פתח דבר
גיליון מאי 23 של המגזין באופן טבעי, אמור היה לצלול לעומק אחד הנושאים המשמעותיים בחיי האנושות כולה וישראל בפרט, אלא שאז הגיעו בזה אחר זה אותות אביביים במיוחד – לא, לא אמרתי מלבבים אבל לגמרי אביביים, כאלו שמתפרצים משום מקום לגבהיי שיא ושוכחים אחרי כמה ימים משל לא היה כלום ושום דבר (מצלצל מוכר?) – כזה הוא האביב, נע בין פיק לדיפ במרווחי הפנמה שואפים לאפס ולך תעמוד בקצב...
בדיוק כך התחיל עוד מבצע והפעם "מגן וחץ" 5/23 וכך סביבי אנשים הביאו שלל וירוסים של עונת מעבר בניחוח אביבי ושלל פריחות
לפיכך רבותי וגבירותי הקוראים והמאזינים, נייחד את גיליון מאי 23 ליצורים הקטנים האלו שיודעים להשבית אותנו, לחולל בנו שמות – נכיר אותם מקרוב, פעילותם, מה זה עושה לנו בגוף, איך מתמודדים עם מה שקורה בזמן אמת וכיצד לשקם את הגוף שלנו אחרי ההסתערות שלהם...
רוצים להגדיל ראש ולקחת כרטיס הפלגה למחוזות המשל? –
גיליון מאי 23 לגמרי גיליון ויראלי - דייני...
לתשומת לבכם, האתר שלי עבר מתיחת פנים קלה ונכונים שינויים נוספים בהמשך – אני לגמרי על זה, מוזמנים להכנס לאתר, לשוטט בין הלשוניות (הן באמצעות המחשב והן באמצעות הפלאפונים) לראות ולחוות את השינויים ואם מצאתם טעות/"חיפושית" בדרך, אל תהססו להאיר את עיניי – אשמח לתקן שיהיה לכולנו נוח יותר להיות באתר וליהנות מהמידע המוגש לכם באהבה.
המשך אביב נפלא ומאפשר,
בריאות איתנה לכולנו,
שלכם כתמיד,
תמר.
האופורטוניסטים של הטבע
אחת הטעויות הנפוצות שכולנו עשינו וממשיכים לעשות הוא לכתוב במשבצת "חי" באות ו' – "וירוס", זה פשוט לא נכון ובמשך הכתבה, תקבלו הסבר ממצה
יש לו אופי לטבע הזה,... יש מקום ותפקיד לכל אחד בשרשרת המזון, אודה על האמת הפרטית שלי, את האופורטוניסטים אני פחות מצליחה לחבב – איך אתם?
הכל מתחיל כשמבינים שמשמעות המושג "virus" בלטינית, היא "רעל".
יש לי תחושה שכל מי שאי-פעם אירח בגופו את אחד האופורטוניסטים הגדולים והמפורסמים בטבע, יהנהן בהסכמה מלאה לפירוש המילולי עם זיכרונות לא נעימים של מעלליו של ההוא שחולל בגופו שָמות... (חכו, יש להם הפתעות בארסנל) תזכרו, וירוס מגיע בסערה, מקפיץ את החום לשמים, מעורר מהומות ומתפוגג אחרי כמה ימים/שבוע כמו שנאמר: "שבוע בלי תרופות – שבעה ימים עם".. קלישאה חביבה, אבל לא תמיד נכונה (תישאלו את איידס - (הווירוס המופיע בתמונת שער הכתבה), את קורונה ועוד חברים מהז'אנר)
רגע לפני שננסה להבין מה מחוללים בנו ווירוסים, נעשה סדר ונסגור פינה אחת ולתמיד עם הטעות הנפוצה במשחק "ארץ עיר" – ובכן רבותי, וירוס – לכל וירוס ביקום, אין כל יכולת לתיפקוד עצמוני במידה ואין אין לו גוף (תא) להתארח בו – החיים של וירוס מתחילים ללבלב ולפרוח ברגע שווירוס חדר לתא חי שמאפשר לו (לווירוס) חיים, התרבות ושגשוג.
הם כנראה היו כאן הרבה לפנינו וסביר שימשיכו להיות סביבנו עוד הרבה שנים – ככה זה אופורטוניסטים, אתה נותן להם הזדמנות והם מרימים כל כפפה שנזרקת לעברם – חוקי טבע אתם יודעים..
