פתח דבר
רוח סתיו / מילים ולחן: גרי אקשטיין
רוח סתיו אל החלון הביאה חזיונות
של ימים קרים ושל שלכת
ובבית שוב האף דבק לזגוגיות
וחשוון דוחק חומו של קיץ.
וכעלה נידף ברוח
כך דואות המחשבות
אל שמש בחופשה
ועל ירח שכבה בחורף
ואילן קטן שכוח
משתופף בצל אביב
ורוח יגעה נושאת משא
לעייפה עד האביב
רוח סתיו אל הדרכים הביאה הבטחות
של ימים טובים עומדים בפתח
ויונה תמימה נושאת ענף למזל טוב
ושלמים שלווים פני השמים
ועוברת לה חולפת עוד עונה ועוד תקופה
והעולם כמנהגו נוהג ומשתנה בתוך שבוע
ואני עומד תמה מתקשה קצת להבין
אבל אף פעם לא אדע, ולפני סיבה להאמין
רוח סתיו הבהירה מחשבות וזה לא די לה
רוח סתיו עשתה שירות יפה...
*
גיליון ספטמבר מגיע אליכם מוקדם מהרגיל בשונה משנים קודמות, זאת משום שהשנה, אני לוקחת שהות קלה ויוצאת לאוורר את עצמי – חופשה בדיוק בחודש הזה שאני רגילה להיות בתפוקה כפולה ומכופלת בלשון המעטה (והיו שנים שהכפולות היו מרקיעות שחקים) ולכן קוראי ומאזיני היקרים, גיליון ספטמבר מגיע מוקדם כדי שאוכל לצאת לחופשה עם שולחן נקי וסיפוק עשייה רווי עד הגיליון הבא ולאפשר לכם שהות ארוכה מהרגיל כדי לנשום שוב ושוב את השורות המזמינות בגיליון זה, הזדמנויות רבות למתנות חיים – אם רק תירצו בהן...
מי מכם שעוקבים אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם ראו ודאי "טיקט" עליו מופיע הלוגו שלי מצורף לשמי ומספר הפלאפון שלי וזה רבותי, סנונית ראשונה לשבעה סודות קסומים שיצאו, יפרחו וישגשגו ברגע שאחזור מהחופשה – שלישייה כבר ילדתי, הפעם זו שביעיה ובינתיים, עד שאשוב מהחופשה – זו לגמרי השביעיה הסודית J ויש למה לצפות !!!
*
הנה כי כן מתקצרים להם הימים, שמלתה של מלכת השבת מבצבצת מוקדם יותר וממהרת להיאסף ולצאת בסופה, הימים נאספים אל עצמם כמו שהטיב נתן יונתן לתאר בשירו "נאסף תשרי" או כמו שאנחנו רגילים לזהות את השיר "מת אב ומת אלול" שהלחין ושר צביקה פיק ואפילו ניתן כבר למצוא כמה דקות צינה דקה עם שחר ועם ליל – השכימו קום, שווה...
אני אוהבת לקרוא וללמוד מרופאים סינים עתיקים, כל מה שהיה ברשותם היה הפנאי וההזדמנות להתבונן וללמוד מהטבע, מאמא אדמה, מגורמי השמים וההתנהלות המחזורית של הטבע והשפעתו על כל בעלי-החיים ואנחנו בני-האדם בכללותם: אלו כנראה חוקי היקום הראשוניים – ואם אנחנו רוצים שהמקום בו אנחנו חיים יישאר וישמר, אנחנו צריכים ללמוד את חוקי הטבע לכבדם כדי לחיות בשיתוף פעולה מפרה הדדית כמו שכתבה מירי צללזון בספרה "חוקי היער הירוק" (ממליצה בחום)
עונת הסתיו מתאפיינת בתנועה והראשונה לבשר את בשורת התנועה היא הרוח – זו הסיבה שתמצאו הרבה אנשים מסתובבים בעונה הזו עם תופעות רוח או כמו שאני אוהבת לכנות אותן "תופעות רוחָניות", הצוואר נתפס, הגב נתפס, רוח קרה נכנסה לנו לגוף ומחוללת בנו שמות במערכת הנשימה העליונה, השרירים שלנו נוטים להתכווץ והיות וזו העונה המאופיינת ביובש – נוכל לראות את העור שלנו מתייבש ומלבין משהו, חלק מאיתנו יתעורר מוקדם בבוקר בשעה הקרה של היממה בגרון כואב ושיעול יבש – 23.9 יוכרז רשמית הסתיו... (סוף סוף – כל כך חיכיתי לך)
הפילוסופיה הסינית מבטאת את מעלליה של הרוח הקרירה החודרת לגופנו בעונת הסתיו ככזו שגורמת לנו להיות פגיעים ורגישים יותר בעונה זו של השנה ולפיכך, אנחנו מגיבים יותר לאותם יצורים מיקרוסקופיים (וירוסים /חיידקים) שחודרים לגופנו ומחוללים בנו מחול מחלות של עונת מעבר.
אברי התנועה הרגישים בגופנו בסתיו הם הצוואר והעורף, גב עליון והשכמות – אלו המקומות הראשונים להיות חשופים לרוח הקרירה שמתנשבת לה בשובבות סתווית ואחרי כזה קיץ חם, הביל על גבול המבעבע מכל תרגום אפשרי – רוח קלילה וקרירה היא כל מה שאנחנו רוצים כדי לאוורר את נפשנו וגופנו – רק צריך לזכור להכניס לתיק סוודר קטן, צעיפה'לה, משהו לכסות איתו את האזורים הרגישים – לא מוכרחים לפתוח את עונת הסתיו באתגר מערכת החיסון, אפשר בדיוק להיפך.
למעשה, ממחצית חודש אוגוסט כשעדיין חם כמו בגיהינום, זה הזמן להתחיל להכין את הגוף לקראת עונת הסתיו ההפכפכה ואני מזכירה שמרפא סיני טוב, הוא זה שמשלם למטופל שחלילה חלה – מה שמעיד על התרשלותו של הרופא (מסכימים עם אהבתי לגישה הסינית?)
אם אנחנו כבר מקדישים גיליון שלם ותשומת לב לתנועה, כדאי שניקח בחשבון שגם מחשבות הן סוג של תנועה (רק אומרת שאנחנו חושבים ביום כ-70,000 מחשבות ורובן נעות במעגל סגור שוב ושוב כמו תקליט שבור), תחושות ורגשות הם תנועה, כל פעילות הנכללת במה שמכונה stress management הוא תנועה, בוודאי כל פעילות גופנית ובוודאי תנועת האֶנְדורְפינים ששוטפים אותנו משככים כאבים ומרוממים את מצב הרוח שלנו הם לגמרי תנועה מבורכת... ובוודאי מערכת העצבים שפועלת כמו מערכת מרגלים שמביאה את סודות המתרחש מחוץ לגוף אל התודעה שלנו פנימה.. הכל תנועה (כולל רמזורים, תמרורי התראה ובאמפרים – תבדקו אותי)
רגע לפני שאנחנו נאספים אל תוך עצמינו ובתינו כנהוג בעונות הסתיו והחורף שלאחריו, כדאי להקדיש מחשבה, תכונה והתכווננות למארג הסגרירי הזה ולבחור בקפידה, מה אנחנו לוקחים איתנו לתוכנו – מזמינה את כולנו להגדיל ראש ולברור ממש, מה נכון ומתאים לנו, מה ועם מי נעים לנו לחלוק כדי להטיב עם עצמינו את העונות המֵאָסְפות (פלא שסוכות נקרא חג אסיף, האחרון בחגי תשרי, רגע לפני שהסתיו נאסף והחורף גולש אלינו בעקבותיו?)
