פתח דבר
שלהי עונת האביב מביאה איתה בלבול תמידי במזג האוויר, יום קריר וצונן מול יום שרבי ואביך, גם הבגדים שלנו עומדים במצב הכן לכל גחמה של מזג האוויר, לעיתים הבקרים והלילות קרירים וצהרי היום חמים מאוד – כמעט בקו ישר כולנו מבולבלים סוף אביב 2020 והלוואי גם תום השפעתו של וירוס הקורונה המאפשר לנו לחזור לשגרה או לצאת לדרך חדשה אחרי שטעמנו טעמו של סגר.
אם לא די בבלבול האקלים והווירוס שטלטל אותנו, הרי שגם ממשלה חדשה תצא לדרכה אם ירצה השם, חברי הכנסת ואולי גם טיפת מזלה שההכלאה המתחדשת תצליח להחזיק מעמד ואולי גם לתפקד – נותר לנו לקוות ולאחל למדינה שלנו שזה עתה התחילה את שנתה ה-73, שתצא מתוך הבלבול והכאוס לשנה מוצלחת בה תנוצלנה ההזדמנויות להתפתחות יעילה וטובה למדינה ולא פחות חשוב מכך לתושביה...
בתוך תקופת הבלבול השברירית בה כולנו מצויים, יש לנו הזדמנות לבדוק ולסדר מחדש את סדרי העדיפויות שלנו. גם אני עסקתי בעריכת סדרי העדיפויות שלי במהלך ההסגר וביתר שאת לקראת סופו וקיבלתי מספר הזדמנויות לראות שלעיתים, אנשים בוחרים בסדרי עדיפויות שלא בהכרח משרתים אותם נכונה – שווה בהחלט לבדוק שוב, רגע לפני שיוצאים סופית מהסגר אל החיפוש אחר שיגרה חדשה ואולי אפילו טובה יותר ובהזדמנות זו, מביאה בפניכם הסבר מפורט על תחום העיסוק שלי, מעבר לכתיבת המגזין:
נטורופתיה ושאר אסכולות הרפואות הטבעיות עוסקות בראש ובראשונה באדם עצמו, במכלול הפרטים המרכיבים את האדם עצמו ומתוכם מבקשת למצוא את הסיבות והגורמים לבעיה בה אדם מבקש לפתור, בין אם מדובר באורחות חיים ובין אם מדובר במחלה, רגישות או קושי בריאותי פיזיולוגי.
לרשות הנטורופתיה והרפואה הסינית שאני משלבת בטיפול (בנוסף לכלים נוספים) עומדים כלי אבחון וכלי טיפול.
ראשון בין כלי האבחון עומד תהליך אבחון המעלה שאלות רבות הן על ההיסטוריה הרפואית הפרטית והן על זו המשפחתית המביאה את הפן הגנטי לכל אחד מאיתנו. גם אורחות חיים נכללים באבחון ואלו בתורם, מאפשרים לראות את הדגשים וסדרי העדיפויות של כל אדם. שלב האבחון לוקח זמן, זו פגישה ארוכה שלוקחת למעלה משעתיים ובה מקיפות השאלות את כל אברי ומערכות הגוף המאפשרים להקיש היכן הגוף מתפקד פחות טוב, איזה איבר או מערכת חלשים או חזקים מדי.
רפלקסולוגיה, אירידולוגיה (קריאה בגלגל העין), בדיקת לשון, בדיקת דופק (סינית) ובעיקר ה ק ש ב ה שלימה ומלאה הם כלים אבחוניים מצויינים המשקפים את תיפקודי הגוף שאינם נראים כלפי חוץ כמו למשל, מאזן משק הנוזלים בגוף, חום/קור באיברים, חוזק/חולשה של איבר או מערכת.
כלי נוסף לאבחון עשוי להגיע מעולם צמחי המרפא, מה שעשוי להתבטא באבחון תגובת הגוף לשתיית חליטה שמעידה למשל על רמת החומציות בקיבה ומאפשרת להבין כיצד פועלת מערכת העיכול.
נטורופתיה ורפואה סינית מביאות איתם ארגז כלים גדול ורחב: פרחי באך, רפואת צמחי מרפא קלינית כולל אצות ופטריות מרפא, שיטות מנואליות כמו רפלקסולוגיה או עיסוי, ארומתרפיה – שמנים אתריים/נדיפים לרבות רקיחת קרמים ומשחות אישיות, המלצות תזונתיות, התאמת פעילות גופנית, תוספי מזון רלוונטיים, דיקור סיני, דיקור קרקפת (יפני) עם השנים הוספתי כלים נוספים שאינם נכללים בארגז הכלים הנטורופתי פורמלי כמו EFT (שחרור רגשי), פענוח ציורים (גם ככלי אבחון וגם ככלי טיפולי) טיפול בחימר ו-NLP
חשוב לציין שההתאמה נעשית אישית לאדם ולתקופת הזמן הספציפית משולבת כמובן בבדיקות דם וסקר עדכניות בהתאם לצורך – אחרי ככלות הכל כולנו משתנים עם הזמן, מה שהיה נכון לנו פעם לא בהכרח נכון לנו היום ולכן, ההתאמה היא אישית לנקודת הזמן.
שילוב כל הפרטים הרלוונטיים של אדם בתוך חייו מלמדים על הקשרים וההקשרים היוצרים קושי/רגישות ופתולוגיות פיזיולוגיות. את כל המסקנות תקבלו יחד עם המלצה לפרוטוקול טיפולי בפגישה הראשונה לאחר פגישת האבחון.
למי זה טוב?
האמת שהתשובה היא לכולנו, בין אם אנחנו כבר מרגישים שמשהו לא כמו שהיה אצלינו פעם, בין אם כבר קיימת מחלה/פתולוגיה פעילה ובין אם כמניעה או רצון לשפר את איכות החיים בכל גיל.