אז אמרנו שלווירוס אין חיים ללא תא מארח, אין להם גם תאים – כלומר, גם ההתרבות שלהם מבצעת בשיטת האופורטוניזם הם מחקים את התנהלות התא המארח וגורמים לגוף לתת להם את כל מה שנתנו עד הרגע שהם נכנסו לתא – במקום לתת לגוף (בדיוק כמו שפעם "השאלנו" כבלים מהשכנים), לווירוסים אין גם מערכת תעבורה, לכן הם נעזרים באוויר ממקום למקום או במערכת הדם למשל כשמדובר בתעבורה פנימית (מי אמר חופשי חודשי ולא קיבל?)
חלק מחכמת החיים של וירוסים מתבטאת ביכולתם הביוכימית להתאים את הנתונים הטבעיים של המעטה (ממברנה) החיצוני שלהם למעטה החיצוני של התאים אליהם הם חודרים בגוף חי – שימו לב שכתבתי גוף חי ולא גוף אנושי, זוכרים את הסברות הראשונות שהסבירו לציבור את פשר ומקור וירוס הקורונה?
כשווירוס מגיע להתארח בגוף שלנו, אנחנו לרוב מרגישים תחושת "הרעלה", בפועל אלו חלקי וירוסים ווירוסים מתים שזורמים לנו בדם וזו בדיוק התחושה הזו של חולשה, התחושה שאנחנו ל א "מוצאים את עצמנו", שמשהו לא כשורה – משהו בגוף לא כתמול שלשום.
מערכת החיסון משתמשת באחד המנגנונים החכמים שלה ומעלה את חום הגוף – פשוט וקל, הרבה וירוסים לא מסוגלים להתמודד בתנאי חום והטריק בו משתמשת מערכת החיסון הוא להעלות את טמפרטורת הגוף – לכן אל תמהרו כל כך להשתמש באמצעים טבעיים או לא כדי להוריד את החום, תנו לגוף להתמודד, לעשות את מה שהוא יודע כל כך טוב – אם מדובר בחום שמופיע לקראת ערב ובפרט לקראת שנת לילה, כך שתוכלו לישון בשקט מבלי לקום ולבדוק כל הזמן את טמפרטורת הגוף – חום גבוה לאורך זמן לא טוב לנו – יכול להגיע גם למצבים מסוכנים (דנטוראציה).
אחת מאסטרטגיית הקרב הפשוטות והמוכרות, היא להשתמש בחולשתו של האויב, אם אנחנו מבינים שווירוסים לא נעים עצמאית והתחושה שהם גורמים לנו, היא תולדה של הפרשת חלקי וירוסים, ווירוסים מתים לזרם הדם, מה שנשאר לנו לעשות הוא להטביע את הפולשים, להציף אותם ולעזור להם לצאת מהר ככל הניתן מתאי הגוף שלנו והכי מהר בפיזיולוגיה של גוף האדם, משמעו דרך מערכת השתן ולכן – לשתות רבותי, לשתות מדי כמה דקות לאורך כל היום, כדי לאפשר את ניקוי והתרוקנות הגוף משאריות הפולשים.
אסטרטגיה נוספת אפשר ללמוד מגוף האדם עצמו, כשגוף האדם מזהה מקור איום, הוא מעודד את המערכות שיכולות לאפשר לו הישרדות – זה אחד המנגנונים הקדומים לתיפקוד הגוף האנושי שהביאנו עד הלום, (כן, זה אותו מנגנון ההתמודדות עם סטרס FFF הידוע) – ובמקביל, בו בזמן כשהגוף יעודד זרימת דם מוחשת, עירנות, תגבור חושי, יביא יותר דם וחמצן לשרירים כדי שנוכל להתמודד עם הגורם המאיים על חיינו – בו בזמן מערכת העיכול פחות חשובה, גם מערכת הרבייה לא ממש דחופה באותם רגעים ולכן, נכון יהיה ללמוד מהגוף (בפועל הצלחנו לשרוד עד כה למרות פרעה, המן ועוד כמה צוררים לאורך ההיסטוריה) לכן רבותי, כשאנחנו מארחים וירוס בגופנו – זה הזמן לעבור לתזונה קלה, כזו שלא מעסיקה את מערכת העיכול בפירוק חלבון, סיבים ושומן – שם הגוף צריך כוח/אנרגיה/משאבים כדי לתפקד באופן יעיל. בפועל, אם אתם מארחים וירוס, תאכלו קל – תנו לגוף את ההזדמנות להתמודד באופן יעיל עם הפולש.