בנימה אוורירית סתווית ואופטימית זו,
מזמינה אתכם לגיליון סתווי שמעלה על נס את מערך התנועה האנושי
מברכת את כל התלמידים, הגננות, הסייעות, המורים והמרצים המניעים את מערך החינוך הישראלי בשנה מאתגרת, מניבה, פורייה ומוצלחת
שנה טובה ופורייה, חגים שמחים ומאושרים
שלכם כתמיד,
תמר
שק עצמות
לולא השרירים, הגידים והרצועות המתחברים לאסופת רמ"ח עצמות הגוף האנושי הבוגר, היינו נערמים לשק עצמות מבלי היכולת לנוע ולמנף את עצמינו הלאה...
270 עצמות מסוגים שונים יוצאות לאוויר העולם עם כל תינוק שנולד ועד שאנחנו מסיימים את תהליך הגדילה, אנחנו נשארים עם רמ"ח 248 עצמות שלד כיוון שלאורך שנות הגדילה שלנו, כמה עצמות נספגות, חלקן מתחברות האחת לשנייה ומתאחדות כך שהדגם הבוגר של גוף האדם מונה כאמור רמ"ח עצמות.
השלד האנושי או כפי שנהוג לכנותו בשיעורי אנטומיה "ג'וני" הוא זה שקובע את הצורה המוגמרת שלנו כבני-אדם, הוא זה שקובע את הגובה, ממנו ניתן להבחין בין זכר לנקבה (רוחב אגן), ג'וני הוא זה שמגן על האברים הפנימיים שלנו (גולגולת, כלוב הצלעות) ותצורתו הסופית היא זו שמאפשרת לנו לנוע – גוף האדם נועד לנוע במרחב והתנועה רבותי, היא אם ההישרדות – נתון ששווה לזכור בכל עת (עוד נזכיר את התנועה לאורך גיליון זה, יתרונותיה ומעלליה).
בפועל לולא נקעים, שברים, קור חודר לעצמות, קיפוזיס, עקמת ואוסטיאופורוזיס לתפארת, סביר שלא היינו חושבים בכלל על השלד שלנו – הוא שם, משרת אותנו נאמנה ולרגע אחד, אנחנו לא נותנים אליו ועליו את הדעת והחשיבה – שלד מובן מאליו פר אקסלנס לגמרי...
כפי שהבנתם, אנחנו מתחילים להיות מוטרדים ומודאגים כשהכאב מגיע להתארח ושוכח ללכת – נשאר אורח קבע בגוף ומציב בפנינו את האמירות שלא כולנו מכירים או לחילופין מסוגלים כלל להתמודד איתה – "כאב, היא דרכו של הגוף להגיד מה לא טוב לו" ואחרי האמירה הזו, כדאי שכולנו נזכור שכאב הוא עובדה – אבל סבל.... הוא לגמרי בחירה !
אולי קל יותר להבין ולהפנים את המשמעות הזו, כשמחליפים במשוואה את המשתנה מכאב וסבל למוגבלות – מה אתם אומרים?
אני מניחה שהמקום הגרמי (מלשון עצמות) שכואב לבני – האדם הכי הרבה הוא הגב, בלי שנשים לב לכך, החיים במילניום הורידו אותנו לעמדת הכיסא - שם אנחנו מבלים שעות רבות מהיממה – בין אם זה במסגרת העבודה, הישיבה בפקקים (וזה בכלל לא משנה באיזה אמצעי תחבורה בוחרים) ואחרי כל זה, אנחנו מוכרחים לנוח ומוצאים את עצמינו מִתְּרָבְצִים על הספה בסלון – תעשו חשבון, זה הרבה שעות ישיבה שהיא לא בהכרח ישיבה זקופה ששומרת על החוליות שלנו ובוודאי לא על אסופת השרירים הנלווים מבטן ועד גב, מזרועות ועד אגן ובוודאי לא העצמות הרגליים מהבהונות ועד חיבור הירכיים לאגן – אנחנו ישובים... ואם נזכור שהגוף שלנו בנוי ומותאם הישרדותית לתנועה, נוכל הבין איפה ממתחילים הכאבים הגרמיים שלנו – תוסיפו עודף משקל באדיבות הקידמה וג'אנק פוד (סליחות..סליחות, אנחנו עדיין בחודש תשרי) וכשאני אומרת ג'אנק פוד אני מתכוונת לאוכל רחוב במושג הרחב שלו – לא רק דוכנים באמצע הרחוב – תגדילו את המחשבה, אני לא מעוניינת לנקוב בשמות, אבל גם כמות הסוכר, הטעמים החדשים עליהם דיברנו לא מכבר כמו אוממי שנועדו במפורש לשבת לכולנו על הלשון ולגרום לנו לרצות עוד, עוד הרבה עוד – במצטבר, זה יושב לנו על הגוף ומקשה עלינו את התנועה, מכביד על העצמות שצריכות לשאת את העוצמה הזו ולגמרי גורם לשינויים במבנה העצמות שזה חלק ממה שכואב לנו בשורה התחתונה.
גם אם זרימת הדם שלנו נאותה (אני מתקשה להאמין שישיבה מרובה הולכת יד ביד עם זרימת דם טובה – נסו להמשיל את זרימת הדם לפקקים בכבישי כלי-הדם) ישיבה לא מועילה לנו, אנחנו מעמיסים על הגב התחתון עומסים עצומים, אנחנו מלמדים את הגב מנח לא בריא לגב – בפרט אלו מאיתנו שישובים מול המחשב וכבר מזמן סיגלו לעצמם מנח גולגולת שמתקרב אל המסך – מה שמשווה לנו מראה של צב – את אלו עוד ניתן לראות כדי להתייחס אליהם, מה שלא ניתן לראות הם למשל הוורידים הגדולים vena cava וריד נבוב תחתון עליו אנחנו לוחצים תמידית ככל שאנחנו יושבים (וריד נבוב תחתון הוא הווריד שמחזיר דם מאברי הגוף המצויים תחת הסרעפת לכיוון החדר הימני של הלב – על מנת שלא לקפח, קיים גם וריד נבוב עליון האוסף את הדם מהזרועות, החזה, הצוואר והראש אל הלב)
השלד האנושי מובנה בצורה שמאפשרת לנו לנוע במרחב – שוב, הגורם ההישרדותי הוא זה שהביאנו הלום – להערכתי מתוך הזיכרונות ילדות שלי, עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת אנשים נעו יותר, מכוניות פרטיות היו בבחינת מותרות או "לוקסוס" כפי שכינו אותן באותה תקופה – אנשים הלכו ברגל, אופניים היו כלי רכב לגיטימי לעבודה ולא כלי ספורט לרכיבת שטח (למי קפץ בראש בעיה של בלימת זעזועים והשפעתה על החוליות מקצה לקצה?)
