פתח דבר
יכולנו לחשוב על עשרות דרכים לפתור ואולי אפילו רק להקֵל על אחת הבעיות המטרידות בישראל של המילניום הפקוקה בדרכים ומשחיתה זמנים, את איכות האוויר שאנחנו ויתרת הגלובוס נושמים, את האנרגיה המושלכת אל פתחי הלא נודע, את אורח הרוח, הנימוס והשפיות – כל אלו נרמסים עד דק בזחילה איטית מזו של הצב המהיר ביקום –
לא, זה כבר מזמן לא מרגיז, זה הפך בלתי אפשרי, פתטי ויוצר חדשות לבקרים נתיבים חדשים המצביעים באופן רהוט על בחירה ובעיקר בריחה מכל פקק וצוואר בקבוק ושאר מינוחי סיוט וגיהינום שהפכו שגורים בפינו, מראות של אנשים שאיבדו את סבלנותם ואת שיקול דעתם ארוזים יחד עם שאריות נימוס מינימאלי אלמנטרי – שכחנו מה זה בכלל...
פעם,
כשהפקקים היו תרחיש אנושי חדש בכבישי ישראל, עוד היו כמה רעיונות חביבים של מיצוי הפנאי החדש שנולד בזמן השחתת הזמן כמו פעילות גופנית, בינתיים הצלחנו להבין שאנחנו יושבים לא מעט שעות (!!!) בנסיעה אל ומהעבודה ובהתאם, שהישיבה האינסופית הזו, לא ממש מועילה למכונת הגוף שמניע ומסיע אותנו ממקום למקום – אבל גם כאן כילינו את הסבלנות עד כלות, בינתיים נכנסו עוד כל כך הרבה רכבים לפקקים...
עדיין לא נמאס לנו לרכוש עוד ועוד מכוניות חדשות, להסתקרן ולבחון כל מהמורת כביש, כל בולען, כל רכב שנעמד בצד הכביש, כל תאונת דרכים לא עלינו טפו, טפו, טפו ובוודאי כל חפץ, אדם, או כל דבר חריג שעומד בנתיבי הדרכים, מעסיק את עינו של הישראלי המצוי ורבותי, זה בפני עצמו כבר מזמן הפך להיות גורם משמעותי לפקקת הכבישים....
נראה שישראלה שלנו לא לבד בבעיית פקקת הדרכים, חיפוש קצר אצל הדר' גוגל נותן הסבר די ממצה על פקקים ברחבי העולם המערבי הסובל קשות יש לציין מעודף כפי שנהוג לכנות ברפואה הסינית ואל תקלו ראש במינוח הפשוט אך הגאוני הזה, אנחנו לגמרי סובלים מעודף, העודף לגמרי טופח בפנינו ואם חשבנו שהמקום הזה יביא לנו עוד עודף ויעשה אותנו מאושרים ושמחים?, אז לא כך הם פני הדברים, מה לעשות, מדד האושר והשפיות יושבים קרוב על קו האיזון, גם מיטב הבריאות איתם באותו הקו.
ככל שאני מעמיקה באסכולות הרפואות הטבעיות על כליהן ובהשקפותיהן, כך אני מוצאת הקבלה מעוררת פליאה ומחשבה (כן, לפעמים גם פָּלָצוּת) בין החיים שלנו אל מול התנהלות גוף האדם וכנראה לא בכדי קל להניח את ההקבלה בין המתרחש בכבישים לבין מערכת הכבישים בגוף האדם – הלא היא המערכת הוואסקולרית ברפואית מדוברת, או מערכת הלב וכלי הדם בלשון העם.
ממליצה בחום לקרוא ו/או להקשיב לפרק הפודקאסט הספציפי ובעיקר להפנים את ההארות המתבקשות לבריאותנו, אולי – אולי ההארות יבנו באחד או אחדים מאיתנו רעיונות להתמודדות עם פקקים מבית או מחוצה לו, השראה היא אם ההתפתחות, הבריאה וגם הבריאות.
קריאה והאזנה מועילה ומהנה,
מוזמנים כמו תמיד לעקוב אחרי ברשתות החברתיות,
להקשיב לפרקי הפודקאסט (כלים שלובים באופן טבעי), להוריד את הקבצים, לשתף ולדָרֶג
שלכם כתמיד,
תמר.
הפיזיולוגיה של התעבורה
מערכת התעבורה האנושית לא זקוקה למפות או לשירותיהן של אפליקציות כאלו ואחרות כדי לדעת איך להגיע ממקום למקום בדרך הקצרה והיעילה שלא לאמר, נטולת פקקים.
כלי-הדם פרושים להם לאורך ולרוחב כל הגוף מביאים את בשורת החיים (דם) ממקום למקום, ממשאבת החיים לכל תא ומכל האיברים והרקמות, חזרה אל אותה משאבת חיים ..