אסטרטגיה יעילה נוספת שאנחנו יכולים לנקוט, היא חיזוק מערכת החיסון שלנו – אם נתבונן כעת על המצב הבטחוני הישראלי, אפשר לקחת את כיפת ברזל כהמשלה ליעילות תפקודה של מערכת החיסון הישראלית מול מפגעי טילים (אני משתדלת לדייק).
ככל שנקפיד על אורחות חיים שמאפשרים למערכת החיסון האנושית לפעול בתיפקוד שואף למקסימום יעילות, כך נוכל להמנע מלארח את אותם וירוסים (והאמת שזה נכון גם לגבי שאר מחוללי מחלות/פתוגנים – גם אם והם אנושיים)
אורחות החיים שלנו, הם אלו שקובעים את איכות ורמת תפקודה של מערכת החיסון – משמעו שינה איכותית לאורך 6-7 שעות ליל לפחות, בחירת מזון תואם אישית לכל אחד ואחת מאיתנו, פעילות גופנית שוטפת ולא פחות חשוב הוא המזון המחשבתי, רגשי, מנטאלי שמזין את עצם הווייתנו.
הגישה הנטורופתית, סינית ועוד אסכולות/גישות טבעיות דוגלות בגישה מניעתית כלומר, שמירה על אורחות חיים כאלו שמאפשרים למערכת החיסון לתפקד במיטבה לאורך כל השנה ובפרט בימים בהם אנחנו מאותגרים אגב וירוסים ושאר פתוגנים אופורטוניסטים (תפתחו זום תחשבו צה"ל על חילותיו השונים ותפקידיהם ולא רק... זה טבעם של אופורטוניסטים, הם נמצאים בדיוק איפה וכשלא צריך אותם-תחשבו על זה)
הגישות הטבעיות משתמשות בידע שנאסף והצטבר מהתנהלות צמחים בטבע לאורך ההיסטוריה המשותפת לאדם ולטבע, בחומרים הקיימים באופן טבעי בסביבת החיים האנושית – מינרלים למשל המאפשרים גם להתמודד עם וירוסים והשלכותיהם ובמקביל, לעזור לנו לחזק את מערכת החיסון ולשקם את האיבר/ים והמערכת בהם התארחו וירוסים.
לסיכום,
נזכיר שישנם מיני וירוסים שונים, כאלו שמתעוררים בזמנים קבועים כמו לקראת האביב או לקראת החורף, כאלו שתוקפים מערכות שונות בגוף האדם, אנחנו מכירים את וירוסי הסתיו והחורף לעומת אלו שמופיעים באביב ובקיץ, את אלו שהגיעו לאנושות מקיום יחסי מין כמו איידס, אבל גם קלמידיה ויש גם את משפחת הוואריצ'לה-varicella (חבר של קבע במערכת העצבים שמתעורר בדיוק כשאנחנו נחלשים) שיודעת לגרום לנו לכל שלושת הווריאנטים של הרפס ועוד מינים רבים אחרים – אני אישית עוד לא סגורה על תשובה חד-משמעית בעניין מקורו של וירוס הקורונה לדורותיו.
חשוב מכך יש לזכור ולתת את הדעת לעובדה שהאדם הוא זה שמתחקה וחוקר את הפעילות הוויראלית וממש כשם שהיום כבר פועלת בינה מלאכותית, פעילות ויראלית היא משהו שהאנושות לומדת ממנו מדי יום ביומו (תגדילו ראש, המשפט הזה מציע לא מעט כיווני מחשבה) ובמקביל, גם הווירוסים הופכים חכמים יותר ומצליחים בכל פעם להתחכם כדי לשרוד. . .
אביב פריחות
הטבע פורח עם בוא האביב, מעיר את כל מה שהתנמנם לו בחורף וכעת, כשהתנאים הסביבתיים מאפשרים, הפריחה ניכרת בכל – גם בנו
קל לנו להגדיר את יופייה ועוצמתה של הפריחה שמגיעה באביב אל הטבע, אבל להגדיר פריחה על העור, זה כבר עניין מורכב יותר, בעיקר משום שמדובר בעשרות אם לא מאות סוגי מופעי פריחה שונים והסיבות לכך, משתווים אם לא רבים מהמופעים עצמם ובכל זאת, תפרחת...