מעבר לשעות הישיבה הארוכות, החזקת הטלפונים והפלאפונים בין הכתף והאוזן חייבת להזכיר שתי בעיות נוספות אחת לגברים והשנייה לנשים ולגברים גם יחד:
נתחיל בגברים והבעיה נמצאת בדיוק בכיס האחורי של המכנסיים – אם אתם יושבים בעבודה שלכם והארנק הקטן נשאר בכיס עליו אתם נוהגים לשבת, נוצר פער בין לחי הישבן עם הארנק לבין זו בלי הארנק – זה אולי נשמע לכם הזוי ותלוש מהמציאות, אבל קיימים לא מעט צילומים ומחקרים שמראים דפורמציה – שינוי גרמי ממש של אנשים שיושבים כך שנים על גבי שנים עד שנוצר שינוי במנח עמוד השדרה ואני מניחה שהדמיון שלכם הקוראים בעלי הארנק בכיס או אלו ששומעות את הכאב שלכם עד הקצה השני של הבית – פורה מספיק בשביל להבין את עומק הצרה והכאב...
הבעיה הנוספת היא צורת הישיבה והיא נוגעת לשני המינים, אם בעיית הארנק בכיס האחורי של המכנס ברורה לכם, ברור יהיה גם שכשאנחנו יושבים ומשלבים רגל על רגל לאורך זמן, אנחנו יוצרים בעיה בדיוק באותו המקום –
אז נכון שאנחנו מחליפים רגליים מדי פעם (למרות שלכולנו יש צד מועדף וגם הוא מבוסס על העובדה הפשוטה שאין שני איברים בגוף שהם חופפים לגמרי, תבדקו אותי – לכולנו יש רגל אחת ארוכה יותר מהשנייה וזה נכון גם לגבי כל האברים הזוגיים בגוף האדם) עדיין, זה לא מספיק וכאמור, הצד הנוח יותר שלנו מן הסתם סובל יותר.
ככל שאנחנו צעירים ועדיין שומרים על תנועה מתמדת אנחנו מרגישים פחות את הבעיה. הקושי מתעורר ככל שמתבגרים ולא שומרים על תנועה מתמדת ובוודאי כשלא שומרים על פעילות גופנית שמאפשרת לשרירים לתמוך במבנה הגרמי – בשלד עצמו. אם הייתי צריכה להגדיר את הבעיה הזו, הייתי אומרת שחסר לנו WD40 חומר סיכוך לעצמות והשרירים המתייבשים מחוסר תנועה.
סיכום ביניים מזכיר לנו לשים לב לתצורת הישיבה שלנו, למנח הישיבה, לזקיפות קומה גם בישיבה ולא רק בעמידה, לדרך בה אנחנו מתכופפים, מרימים ונושאים משקלים גבוהים, תשומת לב לחוליות הצוואריות ושמירה על צוואר בהמשך לעמוד השדרה מבלי לאפשר לכתפיים להישמט קדימה ולגולגולת בהמשך ובנוסף, לשים לב למנח הרגליים בזמן ישיבה והוצאת הארנק ושמירתו בתיק.
אחרי כל אלו ברור לכולנו שלא תם עניין השלד, גם שלד הבניין בו אנחנו מתגוררים דורש תחזוקה ובוודאי גם השלד האנושי, שימו לב לאנשים סביבכם המתעניינים בצריכת סידן ומאיזו סיבה. . . .
פעם היתה פרסומת נהדרת באחד מערוצי הטלוויזיה, "סידן נמצא? – לא, סידן יצא" ויש כל כך הרבה סיבות לעובדה שסידן עוזב את הגוף בקצב יותר מהיר ממה שאנחנו מודעים לו
כך או אחרת, כמעט ואין מנוס לבני האדם ממה שמכנה הרפואה אוסטאופורוזיס או בלשון העם בריחת סידן, יחד עם זאת יש הרבה מאוד דברים שאנחנו כן יכולים לעשות כדי לשָמֵר את השלד שלנו חזק ואיתן, על מנת להמנע מבעיות כואבות בגוף, בכיס ובנשמה גם יחד - כשחלילה השלד שלנו נחלש שלא לאמר מתפורר ממש... אוזלת יד בכל גיל, היא לא חוויה נעימה
מה כן ניתן לעשות כדי לשמור על בריאות השלד?
ראשית נדבר על פעילות גופנית ויתרה על כן, נדבר על שיווי משקל כיוון שהרבה מאוד מהבעיות הנגרמות לשלד שלנו, נגרמות מאיבוד שיווי משקל המתבטא בנפילות.
אף אחד לא לימד אותנו ליפול נכון (רקדנים, ספורטאים למיניהם ומי שעוסק באומנויות לחימה למיניהן לומד להבין את הפיזיקה של הנפילה ולומד ליפול נכון – גם צנחנים מקבלים מושג קלוש בנפילות מוצלחות, חלק מהבנה באמת והרוב מניסיון) כך או אחרת חשוב לשים דגש על גמישות מפרקים, מרחב תנועה, חיזוק רצועות ועבודה על שיווי משקל כחלק משמירה על השלד. ככל שהמפרקים שלנו יהיו "משומנים", מחוזקים בשרירים, רצועות וגידים– כך נוכל להמנע מנזקים כבדים לשלד וכאמור למשפחה התומכת סביבנו, לכיס ולנשמה – בהחלט לא מקום נעים להיות בו והכוונה היא למקום בו אנחנו זקוקים להנגשה וסיוע בהתניידות בפעולות הכי פשוטות ומובנות מאליהן – תנו לתובנה הזו כמה דקות מחשבה על כל הפעילויות היום יומיות שאנחנו עושים ולגמרי לוקחים כמובן מאליו – תתחילו בצחצוח שיניים או בשירותים – ההבנה נראית אחרת.
הדגש הראשוני הוא לשמור על פעילות גופנית רצופה ומגוונת (סוגים שונים) המתייחסת לשלושת הנקודות שהעליתי בפסקה הקודמת. ככל שתתעניינו ותבדקו עם האנשים איתם בחרתם להתאמן, כך תהיו מעורבים בתרגול ותיהנו מהתוצאות.
אחרי שחיזקנו את השרירים, המפרקים, הגידים והרצועות – דאגנו לטפח את שיווי המשקל, אפשר לבדוק מה יש לנו בצלחת (ויש כמובן בדיקות נוספות)
ראשית קחו בחשבון שבריאות העצמות לא מתבססת רק על סידן, נכון – יש לסידן יחסי ציבור מצויינים בהקשר של השיניים ועצמות השלד, נכון – סידן הוא לגמרי המינרל הבולט והמוביל בכמותו במבנה העצמות, אך מדובר בקומפלקס שלם של ויטמינים ומינרלים שבונה את העצמות וחשיבותם מכרעת להתפתחות תקינה של העצמות ושמירה על בריאותן ואנחנו מדברים על סידן כאמור, ויטמין D, ויטמין K, בּוּרון, אשלגן, מגנזיום וויטמין B12 יחד עם כל אלו מזכירה שוב שנדרשת פעילות גופנית בונה עצם כמו למשל פילאטיס מכשירים, הידרותרפיה, כל פעילות גופנית שפועלת על התנגדות כדי להאט את קצב האוסטאופורוזיס, שהרי אין ביכולתנו לעצור את התהליך אלא להאט אותו.