יכולנו לחשוב בקלות שמדובר בפרויקט תשתיות לבניית מערכת אינסטלציה לכפר שזה עתה נבנה, אלא שמישהו חשב על זה קודם, בנה והניח תשתיות ויסודות מאוד ברורים, יש מערכת הובלה אל האיברים, מערכת ניקוז מהאיברים חזרה, יש תשתית ברור למקומות הקטנטנים יש מערכת ניקוז כללית לכל איבר ולכל הכפר הגלובאלי גם יחד וכמובן מערכת תמיכה באיסוף והחזר כשהכל, נשלט בידי חיישנים שעובדים 24/7 בלי הפסקה, גם כשאנחנו ישנים, נחים, או מאתגרים את המערכת בפעילויות כאלו ואחרות – המערכת עובדת ולרוב גם עומדת באתגרים שאנחנו מציבים בפניה...
תפקידה של מערכת כלי-הדם האנושית הוא לאפשר לדם להגיע לכל מקום בגופנו, אם לא אמרנו את זה עד כה, נאמר את הדברים כעת באופן פשוט, גלוי וברור – כולנו, כל בני-האדם ברחבי הגלובוס, מכורים לחמצן ולא יכולים לחיות בלעדיו יותר מכמה דקות בודדות...
לפיכך, גוף האדם ניחן בכמה סוגים של כלי דם המשתנים בהתאם למיקומם ותפקידם.
כלי דם שקרובים ללב צריכים להיות גדולים, עבים וחזקים כדי לעמוד בהצלחה בפרץ ושטף זרימת הדם שיוצאת מהלב אך אברי הגוף – קרי עורקים.
מבנה הוורידים מותאם באופן מושלם לתפקידם המאתגר, באיסוף הדם חזרה מהאיברים כנגד כוח הכבידה אל הלב.
לפיכך נוכל לראות שוורידים נעזרים במנגנונים גאוניים כדי לעמוד במטלה המוטלת עליהם:
1) מבנה הווריד מאובזר בשסתומים חד כיווניים המאפשרים זרימת דם אך ורק בכיוון אחד, מלמטה לכיוון הלב
2) שרירי הרגליים מהווים מערכת תמיכה בוורידים וזו הסיבה שאני מזכירה בכל הזדמנות את חשיבות הפעילות הגופנית – כי כשאנחנו יושבים כל כך הרבה בחסות הפקקים לעבודה, בעבודה, בדרך חזרה הביתה ואז על הספה מול הטלוויזיה, התמיכה השרירית לא ממש פועלת וההחזר הוורידי, נותן את אותותיו – תבדקו את גיליון פברואר של המגזין המדבר על בעיות זיקפה אצל גברים ואם זה לא היה מספיק חד וברור קודם, הרי לכם הפניה ברורה ומשמעותית – קומו וצאו להליכה, לרכיבה על אופניים או לשחייה (אני פחות ממליצה על ריצה, המעוניינים בהסברים מפורטים מוזמנים לפנות אישית – מבטיחה לתת תשובות שלמות ומלאות).
3) מנגנוני משאבות (נתרן/אשלגן, סידן) המסייעות למצות עוצמתם של יונים לטובת תנועה בין תא לתא והנעת נוטריינטים בגוף.
ישנם גם נימים המגיעים עד למקומות הקטנים ביותר, בעיקר במה שנהוג לכנות פריפריה בשפה הרפואית כשהכוונה היא למקומות הרחוקים מהלב – מהמנוע הראשי.
ואם כבר מנועים, הרי שכל מערכת הקרדיו-וסקולרית (לב וכלי-דם) היא המנוע הראשי בגוף האדם.
למערכת בקרה עצמית משוכללת (באדיבות מערכת העצבים) המוודאת בכל רגע נתון שלכל אחד מתאי הגוף ומדובר בעשרות טריליונים של תאים, קיבל חמצן ופינה מעצמו פחמן דו חמצני ושאר פסולת – בלי המערכת המשוכללת הזו, שעובדה כאמור משלבים מוקדמים ביותר כשאנחנו עוברים בבטן אימנו ועד נשימתנו האחרונה כאן על פני האדמה.
רק בשביל לסבר לנו את ההבנה, לו היינו פורשים את מערכת כלי הדם בזה אחר זה, היינו מגיעים לכ-160,000 קילומטר של כלי דם, יכולנו בקלות להקיף ארבע פעמים את כדור הארץ בנסיעה "ישירה" מתל-אביב עוקף כדור הארץ לרמת גן...
