנו מכנה את המצבים הללו פתולוגיות, מחלות או חריגה מגבולות האיזון הרגיל של כל אחד באופן טבעי ואישי.
מאז ועד היום, כל כך הרבה שנות כתיבה ועדיין, לא הקפתי אפילו פרומיל מהנושאים שאני מוצאת כחשובים להעביר הלאה, להאיר עניין וסקרנות, לסנן ולזקק ידיעה ומודעות שיאירו ויעירו בכל אחד מאיתנו איכות חיים טובה הן לרווחה אישית וגלובאלית לחיים על פני הכדור עליו ובתוכו אנו חיים, בגישת pay it forward הלכה למעשה.
"לא בכל יום אני נולדת" כתבה תרצה אתר בשירה "תפילת יום הולדת" לעומת זאת, אני "יולדת" בכל חמישה-עשר בחודש, גיליון חדש למגזין ומרגישה שעוד "תינוק" נולד ויוצא דרכו אליכם מתוך תקווה שיאיר, יבהיר, יניע, יסקרן, יעורר מחשבה וייגע בדרכו, בעידוד איכות החיים של הפרט והכלל גם יחד.
גיליון יולי 2021, עוסק בכפות הרגליים שלנו ובמפגש האנושי עם "המציאות הנדרכת" (נקודה למחשבה).
במסגרת לימודי פענוח ציורים לפני המון שנים, ערכה המרצה תרגיל מעניין והציבה דיקט עץ עגול במרכז החדר, הושיבה אותנו סביבו, ביקשה שנכסה את העיניים ורק נקשיב לפוסעים אותם התבקשנו לזהות לפי ההליכה הנשמעת מהדיקט – יש לי הרושם שאם תתרכזו לרגע, תוכלו גם אתם לזהות את סגנון ההליכה של האנשים הקרובים בתוך חייכם ויש משמעות גדולה לצורת ההליכה, שימו לב לדורכים על הכריות והאצבעות קודם לעקב, לאלו הדורכים בעוצמה על העקב ורק אז על האצבעות, שטוחי קשת כף הרגל פוסעים אחרת מגבוהי קשת כף הרגל, יש שיגררו רגליים, יש שהליכתם מהירה ולא זהירה – צורת ההליכה מספקת מידע רב, מעניין ועוצמתי על תפיסת המרחב של אדם בתוך חייו כמו גם על תפיסת גופו והתנהלותו בתוך חייו – בהחלט שווה להתבונן.
כתבת הסייפא העוסקת ברפלקסולוגיה תשקף לכם את היכולת לאבחן ולקרוא (רפלקסולוגית) את התנהלות אברי הגוף, מערכותיו בפן הפיזיולוגי, הרגשי והרוחני גם יחד.
אם טרם חוויתם טיפול רפלקסולוגי, ממליצה לכם בחום רב להתנסות אצל רפלקסולוגים מוכרים בעלי אסמכתא לימודית מוכחת וכמובן המלצות טובות.
כל כך סמלי לטעמי לציין את יום הולדתו של המגזין בצמידות לטו' באב – חג האהבה מתוכה נובעים כל הגיליונות, הכתיבה בעשרת השנים האחרונות ובמיוחד העיסוק בתחום הטיפול לאורך שנים רבות כל כך.
לולא אהבה טהורה ללמידה, העמקה, אהבת הטבע, האדם והשילוב ביניהם – לא היה נולד לו המגזין וכמובן העיסוק בטיפול באופן טבעי.
מאחלת לכולנו מקצה לקצה לאהוב ולהיות אהובים
בריאות איתנה, קריאה מהנה ומועילה,
שלכם כתמיד,
תמר
אומנות היחפנות
מבין פריטי הלבוש שאנחנו עוטים על עצמינו, נעליים הן הפריט האחרון שהתווסף... ובכל זאת, טראנד התייפחנו הולך ומתרבה.
מה נותנת לנו ההתייחפנות? – שווה לתת על כך את הדעת...
סוג של מענה "נעול" ליווה תקופה קדומה של ההתפתחות האנושית (תקופה פלאוליתית תיכונה) בצורת מעטפת עור רכה סביב כפות הרגליים. מטבע הדברים, במהלך השנים נוספו חומרים כמו גם שיטות לייצור נעליים עד שאלו הפכו סמל ומיצג למגוון שימושים כמו גם לסטטוס ומעמד חברתי.
מעניין לדעת שרק מאמצע המאה ה-19 החילו לייצר נעליים בהפרדה מובהקת לרגל ימין ותצורה שונה לרגל שמאל בהתאם.
לא סתם אנשים חולצים נעליים כאקט של שחרור, נעליים מחזיקות לנו את הרגל, שומרות אותנו בסוג של "מסגרת" ששומרות ומגינה על כפות הרגליים מפני פציעות (מי מאיתנו לא קיפח את אחת הזרתות לטובת מפגש בלתי מתוכנן עם פינת כיסא או שולחן?), מגינות עלינו מפני כוויות חום ו/או קור – עשרות פעמים שמענו והרגשנו שכשחם לנו ברגליים (בחורף), חם ונעים לנו בכל הגוף.
נעליים מגינות עלינו מפני מפגש חשוף עם בעלי חיים אחרים שנקרים בדרכינו, נעלי ספורט מתקדמות למשל, מגיעות עם מנגנוני בלימת זעזועים שתפקידם להגן על המרווח הבין-חולייתי של עמוד השדרה והברכיים, בעיקר לאנשים שעוסקים בריצה או משחקי כדור למיניהם.