שמירה על שיווי משקל ובפרט החל מגיל 40 ואילך כשמתרחשת ירידה באופן טבעי בשיווי המשקל. ככל שנְאַמֶן את שיווי המשקל, כך נמָנע מנפילות וסיבוכיהן – שווה לבקש מהמאמן האישי או במכון הכושר הכוונה נקודתית לפעילויות לשיפור שיווי משקל.
הזכרנו את המזון שבצלחת ולכן נזכיר מקורות תזונתיים מומלצים לבניית עצם:
סידן – כל סוגי הכרובים, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, פולי סויה, שומשום מלא וכמובן טחינה מלאה מכבישה קרה, פרג, גרעיני דלעת לא קלויים, תרד, אפונה, קולרבי, תפוזים, שעועית לבנה/אדומה, גרגרי חומוס (קטניות עדיף להנביט על מנת לקבל את הזמינות הגבוהה של הנוטריאנטים שבכל קִטְנִית), טופו, סייטן
ויטמין D – ראשית ממליצה לכם לקרוא את גיליון 6/2023 כדי ללמוד דבר או שניים בדבר הוויטמין החמקמק הזה בעשור השנים האחרונות לפחות. ויטמין D כאמור ניתן לגרוף בחיני חינם מהשמש הישראלית הנדיבה, גם כבד דג קוד מצטיין בכמות נדיבה של ויטמין D זמין לספיגה. מקורות נוספים הם שמן דגים, חמאה, חלמון ביצה ושמרים. חשוב לזכור שוויטמין D הוא מסיס שומן ולכן נכון יהיה לצרוך אותו בסביבה שומנית
ויטמין K – ויטמין K מככב בכל הירקות העליים כמו למשל פטרוזיליה, כוסברה, תרד, מנגולד, לפת וכל הכרובים למיניהם וכמוהם גם ברוקולי, קייל, כרוב ניצנים. ירקות שורש, פירות, זרעים, יוגורט, חלמון ביצה, אצות ים, דגנים מלאים, כבד, שמן כבד דגים, עגבניות. ויטמין K מסיס שומן ועל כן יש לצרוך אותו בסביבה שומנית לייעול הספיגה.
ויטמין C – את הצורך בוויטמין C אנחנו רואים כמעט בכל מקום והוא אכן, אחד הוויטמינים העדינים והרגישים. בפעם המיליון מזכירה שאנשים שמעשנים (כל סוג עישון) צריכים להמנע מנטילת תוספי ויטמין C כיוון שהעישון עצמו גורם להתחמצנות הוויטמין והפיכתו לרעלן – עדיף להפסיק לעשן !
מקורות נפלאים לוויטמין C הם פקעות ורדים עליהן דיברנו לא מעט בגיליונות האחרונים, דובדבנים כהים (בורדו), גויאבה, קיווי, תותים, פלפל אדום, תפוז ושאר פירות הדר, פפאיה, אננס.
בורון – מינרל שבהחלט הגיע הזמן שנקדיש לו כתבה ובינתיים תוכלו למצוא אותו בתפוחי אדמה, תפוחי עץ, אפרסקים, אגסים וענבים, ירקות עליים ירוקים, תפוחי אדמה, אגוזים, צימוקים, יין, קטניות ואפילו קפה (שוב, משמעותי להנביט קטניות על מנת ליהנות מהזמינות של כל הוויטמינים והמינרלים שבהם).
ויטמין B12 – אחד הוויטמינים היותר מוכרים לנו, חשוב לכולנו לשמור על ערכים תקינים של ויטמין B12 שמעורב בתהליכים רבים וחשובים בגוף – גם עליו נרחיב את הדיבור ובינתיים, מקור טוב לוויטמין B12 מגיע מבשר בקר, ויטמין B12 נוצר במעי הדק של בקר שאכל חלקי צואה – לא נחמד, לא סימפטי – אבל יעיל ונחוץ לבריאות הגוף שלנו.
מגנזיום - מגנזיום מינרל חשוב ומשמעותי בגוף האדם, מקורות טובים למגנזיום הם אגוזים, קטניות (מונבטות), שמרי בירה, כוסמת (ירוקה), סובין חיטה, זרעים, ירוקים עליים ירוקים, דגנים מלאים, בטטה, תפוחי-אדמה, תמרים, ענבים, קקאו נא
יחד עם זאת חשוב לדעת שחסר מגנזיום פוגע במישרין בספיגת סידן במערכת העיכול.
במקביל נזכור שישנם מאכלים שמדללים את המגנזיום מהגוף וחשוב לתת עליהם את הדעת – מזון מהיר, מתועש ועתיר שומן, אלכוהול, משקאות תוססים, קפאין (שימו לב שקפאין מכיל בורון – אם אינכם משתמשים בכמויות גבוהות של קפאין מקפה, תה, שוקו, שוקולד) רמת המגנזיום בגוף לא תפגע.
עוד חשוב לדעת שתהליכי צלייה, אידוי ובישול מדללים את כמות המגנזיום בגוף, מה שמזמין אותנו לצרוך מזונות טריים (כמו למשל עלים ירוקים) כדי לאזן את כמויות המגנזיום הזמינות.
אשלגן – אשלגן מתפנה מהגוף מהר יותר ממה שאנחנו שמים לב, מספיק שנזיע ונשתן מעל המצב הרגיל, יחד עם זאת יש לזכור שהגוף עושה הכל כדי לשמור על כמויות אשלגן תקינות. מקורות יעילים לאשלגן נמצא בירקות עליים ירוקים, סלרי, חסה, לפת, כרובים למיניהם, כרובית, תפוחי אדמה (בעיקר בקליפה), מלפפונים, תפוזים, בננות, צימוקים, תמרים, תאנים, אפרסקים, גרעיני חמנית, דגנים מלאים
דומני שזה הזמן הנכון לספר לכם שהגוף זקוק לרמה מספקת של מגנזיום, על מנת לשמר רמה נאותה של אשלגן – כמו שאומרים, הכל קשור בהכל...
אם אתם צמחונים או טבעוניים, מן הראוי שתהיו במעקב אחרי רמות ויטמין B12 בדם ובמידת הצורך היעזרו בתוסף (מזמינה אתכם ליצור איתי קשר על מנת לקבל הסבר שלם ומלא על סוג התוסף היעיל ומשמעויותיו), בה במידה אם אינכם צורכים את המזונות שמניתי כמקורות לוויטמינים ומינרלים בוני עצמות, במידה וקיימת אצלכם בעיית עיכול ו/או ספיגה או מחלות מטאבוליות ו/או נטילת תרופות שמדללות את אחד מהגורמים בוני העצם – אתם מוזמנים ליצור קשר כדי לשפר את מצב עצמות השלד שלכם.