תחשבו על זה – או בעצם, גם מבלי שנחשוב על הדברים, המערכת הכל כך קריטית הזו עובדת גם כשאנחנו לא מודעים לה כעוברים או לאורך כל החיים – אף אחד לא חושב לתפעל את הדופק עד שהוא לא נתקל בהולם לב שונה באופן כזה שמצית את תשומת ליבו, אף אחד לא חושב על זרימת הדם בגופו עד שהוא לא נתקל בזרימת דם לקויה שגורמת לפצעים להחלים באופן ירוד אם בכלל – תשאלו כל סכרתי על זרימת דם איטית וירודה, הוא יספר לכם על הסבל הנגרם לו בפריפריה- קרי כפות הרגליים והבהונות, על קור בגפיים או על חוסר יכולת תפקוד מיני – אימפוטנציה...
א ב ל
ודאי תשמחו לדעת שיש מה לעשות כדי לתקן ולפתח את המערכת הכל כך חשובה הזו, אפשר לייעל את המערכת ולהביא אותה למצבים טובים יותר מאלו בהם היא נמצאת כיום והתשובה נעוצה גם בפעילות גופנית, כזו שמאתגרת את הגוף לעמוד בתנאים קשים כמו גובה, עומק, טמפרטורות קיצוניות כשגם במצבים אלו שומרים על כושר גופני, יעילות שאיבת הלב הולכת וגדלה כדי לאפשר את כל ההישגים המרשימים לאורך דפי ההיסטוריה וגינֵס.
כמובן שאורחות חיים מעורבים בכלל זה על מנת לאפשר את היערכות הגוף לשינוי והתמרה ביכולות הפיזיולוגיות ובכלל זה שינה איכותית ומספקת, תזונה מדויקת לכל אדם באופן אישי, כמות מים מספקת ומושכלת וכושר מתפתח בהדרגה – זה לא משהו שבונים ביום אחד, מדובר כאן על מופע התמדה ונחישות משולבים.
וסטרס... סטרס יודע להעמיד את כלי הדם שלנו במבחן לא פשוט, הורמוני הסטרס יודעים להפעיל מניפולציות על כלי הדם על מנת לאפשר לנו לקבל מנת חמצן גדושה לתאים האמונים על היכולת שלנו להתמודד עם האיום העומד בפנינו – זוכרים FFF?
אם כן, כל המערך הקרדיו-וסקולרי פועל בשיתוף פעולה שלם ומלא עם עצמו (לב, כלי-דם) ונעזר במערכות תמיכה נוספות כמו מערכת העצבים וחיישניה המדווחים על המתרחש בשטח, הורמונים, המוח וכמובן מערכת השריר שלד המגבה ומאפשרת את התנועה – סינרגיזם למופת אלא...
אלא שהתחזוקה, לא תמיד מוצלחת בלשון המעטה, בואו – אנחנו לא ממש שומרים על אורחות חיים המאפשרים תיפקוד שלם ומלא וגם אם כן, יש גם באגים למיניהם שלא תמיד הם באחריותנו המלאה והכוונה היא למיני באגים מולדים, תסמונות, מחלות משפחתיות לא עלינו – אבל השאלה וההחלטות תמיד נתונות בידינו – אלו אנחנו שקובעים מה אנחנו עושים עם הגנטיקה שקיבלנו בעל כורחנו...
אנחנו מחליטים האם להיות פעילים ועד כמה ובאיזה צורה, אנחנו מחליטים מה לאכול וכמה – אנחנו מציבים את גבולות הגזרה ובוחרים בכך את טיב ואיכות חיינו – אני שואלת כל מטופל חדש בפגישתנו הראשונה אם הוא רואה קשר בין אורחות חייו (הזנה (ברור שתזונה אבל גם רגשות, מחשבות, גישה לחיים, נקודת התבוננות, איכות וכמות השינה, שמחה, פעילות גופנית, מעגלי תמיכה חברתיים) לבין מה שהוא מביא לטיפול במפגשים איתי ולא כל אחד יודע, לא כל אחד מודע, יש כאלו שגם לא ממש רוצים לדעת – גם זה קיים
אז מה תוקע לנו את הכבישים בישראלה?, מה מעמיד אותנו שעות על גבי שעות בפקקים? ובהקבלה כל כך מתבקשת, לאורך הקידמה איבדנו חלקים נרחבים בתנועה הפיזית שלנו, אם בטרם הקידמה הגיעה אלינו, עבדנו פיזית קשה יותר, הלכנו ממקום למקום או דיוושנו על אופנים כאלו ואחרים ממקום למקום – אני זוכרת את סבי ע"ה שהיה כבר איש מבוגר דיו נושא על כתפיו דלעת עצומה מביתו ועד השוק, תזכרו גוף האדם בנוי מראש לתנועה וככאלו, כדאי שנזכור שאמנם מערכות הגוף ולרבות זו המדוברת – קרדיו-וסקולרית, אבל ככל שנהיה בתנועה המערכת הזו תהיה יעילה יותר – אם אקצין וממש טיפה, לא הרבה... המשפט הנכון לגבי התנועה שלנו יהיה use it or lose it
תצורת החיים היום מביאה שפע ומגוון רחב של חומרים פחות מוכרים לגוף האדם, תרחישי חיים (סטרס, אמוציות קיצוניות – החיים ד'היום יודעים להביא אותנו לקצה גבול היכולת – לגמרי כחלק מהקידמה) שמכבידים על מערכות התנועה בין אם מדובר בתעבורה על הכבישים ובין אם מדובר בזו שנעה בכלי הדם ברבדים (פיזי/רגשי) השונים..