המופע העורי המכונה פְּרִיחָה מעיד באופן חד משמעי על כך שיש משהו בגוף שלנו שמתנהל באופן שונה מימים כתיקונם. עובדתית מופע עורי מהווה מערכת התראה ברורה על קיומו של משהו שונה בפיזיולוגיה של הגוף.
ממש כשם שישנם אלפי סוגי פרחים בטבע סביב הגלובוס, כך יש גם מאוד סוגי פריחות שונות וחלקן גם משונות כך שלאמר שיש לנו פריחה, כמוה כמשפט הכי כללי שניתן לאמר.
לפעמים פריחה נוצרת כתוצאה מעקיצה, לפעמים ממפגש עם חומר מעורר אלרגיה, לפעמים מדובר רק בעניין עורי בלבד, לפעמים מדובר במפגן של מערכת העור עצמה.
ולפעמים, המופע העורי הוא סימן מִשְני לקיומה של מחלה עמוקה יותר בגוף.
מיקום הפריחה (עוד לפני שבדקנו את אופייה של הפריחה) יכול גם הוא לרמז לא מעט על משמעותה של הפריחה, פריחה בכפות הרגליים תעיד על משהו אחד לעומת פריחה בלחיים שרמז על משהו לגמרי אחר.
פריחה יכולה להעיד על זיהום או ביטוי של מופע ויראלי, חיידקי או פונגאלי ולעומתם זו לגמרי יכולה להיות פריחה שמעידה על מופע אוטואימוני.
עכשו, אחרי שהבנו שיש כל כך הרבה סוגי פריחות ממש כמו בטבע, אפשר להסתכל על הצבע וצורת הפריחה, כיוון שגם אלו, מהווים רמזים למה שבאמת מתחולל מתחת לפני השטח.
ואם כבר התקדמנו, נזכור שיש פריחה מגרדת, אדומה, חמה, בעלת מופע בולט מפני העור, פריחה צורבת, פריחה שורפת – (פריחה שורפת עלולה להצביע על מצב אלרגיה חמור הדורש הפניה דחופה למיון) וכל אחד מאלו, ייקחו אותנו לחשוד בכיוון אחר ושם להשקיע את משאבי הבדיקות לחשיפת מחולל הפריחה.
כשהבן שלי היה בן חמש לערך, הוא נשכב ליידי על הספה כשקיפלתי אחד מהררי הכביסה ואמר שמגרד לו בבטן.
דקות לאחר מכן שהגעתי לראות מה מגרד לו שם, הרגשתי שתוך כדי כיפול הכביסה, הוא רותח ומסייע בגיהוץ הכביסה...
כשהגענו לקופת חולים הפריחה כבר כיסתה את רוב גופו (פריחה דוהרת- מחייבת התייחסות רפואית דחופה) והתחילה להתקרב לכיוון זוויות העיניים, שפתיים, אף וזה בעצם מה שמביא אותי לכתוב ולהאיר את תשומת לב הציבור:
כל עוד פריחה גם אם והיא מפושטת, לא מגיעה למגע סביב ריריות הגוף (אף, עיניים, פה) המצב נחשב רגוע. אבל מהרגע שפריחה מתחילה להגיע לפתחן של ריריות – זה הזמן להגיע לבדיקה דחופה.
פריחה שלחצתם עליה ו"הנגעים" מתבהרים – היא פריחה טובה כלומר, לא מסוכנת. אבל אם לחצתם על הפריחה (נסו עם כוס שקופה, זה נותן את התוצאה הכי עניינית) והנגעים נותרו בצבע שלהם – זו פריחה לא טובה והיא מבקשת התייחסות רפואית
עוד פריחה שצריכה להאיר את עיניכם ולהניע אתכם לקבלת עזרה רפואית היא פריחה שהנגעים שלה מפרישים, לא נפרט את סוג ההפרשות כדי להשאיר אתכם עירניים וכל סוג של הפרשה מנגעי הפריחה מבחינתכם דורש התערבות רפואית ובהקדם.