כמעט לסיכום אני מבקשת להעלות שתי נקודות ששווה לתת עליהן את הדעת, מילים ששגורות בפינו אינן נאמרות סתם, כשאנחנו אומרים "אתה חסר עמוד שידרה" למישהו, אני מוכנה לחתום בעיניים עצומות שאותו מישהו, סובל מבעיות יציבה, בעיות של זקיפות קומה, כאבי גב (סביר להניח שגם בשרירים) ובוודאי חוסר יציבות רגשית מנטאלית, אני מכנה את התופעה הזו "היושבים על הגדר" – הם מתקשים להיות נאמנים לדעתם האישית ומתנדנדים לפי הרוח הנושבת מהאנשים סביבם – נשמע לכם מוכר? – בפרט כשאנחנו מבינים את תפקידו של עמוד השידרה, המבנה הגאוני ששומר מכל משמר על חוט השדרה שלגמרי עושה את ההבדל בין חיים ומוות – ובוודאי זה שמבדיל בין שק עצמות לבין היכולת האנושית שמחד מבדילה בין חיות לבני-אדם וזו שמאפשרת לנו חיים כמעט ללא מגבלות - שווה לקחת דקת מחשבה – כי אין "סתם", אין ואקום ביקום.
נקודה שניה להתבונן עליה מגיעה מהנביא אל אל יחזקאל... מחזון העצמות היבשות (איך בא לנו בול, הא?) ולחזון העצמות היבשות ישנם פרושים רבים: הפן היהודי שמתבונן על תחיית המתים, החזון הציוני, המקום הריאליסטי/ספיריטואלי על התהוות האדם ובימים אלו כשחיבור או נתק מאינטואיציה מעניין אותי מאוד, אני חושבת על המסרים שמעביר הנביא יחזקאל אל, אל, אל... שווה קריאה, זה לגמרי חזון ספרותי משובח
*
חשוב לי להאיר את תשומת לב הציבור, הבדיקה החשובה לביצוע אם והיה ואתם לא פעילים ובתנועה, אם אתם נושאים גנטיקה לאוסטאופורוזיס, אם חלילה אתם מארחים בגופכם מחלות מטאבוליות הידועות בדלדול צפיפות העצם ומרכיביה ובוודאי אם אתם נוטלים תרופות המתנקזות באמצעות הכליות ובוודאי תרופות משתנות או אם הגעתם לגיל שאפשר להתחיל... בדיקת צפיפות העצם היא הבדיקה החשובה לביצוע והתנהלות בהתאם (תזונה, תוספים, פעילות גופנית).
עושים שרירים
גם אם ואינכם בוני שרירים בעיסוק או בתחביב, כדאי לכם לשמור על מערכת יחסים טובה ובונה עם השרירים שלכם. . .
כולנו מבינים את חשיבותם של השרירים, אנחנו מרגישים אותם היטב אחרי פעילות גופנית עצימה, מרגישים אותם מתכווצים ומזכירים לנו י ששכחנו לבצע חימום לפני ומתיחות אחרי פעילות גופנית או שהגזמנו עם מינון התרגול ביחס לכושר שלנו...
ההסבר הפיזיקלי והשתדלתי לפשֵט את הדברים - שרירים מתחברים לעצמות באמצעות גידים כך קל להבין ששרירים מתפקדים כמו מנוף, שריר מתכווץ או מתרפה ובהתאם מושך את קצות העצמות סמוך למפרקים, שמניעים את האיברים כך שהאיברים זזים בתנועה גדולה ביחס לכיווץ השריר – לזה אני קוראת יעילות וחסכון באנרגיה ותוהה באותה נשימה מי הגאון שהמציא את מכונת הגוף הזו....
אני מחזירה אותנו לרגע לאחד המנגנונים הקדומים הפועלים בגוף האדם שפועלים אותו דבר עד עצם היום הזה - מנגנון הסטרס.
מזכירה שמבנה הגוף שלנו מותאם לחיים בתנועה, זו שמאפשרת את ההישרדות – תחשבו על תנועת ליקוט (כיפוף/טיפוס/קטיף/ריצה), תחשבו על ציד והשרירים שאמורים לאפשר את הריצה והמרדף אחרי חיה זו או ריצה מפניה ותוכלו להבין ששרירים זקוקים להזנה מהירה של אנרגיה/דלק כדי לאפשר לנו את הפעילות המאומצת שהפרס עליה הוא כאמור הישרדות.
החיים טרם עידן הקידמה היו קשים ופיזיים יותר ודרשו כמויות אנרגיה גדולות יותר כדי לשרוד במה שהיום נקרא "תת תנאים" או נטורליזם אם תרצו – העניין החשוב להבין, להפנים ולהטמיע, הוא הצורך החיוני על גבול הקיומי לעסוק בפעילות גופנית בה במידה שאנחנו דואגים לאכול, לשתות, לנשום, לפנות פסולת מהגוף – להבנתי, פעילות גופנית לגמרי עומדת בקו ראשון עם הצרכים הראשוניים לחיים (תזכירו לי להחליף מילה עם מאסלו אי שם בתחיית המתים) ובמידת הרצינות, תחשבו על שריר הלב (עוד לפני שיעור זומבה או ספינינג) אם אין הזנה נאותה, רציפה לשריר החיים – אנה אנחנו באים.... ואני משאירה את השאלה הזו פתוחה לחשיבה ותנועה מחודשת עם תחילת עונת התנועה וכל ההתחלות החדשות הקיימות והמתבקשות..
אני מביאה את התובנה הזו כדי להאיר את הסוכרתיים שביננו, אמנם הרמב"ם ממליץ לנו שלא לעשות כל פעילות גופנית אחרי האוכל ולתת מנוחה למערכת העיכול לפעול, הרי שדווקא לסוכרתיים מומלץ לבצע הליכה (פעילות גופנית אירובית – ואין צורך בעצימות גבוהה של הליכה, אלא הקפדה על המרחק יותר מאשר על הקצב) כדי לאפשר לשרירים להשתמש בכמות גדולה ככל הניתן של סוכר מהדם לטובת השרירים ובכך לאזן בצורה נאותה את רמות הסוכר בדם.
על מנת שתוכלו באמת לנצל את תיזמון ההליכה אחרי ארוחה ובפרט כזו שחורגת ברמת הפחמימות שבצלחת שלכם לעומת ערכי הגלוקוז בדם ויכולת האינסולין בגופכם, ראוי להתאים את גודל הארוחה ליכולת לצאת להליכה לאחריה. במילים פשוטות? – תאכלו ארוחה שמאפשרת ללכת אחריה ולא ארוחה גדולה מדי – יש פה הרבה מעבר לכפל משמעויות, אם רק תרצו לגזור לכם תובנות להרגלי אכילה.
ספורטאים מקצועיים ובשנים האחרונות גם כאלו שהבינו שהגיע הזמן להפעיל את הגוף כדי לשמור על בריאות ואיכות חיים טובה יודעים שאחרי פעילות גופנית צריך לתדלק את השרירים בחלבון ואנרגיה איכותית <פחמימות מורכבות> כדי לאפשר לשרירים להיבנות (אחרת הם ייקחו חלבון ואנרגיה מהגוף ויפרקו שריר כמו שקורה לנו כשאנחנו נכנסים לסטרס גבוה באדיבות הקורטיזול).
אם החלטתם להתחיל בפעילות גופנית, תדאגו להתאים את סוג הפעילות הגופנית והעצימות ליכולות שלכם – תתייעצו, תבדקו. במקביל – התאימו את התפריט שלכם במהלך היום, לפני פעילות גופנית ובוודאי לאחריה לרמת העצימות של הפעילות הגופנית בה אתם עוסקים על מנת שלא ליצור נזקים.