נעליים גבוהות – תחשבו על נעליים צבאיות, מגינות על הקרסוליים ושומרות אותם מפני נקע או חלילה שבר במצב חמור יותר
נעליים מאפשרות לנו לנוע מהר לכיוון היעד שלנו מבלי לבדוק לאן אנחנו הולכים, מבלי לחשוש על מה אנחנו דורכים, או לחילופין מה עלול לפצוע אותנו, סוג של שקט תעשייתי המאפשר לנו לנוע קדימה בבטחה.
אבל נסו לנעול נעל שלא מתאימה לכף הרגל שלכם, נסו לעמוד 8 שעות על נעל גבוהת עקב יום אחרי יום, איך תרגישו בתוך נעל כשיש לכם יבלת בין האצבעות כשקידמת הנעל צרה ולוחצת?, אני בטוחה שאף אחד מכם לא יתנדב להריח נעל של חייל שלא ראה מקלחת בשבועיים האחרונים – נכון? – אבל למה לנו להרחיק לכת כשברור לכולנו מתוך ניסיון שעצם הכנסת הרגל לתוך נעל, מורידה בעשרות אחוזים את רמת הגמישות של כף הרגל... מי הזכיר פלטפוס ושכח להוסיף מדרסים לנעל? – מי שלא חווה את הכאב, כנראה לא יבין את החוויה המפוקפקת הזו
תגידו מה שתגידו,
הדבר הראשון שאני עושה כשאני נכנסת הביתה אחרי יום עבודה, הוא לחלוץ נעליים ולהרגיש את הרצפות הקרירות והנעימות, לסובב את כפות הרגליים ולשחרר את העומס שהצטבר על כפות הרגליים אחרי יום של עמידה והתרוצצות בחוצות.
חליצת נעליים נתפסת בעיניי רבים מאיתנו כאקט של שחרור והתרווחות, אלא שמסתבר שישנם אנשים שלקחו את העונג הזה צעד אחד קדימה תרתי משמע, הם מחזיקים באג'נדה ברורה באשר לנעליים והולכים על זה, עד הסוף...
הליכה ברגליים יחפות אינה רעיון חדש, למעשה את הרעיון פיתח בראשית המאה ה-19 נזיר גרמני העונה לשם סבסטיאן קנייפ (אחד ממקימי התנועה לרפואה נטורופתית). קנייפ ביסס את התיאוריה והגישה הטיפולית שפיתח <קנייפן> על יסודות הרפלקסולוגיה המגיעה אלינו מסין, שם טיפול רפלקסולוגי נמצא בשימוש של אלפי שנים כשיסודות הגישה הטיפולית, עומדים בקנה אחד עם השקפת עולמו של קנייפ.
קנייפ האמין שהליכה ברגליים יחפות במים רדודים או על עשב רטוב, מעוררת מגוון גירויים נרחב הממריצה בתורה את פעילות אברי הגוף הפנימיים ומכאן משפיעה ישירות על פעילותה וחוסנה של מערכת החיסון, דבר שבתורו, מאפשר לגוף לרפא את עצמו.
אם תיקחו לעצמכם כמה דקות להיזכר בתחושה המשחררת של הליכה ברגליים יחפות, תוכלו להתחבר בקלות לעובדה שברחבי העולם קיימים מאות פארקים יחפים, כאלו המאפשרים מפגש עם סוגי מרקם שונים של קרקעות, עבור הפוסעים ברגליים יחפות ומקדמים בכך את בריאותם ושלוות נפשם – אפילו בישראלה שלנו.
לכשתקראו את הכתבה הבאה העוסקת באומנות הרפלקסולוגיה (לא פחות מאומנות לשמה), תוכלו להבין שהתובנות שגזר קנייפ, הן רק תחילתו של עניין, די אם תתבוננו בתמונות המצורפות לכתבה כדי שתוכלו להכיר את מיקום אברי הגוף בכפות הרגליים כדי לגזור תובנות מהמפגש בין אבן שנקרית בדרך, סלע, גליל או כל מהמורה אחרת כדי לחולל שרשרת תגובות פיזיולוגיות של ממש כשמקור הגירוי הוא בכף הרגל באופן טבעי ופשוט לגוף להבין, להפנים, להטמיע ולחולל מערכת תגובות ושינויים בתגובה לאירוע כל כך פשוט אך משמעותי.
סקירה קצרה תזכיר לנו שגם דת עושה שימוש ברגליים יחפות, כך למשל היהדות מזכירה את משה רבינו שהצטווה להשיל את נעליו במקום הקדוש בו עמד, גם בכניסה להר-הבית יש לחלוץ את הנעליים מפני קדושתו וגם בזמן ברכת כהנים יש לחלוץ נעליים.
המוסלמים חולצים את מנעליהם בכניסה למסגד, גם הדרוזים משילים נעליהם בכניסה לבית התפילה, כאקט של ענווה וכניעה מול קדושת המקום.
דתות אחרות רואות בהליכה יחפה חוסר כבוד, סמל ברור לעוני ושיעבוד
מי מכם שביקר בטאג' מאהל בהודו, זוכר ודאי את מסדר הנעליים מחוץ למקום כמו גם את עוצמת הקור העולה מהמרצפות – גם ההודים משווים מקום של כבוד לכפות הרגליים כך שתוכלו לפגוש את המנהג של לגעת ו/או לנשק את כפות רגליו של הגורו.
ישו רחץ את רגלי תלמידיו לפני הסעודה האחרונה, כאקט של ענווה
אם תירצו, תוכלו להיזכר בסצנה מהסרט "אישה יפה" בה ג'וליה רוברטס חולצת את נעליו של ריצ'רד גיר שנחרד למגע הדשא, אך לומד עד מהרה שדווקא הליכה ברגליים יחפות, מאפשרת לו לחשוב כהלכה.