מעבר לטיפול פרטני, תוכלו למצוא בדף הפייסבוק העסקי שלי (באופן טבעי – תמר תאומים) פירוט סדנאות והרצאות ברחבי הארץ – מוזמנים לפנות להתייעצות, שאלות וטיפול.
מזכירה לכם שאני מגיעה אליכם הביתה לכל פגישה
מאחלת לכולנו חזל"ש מיטבי פורה ומפרה
וחג שבועות שמח,
שלכם כתמיד,
תמר
איך סוכר מתיש את מערכת החיסון?
אני מודה ומתוודה, אני חופרת לכם השכם וערב על העובדה שסוכרים, מתישים את מערכת החיסון – הגיע הזמן להסביר ולפרט, אולי הבחירות בתפריט תהיינה שונות:
נתחיל בהסכמה הראשונית שסוכר, פשוט מתוק וטעים לנו – מניחה שעל כך, לא יהיו לנו ויכוח.
מעבר לעובדה שכל מה שמכיל סוכר טעים לנו יותר, הרי שידוע לכולנו מהיכרות עצמית שכשמשהו לא מסתדר לנו, אין לנו כוח, אנחנו עייפים וזקוקים לתגבורת של כוחות או מצב הרוח שלנו לא מי יודע מה, סוכר הוא אחד הפתרונות הראשונים והזמינים עליהם נחשוב – בעיקר, משום שהוא פשוט עושה את העבודה !
סוכר, הוא אחד החומרים המתפרקים בגוף במהירות ולכן, בכל פעם שאנחנו חווים ירידה באנרגיה, בכוחות או במצב הרוח, כל מה שמכיל סוכר, נותן לנו תשובה ומענה מיידי כמעט.
אם עברתם קורס עזרה ראשונה ודאי תזכרו שהדבר הראשון שנעזור למי שעומד להתעלף או התעלף ומנסה להתאושש, יהיה מריחת סוכר על החניכיים, הפירוק של הסוכר כאמור מהיר מאוד ויעזור למי שהתעלף להתאושש ולחזור לכוחותיו מחדש.
עכשו, כשאנחנו מודעים לכוחו ופועלו המהיר של סוכר – ודאי כשאנחנו לוקחים בחשבון את השעות הארוכות שאנחנו עובדים וגם את שינויי מצב הרוח המתחוללים בחיינו כבדרך שיגרה מכל הסיבות הרלוונטיות של קצב החיים בעידן הקידמה, ברור לנו שצריכת הסוכר הולכת וגוברת עם השנים.
חלק מהבעיה האנושית מול הסוכר מתחילה בעובדה שככל שאנחנו צורכים יותר מהמתוק המתוק הזה, כך הגוף שלנו רוצה עוד ממנו – מזכיר לכם משהו?
ובכן, כן – לא טעיתם, זה בהחלט מזכיר לנו התנהלות של התמכרות ואכן, כשאנחנו אוכלים משהו שמכיל סוכר, הוא פועל על מרכזי העונג, מרכזי התיגמול במוח. , אלו בתגובה לסוכר, מפרישים את הורמון הדופאמין (מוליך עצבי במוח בעל תפקידים רבים, חלקם אחראי למצבי התמכרות בגלל תחושת ההנאה והסיפוק שמייצר הדופאמין) וזה לאחר הפרשתו, מעודד אותנו לצרוך כמויות נוספות וגדלות של סוכרים.
גם סרוטונין מעורב בתהליך המדמה "התמכרות", בכל פעם שאנחנו צורכים מזונות ו/או משקאות מתוקים, אותו סוכר גורם לגוף שלנו להפריש במוח סרוטונין הידוע כהורמון האחראי על מצב הרוח הטוב שלנו, על התיאבון ואפילו על השינה. כלומר, המתיקות שבסוכר, מתנהגת כמו סרוטונין שמשווה לנו מצב רוח טוב.
עוד לפני שנצלול לעומק ההבנה איך מתיש הסוכר את מערכת החיסון, חשוב שנבין שסוכר, מייצר תלות בגופנו וגורם לצריכה מתגברת של סוכרים ממש כמו בחומרים ממכרים אחרים כמו סם ההרואין למשל.
חשוב שנבין גם שסוכר, המוכנס לתוך התאים באמצעות הורמון האינסולין, מהווה גורם מכריע ומרכזי להנעה שלנו , לכוחות ולאנרגיה שלנו לבצע את כל הפעולות המודעות והלא מודעות.
ממש כשם שסוכר מהווה אבן בסיס לאנרגיה שלנו, הוא מהווה גם מצע מצויין לנגיפים, חיידקים ושאר פולשים ולכן, גם בימים כתיקונם ובפרט כשאנחנו מרגישים פחות טוב (שלא לדבר על חולים), ברור הוא שלא נרצה "להאכיל" את אוכלוסיית הפולשים שמערערת את הבריאות שלנו – זו אחת ההמלצות הראשונות בפרט בעיניי אסכולות הרפואות הטבעיות, להסיר את רמת הסוכרים ככל הניתן, על מנת לא לתת יתרון יחסי לפתוגנים (וירוסים/חיידקים וכאמור שאר פולשים לגופנו)
ברור הוא שככל שיש יותר סוכר מומס בכוס מים, כך התמיסה הופכת סמיכה יותר – וזה בדיוק הדוגמא למתרחש לדם בכלי-הדם שלנו – כלומר, ככל שיש יותר סוכר חופשי בדם, כך הדם הופך סמיך יותר ומתקשה להגיע למקומות רחוקים.
אם ניזכר לרגע במחלת הסוכרת, נזכור שאחת הבעיות של סכרתיים היא חוסר אספקת דם, חמצן וחיילי מערכת החיסון לאיזורים המרוחקים מהלב כמו למשל כפות הרגליים והבהונות – כשהאצבע מופנית לרמת סמיכות הדם ויכולתו לנוע ולזרום באין מפריע בכלי-הדם.