חשוב להדגיש שבניית שרירים אולי בונה מראֵה מסוקס ועושה רושם – אולם.... חשוב לתת דגש לטווח התנועה וגמישות של השרירים, בפרט לפני הגעתנו לגיל השלישי במידה ואנחנו רוצים להצליח להתיישב על הרצפה לשחק עם הנכדים (אינשאללה נינים) ולהיות מסוגלים לשרת את הגוף והצרכים של עצמנו באופן עצמוני וללא מגבלות ומכאובים. ככל שמתרגלים, מתאמנים – כך טווח התנועה והגמישות גדלים ויתרונותיהם בהתאם לאיכות החיים והחיוניות בכל גיל.
אם כבר הזכרנו את נושא הגילאים, חשוב לזכור שתנועה, עוזרת לנו להזרים דם בכלל ולמה שהרפואה מכנה "פריפריה" – כלומר, האזורים הרחוקים מהלב והכוונה היא למוח בראש ובראשונה הוא צרכן הדם החשוב בגוף ובוודאי לבהונות הרגליים, הוא האיזור המרוחק ביותר מהלב – על כך יעידו סוכרתיים הסובלים מקושי של זרימת הדם בכליו בשל סמיכות הדם על רקע כמות הסוכר בדם. יעידו על כך אנשים הסובלים מבעיות של כלי דם ובוודאי חולשה ובעיות ורידים ברחבי הגוף ובוודאי ברגליים (קרי דליות וכיבי ורידים).
אחד הדברים החשובים להקפיד עליהם הוא חימום השרירים – נתבונן על הסוגיה הזו מהכיוון המכאני, זוכרים שפעם כשרצינו להתניע את המכונית בימות החורף הקרים, היינו משתמשים בצ'וק – מזרימים דלק למערכת ומאפשרים את הבערה, את הניצוץ הזה שיתחיל את החימום של המנוע לקראת נסיעה – וכך בדיוק נכון לפעול לגבי הגוף ברמה המכאנית הכל כך מתבקשת. כל פעילות גופנית באשר היא, נכון לה להתחיל בחימום כל השרירים. במקביל, חשוב לבצע מתיחות בתום הפעילות הגופנית כדי להמנע מהתכווצויות שרירים.
זו הזדמנות מצויינת להבין אחת ולתמיד מה בדיוק קורה לנו במצב של "התכווצות שרירים":
המבנה האנטומי של השרירים הוא זה שמאפשר את הגמישות וזו בתורה, מאפשרת לנו תנועה. כל מי שחווה ולו פעם אחת בחייו התכווצות שרירים יודע להניח אצבע וזיכרונות כואבים על ההבדל שבין גמישות ותנועה חלקה לבין חוסר גמישות ותנועה מוגבלת מתובלת בכאב לעילא ולעילא בהתאם לעצימות הפעילות והעדר החימום והשחרור – זה האפריטיף, הקדימון להבנה הפיזיולוגית של התכווצות שרירים – רק כדי שניישר קו ונבין על מה אנחנו באמת מדברים.
התכווצות שרירים יכולה להתרחש בכמה מצבים, אנחנו מכירים את התופעה כשאנחנו מבצעים פעילות גופנית עצימה ולא עורכים חימום ומתיחות לפני ואחרי האימון וגם כשאנחנו מעלים את רף האימון המוכר לגוף שלנו. התכווצות שרירים יכולה להתרחש גם בגלל היעדר תנועה והישארות ארוכה באותו מנח ובפרט שהמנח לא נוח. זו תופעה רווחת אצל אנשים שיושבים זמן רב בעבודה מבלי לקום ולאפשר זרימת דם יעילה.
ישנם אנשים שיספרו לכם שמתוך שינה הם מתעוררים בגלל כאב של התכווצות שריר התאומים או זה המכונה שריר הסובך בעברית סחה, שריר השוק ברגל – אם תדליקו את האור, תוכלו לראות שהשריר מתקשה – אחרי שתיראו כוכבים מכאב והשריר יירגע, תוכלו לראות את השריר נרפה וחוזר למקומו – זה הרגע לחזור לנשום
התכווצות נוספת מתרחשת על רקע חוסר איזון מינרלים (לרוב אשלגן, מגנזיום, סידן) בגוף ובעיקר כולנו שמענו על הקשר שבין חסר מגנזיום להתכווצות שרירים ברגליים, חוסר נוחות ברגלים או מה שמכנים "רגליים עצבניות" restless legs – תופעה זו היא עדות ברורה לחוסר איזון מינרלים בגוף וזה הזמן לערוך בירור מקיף ובפרט אם אתם מארחים בגופכם מחלות לב, כלי-דם, סוכרת ובעיות עם בלוטת התריס, אנמיה, ענייני כליות שבפני עצמן מתבטאות בחסכי מינרלים והתרופות הנדרשות לטיפול במחלות אלו, אך מוסיפות לחוסר האיזון המדובר.
חוסר מגנזיום נקשר לתופעת התכווצות שרירים בשל תפקידו בבניית שרירים ומעורב בהרפיית שרירים (עצבית/חשמלית) וכלי דם מכווצים – אנשים רבים סובלים מחסכים במגנזיום ובעיקר מאז אנחנו שותים מים מותפלים – מגנזיום ומינרלים נוספים אובדים בתהליך ההתפלה. במקביל, מחלות כמו סוכרת למשל ובוודאי תרופות כמו סטטינים גורמות בתורן לחסכים במגנזיום וכפועל יוצא להתכווצויות שרירים.
לא נשכח את אדון STRESS שמופיע גם כאן ונותן את אותותיו מקשיח ומכווץ את השרירים וגם חסר נוזלים או התייבשות גורמים בפני עצמם לשרירים להתכווץ.
כששריר מתכווץ כתוצאה מפעילות גופנית עצימה, הוא מעיד על היווצרות קרעים זעירים בסיבי השריר. הקרעים הללו גורמים לשבירת החלבון והיווצרות דלקת מקומית – ואם כבר דלקת מקומית היא מתבטאת בעלייה בחום באיזור המכווץ.
חומצת חלב (לקטית) היא תוצר לוואי של פירוק גלוקוז במהלך ריצת פעילות גופנית אירובית או אימוני כוח – בזמן אימונים כאלו קצב פינוי חומצת חלב איטי מקצב הייצור שלה ולכן חלק מצטבר בשרירים וגורם לכאב המוכר
אם התכווצו לכם השרירים, כמה דברים נכון לעשות כדי להקל על גופכם להתמודד:
1. אם שריר התאומים/סובך נתפס לכם – הניחו מיידית כף רגל יחפה על רצפה קרה, המפגש ירגיע כמעט מיידית והשריר ישתחרר.
2. צאו להליכה, ההליכה תחמם את השרירים ותגרום להזרמת דם וחיילי מערכת חיסון לטיפול בקרעים והדלקת האינפלמטורית שנוצרה במקומות המכווצים. במקביל, הקפידו לשתות מים ואפשרו לחומצה הלקטית לצאת מהגוף באמצעות השתן.
3. מזכירה שהתייבשות עשויה להיות סיבה מספקת להתכווצות שרירים ולכן חשוב להקפיד על שתיית מים בגמיעות לאורך כל היום כדי להרוות את הגוף.