לסיכום נזכיר שוב שפריחה על גבי העור הוא מופע מוכר וידוע, רוב הפריחות מסתיימות בלא כלום ונעלמות כפי שבאו, כשערנות להתנהלותה של פריחה כמוסבר בכתבה זו, נותן לכם את האינדיקציה להבחין מתי לפנות לרפואה דחופה ומתי לא. בכל מקרה, if you have a doubt – you don't have a doubt עדיף תמיד.
תסמונת מארי אנטואנט
מופעי עונות המעבר דומים זה לזה באופן ההיארעות שלהם, הם מגיעים אלינו פתאום, משום מקום, בלי שום הודעה מוקדמת וזה בדיוק מה שמאפיין את תסמונת מארי אנטואנט – אבל הנתק התהומי שמפגין המשפט האנקדוטלי המשויך לגברת אנטואנט בעניין רעב, לחם והעוגות (היא בכלל התכוונה לבריוש) חזר לה כמו בומרנג לפָּנים והלבין בלילה אחד את מחלפות ראשה...
לא נלך סחור וסחור ונספר שהימים הם ימי המהפכה הצרפתית, הגברת הנכבדה המלכה מארי אנטואנט נתפסת, נלכדת ומובאת אחר כבוד מפוקפק משהו לבית המחבוש כשדינה ידוע לה מראש, אבל כבר למחרת היום, היא מקבלת הסבר מדויק למה שמחכה לה – כיוון שבלילה שבין לבין, איבד אהוב ליבה, האיש לו נישאה כבר כשהייתה בת 13 את הקשר בין הגוף והראש ובכך תמו חייו.
המלכה אנטואנט, אותה אחת שבנֶתֶּק תהומי מהמתרחש בעם תחתיה, זו שהנתק האנושי המייצר חמלה אנושית מופגן יותר מכל בהתייחסותה לרעב שחש העם – לו היא מציעה לאכול עוגות (בריוש) במידה ואין לו כסף ללחם, ידעה שראשה, הוא הבא בתור להפגין נתק סופי – מה שנקרא דייט צמוד עם הגיליוטינה, כזה שינציח סופית את הנתק שלה מהחיים בדיוק כפי שקרה לבעלה.
מה שעוד קרה באותו לילה הרֵה גורל הוא ששערות ראשה הלבינו והאפירו בין לילה – בבת-אחת, ככה, משום מקום – האמנם?
מחקרים מראים שהן סטרס רגעי ותהומי וגם סטרס לאורך זמן, גורמים להיעלמות תאי גזע מֶלָנוציטיים (תאים האחראיים על צבע השיער) בשורשי שערות מתחדשות – מי שגורם להיעלמות אותם תאי גזע מלנוציטיים, הוא הורמון ה-נוראֶפינֶפְרין המופרש מבלוטת האדרנל ותאי עצב המשתייכים למערכת העצבים הסימפתטית בזמן סטרס, סכנה ואיום גבוהים וגדולים - אותו הורמו המופרש כשאנחנו עומדים בפני התגובה המוכרת FFF להילחם, לברוח או לקפוא במקום כתגובה לאיום ההישרדותי.
לחץ כאמור, הוא זה שגורם להאפרה והלבנה מהירה של השיער באמצעות הורמון נוראפינפרין בין אם הוא מופק בבלוטת האדרנל ובעיקר כשנוראפינפרין מופק בתאי העצב המקיפים את שורשי השערות. מדענים עדיין לא יודעים איזה מנגנון הוא זה שמפעיל את הפרשת הורמון הנוראפינפרין בשני המקומות ומה חלקו במערך ההישרדותי, יש למה לחכות...
מדהים לראות את הקשרים וההקשרים שסטרס יודע לחולל בגוף האנושי, הם לב ליבו של המחקר המרתק בעיניי וכבר הזכרנו אינספור פעמים את התחום פסיכו-נוירו-אימונולוגיה ובמקרה הזה של המלכה אנטואנט, יש לנו דוגמא מופתית לכשל שסטרס תהומי יודע לחולל בגוף האדם מעכשיו להרגע.
במקום בו הגוף יודע לרפא את עצמו באדיבות כוחות הריפוי הטבעיים הטמונים בכל אחד ואחת מאיתנו, סטרס עוצמתי, יודע לגרום למערכת החיסון להתהפך 180 מעלות ולפעול נגדנו משל היינו האויב הגדול ביותר – מה שנקרה – מופע אוטואימוני, כשל חיסוני – מערכת החיסון הפנימית שלנו, פועלת נגדנו ואני לא בטוחה שהדמיון של הקורא/ת סוער ונועז כמו היכולות של הגוף הפיזיולוגי להתנהל כשמשהו לא מסתדר לו.