את מרבית שנות ילדותי וטרום נעורי ביליתי ברגליים יחפות בכל אחת מעונות השנה ובכל שנה משהגעתי לבית סבתי ע"ה לטיול הקבוע שלנו עם הגשם הראשון, היתה צועקת זו עלי "אל תלכי יחפה, את מרגיזה את הרחם" – רק שנים רבות מאוחר יותר כשלמדתי רפואה סינית, הבנתי את מקור דאגתה של סבתי ואכן, הנקודה הראשית והמשמעותית לטיפול בכליות נמצאת בכף הרגל וכליות, הן האיבר שלא מסתדר טוב (בלשון המעטה) עם קור ולחות.
נזכיר שקיימים לא מעט ענפי ספורט המתבצעים ברגליים יחפות, נתחיל כמובן בכל הקשור בספורט מים כמו שחיה, כדור-מים או שחיה צורנית ונעבור ליוגה, פילאטיס ואפילו ריצה יחפה
ואם כבר יחפנות, אז נזכיר שכבר מהמאה ה-13, פיתח המטיף והדרשן הנוצרי ברטולד מרגנסבורג נטייה ברורה לאהבת כפות רגליים נשיות יחפות ושילובן ביחסי המין שבין בני-הזוג.
נסכם, רגע לפני שאתם יוצאים לפגישה חשובה ותוהים האם לנעול את מיטב הנעליים שלכם או לחלוץ אותן ולגשת בגישה חשופה וישירה:
נעליים הפכו זה מכבר לסמל סטטוס, מעמד כלכלי וחברתי גם יחד
נעליים בהחלט שומרות ומגינות על כפות הרגליים שלנו מפציעות למיניהן, אך בה במידה, הן יודעות גם לגרום לצרות צרורות לכפות הרגליים כמו למשל: פלטפוס, ציפורניים חודרניות, דורבן, מורטין נוירומה, האלוס ואלגוס – צרות ששמותיהם מוזרים, אך התופעה מוכרת לרבים מאיתנו ממדרך כף הרגל והכאבים העולים מתופעות אלו.
עוד נזכיר שחליצת נעליים (לרבות טקס חליצה ביהדות) נקשרים בתחושת הקלה שבשחרור כשהליכה על גבי מרקמים שונים, מאפשרת מגע טיפולי פיזיולוגי בעירור אברי גוף ומערכות שונות הנשקפות בכף הרגל / קרי הגישה הרפלקסולוגית סינית.
בלטת עצם העקב – דורבן – חתולית הכפית
כשקוץ, דלקת ברצועת כף הרגל מתנהגת כמו קוץ, גורמת לכם לחשוב ולתכנן כל צעד...
מי שחווה את תופעת הדורבן בכף הרגל (1:10), יודע לספר לכם שרגל לפני שמניחים את כף הרגל למנח דריכה והליכה, חושבים עשרות פעמים, מחשבים את המסלול ובודקים איפה ניתן לקצר ולקצץ את המפגש בין כף הרגל והרגע בו דורכים על הדורבן הזה שנמצא אמנם בכף הרגל, אבל מרגישים אותו עד קצה הקודקוד בכאב חד שאינו מתפשר על שום צעד והזדמנות.
בסיבות והגורמים לתופעה המכונה דורבן או חיתולית הכפית נטפל בהמשך הכתבה, ראשית חשוב להסביר שהתחושה היא שדרכתם על קוץ וכעת הוא תקוע לכם בעקב הרגל ומזכיר לכם שהוא שם מכף רגל ועד קצה המוח, בכל פעם שאתם דורכים על הרגל המארחת את "הקוץ המושאל"... (מי הזכיר את הקוץ שהחליפו ליודוקוליס ליפשיץ)
אותו "קוץ" המורגש בעקב הרגל הוא למעשה "זיז" עצם קטנה, המופיעה לרוב בנקודת האחיזה של רצועת החתולית הכפית הנמתחת לאורך תחתית כף הרגל ומקשרת בין העקב לבין כל אחת מהבהונות ובמקביל, תומכת בקשת שבכף הרגל. (Plantar Fasciitis)
מעניין שלא בהכרח קיים אותו זיז, לפעמים זו דלקת של הרצועה (מחלת החתולית הכפית) עצמה ופעמים אחרות אכן קיים הזיז (הנשקף בצילום רנטגן) אבל לא בהכרח גורם לאותם כאבים מפורסמים הנקשרים בדורבן.
תופעת הדורבן מוכרת לאחוזים רבים של אנשים באוכלוסייה ומתוארת בשמות רבים כמו דורבן בעקב, מחלת החתולית הכפית Plantar Fasciitis, עקב אצן, עקב טניס, עקב שוטר, עקב זיבה, כאבים לאחר מנוחה post static pain
חרף השמות הרבים לתופעה המרמזים על האנשים הסובלים מתופעה זו, רוב הלוקים בתופעה הן נשים, בעיקר אלו שנועלות נעליים גבוהות עקב מדי יום
אני מניחה שהרבה לפני שתגיעו למומחה כף רגל, תדעו מתוך הכאב ומידע האנשים הסובבים אתכם שאתם מארחים את תופעת הדורבן או דלקת ברצועה, הכאב שבדריכה ובפרט אחרי מנוחה, יזכיר לכם על קיומה של התופעה המתארחת בעקב כף הרגל שלכם.
יחד עם זאת, מומחה כף רגל ישלח אתכם לצילום רנטגן לאיתור אותו זיז נפשע או לחילופין לבדיקת אולטרסאונד, MRI שיעידו על דלקת ברצועה כמו גם לבדיקות דם ולו כדי לשלול סיבות אחרות לכאבים בכף הרגל – אל תזלזלו, זה משמעותי.