4. תוכלו להיעזר בעיסוי השרירים המכווצים באמצעות קרם או שמן נשא (זה לגמרי יכול להיות שמן זית או קרם אלוורה) ועד 6 טיפות של שמן עשב לימון הידוע בשמו "שמן הספורטאים" שלמדו להיעזר בחומרים הפעילים שבשמן זה, על מנת להקל על כאב התכווצות השרירים. שמנים נוספים שעושים עבודה טובה עם שרירים תפוסים הם מנתה, רוזמרין, מיורן מתוק ולבנדר.
5. קומפרס חמים או כרית חימום יעזור גם כן להרגיע את השרירים התפוסים
6. צמחי מרפא נוגדי כיווץ הם קלאסיים כמענה להתכווצות שרירים, אפשר להוסיף לפורמולה גם צמחים אדפטוגניים שמסייעים לקצר את זמן ההתאוששות מפעילות גופנית עצימה, צמחים אלטרטיביים להגברת מערכות הפינוי וצמחים נוגדי כיווץ.
לקינוח כמובן, מילה על הדברים שמעבר למובן מאליו, שריר אינו בהכרח מה שאנחנו מכירים, לפעמים שריר הוא היכולת שלנו להתמודד עם סיטואציות מאתגרות – תזכרו שהלב האנושי, זה שאנחנו מייחסים לו את הרגשות – הוא שריר... ההחלטה אילו רגשות אנחנו מראים, למי ובאיזו מידה היא כמו היכולת שלנו להפעיל שרירים בגוף, שריר הוא גם היכולת שלנו לשמור על הגבולות שלנו, על שליטה עצמית במוצא פינו או ההחלטה אם לאכול קרמבו למשל או להעדיף סלט ירקות – זה הזמן להזכיר שוב, עד כמה חשוב לאמן את כל שרירי החוסן הרגשי כדי להֵטיב את איכות החיים שלנו.
רפלקסים
אנחנו נולדים עם רפלקסים, אולי נכון לאמר שהם נולדים יחד איתנו והם חיוניים לנו, הישרדות אתם זוכרים, היא שם המשחק של להיות או לא להיות... (כן, שיקספיר...)
רפלקס היניקה למשל נולד יחד איתנו ומאפשר לתינוק לקבל הזנה חלופית לזו שהיתה לו בשלב העוברות בבטן אימו – ברגע שחבל הטבור נחתך, רפלקס היניקה מחליף אותו באופן מיידי.
רפלקס היניקה אינו הרפלקס היחיד שנולד יחד עם התינוק, קיימים רפלקסים נוספים כמו מצמוץ לנוכח אור חזק או רוח, רפלקס אחיזה, רפלקס היצמדות, רפלקס בבינסקי, רפלקס עמידה והליכה, כמובן רפלקס חיפוש ומישוש בניסיונות למצוא את פטמת השד או הבקבוק
אחרי כל הניסים, הפלאות שמתרחשים בעצם התהוות תינוק וצאתו לאוויר העולם, מסתבר שלא תמו פִּלְאי עולם והמתוקים שזה עתה יצאו לאוויר העולם, נולדו במכוון קסומים ומתוקים על מנת להסב את תשומת ליבנו כדי להצליח לשרוד ובתוכם, תוכנה ייעודית סדורה ומגובה כנראה על ידי מרכזי המוח הנמוכים כך שככל שהתינוקות גדלים, אותם רפלקסים הישרדותיים ראשוניים הופכים נשלטים, רצוניים וחלקם נעלמים כליל או לחילופין עולים למרכזי מוח גבוהים.
רפלקסים כפי שניתן להבין מתינוקות, הם תנועות לא רצוניות בתגובה לגירויים שבאים מבחוץ. חלק מהרפלקסים הם כאמור הישרדותיים שמבטיחים את החיים, קיום, הזנה כמו רפלקס המישוש וחיפוש מקור הזנה, יניקה, בליעה ורפלקסים אחרים מלמדים אותנו להישמר ולדאוג לעצמינו כמו למשל רפלקס רתיעה מחום.
בפועל, זו מערכת העצבים שפרושה על פני כל הגוף שלנו מקצה לקצה ומייבאת עדכונים וחדשות מודיעיניות מבחוץ, מהסביבה באמצעות החושים, אל מרכז הבקרה במוח והוא בתורו, מחזיר חזרה פקודות פעולה שמטרתן כולן הן כאמור אותה הישרדות – זה מה שמעניין וחשוב למוח האנושי.
אלא,...
אלא שלא תמיד רפלקסים/התנהגויות אוטומטיות הללו עומדים שם לזכותנו ובוודאי ככל שאנחנו מתבגרים ונותנים למנגנונים אוטומטיים לעבוד בשבילנו מבלי לתת עליהם את הדעת.
שם בדיוק אנחנו משתמשים בגוף בהטיות והסבות כאלו ואחרות שמתקבלות בחיצון כמענה, שם בדיוק אנחנו נותנים לאוטומט לענות מהר כמו מכת ברק כשמישהו שם אותנו במקום לא נוח – אנחנו יורים בחזרה במנגנון אוטומט ולא עוצרים לחשוב אפילו לשנייה (זה מגיע אחר כך עם תוספות צליבה ועוד רגשות שאנחנו צוברים) – אנחנו מתנהלים באוטומט עד שיום אחד, אנחנו לומדים להבין שהאוטומט לא משרת את הצרכים והרצונות האמיתיים שלנו – אין חפיפה/הלימה בין מה שאנחנו מרגישים ורוצים לבין מה שאנחנו עושים בפועל – נוצר פער, דיסוננס או במילה אחת ומדוייקת - כֶּאֶב...
בום !!!
בואו ניקח צעד קדימה את הפער שנוצר בין הרגש והרצון שלנו לבין מה שאנחנו עושים בפועל (חלק יקראו למקום הזה צביעות, אבל רובינו חוטאים במקום הזה – תיזכרו איך חייכתם הבוקר לשכנה
שאתם הכי פחות אוהבים, איך עניתם לבוס שמיד מיד תעשו מה שהוא ביקש עם חיוך מתנחמד על השפתיים וגידופים בלב) הפערים בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו עושים הולכים וגדלים ומתפשטים לכל תחום בחיים שלנו – היות ואין כאמור ואקום/ריק ביקום, "משהו" ממלא את המרווח שנוצר והמשהו הזה, לא פועל לטובתנו – הוא לומד מאיתנו עצמנו לזייף את המקום – רבותי, זה בדיוק הרגע שהפער/דיסוננס מרעיל את המרווח שנוצר בין לבין, זה המקור לתסכול וזה בתורו, הוא לגמרי אם כל מחלה.
תנו עוד כמה דקות מחשבה לתובנות האלו, הן מרגיזות, מעצבנות, מתנהגות בדיוק כמו התנהגות אוטומטית ומשתדלות להרחיק מעלינו את האמת שמנסה לחדור...
נחזור שוב לרפלקסים ולתובנות עם ההתנהגויות האוטומטיות שלנו ונזכור שכשאנחנו מוכנים להתבונן על עצמינו באמת, לעומק, אנחנו יודעים להגיד בדיוק מה נשלף מאיתנו ולא באמת משרת אותנו – אלא רק כאילו, התשלום מגיע כאמור בתסכול וכשזה מתערם במרווח בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו עושים בפועל, האיבר והמערכת החלשים בגוף שלנו מאותתים את המחיר והמחלה שנולדה.