כך או אחרת, המלכה אנטואנט מפגינה הלבנה והאפרת מחלפות ראשה בן לילה, לוּ נדרש היה המדע לתאר את מה שהתחולל לראשה של אנטואנט לפני הפגישה המהוללת של צווארה עם הגיליוטינה היה אומר ודאי שמערכת החיסון תקפה באופן נואש את ייצור הורמון המלנין האמון על צבע השיער שלנו למשל – זו דוגמא מצויינת שממחישה המלכה, דוגמא ליכולתו המופלגת של סטרס, דוגמא חולנית משהו לחיבור ונתק רגשי (בין הבריוש והלבנת השיער) והפרדוקס שבין כוחות הריפוי הטבעיים לבין אלו ההרסניים
מי שאמר שהחיים והמוות ביד הלשון, התכוון אולי למחשבות שלנו?
איזון חיסון להרמוניה - בריאות
שיתופי הפעולה הקיימים באופן טבעי בין האדם והטבע לאורך ההיסטוריה לפחות האנושית, הם אלו שיודעים לכוון אותנו לדור הבא של המרפא, מזור או הבריאות
מערכת החיסון האנושית בדיוק כמו צבא הגנה לכל מדינה, נחלקת לזרועות שכל זרוע, מתמחה בפעילות מסוג שונה ויחד, בהרמוניה וסינרגיזם מופתי, אנחנו מקבלים מערכת חיסון מאוזנת ומתפקדת להפליא ממש...
לא אלאה אתכם בזרועות וחיילי המערכת, אף שמדובר במסכת מרתקת במיוחד כיוון שהיא משפיעה ומושפעת מגורמים רבים שכל אחד מהם, מהווה עניין בפני עצמו –
מה כן?, כן אסב ברשותכם את תשומת ליבכם לדברים שמערערים את מערך החיסון האנושי, בעיקר משום שיחסית קל ואפשרי לטפל בחסכים/עודפים וכל מה שמוציא את החיסון שלנו מאיזון – ידיעה היא אם היכולת להתמודד עם כל מהמורה שבדרך ולפיכך, חשוב לי להאיר את ידיעתכם ובכך לאפשר ריפוי, איזון ובשורה התחתונה, האיזון של כל פרט במערכת הרמונית עשוי להוליד סינרגיזם שעשוי להיות לנו נעים (במידה ומורידים את נתון העומס האנושי על הכדור בואך התפוצצות אוכלוסין מהרשימה)
מה הם הדברים שמערערים את תפקוד מערכת החיסון?
· אני מניחה שגורם מפר האיזון הראשון הוא סטרס, אין לנו אומדן ברור להשפעת הסטרס על חיינו, ודאי לא בחיי היום יום השוטף – אנחנו מבחינים ברמות סטרס גבוהות רק כשאלו עולות על הסטרס שכבר התרגלנו לחיות איתו והיות וכך, הרי שמדובר באומדן אישי לכל פרסונה ביקום.
בפועל, סטרס גורם לנו להפריש קורטיזול וזה בתורו מעכב חלוקת תאי דם לבנים – תזכרו תמיד שההישרדות עומדת בראש פעילויותיו של המוח האנושי והיות ואנחנו מנוהלים בידי המוח (יסלח לי פי-הטבעת שניצח בהתערבות אברי הגוף על חשיבות ממעלה ראשונה), הרי שקודם דואג המוח האנושי להישרדות ורק אז לפעילות החיסונית אף שאלו כרוכים זה בזה.
· חסכים/עודפים של נוטריאנטים כמו חלבון, ויטמינים, מינרלים, פרוביוטיקה מאזנת אל מול עודפי רעלנים (רדיקלים חופשיים), פסולת ועודפי סוכר.
ככל שהתזונה שלנו מותאמת אישית ומכילה את חומרי הבניה באופן תואם אל מול ניקוז כל מה שמפריע לפעילות השוטפת והתקינה של הגוף (קרי אותם סוכרים/רדיקלים חופשיים ומיני פסולת שהגוף מנקז דרך קבע מעליו) כך גָּדֶל הסיכוי של מערכת החיסון לפעול במיטבה.