אנחנו נותרים תמיד עם הבחירה בידינו – באחריותנו באילו דרכים לבחור כדי לשמור, לְשָמֵר ולְשָפֵּר את איכות חיינו היום, כל יום ובהמשך הדרך גם כן.
מועדון הלב השבור - Takotsubo cardiomyopathy
"אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אנשים כמוני", אמר ג'וליוס הנרי מרקס המוכר בשמו גראוצ'ו מרקס (אחד מהאחים מרקס) ולגמרי יתכן שהוא צדק,..
רק צריך לזכור שהדלת למועדון הזה יודעת להיפתח לשני הצדדים – יש תקוה
אני מקווה שברור לכולנו שעם סימפטומים חשודים לבעיה לבבית לא מתעסקים, לא תוהים, לא מחכים – אם החשש עולה, עדיף להתפס כהיסטרי מאשר חלילה להגיע מאוחר מדי ולא, אין לי עניין להכנס להשלכות האינסופיות של בעיות לבביות למיניהן אבל...
תסמונת הלב השבור מוכרת לנו החל מ- 1990 אז תוארה לראשונה ביפן ועצם הבנתה וההכרה בה, גרם לעלייה בהיארעות התופעה בקרב הציבור, זו בדיוק עזרת חשיפת התסמונת המאפשרת לדעת, להבין ולהגיש סיוע וטיפול תואם בהקדם האפשרי.
מדובר בהיחלשות זמנית של שריר הלב, שגורמת ללב להתאמץ ולעבוד קשה יותר כשלרוב, הסיבות מבוססות לחץ פיזי או רגשי, נפשי קשה – סטרס רבותי... תיקחו את המחשבה על סטרס למקומות המוכרים לכם בתוך חייכם, זה לא יהיה מסע שקשה להבין – אחרי ככלות הכל, אנחנו מארחים את האדון סטרס מספיק זמן כדי לדעת לזהות אותו מזדחל לנו לתוך החיים – אלא שקשה לנו להכיר בפניו הרבים, אנחנו מתחילים להבין שסטרס משפיע עלינו רק כשיש עלייה ברמת הסטרס שאנחנו חווים – אנחנו יצור סתגלן (תסתכלו על בני-האדם לאורך ההיסטוריה) ורק בפועל יוצא מעלייה ניכרת ברמות הסטרס אנחנו מבינים: תסמונת הלב השבור מתארת מצב של סטרס קיצוני – לא הייתי מגדירה אותו חד פעמי, אבל הוא בהחלט מופע חריג וקיצוני ולא סטרס כרוני מתמשך.
אבל אם רוצה הגורל ואורחות החיים שסיגלתם לעצמכם בהקשבה לגוף שלכם ולעצמכם וחוויתם משבר בעבודה, בחיים האישיים, משפחתיים, אם חלילה קיבלתם בשורה מרה שקשה לכם לקבל ולהתמודד איתה, אם אתם מתקשים להתמודד עם פחד קהל או חוששים מפני התמודדות עם מצבים שמאתגרים אתכם במאמץ פיזי ומנטאלי רגשי גבוה, או אפילו אם החבר'ה הצליחו ממש להפתיע אתכם כל, או שמא זכיתם בפרס הראשון של הלוטו/טוטו (תהיו חברים ותחלקו). גם מצבים בריאותיים כמו התקף שיעול קשה (מאוד רלוונטי לחוצפתן של השפעות השנה, עדיין רלוונטי לווירוס הקורונה, דימום משמעותי או אפילו תהליך כירורגי או חלילה אירוע מוחי, כל אלו ושאר תרחישי חיים קיצוניים – מאתגרים את שריר הלב לפעילות מאומצת יתר על המידה – מה שעשוי להתנהג כמו הפרעה לבבית קשה הדורשת התייחסות מהירה של שרותי חירום רפואיים.
חשוב שנבין שמבחינת הגוף ברמה הפיזיולוגית, סטרס הוא מה שקורה לנו בגוף וחורג מההתנהלות הרגילה של הגוף עצמו- במצבים כאלו, הגוף יודע להתמודד עם מצבי חירום ומגיב בהתאם לצרכים באותו מצב עצמו כמו שיוצא לי להסביר הרבה פעמים על שרשרת הפעולות שהגוף מבצע כשאנחנו נתקלים במה שאנחנו מפרשים כאיום על חיינו – FFF, מה שקורה בפועל כשאנחנו חווים את תסמונת הלב השבור הוא שהלב מקבל בבת אחת הזרקה עצומה של הורמון הסטרס אדרנלין והשריר הזה שמחזיק אותנו בחיים, מתקשה להתמודד עם הכמות העצומה הזו.