תסמינים:
בואו, קשה להתבלבל כשכל דריכה על כף הרגל, מקפיצה אתכם ושולפת מגרונכם זעקת כאב ככל שהנחתם את נחת משלכם על כף הרגל לצעידה..
הכאבים נוטים להופיע בצעדים הראשונים אחרי מנוחה או אחרי שישבתם זמן מה. יש שמדברים על כאב עמום ויש שחווים כאב חד, יש שחווים תחושת צריבה ויש המדברים על תחושת פגיעת זרם חשמל מהעקב ועד המוח
הגורמים לדורבן/חתולית הכפית:
· מתיחה משמעותית בגידים של רצועת ה- Plantar fascia הגורמים לקרעים קטנים ואלו מעוררים מצב דלקתי (אינפלמטורי) – לעיתים על רקע של שינוי בסוג פעילות ספורטיבית ו/או אימונים בעלי עצימות גבוהה מהרגיל ללא הכנה מוקדמת של השרירים.
· נעילת נעליים שאינן מותאמות לכף הרגל (אם חשבתם לנעול נעליים מושאלות, זה הזמן לשקול שוב...)
· עלייה משמעותית במשקל והגברת העומס על הרגליים והעקבים
· מבנה שטוח של קשת כף הרגל, מה שאנחנו מכנים פלטפוס, אך בהחלט יכול להיווצר מהמצב ההופכי המייצג
· התכווצויות תכופות של שריר הסובך (התאומים/אחורי השוק) מה שגורם לקיצור והגבלת גיד אכילס
· ספורטאים שמתאמנים ורצים על משטחים קשיחים
מגוון טיפולים בדורבן:
הטיפול הקונבנציונאלי יפנה אתכם לשימוש במדרסים אישיים (אל תסתפקו במדרסים קנויים, זה לא יעזור לכם, ודאי לא לאורך זמן)
ישנן שתי שיטות להפקת מדרסים אישיים:
1. דריכה בתוך קופסה המותירה חותם כף הרגל שלכם
2. דימוי לייזר של כף הרגל
ß יש הבדל בין שתי הגישות וכמובן שהדעות נוטות לכאן ולכאן בהתאם כך שרגע לפני שאתם מגיעים למכון להפקת מדרסים אישיים, בררו, התייעצו והתעניינו בדבר ההבדלים שבין שני סוגי הבדיקות ותוצאות המדרסים בהתאם.
גלי הלם
יעיל לעידוד החלמה עצמית של הגוף, כשגלי ההלם גורמים לקרעים זעירים במקום הכואב לכם כשבתגובה, הגוף מגביר את זרימת הדם למקום ואיתה את אברי מערכת החיסון לאיחוי וטיפול בקרעים והדלקת המקומית
הקפידו על שימוש בנעליים המתאימות לכם אישית ו/או על שימוש במדרסים אישיים. אלו יקלו על רמת הכאב ולא יחריפו את התופעה. חשוב שתדעו שקיימת רפואת הנעלה העוסקת בהתאמה אישית של נעליים לצרכים האישיים שלכם.
תרגילים להארכת גיד אכילס, מתיחות וחיזוק השרירים המעורבים עשויים לסייע (פיזיותרפיה) כמו גם שימוש בקינזיו טייפינג יסייע להחזיק את השרירים במנח המאפשר לנשום גם בלי הכאב כמו גם את איחוי הקרעים.
כמו-כן, טיפול רפלקסולוגי ודיקור סיני בהחלט עשויים להקל על הכאב. מחקרים מראים שהליכה ברגליים יחפות למשך כעשר דקות מדי יום, מקלים גם הם על הכאב, מה שמבוסס מן הסתם על עירור זרימת דם ויבוא אברי חיסון למקום הפגוע.
אם הגעתם למצב כרוני קשה שלא מאפשר לכם איכות חיים שפויה, תוכלו להיעזר במומחי כף רגל שיבדקו את פילוג הלחצים בכפות הרגליים שלכם
ומכאן יפנו אתכם גם לפיזיותרפיה תואמת, נעליים אישיות שעשויות לתת מענה הולם.
זריקת סטרואידים משולבת חומר הרדמה מקומי הוא השלב הבא לעזרה למצבים עיקשים ששום דבר אחר לא משפיע על הכאבים
ולקינוח, למצבים ממש חמורים ששום דבר אחר לא עזר, קיים ניתוח המשחרר באופן חלקי את רצועת החתולית מהעקב ובכך מתבטל המתח המעורר את הקרעים והדלקות בהתאם.
שימו לב !!!
אם חלילה אתם מרגישים את הכאבים בכף הרגל גם בזמן מנוחה, אם שמתם לב שבנוסף לכאב התעוררה גם אדמומית או שטף דם מקומי, או חום מקומי, תחושת נימול או זרמים בעקב או ביתרת כף הרגל שלא היו שם קודם – פנו באופן מיידי לרופא מומחה לכף הרגל.
הפן הטבעי של הרפואה ימליץ על שימוש בשקית קרח לבקרה על הדלקת ברצועה, על מנוחה אגב הרמת הרגליים ועיסוי מקומי (רפלקסולוגיה) תוך שימוש בשמנים ומשחות נוגדות דלקת (כמובן טבעיים ובמידה והדורבן הוא אכן תולדה של דלקת החתולית הכפית כאמור)
חליטת גרגרי אלפלפא תסייע לאיזון מינרלים שיסייע בתורו למנוע את הישנות התופעה או החרפת המצב הקיים.
השרו זרעי אלפלפא במים רותחים למשך 20 דקות, סננו ושתו עד 2 כוסות ביום.