מעבר לעובדה שסוכר מתפרק מהר מאוד בגוף, הוא גם אחת המולקולות הנדיבות כלומר, המבנה המולקולרי של סוכר להיקשר בזמינות מוגברת לאינטראקציות כימיות בגוף.
כשסוכר/גלוקוז פוגש חלבון, הוא יודע לגרום ברמה הכימית לשינוי ואף עיוות במבנה של החלבון אותו פגש. המפגש הזה סוכר/חלבון או למען הדיוק גלוקוז חלבון, הוא חלק מההסברים לתהליכי ההזדקנות שלנו, להיווצרות כבד שומני, נזקי שרירים בכלל ושל שריר הלב בפרט וכמובן נזכור שכל שינוי ברמה המולקולרית, למשהו חדש שהגוף לא מכיר, הוא סיבה טובה להיווצרותן של מחלות אוטואימוניות, אלרגיות ושאר מרעין בישין.
אם כבר דיברנו על סוכרים ופתוגנים (פולשים זרים לגוף), אנחנו חייבים להתייחס גם למשמעות של התפתחות תאים סרטניים. ידוע שתאים בכלל צורכים סוכר לצורך הפקת אנרגיה. תאים סרטניים, צורכים כמויות גדולות יותר של סוכר שגם מזין את פעילותם וגם משחק תפקיד באיתות חיוני לתיפקודם.
ככל שיש יותר סוכר בגוף שלנו, כך פעילותם של תאים סרטניים פועלת טוב יותר. משמע, ככל שנפחית את כמות הסוכר בגוף, כך נוכל להפר את מנגנון האיתות של תאים סרטניים ובכך למנוע הן את התפתחותם והן את התרבותם.
נוכחות גבוהה של סוכר/גלוקוז בגוף האדם, מעידה על רמת חומציות גבוהה וזו מטבע הדברים, נקשרת לרמות חומציות גבוהה המעידה על אופציונאליות לרמות דלקת (אינפלמטורית) גבוהה. איפה אנחנו פוגשים דלקות אינפלמטוריות? ובכן טרשת עורקים למשל היא סוג של דלקת אינפלמטורית, גם סוכרת באופן אוטומטי נחשבת כתהליך דלקתי.
מעבר לרמות חומציות, סוכר עובר תהליך גליקציה (סכרור-תהליך טבעי שהקצב שלו נקבע לפי רמת ריכוז הגלוקוז בדם. היות וסוכר/גלוקלוז מגיב בקלות ונחשב חומר פעיל (מאוד) מול מולקולות אחרות. ככל שרמות הגלוקוז בדם גבוהות יותר, כך יש יותר ריאקציות בין גלוקוז לחומרים נוספים <חומצות אמינו למשל> ובהתאם, כמות התוצרים מהריאקציות גדלה. התוצרים מתהליך הסכרור הם אלו שמדאיגים אותנו, היות והם נוטים לשנות את מבנה הריקמה בה נוצרו, מה שמקדם מאוד את התהליך הטרשתי=דלקתי).
פן נוסף למעלליו של סוכר בגופנו הוא העובדה הפשוטה שרמות גבוהות של גלוקוז בדם משפיעות באופן משמעותי על לימפוציטים ונויטרופילים הלא הם הקו הראשון של מערכת החיסון מול פולשים (פתוגנים). אם לא די בכך, הרי שגלוקוז מתחרה עם ויטמין C על אתרי מעבר בקרומי אותם התאים הלבנים כלומר, ברגע שסוכר נכנס ראשון לאותם אתרי מעבר, הוא גם מדלל את כמות הוויטמינים על רקע התחרות בכניסתם לתא וגם פוגע ביכולתם של חיילי החיסון לעיל לתקוף וירוסים או במילים אחרות, בפועל, סוכר מחליש את פעילות חיילי מערכת החיסון. (אם כבר העדנו על סוכר בהקשר של תהליכיים דלקתיים בפסקה קודמת, חשוב שנזכיר שסוכר מעודד הפרשת אינסולין וגם את הורמון הגדילה – שניהם גם יחד מעורבים בתהליכים דלקתיים).
מעל ומעבר לכל מעלליו של סוכר בגופנו, נזכור שככל שתמיסת הדם סמיכה יותר, מופעל לחץ גדול יותר על דפנות כלי הדם ומן הסתם הדם עצמו מתקשה לזרום בכלים, מה שיוצר באופן ישיר עלייה בלחץ-הדם ואם תבדקו מה הסכנה הראשונה המאיימת על אנשים הלוקים בסכרת, הרי שהתשובה היא בעיות לבביות וכלי-דם.
חובה להזכיר גם את השפעת עודפי סוכר על רמות שומני הדם וטריגליצרידים בפרט המשפיעים בקו ישיר ודי מהיר על התפתחות מה שמכונה "כבד שומני" המבטא את ההפרעה באיזון שומני הדם.
אז לא, לא היתה לי כוונה להפחיד עם מעלליו של סוכר, בפרט כשידוע לכולנו שהיקף מחלת הסוכרת בישראל ובעולם הולכת וגדלה מדי שנה. אבל כן להאיר ולהעיר את התובנה כדי לאפשר לכם לבחור בתבונה את כמויות צריכת הסוכר בתפריט היומי שלכם.
בים בם בם – תירס חם
מי לא זוכר ומדקלם בעל פה את שיירת הילדים בעקבות תירס חם – בים בם בם שכתבה מרים רות בקיץ 1978?
האגדה מספרת שבריאת האדם הראשון לא ממש הצליחה – האדם הראשון נברא מטיט ועם המבול הראשון התפוגג, הדגם השני לאדם נברא מעץ ונסחף עם השיטפונות והדגם השלישי שרד גם שרד, על שום היווצרותו מתירס...