· אם כבר הזכרנו חסכים ועודפים של נוטריאנטים אל מול ניקוז רעלנים מהגוף, הרי שהדרכים היעילות לפנות רעלנים ובוודאי רדיקלים חופשיים מהגוף מתבצעות באמצעות פעילות גופנית הממריצה את מערכות הגוף הן ברמה הביוכימית, עיכול ובוודאי באמצעות מערכת הנשימה (זה כולל גם הזעה)
נכון להתאים את סוג הפעילות הגופנית לכל אדם באופן אישי בהתאם לתקופת החיים בו הוא נמצא, ליכולות האישיות וכמובן גם לטעם האישי וההעדפות, יש לקחת בחשבון גם את מה שאנחנו מבקשים להשיג באמצעות אותה פעילות גופנית ולהתאים בין הרצון ליכולת ככל הניתן.
· תרופות שאנחנו נוטלים אמנם משפרות את תופעות הקצה לשמן אנחנו נוטלים את התרופות אלא שבד בבד אל מול שיפור תקלת הקצה, לתרופות ובוודאי סינתטיות קונבנציונאליות יש תופעות לוואי. חומרים כמו תרופות לטיפול בסכרת, יתר לחץ דם, עודף חומציות, טיפולים סטרואידים או כימותרפיה מעמיסים באופן משמעותי על פינוי רעלים ממערכות הגוף ואת זה יוכל לספר לכם כל מי שנוטל אחת מתרופות אלו.
· פעילות לא תקינה של הכבד, הכליות או מערכת הנשימה, בהכרח מעמידה אותנו בפני עלייה מתמדת בקושי בפינוי רעלנים מהגוף
· וגם התזונה הרגשית מנטאלית יודעת לחולל שינוי משמעותי מקצה לקצה מטוב ועד הרבה פחות מטוב – זה בדיוק המקום בו אנחנו יכולים לעשות שימוש בכוחות הריפוי הטבעיים או לאבד את הכושר שהם להיות לטובתנו כשאנחנו צריכים אותם – במה זה מתבטא תשאלו? – התשובה יושבת בדיוק במקום בו אנחנו מצליחים לגייס מעצמינו עוד כוח בתקופה קשה להתמודד עם כל קושי שנקרה בדרכנו – או לא...
ואז באה אמא אדמה ומציעה לנו שפע פעילויות מאוששות, מאזנות מרפאות שמקורן בצמחי מרפא:
פעילויות אדפטוגניות (שיפור וחיזוק) יעזרו להביא לאיזון הורמונאלי ואיזון תגובת הגוף לסטרס, צמחים יודעים לתת מענה לאיזון מערכת העצבים כשזו מגורה יתר על המידה או לא מספיק מעוררת (חולשה), פעילות אלטרטיבית תעודד את הכבד לבצע את מאות תפקידיו ובעיקר סביב שיפור פעילות אנזימתית וכזו המעודדת עיכול חלבון/שומן יעיל, כמובן צמחים בעלי פעילות אנטי-ויראלית/ חיידקית/ פונגאלית/ פרזיטית, צמחים יודעים לעורר זרימה לימפתית, זרימת דם, לאזן נוגדי קרישה, לטפל ברדיקלים חופשיים ושימו לב, צמחי מרפא יודעים לגרום לעלייה במספר כדוריות הדם הלבנות, עלייה בכמות ועירור כל אחד מחיילי מערכת החיסון ממש כשם שבמקביל כשמערכת החיסון מעוררת יתר על המידה כמו במצבי "רגשת" = אלרגיה או מצבים אוטואימוניים – צמחי מרפא יודעים להביא לאיזון המערך כולו על כל חייליו וחלקיו – כבר אמרתי ששימוש בצמחי מרפא הם קסמים של אמא אדמה בחסות הטבע?
בואו – בסופו של עניין כל מקרה נמדד לגופו, אחד סובל מעודף פעילות של מערכת החיסון ואחר מחולשתה, הרעיון הוא לאבחן באופן המדויק ביותר את אופי וטיב המצב כדי להנגיש את פעילויות הצמחים המתאימים לכל מצב ובאופן אישי לכל אדם – ישנם צמחים שיתאימו יותר לסוג מסויים של אנשים, לגברים יותר מאשר לנשים ולהיפך, לטיפוסי A יותר מאשר לטיפוסי B וכמובן, יש להסתמך על מצבו הרפואי ומערך התמיכה האנושי אישי של כל אדם.