שורש כורכום ידוע זה מכבר כחומר נוגד דלקת טבעי עוצמתי. תוכלו להשתמש כמובן בשורש עצמו אך רק שימוש בשורש לא יעמוד בתקינת הצורך לרפא דלקת כואבת ולכן, תוכלו להיעזר בתוסף כורכום. שימו לב שהתוסף מכיל פֶּפֶּרין – הוא החומר המפעיל את יכולתו נוגדת הדלקת של הכורכומין.
עסו את כף הרגל באיזור הדורבן עם כף שמן קוקוס לפני השינה וגרבו גרב על אותה הרגל. כבר דיברנו רבות על שמן קוקוס וסוג חומצות השומן שבו ותועלתן הבריאותית לבני האדם, נזכיר ששמן קוקוס גם נוגד חימצון ונוגד דלקת, נספג היטב בעור ומרכך את האיזור הכאוב.
כמובן שטיפול רפלקסולוגי כמו גם דיקור סיני יעזרו לזרז את פיזור הדלקת וכמובן הכוונת הגוף לאיזון, ניקוז פסולת ורעלים.
במישור ההוליסטי, דורבן מפנה תהיה כלפי מה שעוצר ומעכב (עכב/עקב) אותנו בתוך החיים?, במה אנחנו נאחזים, לא מרפים – מה שמטבע הדברים גורם לנו להיות תקועים. תהליך ריפוי תופעת הדורבן עובר דרך השחרור הרגשי על בסיסו נגרמה מראש התופעה.
האלוקס ולגוס - Hallux Valgus - בוהן קלובה
כשבהונות הרגליים נדחסות לגדילה שאינה תואמת את כיוון ההליכה
אני זוכרת את נעליה של סבתי ע"ה, היתה להן צורה משונה – לא בגלל הנעל, אלא בגלל מה שכפות רגליה של סבתי עוללו לנעל עצמה.
ממש מתחת לבוהן הגדולה, היתה בליטה גדולה לכיוון האמצע, כלומר אל כף הרגל השנייה וזה היה סימן ההיכר של נעליה של סבתי, האמת היא שגם צורת ההליכה שלה זכורה לי וללא ספק, ניתן היה לשמוע את הכאב שבכל פסיעה..
Hallux בוהן, Valgus - מצביעה על זווית הנטייה של הבוהן הראשונה במקרה זה. סטייה דומה קיימת גם מכיוון שני של כף הרגל כלומר מצד הזרת, מקרה זה נקרא בניוניטי.
הלוקס ולגוס הוא סוג של עיוות דינאמי שבו עצם המסרק נדחסת פנימה הגורם לעיוות הבוהןהראשונה והישענות על הבוהן הצמודה תוך גרימת בליטה רגישה למגע ואף כואבת
של העצם בצידה הפנימי של כף הרגל מתחת לבהונות.
בפועל, מדובר באחת התופעות הנפוצות כפות הרגליים, הנגרם לרוב בשל מנח לא טוב ולא נכון של כף הרגל, קצת גנטיקה של כף הרגל, בחירת סוג נעליים לא מטיבה בלשון המעטה שגורמים יחד לכאב, שחיקת סחוס והגבלה בטווח התנועה, כמו גם לגדילת הבליטה המפורסמת בחלק הפנימי של כף הרגל שגם גורמת כאב עצום אפילו במגע וגם מפריעה ברמה האסתטית ובכניסה לתוך נעליים. כאמור, כשהתופעה מתרחשת מתחת לבוהן החמישית (זרת), נגרם כתוצאה מעיבוי של בורסה תת-עורית הנגרם כתוצאה למתח המופעל עליה בכלל שינוי זווית המיפרק והתעבות העצם.
מעבר לעובדה שהאלוקס ואלגוס היא תופעה כואבת, היא גם לא אסתטית ובעיקר מפריעה לנו בבחירת הנעל המאפשרת הליכה מבלי ללחוץ על המקום הכואב בכל צעד.
בנוסף, ככל שהזמן מתקדם ולא מטפלים בתופעה, נגרמים בהכרח שינויי דפורמציה כלומר, שינויים גרמיים כך שהבהונות מתעוותות בהתאם לזווית הדחיסה של העצם והבוהן הראשונה/או החמישית הנדחסת, במצבים מתקדמים של האלוקס ואלגוס, תיתכן גם הפרעה בהליכה על רקע השינוי הגרמי – בהחלט ממליצה שלא להגיע למצבים האלו.
זה הזמן להזכיר שכל האצבעות בכפות הרגליים נקראות בהונות ושמן לפחות בשפה המקצועית זהה למספר האצבע כשהבוהן הראשונה היא הגדולה והבוהן הקטנה (זרת) היא הבוהן החמישית... (אם זה ממש חשוב לכם, אגודל יש רק באצבעות הידיים)
כתמיד, החכמה היא להתחיל לטפל בדברים מוקדם ככל הניתן כדי להימנע מלהגיע לסיבוכים.
אם אתם מרגישים איזו שהיא בליטה מתחת לבוהן הראשונה, ההמלצה הראשונית היא להשתמש בגומייה:
שכבו על גבכם, הצמידו את כפות הרגליים האחת לשנייה, חבקו את הגומייה סביב שתי הבהונות של שתי הרגליים כך שהגומייה תגרום לבהונות להיות צמודות – תצטרכו להרגיש קושי מסויים למתוח את הגומייה בין שתי הבהונות של שתי הרגליים כשלמעשה, התרגיל הוא להזיז את הבהונות זו מזו מבלי להשתמש בכל כף הרגל, מבלי להיעזר בידיים – רק תזוזה של בהונות המתרחקות האחת מהשנייה אגב חביקת גומייה.