<באדיבות בני שבט המאיה>
מגיע לתירס שניתן לו את הכבוד המגיע לאחד הגידולים הנרחבים ביותר ברחבי העולם כולו – רק למען הסדר הטוב, יותר מחיטה או אורז למשל, (אנחנו מדברים על סדרי גודל של מאות אלפי טונות לשנה)
למרות שלא מעט הגורסים שתירס הוא ירק, כי הוויטמינים שלו הם בעלי איכויות הדומות לאלו שיש בירקות, תירס הוא לגמרי בן למשפחת הדגנים, מה שהופך אותו לפחמימתי.
חשבתם פעם כמה מוצרים מפיקים מתירס?, נניח לרגע את קלחי התירס שכולנו זוכרים מהדוד החם (בים בם בם) – שמן תירס, עמילן תירס (קורנפלור), קורנפלקס, אלכוהול, אצטון, רטבים, סירופ תירס שתוכלו למצוא בהמון מוצרים כמו קטשופ, ריבות, עוגות, מוצרי מזון לתינוקות, ירקות כבושים, גלידות, מזון לבהמות, דלק אורגני, מקום נפלא למשחקי מבוך בטבע ומה לא.. וכמובן, מקום של כבוד יקבל הפופ-קורן שהתחיל את דרכו כמרכיב חשוב לתכשיטים שקישטו את בני ובנות שבט המאיה ושבטים נוספים ברחבי האמריקות.
מה יש בתירס?
במאה גרם תירס מבושל (עוד לפני שהוספנו לו דבר מה)
108 קלוריות (בקלח בינוני יש כ-250 קלוריות)
3.32 ג' חלבון
1.28 ג' שומן
25.11 ג' פחמימה
69.55 ג' מים
17 מ"ג נתרן (תחשבו על זה רגע לפני שאתם ממליחים את קלח התירס)
2.885 מ"ג ויטמינים ממשפחת B ובפרט B3, B5
46 מק"ג חומצה פולית
6.2 מ"ג ויטמין C
2 מ"ג סידן
0.61 מ"ג ברזל
32 מ"ג מגנזיום
103 מ"ג זרחן
0.48 מ"ג אבץ
249 מ"ג אשלגן
תירס נחשב למאכל פשוט וזול, מאכל של כפריים ואכן ניתן לראות לאורך ההיסטוריה שרבים העמים שחיו בתנאי חיים פשוטים, השתמשו בתירס כמרכיב עיקרי בתזונתם. די אם נזכיר כמה מאכלים שיצלצלו לכם מוכרים כמו למשל טורטייה, לחם תירס, פולנטה (שאגב, פולנטה הוא עיוות לשם: "פול מנטום-paul mentum") אחיו התאום של הממליגה הרומנית <נו טוב, לא בדיוק תאומים זהים>.
למרות שמקורו מהטבע ותירס נחשב למזון פשוט, יש לא מעט אנשים ברחבי העולם שפיתחו אלרגיה לחלבון התירס המתבטא בנפיחות בעיקר בבטן, ריבוי גזים ותסמינים נוספים בהתאם לחומרת האלרגיה.
בתירס יש כמות נאה של סיבים תזונתיים מסוג הסיבים הלא מסיסים במים. אנחנו לא מעכלים טוב את הסיבים הלא מסיסים, לכן תוכלו למצוא את קליפתם בצואה כמות שהיא, יחד עם זאת לסיבים לא מסיסים במים תפקיד חשוב בהגדלת נפח ה-"בולוס" מה שבסופו של תהליך אנחנו מכנים "צואה" ומעודדים את תנועתיות המעיים ועל הדרך מעניקים לנו תחושת שובע לאורך זמן.
קיימים מוצרים רבים שמוצאם מתירס, כבר הזכרתי במעלה הכתבה שמן, קמח תירס, הפעם אסב את תשומת ליבכם לסירופ תירס, בעיקר משום שתעשיית המזון (בפרט, אבל לא רק) עושה בו שימוש נרחב גם כתחליף לסוכר שתוכלו למצוא הן בממתיקים למיניהם, אבל גם בסוכריות ושאר מיני מתיקה, כמו כן תוכלו למצוא סירופ תירס בחלב, קטשופ, ריבות למיניהן, גלידות, בשר מעובד, משקאות קלים, בירה, ויסקי ואפילו באותה דיו סגולה איתה מחתימים את הבקר בעדר.
לא בכדי בוחרת התעשייה וכפרט תעשיית המזון להשתמש בסירופ תירס, הוא מייצב לחות, מסייע ללכד חומרים – יעיל מאוד לקרמים למיניהם, משפר השחמה, מדגיש טעם (בשימוש בריבות), מייצב קצף (למשל בגלידות), סופח לחות (מרשמלו), מונע התגבשות גבישי סוכר, מונע היווצרות גזיזי קרח בפירות קפואים, מבריק פירות משומרים, מסייע לשמור על הצבע הטבעי של הפרי, מעבה ומסמיך מרק ורטבים ונתן נפח מה שמכנים בעולם הקולינרי "גוף".
פופ-קורן הפך להיות הריח המזוהה עם בתי הקולנוע ברחבי העולם, אבל במקור מגיע הפופ קורן מהאינדיאנים שחיו באמריקה המרכזית בכלל ובפרו בפרט, שם שימש כאמור הפופ קורן כתכשיט. בשנת 1893 נוצרה מכונת הפופ קורן הראשונה בעולם ומאז שנת 1912 מוכרים פופ קורן בבתי הקולנוע.
האמת היא שלא כל זן תירס נאה לשימוש להכנת פופ קורן, הזנים שמתאימים לכך הם זנים שתכולת העמילן בם גבוהה ביחס לכמות החלבון. תכונה זו מאפשרת לגרגרי התירס לקפוץ במהלך הקלייה ולהתהפך כך שתוכן הגרגר יוצא החוצה כמו שאנחנו מכירים מהפופ קורן.