תשאלו ודאי איך יוצאים מהאוטומט?, איך מוותרים על הרפלקסים? האמת היא שככל שאנחנו מבינים מה מפעיל לנו את התגובות האוטומטיות, כך יש לנו יותר יכולת לתת להן מענה או תחליף – אין תוסף תזונה או תרופה חיצונית שאנחנו יכולים להשתמש בה והיא תעשה במקומנו את העבודה – מקווה שזה ברור לכולנו.. התשובה נעוצה ביכולת שלנו להבין איזה רגש מפעיל בנו את האוטומט, במה משרת אותנו אותו רגש – זו הדרך היחידה לצאת מהפלונטר ובעזרתו, לבנות עמוד שדרה (אפרופו מערכת תנועה) גמיש, חזק, איתן שמאפשר תנועה ששומרת עלינו באמת.
אין קיצורי דרך לבניית עמוד שדרה, לחיזוק שרירי הגוף, הנפש והגופנפש גם יחד ואני מקווה שכולנו מבינים שבמקומות בהם נוצרים חורים (שהם המקומות הלא מטופלים מהם ברחנו) כמו בגבינה צהובה, שם השלד הפיזי או של הנשמה שלנו – צפויים לא לעמוד בחבטות ולהטעין חולי בפער שנוצר.
משפט לא פשוט, תובנה פשוטה עוד פחות אבל מתאר מאופן מדוייק להכאיב את המציאות – ולא בכדי בחרתי להניח את הנושאים הללו בפתחה של שנה חדשה, עונה חדשה כזו הלוקחת אותנו קצת אל תוך עצמינו – זה הזמן לחשיבה מחודשת ולקיחת החלטות שיבנו שבילים חדשים להתפתחות – רק תציבו את היעדים וצאו אל הדרך....
אישיאס – סיאטיקה
אם יש כאב שיודע להסביר באופן חד משמעי את עוצמתה של מערכת העצבים, הרי שזו אישיאס, סיאטיקה – מכת ברק מהגב התחתון ועד הזרת באדיבות העָצָב הארוך והעבה בגופנו
אישיאס, היא אותו כאב משתק נשימה, מדובר בעצב הסיאטי שמקורו בגב התחתון, הוא עובר במרכז הישבן ומשם ממשיך לגפה התחתונה והיות ומדובר בכאב עצבי, מדובר על כאב עצום.
הסיבה העיקרית להתפרצות החוויה המפוקפקת המכונה אישיאס נגרמת כתוצאה מבלט או פריצת דיסק, מדובר בגירוי של בליטה גרמית או לחילופין היצרות על-רקע הסתיידות של המעבר העצבי.
מצבים אלו יודעים לגרום לדלקת אינפלמטורית המלווה בכאבים עוצמתיים היות ומערכת העצבים מעורבת, מצבים קשים יותר מתבטאים בתופעת נימול ו/או או זרמים לאורך הרגל.
סיבות נוספות להתפרצות אישיאס עשויות להיות על רקע ישיבה מרובה הגורמת ללחץ על שורש העצב או על המעברים שלו באיזור הישבן או לאורך הגפים התחתונות (רגליים/ברך), נזקים בעמוד השדרה, גידולים לא עלינו או סכרת.
שימו לב שחשוב לדייק באבחנה מבדלת של אישיאס ולשלול מעורבות מפרק ירך שיודע בפני עצמו לגרום להקרנת כאב על אותם אזורים כמו בהתקף אישיאס או לחילופין בעיות בשלד או השרירים באיזור שיודעים גם הם לגרום לכאב עצבי ואף לחולשה משמעותית של הרגל.
רפואה סינית מייחסת לתופעות כמו גרד או דלקות כאל מצב של עודף חום והיות והגישה הסינית מבוססת על דימויים מהטבע, ומרידיאן הוא אותו ערוץ דרכו זולגים המים מראשי ההרים אל הטֶרָסות והעמקים שבין ההרים, קל להבין שאמצעי קירור החום בדם הוא פשוט לפתוח את הברז העליון (כן, יש נקודה כזו – זה שמה) ולהציף את הגוף בנוזל שיצנן וירגיע את הדלקת – זה כמובן לא ייפתר בנקודת דיקור אחת... (כבר יצא לי לדקור כמה התקפי אישיאס במיקומים שונים וגם בהקזת דם – כל מקרה לגופו)
במידה ומעבר לכאב (שריפה/דקירה) אתם סובלים גם מחולשה של הרגל בצד בו מופיע האישיאס, הירדמות שלא משתחררת לאורך זמן, קושי בשליטה בסוגרים – יש לפנות לאורתופד בהקדם על מנת לעצור החרפה או גרימת נזקים נוספים.
רפואה קונבנציונאלית תפנה לטיפול נוגד דלקת ותמיכת נוגדי כאב. במצבים חמורים יתכן וישקלו להיעזר בזריקות קורטיקוסטרואידים לדיכוי הדלקת – אף שהזריקה לא מבטיחה הקלה בכאב לאורך זמן.
האסכולות הטבעיות יתנו דגש בראש ובראשונה לסדרת בדיקות שתאפשרנה להבין את מקור הבעיה, בין אם מדובר בחבלה מקומית, חלילה תהליך תופס מקום (גידול/דלקת) או אורחות חיים – ההתייחסות הטיפולית תשתנה בהתאם למקור ההתפרצות ובכל מקרה, הטיפול יכלול תנועה מותאמת אישית בהתאם ליכולת המטופל ומצבו.
צמחי מרפא יסייעו הן בטיפול בדלקת, שיכוך כאב, חומרים מְפַנֵי דלקת דרך מערכת השתן וחומרים משחררי כיווץ. ניתן בהחלט להשתמש בשילוב שמנים נדיפים וצמחי מרפא לשימוש חיצוני בעיסוי לאורך העצב והכאב – בפרט כשהצמח המוביל הוא היפריקום כטינקטורה ו/או כשמן אתרי על גבי שמן נשא.
דיקור והקזת דם במצבים של התקף אישיאס כאמור, יודעים לתת מענה והקלה משמעותית ושוב, ככל שמקפידים על תנועה ותרגילים מדי יום ואם אפשר לפחות פעמיים ביום, כך הם עשויים לעזור בהקלה.
רפלקסולוגיה עשויה לתת מענה מכובד גם כן והשילוב רבותי, תזונה נוגדת דלת במקרה הזה, דיקור, צמחי מרפא ועיסוי שמנים יעודיים בליווי רפלקסולוגיה.
חשוב להדגיש שככל שהתקפי אישיאס חוזרים על עצמם, הם מאירים את הצורך בשינוי באורחות חיים שמראש גורמים להישנות הבעיה – לא שזה מבטיח שזה מקור הבעיה, אבל ברוב המקרים של התקפי אישיאס חוזרים, מקור אורחות החיים מאותת.
בספרה של לואיז ל. היי "רפא את גופך" משייכת הסופרת את תופעת התקף אישיאס (סכיאטיקה) כצביעות, פחד מפני הכסף ומהעתיד - מזמינה את המעוניינים שבכם להתבונן על הרווחים עליהם דיברתי לאורך הגיליון ולהפיק מהם מסקנות. בפועל, חולי לא קיים - מה שכן קיים הוא הפער בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו מבצעים ועושים בפועל. - חומר ללא מעט מחשבה...