אם תקפידו לתרגל מדיי יום, תצליחו בראש ובראשונה למנוע החרפה של המצב ולמעשה, ככל שתתרגלו, תמנעו מהעצם לגדול כלפי חוץ ותמנעו מעצמכם סיבוכים מיותרים.
מה עוד תוכלו לעשות?
· הקפידו לבחור נעליים נוחות, עם מפתח רחב לאצבעות. ככל שמפתח האצבעות לוחץ וצפוף, כך יחריף הלחץ על עצם המסרק ומכאן הדרך לזליגת העצם כלפי חוץ קצרה.
· קיימים מדרסים ייעודיים למצבי האלוקס ואלגוס ובהחלט שווה להתייעץ עם מומחים בתחום כדי להתאים מדרסים באופן אישי (אל תתפשרו!!!)
· קינזיו טייפינג, רפלקסולוגיה, דיקור ופיזיותרפיה של כף הרגל יעזרו גם הם בתורם, ילמדו ויאפשרו לכם לדרוך נכון (חלוקת לחצים) על כף הרגל מה שימנע בתורו החרפה של המצב.
· אם אתן נוהגות לנעול נעליים גבוהות עקב, זה הזמן להוציא אותן לחופשה ולהוסיף מבחר נעלי נוחות, רחבות באיזור הבהונות שיאפשרו מדרך שפוי ולא כואב או לוחץ.
· רכשו לכם מערוך שיהיה ייעודי רק לכפות הרגליים שלכם. כשאתם יושבים, הניחו את כפות הרגליים על המערוך וגלגלו אותו מתחת לכפות הרגליים שלכם קדימה ואחורה מספר פעמים ביום.
· ברחבי הרשת ובחנויות הנעלה אורטופדית, תוכלו למצוא סוג של סד מחומרים שונים, בו תוכלו להשתמש בזמן מנוחה, שינה ולאורך היום – בהתאם למצב כף הרגל וההאלוקס ואלגוס. נכון יהיה להתייעץ עם מומחים בתחום משל אורטופד עם התמחות כף רגל או חנויות נעליים אורטופדיות (השוו מחירים)
· במקרים קיצוניים של דפורמציה ברורה המקשה על נעילת נעליים ו/או הליכה בתוספת כאבים משמעותיים, קיימת אופציה כירורגית המאפשרת את הסרת החלק הבולט של העצם כמו גם הכוונת עצם המסרק לגדילה בכיוון הנכון.
ברוב המקרים, בפרט אם מקפידים על הליכה בנעליים נכונות כמו גם על בדיקת ההליכה עצמה (הפעלת לחצים שווה על החלק הפלנטרי של כף הרגל) ברוב המקרים, הניתוח מצליח ומחזיק מעמד שנים ארוכות ובכלל.
ככל שחוזרים לנעילת נעליים גבוהות עקב או בעלות חוטם צר שאינו משאיר מקום לפרישת בהונות חופשית, כך עלול המצב להישנות.
מורטון נוירומה - Morton's Neuroma
גם אם תופעת מורטון נוירומה פחות מוכרת בקרב הציבור הרחב בשמה, עדיין קיימים לא מעט אנשים שסובלים מתופעה זו וכדאי לדעת שיש מה לעשות כדי לא לסבול כל כך...
מורטון נוירומה היא תופעה המתרחשת במרווח שבין הבוהן השלישית והרביעית בכף הרגל. יש שיחוו כאב, שריפה, כאב עמום ולא ברור במיקום שלו ואף תחושת נימול והירדמות ולפעמים נראה הפרדה פיזית בין בהונות אלו ובהמשך הכתבה, תוכלו להבין איך כל זה קורה.
תופעת מורטון נוירומה מבטאת מופע נוירולוגי שעשוי להתבטא בכאב (לסוגיו השונים) בין בהונות שלישית ורביעית, אך גם בכרית הפלאנטרית (החלק הפוגש את הרצפה/גרב/נעל) הנמצאת מתחת לבהונות.
למען הסדר הטוב יש לציין כי תופעה זו יכולה להתרחב במרווח שבין כל שתי אצבעות, אלא שברוב המקרים, היות ובין הבוהן השלישית לרביעית, עובר עצב הניזון משני ענפי עצב סמוכים, ומכלי דם יחסית גדולים לאיזור, כך שהעצב חשוף יותר לפגיעה נוירולוגית וברוב המקרים, אכן מתבטא בין בהונות 3/4. גם הדריכה עצמה ובוודאי דריכה בנעל לא נכונה/לא מותאמת בתוספת עודף משקל מוסיפה לעוצמת הכאב.
התופעה נגרמת בגלל לחץ של עצמות המסרק על עצב העובר בין הבהונות השלישית והרביעית (inter digital nerve). ככל שחולף הזמן, הלחץ על העצב פוגע בתפקודו המכאני והנוירולוגי ומתפתח תהליך דלקתי וניווני של העצב ומעטפת העצב אגב עיבוי העצב, שבתורו יגדיל את הלחץ סביב מעבר העצב בין הבהונות לעיל ואף יגרום להתפצלותן כמרווח ביניהן.
אורטופדים מומחים לכף רגל, יבצעו מספר בדיקות ידניות כמו הצמדת/סחיטת האצבעות עד הישמע מעין "קליק", מישוש בין בהונות שלישית ורביעית דחיקת
כרית כף הרגל מתחת לבהונות ובנוסף, צילום רנטגן ו/או אולטרסאונד/MRI לשלילת אבחנות אחרות.