התחושות או מה שמכנים בשפה הרפואית הסימפטומים עשויים להיות דומים לאלו שמתרחשים בזמן התקף לב: כאב ו/או לחץ בחזה, קשיי נשימה, הזעה מוגברת ושוב – כפי שהזכרתי בראשית הכתבה, עם סימפטומים שכאלו לא משחקים, אלו סימפטומים שדורשים התייחסות מיידית של צוות רפואי.
בפועל, למרות התחושה הדומה בין סמפטומי התקף לב לבין אלו של תסמונת הלב השבור, (מזכירה שסמפטומי התקף לב אצל נשים רבים ונוספים על התסמינים המוכרים אצל גברים) עדיין קיים הבדל גדול ומשמעותי בין שתי התופעות: במצבים של התקפי לב נמצא עורקים בשלבי חסימה שונים על רקע טרשת עורקים ולעומתם, הסובלים מתסמונת הלב השבור, לא יציגו חסימת עורקים.
זה הזמן שלכם לשאול את השאלה המתבקשת, איך אפשר לדעת שמדובר בתסמונת הלב השבור ולא בהתקף לב?
בתחילת הכתבה כתבתי את התשובה המוחצת לכך, אם מרגישים כאבים, לחץ או כל תסמין אחר שמבחינתכם מזוהה כהתקף לב, מזמינים אמבולנס שמתמחה בטיפול לבבי ולא עוסקים בו בזמן בשאלה הזו. למעל האמת, גם בחדר מיון בבית החולים או באמבולנס, יתייחסו למקרה כאל התקף לב ורק אחרי בדיקות דם (לזיהוי אנזימי לב), אק"ג ואקו לב, (במקרה הצורך יבוצע צנתור לאיתור חסימות בעורקים הכליליים) יוכלו לדעת בוודאות באיזה מהתופעות מדובר.
כמה דברים אבקש לאמר לסיכום הכתבה:
· רוב הלוקים בתסמונת הלב שבור הן נשים, בגילאים 74-50 כנראה על רקע שינויים הורמונליים שמתרחשים אצל נשים בגילאים אלו.
· לאור העובדה שלא מדובר בחסימת עורקים, לרוב המדובר בתסמונת שהסימפטומים שלה חולפים בין מספר ימים לבין מספר חודשים.
· בעבר סברו שהתסמונת חולפת ללא כל תסמינים, אלא שהיות ועדיין מדובר במופע היחלשות הלב, עדיין עלולים להתפתח מצבים כמו אי-ספיקה לבבית, לחץ–דם נמוך, הפרעות קצב-לב ואף תופעות חמורות של הלם.
· רק כ- 5% ממקרי תסמונת הלב השבור חוזרים על עצמם .
יש צורך לעבור בדיקות תקופתיות כדי לשלול תופעות אלו.
מה עושים?
משפטים כמו "אל תיקח/י ללב", או "אל תיקח/י באופן אישי" הם משפטים שאישית אני חושבת שהם הכי פחות מתאימים להגיד בכלל ובפרט במצבים שאדם חווה מצב של חסר אונים כשהגוף מתפקד באופן לא מוכר בלשון המעטה..
אז כן,
קחו את הדברים באופן אישי המלצה חמה להבין, להפנים ולהטמיע שחוויתם טלטלה פיזית, רגשית ואולי אפילו שתיהן גם יחד וכדאי ללמוד להבין שבראש ובראשונה, תרצו להרגיע את המקום הכואב הזה – פיזית ורגשית, תנו לו קצת זמן להחלים, להירגע ואז רבותי, יהיה נכון למצוא את מיטב הדברים שמלטפים לכם את הלב והנשמה, תבדקו – מה שהיה נכון פעם לא בהכרח נכון עכשו,
אולי כל סוג של פעילות גופנית (הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים גם אם הן נייחות),
כל סוג של ריקוד ותנועה, מדיטציה,
תרגילי נשימה (ואם כבר נשימה, מהרגע הראשון שאתם מרגישים שהסטרס מטפס, שאתם מתרגזים, תתחילו לנשום בקצב אחיד – שאיפה תוך ספירה עד 3 או 4 וכך גם בנשיפה – לא תאמינו עד כמה התרגיל הפשוט הזה יעיל כדי לאזן בין מערכת העצבים הסימפתטית לפרא-סימפתטית בואך רגיעה, זוכרים? – אל תאמינו לי, תבדקו בעצמכם),
יוגה,
מוסיקה שאתם אוהבים יודעת לחולל פלאים, תשירו, תזייפו בקולי קולות <<ספרו לשכנים שאתם מלחינים מחדש שירים מוכרים>> – זה נהדר,
חפשו מערכונים/סרטים מצחיקים,
צאו החוצה מהבית, תפגשו אנשים אחרים,
חפשו מקום להתנדב בו ולהרגיש מועילים ומלאים מנתינה טהורה - עצם היציאה משנה את נקודת המבט, משנה את האווירה ומאפשרת לכם לנשום ולהתאוורר.