למען הסקרנים שבכם כמוני, שתהו איך כל זה קורה – ובכן, כשקולים את גרגרי התירס, הלחות שבהם הופכת לקיטור כשזה בתורו מפעיל לחץ בגרעין וגורם לו להתבקע מבפנים כלפי חוץ ולהשמיע את קולות הנפץ שכולנו מכירים מהפופ קורן שאנחנו מכינים בבית או בבתי הקולנוע.
אגב, פופ-קורן בעברית נקרא פצפוצי תירס, תירס קלוי או תירסה (Tirsa).
רגע לפני שנעבור לחלק התירפאותי של תירס, נזכיר שקיימים זנים רבים של תירס, חלקם מתוקים יותר אותם ניתן לאכול גם מבלי לבשל את התירס, חלקם מתוקים פחות אותם אנחנו נוהגים לבשל או למצוא משומר או בתעשייה. כמובן שישנם זנים בצבעים שונים, אם פעם בן ישראל היה רק הזן הלבן, כיום נוכל למצוא בעיקר את הזן הצהוב ואת המתוק יותר, אבל קיימים גם זנים בעלי כמה צבעים על אותו הקלח, מה שמכונה "תירס פנינה" יפהפה.
למרות כל מה שמפיקים מתירס וזה בהחלט לא מעט, תרשו לי להזכיר לכם שתירס הוא מוצר המזון המהונדס ביותר מבין הירקות והפירות שאנחנו אוכלים. איך שלא נסובב את הדברים, לירקות ופירות מהונדסים יש את ההשפעות שלהם על הגוף שלנו, יחד עם זאת אל לנו לשכוח שגם תירס אורגני עדיין מהונדס גנטית.
לסיכום הכתבה, נדבר על זקנו של התירס, כן, כן – החוטים האלו שבוקעים להם מהקלח וחלק מאיתנו נוטים לתלוש ולהשליך לאשפה עוד לפני שקלח התירס הגיע לסיר – וחבל...
רפואת צמחי המרפא עושה שימוש מצויין בזקן תירס (ובפרט ירוק ולא מעופש או מיובש) לטיפול בבעיות בריאותיות כמו הורדת חום, הגברת התכווצות הרחם לקראת או לאחר לידה, איזון רמות גלוקוז בדם, מעודד ייצור והפרשת מיצי מרה, מסכך את דרכי ושלפוחית השתן, משתן ואפילו נוגד דלקת.
נוהגים להשתמש בזקן תירס בעיקר במצבים שדורשים עידוד שיתון כמו למשל בדלקות בדרכי השתן, מצבים של אבני כליה, ילדים שסובלים מבעיות הרטבת ליל או קושי באיפוק שתן, לכל מצב של הצטברות נוזלים, בצקות, יתר לחץ-דם, גאוט (מחלת האיש העשיר) ודלקות מפרקים למיניהן.
אחרי שכבר בחרתם לכם קלחי תירס ווידאתם שזקנו של כל קלח ירוק, שיטפו את התירס בשלמותו (הסירו רק את העלים החיצוניים) והכניסו את הקלחים בשלמותם לסיר.
לא מעט מאיתנו באופן כמעט אוטומטי מוסיפים מלח לסיר בישול התירס, הסיבה העיקרית שאנחנו נוהגים כך היא על מנת לזרז את הבישול, מלח בהחלט מזרז את תהליך הרתיחה אבל בפועל, אין שום סיבה להמליח את מי בישול התירס, בפרט כשאנחנו זוכרים שכל קלח מכיל בחובו גם נתרן ועל אחת כמה וכמה כשאנחנו מבינים שכל תוספת נתרן לגוף, לא ממש מועילה למשק הנוזלים בגוף ו/או לכלי הדם. תירס הנמכר כיום בישראל הוא מסוג מתוק וניתן גם להשיג אצל מגדלים את הזן הסופר מתוק כך שבהחלט, כדאי רצוי ואפילו מומלץ, לאכול תירס לא מומלח.
אם השגתם תירס מזן סופר מתוק, אתם יותר ממוזמנים לאכול את גרגרי התירס אפילו לא מבושלים, לפחות כדי להתרשם ממתיקותו.
שבועות
חג שבועות עומד בפתח, אני כבר רואה ושומעת את החיפוש אחר מתכונים מיוחדים למאכלי ועוגות הגבינה.
אלו מכם שרגישים, או לא סובלים את חלבון חלב הפרה מחפשים חלופות לארוחות החג הדשנות, אל דאגה – מחכות לכם כמה הפתעות בסוף הכתבה..
זה ללא ספק, אחד החגים האהובים על הילדים. כמעט קיץ, חם ומעבר לחגיגת הביכורים וכל פירות הקיץ המתוקים, זו הזדמנות עם א
ישור לחגוג עם מים, להשפריץ על העוברים והשבים ולהתאוורר בעליזות מהחמסינים של סוף האביב וכמעט תחילת הקיץ – איזה כייף !!!
הפעם ברשותכם, אני מביאה את הסקרנות שלי אליכם, מעבר לעובדה שמעניין אותי לדעת למה דברים מתרחשים כך או אחרת, חש
וב לי לדעת מה המקור בכלל ולמנהגים המיוחדים לנו – בעיניי, יש חשיבות גדולה לידיעה והבנת המסורת שלנו, בדגש על העברת המסורת הלאה – זה חלק מהמורשת שלנו, חלק ממי ומה שאנחנו ויש משמעות גדולה לזיכרון, להבנה ולהורשת המסורת לדורות הבאים אחרינו. לעניות דעתי, זה חלק מתפקידנו כהורים, להורות הלאה את המידע שקיבלנו מהדורות הקודמים לנו.