עוד לפני שתגיעו לרופא לקבל מענה לכאב שתחושו, תרגישו את העומס בכפות הרגליים, בעיקר בכרית שמתחת לבהונות – יתכן שגם בין בהונות 3/4, בפרט אחרי יום ארוך בנעליים, בפרט כשהנעליים צרות במפתח הבהונות, בוודאי בנעליים גבוהות עקב.
הטיפול בתופעת מורטון נוירומה כולל מספר שלבים ואפשרויות אבל בראש ובראשונה, יש להבין שמדובר בתופעה שמבוססת על גירוי עצבי וככזה, אפשר להבין את עוצמת הכאב הנלווה לתופעה.
היות ומדובר במצב דלקתי, הרי ששימוש בקרח (לא ישיר, הוא נדבק – עטפו במגבת/בד/ממחטת בד) ושמנים נוגדי דלקת. כמובן שבמצבי דלקת קשה יש להיעזר בתרופות נוגדות דלקת מכל אסכולה בה נוח לכם ואתם מאמינים בה (טבעית/קונבנציונאלית).
אחד הפתרונות המקלים על תופעה זו הוא מדרסים מותאמים באופן אישי, הנותנים תמיכה ומענה למדרך הספציפי של כף הרגל הסובלת מהתופעה..
מעבר למדרסים, קיימים מיני סָד המחזיקים את הבהונות במצב שמפחית וממזער את הלחץ והמשוב העצבי החוזר על עצמו – שימו לב שיש צורך להתאים אישית את הסד למבנה הרגל וכמובן למיקום וחומרת התופעה והעיבוי העצבי.
שווה לשקול רכישת נעליים מותאמות מעבר למדרסים, יתכן ובניית נעל התואמת פילוג לחצים מותאם אישית, תהיה פתרון נכון יותר מאשר מדרסים – על כך יש להתייעץ עם מומחה כף רגל.
טיפולי רפלקסולוגיה, דיקור, עיסוי המקום עצמו והכרית הפלאנטרית כמו גם פיזיותרפיה יעילים ולרוב מסבים הקלה בכאב.
במצבים חמורים בהם מדרסים וסד אינם מספיקים כדי להקל על הכאב, ישנה אפשרות להיעזר בזריקה מקומית, גלי הלם או במקרה חמור יותר בניתוח – בהתאם לצורך.
רפלקסולוגיה
אחת משיטות האיבחון והטיפול היעילות, אמינות ונעימות מלוות אותנו מן הדחף הראשוני של מדרך כף הרגל, עבור בטביעות כפות הרגליים תרתי משמע (נקודה למחשבה)
רפלקסולוגיה (שיקוף אברי הגוף ומערכותיו בכפות הרגליים, ידיים ועוד) אחת משיטות האיבחון והטיפול האהובות והמועדפות עלי, מלווה אותנו אלפי שנים, תיעוד היסטורי שולח אותנו לטיפולים רפלקסולוגים עוד בתקופת הפירמידות ופרעה במצרים, עבור באסיה, אינדיאנים באמריקה הצפונית וסין בפרט נתנו מקום של כבוד לטיפול בכפות רגליים כחלק מההיצע הטיפולי בריאותי.
הגישות האקלקטיות נאספו ושודרגו בידי דר' פיצ'גראלד, רופא אף אוזן גרון למד להכיר את הרפלקסולוגיה דרך הרפואה הסינית.
אחריו המשיכה לפתח את השיטה דר' יוניס אינגהאם (פיזיותרפיסטית) ולמעשה היא זו שהמציאה את המושג רפלקסולוגיה לשיטת הטיפול המשקפת את אברי הגוף בכפות הידיים והרגליים, היא גם זו שהביאה את הרפלקסולוגיה לתצורתה העכשווית ברחבי העולם.
אינגהאם כתבה את הספר "סיפורים שהרגל יכולה לספר" ואני כבר יכולה לספר לכם שמה שכפות הרגליים מספרות, אף אדם לא יטיב לתאר בכזה דיוק.
השיטה פועלת על סמך מפת חלוקת אברי הגוף על פי מיקומם (ימין/שמאל) ונעזרת בסרגל כאב, גישת give me more אל מול don't touch me, חלוקה למרידיאנים (ערוצי אנרגיה Qui), 4 אלמנטים, שחרור חסימות, שימוש בנתוני צבע, ריח, טמפרטורה, מרקם ועוד.
אני אוהבת את המשפטים הקסומים של המטופלים שלי, "את לוחצת לי כאן ואני מרגישה את זה שם", או "אין לי מושג מה עשית, איפה נגעת, אבל העצירות השתחררה/נרגעתי/הכאבים חלפו/עכשיו הגוף שלי מבין ויודע להסביר לי" – בעיניי, אלו משפטים שמקרבים אדם להכיר את עצמו ומשפרים את איכות החיים.
ניתן להשתמש ברפלקסולוגיה הן ככלי אבחוני וכהן ככלי טיפולי ואם תתבוננו על תמונת הנושא של הכתבה (טביעות כפות רגליים בחול) תוכלו לראות שכל אחד מאיתנו, משאיר את החותם האישי והייחודי לו בשבילי חייו.
איבחון כפות הרגליים נעשה מימד פיזי, רגשי ורוחני גם יחד כשנקודת המבט המאחדת את המימדים, היא הגישה ההוליסטית המטפלת באדם בשלמותו כסינרגיזם המבטא את עוצמת השלם אל מול חלקיו.
יריעת הטיפול והאבחון הרפלקסולוגי היא יריעה רחבה ונכבדת, תוכלו למצוא אינספור מחקרים הקשורים להישגים והוכחת יעילותה של השיטה אבל מעל לכל אלו, עשו לעצמכם טובה אישית ופנקו את עצמכם בהתנסות, חפשו רפלקסולוג/ית בכירים, מוכרים, מוכחים עם המלצות טובות ובקשו טיפול התנסות.