לואיז היי כותבת ומאירה בספרה "רפא את גופך" שהלב האנושי, הוא מרכז האהבה והביטחון שלנו ובעיות רגשיות מתמשכות, העדר שמחה, אמונה במתח ולחץ, גורמים להתקשות הלב...
תשמחו, תצחקו – גם אם זה בשיטת fake it till you make it...
כן,
חשוב להבין שמערך ההגנה שלכם על עצמכם קיבל אתגר עוצמתי בלי הודעה מוקדמת – ככה במפתיע, זה לא בהכרח אומר שההגנה שלכם לא בסדר, זה כן אומר שחוויתם טלטלה חזקה מאוד וכדאי בבוא הזמן (הנכון לכל אחד אישית), לקחת Zoom Out ולחשוב אם ישנם דברים שהייתם רוצים שיפעלו אחרת לטובת הלב והנשמה שלכם...לא רק שזה בסדר ומותר, זה התפקיד של כל אחד מאיתנו, לשמור על עצמו – תזכרו שכשאנחנו עולים לטיסה, אנחנו מקבלים הנחיה ברורה ורהוטה לטפל קודם בעצמנו ורק לאחר מכן בכל מי שסביבנו – מקטן ועד גדול...קחו על המקום הזה מחשבה מעמיקה...
איפה אנחנו באמת מרגישים?
איך,
איך העמסנו על הלב את כל הרגשות האפשריים הא?
חיים שלי בלב הביטוי החדש שאני עדיין לא מצליחה לתרגם, אז תגידו לי אתם, איפה אנחנו מרגישים, איפה מאוחסנים להם כל הרגשות?
לאורך הרבה מאוד שנים שוכנענו שהרגשות שלנו בלב, זו כנראה הסיבה שקיימים בכל השפות בעולם, משפטים ופתגמים המתארים קשת אינסופית של רגשות מטוב ועד (נהיה עדינים ונאמר) פחות... לכל תיאורי האהבה לאורך תקופות ארוכות נראה לבבות בכל הצבעים, הגדלים והתצורות, כן – גם אלו שנשברו, התאכזבו, נפרדו, בכו ונשברו אפרופו המועדון בכתבה שלפני...
איכשהו היינו משוכנעים לאורך השנים שהלב, הוא זה שמחזיק אצלו בבלעדיות את בנק הרגשות אבל אז, אז החוקרים גילו וגם לנו שלמעשה, אלו ההורמונים שלוקחים אותנו מקצה לקצה על הרצף הרגשי (לא, לא בכדי בחרתי בסמיכות המילים הזו – מוזמנים לחשוב על זה – קחו את המחשבה רחוק ככל שניתן, תחצו דורות זה יעזור לכם למקם את התובנה)
כך או אחרת, הבנו שהורמונים כאלו ואחרים הפועלים במוחנו, ומפעילים אותנו והגיונית, ניתן היה בקלות לקבל את הסברה ולחיות איתה בשלום אבל...
אבל אם פעם נבהלתם כהוגן והרגשתם איך הדם עוזב לכם את הגוף בעקצוץ לא נעים, אולי התרגשתם בצורה קיצונית, אולי הייתם אמורים לעמוד על בימה ולשאת דברים בפני אנשים והפחד העלה את הולם ליבכם, אולי הופתעתם ולא משנה אם לטובה או פחות – אבל באופן קיצוני – אתם יודעים היטב שאת הרגשות הקיצוניים האלו אנחנו מרגישים היטב בלב.
אם הלב האנושי חכם כל כך במתן חיווי מהיר לרגשות לא רק במוח אלא גם בלב, הוא כנראה גם מעורב בדרך הפנימית שלנו לחוות את העולם שבחוץ...
אם אנחנו מרגישים דברים בליבנו, אולי זה אומר שללב האנושי יש מוח משל עצמו?... היתכן שהלב אומר למוח איך לחשוב או איך להרגיש?, עד כמה תאי עצב שנמצאים על גבי הלב מעורבים בתהליך הרגשי והחברתי בו אנחנו חיים?
המוח והלב מחוברים ע"י רשת עצבית עוצמתית, עצב הוואגוס שדיברנו עליו כל כך הרבה בחודשים האחרונים, מעביר המוני מסרים (תחשבו על מיליונים) בכביש הדו סטרי שבין הלב והמוח והאמת היא שרוב התעבורה מגיע מהלב אל המוח ולא להיפך.