אחד הדברים שמייחדים את שבועות, הוא "תיקון ליל שבועות".
תחילתו של תיקון ליל שבועות החל אי שם במאה ה-13 בידי המקובל ר' משה די לאון, מי שפרסם (וכנראה גם כתב) את ספר הזוהר.
האגדה מספרת שבלילה לפני מתן תורתנו, נרדמו בני-ישראל והתעוררו מאוחר ביום המחר כך שאלוהינו נדרש להעיר אותם באמצעות קולות וברקים כך שה-"תיקון" בליל שבועות (לדברי האגדה) בא לתקן את חטא השינה הארוכה והבוקר בו לא התעוררו בני ישראל לקבל את לוחות הברית.
חג השבועות, הידוע במסורת היהודית גם בשם "זמן מתן תורתנו", נהפך בשנים האחרונות לאירוע עממי. המוני בית ישראל יוצאים בליל שבועות מבתיהם.
פירוש אחר לתיקון ליל שבועות מסביר שפירוש המילה "תיקון" משמעו "קישוט" העומד מאחורי הוא קישוט התורה, תוך קריאה מחודשת ונוספת של עשרת הדברות כשהמסר הוא שלימוד התורה, מקשט/מתקן את נפשו של האדם.
ואני תוהה, איזה תיקון אנחנו נדרשים לנו, בסמיכות כל כך קרובה לימי הקורונה שכולנו מקווים שיסתיימו סופית בקרוב... כל כך הרבה "מופעים" חווינו וראינו מול עינינו במהלך התקופה, היתה אחווה, נתינה לזולת, עזרה מקרב לב לאוכלוסיות שסיוע נרחב נדרש להן, אפילו הטבע שינה את פניו בפועל – אל תיקחו את דברי כמובנים אליהם, תבדקו אותי – אבל רגע לפני שאתם מגיעים למסקנות שלכם, מזמינה אתכם לתהות יחד איתי, כמה פעמים בחיים אנחנו באמת מקבלים הזדמנות נוספת, להתבונן על עצמינו, לתקן את דרכינו – יש משהו שהייתם מתקנים בתוך החיים שלכם, כזה שהייתם יכולים להתייחס אליו כאל קישוט בתוך חייכם ובמבנה האישיות שלכם?
באדיבות האינטרנט התגלגל לידי סיפור חביב על נוהג סיני, המספר על כלי חרס שנשבר, במקום להשליך אותו לפח בחר בעליו של הכלי לצרף אותו מחדש באמצעות זהב מותך וכך הפך הכלי לכלי מקושט והרבה מיוחד ממה שהיה בהתחלה.
סיפור נחמד, אבל המסר מאפשר לנו לקחת (כן, כן – הזדמנויות לוקחים) הזדמנות נוספת ולתקן לעצמינו דברים בתוך חיינו, מחשבותינו, רגשותינו הוא מסר ששווה להתייחס אליו בכובד ראש ואולי אפילו לאמץ את הגישה ואת העשייה בעקבותיה.
סיבות נוספות לעובדה שילדים אוהבים כל כך את חג שבועות הם הביכורים, הגורים החמודים שנולדים אל העולם, כמו גם פירות הקיץ המתחדשים עלינו לטובה ומביאים את המתיקות והרעננות שלהם – איזה אושר...
פלא שכל הילדים אוהבים את חג השבועות? המנהג הכייפי של "מלחמות מים" מגיע אלינו מיהדות צפון אפריקה, שם נהוג היה לשפוך מים בחג השבועות אחד על השני, פרושים אחרים מסבירים שהתורה משולה למים – מים הם החיים, בלעדיהם החיים לא אפשריים ולכך משולה התורה. רק תזכרו לחוס על הכנרת היפה שלנו, שסוף סוף מתפארת במפלס שלם ומלא – כמו בימיה היפים.
תשאלו ודאי, למה מאכלי חלב ומוצריו דווקא בשבועות? – ובכן, התשובה נמצאת בספר שיר השירים בו נכתב "דבש וחלב תחת לשונך" כדי להמשיל את מתיקות התורה והיות וזה החג המציין את קבלת תורתו במעמד הר סיני, הרי שאכילת דגים, דבש וחלב השתרשו כמנהגי חג השבועות.
לא נסיים כמובן מבלי לחלוק כמה מתכונים טעימים לחג כמיטב המסורת:
סלמון בעשבי תיבול
750 ג' סלמון – או כל דג ים צפוני אחר
צרור כוסברה קצוץ גס
1-2 כפות עלי נענע קצוצים
3-4 שיני שום מעוכות וכתושות
3 כפות שמן זית או שמן אבוקדו
קורט מלח הימליה
פלפל שחור גרוס לטעמכם
1 כף מיץ לימון טרי
קורט צ'ילי חריף (לא לבעלי לחץ דם גבוה או המטופלים בתרופות לאיזון לחץ דם)
תבלו את הדג בכף שמן אבוקדו/זית, קורט מלח ופלפל שחור גרוס והניחו בצד לכחצי שעה
בינתיים, הכניסו למחבת חשמלי/מחבת טפלון כבד את הכוסברה הקצוצה, עלי נענע קצוצים עם שתי כפות שמן אבוקדו/זית, קורט מלח הימליה, מיץ לימון ופתיתי צ'ילי (כאמור, לא לבעלי לחץ דם). אדו יחד את העלים, הוסיפו את הדג כשהוא מונח על הצד של "הבשר" כלומר, כשהעור כלפי מעלה למשך כעשר דקות, הפכו את הנתח ובשלו עוד כחמש דקות נוספות.