גם תרגישו את החוויה וגם תוכלו לקבל חוות דעת מיידית.
לסיכום (טיפים חשובים)
לאורך כתבות גיליון זה, משתמעת ההמלצה החמה להליכה, מה שמעורר בי את הרצון להשאיר כמה טיפים חשובים בענייני הליכה:
אני ממליצה רבות במסגרת העבודה בקליניקה על הליכה, אנשים נוטים לחשוב שמדובר במעמסה ואפילו חוששים להתחיל את ההליכה כדי לא לאכזב את סביבתם ואת עצמם א ב ל, כל התחושות הללו משתנות מיד לאחר ההסבר על הליכה מושכלת ואיך בונים את ההליכה להיות חוויה טובה שכייף לחזור עליה מדי יום ולפעמים אפילו יותר מזה... מופתעים?
· החלטתם לצאת להליכה, אין שום צורך בהתארגנות מוקדמת, הקפידו ללבוש בגדים שנוח לכם בהם ובזה תמה ההתארגנות. כן, אם יש ברשותכם נעלי ספורט או שאתם זקוקים למדרסים – ארגנו את המדרסים בנעלי הספורט וצאו לדרך.
· "מתחילים בקטן" – כשאמרתי למטופל שלי שהוא יוצא מדי ערב לחמש דקות הליכה הוא צחק, "אני בשביל חמש דקות הליכה לא יוצא" אבל אחרי תקופה קצרה אמר שזו היתה הצלחה מסחררת להתחיל בקטן, ההתחלה למשך זמן קצוב וקצר השאירה אותו עם חוויה טובה כך שהיה לו קל לחזור עליה מדי יום, ההליכה לא הפכה להיות משהו מאיים שקשה להתמודד איתו אלא לגמרי להיפך.
· אם אתם צועדים מתחילים, קחו לכם 15-5 דקות וזהו !, אם תלכו כך למשך כחודש מדי יום, תרגישו בעצמכם שאתם רוצים להוסיף זמן נוסף וגם אז, הוסיפו כל פעם עוד חמש דקות למשך שבועיים לפחות לפני שתוסיפו זמן נוסף להליכה – לא תאמינו כמה קשה להתאפק מלהוסיף דקות נוספות להליכה.
· קחו אתכם חבר או בן משפחה להליכה, זה זמן נפלא לפטפט ולהחליף רשמים. אם אין לכם עם מי לצעוד, תוכלו או להקליט למכשיר הפלאפון שלכם מחשבות שרצות לכם בראש, או רשימת מטלות שעולה לכם, דברים שאתם רוצים לזכור. אופציה נוספת היא להשאיר את שיחות הטלפון הארוכות עם חברים לזמן ההליכה. אני מודה, אני פחות אוהבת את הדיבור בפלאפון בזמן ההליכה, אבל זו אופציה קיימת ועונה על צרכים של לא מעט אנשים המתקשים להתחיל לעסוק בפעילות גופנית כלשהי ובהליכה בפרט.
· הקפידו על קצב הליכה שפוי, הרעיון הוא שתצליחו גם ללכת וגם לדבר בו בזמן מבלי להרגיש שחסר לכם אוויר לנשימה, בלי שהעליתם יותר מדי את הדופק. (מחקרים שנעשו על ההבדלים בין הליכה אגרסיבית ומהירה לבין עדינה ומתונה, לא הראו הבדלים משמעותיים לגבי ההשלכות של ההליכה על השרירים, ירידה במשקל, לב, ריאה וכולסטרול גם) – לכו בקצב שמאפשר לכם לדבר בזמן צעידה.
מילים לבעלי הקרסוליים החלשים:
קרסוליים חלשים הם תולדה של כל מה שעוללנו למפרק החשוב הזה מילדות ובוודאי בשלב הנעורים כשהבנות מתחילות לנעול נעלי עקב ומאבדות את היציבות לטובת בליטה בשטח והבנים מאתגרים את הקרסוליים במשחקי כדורסל, כדורגל או בנשיאת משאות כבדים בנעל צבאית לא מותאמת ובכלל...
הקרסול הוא מפרק חשוב ותופעת נקע ובוודאי שבר, אינן תענוג כזה גדול כשכל נקע או חלילה שבר, מחלישים את הקרסול כך שהתופעה בפרט נקע, ,חוזרת על עצמה שוב ושוב, אלא אם בחרתם לחזק את הקרסוליים מבעוד מועד.
הרי לכם שיטה מצויינת לחיזוק הקרסוליים ואם תתמידו לבצע את התרגילים הפשוטים מדי יום, תרגישו בעצמכם שעם הזמן, הקרסוליים מתחזקים:
כל מה שתצטרכו לעשות על מנת לחזק את הקרסוליים הוא למצוא לכם את החלק הארוך ביותר בבית שפנוי וחף מכל ריהוט וכעת נתרגל:
1) לכו על גבי הבהונות מקצה לקצה מתחילת המסדרון ועד סופו
2) לכו על גבי העקבים (בהונות מונפות אל-על) מתחילת המסדרון ועד סופו
3) לכו על הלהב החיצוני של כף הרגל (מהעקב ועד הזרת)
4) לכו על הלהב הפנימי של כף הרגל (מהבוהן הגדולה ועד העקב)
ככל שתתמידו מדי יום להקדיש כמה דקות לארבעת כיווני ההליכה עם הקרסוליים מכווננים, כך תזכו בחיזוק הקרסוליים ותמנעו הישנות של תופעות נקע וסיבוכים בהתאם.
הקפידו על התנועה גם אם זה קצת קשה, התוצאה בהחלט מצדיקה את המאמץ.