הרשת העצבית הזו, היא האחראית על העברת רגשות, מפגשים חברתיים חיוביים מעוררים את עצב הוואגוס או במילים אחרות, מערכות היחסים שלנו, מעצבות את עולמנו הפנימי כל הזמן... כולנו יודעים לספר על הולם לב בעקבות התרגשות לטובה או בעקבות בהלה – אלו תסמינים ברורים לקשר ההדוק ושיתופי הפעולה בין הלב והמוח.
אנשים שחוו מהלומה רגשית עוצמתית (כל אחד יניח כאן את העוצמות והחוויות שלו וזה יהיה נכון עבורו) כמו למשל אובדן של אדם אהוב ויקר, פרידות למיניהן או לחילופין הפתעות משמחות אך עוצמתיות – כל אלו עלולים לפתח את אותה תסמונת עליה דיברנו בכתבה קודמת אודות תסמונת הלב השבור המתארת ברמה הפיזיולוגית הצפה עוצמתית של הורמון האדרנלין, כלומר רבותי...
התחושות והרגשות שלנו נעים ומונעים על גבי רשת עצבית, חשמלית והורמונאלית גם יחד ואם תשאלו אותי, הרשת הזו פרושה לנו אמנם לפי המחקרים בין הלב והמוח, אני נוטה להאמין שהרשת מבוטאת ונחרטת היטב מקצה לקצה על האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, הלא הוא גופנפש.
המקום הזה משאיר לנו הזדמנות לבחור האם לחשוב מה אנחנו מרגישים, או להרגיש מה שאנחנו חושבים ולולא המסלול הזה היה דו סטרי, אולי היו נחסכים מאיתנו כמה מיחושים
לאונורוס – -Leonorus Cardiaca (Motherwort)
ו- עוזרר Crataegus Spp.
אני אוהבת קסמי טבע, ודאי כבר למדתם להכיר בי את התכונה הזו וכשמדובר בצמחי מרפא שכל כך נוגעים בנימי הנשמה שלנו, אני שבויה בקיסמם ופעילותם – מודה ומתוודה ומעבירה באהבה הלאה..
הצמח הקסום הזה, בן למשפחת השפתניים מביא איתו חומרים פעילים כמו פלאבנואידים, טאנינים, די וטריטרפנואידים, גליקוזידים מרים עם אנרגיה מרה, מקררת וחרפרפה וכל אלו, הופכים את הצמח העדין והיפה הזה לבעל אפיניות למערכת הקרדיו-וסקולרית (לב וכלי-דם),
למערכת העצבים ולגניקולוגיה –
האפיניות הזו, מביאה את הרבליסטים להיעזר בצמח הלאונורוס לטיפול במחלות לב, יתר לחץ-דם, אנגינה פקטוריס, בעיות לבביות שקשורות להפרעות עצביות ורגשיות, טכיקרדיה (ער' הפרעות עצביות של הלב), פלפיטציות (ותחושה של הולם לב) ויסות קצב פעימות הלב במצבים של הפרעות קצב.
לאונורוס לא צמח ראשון לשימוש בהורדת לחץ דם אבל, כשהמדובר ביתר לחץ דם על רקע סטרס רגשי זו בחירה טובה, מחזק ומאזן את מערכות הגוף, קרדיו (לב) טוניק, מסייע לכבד בפינוי רעלים באמצעות הגברת הפרשת מיצי מרה, מחזק את מערכת העצבים ולכן יעיל לטיפול בחרדות, מתח, חוסר שקט, ספציפי לטיפול בסימפטומים של עצבנות וטכיקרדיה סביב גיל המעבר, זירוז מחזור במצבי אמנוריאה ודיסמנוריאה, טיפול במופעי עצבנות PMS לפני מחזור, זירוז לידה, כאבי מחזור ער' עוויתות ברחם והרפואה המסורתית מציינת שלאונורוס הוא הצמח המתאים לשימוש על מנת להעלות מלנכוליה מהלב ולהרגיע את הלב הרועד... גם "אמא תרזה" מכנה הרפואה המסורתית את הצמח המיוחד הזה.
ולמרות כל הסגולות הייחודיות של הלאונורוס יש לקחת בחשבון שישנן כמה התוויות נגד (קונטראינדיקציות) לשימוש בצמח כמו למשל:
· מצבי היפו-תירואיד (תת פעילות של בלוטת התריס) – כן ניתן להשתמש בלאונורוס לטיפול במצבי היפר של התירואיד
· לא לשימוש במקביל לנטילת תרופות נוגדות קרישה (הצמח עצמו נוגד קרישה קל ולכן אין להוסיפו במידה ונוטלים תרופות אלו)
· במצבים של נטילת תרופות לטיפול בבעיות לבביות יש לשקול היטב שימוש בלאונורוס במקביל.