בטטות מתפוצצות
5 בטטות צרות ומאורכות – חפשו בטטות לבנות, כתומות וסגולות
שמנ"ז, מלח ים אטלנטי גס, פלפל לבן, תימין לטעמכם
שיטפו היטב את הבטטות וחיתכו אותן לגודל של תפוח אדמה קטן, (בערך 7ס"מX7 ס"מ) ובשלו אותן בסיר עם מים חצי בישול.
נקזו את הנוזלים מהסיר, סננו את הבטטות צינון חלקי, השתמשו בממחה תפוחי אדמה (הכלי שמשתמשים להכנת פירה) ומעכו את הבטטות עד לגובה של כשני סנטימטר.
בתבנית שמתאימה לתנור (מצופה נייר אפיה) הכניסו את הבטטות המעוכות, ערבבו היטב ובעדינות עם שמנ"ז, מלח אטלנטי גס, פלפל לבן ועלי תימין והכניסו לתנור עד להזהבה – הפכו להזהבת הצד השני.
קציצות כרובית
1 כרובית מפורקת לפרחים
כ-1/2 כוס קוואקר גרוס
1-2 ביצים
בצל סגול קצוץ
2-3 שיני שום
3 גבעולי בצל ירוק קצוצים
תבלינים: מלח אטלנטי, פלפל שחור, שורש כורכום מגורר או אבקת כורכום.
בשלו בסיר מים את פרחי הכרובית.
אני אוהבת את הכרובית לא מתה לגמרי, לכן אני מבשלת אותה כעשר דקות בלבד, אבל כל אחד מכם מוזמן לבשל את הכרובית בהתאם לדרגת הרכות אותה הוא אוהב.
לאחר הבישול – סננו את פרחי הכרובית ובעזרת ממחה של פירה, מעכו את פרחי הכרובית או לחילופין קצצו אותם בסכין.
הוסיפו לקערה את פרחי הכרובית הקצוצים, בצל קצוץ, בצל ירוק קצוץ ושיני שום כתושות
הוסיפו את הקוואקר והביצים בהתאם לצורך (משתנה לפי גודל הביצים), תבלו והכינו קציצות.
אני מעדיפה לאפות את הקציצות בתנור, אך לפעמים משתמשת גם במחבט חשמלי אותו אני או מרססת בתרסיס שמן זית או שאני "מנגבת" מעט שמנ"ז עם נייר מגבת.
קציצות קישואים טופו וצנוברים
1 ק"ג קישואים מגוררים
3 שיני שום כתושות
1 בצל גדול קצוץ
1 כוס פטרוזיליה קצוצה דק
עלים משני גבעולי תימין
1 כוס טופו מגורר גס/דק לשיפוטכם
2-3 ביצים (לפי גודלן)
3-4 כפות קוואקר טחון/סובין שיבולת שועל – מה שזמין לכם
מלח ים אטלנטי, פלפל שחור גרוס
מגררים את הקישואים ומניחים במסננת, מוסיפים את כל שאר הרכיבים
לפני האפיה לסחוט את העיסה (הקישואים מגירים לא מעט נוזלים)
אפיה: 180 מעלות על גבי נייר אפיה בתנור עד השחמה
גבינת קשיו
250 ג' קשיו טבעי לא קלוי
1/4 כוס מים
1 לימון סחוט טרי
2 כפיות מלח הימליה
1 שן שום
תוספות להעשרת הטעם:
עלים מארבעה גבעולי בזיליקום טריים
4-5 עגבניות מיובשות קצוצות
1. משרים את הקשיו למשך 24 שעות בקערה מכוסה, להקפיד להחליף את המים אחת לשש שעות.
2. לסנן את הנוזלים מהקשיו ולהעביר לבלנדר יחד עם כל רכיבי הגבינה. טוחנים את כל הרכיבים תוך שימוש בפולסים קצרים של טחינה ואיסוף השאריות מדפנות הבלנדר, עד קבלת מרקם קרמי לטעמכם.
3. לאחר הטחינה ניתן להוסיף את התוספות שבחרתם, לערבב היטב ולהעביר מחצית הגבינה לאחסון בפריזר ומחציתה הנותרת לקירור במקרר.
גבינת שקדים
2 כוסות שקדים
1 כוס מים
2 כמוסות אצידופולוס (פרוביוטיקה)
בד גבינה (גזה או חיתול בד/ניתן לרכוש בכל סופרפארם או בית מרקחת)
השרו את השקדים במים למשך לילה שלם וארוך. חלטו את השקדים המושרים במים רותחים למשך דקה, קלפו והשליכו את קליפות השקדים.
הכניסו את השקדים (נטולי הקליפות) לבלנדר, הוסיפו כוס מים ואת תוכן כמוסות האצידופולוס
ערבבו במהירות גבוהה, עד קבלת מחית חלקה ואחידה.
תוכלו להוסיף מים לפי מידת הסמיכות האהובה עליכם.
בתוך קערה גדולה (עם פתח רחב), פרסו את הבד שברשותכם (אני משתמשת בחיתול) כך שמרכז החיתול יהיה במרכז הקערה ויתרת הבד, יוצאת החוצה מהקערה.
שפכו אל מרכז הקערה המרופדת בבד את העיסה שהכנתם וכעת, סובבו את הבד סביב עצמו כך שכל העיסה תהיה מכוסה באופן צמוד בבד.
הניחו מעל העיסה המכוסה צנצנת (מלאו אותה במים) למשך כעשר שעות בטמפרטורת החדר (כ-24 מעלות).
ניתן לאחסן את הגבינה בכלי בעל סגירה הרמטית למשך שבוע במקרר.
שימו לב להשתמש בסכו"מ נקי !!!
ממרח שמנת עגבניות "רוֹזֶה"
1 כוס שמנת שקדים (נוזל שקדים)
12 יח' עגבניות לחות או יבשות שהושרו שעתיים במים
1-2 שיני שום כתושות
2-3 עלי בזיליקום טריים
הכניסו את כל החומרים לבלנדר, הפעילו במהירות גבוהה עד קבלת מרקם אחיד וחלק.