לסיכום נחדד כי באדיבותם של חומרים פעילים שקיימים בצמחי מרפא באופן טבעי, אפשר להביא לשיפור ואיזון פעילותה של מערכת החיסון, כאמור פעילות גופנית תומכת תעודד ניקוז רעלנים ופסולת שמעמיסים על פעילות הגוף – כמו גם מהפן הרגשי מנטאלי ותזונה מותאמת אישית לאדם ולתקופה בה הוא מצוי (פיזיולוגי/מנטאלי) יתמכו בהבאה לכדי איזון.
זה הזמן להזכיר ששימוש בשיטות וגישות שונות לטיפול בסטרס המהוות אחד הגורמים המכריעים אל מול פעילות מערכת החיסון במסע לאיזון החיסון.
לא אסיים את הנושא מבלי להשאיר לפחות טיפ אחד לקוראים והפעם ארחיב על אסטרגלוס – קדד סיני Astragalus membranacus
(בתמונה: אחד ממיני האסטרגלוס)
שני צמחים מוכרים לסיוע למערכת החיסון הם אסטרגלוס ואכינצאה (כנראה בין צמחי המרפא היותר מוכרים לציבור):
שניהם מצויינים ובעלי פעילויות מצוינות לטיפול באיזון מערכת החיסון ועוד אלא שצריך לזכור שבעוד אכינצאה יעילה לטיפול במצבים אקוטיים, אסטרגלוס
יעיל למניעת מחלות (רפואה מונעת), להתאוששות ממחלות ולטיפול במצבים כרוניים – שימו לב להבדל המשמעותי ביניהם.
אסטרגלוס פעילויות מוכחות מחקרית
· פעילות משתנת מסייעת להורדת לחץ-דם
· השפעה על מערכת החיסון באמצעות שפעול לימפוציטים מסוג T, עלייה במספר הנוגדנים, עידוד ליצירת אינטרפרון (בן למשפחת הציטוקינים, אשר מווסתים את פעילותה של מערכת החיסון)
· הצמח מגן על מערכת החיסון בזמן טיפולי הקרנות וכימותרפיה (למעט במצבים של סרטן הדם)
· אנטי ויראלי כללי ונקודתית מסייע לחולי הפטיטיס כרוני
· משפר את יכולת העמידות שלנו במצבי סטרס
· משפר את זמני השינה
פעילויות נוספות של אסטרגלוס
· טוניק (מעצים ומחזק)
· טוניק ספציפי ללב (מסייע ללב להתכווץ ביתר פעילות)
· אנטי-אוקסידנט (לפינוי רדיקלים חופשיים)
· אימונומודילטור – מתאים לטיפול בזמן אלרגיות ומצבים אוטואימוניים
· אדפטוגן – פעילות זו משפרת את כושר ההסתגלות והעמידה שלנו במצבי לחץ פיזיים ורגשיים מנטאליים
· איזון מערכת החיסון
באסטרגלוס נהוג להשתמש לטיפול במצבים כרוניים כמו למשל יתר לחץ דם או בעיות לב איסכמיות, מצבים בהם מערכת החיסון חווה דיכוי כמו למשל בטיפולים של כימותרפיה או הקרנות, למצבים של תשישות, חולשה כרונית, הזעת יתר, חולשה של מערכת החיסון על רקע של סטרס גבוה, צמח טוניק – משפר ומחזק לאנשים בגיל השלישי, או אנשים עם מערכת חיסון ירודה, אנשים עם בעיות זיכרון ואנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות
וכמו לכל צמח, גם לאסטרגלוס ישנן התוויות נגד, הוא אינו מתאים לשימוש אנשים הלוקים בלופוס/זאבת או למצבים אקוטיים המלווים בחום גבוה.
הרפואה הסינית מייחסת לאסטרגלוס יכולת חיזוק של הצ'י החיצוני, הגנה מפני פתוגנים ומחלות זיהומיות, חיזוק שרירים, טיפול בפצעים שלא מחלימים (כמו למשל במצבים של רגל סוכרתית) ואסטרגלוס בראי הרפואה הסינית ספציפי לטיפול בצניחת איברים (חולשת טחול), תשישות, שלשולים כרוניים והזעת יתר.