· פחות מתאים לשימוש אצל נשים הרות, אפשרי – אך דורש שיקול דעת נוסף ומעקב צמוד
עוזרר – Crataegus Spp
את פריחת עץ העוזרר פגשתי באחד מהטיולים בצפון הארץ היפה שלנו ממש בתקופה הזו של סוף החורף ודקות ספורות לפני תחילת האביב, מול עיניי ראיתי עץ גבוה, בנוי לתלפיות עמוס פריחה לבנה מ ש ג ע ת ורק אחרי שהמקומיים הצליחו למצוא את תרגום שם העץ לשפה המקצועית, התחברו לי כל התובנות מהקליניקה להרבליסטים (צמחי מרפא) לעוצמתו התירפואטית של עץ העוזרר, העלים, הפרחים והפירות... קסמי טבע כבר אמרתי?
אני כורכת שני צמחים באותה כתבה משום שלשניהם ישנה אפיניות למערכת הקרדיו-וסקולרית (או בלשון העם לב וכלי-דם).
מה שמעניין לראות בחומרים הפעילים של עץ העוזרר הוא התנהלותם של שני מנגנונים:
1. סינרגיזם יחד עם ויטמין C
2. שמירה על רקמת קולגן (וכאן הכוונה לרקמת חיבור, דפנות כלי-דם, עור, פרקים, עצמות וחניכיים)
מחקרים מלמדים אותנו שהמנגנונים הללו וחומרים פעילים נוספים שהעוזרר מגיש לנו בנדיבות, גורמים להרחבת כלי הדם הכליליים של הלב באמצעות הרפיית שרירים כלומר, גורמים לשיפור אספקת הדם ללב.
הגברת עוצמת כיווץ הלב, מאפשרת ליותר דם בפעימה אחת לצאת כך שהלב מתאמץ פחות והופך יעיל יותר, מה שלאורך זמן גורם לשמירה על הלב.
ופעילות מוכחת נוספת המצביעה על הורדת לחץ דם בשני מנגנונים:
· הרפיית שרירים בלתי רצוניים בעורקים הכליליים
· עיכוב פעילות של האנזים ACE (אנזים זה אחראי להפיכת אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2 << אנגיוטנסין סמי הורמון שמשפיע על משק הנוזלים בגוף>> שגורם בתורו להיצֵרוּת כלי-דם ובכך גורר עלייה בלחץ הדם.
עיכוב האנזים לעיל, מונע את עליית לחץ הדם – עוזרר לא גורם לצניחה של לחץ הדם אלא מאזן ומנרמל.
· בנוסף, עוזרר משתן עדִין ומסייע בנרמול רמות לחץ הדם.
עוזרר ידוע כקרדיו טוניק ("טוניק" היא פעילות מנרמלת ומטיבה) כלומר עוזרר ידוע כמנרמל ומטיב את פעילותו הסדירה של הלב.
קרדיו פרוטקטיב משמעותו צמח מרכזי לטיפול בבעיות לבביות משום שעוזרר מנרמל ומטיב את פעילות הלב ובכך גורם לשמירה והגנה על פעילות לבבית.
נוגד חימצון, היפוטנסיב (מסייע בהורדת לחץ-דם), אנטי-אריתמיה (מנרמל קצב לב) ומייצב רמת קולגן.
משתמשים בעוזרר לטיפול ביתר לחץ-דם, מחלות לב וכלי דם כמו אנגינה פקטוריס, מחלות של כלי-דם כליליים, אי-ספיקה לבבית, הפרעות קצה, חולשה לבבית, דופק לא סדיר.
עוזרר מתאים לטיפול בכל מצב חולשה של הלב, עומס על הלב בשל היסטוריה של מחלות לבביות.
תמיכה בפעילות לבבית בשל אנמיה, מחלות ריאה כרוניות למיניהן, ברונכיטיס, היפותירואידיזם.
מניעת טרשת עורקים משום שעוזרר מפחית הצטברות שומן בדפנות העורקים, מגן על דפנות כלי-הדם (בפרט שימוש בפירות העוזרר המכילים אוליגו פרוציאנידינים מסוג OPC המתנהלים כמו פלאבונואידים שכאמור שומרים על רקמת קולגן ורמת חיבור כמו בדפנות כלי-דם)
מפירות העוזרר ניתן להכין מרקחת טעימה, פירות העוזרר תומכים ברקמת הקולגן ובכך מקלים על בעיות חניכיים, אוסטאופורוזיס, דלקות פרקים כרוניות, שטפי-דם (המטומה)
השימוש בפרחי העוזרר מיועד לטיפול באנשים עם שחוו פגיעה וטראומה בעקבותיה ליבם נסגר.
אפשר בהחלט ליהנות מחליטת פרחים ופירות עץ העוזרר הן לשמירה על הלב וכלי הדם וגם להקלה רגשית אחרי פגיעות רגשית וטראומות. 1.5 – 3 גרם עד 3 פעמים ביום.
ולגמרי אפשר להכין ריבה מפירות העוזרר, רק אל תמתיקו יתר על המידה, זה חלק מהעניין...