ניתן לשמור במקרר למשך כעשרה ימים בכלי סגור הרמטי.
מלך הגוגואים – בוכרא פי למשמש – ו - B17 גם...
לא יודעת מה גודל אוסף הגוגואים שהיה לכם בילדותכם, אם שמרתם את האוסף בשקית או בקופסת נעליים ישנה, את אוסף הגוגואים שלי שמרתי בשקית ואותה אחר כבוד, הוכנסה לתוך קופסת נעליים ישנה – זה לא כל כך נעים ששקית גוגואים נקרעת...
עצי המשמש מגיעים אלינו במקור מהודו וסין, משם הם התגלגלו לארה"ב, לתורכיה ומשם אלינו ואין, אין בעולם עמו העונג הזה בידיים משמש, לוודא שאין שם אורחים לא קרואים (גם תולעים מאוד אוהבות משמשים) ולנעוץ שיניים בפרי המתקתק חמצמץ – (תלוי כמה סבלנות היתה לקוטפים).
משמשים מגיעים לדוכני הפירות לתקופה קצרצרה, בקושי חודש בין סוף האביב ותחילת הקיץ, אבל אם אתם ממש אוהבים משמשים, תוכלו בקלות להכין לכם מלאי ולהכניס אותו למקפיא ולשלוף כשהטעם יושב לכם על הזיכרון או על הלשון... ואז, תוכלו להוסיף אותו ליוגורט, לעוגה (י א מ י) או פשוט לאוכלו כך..
כמו כל הפירות והירקות הכתומים (דיברנו על כך לפני מספר גיליונות), גם פירות המשמש מביאים איתם נוגדי חימצון – בתא קרוטן כמו גם ויטמין A ולכן, מעבר לעובדה שהם יעילים לחיזוק מערכת החיסון, הלבלב (בראי הרפואה הסינית) ולעור – בפרט לעור הפנים <כשמדובר במשמשים>
ב-100 גרם משמשים טריים תמצאו:
48 קלוריות
1.4 ג' חלבון
11.12 ג' פחמימות
0.39 ג' שומן
2 ג' סיבים מסיסים ולא מסיסים במים
86.35 ג' מים
1 מ"ג נתרן
96 מק"ג ויטמין A
סה"כ ויטמינים ממשפחת ויטמיני B 0.963 מ"ג
9 מק"ג חומצה פולית
10 מ"ג ויטמין C
0.89 מ"ג ויטמין E
3 מק"ג ויטמין K
13 מ"ג סידן,
0.31 מ"ג ברזל
10 מ"ג מגנזיום
23 מ"ג זרחן
ו- 259 מ"ג אשלגן
בנוסף, נמצא מגוון רחב של חומצות אימנו שהגוף שלנו ישמח לקבל.
ואם תהיתם, אז 3 יחידות נחשבים למנת פרי אחת.
פירות המשמש מומלצים גם לסוכרתיים בשל אינדקס גליקמי נמוך של הפרי, כמו גם לאנשים שמבקשים לשמור על משקלם.
ויטמין A וכמובן נוגד החימצון ביתא קרוטן יעילים להגנה על עדשות ורשתית העיניים כמו גם לעור.
הסיבים המסיסים ואלו שאינם מסיסים יעילים לטיפול ומניעת עצירות (כמובן ביחס תואם לשתיית מים) כמו גם לטיפול באולקוס ודלקת של הקיבה (גסטריטיס).
סידן, ויטמין K וזרחן יעילים לשמירה על עצמות.
ויטמין C וויטמין E יעילים גם הם לגוף, כשוויטמין C חשוב למערכת החיסון וויטמין E לשמירה על כלי הדם ומניעת מחלות לבביות.
בתוך גרעין המשמש, נמצאים אלופי הילדים הגוגואים או אג'ואים אם נולדתם וגדלתם בירושלים והם ללא ספק היו משחק ילדות נפלא בקיץ.
בתוך הגוגואים, נמצא גרעין שבשנות השישים של המאה הקודמת כימאי העונה לשם ארנסט קרבס מצא שחומר בו (אמיגדלין – Amygdalin) דומה בהרכבו לוויטמינים ממשפחת B, אותו קרבס העניק לו את שמו "ויטמין B-17" ואף רשם פטנט על שמו בהקשר של הוויטמין לעיל בטיפול בסרטן.
היום אנחנו יודעים שאותו חומר (אמיגדלין) מתפרק במערכת העיכול לנגזרת של ציאניד המוכר לכולנו כרעל עוצמתי. ציאניד נוכל למצוא גם בקליפות של שקדים (זו הסיבה שאני מזכירה לכם תמיד לחלוט שקדים ולהסיר את קליפתם) ואמיגדלין ניתן למצוא בכמויות זעירות גם בקליפות וגרעיני תפוחים, אגוזי מקדמיה וכאמור גם בשקדים.
כל עוד מינון צריכת אותו אמיגדלין נמוך, האנזימים בגופנו יודעים ויכולים להתמודד עם כמויות מזעריות. כשמדובר בכמויות גדולות כמו למשל מיצוי של אותו החומר כשפי שנמכר עד לפני כמה שנים, הרי שמדובר בחומר שאמנם נמצא מסוגל לגרום למוות של תאים סרטניים, אבל אינו מסוגל שלא לגרום למוות גם של תאים בריאים.
יחד עם זאת, מסתבר שמנהג עתיק של עדות תימן מעיד על איסוף הגוגואים, הוצאת הגרעין מתוכם, השריית הגרעין למשך שלושה ימים תוך החלפת המים מדי יום ולבסוף, קליית הגרעינים ואכילתם.
בוכרא פי למשמש? – הוא המשפט שמחליף את בוא נקבע ל- 30 בפברואר..